הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 85

מישיבת ועדת העלית והקליטה

שהתקיימה ביום שלישי ד' בשבט התשמ"ז - 3.2,87 - בשעה 12.00

נ כ ת ו;

חברי הוועדה מי גלזר-תעסה - היו"ר

נ' ארד

די בן-מאיר

ווי דרוקמן

אי ולדמן

עי לנדאו

אי שוסטק

מוזמנים; אי קורת - מנהל המתי לקליטה תברתית, משרד הקליטה

א' קלינגולד - עוזר למנכ"ל המתלקה, פעיל בתהל"ה,

הסוכנות היהודית

י' טבת - מזכ"ל תהל"ה

נ' קליין - מנהל ההטיבה הישראלית של תהל"ה

ה' פדר - מפקתת במשרד התינוך, מתנדבת בתהל"ה

מי פדר - שותף, מתנדב בתהל"ה

אי וינשטיין - עולה תדש מארצות-הברית

סי סלסקי - עולה תדש מדרום אפריקה, מתנדב בתהל"ה

מזכירת הוועדה! וי מאור

רשמה: עי הירשפלד

"הסכנה לתייו של יוסף ביגון" -

הצעה לסדר-היום של וחבר-הכנסת אי ולדמן.

2. ארגון תהל"ה כמודל לגישה הדשה בתתום של קידום העליה והקליטה.



1. דיון במסקנות בנושא: "הסכנה לחייו של יוסף ביגון" -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת אי ולדמן

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

בפתח הישיבה אני רוצה לברך את חברת-הכנסת נאוה ארד עם הצטרפותה כחברה

בוועדת העליה והקליטה. אני בטוחה שתרומתה תהיה חשובה, מפני שהיא עוסקת בנושא

העליה והקליטה והיא מעורבת בו ישירות.

"הסכנה לחייו של יוסף ביגון" - הצעה לסדר-היום

שהגיש חבר-הכנסת ולדמן.

בטרם נקרא את המסקנות אני רוצה להקדים דבר חשוב מאד, שלא יכולתי להביאו

לידיעתכם בעוד מועד, ואני מקווה שהוא יהיה מקובל על כולנו. אתמול הגיע אלי מכתב

ממרצה באוניברסיטה בקשר לנושא זכויות האדם ומה שקשור לזכויות האדם של יהודי

ברית-המועצות בנושא תרבות, לשון, דת וכוי. המרצה הירצתה בפקולטה למשפטים של

אוניברסיטת תל~אביב. היא כותבת שבאו"ם, בנוסף לוועדה לזכויות האדם, יש

תת-ועדות, וביניהן תת-ועדה מיוחדת לזכויות האדם בדרום-אפריקה בקשר לאפרטהייד,

ותת-ועדה מיוחדת לזכויות האדם שעוסקת באנשים שנעלמו בדרום-אמריקה.

ני ארד;

הן הוקמו כתוצאה מהחלטה של דיון בעצרת? איך קמו הוועדות האלה?

היו"ר מי גלזר-תעסה;

זאת אחת השאלות. נוסף לכך, יש גם ועדה שדנה בענין הפלישתינאים. היא

מדוע לא נביא לידי כך שתוקם באו"ם ועדה בנוסח תת הוועדות שהזכרתי, שתעסוק

בנושא אי-יישום זכויותיהם של יהודי ברית-המועצות.

אני חושבת שזה רעיון טוב וצריך לבדוק איך לגלגל אותו. יש לנו באו"ם שגריר

ואנשים אחרים בארצות-הברית, שאם נביא את זה לידיעתם בצורה של המלצת ועדה, אולי

יתנו את דעתם על כך. אני רואה בזה רק ברכה.

השאלה היא מה קובע תקנון האו"ם.

אנחנו צריכים לדאוג להביא את זה, ואם נצליח - מה טוב. העליתי את זה כעת,

כי אני חושבת שכדאי להכניס את זה במבוא למסקנות שנוגעות ליוסף ביגון.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה לקרוא את המסקנות.

(מזכירת הוועדה קוראת את טיוטת המסקנות).

בענין המלצת הוועדה להקים ועדה קבועה באו"ם, אני לא רוצה שלא ניראה

רציניים, כאילו ועדה של הכנסת ממליצה על הקמת ועדה באו"ם. אנחנו צריכים למצוא

נוסח שקורא לממשלת ישראל לבדוק את האפשרות הזאת.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

אנחנו נכתוב שהוועדה פונה אל ממשלת ישראל.

די בן-מאיר;

אני הושב שאנהנו לא צריכים לכרוך את זה עם עניינו של יוסף ביגון. ראשית,

זה לא היה בהצעתו לסדר-היום של הבר-הכנסת ולדמן. שנית, חברת-הכנסת ארד,

הבר-הכנסת לנדאו או מישהו אחר נעלה את הנושא הזה כהצעה לסדר-היום שקוראת לממשלת

ישראל לפעול להקמת ועדה כזו באו"ם ואז ניתן לזה הסבר. קודם-כל יהיה לזה תהודה

במליאה, אחר-כך נעביר את זה לוועדה והיא תוציא מסקנות.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אנחנו מקבלים את ההערה. אני אגיש הצעה לסדר-היום רגילה ואני מקווה שיאשרו

אוחה.

