הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 91

מישיבת רעדת העליה והקליטה

מיום שלישי. י"ג באייר. התשמ"ז - 12 במאי 1987. בשעה 12.00

חברי הוועדה; מ. גלזר-תעסה - היו"ר

נ. ארד

ד. בן-מאיר

ע. לנדאו

א. שוסטק

מוזמנים ; מ. שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

ש. שנהר - משנה למנב"ל משרד הקליטה

א. לשם - מנהל אגף תכנון ומהקר. משרד הקליטה

ד. לוין - מנכ"ל מחלקת העליה. הסוכנות היהודית

ב. מנצורי - מנהל אגף שרותי קליטה הסוכנות היהודית

א. סביון - רפרנט אגף התקציבים משרד האוצר

א. אשורי - מנהל אגף איכלוס משרד השיכון והבינוי

א, פז - סמנכ"ל משרד העבודה והרורחה

מזכירת הוועדה; ו, מאור

רשמה ; ש. צהר

סדר היום; המשך הדיון בתכנית לקליטת העולים מברית-המועצות.



המשך הדיון בתכנית לקליטת העולים מברית-המועצות

אני פותח את הישיבה ומקדמת בברכה את כל הנוכחים בישיבה הראשונה של

הוועדה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, אני מקווה שהנושא הנדון כאן היום לא

ישאר רק במסגרת של דיון. אלא יגיע לכלל מימוש כאשר העולים מברית-המועצות אכן

יגיעו אלינו.

שמעתי הבוקר כי הסנטור שוייק ביקש להבהיר כי לדעתו כל ענין הגלסמוט

אינו מתייחס ליהודים. אלא שזו סיסמה שהרוסים מנפנפים בה בפני העולם כולו

ואין היא חלה על היהודים. אנחנו בכל זאת נמשיך לקוות ששערי ברית המועצות

, אכן יפתחו, ושיציאת היהודים משם תהא רצינית ביותר ולא כמסגרת איחוד משפהות

בלבד. אנהנו נמשיך להאמין שבקרוב יהיו גלים של עליה משם. כפי שזה היה בשנות

ה-70. ברוח זו גם נקיים את הישיבות שלנו כנושא זה.

הצעה לסדר להבר-הכנסת בן-מאיר.

ד . בן-מאיר;

אני מסכים לכל הדברים שאמרה יושבת ראש הוועדה בדברי הפתיחה שלה,

בקשתי את רשות הדיבור כדי להציע לזמועד סיורי הוועדה בעתיד יתואמו מראש עם

חברי הוועדה ולא ינחתו עליהם ללא ידיעה מראש. כדי שאכן יוכלו לעשות את

ההכנות הדרושות כדי להשתתף בסיורים. אני למשל הייתי מעוניין מאד להשתתף

בסיור האחרון שערכה הוועדה. אלא שההודעה על כך הגיעה אלי מאוחר ולא יכולתי

על כן להשתתף בסיור.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אבי מקבלת כמובן את ההערה וכן את ההצעה של חבר הכנסת בן-מאיר וכך

אכן ננהג בעתיד. האמת היא שכיוון שבשבועיים ואף בשלושה השבועות הקרובים

לא נמצא יום מתאים לעריכת הסיור הזה קיימנו אותו ביום הראשון לפתיתת מושב

הקיץ כי הסיור נראה חשוב ביותר ולא רציתי לדחותו למועד מאוחר כל כך. אבל.

כאמור, דבריו של חבר הכנסת בן-מאיר ילקהו לתשומת לבנו. וכך ננהג בעתיד.

אני מאמינה שעבודת הקליטה היא עבודה משולבת של כל משרדי הממשלה הקשורים

בנושא הזה. ומשום כך גם הזמנתי לישיבה הנוכחית רק את נציגי משרדי הממשלה והסוכנות

הנוגעים בדבר, ולא הזמנתי את נציגי התאחדויות העולים וגורמים אתרים הקשורים

אף הם בעליה ובקליטתה.

שמענו כי בזמן האחרון מגיעים אלינו מדי שבוע כ-25 עולים.

ד. לוין ;

בשנה שעברה יצאו מברית המועצות כ-900 יהודים, ו-220 מהם הגיעו ארצה.

בחודש ינואר השנה יצאו מברית המועצות 98 יהודים. ו-32 מהם הגיעו ארצה. בחודש

פברואר יצאו משם 146 יהודים. ו-29 מהם הגיעו לארץ, בחודש מרס יצאו מברית

המועצות 470 יהודים. ו-138 מהם הגיעו ארצה. ואילו בחודש אפריל השנה יצאו משם

717 איש ולארץ הגיעו 168 מהם. כחלק הראשון של חודש מאי יצאו משם 328 איש,

ולארץ הגיעו 73 מהם.

כפי שכבר אמרתי. מדי שבוע מגיעים אלינו כ-25 עולים מברית המועצות.

ובהסתמך על הכתוב בעתונים. על הנאמר ברדיו ועל דברים שאנחנו שומעים מסתבר

שגם כאשר מספר העולים קטן בל בך ההתמודדות עם בעיית הקליטה שלהם אינה כל כך

קלה. והדבר הזה יכול כמובן לשמש מין אינדיקטור להתמודדות הצפויה כאשר עולים

רבים יבואו מברית המועצות.

אפילו המפגש הראשון של העולים עם הארץ מיד בהגיעם לשדה התעופה קומם

אנשים רבים ואינני מדברת על אנשים המחפשים ורוצים למצוא רק את הדברים שאינם

בסדר אצלנו אלא על אנשים שאיכפת להם והרוצים שהכל אצלנו כן יהיה בסדר,

טוענים שכאשר העולה צריך לשהות בשדה התעופה במשך 5 או 6 שעתו אחרי שהוא מגיע

ארצה כשהוא עייף ונרגש ביותר זה דבר לא טוב. ועוד שואלים מדוע אין מציבים

משדה התעופה פקידים שהם דוברי רוסית. כך שלא יהא צורך בתרגום הדברים הלוך וחזור.

מדוע יש בכלל צורך במתורגמנים בשביל סידורים אלה. שהרי זה מאריך את זמן השהיה

בשדה התעופה. אני מדברת על מפגש העולים עם הארץ בשדה התעופה כי שדה התעופה

הוא חלון הראווה הראשון של הארץ בנושא הקליטה במו גם בנושא התיירות,

שמחנו לשמוע שלעולה תהא אפשרות לבחור באופן חופשי במקרם המגורים שלו

ובצורת המגורים שלו. בהקשר זה חשוב לנו לדעת מה הוא מצאי הדירות בשוק הפרטי.

