ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 08/03/1987

תכנית לקליטת עולי ברית-המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 90

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום ראשון. ז באדר. התשמ"ז - 8 במרס- 1987 בתל אביב בשעה 10.00
נכחו
חברי הוועדה;

מ. גלזר-תעסה - היו"ר

י. ארצי

ע. לנדאו

א, שוסטק
מוזמנים
ח, אהרון - ראש מחלקת העליח הסוכנוח היהודית

ד, לוין - מנכ"ל מחלקת העליה הסוכנות היהודית

מ, שמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

י. קוצ'יק - עוזר השר לקליטת עליה

צ, גודורוב - מרכז למידע בענין יהודי ברית המועצות

י, אלישיב - סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי

צ, רוזן - אחראי לתיק הקליטה בעירית ירושלים

י. גריפל - עירית תל אביב

א. שוחט - ראש מועצה מקומית ערד

א. גור - ראש עירית אשדוד

ש, אזרך - יועץ הוועדה בענייני יהודי בריה"מ
מזכירת הוועדה
ו. מאור

ירעץ הוועדה בנושא יהודי בריה"מ; ש. אז רך
רשמה
ש, צהר

סדר היום; תכנית לקליטת עולי ברית המועצות.



תכנית לקליטת עולי ברית-המועצות

היר"ר מ. גלזר-תעסה!

כרשותכם אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, ישיבה זי זרמנה לפי שבוע ימים

כדי לדון בה בנרשא שכרלנר מרדעים לר בירתר לאחררנה, ישיבה זר היא המשך לישיבה

של אתמרל; בה שמענר מה נעשה שם בגרשא הזה רמה היא עמדת ממשלת ישראל בנרשא.

הירם נשמע מה נעשה כארץ לקליטת העולים שיבראר, דבר שתלרי בנר בלבד רלא באף גררם

זר מבחוץ.

כאשר זימנתי את הישיבה הזאת התברר שגם חבר הכנסת ארצי רגם חבר הכנסת

לנדאר ביקשר לזמן את הישיבה. רכאשר פנינר בענין זה אל השר קיבלנר מלשכת השר

תשרבה הארמרת פי זח ירכל להירת רק אחרי הפגרה של הכנסת. ראיני ירדעת מי בדירק

בלשכה השיב זאת. הגבתי על כך בררגזה, כי אני חרשבת שאין לדחרת דירן בנרשא כה

חשרב שצריך לקיימר עכשיר רלא במחצית חרדש מאי. כי אם יש העררת רהצערת יש

להשמיע ארתם בערד מרעד.

אני מכירה את ערבדי משרד הקליטה, שהם אנשים יקרים מאד הערשים עבררה

טוב ומסורה ראני מקררה שגם בעתיד נזכה לשיתוף פערלה מלא עם אנשי המשרד

מתרך הכרה בכך שתפקידה של הררעדה הזאת הוא לעקרב ולבקר את עבודת הממשלה על בל

משרדיה. זה דבר בריא רטרב בחברה כמר שלנר, ריש להמשיך רלכבד את הנרהג התקין

הזה,

י. קרצייק !

השר מכבד זאת.

היר"ר מ. גלזר-תעסה;
תשרבת לשכת השר לפנייתנר היתה
אחרי הפגרה.

י. קרצ'יק;

לא נכון.

היר"ר מ. גלזר-תעסה;

אינך ירדע את שיחרת הטלפרן שהיר בין המזכירה של הרעדה שלנר רבין לשכת

השר. תשרבת הלשכה היתה כי הפגישה תתקיים רק אחרי הפגרה. על סמך בקשת חברי-

הוועדה החלטנו לקיים ישיבה זר הירם. אין לי תלונות כלפי הלשכה, מה גם שאני

מכירה את העברדה הטרבה של אנשיה, אבל יש שם כנראה איזר שהיא זררית שצריך

לשייף ארתה קצת,.

אני ררצה להתייחס בקצרה למספר הצהררת גדרלדת המרשמערת בציבור, ושלדעתי

צריך לרדת מהן במקצת, לבל תהיינה הציפיות גדרלרת מדי. כאשר הציפירת גדרלרת

ראחר כך הדברים אינם מתקיימים בדירק בהתאם להן. עלרלים אנשים לחשרב שזה כך

כגלל מחדל אר כשלרן. עצתי היא איפרא לקחת את הדברים בפררפררציה המתאימה. יש

הסבררים שהעליה הגדרלה מברית המרעצרת ארלי ככלל לא תגיע רזה כמרבן רע מאד

עבררנר. אני סבררה שאף על פי שלתמהמהר נחכה להם שיבראר. אני אכן מאמינה שהעולים

יבראר. רחשרב שאנחנר נהיה מוכנים להם כאשר יבואר, גם אם איננו יודעים ברגע זה

מתי בדירק יבראר. מדינת ישראל בשל הירתה מדינה למרדת קליטה של ערלים תתמודד

עם הבעיה הזאת בהצלחה כאשר יגיעו הערליס מברית המרעצרת. ראם אמנס יגיער

אלינר 11 אלף עולים, כפי שכולנו מקווים יהיה המצב, אנחנו צריכים להיות מוכנים

וערוכים לקראתם.



אני מקורה ומצפה לכך שכל מה שייעשה בנושא הזה, כל תכנית שתגובש ושתתבצע

יהיה בתיאום מירכי בין שחי הרשויות המטפלות בנושא זה: משרד- הקליטה והסוכנות

היהודית בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית הקולטת כי איננו יכולים להתעלם מהרשות

הקולטת ותפקידה במשימה הזאת, וברשות הקולטת יש מקום ניכבד למתנדבים פעילים, כי

אני מאמינה שקליטה חברתית איליית ותרבותית טובה יכולה להתבצע רק אם הרשות .

המקומית תיקח תפקיד זה על עצמה ותבצע אותו גם בעזרת מתנדבים מקומיים,

הייתי רוצה לשמוע את דעתכם על הדרך בה ניתן יהיה לעמוד בין רצון העולה

והשפעת חבריו עליו לדרוש דברים אלה ואחרים ובין מדיניות מדינת ישראל בכל הנוגע

לקליטת העולים תוך ראייה כוללת של הנושא, כמו כן אני מבקשת שתתייחסו בדבריכם

גם לשאלה אם קריאתו של עלי עובדיה לא צריכה לקבל תאוצה אצל עיירות בגליל/

בנגב וביהודה ושומרון שיפנו אל העולים בקריאה: בואו אלינו, וצריך להיוח ברור

שאם כזו צריכה להיות הקריאה. יש לדאוג לכך שהעולים ידעו מראש מה הם התנאים בכל

אחד מהמקומות האלה. לפני שיחליטו בענין. וכאן אני רוצה להוסיף כי אני בהחלט

בער מתן פריווילגיות לעולים.

אני מבינה בהחלט את הרצון הטוב לבוא לקראת העולה ולאפשר לו לבתור לעצמו

את מה שנראה לו אבל יחד עם זאת אנו צריכים לזכור שלמדינת ישראל יש גם רצון

וצורך לדאוג לפיזור חאוכלוסיה בארץ, אם נכניס את כל הערלים לתל אביב וסביבותיה

יתעוררו כמובן בעיות רבות, כפי שזה אמנם היה גם בעבר, אל לנו לרכז עליה נוספת

במרכז הארץ בלבד בשל סיבות שונות ורבות, כמו סיבות בטחוניות, סיבות אקולוגיות,

קשיים בתחבורה ועוד ועוד,

לדעתי יש לתת עדיפות ראשונה ופריווילגיות שונות לרשות הקולטת בדרום

הארץ בצפון הארץ וביהודה ושומרון, לכן אני סבורה שלרשויות הקולטות הנ"ל

צריכים להיות נציגים אולי במדור הקליטה, כדי שהם יפנו את הקריאה שלהם אל העולים

בהגיעם ארצה,

אני מניח שרוב ארגוני העולים מברית המועצות מרוכזים אף הם במרכז הארץ

ובירושלים, לדעתי צריך להפעיל גם את ארגוני העולים האלה לקליטת העולים, אין

צורך בדברי תעמולה לטובת מגורים בתל אביב או בירושלים, אבל יש מקום לדברי

תעמולה לטובת מגורים בצפון ובדרום הארץ, חברי ארגוני העולים הגרים בצפון

ובדרום הארץ צריכים לקחת חלק בקבלת פני העולים שיבואו,

אני מקווה שהגופים הנוגעים בדבר הגיעו לגיבוש תכניה משותפת וכוללת

באשר לקליטת העולים פריסת המגורים שלהם וסידורי העבודה והתעסוקה עבורם,

נשמע תחילה ממר שמיר. מנכ"ל משרד הקליטה מה הן התכניות שגובשו עד כה,
מ. שמיר
אני בטוח כי תשמחו לדעת שהגענו להבנה ולסיכום הדברים תוך שיתוף פעולה

ובתיאום פעולה עם הסוכנות היהודית, אנחנו מקווים שזה אכן ישמש בסים איתן

לטיפול בעליה שתגיעי ומי יתן וכבר תגיע, אולי זה יהיה גם מורה-דרך לגבי כל

מערכת הקליטה,

אשר לתכנית/ גם את היו ניאואנסים מסויימים שונים וגם אם היו השקפות

שונות באשר לתפיסה, הרי בסופו של דבר אנחנו עוסקים בנושא שצברנו בו נסיון

רב והפקנו לגביו לקחים שונים, ואין ספק שיש מקום לשיפורים רבים נוספים,

אנחנו נמצאים בתהליך של דיונים נוספים ואני בטוח שיסתיימו בדרך הטובה והחיובית

ביותר, השבוע אנחנו ממקדים את הדיונים ואת המאמציס שלנו בשנה הראשונה של

הקליטה/ ומצאנו כי חילוקי הדעות לגבי הקליטה של השנה הראשונה היו מזקריים

ביותר. וגם הם מתבטלים בששים, משום שגם המציאות היא גורס המכתיב את האופרציה

ואת תנאי הקליטה, אנחנו מתרכזים ברגע זה כיצירת בסיס ותשתית לקליטה בשנה

הראשונה שאותה אנו רואים כשלב ראליון. שלב האוריינטציה ההתמצאות וההכנה,



אחרי שבדקנו את עצמנו נראה לנו שלמעשה יש בסיס להבנה מלאה בינינו ובין

הסוכנות בכל הקשור לנושא הזה.

אני רוצה להסביר במה תתאפיין הקליטה, נוכח מחסור במקומות במרכזי

הקליטה באיזורים המבוקשים אין לנו מנוי מללכת לדיור שכור ואנחנו צריכים

להתארגן למתן השירותיס הנחוציס רהדרושיס לעולים במסגרת של דיור שכור, מובן

שננסה לעודד כל עולה ועולה להגיע למרכז לקליטה בפריפריה באיזורי פיתוח

ומובן שנציג בפניו את האופציה הזאת, אבל אנחנו חייבים להניח הנחה בסיסית

שרוב העולים יכקשו בעיקר בשלב הראשון להשתכן במרכז ד,ארץ, וכשאני מדבר על

המרכז אני מתכוון לשטח שבין צפון חיפה, הקריות וכוי רבין באר-שבע, אגב, באר-

שבע די מבוקשת על ידי עולי ברית המועצות מאחר וחייה בה קהילה די גדולה של

יהודי ברית-המועצות,

55% מהעליה של יהודי ברית המועצות משנות ה-70 ועד היום, התיישבו

במרכז הארץ . בירושלים. 15% בחיפה ובסביבתה 5% בדרום. באשדוד ובבאר-

שבע, הכוונה ועצות של קרובים וידידים בארץ לעולים החדשים מברית המועצות הם

למעשה המכוונים את רצונם של העולים לגרר במקום זה או אחר מיד אתר הגיעם לארץ,

וצריך להתחשב בעובדה הזאת כאשר עושים הכנות להתארגנות לקראת בראם של הערלים,

מקובל עלינר שיש לשחף את הרשות המקומית ואת הקהילה המקומית בכל תהליכי

הקליטה של העולים, ודבר זה הוא פונקציה של שלושה דברים, ראשית, התגייסות

אמיתית של הרשות המקומית לנושא הזה, אני מזכיר את הענין הזה מפני שאין לי

כרגע שום סיבה לפקפק ברצונן הטוב ובמעשיהן הטובים של הרשויות.. אבל הדבר

ייבחן לאורך הזמן, שנית היכולת להביא למכנה משותף את כל הרשויות האמרנרת

על הקליטה- הסרכנרת ומשרד הקליטה. ולהביא לשיתוף פעולה אמיתי ביניהן, זה

לא דבר נתרן ריש להשקיע בזה עבודה רבה על מנת להבטיח שהכל יהיה בסדר,

שלישית מידת ההתגייסות האמיתי של הציבור הרחב לנושא הזה, אינני מתכררן לכרתררת

כעתונרת ראף לא לשידור עמדות וכוי אלא לעבודה אמיתית וירם ירמית בתחום הזה,

אני מתכוון לעבודה "השחורה" הדרושה לענין הזה. והייתי מוסיף כאן דבר רביעי:

האמצעים שיעמדר לרשות הקליטה הזאת. ואני מתכוון לאמצעים מתאימים מכל המקורות

רהאם האמצעים האלה יעמדו לרשות הענין בזמן הדרוש והמתאים,

העקרונות המנחים ארחנו לשנה הראשונה של הערלים בארץ, רלזה יש כמרבן

השלכרח גס לגבי המשך קליטתם, הן קודם כל חרפש הבחירה של מקרם המגררים של

הערלה, הן הזמני רהן דירר הקבע שלר. אני מאמין באמרנה שלמה שיש לאפשר לערלה

לבחרר את מקרם מגרריר, רערד ארחיב את הדיברר בנרשא זה בהמשך דברי, אחר כך

חשרב לדארג לכך שלערלה תהיה תלרח מינימלית במערכת, אנחנר ררצים ליישר את

הקררים ראת הפינות כך שמידת התלרת של הערלה במערכה אכן תהיה מינימלית,

לאתר מכן יש להבטיח קירם הוגן לעולה בתקופת ההסתגלות שלו, אף שיש כבר היום

הרבה מאד שיפררים בתחרם הזה אין לנר עדיין תשרברת מלארת לבעיה הרצינית הזאת

רבמירחד לא לגבי ציבררים מסריימים מתרך הארכלרסיה הצפריה כמר קשישים שאינם

מתפקדים מבחינה כלכלית, בתחרס הזה אין עדיין סירע מספיק, רזה כמרבן מעררר

קשיים גדרלים בהרגשתם של הערלים,

אנחנר חייבים לפתח שיררת אישי רדיפרנציאלי לגבי ערלים, כי לכל ערלה

יש ערלם שלר רבעירת שלר רצרכים שלר, אנו בטוחים שרק על ידי העמקת התפיסה הזאת

בטיפול בערלה ירכלר כל הרשרירת להגיע לשיפררים מישמעותיים בערלה ריערררר

בתגרבה של התייחסרתר של הערלה ריחסר לחברה רכר , אנר סבררים לכן שהפעלת

הקהילה רהרשרת המקרמית זה דבר חשרב בירתר. לא פחרת חשרבה גם הפעלת ציברר

הערלים הוותיקים, בעיקר במסגרת הרשרת המקרמית, בין היתר יש להבטיח חינרך

רלימרדים על יסרדיים לכל הזקרקים לכך כבר בימים הראשרנים לבראם, לערלים

יש דררשה גדרלה מאד בענין זה, כי הם מעריכים מאד את הקטע הזה של מרכיב החיים

רצריך לעשרת הכל בתחרם הזה כדי לספק להם את הדבר,



הכשרה והסבה מקצועית, אף שזה לא הענין הראשון כמעלה מיד עם בואם של

העולים זה בבל זאת דבר חשוב ביותר שיש להתחיל בו במחצית השנה הראשונה

לבואם של העולים,

אני עוכר עבשיו להיבט הארגוני, בידוע לבס בוודאי, הגענו להבנה עם

המובנות היהודית לפעול במשותף כמתבונת של פרוייקט, ההיבטים הראשונים שנדונו

והמופעלים בענין הזה הם שיפור ופישוט ההליבים לקליטת העולים בשדה התעופה

בן גוריון מיד בהגיעם ארצה, בהנחה שאבן יגיעו לשם, יש להעניק לעולים מידע

מלא ואמין מיד בהגיעם לשדה התעופה בכל הקשור באפשרויות הקליטה שלהם, במו

בן יש לפעול לשבירת דירות עבור העולים, בשלב הנובחי סוכם על שבירת 200 דירות

במלאי בשכיל העליה הצפויה בחודשים אפריל ומאי, צריך במובן לעשות בל מה

שאפשר בדי לספק את רצונו של העולה בענין זה בבר בשדה התעופה, אפשר גם ליצור

מערבת של שהות זמנית, של שבוע או 10 ימים בבתי מלון או באכסניות כדי שבמסגרת

הזמן הזה יובל העולה לבוון עצמו לגבי האפשרויות השונות העומדות בפניו כנושא

זה ולגבש את החלטתו בנדון, הבל צריך להעשות ללא לחץ, אלא מתוך נסיון של שכנוע

תוך הבהרה שהדבר נתון לבחירתו החופשית של העולה,

המערכות השונות כבר עובדות על בסים ההנחות האלה, החודש שלפנינו הוא

מטבע הדברים חודש של הרצה, אני משובנע שנצליח להגיע לנוסחאות אפקטיביות של ,

פעילות נבונה ומתאימה בתחום הזה,

אני רוצה להתייחס לבעיות הקרדינליות העומדות לפנינו מיד, אף שמבחינה

הסדר הן מצויות בשלב ב' של התהליך, הבעיה הראשונה היא בעיית התעסוקה, אינני

צריך לומר לכם שעם כל השמחה המציפה אותנו לקראת בואם האפשרי של העולים מברית-

המועצות אנחנו מדברים באוכלוסיה לא קלה מבחינת התעסוקה, במיוחד כאשר אנחנו

רואים את חתך המקצועות והכישורים של העולים שיבואו: ענין התעסוקה הוא בלב

הענין ואני סבור שהתהליך שעל פיו מתנהלים הדברים בנושא זה הוא די מבוסט

מבחינה תפקודת וגם מבחינות אחרות אבל אין ספק שאנחנו נהיה חייבים לשנות

כללים בענין זה ונצטרך לפעול בעיקר לגילוי יוזמות להעסקת העולים באמצעות

תמריצים שונים, גם אם זה מצריך הכשרה והסבה מקצועית סטאז' והתאמה

לסטנדרטים הישראליים וכוי, נושאים המוכרים לנו גם מן העבר,

ע, לנדאו ;

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על יוזמות?
מ, שמיר
הנושא הזה עלה בדבריו של שר התעשיה בדיון שהממשלה קיימה בנושא זה

ביום הראשון השבוע, הדבר עלה גם בדבריו ראש עירית ירושלים, מר תדי קדלק,

שהציג את אותה הבעיה במסגרת העיר ירושלים, ישנם מפעלים המתקשים לתפקד בצורה

הנבונה. ושאינם נמצאים במצב של משבר או פשיטת רגל/ מפעלים שאם יתנו להם סיוע

יחודי מתאים הם יהיו מסוגלים לפתח קווים נוספים ולקלוט על בסיס זה עולים,

קחו לדוגמה את מפעל תלירן בירושלים, שעליו דיבר מר קולק, שבעזרת סיוע בספי

מסויים יגיע למצב בו לא רק שלא יצטרך לפטר עובדים המועסקים בו ביום, אלא

יוכל גם להעסיק 70 אי 80 עובדים נוספים,

י, ארצי;

אני מכיר מפעל לטקסטיל בתל אביב שאינו מצליח להשיג עובדים למשמרת

שלישית/ והוא מייבא עובדים מפורטוגל,

ח, אהרון;

האם מהנדס מרוסיה יילך לעבוד במפעל טקסטיל במשמרת שלישית?



ע. לנדאו ;

הבעיה בהשגת עובדים במשמרת שלישית היא בעיה של כולנו לאו דווקה של

עולים מרום יה,

י, ארצי;

ידוע כי מפעל פולגת, למשל/ אינו מנצל את כושר היצוא שלו מפני שאין הוא

מצליח להשיג עובדים למשמרת שלישית,
מ, שמיר
שר התעשיה אומר כי הוא יכול להגיש לנו רשימה של אלפיים מקומות עבודה

באיזורי הארץ השונים שבאמצעות סיוע כלכלי מסויים של הממשלה למפעלים האלה הס

יהיו מסוגלים לקלוט כאלפיים עובדים, יתכן שעולים חדשים במקומות אלה יתנו

תנופה מסויימת בכיוון הזה,

ישבנו עם נשיא אוניברסיטת באר שבע, והוא הצביע על כך שעל ידי השקעה

מסויימת לא גדולה. יהיו 50 מקומות במו"פ, מבלי להכנס לפרטים אני יכול לומר

שהסכומים שהוזכרו בהקשר זה אינם גדולים במיוחד, אני יכול להביא בפניכם מספר

דוגמאות נוספות, העולה מביא אתו היום את הזכאות שלו כדי שירכוש אחיזה במקום

עבודה, יתכן מאד שעל בסיס רחב יותר והבנה מצד כל הגורמים הדברים יהיר פשוטים

יותר בעתיד, אפשר יהיה לומר לבעל המפעל שאם הוא יעסיק איקס עובדים עולים

חדשים הוא יקבל סיוע בגודל מסויים, אם ננהג בדרך כזו לא נימצא במצב בו אנחנו

מיתדפקים על דלתותיהם של המעסיקים אלא הם יפנו אלינו, השיטה הזאת נוסתה,

בשינויים מסויימים, גם בעבר, אז קראו לזה בשם "קרן משאבים", אבל זה היה

מניח את הדעת בצורה מספיקה, אני סבור שהצד העקרוני שבשיטה הזאת הוא חיובי

בהחלט וצריך רק לגבש את הדברים^ ראז יקלטו עולים רבים במסגרת הזאת, זו אפשרות

שצריך בהחלט לבדוק אותה^ אף שאני בטוח שיהיו גם בעיות שיתעוררו כאשר הענין

יגיע לרמה של הפרט,

כל התהליך הזה עובר עכשיו רוויזיה ועידכון והתאמה לתנאים הקיימים ולאלו

הצפויים, אני יכול לומר שהגורמים המרכזיים הקשורים בנושא הזה מגלים מרדעות

ונבונות להתגייס לנושא הזה בצורה הרצינית ביותר, מובן שגם לרשות המקדמית

יש כאן תפקיד חשוב והיא יכולה לתרום רבות להצלחת הענין,

אני מציג בפניכם את הבעיות האמיתיות והקרדינליות העומדות ושתעמודנה

בפנינו בי במידה בה נצליח להתגבר על הבעיות האלה תלויה גם הצלחת הקליטה של

העולים,

אני רוצה עוד להתייחס לעידוד לאיזורי פיתוח, אין להעלות על הדעת של-

ידי פעולה אדמיניסטרטיבית בלבד ללא סיוע ותמריצים יבחרו העולים ללכת לאיזורי

הפיתוח ולהשר שם, הדבר הזה יהיה אפשרי רק אם יהיו תמריצים מספיקים, מה הם

איפוא התמריצים הדרושים? אני רוצה להבהיר לכם כי באיזורי פיתוח מסויימים

מצויים מקומות תעסוקה שאינם מצויים במרכז הארץ, אבל נכון גם שעולים רבים

בוחרים ומעדיפים להתמודד עם הקשיים של אי מציאת פתרונות מידיים לבעיותיהם

השונות ובלבד שיהיו במרכז הארץ, ואינם מוכנים ללכת לאיזורי פיתות, נכון

גם שבאיזורי הפיתוח יש לנושא הדיור יתרון עצום על זה שיש לו במרכז הארץ, זה

כשלעצמו גם כן מהווה תמריץ רצינית אבל מובן שאינו פועל כך לגבי כולם,



אני מעריו ומחשיב מאד אח נכונותן של רשויות מקומיות שונות באיזורי

פיתוח לעודד עולים לבוא אליהן. ואכן קיבלנו מברקים (רבים בענין זה. ואני

מאמין שהם מבטאים כוונה רצינית וכנה בתחום הזה, אבל גם בזה בלבד אין די כדי

למשוך לשח את העולים, לא די בהסברת פנים ובנכונות נפשית ואחרת לקלוט את

העולים, יש לגבש תכנית ספציפית לכל אחת מהרשויות המקומיות האלה בהתאם

לאפשרויות שלהן; לקלוט עולים ולתת להם את הסיוע ואת התמריצים המתאימים,

ורק אחר כך אפשר יהיה להציג בפני העולים את האפשרות לבוא לערד, לעפולה או

לכל מקום ישוב אחר בארץ, אם נצליח לעשות את הדבר הזה, ואם נצליח להתארגן

כיאות ולקבל את האמצעים הדרושים לזה, כך יגדל הסיכוי להביא עולים לאיזורים

האלה דווקה,

עלי לקצר בדברים לכן אתייחס בקצרה לדברים נוספים שהם חלק אינטגרלי

של הנושא, אתחיל בנושא הבריאות שהמדינה מגישה לעולים הזקוקים לכך, אין ספק

שהנושא הזה זקוק לשיפור/ ואיני יכול להרחיב עכשיו את הדיבור בענין זה,

אנחנו נעמוד גם בפני בעיה רצינית הקשורה בפנסיונרים שאינם רוצים להילת

מקרים סוציאליים ולחיות מהטבה סוציאלית של הביטוח הלאומי, הצד העקרוני

שבדבר מעורר בהם סלידה והתנגדות, המדינה תצטרך להשקיע מאמצים בנושא זה-

כדי שהפנסיונר הרוסי שאינו יכול להעביר את זכויות הפנסיה שצבר ברוסיה לארץ,

בגלל המשטרה ששם, יקבל כאן איזה שהוא פיצוי הולם לבל ירגיש עצמו מרגע בראו

לארץ כמקרה סוציאלי הנופל למעמסה,

אני חושש מאד שאנחנו צפויים גם לקשיים רציניים בתחום המעמד האישי

של העולים מההיבט הדתי, המצב בתחום זה שונה היום מכפי שהיה בשנות ה-70,

אני מקווה שנצליח לטפל בנושא הזה בעדינות הראויה ובשיקול הדעת הדרוש, אם

לא נשכיל לתת לעולים פתרון מתאים בתחום הזה- כפי שזה ניתן בשנות ה-70 בעזרתו

של הרב גורן, תהיינה בעיות רציניות,

שלא כמו בעבר נצטרך עכשיו להשקיע מאמצים גם בסיפוק הצרכים התרבותיים

והחברתיים של העולים/ כי הרזרבות הדרושה לעולים היא בהיקף שונה מזה שהם

מקבלים בשנים הראשונות לבואם לארץ ואנחנו חייבים לפעול גם בתתום הזה.