די בן-מאיר;

לא מפריע לי שנאמר; "הוועדה קובעת כי ישראל חייבת לשמש ראש החץ במאבק למען

יהודי ברית-המועצות", אבל אז אני מציע שיהיה לזה בסיס קודם. אם אנחנו מדברים על

יוסף ביגון, אני חושב שגם במסקנות צריך להתייחס לנושא של ביגון ומה אנחנו דורשים

מהממשלה שתעשה בעניינו. בהצעה השניה נכניס את הפיסקה שישראל חייבת לשמש ראש

החץ, ודברים אחוזים, כמסקנה מהעובדה שברית-המועצות פוגעת בזכויות המיעוס של

היהודים. זה יקה עוד שבועיים אבל אני חושב שלעניינו של ביגון צריך להתייחס

בנפרד.

עי לנדאו;

הוויכוח הזה נעשה אצלנו יותר חריף כשאתה מדבר על הפרסים שיש להם צרות, איך

לא תערפל את התמונה שהעיקר הוא ביהדות רוסיה .כולה ולא הפרסים האלה. לכן, גם

כשאנחנו מדברים על ביגון, צריך תמיד לשלב אותו בפרספקסיבה הכללית של הבעייה

שלנו.

אי ולדמן;

אם נתייחס לענין כפי שחבר-הכנסת בן-מאיר מציע, יש לנו בהמשך 5-4 החלסות

שגם הן שייכות לאותו ענין. אבל אני הבנתי מתוך הדיונים שקיימנו שאנחנו רואים את

המאבק למען אישיותו של ביגון, כשהיא נהיית אקוסית ביותר, כמשהו שמשקף בצורה

בולסת ומחייבת אותנו להאחז בבעיה הכללית של יהודי ברית-המועצות.

יש כאן הרבה החלטות שמתייחסות באופן כללי למאבק למען יהודי ברית-המועצות.

כפי שאתה אומר, זה לא מפריע. אני מציע כן להתייחס לזה כדי לא לנתק את הענין.

אני רק מציע שיהיה משפס קישור שיאמר את זה, ואז יש מקום לכל ההחלסות. לבסוף,

אינני מבין מדוע שני חמשפסים שבאים לפני חמסקנות, לא כלולים במסקנות עצמן. לכן,

אני מציע שנכניס משפט קישור, לפיו הוועדה רואה את המאבק למען יוסף ביגון כהלק

אינטגרלי -מהמאבק, ואחר-כך נעבור למסקנות.

חי דרוקמן;

יכולות להיות פה שתי דעות. האחת, שמתייחסים לנושא של ביגון, ולכל השאר

נתייחס בפעם אחרת. אבל גם אם מתייחסים הפעם רק לביגון, אני מציע שאחרי סעיף ו

יבוא סעיף 2: הוועדה קובעת כי ישראל חייבת לשמש ראש חץ. כלומר, מה שנאמר בפתיחה

יבוא כמסקנות של הוועדה. ואם מחליסים שעוסקים רק ביוסף ביגון, נעבור לסעיף 4,

שייהפך לסעיף 3, כי הוא עוסק בביגון, וסעיף 7 גם מתייחס לביגון כי הוא מדבר על

שיתוף-פעולח בין כל הגורמים הפועלים למענו.



אני מציע שסעיף 2 יהיה: הוועדה קובעת כי ישראל חייבת לשמש ראש הוזץ במאבק

למען יהודי ברית-המועצות. סעיף 4 יהיה סעיף 3 וסעיף 7 ייהפך לסעיף 4. כל זה

מתוך הנחה שתהיינה מסקנות מיוחדות בנושא יהודי ברית-המועצות והדברים האלה יופיעו

שם.

ני ארד;

אני תומכת בגישה הזאת. בסעיף 7 אנחנו אומרים שצריך להתאחד בנושא של ביגון,

כי במסקנות יש נושאים שלאו-דווקה קשורים לביג ויש עליהם חילוקי-דעות בקשר לדרך

שבה צריך להיאבק.

לכן, נראית לי ההצעה שקודם תוגש הצעה לסדר-היום על-ידי יושבת-ראש הוועדה.

מבחינת ההקדמה אנחנו אומרים שהוועדה מביעה חרדה לגורלו של יוסף ביגון, ואז

עוברים למסקנות הוועדה. בסעיף 1 אנחנו צריכים להגיד שמאבקו של יוסף ביגון מסמל

את מאבקם של יהודי ברית-המועצות, ואז להתייחס אליו, וכל יתר הדברים לא שייכים

לכאן.