בידוע היתה פנייה אל חברת עמידר שתהא האפוטרופוס בענין זה. אני מבקשת על כן

לדעת מה העלתה חברת עמידר בחכתה. כמה דירות מהמגזר הפרטי נמצאות בהיצע העומד

לרשות העולים? ומה המצב בדיור הציבורי? היכן מרוכז כל המדע הזה ואיך הוא

מגיע לידיעת העולים? האמנם עומדת כל האינפורמציה הקשורה בנושא זה לרשות העולה.

והאמנם יכול העולה לבחור את מקום מגוריו? בי זה הרי פירושה של בחירה חופשית,

אני חוזרת ושואלת, איפדא. במה דירות פנויות מצויות. היכן הן נמצאות-

וכיצד מועברת האינפורמציה בדבר הדירות האלה לידיעת העולים? אם אינני טועה

היתה פגייה בענין זה גם לחברת אנגלו-מקסון. האם היא הצליחה לרכז מספר דירות

פנויות מתאימות. או שמא היא הציעה תנאים שהמשרד לא יכול לעמוד בהם?

כמו כן הייתי מבקשת לדעת איך מתייחסים לענין זה האזרחים שברשותם יש

דירות להשכרה וביצד הם נוהגים עם הדירות האלה? האם הם באים לקראת המבצע הזה.

או אולי הם מחכים עד שהמחירים יאמירו ואז יציעו את הדירות שלהם להשכרה? ואולי

יש בעלי דירות ריקות שאינם רוצים להשכיר אותן כלל ומה ניתן לעשות כדי לגרום

לכך שיסכימו להשכיר אותן. השאלה היא על כן אם אבן יכול משרד הקליטה לרכז בידיו

אינפורמציה מהימנה באשר למספר הדירות הפנויות שיכולות לעמוד להשכרה לעולים

או אולי יש להשתמש בדרכים אחרות כדי לאסוף את האינפורמציה הזאת, אחרי שיוברר

שאין בזה משום פלישה לשמירה על זכויות הפרט.

האם יש בידכם מספר על מלאי הדירות הפנויות ביהודה ושומרון ברמת הגולן

ובמקומות דומים? ראש העין למשל טוענת שברשותה מצויה קרקע מתאימה ל-3000

יחידות דיור. במצפה רמון יש. כידוע, 800 דירות ריקות- ועוד אומרים שיש שם

גם מקומות עבודה. צריך לבדוק אם אמנם כך המצב. אני מבקשת לקבל מכם אינפורמציה

מקיפה בענין זה.

ביחד עם חבר הכנסת ארצי סיירתי אתמול במרכז אהד לעולים- ובשאר המרכזים

הייתי היחידה מבין חברי הוועדה. מהסיור של אמול למדתי מספר דברים. ואני רוצה

להעלות כאן מספר שאלות בקשר לזה. נראה לי כי המרכזים מלאים. אז אם אמנם

התפוסה שלהם -היא של 11 אלף איש. מצויים שם 7000 עולים השוהים שם מעל לתקופת

הזכאות שלהם. מחציתם עולים מאתיופה. והשאלה היא: איך מפנים את היושבים שם מעל

לתקופת הזכאות שלהם? התופעה הזאת מדאיגה ביותר. בי מרכזי הקליטה סגורים למעשה

בפני קליטת עולים חדשים, או כמעט סגורים.

משיחה שקיימנו אתמול בענין זה אני מבינה כי מחפשים אמצעים טכניים

לזרז את היושבים במרכזי הקליטה מעל לתקופת הזכאות שלהם לצאת משם. חושבים

לעשות זאת על ידי הגברת השתתפות המשרד בשכר הדירה וכוי. אבל שמעתי גם על



600 תביעות משפטיות נגד עולים שיושבים תקופה ארוכה במרכזי הקליטה. והרי זה

מצב מביך ביותר וגם מעליב. איך אתם חושבים מרגיש עולה כאשר שנה וחצי אחרי

עלייתו ארצה מגיסים נגרו תביעה משפטית?

שמעתי גם מספר הצעות מפי אנשים העוברים עם עולים חדשים. אחת מהן אומרת

כי מאחר והעולה היוצא ממרכז הקליטה מקבל מהמרינה סך של 135 ודולר לחודש כדמי

השתתפות בשכר דירה. מוטב לתת לעולה כמענק את הסכום כולו, והוא לא יחשוש

להתחייב לקבל משכנתא כאשר הסכום שהוא יצטרך לשלם יסתכם ב-60 דולר לחודש בערך,

מ. שמיר ;

אני חושש שאם נאפשר לו את הדבר הזה. זה דווקה יגדיל את הפחד שלו והוא

יבקש יותר.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני מקווה שנקבל תשובות לשאלות שהצגתי. ונשמע גם הצעות מעשיות לפתרון

המצב הקשה בכל הקשור לדיור בשביל העולים. כי כולם מסכימים שהעובדה שכ-7000

עולים יושבים עדיין במרכזי הקליטה מעל לתקופת הזכאות שלהם היא אכן בעיה קשה

ביותר הדורשת מציאת פתרון. נוסף על כך אינני בטוחה כל כך שכל ענין הבחירה

החופשית של דיור מצד העולים זה דבר מציאותי .

ביקרנו במרכז הקליטה בכפר סבא וזה מקום נחמד מאד שבו מרוכזים עולים

צעירים והעתיד שם נראה מבטיח. שאלתי אותם מה דעתם על מרכזי הקליטה. האם

זה טוב יותר או פחות מהשתתפות בשכר דירה שלהם וכו'. תשובתם היתה כי אחרי

שיסיימו את לימודיהם באולפן שם - כעבור 5 או 6 חודשים. אין להם עוד מה לעשות

שם. ואכן רובם יוצאים ממרכז הקליטה. התברר שהטכניקה של סגירת מרכז הקליטה

לחודש ימים נמצאה יעילה ביותר. אבל לזם גם שמעתי כי צעירים שבאו מארצות מצוקה

מקבלים 26 ש"ח לחודש כדמי כיס. האחרים אינם מקבלים גם זאת. אך האם זה יכול

להספיק לצעירים שבאו מארצות המצוקה? לדעתי. הסכום הזה אינו מספיק בהחלט.

אני מבקשת לשמוע מה בדעת משרד הקליטה ובדעת הסוכנות לעשות לפתרון

הבעיות שהצגתי. אני מקווה ואפילו מאמינה שהמדיניות המוצהרת של ברית המועצות

אכן תצא אל הפועל- ועלינו לעשות כל האפשר כדי להיות מוכנים למצב הזה.