כל הדברים שעליהם דיברתי הם יפים וטובים אבל הם יגיעו לכלל ביצוע

וישום רק אם יעמדו לרשותם האמצעים הדרושים, וכשמדברים על אמצעים חשוב לציין

שלא פחות מגודל האמצעים חשרב גם העיתוי בהקצאתם, היקף האמצעים והזמן בו

הם מגיעים הם תנאי לישום כל הכוונות הטובות והיפות ולהצלחת הדברים, כל מה

שלא ייעשה מבין כל הדברים שהזכרתי לא ייעשה בגלל מחסור באמצעים, כשמדברים

על 350 מליון ש"ח לקליטת העולים. הכוונה היא לקליטתם במשך 3 עד 4 השנים

הראשונות לבואם, וזה אינו כולל יצירת מקומות עבודה חדשים, זה כולל

דיור ברוטו, עלות המשכנתא וכוי,

שר השיכון מתריע על כך שהגענו לתחתית הבור בכל הקשור למלאי בשיכון,

ראם מדברים על כ-4000 יחידות דיור משפחתיות- כי צריך להתחיל לבנות.ולא חשוב

אס זה דיור ציבורי או לא, ההחלטות בקשר להתחלת הבנייה חייבות להתקבל כבר

עכשיו, אי אפשר להמתין עם החלטה בענין זה, יש לקבל כבר עכשיו החלטות בקשר

להתתלת הבנייה, שאם לא כן אז אפילו יהיו כספים ויהיו משכנתאות שהעולים

יהיר מעוניינים לקחת לא יהיה מלאי דירות מתאים לרשות העולים, ובהקשר זה

חשרב להזכיר כי ענין הלגיטימציה של העזרה לערלים זה דבר שצריך להתייתם אליר

ברצינות המתאימה, כי זו בעיה לא קלה וצריך להתחיל לפעול בענין זה כבר עכשיו,



היו"ר מ. גלזר-חעסה;

הזכרת את הסכום של 350 ש"ח האם הסכום הזה כבר ישנו או שנוקבים

בסכום הזה כסכוס שיש בו צורך לקליטת העולים שיגיעו?

מ. שמיר ;

ראש הממשלה יבדוק היום את הנושא הזה עם שר הקליטה" ראש הממשלה קבע

מספר פגישות עם השרים הנוגעים בדבר. מדברים על 350 מליון ש"ח לכל תהליך

הקליטה במשך 7 עד 4 שנים כולל דיור. בשנה הראשונה יהיה צורך בכ-50 מליון ש"ת,

מתוך הסכום הזה.

ח. אהרון;

כולנו מקווים שהעולים אכן יגיעו, אבל בינתיים העולים ערד לא הגיעו

ואנתנו חייבים לשמור על פרופורציה נכונה כשאנו מדברים על הנושא הזה, אני

חושב גם שכל הפרסומים בנושא זה היו רבים מדי ואפילו מיותרים. עלינו לנהוג

כאילו דבר לא קרה ולהמשיך במאבק למען יצירת יהודי ברית המועצות. בהערכות

לקליטת העולים עלינו לנהוג כאילו כל היהודים האלה נמצאים כבר בדרך אלינו,

אני חושב שהנסיבות עורו לנו להתעלות על שיקולים שונים שהשפיעו בדרך

כלל בעבר על נושא העליה והקליטה. וכך הגענו להסכם עם משרד הקליטה בכל הקשור

למבנה הראוי לקליטת יהודי ברית המועצות כפרוייקט. זה דבר חשוב ביותר, דבר שלא

היה כמותו בכל תהליכי הקליטה במשך 10 ו-15 השנים האחרונות, וחשוב מכל הוא

שזה יאפשר לנו לקלוט את העולים בצורה הטוב ביותר כאשר דבר אתד בלבד עומד
לנגד עינינו
טובת העולה,

הסיכום בינינו ובין משרד הקליטה אומר שהנושא יקבל מבנה של פרוייקט

משותף. פירוש תדבר שתהיה תכנית משותפת; אחת שעל פיה יפעלו כל הגורמים,

מר שמיר הזכיר את עקרונות התכנית. אני חושב שהפרטים עוד לא סוכמו, מר שמיר

ומר דוד לוין עובדים קשה מאד בימים אלה כדי לסכם בהקדם את פרטי התכנית

מאלף ועד תו, ישנם דברים שלגביהם יהיו כמובן חילוקי דעות, ויהיו דברים

שעליהם אפשר יהיה להסכים מיד.

אני רוצה להביא בפניכם כדוגמה את נושא הטיפול בעולים בשדה התעופה.

אני מנית שהנושא הזה יעורר בינינו ויכוח אכל נוכל בהחלט להסכים על הדרך

הטובה ביותר בשביל העולה. כי חשוב להציג את המדינה כאור חיובי בפני העולה

מיד עם הגיעו ארצה. סוכם גם כי יוקם צוות ביצוע משותף לפרוייקט בראשותם

של מר שמיר ומר דור לוין. סוכם גם שוועדת מנכ"לים תשמש ועדת היגוי לפרוייקט.

כן סוכם כי ועדה עליונה של ארבעה: שר הקליטה, שר האוצר, ראש מחלקת העליה

וגזבר הסוכנות היהודית, היא שתטפל בנושא. תהיה רוטציה בין חברי הוועדה הזו

לראשות הוועדה. הוחלט שיעשו נסיון לתקופה של שלושה חודשים, מתוך מגמה לבחון

את דרך העבודה הטובה והיעילה ביותר.

בלשב ראשון החלטנו על שני דברים חשובים יותר. יושכרו 200 דירות במרכז

הארץ, כי העולים המגיעים עכשיו ארצה אינם מוצאים מקום במרכזי הקליטה במרכז

הארץ, והכוונה לאיזור שמחיפה ועד אשדוד,

מ. שמיר ;

בבאר שבע אפשר עוד למצוא כמה מקומות שרוצים.
ח, אהרון
ייעשה מאמץ רציני לפינוי מרכזי הקליטה, במידה והדבר רק אפשרי, משום

שהמגמה של כולנו היא לתת לעולה בחירה חופשית, אנחנו נתמודד עם כמה בעיות

מרכזיות שלא היו קיימות בעליות קודמות, העולים שיגיעו עכשיו מברית-המועצות.

כמידה ויגיעו אלינו בטיסות ישירות הם יהודים שונים מהם רוצים לצאת לארצות-

הברית. זו עובדה שעלינו להכיר בה. זו עובדה המחייבת אותנו להתמודד עמה בצורה

סונה לגמרי, בעבר רצו העולים שהגיעו מברית המועצות להשאר בארץ, הם רצו להגיע

לארץ ולהשאר בה, אם תהיינה עכשיו טיסות ישירות מברית המועצות. אין ספק שיגיעו

אלינו יהודים רבים שירצו להמשיך דרכם לארצות-הברית, מי שמכיר את המציאות

בווינה יודע בוודאי שהם מגיעים לווינה עם החלטה נהחושה להמשיך משם לארצות-

הברית, ההחלטה להמשיך לארצות הברית אינה מתקבלת על ידם בהיותם בורינהי אלא

עוד בהיותם במוסקבה . או בכל מקום אחר בברית המועצות, הם יוצאים משם עם ההחלטה

להגיע לארצות הברית- ולא לארץ ישראל, אנחנו צריכים עכשיו להתמודד קם הנושא

הזה מכל הבחינות,

צ, רוזן;

מה תעשה אם הם לא ירצו לצאת משדה התעופה?
ח, אהרון
יכול להיות גם מצב בו לא ירצו כלל לרדת מהמטוס. ויטענו כי הם רוצים

להמשיך מיד את דרכם לארצות הברית, היתה לי שיחה ממושכת עם ראש הממשלה בענין

זה, היתה זו שיתה ב-4 עינים, ואתד הנושאים באותה שיתה היה אכן הנושא הזה,

ככל שמנעיט לדבר סוב. כן ייטב, ההחלטה שלנו היא שכל יהודי שיגיע לארץ נראה

אותר כעולה חדש. והוא יצטרך לעבור את השלבים, אתר כך הוא יחליט על גורלו,

אנחנו לא נוכל ולא נרצה להחזיק אף אחד מהם בכוח בארץ, אין לנו שום כוונה להכריח

אף אחד מהם להשאר בארץ אם אין רצונו לעשות כן, אבל ננסה לשכנע אותו לרצות

להשאר בארץ,

צ, רוזן;

מי יממן את כרטיס הטיסה של האיש הזה מהארץ לארצרת הברית?

ח, אהרון;

לא אנחנו, אנחנו גם לא נרשה לשום ארגון לפעול כאן להוצאת יהודים

מהארץ,

י, ארצי;

ומה יגידו על זה האמריקאים? שגרירות ארצות הברית אומרת שלא תיתן מעמד

לארגון יהודי אמריקאי.לפעול בארץ, כמו ארגון היא"ס למשל,

ח, אהרון;

לא ניתן להם אפשרות לממן זאת, האפשרות לממן תלויה בהחלטות המתקבלו

על-ידינו ועל ידי ה-יו,ג'י. אי, האוסף את הכספים, אני בטוח שבנושא זה לא

יהיו תילוקי דעות. יתכן שארגון היאס ירצה לעשות דברים,אבל זה לא יהיה לו

פשוט כל כך,



י. ארצי;

יכול להיות שארגון היאס יקבל את המטריה האמריקאית ואת השלט של ארצרת-

הברית בכנין זה.

ח, אהרון;

עם השלט של ארצות הברית לא נוכל כמובן להתמודד. אני מסכים שיהיה מאבק.

אבל במאבק הזה אנחנו לא נוכל לעשות ויתורים.

אני תוזר ואומר כי ייעשה מאמץ לפנות מרכזי קליטה. משוס שהעולים כיום

רוצים .להיות במרכז הארץ. כיום נמצאים 10.000 עולים במרכזי הקליטה, זה מעמיד

אותנו בפני מספר בעיות. אנחנו מסכימים לכך שלא כל העולים צריכים ללכת למרכזי

קליטה. אם עולה רוצה ללכת לגור בדירה. אדרבה. הדירה תישכר למשך ששה החודשים

הראשונים על חשבון הסוכנות שתחזיק את הדירה על פי התנאים הנהוגים במרכזי-

הקליטה, כלומר. הסוכנות תשלם את הוצאות החשמל הגז וכד'. אחר כך משרד הקליטה

ישא בזה עד לשנה. ההנחה היא שתוך שנה העולה מברית המועצות יחליט כבר אם הוא

רוצה להמשיך לגור בדירה הזאת. אם הוא רוצה לשכור אותה בעצמו תוך קבלת השתתפות

המשרד בשכר הדירה. אם ימצא עבודה במקום אחר יילך לגור במקום אחר, אין ספק

שהבחירה במקום המגורים קשורה במקום העבודה, אנחנו יודעים שאם יציאו לעולה

מבריתהמועצות היושב כירושלים עבודה מתאימה בכרמיאל, הוא יילך לגור בכרמיאל,

אין לי ספק בכך שהוא יעשה זאת. השאלה הקובעת היא איפה יימצא עכורו מקום

עבודה. בענין זה יש חילוקי דעות לגבי התפיסה , כי אם נדבר על הסבה מקצועית

לגבי כל העולים מברית המועצות הרי קודם כל זה פשוט לא אפשרית ונוסף על כך

הדבר יכשל. עלינו להתחיל איפוא לטפל ככר עכשיו במציאת או ביצירת מקורות

תעסוקה בשביל העולים. אם אנחנו חושבים על תכנית כוללת בראייה כוללת לעתידי

מבלי להסתפק בעליה של 10 אלף יהודים כי אז צריך לתכנן הקמת מפעלים וכדי

מתוך ראיה משקית בריאה, אין לי ספק בכך שזו תהיה אחת השאלות הקשות ביותר

שאתה נצטרך להתמודד, כי המספרים ברורים. מתוך 10 אלף העולים שיגיעו ישנם

700 מהנדסים 200 רופאים/ 80 מוסיקאים וכו', ועם כעלי המקצועות האלה והבעיות

המתעוררות סביב מציאת תעסוקה עבורם עלינו להתמודד, וצריך גם לקחת כחשבון את

הברירה העומדת בפניהם והאפשרות שלהם לעזוב ולנסוע לארצות הברית. שהיא די קורצת

לרבים מהם. כל הדברים האלה צריכים לעמוד לנגד עינינו.