אי שוסטק;

אני מציע להוציא מהמסקנות כל מה שלא נוגע לביגון. זה נלעג שפתאום הוועדה

אומרת שישראל צריכה לעמוד בראש החץ. האם התעוררנו רק עכשיו? אם אנחנו רוצים

לנסח מגילה שלמה של פעולות בקשר ליהודי ברית-המועצות, נעשה מגילה כזאת. אנחנו

רוצים להמליץ עכשיו על ביגון, וטוב מאד שאנחנו מבליטים את זה פעם בענין אידה

נודל, פעם בענין שרנסקי ופעם בענין ביגון.

אחרי המלים "הוועדה מביעה את חרדתה לגורלו של יוסף ביגון" אנחנו צריכים

לומר: א. הוועדה קוראת לממשלה לראות ביוסף ביגון שבוי מלחמה, לדאוג לשלומו

ולפעול לשחרורו; ב.' הוועדה קוראת לממשלה להתנות מפגשים רשמיים עם נציגי

ברית-המועצות בדיון מוקדם בעניינו של יוסף ביגון; ג. הוועדה קוראת לכל הגורמים

הפועלים למען יוסף ביגון להתאחד ולפעול בשיתוף-פעולה מלא.

אחר-כך אנחנו יכולים להוסיף סעיף כולל לגבי כל אסירי ציון. אינני חושב

שבהזדמנות זו אנחנו צריכים להביע את דעתנו בדבר מינוי שר לענין יהודי

ברית-המועצות.

די בן-מאיר;

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת שוסטק, מכיוון שבשבילי זה רק דבר טקטי. יש

בינינו ויכוח בענין מינוי שר. יושבת-ראש הוועדה העלת נושא חשוב מאד, לפעול

להקמת ועדה, ובענין זה נפנה אל הממשלה, ולא הייתי מציע למהול את זה עם הדברים

האחרים.

מנסיוני בעולם אני יודע שיש לנו שתי רמות של תיפעול: התיפעול העקרוני

והתיפעול הפרטני. לא פעם טיפלנו בשתי הרמות יחד. דיברנו על אידה נודל, על

שרנסקי ועל אחרים, אבל היום אנחנו מתרכזים בגורלו של אדם אחד - יוסף ביגון, ואני

מבקש לא להכניס כל דבר אחר, פרט לסיומת שאומרת שממשלת ישראל וכל הגורמים נתבעים

לדאוג לשלומם של כל אסירי ציון המוחזקים בבתי כלא בגלות, לפעול לשחרורם ולהעלאתם

לארץ.

שנית, אינני יודע מה התבונה לקרוא לו שבוי מלחמה. שבוי מלחמה פירושו שיש

לנו מלחמה עם ברית-המועצות. כלומר, אנחנו בסך-הכל ועדה של ממשלת ישראל, והאם

אנחנו דורשים לקיים לגביו את אמנת גיניבה? לדעתי אנחנו מכניסים כאן מושג שיכול

לסבך אותנו מאד אחר-כך. אם אני אומר שביגון הוא אזרח של מדינת ישראל ועל מדינת

ישראל לדאוג לו - את זה אני מבין. כבר שלחנו פספורטים ועשינו כל מיני דברים,

אבל שבוי מלחמה? אני מציע להתייעץ עם שר החוץ או עם גורם מוסמך אחר בענין

המשמעות הבינלאומית המשפטית של שבוי מלחמה.

אתה צודק, כי אם אנחנו אומרים שהוא שבוי מלחמה, אנחנו מודים בכך שיש להם

זכות להחזיק אותו.

עי לנדאו;

באופן עקרוני אני תומך בדברים שאמר חבר-הכנסת בן-מאיר.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

לסיכום, או שאנחנו מתרכזים ביוסף ביגון ובסיומת כוללת, או שנשאיר את הגירסה

הראשונה. אני מבינה שמתקבלת הדעה שבמסקנות נתרכז רק ביוסף ביגון ותהיה גם סיומת

כוללת.

אני מקבלת את הערתו של חבר-הכנסת בן-מאיר, וידעתי שיהיה ויכוח בקשר ל"שבוי

מלחמה". אני מציעה שבמקום "שבוי מלחמה" נכתוב: אזרה מדינת ישראל שיושב בכלא

הסובייסי. שתי ההצעות נתקבלו על דעת הוועדה.

"להלן מסקנות הוועדה: ו. הוועדה קוראת לממשלה לראות ביוסף ביגון אזרח ישראלי..."

.. לראות ביוסף ביגון אזרח מדינת ישראל, עובדה המחייבת לדאוג לו.

.. אזרח מדינת ישראל הנלחם על זכויותיו בברית-המועצות.

..אזרח ישראלי לכל דבר, לדאוג לשלומו ולפעול לשחרורו בכל דרך אפשרית,

כמתחייב לגבי כל אזרח ישראלי שחופשתו נשללה ממנו.

ביגון הוא לא סתם אזרח ישראלי. צריך להראות קצת שאר-רוח על האיש. ..אזרח

ישראל, אסיר ציון שהושלך לכלא בשל מאבקו למען מדינת ישראל.

..אזרח ישראלי שהושלך לכלא בשל מאבקו לזכויות צודקות אלמנטריות.