א. שוסטק;

מאז ינואר השנה ועד סוף חודש אפריל הגיעו לארץ מברית המועצות 440 עולים,

הייתי רוצה שנשמע עכשיו איך נקלטו 440 עולים אלה. ומזה נובל ללמוד על כל

הבעיות שהועלו

ע. לנדאו ;

כמה דירות להשכרה מצויות בארץ, והיכן הן מצויות?

נ . ארד;

אני מבקשת לדעת אם ישנם דברים שאפשר היה לפתור אותם. אלא שהאוצר

אינו נותן את התקציב הדרוש כדי לעשות זאת.



מ. שמיר ;

על פי הסכם בין הסוכנות ובין משרד הקליטה הוקם ממה פעולה משותף לטיפול

בעלייה מברית-המועצות. המטה הזה מופעל מזה כחודש ימים. אני מרשה לעצמי לומר.

בכל הצניעות שאנחנו פועלים עין בעין ממש. המטה מורכב מהנהלות מחלקה העליה

ומשרד הקליטה. אני מרכז את עבודת המטה בהתאם להחלטה שנתקבלה- ואני משתדל לקיים

אותר על בסיס של קולגיאליות וילותפות חברית ועניינית. אני מאמין שעכשיו

אנחנו מתמודדים עם כל הקשיים והבעיות ואני בטוח שנמצא גם את הפתרונות. בהתאם

לתנאים ולנתונים. אני סבור שגם הפתרונות בתנאים האפשריים יהיו אופטימליים

כבל שהענין הזה הוא פונקציה של בני אדם ושל ארגון. טוב שחברי הוועדה ישמעו זאת.

כי זה שינוי חשוב ומהותי. אנחנו עושים מאמצים מרחיקי לכת בדי להביא את הנושא

למכנה משותף וענייני.

שמעתם שכ-25% מהיוצאים היום מברית המועצות מגיעים ארצה. מובן "'המצב

הזה מדאיג את כולנו מאד. ואתם יודעים שגם בתחום הזה אין בממשלה חילוקי דעות,

וכולם תמימי דעים באשר לצורה בה צריך לנהוג בנושא הנשירה. יש בענין זה אילוצים

כאלה ואחרים. צריך למצוא את סיבת התקלה בענין זה בעבר. אבל קשה מאד לשנות את

הנתונים היום. אני רוצה לקוות שכתוצאה מדאגה לשיפור הקליטה בארץ האנשים

שנמצאים עדיין על הגדר וטרם החליטו סופית לאן הם רוצים להגיע יחליטו בבל זאת

לעלות ארצה.

במקביל מתנהלים כל הזמן דיונים ומגעים בקשר לטיסות ישירות מברית-

המועצות לארץ. ההערכה היא בי הדברים יבואו לידי הכרעה וסיכום בחודש אוגוסט

או בחודש ספטמבר השנה. ובולנו מקווים שהדברים אכן יסתייעו בידינו. ואיני רוצה

להכנס עכשיו לפרטים. ואז התמונה עשויה להשתנות בצורה משמעותית ביותר. אינני

מוסמך למסור פרטים נוספים בענין זה. מכל מקום. אנחנו נותנים דעתנו לצורך

להיות מוכנים למציאות כפי שתתרחש אם וכאשר יהיר טיסות ישירות,

שאל חבר הכנסת שוסטק איך והיכן נקלטו העולים שהגיעו ארצה מראשית השנה

ועד היום. ובבן. באיזור חיפה - 39 עולים, באיזור המרכז - 144 עולים. בדרום -

25 עולים. כשאני מדבר על הדרום. הכוונה היא בעיקר לבאר שבע. בירושלים - 144

עולים, המספרים שאני מוסר אינם בוללים את הסידור של 84 העולים שהגיעו.- בחודש

מאי השנה.

אשר לשאלה איך הם נקלטו. אני יבול למסור כי 250 מהם נמצאים במרכזי-

קליטה, 31 מהם בדיור בסידור פרטי. שברו דירות או נמצאים במשפחות. עולה אחד

סודר בהוסטל. ו-4.? עולים במעונות. שגם הם למעשה מרכזי קליטה. והמדובר הוא

בקשישים. 46 עולים סידרו בסידור ארעי, 16 מהם בבתי מלון ו-30 אצל קרובים

שם הם נמצאים בהמתנה לסידור המסוכם אתם,

מה הוא הסידור בבתי המלון?

מ. שמיר ;

הדבר נעשה מתוך רצון לשמור על העיקרון האומר שהסידורים של העולים

יהיו בהתאם לבחירתם החופשית. מי שרוצה להיות בירושלים מובא לירושלים.

ואנחנו מנסים מספר נוסחאות שיתאימו לו, אבל אם אין נוסחה מתאימה. פתחנו

אפשרות של שהות העולה בבית מלון.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

מהדברים ששמענו אני למדה שכ-300 מהעולים נמצאים בסידור לא-סידור,



מ.שמיר ;

מדוע את רואה זאת כך? רובם נמצאים במרכזי קליטה.

אמרתי שאנחנו פתחנו בהתארגנות מתואמת לפני כחודש ימים. מובן כי טוב היה

אילו היינו מקדימים זאת ב-3 ואפילו ב-4 חודשים. ואני אומר זאת במלוא האחריות.

באותה עוצמה אני אומר שאי אפשר לעשות תרגילים על יבש. כלומר כי אפשר לשכור

דירות מתוך מחשבה שהעולים יגיעו כמקווה. בינואר הגיעו 11 איש בסך הכל, ואי אפשר

היה להכין מלאי של 100 דירות בשביל עולים שיבואו. בפברואר הגיעו 42 ערלים, וגם

במקרה זה אי אפקזר היה להכין עבורם מספר מתאים של דירות, כאמור קשה להכין דירות

מראי-- ערד לפני שהעולים באים ועוד לפגי שיודעים כמה יגיעו,

לפני שלושה שבועות התתלנו למעשה להפעיל את כל הסידורים שאותם אנתנו

מנסים ליישם .

אני רוצה להתייחס עוד להערות בענין המפגש הראשון של העולים עם הפקידות .

בשדה התעופה לוד. אנחנו מוכנים כמובן לקבל בל דבר ביקורת. אבל חשוב שהביקורת

תהיה רלבנטית המבוססת על עובדות ושתימסר בפורום המתאים כדי שלא נשפוך חלילה

את הילד ביחד עם המים.