כשאנו רואים את אלה שנשרו לארצות הברית אנחנו רואים שהם בסטטוס של

יזמים פרטיים, אם נבדוק ונראה איך השתלבו הנושרים בכלכלה החופשית של

ארצות הברית נבין .שאנחנו צריכים להמציא להם פתרונות גם מהסוג הזה ולאפשר

לחלק מהם לאלה המעוניינים בכך, לפתוח לעצמם עסקים קטנים או גדילים,

ישנה בעיה נוספת שעמה עלינו להתמודד', והיא קשורה בחברה הישראלית,

תהום פעורה בין המנטליות של החברה הישראלית ובין זו של יהודי ברית המועצות,

יש גם פער עצרה בין הפירושים שהעולים נותנים לדברים שנאמרים ובין הכוונה

האמיתית שמאחורי הדברים, ניקח לדוגמה את הסכום של 350 מליון ש"ח שבו נקבנו,

מבחינתנו המספר עוד לא בדוק,אבל זה סכום הכסף כו מדברים, אנחנו אומרים

את הדברים מתוך מבט לעתיד, מתוך כוונה לדאוג לכך שיהיו המשאבים הדרושים

לעשות את כל מה שאנחנו צריכים לעשות לקליטת העולים, אז באים יהודי ברית-

המועצות וטוענים בלפניו שעל ידי זה שזרקנו לחלל החברה הישראלית את המספר

הזה גרמנו לכך שהחברה הישראלית תתייחס בשלילה כלפי העליה מבריח המועצות

תשנא את העליה מברית המועצות ותהיה אנטי העליה הזאת, אני חושב שתגובתם זו

של יהודי ברית המועצות מוכיחה את עומק הבעיה,



אתמול הופענו במכללה לבטחון לאומי וקצינים בכירים בצה"ל העלו שם את

השאלה מה יהיה עם החברה ישראלית מאחר ומדי שנה יש לנו כך וכך יורדים, ואיך

אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת במיוחד עכשיו כאשר אנו עומדים בפני קליטה מסיבית

של עליה קליטה שלא היתה דוגמתה בעבר וכו', ואם יש היום כוונה להעלות את

סכום המשכנתאות לעשות הקלות לגבי תשלומי המשכנתאות וכו'. האם זה יחול רק על

העולים או גם על אזרחי הארץ שנולדו פה או החיים פה שנים, האם יש כוונה להפעיל

הדברים האלה רוק לגבי העולים או שיהיה בזה גס כדי לתת תשובה לבעירה של זוגית

צעירים בישראל.

העובדה ששאלות כאלה נשאלו והן בוודאי מנםרות בחלל מחייבת אותנו לצאת

בדברי הסברה רחבים ומקיפים, הסברה מתאימה חייבת ללוות את כל מעשינו יכל צעד

שלנו ואני מתכוון לדברי הסברה המכוונים לישראלים וגם לעולים, אין ספק

שאנחנו עומדים בפני שעה גדולה ותלוי רק בנו אם נהפוך זאת גס לשעה יפה,

השאלה היא מה תעשה החברה הישראלית איך היא תגיב ומה היא תעשה בדי

לקלוט את העולים מברית המועצות ולא חשוב אם יש 160 אלף עולים או 250 אלף

עולים מברית המועצות, השאלה היא מה תעשה לגביהם החברה הישראלית כולה. הצעיר

בצבא. הצעיריס בבתי הספר והאנשים ברתרב ובשכונה, המעשים שלהם יקבעו במידה לא

קטנה את קליטתם של העוליס בקרבנו,

אני תושב שלא כל הפרטים ברורים וידועים עדיין, המנכ"לים יושבים על

המסוכה ויש לנו אמון מלא בלם ובכישוריהם, ביום הראשון הקרוב נראה איך להפעיל

את ועדת הארבעה שעליה דיברתי, אנחנו נצליח ליצור מערכה נכונה של יחסי עבודה

תקינים וטובים כדי לתת את התשובות הנדרשות לקליטה טובה של העליה הזאת. עליה

שהיא תשובה לנו ביותר ולו רק בגלל הסיבה שאם יפתתו השערים והעולים יבואו ואנחנו

לא נקלוט אותם היטב. לא תהא לנו שוב הזדמנות נוספת לעשות זאת בצורה טובה יותר,

היו"ר מ, גלזר-תעסה;

אינני רוצה לפתוח בוויכוח סביבי נושא מעמד הפליט ליהודים היוצאים מברית-

המועצות, אבל ברור שהממשלה צריכה להחליט בנושא הזה, לדעתי היא צריכה להחליט

כי המדינה שלנו היא מדינה ריבונית. ואין בה מחנות פליטים,

א, שוחט;

היה לנו דיון בנושא זה עם אנשי משרד הקליטה, אני יכול לדבר בשם השלטון

המקומי אבל. גס מזווית ראייה שלי, לפני שבועיים התקיימית פגישה בין

שר הקליטה ומספר ראשי ערים וכן ראשי המשרד, באותה פגישה הביעו ראשי הרשויות

המקומיות שהשתתפו בה, ואני מניח שכך רואים זה גס כל ראשי הרשויות המקומיות

בארץ, נכונות ורצון לתת כתף להצלחת קליטת העולים,

מתוך הכרות רבת שנים את תהליבי הקליטה אני יודע שתפקיד הרשויות והתברה

הקולטת היא קרדינלי להצלחת המשימה, גם כאשר רוב המשאבים לענין זה באים מהמדינה,

אני תושב שהשלטון המקומי יפעל גם הפעם בשיתוף פעולה מלא. שהרי כולנו רוצים

בעולים, צרמו באזני הדברים שאמר תדי קולק בדבר רצונו לקלוט את עולי ברית-

המועצות בירושלים, כי לא שמעתי דברים אלה, ואף לא דומים להם, כאשר הגיעו אלינו

העולים מאתיופיה, וכולנו יודעים מה קרה עס הקליטה שלו את עולי אתיופיה,

עובדיה עלי אכן עשה מאמציס וקלט עולים רבים, ואני מנית שכל ראשי

הרשויות ישמתו לקלות את יהודי ברית המועצות, ויפעלו בכיוון זה תוך שיתוף

פעולה מלא רשלס עס הגורמים המטפלים,



אני רואה בעיה בסיסית בהצעה של הסרבנות היהודית בקשר לתהליך הקליטה, .

אינני אוסר זאת כדברי ביקורת אלא מבקש שנעשה חסכון נפשי לאומי ונראה מה

עשוי לקרות על פי התבנית הזאת. התעורר הרושם כאילו קייס קונפליקט בין הרצון

לקלוט טוב את העולים ובין מטרות אחרות של המדינה, אנשי הסוכנות ואנשי משרד

הקליטה רואים את הדבר מזווית הראייה שלהם למרות התייחסותם החיובית אל איזורי

הפיתוח והם אומרים שהם רוצים קליטה טובה של העולים רוצים שהכל יהיה בסדר

ושהעולים לא יברחו לאמריקה אלא ישארו אצלנו ויכתבו לקרוביהם שנשארו ברוסיה

כמה טוב להם בארץ, אני חושב שמה שמתכוננים לעשות עם העולים יגרום לכך שרוב

עולי ברית המועצות יתרכזו במרכז הארץ. הדבר הזה יעלה למדינת ישראל בכסף רב

מאד וזה גם יצור קונפליקטים רציניים עם החברה הישראלית ומי יודע מה תהיינה

התוצאות של זה גם לגבי הקליטה עצמה וספק אס אמנם תהא זו קליטה יותר טובה

וכלל אינני בטוח שהעולים יהיו שבעי רצון יותר.

אני רוצה לחזור 15 שנה אחורנית ולראות מה היה בערד שקלטה אז 400 משפחות

של עולים מברית המועצות בין השניס 1971 ל- 1973. זו היתה קליטה ישירה. ללא

מרכזי קליטה. העולים האלה נקלטו ישר לדירות בערד ולמחרת נקלטו גם כעבודה.

אבל אני מבין גם שהמוטיבציה לעליה כיום היא קצת "זונה ובענין זה יש באמת

בעיה. בכל זאת אני אומר שלמדינת ישראל אסור להוריד את הדגל הזה של קליטה

גם באיזורים שלנו. אינני אומר דברים אלה מתוך שובניזם מקומי אלא דווקה

מתוך ראיה לאומית כוללת מחשש שאנחנו הולכים להתקפלות טוטלית בענין זה.

אינני מתכוון לומר לעולים מסויימים שהם צריכים ללכת לערד, ולעולים אחרים

שהם צריכים ללכת לדימונה ושהם צריכים להשאר שם כל ימי חייהם. אני בעד זה שעולה

המגיע למקום כזה ורוצה לשכור דירה או לרכוש דירה שם יקבל את העזרה הדרושה לו

כדי שיוכל לעשות כן. אבל אם הוא יתחיל את דרכו בארץ בין אשדוד לחיפה, כי אז

אפשר לשכות מזה. מבלי להזכיר אפילו שזה יעלה הון עתק. כמעט בכל הישובים יש

כיום דירות פנויות. בערד יש כ- 150 דירות שהן רכוש המדינה ואפשר כבר מחר לתת

לעולים מפתח לדירה כדי שיוכלו לגור כה.

צריו להבהיר לעולה כי אס הוא הולך למקום כזה ומגלה אחר כך שאינו יכול

להסתדר שם או שהמקום אינו מוצא חן בעיניו אז הוא יכול ללכת למקום אחר. אבל

אסור לפתוח בפניו אפשרות של שכירת דירה במרכז הארץ כי זה רק יעודד אותו

להשאר במרכז הארץ והרי בזה אין אנו מעוניינים. אני מאמין שהחשובה היחידה

לקונפליקט הלאומי סביב השאלה הזאת היא בהפניית העולים לאיזורי הפיתוח . זה

יעודד את הבניינ באיזורי הפיתוח ויפתח את הישובים האלה. וזה כמובן ימנע גם

קונפליקט לאומי רציני.

מובן שיימצאו גם עולים שצריכים להשאר במרכז הארץ ויהיו ביניהם כאלה

שיילכו לשם בעצמם. אבל אני חושב שאם אנהנו נפה אותם מיד בהגיעם ארצה למרכז

הארץ נימצא עושים צעד לא נכון שעליו נשלם מחיר אדיר. אני גם בטוח שהתביעות

לא תעצרנה סביב דירה מתאימה בפריפריה אלא לא יהיה להן סוף ולא יהיה להן גבול.

ואשר לתעסוקה, אינני יודע מה אמר השר שרון בישיבת הממשלה. כענין זה.

אני חושב שצריך להגיד לעולים שיש מקומות עבודה אם רק ירצו לעבור, שהרי לא

כולם פרופסורים ולא כולם אקדמאים. יש בהחלט לעודד אותם לעבוד גם במפעלים.

מדוע צריך להעסיק עובדים מחו"ל במפעלים ובבתי המלון? ואני חוזר ושואל מדוע

צריך להגיד לעולים שהם יקבלו דירות בשכירות במרכז הארץ; יקבלו משכנתא בגובה

של 100 אלף דורל וכו' בעיקר שזה לא ייגמר בזה. לרעתי זו טעות לאומית ממדרגה

ראשונה שכולנו נצטער עליה. את הכסף שנצטרך להשקיע בשכירות דירות מוטב להשקיע

במציאות מקומות עבודה/ כי זה חשוב הרבה יותר. ואיפה יגורו? הם יגורו כדירות של

מדינת ישראל ולא צריך להוציא לענין זה אף אגורה אחת. צריך רק להעביר את

הניירות ממשרד אחד למשרד שני.



י. אלישיב;

במצפה רמון ישנם 250 קרטג'ים נהדרים פנויים המחקים למשפחות

שתאכלסנה אותם.

א. שוחט;

אני יודע שאי אפשר להעביר למקום אחד אלף משפחות, אבל אפשר וצריך

להעביר 100 משפחוח למקום אחד, ועוד 200 משפחות למקום שני. בדרך זו תהא גם

הקליטה של העולים סוב ומוצלחת יותר. אני מדבר על הכנסת העולים לדירות

השייכות למדינת ישראל ושכבר קיימות ומחכות. אלה אינן דירות שהעולה הגר בהן

יכול להתבקש אחרי שנה או שנתיים לפנות כי בעל הדירה רוצה את דירתו בתזרה.

את הכסף שמתכוננים להשקיע בדיור העולים במרכז הארץ מוטב להשקיע במפעלים

ביצירת מקומות תעסוקה עבורם. זה גם לא יגרום לקונפליקט לאומי שאני כל כך

חושש מפניו.

קיבלתי את התכנית ממשרד הקליטה ועברתי עליה. למעשה קראתי אותה בעיון

רב ואני חייב לומר שאני מלא ספקות וחששות; כי אני חושב שבענין זה יש לנו

בעיה רצינית.