יש להגדיר את הזכויות: הוועדה קוראת לממשלה לראות ביוסף ביגון אזרח ישראלי

המסמל את מאבקה של יהדות ברית-המועצות על זכותה לחופש הדת והתרבות ועל זכות

עלייתה לישראל.

אחרי המלים "אזרח ישראלי" אני מציע להוסיף את המלים "ממנהיגי המאבק".



ד' בן-מאיר;

.. ממנהיגי המאבק של יהודי ברית-המועצות על זכויותיהם הלאומיות, הדתיות

והתרבותיות.

אתרי סעיף ו יבואו סעיפים 4, 7 וסיומת.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

להלן הנוסה הסופי של מסקנות ועדת העליה והקליטה בנושא; "הסכנה להייו של

"הכנסת, בישיבתה מיום ס"ו בכסלו התשמ"ז - 17.12.86 - התליטה להטיל על ועדת

הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בהצעה לסדר-היום של הה"כ אליעזר ולדמן בנושא:

"הסכנה לתייו של 'יוסף ביגון". ביום בי בכסלוהתשמ"ז - 22.12.86 - הוזליטה ועדת

הכנסת להעביר את הדיון בהצעה הנ"ל לוועדת העליה והקליטה.

הוועדה קיימה שתי ישיבות בהן השתתפו: השר משה ארנס, נציג משרד החוץ, נציגי

המועצה הציבורית למען יהודי ברית-המועצות, הוועד הציבורי למען יוסף ביגון, חברי

קיבוץ מעגן מיכאל (שאימץ את ביגון), ארגון אסירי ציון, ארגון "קבוצת ה-35" למען

יהודי ברית-המועצות, ארגון הפעולה הישראלית למען יהודי ברית-המועצות והתאחדות

עולי ברית-המועצות.

יוסף ביגון, מחלוצי המאבק למען שימור התרבות היהודית בברית-המועצות ולמתן

לגליזציה להוראת השפה העברית במדינה זו, כלוא כיום בכל צ'סטופול. למרות שנאסר,

נכלא והשתחרר, המשיך ביגון ללמד את השפה העברית, את ההסטוריה היהודית ואת תורת

ישראל בגלוי, תוך מסירות-נפש הכרוכה בסיכון עצמי. בשנות ה-70 נשפט ביגון פעמיים

וריצה שתי תקופות גלות בסיביר, שם ישב חמש שנים. ב-1982 נאסר שוב וכעבור שנה

נידון ל-12 שנות שלילת חרות.

מן המידע האחרון עולה כי תנאי מאסרו של ביגון השתנו לרעה, זאת במסרה לשבור

את גופו ורוחו של האיש. על-פי הודעות השלטונות הסוייטים הוא סובל מאי-ספיקת

עורק הלב וממחלות אחרות המסכנות, לדעת מומחים, את חייו. מקורביו חוששים כי דלקת

הריאות עליה דווח במאי 1986 לא היתה אלא שחפת.

הוועדה מביעה חרדתה לגורלו של יוסף ביגון.

1. הוועדה קוראת לממשלה לראות ביוסף ביגון אזרח ישראלי ממנהיגי המאבק של יהודי

ברית-המועצות ולפעול לשחרורו בכל דרך אפשרית.

2. הוועדה קוראת לממשלה להתנות מפגשים רשמיים עם נציגי ברית-המועצות בדיון

מוקדם בעניינו של יוסף ביגון, אסירי ציון ומצב יהודי ברית-המועצות בכלל.

3. הוועדה רואה ביוסף ביגון את נושא דגל המאבק של יהודי ברית-המועצות הלוחמים

על זכויותיהם. הלאומיות, הדתיות והתרבותיות. הוועדה קוראת לממשלה להדגיש

ביתר-תוקף את מרכזיותה של ישראל במאבק זה.

4. הוועדה קוראת לכל הגורמים הפועלים למען יוסף ביגון להתאחד ולפעול

בשיתוף-פעולה מלא.

הוועדה מבקשת מהממשלה לדווח לה תוך שישה חודשים על ההתקדמות בביצוע

המסקנות".



2. ארגון תהל"ה כמודל לגישה חדשה בתחום של קידום העלית והקליטה

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני שמחה לבואם של האנשים שעוסקים במלאכת קודש. הזמנו את האנשים שעוסקים

במפעל-תוכנית תהל"ה, ובאמת התהילה יאה להם. נציגי הקבוצה שיושבים אתנו הם

היוזמים והפועלים למען עליית יהודים לארץ-ישראל.

בשבוע חבא עלינו לטובה אתם תזכו במעמד מיוחד שאתם ראויים לו, לא בחסד ולא

ברחמים אלא בחן, לאחר שנבחרתם מבין כל הקבוצות שפועלות בנושא עליה, לקבל את פרס

יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים. אני מוכנה להודות שיש לי חלק ב"אשמה", ואני עושה

זאת מתוך לב בוטח ומאמין שהפעולה שלכם קודם-כל מביאה עולים לארץ-ישראל והיא לא

נשארת בגדר יוזמה, חלום, חזון או תוכנית. העובדה שהציבור לא יודע עליכם רק

מוכיחה על חוסר המודעות מצדכם ליחסי-ציבור, ואולי על הצסנעות-יתר.