לשדה התעופה יש למעשה שתי פונקציות. האחת - של רישום הבאים, השניה -

הכוונה. הרישום נמשך כשעתיים כשמדובר בקבוצה בת 40 או 50 איש, זה כולל גם

ביקורת גבולות וזה כולל גם הענקת אזרחות ישראלית בעוד שבארצות הברית למשל

מחכים לזה במקרה הטוב ביותר חמש שנים. זה כולל גם ביטוח בריאות של הבאים

כולל קבלת דמי קיום וזה כולל גם טיפול במטען וקבלת תעודת עולה הנותנת להם את

כל הזכאויות. אפלזר וצריך לקצר את התהליך הזה והיעד לילנו הוא להגיע לשעה עד

שעה ורבע במקום השעתיים שהענין הזה גוזל כיום.

משפחה אחת עוברת את קטע הרישום ב-10 דקות לכל היותר פרט כמובן למקרים

יוצאים מן הכלל ואני מקווה שנצליח להוריד זאת ל-5 דקות. בדקנו גם עם הסוכנות

את האפשרות לעשות חלק מהרישום הזה עוד בדרך לארץ. לפני הגיע העולים ארצה. עוד

בהיותם בווינה, אלא שזה לא רלבנטי מבחינת שרות מטרת העליה, אני בעצמי ראיתי

עולה שיודע עברית והכל היה בסדר והוא בכל זאת סרב לחתום על הטופס המעניק לו

אזרחות ישראלית ואת תעודת הזהות שלא לפני שקרוב שלו יעלה אליו ויגיד לו שמותר

לו לחתום על זה.

ד. בן-מאיר;

הוא סרב לחתום בגלל התדמית שיש לנו בעיניו. הוא חושב כי אסור לו לסמוך

על אף אחד אלא על קרובו או חברו בארץ ולא על הפקידים,

מ. שמיר ;

גם אם אני מוכן להסכים עם הדברים האלה. ברור שהדבר הזה גוזל זמן רב.

אני יודע שהמסרים מהארץ הם מאד ברורים וקשוחים. הקרובים בארץ אומרים לעולים

לעליות את הדברים רק בדרך מסויימת. ולא בדרך אחרת- והעולים פועלים על פי

ההנחיות האלה, ..יקל1ה לכם להאמין איך הדברים מתנהלים. ואני יבול להביא בפניבם

דוגמאות רבות לכך.

ד, בן-מאיר;

אינני מתפלא על שכך הס נוהגים. רגם אתה מר שמיר לא צריך להתפלא על כך,

אם רק לפני שלושה שבועות הפסיקו משרד הקליטה והסוכנות את התחרות ביניהם

צריך להבין את הסלידה של העולים מהביררקרטיה המשתרללת,



היו"ר מ. גלזר-תעסה;

האם לא ניתן למלא חלק מהטפסים לפחות במטוס המביא את העולים ארצה?

מ. שמיר ;

לדעת האנשים המתמצאים בענין זה אי אפשר לעשות זאת במטוס אלא אם כן

נחבר איזה שהוא טופס עזר, הכוונה לטופס עזר בשפה הרוסית שיהיה זהה לזה

שבעברית.

עיקר השהות של העולים בשדה התעופה נגרם בליל -פונקציה סל ההכוונה.

בתהליך ההכוונה מתנהל המו"מ האמיתי והממושך עם העולה בשאלות כמו: היכן יהיה

מתי איך מדוע דווקה כך ולא אחרת וכו'.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

מדוע צריך לעשות את הדבר הזה בשדה התעופה מיד בהגיע העולה ארצה?

עוד אחזור לענין הזה.

נשאלתי מדוע סולחים את העולים לבתי מלון ואני רוצה להסביר באילו מקרים

אנחנו נוהגים כך. כאשר מדובר ביהודים דתיים. למשל- הרוצים להיות דווקה בירושלים.

או בעולים הרוצים להיות דווקה במקום אחר בלשהו ואין מקום פנוי מתאים עבורם

אז עד שנוכל להציע להם בדיוק מה שהם רוצים- או עד שהם בעצמם ימצאו מקום ויביאו

זאת בפנינו. אנחנו משכנים אותם בבתי מלון. בכפר חב"ד. במרכז הקליטה שם. יסנן

37 דירות פנויות. ואנחנו מציעים להם ללכת לשם באופן זמני כאשר יש צורך בכך-

כאשר אני נותן להם מכתב בחתימת ידי בו אני מבהיר כי עומדת לרשותם הזכות לבחור

במקום הנראה להם לפי התנאים המקובלים.

אני יכול לספר לכם כי אחד המנהיגים החשובים ביותר שזה לא מזמן נקלט

בארץ שהוא גם איש דתי מאד והוא עולה מרוסיה ואיננו חבדניק. הגיע אל שדה

לכפר חב"ד אתם לא הולכים. זה היה בליל י ום העצמאות,

והם כמובן שמעו בעצתו ולא רצו ללכת לשם. אפילו לא באופן זמני. אז היה צריך

להעיר בשעה מאוחרת בלילה את דוד ובשעה 3 בלילה צריך היה להתחיל לחפש עבורם

מקום בבית מלון ובלבד שיישמר העיקרון של בחירה חופשית שלהם במקום בו ירצו

להיות,

אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים ויש בוודאי ביקורת שאפשר להטיח בנו

הפקידים אבל אף אחד מאתנו לא היה נוהג אחרת במשך אותו שלוש שעות של הידברות.

ואם מישהו היה בא אליכם ואומר לכם ששהייה בכפר חב"ד אפילו ללילה או שניים

או שלושה זה דבר פסול אינני חושב שהייחם נותנים לפקיד את הסמכות להגיד לו

שאם אינו רוצה להיות בכפר חב"ד כי אז הוא יכול לנסוע לירושלים. אם תינתן

לפקיד הסמכות הזאה כי אז כולם יבחרו להיות במלון הילטון בירושלים,

ישנם דברים שהם בבחינת נתונים ואסור לפתח אשליות ואסור לעשות את

הדבר הלא לגיטימי. כי גם אם אנחנו רוצים מאד בעליה הזאת. ואנחנו רוצים בה

מאד הציבור יקום נגדנו אם נעשה דברים לא לגיטימיים כאלה. אנחנו אחראים

כלפי הציבור- ואסור לנו לעשות דברים באלה. אגב 37 העולים נשלחו למלון של

שלושה כוכבים.