צ. רוזן;

אני חושב שבהיקף המדובר של עולים תעמוד בפנינו בעיה רגילה. רק עם תהיה

הצפה במספר העולים תהיה לנו בעיה לאומית, ואז נצטרך לטכס עצה.

ההסכם שבין הסוכנות ובין משרד הקליטה היא אמנם דבר יוצא דופן במציאות

שלנו, ויש לציין זאת לברכה. כי לעולה בפוטנציה ידוע כי יש בעיות וחיכוכים בין

שני המוסדות האלה. וטוב יהיה כאשר ישמע עכשיו שיש הסכם בין המוסדות. זה דבר

חישוב מאד וטוב מאד.

הציונות, כידוע, אינה עומדת תמיד בתנאים של המציאות שלנו. הזכירו כאן

את הקוטגים הפנויים במצפה רמון , והם באמת יפים, אך האם יש עבודה במצפה רמון?

ולמה אין שם עבודה?

כאשר מדברים על כיסוי הוצאות שכר הדירה כחצי השנה הראשונה. אני מבקש

להוסיף עליהן גם את הארנונות, כי רשות מקומית לא יכולה לפטור דירות אלה

מתשלום ארנונה, וזו הוצאה די גדולה. אגב, העולים משלמים בעד החשמל בהיותם

במרכזי הקליטה, ולדעתי אין זה מרצדק כי התשלומים האלה גבוהים במיוחד בחודשי

החורף הקשים בירושלים.

ישנה בעיה בקשר ללימוד השפה העברית, ואינני בטוח כיצד יתגברו על בעיית

הוראת השפה העברית לעולים כאשר העולים יהיו מפוזרים בדירות שכורות. צריך

לחשוב על מציאת פתרון לבעיית האולפנים בשביל העולים מברית המועצות. מרכזי

הקליטה נותנים פתרון נפלא ללימוד השפה העברית, אבל אם אמנם העולים יהיו מפוזרים

צריך יהיה למצוא פתרון הולם לבעיה הזאת.

הנהלת תדיראן עומדת לסגור את המפעל שלה בירושלים. מפני שיש כיום הצפה

ביבוא מנורות חשמל מהונגריה. זה הגורם לכך שהנהלת המפעל החליטה לסגור את

המפעל בירושלים. התרת יבוא המנורות היא בהתאם למדיניות משרד התעשיה כמובן.

אם הסוכנות ומשרד הקליטה לא יימנר את העסקתו של העולה בתתילת דרכו. כל

הענין הזה יכשל. משרדי הממשלה צריכים להתחשב בצורך הזה ולהערך בהתאם, גם

מוסדות אחרים צריכים לתת דעתם לעכין זה מתוך כוונה לקלוט את העולים במקומות

עבודה תוך מימון שכרם על ידי הסוכנות משך תקופה מסויימת.



לעולים יש גם בעיה בענין רשיונות עבודה שלהם במקצועות אקדמאיים,

עולה רופא צריך להמתין שלושה חודשים עד שהוא מקבל את הרשיון שלו לעברד במקצוע

שלו. ומהנדס ממתין 4 חודשים. הבירוקרטיה ממש משתוללת,ואין לזה כל הצדקה,

אני מתרשם שרוב העולים מרוסיה הם בעלי אשכלה אקדמאית ולכן צריך לדאוג מראש

לענין הזה לבל יצטרכו להמתין זמן רב כל כך לקבלת רשיונות עבודה.

אני בהחלט בעד חופש בחירת מקום המגורים של העולים, תדי קולק אכן אמר

כי בעד קליטת עולי רוסיה בירושלים, אילו היה ציץ אומר את הדברים האלה. היו

בוודאי "עולים" עליו או על תל אביב, תדי קולק הוא אכן איש ירושלים שהיא

עיר פוליטית מובהקת ובירת מדינת ישראל ולכן הכריז תדי קולק מה שהכריז, ואני

מודיע לכם שגם עולי אתיופיה נקלטו בירושלים במידה ונשלחו לירושלים, הפעלנו

ועדה רצינית של מתנדבים לענין קליטת עולי אתיופיה בירושלים, האמת היא שיש

כל כך הרבה ארגוני מתנדבים לטיפול בעולה עד שהעולה נחנק ממש, הוא לא מעוניין

כל כך בסיפורים על הפלמ"ח ועל האצ"ל, לכן ארגנו את כל ארגוני המתנדבים בירושלים

תחת קורת גג אחת ויש לנו כיוס ארגון אחד הפועל בכיוון אחד להקלת הקליטה של

העולים בירושלים,

הבעיה של קליטת ערלים בירושלים היא בעיה לאומית, אנחנו חייבים לראות

בעיבוי האוכלוסיה היהודית בירושלים מטרה חשרבה ביותר, ירושלים היא לא מרכז

הארץ אלא בירת ישראל, ובתור בירת ישראל אנחנו חייבים לשלוח אליה מיד עולים

חדשים ולא השרב מאין יבראר, אנחנר חייבים להגדיל את האוכלוסיה היהודית

ביררשלים. ומיד,

אנחנו מוכנים כמובן להפעיל מתנדבים שיעסקו בקליטת העולים בירושלים. אבל

הם לא יכולים לבוא במקום מוסדות הקליטה הרשמיים, הם יכולים להיות לעזר להם

אבל לא לברא במקומם, אנחנו מוכנים לבוא כדברים עם התאחדות בעלי התעשיה ועם כל

הגורמים האחרים שיכולים לעזור לנו במשימה הזאת כדי ליצור את התנאים הנאותים

לקליטת העולים החדשים בעבודה,

בעיית הדיור בירושלים היא אכן בעיה קשה, במרכזי הקליטה בירושלים יושבים

עדיין ערלים שהגיער לשם לפני 4 שנים ואפילו 5 שנים, זו בעיה שצריך לתת עליה

את הדעת, אבל אני רוצה שיהיה בררר לכל שאנחנר מוכנים לקלוט עולים ושאנחנו רוצים

לקלוט עולים,

ד, לוין;

1 אני מתייחס ברצינות רבה לכל הדברים שאמר כאן מר שוחט, גם אני סבור

שיהיה זה מצב גרוע אם כל הערלים יתרכזר בערים הגדרלרת במרכז הארץ זה גם יקשה

עלינר לנסות להפנות את התושביס הנמצאים בישראל ללכת לערי פיתות. דבר שאנו

מעונינים בו, כדי להצליח בקליטת העולים עלינו לפתוח במסע הסברה רציני, ברגע

שהעולים מגיעים אנחנו חייבים להפעיל את ההסברה שלנו בכל הקשור ליכולתם

להיקלט בפריפריות הן בדיור, הן בתעסוקה והן בכל הקשור לקליטה חברתית ולאיכות

חיים,

אנחנו נמצאים עכשיו בשלב הסופי של גיבוש התכנית ואני יודע שנזדקק לעזרת

כל הרשויות המקומיות ככל הקשור להסברה נכונה וטובה בקרב העולים, כדי שיידעו מה

הם יקבלו כאשר יגיעו למקום זה אר אחר, כל זמן שהערלים נמצאים בברית המועצות

הם שומעים ונדמה להם שהם מכירים רק את ירושלים את תל אביב אולי חיפה, אבל

אינם מכירים מקומות אחרים בארץ, אם יש למישהו קררכ הגר בכרמיאל כי אז קרוב

לוודאי שהוא מכיר את כרמיאל ואולי יהיה מוכן גם ללכח לכרמיאל אחרי שהוא יגיע

לישראל, אבל הרוב מכירים רק את הערים הגדולות בארץ, וטבעי שירצר לגור בהן,

לכן צריך לעשרת הכל כדי להציג בפניהם אח הארץ, מיד לאחר הגיע הערלה לארץ כבר

בחודשים הר שונים להיותו בארץ בעודם גרים בדירה שכורה צריך להביא בפניו את

כל האפשררירת הערמדרת בפניר בכל איזור ראיזרר במדינת ישראל, כדי שהרא יבדוק

מה מכל הדברים האלה מתאים לו ררצרי לו,



א. שוחט;

אני מציע שמיד בהגיעם חיתן להם דירה ארעית בערד,
ד. לוין
אני אומר שמיד בהגיעו ללוד צריך להציג בפניו את אפשרוירת הקליטה שלו

בערד. אם נדע מראש שאנחנו יכולים לשלוח את העולה לערד או לכרמיאל ושיהיו שם

התנאים המתאימים לקליטתו. מובן שזה יקל עלינו מאד את העבודה. כי אז נרכל

להגיד לו מה האפשרויות העומדות בפניו במקומות האלה, חשוב מאד שהערלה יידע את

כל הדברים האלה מיד בהגיעו אלינו, כמו שהוא יודע עוד בהיותו במוסקבה מה

יצפה לו בלוס-אנגילם או בקליורלנד אם הוא יגיע לשם,

האם מישהו יכול להציע ברצינות שבהגיע העולה ללוד נגיד לד מיד כי אינו

יכול ללכת לירושלים, ואינו יכול ללכת לתל אביב וכו' ? אינני תושב שזה רציני,

אבל מיד בהגיעו ללוד וכל הזמן לאחר מכן צריך להזרים לעולה את כל האינפורמציה

הקשורה כאפשרויות שלו להיקלט בעבודה, למצוא מקום מגורים וכו' וכו',

י. ארצי ;

אני מחייב פרסומים מתאימים כקשר לנושאים האלה, אני תושב שהפרסרמים

גם יצרו מודעות ונכונות לעלות, זה יכול גם להשפיע על האנשים הנמצאים בווינה

ורוצים להכין עצמם לקראת יציאה לכאן או למקום אחר, פרסום מראש נראה לי דבר

חשוב במיוחד כשאין לנו תאריך מסויים באשר לבואם של העולים הראשונים,

אני מברך על שיתוף הפעולה שבין הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה כי

זה דבר חשוב וחיוני ביותר לנושא והלוואי ותהא זו התחלה טובה שתלך ותתפשט

גם לתחומים נוספים אחרים, נראה לי כי אנחנו עומדים בפני מהפכה בקליטת עולים

כאשר העולה יוכל לבחור בעצמו את המקום אליו הוא רוצה ללכת, אני מאמין שככל

שנשחרר את העולה מהבירוקרטיה שאצלנו כי יצליח יותר להיקלט בארץ, אני מכיר

עולים גויים שאין להם זכויות של עולים כמובן והסוכנות לא נתנה להם דבר כדי

לעזור בקליטתם. והם בכל זאת הצליחו ונקלטו בצורה הטובה ביותר, אנשים שאין להם

ברירה מסתדרים בעצמם, זאת הוכיחה המציאות, עלינו לזכור גם כי מדובר באנשים

שבאו ממדינה בה הבירוקרטיה חוגגת והם כבר עייפים מהבירוקרטיה, אני בטוח כי

יש אנשים שיצליחו מאד להסתדר בכוחות עצמם אם רק לא יכבלו אותם באזיקי הבירוקרטיה,

אני מציע שנתחיל להתייחס אל העולים מברית המועצות כאל עולים מהמערב, אנחנו הרי

יודעים כיצד נוהגים בעולים מניו-יורק למשל, מעלים אותם על אוטובוס נוח וממוזג

ומסיעים אותם למקומות שונים כמו ערד לדוגמה ומראים להם את כל הדברים היפים

שהמקומות האלה יכולים להציע להם ומשאירים בידיהם את ההחלטה,

הייתי שמח מאד אילו ראשי הרשויות המקומיות היו מכינים תכנית מתאימה

להצגת חישוב שלהם בפני העולים וזה צריך לכלול גם את נושא הדיור, גם את נושא

התעסוקה וגם את נושא התרבות וכו' וכך יוכלו העולים לקבל תמונה מקיפה ונכונה

של כל מקומות הישוב חיסונים לפני שהם יחליטו לאן הם רוצים לפנות,

מובן שאני בעד תמריצים, אבל הם צריכים להיות ידועים לעולים כדי שיבינו

מה האפשרויות העומדות בפניהם, אני מחייב את הרעיון של דירות שכורות של הממשלה,

כי אני חושב שברגע שלא נפקיר את העולה לשרירות לבו סל המשכיר, העולה יעדיף

לגור בשבירות ובוודאי בשנים הראקזונות לעלייתו, אני פוגש בעולים המבינים

שחוזה השכירות שלהם הוא ל-10 חודשים בלבד, והם חוששים מזה מאד, אף אחד אינו

רוצה להחליף את מקום מגוריו אחת ל-10 חודשים, שוכר הדירה צריך להיות בטוח

שהוא יוכל לגור בדירה שהוא שוכר מספר שנים לפחות, ויש לתת לו ערבות לכך

שהיא ייכל להמשיך לגור בדירה השכורה הזאת 5 שנים, בענין זה צריך להגיע להסדר

מתאים עם בעלי הבתים שאם לא כן איננו מעודדים שכירת דירות על ידי העולים,



ישנה אצלנו בעיה רצינית בעידוד הבנייה. מצויות אצלנו חברות גדולות

בעלות כושר בנייה עצום והן עובדות בחו"ל כי אין להן שדה פעולה מתאים בארץ.