א' ולדמן;

מפני שהם עסוקים בעבודה.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

כן. אבל אנחנו חיים בעידן כזה שחשוב שהפעילות שלכם תבוא לידיעת הציבור

הרחב לא בגלל מתן פרס, אלא כדי שזה ידביק אנשים אחרים ונושא העליה לא יישאר רק

במסגרת של קיסרוגים וקיטורים של שיחות ליל שבת. אתם ההוכחה לכך שבנושא זה אפשר

לעשות ולהצליח.

הוועדה נפגשה כאן עם אנשי תל"ם. אני פגשתי את נע"ם בארצות-הברית, ורצינו

להיפגש גם עם אנשי תהל"ה, כי אנחנו חושבים שיש מכנה משותף בסגנון העבודה שלכם.

רשות הדיבור ליצחק טבת, מזכ"ל תהל"ה.

יי טבת;

אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, שכפי שהיא אמרה, היא "הלשינה" עלינו

בוועדה. אנחנו שמחים לכבוד שהנחילו לנו בקבלת הפרס. גם הסכום של 10,000 דולר

הוא השוב לנו מאד. חברי שמחים על עצם העובדה שאנחנו מופיעים בפני וועדת העליה

והקליטה ועל קבלת הפרס.

תהל"ה הוא ספור של ארבע שנים בסך-הכל. הוא התחיל ביוזמה ברוכה ומשותפת של

השר יוסף שפירא בארץ, על בסיס הרעיון שיש רבים וטובים כאן שיכולים להיות גשר

ממשי בין הגולה לבין ארץ-ישראל בשיטת העבודה הישירה, על-ידי "מכירת" העליה מבית

לבית. לאחר שקיימנו שני כנסים ולאחר שגייסנו מתנדבים בארץ התחלנו לעבוד

באמריקה, פחות או יותר באותה שיטה. חיפשנו את יוצאי תנועות הנוער

הציוניות-דתיות, ולאחר שהסברנו את הרעיון בשני הכנסים התחלנו לפעול.

אדגיש רק שתים - שלוש עובדות שהן תחילתה של פעולה. כפי שאמרתי, תהל"ה

קיימת ארבע שנים, אם כי היתה לה תקופת אינקובציה מתחילת שנות השמונים.

בשיטת העבודה של תהל"ה עומדות ארבע או חמש קונספציות מרכזיות. כשהתבקשתי

להציג את הנושא אמרתי שזה מודל. אנחנו חייבים להיות פתוחים לכל חיקוי שציבור

אחר ירצה לעשות מה שאנחנו עושים, ונעזור לו בשמחה וברצון. גם העובדות הוכיחו

שהדרך שלנו כנראה מעניינת ונכונה בכל הספור שנקרא עליה לארץ-ישראל.

מה הן הקונספציות? א. מערכת לא-ממוסדת. לא על-מנת לנגח או לבוא במקום

מערכת ממוסדת, אלא כדי להשלים מערכות ממוסדות. במלים אחרות, במקום שמערכות

ממוסדות אינן יכולות להכנס מערכת ממוסדת יכולה להכנס, והמפגש הוא הקהילות

והחדירה לתוך הקהילות בחוץ-לארץ. זו הסיבה שאנחנו חיים בשלום גם עם משרד הקליטה

וגם עם הסוכנות היהודית, שאינם רואים בנו גוף מתחרה על אותה חלקת אלוהים קטנה,



וזה חשוב מאד כדי לדעת היכן מנהלים את המאבק. המאבק הוא לקהילה והרחוב היהודי.

קונספציה שניה היא על-פי אותה דרך תשיבה - מתנדבים ולא אפראטים. זו הסיבה

המרכזית שתהל"ה בנויה על כ-3,500 משפהות מתנדבות ואפראט קטן מאד. רוב המנגנון

שלנו נמצא בחדר זה. נתן קליין ואנוכי עובדים מלא בנושא הזה, פלוס חצי עובד

ומזכירה. זה כל המנגנון המשולם של תהל"ה. כל השאר הם מתנדבים, וזה כעקרון.

בכן- אולי גם הזמנו את אחת האמרות המפורסמות בארץ, שישראל אוהבים עליה ולא אוהבים

עולים. זה לא נכון. צריך להציב להם מטרה ממשית ואז הם מתגייסים לענין הזה.

הראייה הטובה ביותר לכך היא הדסה פדר, שעובדת כמפקחת במשרד החינוך, וכשהיא

נקראת לבוא לשבועיים, היא עושה את זה, משום שהיא מאמינה בסוג כזה של פעילות.

סידני סלסקי, שעלה מדרום אפריקה, עסוק היום רובו ככולו בפרוייקט מיוחד של

התישבות בשלושה ישובים בארץ לחברים-עולים מדרום אפריקה. הוא עושה את זה ללא

תשלום, מתוך תחושה שזה צריך לחיות חלקו בעשיח הזאת בארץ.