ד. בן-מאיר ;

מדוע אי אפשר מלכתחילה להקצות בית מלון של שלושה כובדים. או מקום כמו

כפר המבביה שברמת גן ולשלוח לשם את העולים שהגיעו ארצה. מיד אחרי שקיבלו את

האזרחות הישראלית שלהם? צריך לשכן אותם בחדר שבו ימצאו עוגה וזר פרחים. לאפשר

להם לנוח ולישון בו ולמחרת בבוקר יישבו אתו וישוחחו אתו בקשר למקום שאליו

יעבור. מדוע אי אפשר לנהוג בדרך כזאת?

מ. שמיר ;

אנחנו אכן נפריד בין הפונקציה של הרישום והפונקציה ליל ההכוונה. וניצור

תנאים נאותים יותר להכוונה. בתהליך של הכוונה ניתן לעולים את האפשרותך לקבל

אינפורמציה ולפגוש את בל הגורמים הנציגים והעסקנים השונים ואת בל מי שירצה להיות

נוכח ולתת להם עצה. את כולם יוכל לפגוש אם ירצה בבך, במרכז ההכוונה.

אנחנו נציע לעולים מספר דברים בהתחשב בדברים הנתונים. אנחנו נציע להם

מפתח לדירה מצויידת במקום בו רוצים העולים. ניחן לעולה את האפשרות ללבת

בינתיים לקרוב שלו אם הוא רוצה בכך. ואף נשתתף בהוצאות הכרוכות בזה. ונציע

לו לבוא מתי שיהיה מוכן לכך. בעוד יום- יומיים או שלושה אל המשרד המתאים כדי

שיטפלו עזם בהכוונתו. אם אינו רוצה ללכת אל קרוב שלו. נאפשר לו לעבור. למספר

ימים על חשבוננו לבית מלון. ולאחר מבן יבוא אל המשרד ונציג קזם בפניו את

האפשרויות השונות הפתוחות בפניו בהתאם לכישוריו ולמקצועו. וכמובן בהתאם

לרצונו,

מדוע לא מרכז הכוונה? יכול להיות 17נגיע למצב הזה, אבל

בשלב הנוכחי ברור לנו כי ברגע שכפר המכביה יאוכלס בעולים. הם כבר ישארו שם

ואי אפשר יהיה להוציאם משם. איננו רוצים ליצור מצב בו יהיה אחר כך צורך

להגיש תביעות משפטיות כדי להוציאם משם. יכול מאד להיות שאחרי נסיון של שבוע

או נסיון של חודש חודשיים או שלושה חודשים יהיו בענין זה שיפורים ושכלולים

ויהיו תוספות, אני מבקש שתשימו לבך לכך שלעומת המצב שהשתרש אצלנו לאורך כל

שנות הקליטה ואינני מדבר על הקליטה ההמונית בשנות ה-50 .יש בדבר הזה קזינוי

מרחיק לכת והענין צריך עדיין לחדור לתודעת העולים לתודעת הקרובים שלהם.

זה צריך לעבוד וזה יקח כמובן זמן. אחר בך נוכל ללמוד מהנסיון. אח היתרונות

שיש לענין הזה מבחינת האינטרס הציבורי הכללי פרטנו בתכנית. אבל אין ספק כי

השינוי הוא דרמטי בבך שאתה מכוון את העולים בהתאם למידת היכולת שלהם לאחריות

ולעצמאות.

ד. בן-מאיר;

מדוע אמרת בבל זאת שיתכן ותגיעו לענין מרכב ההכוונה?

מפני שיתכן ולא יהיו לנו די דירות במלאי.

א. שוסטק ;

אני מעריך מאד את העבודה שלכם, שהיא עבודה חשובה ביותר- אבל הבה נראה

את התמונה כפי שהיא. הגיעו ארצה 440 עולים בחודשים הראשונים של השנה הזאת.

ורק 31 מהם נקלטו בדיור פרטי. כל היתר לא נקלטו עדיין. חלק מהם במרכזי קליטה.

חלק במעון שאף זה מין מרכז קליטה. וחלק במלון. רק 31 נקלט ו למעשה. ולגבי

שאר העולים לא נעשה למעשה שום דבר עד כה.

עד עכשיו פעלו הדברים בצורה אחרת ומעכשיו תהא דרך הטיפול שונה.

אנחנו תירגלנו את הדבר הזה לראשונה עם עולים מדרום אפריקה בראשון לציון.

אף שהתנאים היו קצת שונים. ואנחנו מעודדים מאד לאור תגובתם של העולים



ומהצורה בה זה פועלים עליהם ואיך שהם מעריכים את זה, מאידך תוכלו לפגוש באנשים

רבים הטוענים שללא מרכז קליטה הם לא יהיו סוכנים לעלות לארץ. כי הם מאמינים

ששהות של חצי שנה במרכז קליטה מכינה אותם לקליטה טובה בארץ.

א . שוסטק ;

זה אכן היה הרעיון מאחורי הקמח מרכזי הקליטה אלא שכל הענין הזה הפך

מאז להיות מוקד לבעיה רצינית.

האם מציעים לעולים דיור במעלה האדומים למשל, בגילה. ולאו דווקה במרכז

ירושלים? ואם מציעים להם מגורים במעלה האדומים והם מסרבים כי הם רוצים לגור

בירושלים מה אומרים להם? ומה עם דיור ביהודה ושומרון?

מ. שמיר;

במשך שנה וחצי אנהנו מציעים לעולים שישנם אצלנו מגורים במעלה-

האדומים שם ישנן 40 דירות פנויות ואף אהד לא לקה דירה סם. יש לנו בענין זה

פיצול אישיות. מצד אחד אנהנו רוצים בטובתם של העולים במובן ומהצד השני אתה

שומע אותם ורואה אותם. ואני שואל אתכם. מה אני חייב לעולה שנמצא בגילה, ועוד

לפני סנה וחצי הצעתי לו רירה במעלה אדומים והוא מסרב? צריך לקחת בחשבון גם

את העובדה שמלבד זה שהכל טוב ויפה העולים גם מנצלים לרעה את מה שאנחנו מוכנים

ויכולים להעמיד לרשותם.

אני אכן מציע 40 דירות פנויות במעלה האדומים לעולים מברית המועצות.

והחלטתי להתמודד אתם בענין זה.

ואסר ליהודה ושומרון אני יכול להגיד שהכל פתוח. אבל נתחיל במעלה האדומים.