והרי אפלזר יהיה לבנות בזול בארץ אם הממשלה תקצה 10 או 20 דונם לבנייה באמצעות

סולל-בונה או גוף בנייה רציני אחר, הממשלה תקנה את הדירות ותשביר אותן אחר כך.

כאשר הממשלה תהיה המשכירה את הדירות זה יהווה כוח משיכה לשבירת דירות, זה

אמנם יחזיר אותנו לשנים 1948-1950 של "עמידר", אלא שזה כלל לא היה כל כך רע,

ועובדה היא שעד היוס נותנים פתרונות סוציאליים באמצעות הדירות האלה.

אשר לתעסוקה, אני חושב שיש אצלנו תעסוקה רבה סמויה. ראני גם לא בטוח

שאנחנו יודעים מה בדיוק קו העיסוק של כל העולים. אני בטוח שחלק מהעוליס שיגיעו

עובד בברית המועצות בבתי חרושת שונים. יכול להיות שהשלטונת ברוסיה רוצים

להיפטר דווקה מהאינטליגנציה היהודית ולכן יתירו לה את היציאה מרוסיה, אבל

קרוב לוודאי שבכל זאת יימצאו בין העולים אנשים שיהיו מוכנים לעבור בבתי

חרושת ובמפעלים בארץ, וצריך למצוא להם פתרונות הולמים. ענף התיירות שלנו,

למשל הוא ענף שאליו צריך להפנות חלק מהעוליס, מדוע לא נכין עולים לעבודה

בתחום התיירות. בבתי הספר לתיירות מצויים עוליס בודדים בלבד. ולדעתי אפשר

להגדיל את מספר העולים הלומדים את המקצועות השונים הקשורים בענף התיירות והם

רבים ושונים.

אינני מתאר לעצמי מצב בו כל העולים מברית המועצות יסכימו לעבוד במשמרת

שלישית אבל אני בטוח שאפשר יהיה להפנות חלק מהעוליס לעבודה במפעלים השונים,

עובדה היא שבמפעליס שוניס מועסקים כיום אנשים מפורטוגל ומארצות אחרות. ואינם

מעסיקים פעולים מקומיים. זו אגב מגמה ההולכת ומתפתחת ביום כארץ, אנחנו

צריכים לערוך סקר מפעליס תעשייתים ומקומות עבודה נוספים כדי לראות באיזו מידה

הס מתאימים לעולים. לדעחי טוב נעשה אס נתחיל לעודד מחדש את הקואופרציה בארץ.

יתכן ואפשר יהיה להכניס למסגרת הזאת מפעלים שונים וזה יוכל להתאים לעולים

שיבואו. עלינו לבחון בתבונה את השוק ולראות מה הוא יכול להציע לקליטה תעסוקתית

של העוליס.

גס העיר תל אביב צריכה לעלות על מפת הקליטה. פניתי כענין זה אל ראש

העיר תל אביב- אבל אני יודע שללא התערבות הממשלה בענין זה הדברים לא ייעשו.

האמת היא שחל אביב אכן קולטת עולים, אלא שאיש אינו יודע זאת ואיש אינו מבחין

בזה וזה שניס שבתל אביב לא נבנה אפילו בית ציבורי אחד לקליטת עוליס.

ח. :;הרוז;

גס לא ייבנה.

י. ארצי;

יתכן שיש מגמה להעלים אח תל אביב מעיני העולים, ומי שבכל זאת יגיע

אליה יגיע. אבל האמת היא שתל אביב נמצאת בירידה דמוגרפית רצינית,ויש על

כן להעלותה על מפת הקליטה.

אני רוצה להתייחס עוד בקצרה לבעיה של הפנסיונרים מבין העולים, אני חושב

שאנחנו צריכים לבדוק את האמנות הבינלאומיות בנושא זה. כאשר חלה תמורה בברית

המועצות אי אפשר להתעלס לגמרי מהאמנות הבינלאומיות המחייבות הכרה כזכויות

הפנסיה. אל לנו גס לשכוח אח הרכוש היהודי העצוס שנותר ככרית המועצות, יש

להשתמש בזה ולו רק כקלף מיקוח. אני חושב שצריך לעשות אינוונטר של הרכוש

היהודי בברית המועצות, ואיני מדבר אפילו על רכוש פרטי, אם הרוסים מגלים

ענין ברכוש הרוסי בארץ, הבה נגיש להם רשימה של הרכוש היהודי שם,



אשר לחיי תרבות אין דבר שימנע ממר שוחט להקים .תזמורת טובה בערד.

א. שוחט ;

בקונסרוסוריום שלנו מועסקים 27 מורים למוסיקה ו-22 מהם הם עולים

מרוסיה,

י. ארצי;

אני שמח לשמוע זאת. יש לעודד גם יוזמות שונות להקים תאטרון רוסי וכו'.

כדי ליצור תיי תרבות רוסיים בארץ, כי העולים מרוסיה הם "צרכנים" גדולים של

תרבות. ויש לעזור להם להקים להקות ומפעלים שונים בתחום התרבות, מה גם שזה לא

כרוך בכספים גדילים .

אני רוצה להזהיר את עצמנו מפני קליטה של עליה אחת על חשבון עליה אתרה,

לזולים מרומניה מרבים להתקשר אתי בטלפון ומתלוננים על שהם שרויים עכשיו בלחץ-

גדול על מנת שיפנו מיד את מרכזי הקליטה בהם הם נמצאים כי צריך להכין מקום

בשביל העולים מברית המועצות. והרי כל אחד יודע ומבין שאי אפשר לפנות אנשים

ממקום כזה מבלי שנותנים להם פתרון הולם לבעיית הדיור שלהם. שגריר ישראל
ברומניה אכן אמר
אל תחשבו שגם מרומניה לא יכולה להתחיל ירידה אל תחשבו 17אי-

אפשר לנסוע מרומניה לארצות הברית. אם יתחילו להגיע לרומניה שמועות על אפליה

בולטת בין עולי רוסיה לעולי רומניה אין ספק שאנחנו נעמוד בפני בעיות רציניות

שלא הכרנות כמותם בקרב העולים מרומניה עד עתה. לכן חשוב לבדוק את הפתרונות

שמציעים לעולים מרומניה המתכקשים|לתפנו ת את מרכזי הקליטה כמיוחד שהעולים

מרוסיה עוד לא הגיעו. אל נשבור את הרוח הטובה המאפיינת את העליה מרומניה.
ע. לנדאו
אני רוצה להביע את מחאתי על כך ששר הקליטה לא מצא לנכון לבוא לישיבה

זו של הוועדה. אני יודע שאמרנו לו כי אנחנו נתאים עצמנו ללוח הזמנים שלו

ונכנס את הישיבה בזמן המתאים לו, אלא שהשר דחה את בקשתנו ואמר שיופיע בפני

הוועדה רק אחרי הפגרה. מדוע לא מצא לנכון לבוא לכאן היום כדי לדווח לנו על

הנעשה בנושא חשוב זה, זה פשוט לא מובן לי. עובדה מצערת זו מותירה אותי

כהרגשה מאד לא נוחה בכל הקשור ליחסו של השר כלפי הוועדה הזאת.

מדברים על התקציב הדרוש לקליטת העולים מברית המועצות. אני מבקש לדעת

מאיפה יבוא התקציב הזה, רמתי יתקבל הכסף הזה. חשוב ביותר לדעת מקרריתיד

של הכסף הזה.

תשובת משרד הקליטה לנושא הבינרי התרכזה סביב 200 דירות בשכירות. זה

אולי יפתור חלק מהבעה בשנה הקרובה, אבל צריך כבר עכשיו להתרכז בפתרון

בעיית הדיור לקראת בואם. בשנה הבאה של 10 אלף עולים, ועוד 10 אלף עולים בשנה

שלאחריה/ וכולנו מקווים שאמנם הם יבואו. כולנו מבינים שכבר עכשיו צריך

להתארגן לקראת בואם של העולים ולבדוק היכן מתכוננים להקים שכונות חדשות

לקליטתם/ כמה דירות בירושלים כמה באיזור המרכז וכמה דירות בכל איזור אחר.

דיור בשכירות הוא פתרון חשוב לא רק לעולים מברית המועצות אלא גם לעולים מצרפת

מארצות הברית וממדינות מערביות אחרות. זו בעיה בסיסית ביותר לפתרון בעיית

הדיור. לפני קום המדינה לא היתה בארץ בעיה של דיור. היו אנשים שרכשו דירות

אבל היו גם רבים ששכרו דירות. העיקרון כענין זה פשוט ביותר. אנחנו חייבים

להגיע למצב בו יהיו דירות להשכרה. אלא שבמצב הנוכחי הדבר אינו .רנטבילי.

צריך לאפשר לאנשים התושבים באופן שונה לחיות בדרך בה הם רוצים לחיות. אנחנו



צריכים להתאים את עצמנו להרגלי החיים של הבאים. מי מהם -שירצה לקבל משכנתא

לרכישת דיור עבור עצמו יוכל כמובן לעשות כן, מי שירצה לשכור דירה בדמי שכירות.

יוכל לבחור במסלול הזה.

עלינו לקחת בחשבון את האלטרנטיבה שיש לעולים מבריח המועצות. לצערי

הרב הלק מהיוצאים מברית המועצות בוחרים באלטרנטיבה השניה. ואינם מגיעים כלל

אלינו. אנחנו חייבים לקחת בחשבון גם את העובדה במצערת הזאת, ולפעול בהתאם,

ואס מדברים על בינוי, צריך לההליט גם איפה בונים דירות, אני מניח שרובם

המכריע של העולים מברית המועצות ירצו לשבת במקומות הנחשבים מרכז הארץ, אסור

לדעתי לכוון אותם לתוך תל אביב, אבל אפשר בהחלט לכוון אותם לאיזור המרכז

אס אמנם הם רוצים בזאת. גם ירושלים זה מרכז הארץ. מרחק נסיעה של 3/4 שעה

מירושלים ומתל אביב זה גם כן מרכז הארץ, גם ראש העיין נמצאת באיזור תל אביב

במרכז הארץ, וגם העיר יבנה, הנחשבת עיר פיתוח יפה ומושכת, אף היא נמצאת

במרכז הארץ. חשוב שלא יכריחו את העולים ללכת למקום זה או אחר דווקה, אלא

יאפשרו להם לבחור במקום בו הם רוצים לגור.

שמענו שבערד מצויים כיום 1,90 דירות פנויות אבל הגורם שיכריע בעד

הליכתם לשם הם התמריצים השונים שיקבלו אם יבחרו ללכת לשם , אם התמריצים

שיקבלו בערד יהיו גבוהים וטובים יותר מאלה שיקבלו אם יילכו לפתח תקווה. קרוב

לוודאי שיבחרו בערד. תשוב שהתמריצים שיהיו פתוחים בפני העולים .יהיו פתוחים

גם בפני מי שגדלים בארץ הזאת ואלה שנולדו בה. השאלה היא איר קושרים אינטרם

לאומי של פיזור אוכלוסיה עם אינטרס לאומי של קליטת עליה, אבל אני תוזר ואומר

כי אני סבור שאת אותה האפשרות שמעמידים בפני העולה צריך להעמיד גם בפני בן

שכונות המצוקה, זה צריך להיות הלך המחשבה והכיוון,

ברור לנו כי אנהנו צריכים גס להיות זהירים בכל אשר אנחנו עושים. ובוודאי

שאסור לנו ל"פספס" את השנה הראשונה להיות העולים בארץ. כי אם בחודשים הראשונים

להיותם בארץ יתחילו לשגר לרוסיה מכתבים בהם יספרו כיצד יורדים כאן לחייהם וכוי

ברור שלא נראה יותר עליה בשנה השניה,

אני בהחלט מסכים שאפשר להגיד לעולים שהם צריכים ללכת לעוד כי שם יש

דיור עבורם, אבל יהד עם זאת צריך למצוא להם גם תעסוקה במקום. אנהנו יודעים

כי במצפה רמון ישנם היום 250 קוטגיים יפים מאד. אבל העולים לא יבואו לשם

מפני שאין שם מקומות עבודה בשבילם. באיזור ערד המצב טוב יותר וקל יותר

כי ברור לכל שאם לא יהיו מקומות עבודה בשביל העולים באיזור ערד עצמה

הם יעבודו .כבאר שבע ויגורו בערד, לדבר כזה הם לא יתנגדו . כי לערד יש בכל זאת

משהו להציע להם,

אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מתוך ההנחה שעיקר הפיזור של העולים צריך

להיות במרכז הארץ וצריכים להיות תמריצים מתאימים להפנות אותם לאיזורי פיתוח

מתאימים. יש לחשוב שוב על משהו דומה לשיקום שכונות באמצעות קהילות יהודיות

מאמצות כפי שזה היה בעבר ולהתאים זאת למציאות החדשה הקשורה בקליטת העולים

שיבואו, צריך להפוך את הנושא הזה לפרוייקט לאומי מספר אחז- של העם היהודי

כולו, צריך לגרום לכך שקהילה יהודית בחר"ל תזדהה עם שכו גה ספציפית של עולים

מברית המועצות, וכך תדע קהילה יהודית בלוס-אנגילס, למשל' שהיא בונה שכונה

ספציפית בירושלים בשביל עולים מברית המועצות, ותדע קהילה יהודית בפלורידה

שהיא בונה שכונה ספציפית בערד בשביל עולים מברית המועצות,

אני מרגיש מאד לא נוח מהדברים ששמעתי בענין יוזמות למקורות פרנסה

בשביל העולים, הכיוון צריך להיות קצת שונה. לדעתי,



ח. אהרון ;

אני רוצה להתייחס למספר דברים, אתחיל בנושא פיזור האוכלוסיה. אין ספק

שיש לנו קושי בקביעת המדיניות בנושא זה. אבל לפי הנתונים של העליה כיום לא

פיזור האוכלוסיה הוא הנושא שצריך לקבל אצלנו עדיפות ראשונה. השאלה הקובעת היא

מה סוב בשביל הערלה, גם אני סבור שיש לאפשר להם בהירה חופשית, צריך לבוא אל

העולים ולהראות להם את ערד, את מעלה האדומים אח כרמיאל ועוד מקומות רבים,

ושונים והעולה יחליט בעצמו לאן הוא רוצה ללכת,

לא נוכל לחזור לתקופה בה המדינה קבעה לאן צריך העולה ללכת, אם ננסה

לעשות זאת היום העולה בוודאי יילך למקום אחר,

אני גם בעד השוואת העולה מברית המועצות אל העולה מארצות המערב. ובכל

התחומים, לדעתי צריך לתת לו יד חופשית. לאפשר לו להחליט מה הוא רוצה לעשות.