בעקרון אנחנו עוסקים בנושאים שהם מאד פראקטיים. אנחנו לא עוסקים

באידיאולוגיה, אלא במתן תשובות לשאלות ממשיות. זו הסיבה ש- 80% מעבודתו של נתן

קליין היא בתחום של עזרה במציאת מקומות עבודה בארץ. אני חושב שרוב חעבודח שלנו

מתרכזת בנושא של מציאת מקומות עבודה בשיטות שונות ובכל דרך אפשרית כדי להגיע

למצב שנוכל להציע עבודה ופרנסה לאדם שמגיע לארץ. גם בתחום זה, שלא בניגוד

למערכות הממלכתיות המקובלות, מה שהן יכולות לעשות אנחנו אולי לא יכולים לעשות,

אבל קורה גם ההיפך, שמה שהן לא יכולות לעשות אנחנו כן יכולים. כנראה שהגישה

הישירה למקורות עבודה דרך הרשת שלנו פועלת. הראיה, שחלק גדול מאד מהעולים נעזרו

ברמה זו או אחרת במציאת מקום עבודה דרך הרשת שלנו.

עקרון נוסף שקשור לענין הזה ועמד ביסודה של תהל"ה מלכתחילה, הוא

שאנחנו לא נצליח להציל את כל עם ישראל ולא נצליח להביא אותו לארץ. אנחנו גם לא

יודעים אם יש מישהו שיכול לעשות את זה. אנחנו צריכים להתרכז במה שאנחנו יודעים

ולבנות מערכת של מיגזר אחד של אוכלוסיה מול מיגזר של אוכלוסיה בחוץ-לארץ. אנחנו

.מכירים את חמיגזר חדתי, לא משום שהוא טוב יותר או פחות, אלא משום שאנחנו מכירים

אותו ויודעים את הצרכים משני הצדדים, ואז הזרימה היא זרימה טבעית.

קונספציה אחרת היא התמקדות על הפרט. לא בונים מערכת ומכניסים את הפרט

בונים חוג של תהל"ה בחוץ-לארץ, כשיש כבר מספיק אנשים לחוג,

ואז יוצרים את התחושה של השתייכות למשהו. כך אנחנו מקווים ליצור מעין מערכת

שתזין את עצמה ותגרום למהפכה שקטה אבל ברורה מאד בתוך הקהילה, שהיא בעצם שינוי

בהתייחסות לעליה ולאווירה בתוך הקהילה. אלה הן הקונספציות.

מבחינה מעשית, בארץ יש לנו כ-480 משפחות שמטופלות על-ידינו, שאנחנו היינו,

בצורה זו או אחרת הגורם לעלייתן. אני מדגיש את המלים: בצורה זו או אחרת, משום

שאיש איננו יודע את הסיבה מדוע העולה מגיע לארץ.

כמה נפשות בסך-הכל?

המשפחות הן גודולות ובסך-הכל יש כ-2,500 נפשות. השנה הגיעו 240 משפחות,

וביניהן אבי וינשטיין שבעצמו עלה לארץ לפני חצי שנה. עד לעלייתו הוא חיה

יושב-ראש קהילה באמריקה.

אלה הן התוצאות. אנחנו לא מפסיקים את הפעילות עם האנשים, עד שנגיע לשלב

שהם בעצמם יהיו משפחות קולטות, כי השיטה היא בור שמתמלא מחולייתו.



א' וינשטיין;

עליתי לארץ לפני ששה חודשים מטינק, ניו-גירסי, ואני מתגורר כעת במרכז קליטה

מבשרת ציון. עבדתי בניו-יורק כעורך-דין. עליתי לארץ עם אשתי ושני ילדי, בני 10

ו-8.

אני מבקש את רשות היושבת-ראש להמשיך את דברי באנגלית.

(להלן תרגום הופשי של דבריו לעברית)

אני הושב שאני יכול להסביר כיצד תהל"ה עובדת. שאני מאמין שאני תוצר של

תהל"ה, כי לא הייתי מגיע לארץ אילו לא הייתי הבר בארגון זה. 1982- 1- ראיתי את

הפרסום הראון של ותהל"ה שהציג את האפשרות לקבץ עולים דתיים כדי לשוהה על ארגון

שמטרתו לעזור לעולים דתיים. תיכננו שבתון (סוף שבוע) בעיירה פיקסקיל במדינת

ניו-יורק. מסיבה כלשהי לא יכולתי להצטדף, אבל רשמתי לפני מה שהיה שם. לאהר-מכן

לא עשיתי דבר בענין עליה. ב-1983 ראיתי את אות פרסום ואשתי ואני החלטנו לבדוק

מה קורה, ללא רצון או כוונה אמיתיים לעלות.

הלכנו לשבתון יושם פגשנו בפעם הראשונה את יצהק טבת. התרשמתי מאד מתשומת הלב

האישית ומהארגון המקצועי שאנשי תהל"ה הציגו את העליה כדבר שיכול להיות מעשי

לגבי.

אני בן 43, עורך-דין. שקבלתי מתהל"ה שקבלתי מתה"לה ניתוח של המצב בתחום התעסוקה והדיור.