סם יש לנו 40 דירות. ואני מציע לכם לא לסמוך כל כך על מידת הכנות של עסקן זה

או עסקן אחר. כי יש לעתים מרתק בין הדברים שהוא מספר לכם ובין הדברים שהוא אומר

להם לעשות.

אני יכול להבטיח לכם שכל הצעה שאנחנו מקבלים נבדקת. בסופו של דבר המבחן

האמיתי הוא במידה בה אפשר יהיה לגשר גישור סביר בין מה שאנחנו יכולים לתת

ובין מה שהעולה מובן לקחת.

נשאלתי כמה דירות יש לנו. ובכן, יש נתון האומר כי באיזורים הרלבנטיים

מצויות כ-24 אלף דירות פנויות. דירות שהן דירה שניה או שלישית של בעליהן

שייעד אותן לבת או לבן כאשר יתחתנו וכוי. אני יודע שיש 400 דירות פנויות

מתאימות בצפת. למשל. אבל זה לא רלבנטי לענין שלנו. המקור למידע הזה היא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דירה פנויה פירושה דירה סיס סיכוי שבעליה יהיו

מוכנים להשכיר אותה.

אני רוצה להגיד לכם מה אנחנו מתכוננים לעשות בעבין זה. אנהנו מתכוונים

להגיע למקור המידע וההיצע לגבי כל דיור שהוא רלבנטי עבור עולים חדשים. התקשרנו

לצורך זה עם חברת עמידר. התוצאות קצת מצדיקות את הדברים שאמרה יושבת ראש הוועדה.

אנהנו נמצאים בתהליך של התקשרות עם הברח אנגלו-סכסון. הסכום העצום שהחברה הזאת

מבקשת עבור השרותים שלה הוא הדבר המעכב עדיין את סיכום הדברים בינינו. ובינתיים

אנחנו עדיין מנהלים אתם מו"מ בענין זה. פנינו גם לארגונים ארציים ואיזוריים של

הקבלנים ויש לי תשובות מעודדות מהם, מדרבר בכמה מאות דירות להשכרה מתוך

אינטרס בלבלי שלהם, ארגון הקבלנים הירושלמי עומד להחליט היום בענין הדירות

שיש לו במלאי. ביום הששי תפורסם פנייה אישית של ראש העיר תדי קול אל תושבי

העיר:"הסבירו דירות לעולים" .



ש. שנהר ;

אם תשובת הקבלנים תהיה חיובית לגבי 100 או 120 דירות. כי אז לא יהיה

כלל צורך בפנייתו של ראש העיר.

מ. שמיר ;

אנחנו מאפשרים גם לקרוביהם בארץ טל העולים להבין עבור העולים דירה מתאימה.

ומאפשרים לקרוב לתת דמי קדימה על חשבון הסבירות של אותה דירה.

אני חייב להצביע על כך שיש כאן קושי מסויים. שנצטרך להתגבר עליו. מצד

אחד כולנו שמחים לדלג על השלב של התלות של העולה במשרד ורוצים לתת לעולים

עצמאות מקסימלית על פי התנאים שסוכמו עם האוצר. ואני רוצה לציין שאחרי שהעולים

התחילו להגיע קיבלנו את כל ההקצבות הדרושות כדי לעשות כל מה שאנחנו עושים,

ההסכם עם הסוכנות אומר. בין היתר שמימון הקליטה הראשונה הוא 50% על הממשלה

ו-50% על הסוכנות. יש גם הצעות לעשות את הדברים שהם קצת יוצאי דופן ויקרים

במידה רבה לעומת האמצעים שהופעלו עד כה לקליטת עולים, אבל אנחנו מצווים כמובן

על שמירה על גבול מסויים.

ברור שבסופו של דבר יצטרכו כולם, קרובים ואנשי ציבור ועסקים כאחד. לעשות

מעשה יוצא דופן כדי שיימצאו הדירות הדרושים לעולים. וכבר אמרתי במטה המנכ"לים

שאילו כל פקיד בכיר היה מאמץ שיי עולים, כי אז היו כל בעיות הקליטה של העולים

באות על פתרונן. את אותו הדבר אפשר להגיד גם לגבי חברי הכנסת.

ד. בן-מאיר;

גם האימוץ הזה דורש עבודת ארגון טובה.

מ. שמיר ;

מבחינת הנוחיות הדברים היו יכולים להיות יותר פשוטים וקלים אילו

פתחנו עוד מרכזי קליטה. אבל לקחנו על עצמנו את המשימה הזאת ובתנאים האלה

מתוך אמונה ואהרי שיקול דעת שאלה הם תנאי קליטה אופטימליים בתנאי הארץ הזאת

בזמן הזה. זה כולל גם שיפורים בכל הנוגע לגובה די הקיום הראשונים ודמי הכיס

הראשונים של העולים, העולה מקבל את דמי הכיס לחודש הראשון ברגע בו הוא יורד

מהמטוס וגובה דמי הכיס הוא בין 500 ל-600 ש"ח,

ברגע זה ישנן קרוב ל-70 דירות בתהליך של חתימת חוזים והתקשרות עם חברת

עמידר. אנחנו מחכים. כאמור, לתשובה של ארגוני הקבלנים בקשר לדירות פנויות,

ובהקשר זה אנחנו מדברים על 200 או 500 דירות, נוסף על כך ציינתי כבר כי גם

הקרובים בארץ של העולים העומדים להגיע יכולים להבין עבורם דירות. ואנחנו נפעיל

לגבי הדירות האלה את הסידור המקובל,

יש לנו אישור ל-400 דירות. ובמסגרת הזאת אנתנו פועלים, המדובר הוא

כמובן בדיור בשכר דירה, הנושא של דיור ציבורי איני רלבנטי לגבי עליה זו

ברגע זה. כי ישנם עולים עם זכאות קודמת,

אני רוצה להתייתם עוד לדירות הפנויות הנמצאות במצפה רמון וביהודה

ושומדון. קודם כל אני רוצה להבהיר שכל הארץ פתוחה בפני העולים לבחור לעצמם

מקום מגורים .

אינך צריך להתייחס למצפה רמון, כי מי ירצה ללכת לשם?



מ. שמיר ;

הנסיון של 15 שנות עליה מברית המועצות מורה בי באיזורי פיתוח נשארו

בין 6% ל-8% מעולי רוסיה, ולא מהגל הראשון. ברור שאף אחד מאתנו לא יכול

להשלים עם המצב הנוכחי. אבל השינוי לא יתרחש בהכוונה בלוד. אלא יתרחש כתוצאה

מתהליך מסויים.