ולעזור לו לפתוח עסק משלו אם בזאת הוא רוצה או לעזור לו לעשות כל דבר אתר בו

הוא בוחר,

בקרוב נמציא לוועדה תכנית שאנחנו גיבשנו וקראנו לה בשם: פחות סוכנות

ופחות ממשלה, אנחנו סבורים שאפשר לפעול על פי התכנית הזאת,

אשר לעולים מרומניה. וזה אמור לא רק לגבי עולים מרומניה. יש אצלנו

הנחיה ברורה האומרת שאסור לנו להזניח שטחי פעולה אחרים רק מפני שאנחנו

עומדים לקבל גל גדול של עולים מברית המועצות, אם אמנם צריך לפנות עולים

מהמערב ולאו רווקה מרומניה אלא גם עולים מארצות הברית ומצרפת וכוי, אנחנו

יכולים לעשות זאת רק כאשר אנחנו דואגים לפתרון בעיית הדיור שלהם, הצורך

בפינוי מרכזי הקליטה יעמיד אותנו ללא ספק בפני מצב בו יימצא מי שישלח מכתב אל

קרוביו בחו"ל בו יכתוב לו שהנה בגלל זה שעולים מרוסיה מגיעים עכשיו לאר7 רוצים

להוציא אותו ממרכז הקליטה בו הוא יושב כך וכך שנים, לצערי אין נושא פינוי

מרכזי הקליטה נתון רק באחריותנו ואני יכול רק להגיד שהנושא הזה לא הלך כפי

שצריך היה ללכת, אבל אני יכול להבטיח לכם שכאשר ראינו שאין פתרון לבעיית

הדיור של עולה שנמצא במרכז קליטה לא הכרחנו אוחו לצאת משם, לא הכרחנו למעשה

אף אחר מהיושבים במרכזי הקליטה לצאת משם, אפשר יהיה להכריח אותם לצאת רק כאשר

יהיה עבורם פתרון סביר, אם ננהג אחרת כי אז נימצא מקלקלים במו ידינו את

העבודה הרבה שעשינו,

מ, שמיר !

אני רוצה להגיר לחבר הכנסת עוזי לנראו, כי לדעתי אי השתתפותו של שר-

הקליטה בישיבה זו קשורה בסופו של דבר באי הבנה, אני אישית יודע שהשר קבע

פגישה לשעה זו עם מועצת ההסתדרות. והפגישה נקבעה לפני שבועיים או שלושה.

הייתי שם והתנצלתי והסברתי שאני צריך להיות כאן, נסעתי לבאר שבע ביום הששי

כאשר התפרסמה הידיעה שחבר הכנסת עוזי לנדאו הזמין אותו לוועדת המשנה, אף פעם

לא קיבלתי מחבר הכנסת עוזי לנדאו הזמנה להופיע בפני ועדת המשנה,

ו, מאור ;

אני פניתי בענין זה אל לשכת השר.

מ, שמיר ;

אני מנסה לומר שאם יש צורך בבירורים צריך לעשות זאת בצורה נאותה,

שהרי אין שום כוונה שלא להשתתף בישיבות הוועדה,

אשר לתרומת יתר המשררים לנושא הזה הדיונים יהיו בדרג של מנכ"לים.

והם נדרשו להתארגן, אני יודע שכל אחד מהם מכין את משרדו לענין זה בקטע

הנוגע לו,



על פי ההסכם תפעל רעדת המנכ"לים של משרדי הממשלה הנוגעים כדבר

ותהווה ועדת היגוי קבועה לנושא הקליטה,

הממשלה מתחילה לדון בנושא הקצאת מגרשים לבנייה' על פי יוזמה שלנו,

בסוכנות דובר על בך שצריך לדון מסביב לשולחן בשאלה בכמה כסף תתבטא השתתפותו

של העם היהודי בפרוייקט הזה בין על פי הנוסחה שצייר כאן חבר-הכנסת עוזי

לנדאו ובין על פי נוסחה אחרת, לא צריך גם לשכוח שממשלת ארצות הברית אף היא

משתתפת בתקצוב העליה הזאת, כי היא רואה בעולים האלה פליטים, ומדובר בסכומים

מכובדים ביותר,
ח, אהרון
נכון שהעולים מבקשים שלא נדון בתקציב הדרוש לעליה המצופה, והסיבות

לכך מובנות, אבל הס לא יודעים איך מדינה כמו מדינת ישראל מתנהלת, ואינם

יודעים גם שללא פרסום מתאים אין גס תקציב, יחד עם זאת ברור שזו נקודה עדינה

ביותר,

ברור לכולנו שאין לנו כיום מלאי דירות למטרת קליטת העולים שיבואו,

ברור גס שתייבת ליפול כבר עכשיו הכרעה בנושא הבינוי במסגרת התקציב הכוללי

אשר לדיור שבור. לדאבוננו אין בארץ- די דירות לשבירה, דירות להשכרה תימצאנה

במשק הישראלי שלנו רק כאשר המשק ישנה כמה נקודות בסיסיות מסביב לנושא הזה,

שאם לא בן דיור שכור לא יהוזה פתרון רלוונטי לבעיית הדיור של העולים, בשנות

ה-70 חיה דיור שכור לעולים והעלולים שהלכו לדיור שכור נדפקו בסופו של דבר,

כי לא הצליתו להגיע לאותו הסבון שאליו מגיע כל אזרת ישראלי הרובש לעצמו

דירה בתנאי משכנתא, אס התהליך הנוכחי של הדיור הוא אוניברסלי במדינה, כי

אז הדיור השכור לא יהיה רלוונטי, נושא המשכנתא מהווה פתרון חשוב וסביר

לעולים אחרי שלוש או ארבע שנים לחיותם בארץ.

?צ, גודרוב ;

אני מאד שמחה ומברכת על בך שישנן תבניות לקראת בואם ולקליטתם של העולים,

בעבר לא היו תבניות באלה. ועכשיו שהכינו אותן אני מברכת על בך. ובמיוחד על

שמשרד הקליטה הגיע לשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, כי בך לפחות קטנים

הסיכויים של העולה לפיול בין הכסאות, אבל אינני מבינה בשום פנים ואופן איך

זה קרה שגם משרד ולקליטה וגם הסוכנות היהודית הכינו תכניות מבלי לשתף בהכנתן

את העולים עצמם מבלי שתייעצו אתם בתהליך הבנת התכניות, האמנם לא נמצא בין

כל העולים מברית המועצות החיים בארץ אף אדם אחד שכדאי היה להתייעץ אתו בענין

זה? וכך יוצא שאנו דנים היום על דברים מוגמרים דברים שסוכמו לפני ששמעו

דעת נציגויות העולים על התכניות האלה, והרי לנציגויות העולים יש בהתלט מה

להגיד ומה להציע בנושא זה,

הייתם צריכים לראות איך עתונאים מתרוצצים בין מרכזי הקליטה השונים

מתוך רצון לשמוע את תגובת העולים לכל נושא העליה הצפויה/ ומה יש להם להציע

בכל הנוגע לקליטה טובה שלה וכוי, הם מאמינים שלעולים ולנציגיהם יכולה להיות

דעה או עמדה חשובה בנושא הזה, מכיני התכניות בנראה לא חשבו כך,

אשר לתכניות לקליטת העולים, הדברים לא בל בך ברורים, שומעים דבר אחד

ורואים דבר אחר, אני קוראת את התכנית של משרד הקליטה, אבל אני רוצה לספר

לבם איך זה בשטח כשאני באה לשדה התעופה לקבל עולים, כידוע משרד הקליטה מדבר

על חופש בחירה של העולים. על התייעצות עם קרובים ועל כך שצריך להמציא להם

בו במקום כל מידע שבו הס מעוניינים והקשור בקליטתם, ובכן, אני באה לשדה התעופה

כדי לקבל פניו של אסיר ציון, את דלת משרד הקליטה במקום אני מוצאת נעולה,

אז את רוב היעוץ שהעולה יכול לקבל עם בואו הוא יכול להשיג כמובן מחברים

ומקרובים שבאו לקבל אותו, העולה מביע רצונו להגיע לירושלים, נותנים לו
תשובה
לכרמיאל. הרא חוזר ואומר, כי הוא רוצה להגיע לירושלים מפני שיש לו שם

חברים המחכים לו, התשובה לדבריו אלה היא: שיקחו אותך החברים שלך לבתיהם.

האס 150 העוליס שהגיעו החודש אינם נכללים במסגרת תכניות הקליטה של

000 10 העוליס העומדים להגיע? איך מתכוננים לקלוט את אלה שכבר הגיעו? כולנו

יודעים שבמרכזי הקליטה יושבים כיוס 10.000אנשיס. מה הפתרונות שהכינו עבורם?

אנשיס אלה יושביס שס כבר 4 שניס ואף 5 שנים. האם אתם חושבים שאנשים אלה לא

שולחים הביתה מכתבים? האמינו לי שהם שולחים.

אנתנו מדברים על עוד כחצי מליון איש שצריכים להגיע ארצה, איך אפשר

יהיה לקלוט את כל אלה שיגיעו ארצה- בעיקר שחלק מהם יגיע ארצה רק מפני שייאלצו

לעשות כן? איך אפשר לתלות עליהם משכנתא של 40 אלף דולר? באיזו זכות אפשר

לעשות זאח? ומה עם משפחות חד הוריות. ואיך נפתור את הבעיה של בודדים תלויים?

וכיצד ירכשו עוליס בודדים דירה עבור עצמם?
מ. שמיר
כל הדברים האלה מפורטים בתכנית,
צ. גרדרוב
אנחנו יודעים שלא ניתן לפחוד את הבעיה של קליטה המונית באמצעות קניית

דירות ובאילוץ אנשים אלה להכנס לחובות, אם ירצו לקנות דירה צריך כמובן לאפשר

להם לעשות זאת וגם לעזור להם אבל הכל צריך להיות מתוך בחירה חופשית שלהם,

מובן גם שלא ניתן להכריח מספר כזה של אנשים לעבור למקומות שונים בארץ

כשאינם רוצים בזאת, אבל אני בהחלט בעד מתן תמריצים שיעודדו אותם לעבור למקומות

שונים קצת מרוחקים מהמרכז, התמריצים הם קודם כל בצורה של מקומות עבורה ואחר

כך בצורה של דיור מתאים, אבל ברור שלא באילוצים ולא בהפחדה יופנו למקומות

השונים,

אפשר בהחלט להבין את מקור החששות מפני פרסום הסכומים שיוצאו על קליטת

העולים כי יש עוד הזוכרים שהפרסומים מהסוג הזה בעבר כמעט והביאו למלחמת אחים

ולגישה שלילית מצד האוכלוסיה כלפי העוליס, כאשר הופיעו פרסומים שאמרו שכל

משפחה מברית המועצה עולה כך וכך עשרות אלפי דולר לצרכי קליטתה בארץ בריר

"זזה מעורר תגובה מאד שלילית מצד רבים בארץ, אבל אם בצד פרסומים מסוג זה היו

מסבירים גם מה התרומה שאותם עולים מביאים בע::ס בואם ובעבודתם בארץ לכלכלה של

הארץ. לפיתוחה לחיזוקה וכו . תוך הסברה נוספת שתוך זמן מסויים אפשר יהיה לקבל

בחזרה את ההשקעה שמשקיעים בהם. כי אז היו הדברים מתקבלים בצורה אחרתי וזה היה

משנה את גישתם של הישראלים וגם של העולים לכל הענין הזה, ההסברה היתה צריכה

לבוא עוד לפני הפרסומים השונים על הסכומים הקשורים בקליטת העליה,

אינני יודעת לאן ירצו ללכת 000 10העולים כשיגיעו, אני מתארת לעצמי

שיבחרו לגור בערים הגדולות, אבל נראה לי כי במצב הכלכלי השורר היום בארץ

לא נוכל לקלוט אותם במקומות עבודה מבלי שנדאג לפיתוח מקומות עבודה חדשים.