והבטחון שאנשי מקצוע ידאגו לי. לא עשיתי דבר אחרי-כן, ומצד שני התעניינתי יותר

בתה"לה ובהמשך התעלולה. בקיץ 1983. בקיץ 1983 אירחנו את הקבוצה הראשונה של תה"לה בביתנו.

עד אז לא היתה כל התארגנות בין האנשים. ואז הייתי קבוצה הראשונה של תהל"ה.

שמחנו מאד להתארגן באופן כזה.

המשכנו עם הקבוצה, ובפברואר-1984 התקיים שבתון נוסף שאשתי ואני

השותתפנו בו. בפגישה זו בחרנו מזכירות והשתתפתי בתכנון. נבחר יושב ראש של

המזכירות והתחלנו לארגן פעולות בקהילה. באותו שבתון לא רציתי לשתף את ילדי, כי

לא רציתי לעודד בהם תקוות-שווא, כי עדיין לא היינו בטוחים שנעלה.

אחרי השבתלון הזה היה לנו יותר מידע בנושא תעסוקה ודיור ומה הן האפשרויות.

זה נעשה באופן מקצועי, מתוך דאגה, איכפתיות והבנה.

בסוף 1984 תחילת 1985 עשיתי נסיעת נסיון דרך תחל"ה לארץ. להם זו היתה

הנסיעה השלישית. שמעתי שנסיעות אלה היו טובות, אבל לי עדיין היו ספיקות עד

שראיתי זאת במו עיני. כשהגענו לנמל התעופה התקבלנו יפה. אחר-כך, במשרדים, לכל

אחד היה תיק שכלל תולדות חיים ונקבעו לו פגישות. כאמריקאים התרשמנו מאד, כי אחד

מהדברים שעשינו בשבתון היה לדון על החיים בארץ, וידענו על הבעיות הארגוניות

והביורוקרטיות בישראל. דווקא משום כך התרשמנו מהארגון של תה"לה, החל ביצחק טבת

שקיבל אותנו אישית וכלה באנשי הצוות הפנטסטיים. היתה לנו הרגשה שאנחנו מטופלים

על-ידי ארגון שיכול לעזור לנו להחזיק מעמד ולעלות.

בנסיעת הנסיון ב-985ו קרו לנו שני דברים חשובים. הוצגתי בפני כמה

עורכי-דין וכמה תעשיות גדולות שאתם יצרתי קשרים וזשובים.

במשך אותה תקופה לא מצאתי עבודה, אבל היו לי קשרים. בשבתון - בסוף שבוע -

לכל אחד הוצמד אדם בעל אותו מקצוע, אלי התלווה אדם שדיבר אנגלית והיה לי נוח

אתו. כעורך-דין אני מעריך מאד מה שהוא עשה למעני בהתנדבות. הוא הפגיש אותי עם

קליינטים שלו כדי לבדוק את האפשרויות. אני הצגתי גמה רעיונות שחיו לי בקשר למה

שאני יכול לעשות בארץ, אבל לא התפתח מזה דבר. העניינים נשארו כמו שהם וחזרתי

לארצות-הברית. למרות זאת החלטתי, לאחר שיחות עם אשתי, שנחזור ארצח ביולי 1985.



לרוע מזלנו קרו דברים שמנעו מאתנו לעלות. לאתר ארוחת ערב שנערכה לכבוד

קבוצת עולים, ואני בתוכם, נאלצתי להודיע שאני לא עולה לארץ. שמעתי שיש ארגונים

שכאשר חבריהם מודיעים שהם לא יעלו, שמים אותם בצד. במקרה שלי נבחרתי ליושב-ראש

המזכירות של תהל"ה, כי היה ברור שאני עדיין מתעניין בעליה והם עודדו אותי.

קיימנו פגישות אחת לששה שבועות שבהן הזמנו אנשים ושוחחנו על הדברים באופן מאד

אישי ומציאותי.

ביולי 1986 סוף-סוף עלינו והתקבלנו על-ידי אנשי תהל"ה. היה מאד נוח להתקבל

על-ידי אנשים שכבר הכרתי קודם בנסיעת הנסיון, והם עזרו לנו. מאז אנהנו גרים

במרכז קליטה במבשרת ציון. היו לנו שם כמה בעיות שדרשו עזרה מיידית וכשלא ידענו

אל מי לפנות פנינו לתהל"ה והיא עזרה לנו מאד לפתור את הבעיות הראשוניות.

למזלי, אתמול הוצעה לי עבודה על-ידי משרד עורכי-דין שאתם נפגשתי בנסיעת

הנסיון ב-1985. תהל"ה המשיכה לתמוך בי בקיום הקשר עם אותו משרד במשך אותה

תקופה.