בעקבות דיון שהתקיים בוועדת שרים לעניני עליה וקליטה. ולאור ההתייחסות

של שרים ו17ל ראשי עיירות פיתוח אל הנושא אנחנו צופים תשובה אחת לבעיה: ליצור

פרוייקט יהודי של קליטה בבאר שבע. למשל ולהצביע על התנאים ועל התמריצים

השונים הנדרשים כדי שהפרוייקט הזה יעמוד בתחרות עם כפר סבא. למשל, ויש לנסות

להבטיח אח אותם התמריצים לכל איזורי הפיתוח.

ברגע זה אנחנו מנסים לעבד מודל לגבי שתי ערי פיתוח. באר שבע וערד.

קבענו כהר פגישה גם עם ראשי צפת ועפולה כדי לראות את הדברים היהודיים במקומות

אלה. שר התעשיה והמסחר מברר את ההיבטים התעסוקתיים ואת אפשרויות הפיתוח

בתחום זה עם המוסדות להשכלה גבוהה. מובן במקומות בהם זה אקטואלי וכאשר הרשות

המקומית מצביעה על האפשרויות הטמונות בה ועל הצרכים שלה. אבל כל הפרוייקטים

האלה עוד צריכים לקבל אישור וגיבוי תקציבי. אנחנו סבורים כי רק בתנאים כאלה

של דברים יחודיים נוכל להפנות ולכוון עולים. אבל בתנאי שהרשות המקומית

והקהילה המקומית יתגייסו לענין הזה ויגלו יוזמה מתאימה.

במה מלים לגבי מרכזי הקליטה. בשיא העליה הגדולה מברית המועצות היו

במרכזי הקליטה 19.000 מקומות. אחרי שהעולים הסתדרו בדיור קבע או בדיור זמני

וחזרנו למסלול שוטף של עליה עמדו לרשות העליה כ-12.300 מקומות במרכזי קליטה.

היום. להוציא את העולים מאתיופיה. יש בכל איזורי הארץ בין 7000 ל-8000 מקומות

במרכזי קליטה. פירוש הדבר הוא שמרכזי קליטה נסגרו. ואני מצביע על זה בעל

הצלחה. ולכן כשאומרים היום שמרכזי הקליטה מלאים צריך להיות ברור כי מדובר

למעשה ב-35% מהתפוסה שהיתה בשיא העליה.

בשנה האחרונה ניתנו פתרונות דיור במספר של 3444 יחידות משפחתיות. וזה

לא כולל פתרונות לעולים מאתיופיה. אם ניקח את המספר המינימלי הרי זה מקיף

כ-15 אלף עולים. והגיעו אלינו 9.500 עולים. לפי ההערכה שלנו הרי כמחצית העולים

היושבים במרכזי הקליטה נמצאים בשנה השניה לעלייתם ומחציתם מעבר לזה. הכריכה

כיום היא ללכת למבצע מיוחד כדי להוציא ממרכזי הקליטה את העולים השוהים שם

מעבר לזמן. הזכירו כאן 600 תביעות משפטיות, ואני רוצה להגיד לבם שלפני

שהסוכנות החליטה להגיש תביעות משפטיות אלה "אכלנו" את לבנו. זה לא היה קל

ובוודאי לא פשוט כפי שזה אולי נשמע, אבל עליכם לדעת כי בין העולים שעדיין

מתגוררים במרכזי הקליטה יש כאלה שהחליטו בי יצאו משם רק אחרי שירכשו לעצמם

מכונית.

אין ספק שמרכזי הקליטה עשו שרות מצויין לעולים ויש הסבורים כי לנוכח

העליה הגדולה הצפויה כדאי לפתוח מרכזי קליטה אבל אני חושב שלא צריך לפתוח

מחדש מרכזי קליטה כי אז ניכנס שוב לצרה שלא נוכל לצאת ממנה כפי שהוביח

הנסיון.

אשר לעולים חדשים צעירים המקבלים דמי כיס בגובה של 26 ש"ח לחודש. חשוב

להבין כי את דמי הכיס הם מקבלים אחרי שכל מחסורם ניתן להם.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני בטוחה ששיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בנושא זה יתן תוצאות

טובות. ולכן יש כמובן לברך על כך. אני רק מקווה ששיתוף הפעולה יימשך גם

בעתיד. וביתר שאת.



אני מבינה את הקשיים המתעוררים כאשר העולים אינם רוצים לעבור מגילה

למעלה האדומים, אני חושבת על כן שצריך לעשות להם "שטיפת מוח" בענין זה. וצריך

למצוא את הדרך הנכונה לעשות זאת, כי כמו שישנם אנשים המשפיעים על העולים לבל

יילכו למעלה האדומים או למקום אחר, יכולים אנשים אחרים להשפיע עליהם כן ללכת לשם.

או להקים גרעין במקום אחר וכו , עם כל הכבוד והאהבה שאני רוחשת לעליה

ולעולים מקומם אותי לשמוע שהעולים לא רוצים לגור במקום זה או אחר. אלא דווקה

בירושלים או במרכז וכו', אנחנו מוכנים לבוא לעזרתכם בענין זה, כמו בכל ענין

אחר. כי בתופעה הזו אני רואה השחתה מוסרית. כאשר אנחנו מוכנים לעשות כל כך

הרבה למענם וללכת עד הסוף בענין זה. ואילו הם מסרבים ללכת למספר מקומות שגם

הם מקומות טובים, לדעתי צריך להשקיע בושא הזה מחשבה ולמצוא את הדרך לגרום לכך

שיסכימו ללכת גם למקומות אלה,

אנחנו נקיים ישיבה נוספת בנושא זה ביום ב' הקרוב כדי שנציגי המשרדים

האחרים יוכלו אף הם להתייחם לדברים שהועלו כאן. ובמיוחד בנושא התעסוקה ובנושא

הדיור שהם הנושאים המדאיגים ביותר,

ד. לוין;