במציאת משקיעים מחו"ל ומהארץ, יש לנו פוטנציאל מקצועי אדיר. וצריך לנצל את

הפוטנציאל הנפלא הזה ולא למצוא עבורו מקורות פרנסה מלאכותיים,
א, גור
אנחנו יושבים כאן כפגישה עם נציגות השלטון המקומי, ועסקנו כאן בעיקר

בתידוע הדדי ובמסירת אינפורמציה לגבי התכניות השונות לקליטת העולים שיבואו,

אבל לא הגענו לאיזו שהיא החלטה באשר לדרך שבה יש לעשות זאת תוך שיתוף פעולה

עם הרשויות המקומיות ומרכז השלטון המקומי, וכן לא נקבע מה הס הדברים הנדרשים

מהרשויות המקומיות. ומה הדברים שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית מוכנים

לעשות,



מ. שמיר ;

ישכנו בענין זה עם השלטון המקומי.
א, שוסטק
לפני כ-10 ימים הגיעו (25 עולים מרוסיה. יחד אתם עלה גם מר זונשיין,

אולי יכולים אתם לספר לנו איך נקלטו אותם 25 איש.

מ. שמיר;

לזונשיין הוצע להילת במרכז קליטה גילה. אכל הוא רצה דווקה במרכז הקליטה

תלפיות. שניהם בירושלים,

אני רוצה להגיד לגברת גודרוב כי הענין הוא כעיקר בהתארגנות מתאימה, כדי

לעבור משיטה שהיתה נהוגה במשך 30 שנה לשיטה אחרת יש צורך בזמן רב, ביתד עם

הסוכנות היהודית שכרנו 30 יחידות דיור בירושלים. במלונות ובאכסניות, כדי להבטיח

כי במשך חודש אפריל נוכל לשלוה לשם את כל העולים שיגיעו לירושלים, אחרי שיהיה

סיפר בידינו להכין עבורם את הדירות השכורות, אם לוקחים החלטה שהתקבלה ביום

ראשון וביום הרביעי מצביעים עליה כהחלטה שאינה מתבצעת. כי אז עושים עוול

לענין, אם כך תדברי גם עם העולים אין ספק שתסעירי אותם מאד,

כל עולה המגיע אלינו היום ומבקש ללכת לירושלים או למקום אחר. יוכל ללכת

לשם.

א, שוסטק;
מר שמיר, טרם ענית לשאלתי
כיצד נקלטו אותם 52 עולים שהגיעד החודש?

ח, אהרון;

0

זונשיין הגיע, עוד בהיותו בווינה ביקש מקום במרכז הקליטה בגילה בירושלים.

הסכמנו, כאשר הוא הגיע לשדה התעופה בארץ- היה שם חכר שבא לפגשו, והוא אמר
לזונשיין
למה אתה הולך לגילה? לך לבית קנדה בירושלים, זה מקום יותר טוב,

זונשיין ביקש איפוא ללכת לבית קנדה, אמרתי לו כי אינני יודע אם יש שם מקום. ,
או אין, והוספתי
אס אתה רוצה ללכת לגילה. בוא לגילה, אם לא אתה יכול ללכת

אל התבר שלך. ומחר נראה אם יש מקום בבית קנדה בשבילך, בך אמרתי מפני- שלא

ידעחי באותו רגע מה המצב בבית קנדה, האמת היא שבבית קנדה אין היוס אפילו מיסה

אחוז פנויה, אלא שאז בשדה התעופה התחיל ויכוח, הוא היה שם 5 שעות והיה ענין

עס תעודות עולה בשבילו, ואז הוא אמר כי אינו יוצא משם בלי תעודת עולה, הסביר

לו איש משרד הקליטה כי אם הוא הולך אל קרובים או חבריס הוא לא יכול, לקבל עבשיו

תעודת עולה, כך זה היה, אבל אני מסכיס שזה לא היה צריך לקרות, ?

ארי חרזר וארמר שאסור לטפל בעולה בהגיעו לשדה התעופה, אבל על הענין

הזה בוודאי יתקיים עוד ויכוח,
היו"ר מ, גלזר-תעסה
אני ממש מתביישת לשמוע מה קרה עם זונשיין בשדה התעופה מיד בהגיעו ארצה,

חבל שהדברים קרו כפי שקרו,



אני חושבת שאנחנו יוצאים קצת יותר מדי מדעתנו בענין הנושא הזה, אנחנו

אולי נקבל ונקלוט 10 אלף עולים מרוסיה אבל השאלה היא ביצר הדברים יתקבלו

וייראו על ידי החיילים המשוחררים שלכו על ידי הזוגות הצעירים ותלמידי בחי-

הספר. אבל גם זה נושא שעוד ידובר בו,

אם אמנם יש בערד 400 עולים מרוסיה שנקלטו בה, כי אז צריך לדעתי לבחור

ביניהם את אלה שעברר אח תהליך הקליטה בצורה טובה ולדאוג לכך שהם יהיו בשדה

התעופה כאשר עולים מרוסיה יגיעו לשם והם יהיו בין המסבירים לעולים את אשר

צריך להסביר להם והם גם יהוו דוגמה טובה לעולים שזה עתה הגיעו, את אותו הדבר

צריך לעשות גם עם ערלים מרוסיה שנקלטו היטב בבאר שבע, שנקלטו בכרמיאל ובמקומות

נוספים,

כאשר נוכל להצביע על ערלים ההרלכים לעיירות פיתוח יהיה בזה משום תשובה

לאלה המגלים יחסים עוינים קצת כלפי העולים, ואני חייבת לציין כי דברים באלה

שמעתי גם מפי תלמידים וגם מפי מבוגרים, כי ההוצאה הכספית הכרותה בקליטת עולים

מרוסיה היא נקודה רגישה מאד אצל רבים מתלמידינו וגם אצל רבים מהמבוגרים בחברה

הישראלית, וזה יוצר את יחסם כלפי העולים, צריך על כן לדבר על נושא עיירות

הפיתוח. להרבות במתן תמריצים שיפנו את העולים לשם, יש להבדיל בין הרוצים להשתקע

במרכז הארץ וכין המוכנים ללכת לעייררת פיתוח,

צריך להבהיר גם כי מגורים המרוחקים מרחק של שעה נסיעה ממקום העבודה

אינו דבר נורא כל כך, הפריסה של העולי החדשים עם כל הכבוד אליהם. צריכה

להעשות מתוך התחשבות בגורמים רבים ושונים בארץ, אם יימצאו להם תעסוקה ודיור

טוב במקרס המרוחק מרתק של 3/4 שעה ממקום מגורי קרוביהם, הם לא יראו כזה דבר

נורא כל כך, אגב- בכל הענין הזה של התייעצות עם קרובים והאזנה לעצותיהם טמונה

מהמורה קשה ביותר לתהליך הקליטה של העולים, הדברים ששמענו זה עתה בענין זונשיין

אכן מצביע על כך. והוא ממש הוציא אותי מהכלים, כי מה בעצם ההבדל בין גילה

לבית-קנדה. שהרי שניהם מצויים בירושלים, מה גם שהוא ביקש תתילה את מרכז הקליטה

בגילה . וזה אושר לו,

הוועדה שלנו תעמוד לצדכם בנושא זה, כי אנחנו מצווים לשמור על ההוויה

הישראלית, אני תושבת שיש לתת סיבסוד רציני ביותר למקומות כמו ערד. כרמיאל

ועוד כי לדעתנו העולים יקלטו שם בצורה טובה ביותר מאחר ואיכות החיים במקומות

אלה היא טובה ללא ספק והם יוסיפו ויתרמו לה בהיותם גרים שם,

אל העיר תל אביב הס ממילא מגיעים, כך שלא צריך לתת להם תמריצים בכיוון

זה, אותו הדבר לגבי ירושלים אף שאני בהחלט בעד עיבוי העיר ירושלים, אכל, כפי

שאמרתי, הם ממילא מגיעים ויגיעו לערים כמר ירושלים ותל אביב. אני רק חוששת

מפני האפשרות שלא יהיה לך מענה לחברה הישראלית, כי אם בן ירושלים רוצה לגור

בה ולהקים בה בית והוא אינו יכול לעשיות זאת, ולעומתו הדבר יתאפשר לעולה חדש.

קל להבין כיצד יתייחס אותו בן ירושלים אל כל הענין הזה, אבל אם הערלים אכן

יופנו ויעברו לגור בעיירות פיתוח כי אז הדברים ייראו בצורה לגמרי אחרת בעיני

אותו בן ירושלים ובעיני ישראלים רביס אחרים,

אומרים לי כי,דירות להשכרה זה דבר לא רנטבילי. ולכן אין דירות להשכרה,

אני יכולה להשיב רק כי כל מדינת ישראל אינה רנטבילית מבחינה כלכלית, ועובדה

היא שבכל זאת ישנם אנשים שרוצים או צריכים לגור בדירה בתנאים של שכר דירה,

אבל בתנאי שזה יהיה שכר דירה מתקבל על הדעת, צריכים אנשי כלכלה לשבת על המדוכה

הזאת ולמצוא פתרון לבעיה רצינית זו. מינהל מקרקעי ישראל מצדו צריך למצוא את

הדרך להקציב מגרשים לבניית דירות להשכרה לזוגות צעירים. למבוגרים הרוצים

בכך או הזקוקים לזה. לבודדים ולעולים.



העובדה שבמרכזי הקליטה יושבים היום 000 10 עולים מצביעה על כשלון

ממדרגה רא7.'ונה. ואיני רוצה להכנס כרגע לפירוט הסיבות לכך בין אם העדר דיור

מתאים ובין אם אי רצונם של העולים לעזוב. זה כשלון רציני ויש לרדת לעומקה של

הבעיה הזאת,

אשר לצורך בשוויון גדול יותר בין העולים אני רוצה להגיד כי אין זה

סוד שיש היום התמרמרות רבה בקרב עולי המערב כלפי העולים מדרום אפריקה.

לעולים מדרום אפריקה יש יותר כסף משיש לעולה מארצות הברית, לעומת זאת העולה

מארצות הברית עלה בגלל מוטיווציה ציונית- רלא מפני שצריך היה לעזוב את ארצות

הברית ואין כמובן "להעניש" אותו על כך, לכן אני מציעה לכם להסיר את ענין

המטרז' של הדיור המזכה את העולה בקבלת משכנתא. סיפרה לי עולה מארצות חברית.

שלה ארבעה ילדים כי היא רצתה מאד לקנות דירה בגודל מתאים דירה מיד שנייה,

אבל הדבר לא התאפשר לה. אבל עולה מדרום אפריקה קנתה את אותה דירה, עליכם

לבדוק היטב את הנקרדה הזאת לפני שהיא תלך ותתפח.

אני חושבת שאם מערכת החינוך ברלוויות המקומיות לא תתגייס לנושא העליה.

ותסביר כי הערלה החדש המגיע לארץ והוא כבר רופא או מהנדס וכוי מביא עמו למעשה

ערך כספי מסויים. כי רוסיה היא זו שה17קיעה בלימודיו. ואילו אנו בארץ נפיק

תועלת מכל אשר למד שם מכלי שהדבר עלה לנו בכסף,

לא הייתי מציעה לציין שוב ושוב כי קליטת העולים תעלה למדינה 350 מליון ש"ח,

ולא תשוב ברגע זח מחיכן יבוא הכסף; שמא יגיד העולה: אם אמנם כך המצב, אז אני

מעדיף שתתנו לי את "חלקי" שלי בסך 25 אלף דולר; ואני אסתדר בכותרת עצמי, לדעתי

לא צריך לדבר על סכומי כסף. צריך לומר רק כי דואגנים לתקציב הדרוש לקליטת

העולים מבלי לנקוב בסכום המדוייק או המשוער,
ח. אהרון
אני רוצה להזכיר כי הממשלה היא האחראית לפינוי מרכזי הקליטה,
היר"ר מ, גלזר-תעסה
כל המערכת אשמה בכך ש-000 10 עולים התבייתו במרכזי הקליטה,

ו

אני תפילה כי העולים אכן יבואו גם כאשר אני יודעת שהם יתקלו בקשיים

בקליטתם, הררעדה שלנו תעמוד לצדכם ותעזור לכם בכל אשר תוכל, אבל חשרב לפערל

בשום שכל ובהבנה רבה. מבלי לשכוח את הנרשאים הלארמיים, מערכת התינרך היא

בין הגורמים החשובים לטיפרל ולהסברה בקרב העולים והתושבים גם יחד,

יחד עם כרלכם נתפלל ליציאת מצרים מרוסיה ולהצלחת קליטתם בארץ,

אני מורה לכל הנוכחים. ונרעלת בזה את הישיבה,

(הישיבה ננעלה בשעה 12.45)

קוד המקור של הנתונים