אני רוצה להעלות כאן כמה מההרהורים של הוועדה המשותפת, אני חושב שהעיקרון

שמאחורי שיתוף הפעולה שכולם מברכים עליו נובע מהעובדה ששני הצדדים היו נעולים

בקונצפציות, אנשי המחלקה בסוכנות ראו לנגד עינים נתיב אחד בקליטה ראשונית של

העולים. וזה נתיב מרכזי הקליטה, המשרדים האחרים. ומשרד הקליטה במיוחד, ראו לנגד

עיניהם נתיב אחר. ואולי כמעט בלעדי. שלא דרך מרכזי הקליטה, חילוקי הדעות עדיין

קיימים כענין זה. וכך הגענו למסקנה. פי האמת נמצאת איפה שהוא באמצע ושהמציאות

תכתיב, ברור לנו כי יהיו עולים שיזדקקו מאד לנתיב מרכז הקליטה. ויהיו כאלה שלא

יהיו זקוקים למרכזי הקליטה, אבל כוונת כולנו היא להגיע למצב בו העולים יעמדו

על הקרקע בשתי רגליהם. ללא תלות באיזה שהוא גורם, ולא היינו סולחים לעצמנו

אילו לא היינו מנסים את כל הדרכים האפשריות כדי שהעולים יגיעו למצב הזה,

אנחנו הולכים בדרך הזו עם הרבה אמון. אבל גם עם הרבה חששות, נכון שאין

לנו עדיין נסיון רב בהליכה בדרך הזו. אבל כאשר מדברים על 24 אלף עולים צפויים

ואנחנו יכולים. להצביע על 70 דירות כרגע זה. הרי זה פער מדאיג ביותר, וגם אם

לוקחים בחשבון את אלמנט הזמן, זה מעורר דאגה, אבל אנחנו בדעה שאנחנו חייבים

ומוכנים לעשות זאת,

אני צופה מצב בו אנחנו גם נפתח מרכזי קליטה וגם נלך לדיור שכור,

אם נפתח היום מרכזי קליטה יתכן מאד שאף אחד מהעולים לא ירצה אחר כך ללכת

לדיור שכור, כי נותני העצות יסבירו לעולה שהוא יכול להמשיך לשבת במרכז הקליטה

שנתיים או שלוש שנים. ואף יותר. וידאגו לו שם, ולמה לו ללכת לדיור שכור,

אני מאמין שתוך מספר שבועות נצטרך ללכת על כל האופציות שלפנינו. בתקווה

שהעולים אכן יגיעו אלינו, צריך לראות את כל האופציות כמשאלה, כי עדיין אינני

רואה את זה כמציאות,

ישנו חשש נוסף שהייתי רוצה להעלותו בפניכם, וזה מתייחס לשירותי הרווחה,

אם במרכז הקליטה קיבלו העולים טיפול אולי רב מדי. אני חושש שמעכשיו נלך

אל הקצה השני, כאשר עולה אחד רוצה ללכת לגילה, ושני בוחר ללכת למקום אחר,

ושלישי למקום נוסף. השאלה היא אם הרשויות יוכלו לטפל בעולים כשהם מפוזרים

כך, ישנה כאן בעיה של שפה, בעיה של אולפנים. של גני ילדים ועוד ועוד, וההשש

הוא שמא נימצא מפקירים לפחות חלק מהעולים שעשויים להימצא במקום בו הרשות

המקומית חלשה יותר. ואולי פחות מוצלחת. והאם לא עדיף שיקלטו במקום מרוכז,

אך למרות החששות האלה אנחנו הולכים בכיוון של מתן בחירה חופשית לעולים, אם

נצליח בדרך הזאת אין ספק כי זה עדיף על כל מרכז קליטה, אני רק חוזר ואומר

כי אינני יודע אם החברה הישראלית ואם הרשויות הישראליות יוכלו לעמוד בזה,

אינני בטוח גם אם בפיזור גדול כזה של העולים ימצאו המשאבים הדרושים לגיוס



עוד עובדים על מנח להבטיח שיוכלו להגיע אל כל אחד מהעולים,

בסיור שערכנו אתמול במרכז קליטה ברעננה שוחחנו עם עולים מדרום אפריקה

שהיו שם. נכנסנו לאולפן ודיברנו אתם, הסבתי שרובם יטענו שהם מעדיפים להסתדר

לבד. שהם מבוגרים שיכולים להסתדר. אבל רובם טענו כי הם מעדיפים להיות תקופה

מסויימת כמרכז קליטה. לפני שהם מסתדרים במקום זה או אחר.

אילו היינו יכולים להצביע על מרכזי קליטה בהם שוהים העולים שישה חודשים

ואהר כך עוזבים את המקום. מוכן שהייתי מדבר בהתלהבות בעד מרכזי קליטה. אבל

מאחר ובמרכזי הקליטה ישנם עולים היושבים שך 4 שנים ואפילו 5 שנים. אינני יבול

לדבר על זה בהתלהבות ולהצביע על מרכזי הקליטה בעל הפתרונות האידיאליים לקליטה

ראשונית של העולים. כאשר המצב הוא כזה שעולים יכללים לשבת במרכזי הקליטה

תקופה של שנתיים שלוש ואף למעלה מזה, וקשה מאד להוציאם משם קשה לי להציע

להקים מרכזי קליטה נוספים למשך תקופה סל שנתיים או שלוש שנים בלבד.

אנחנו מעלים עכשיו את שכר הדירה במרכזי הקליטה. כדי שלא ישתלם להם

להשאר במרכז הקליטה. ואם אכן יעזבו את העולים את מרכז הקליטה אחרי שישה חודשים.

אז הנתיב לקליטה ראשונית של העולים צריך בכל זאת להיות זה המוליך למרכזי

הקליטה. למרות כל הדיבורים על בחירה חופשית וכוי.

נ. ארד;

האם זה מוצדק להעלות את שכר הדירה שם באופן כללי? שהרי מדובר בהעלאה

של מאות אחוזים. ומה עם המקרים הקשים?

ד. לוין;

נכון שכ-50% מאלה השוהים במרכזי הקליטה מעבר לתקופת הזכאות הם מקרים

סוציאליים. שצריך לנהוג כלפיהם בהתאם. אבל יש גם מקרים אחרים. אני מכיר מקרה

סל יהודי הבונה לעצמו וילה, ועד שהיא תהיה מוכנה הוא מעדיף לגור במרכז הקליטה.

במקום לשלם שכר דירה בגובה של 200 דולר לחודש במקום אחר. הוא מעדיף להשאר

במרכז הקליטה כמובן.

אם לא יהיה לנו .מלאי דירות, או אם יווצר פקק של אנשים שיקח להם

זמן כדי להחליט אם ללכת לדיור שכור או לא. יהיו שני מקומות - בירושלים ובמרכז

הארץ - לתקופת מעבר של שבוע-שבועיים ואפילו חודש. סיכמנו שנבדוק את המצב

אחת לשבוע או שבועיים וננהג בהתאם.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

נמשיך את הדיון בישיבה הבאה של הוועדה, שתתקיים ביום ב' הקרוב.

אני מודה לכל הנוכחים. ונועלת. בזה את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.50)