הייתי יכול להמשיך ולתאר דברים שונים שקרו לי אישית. אני וזושב שאני מביע

בזה את דעתם של אנשים אהרים שאתם אני בקשר. לולא תהל"ה לא הייתי מזרז את עלייתי

ורוב הסיכויים שהייתי עדיין הושב על כך. תהל"ה מציגה את העליה כדבר מאד אפשרי

ומציאותי. י

אתרי הישיבה הזאת נתן קליין קבע פגישות עד שעות הערב המאווזרות בנסיון למצוא

לאנשים עבודה. יצחק טבת יגיע למרכז הקליטה במבשרת ציון הערב ב-8.30 כדי לפגוש

את האנשים ולשוחח על בעיותיהם, וזה יימשך ודאי עד 11 בלילה.

אני גא להיות הלק מארגון כזה. הציעו לי מקום בהנהלה ואני שמת להמשיך לעבוד

עם תהל"ה, לפרסם ולהציג אותו ולעזור לאתרים לעלות. כבר נפגשתי עם שלוש קבוצות

אתת מדרום אפריקה, אתת מאנגליה ואתת מארצות-הברית שביקרו במרכז

הקליטה. אירחנו אותם בדירתנו, הראינו להם מה עשינו וענינו על שאלותיהם האישיות.

אני מרגיש חובה להעמיד את נסיוני לרשות אלה שמגיעים אחרי.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

ו

תודה רבה. יש לנו כעת כמה שאלות והערות. בבקשה, חבר-הכנסת ולדמן.

אי ולדמן;

ברשותכם, ברשות ידידי יצחק טבת, אני רוצה לתמצת במלים קצרות את דרך עבודתה

של תהל"ה וסוד הצלחתה בשלוש נקודות, ואחר-כך יש לי בקשה.

קודם-כל זה מתחיל באמונה בעליה, שלדעתי חסרה במדינת ישראל. גם כשאנחנו

מדברים על הבעיה הדמוגרפית עם אנשים שמאמינים בשלמות הארץ, כשמדברים אתם על עליה

אין תקוה לעליה. מכאן זה מתחיל וזה יסוד לכל קיומנו - אמונה בעליה,

שכוללת אמונה בכוח הנפשי של יהודים בכל מקום שהם, אמונה בזיקה הטבעית העמוקה,

ואם מעמידים את האתגר הזה בפניהם ומטפלים בו בצורה נכונה, יהודים יעלו ארצה.

שנית, מר טבת ציין בדבריו שתהל"ה לא עוסקת באידיאולוגיה, אבל הם מנצלים את

האמונה בזיקה הנפשית של יהודים וביחס החיובי היסודי בהתעניינות בארץ-ישראל,

ובוודאי מנצלים את זה בקרב הציבור הדתי--לאומי, שם עוסקים במשפחות צעירות, או

נוער, שאילולא היתה תהל"ה, לא היה מי שיצית את הזיק הזה או שיעמיק ויכוון את

הזיקה הזאת לכיוון קונקרטי.

לאנשים אלח יש אותו תוכן בצורה אולי ערה יותר מאשר לאחרים, אבל חם עושים את

זה בצורה שמעוררת ומגבירה את הזיקה הזאת על-ידי פעילות חברתית, שהיא גם מכוונת

אותם למעשה עצמו כשהם במפגשים חברתיים.



הנקודה השלישית היא היחס האישי, הטיפול האישי, האחריות והחום האישי. זה

כולל משפחות קולטות בארץ, נתינת הדעת על כל פרט ופרט בענייני עבודה ודיור,

ומציאת משפהות קולטות מתאימות למשפחות הנקלטות החדשות. אלה שלוש הנקודות.

כיוון שהייתי עד ללידת התנועה הברוכה הזאת וכבר אז חשבתי ודיברתי על כך, יש

לי טענה ותביעה לתנועה - לא לעסוק רק בציבור הדתי. אני מבין שכאשר התחלתם לעבוד

לא יכולתם להתפרס והייתם צריכים להציג את הענין בחוג יותר קרוב ומוכר לכם.

אינני חושב שמישהו אחר יעסוק בזה, אף-על-פי שזה צריך להיעשות בצורה ממלכתית וזה

לא נעשה, אבל בצורה הלא-ממסדית הזאת, עם כל הסממנים החיוביים של התנדבות, אל

תגידו שאתם מוכנים לכוון ולהדריך אחרים שרוצים לעסוק בזה, כי אחרים לא יעסקו

בזה, לצערי הרב. אתם צריכים לעשות את זה. אני תובע את זח עכשיו, עם כל הקושי

שבדבר, לאחר שהצלחתם בזה ויש אמינות בציבור שעוסק בזה ושעולה ארצה. ברור שלא

תיכפו את דעתכם על אחרים, אבל אתם חייבים להתחיל לחשוב ולתכנן איך להרחיב את

הפעולה ולא להשאיר אותה מצומצמת לציבור המסויים הזה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

בנוסף לשאלתו של חבר-הכנסת ולדמן אני רוצה לשאול מדוע לא תעסקו גם בעליה של

לא-דתיים? 2. האם יש בכוונתכם לעסוק בעליה של צעירים, לא של משפחות? מדוע לא

תיפנו לאוכלוסיית יעד אחרת של צעירים, שלדעתי זו אולי חאוכלוסיה המבטיחה ביותר,

מפני שאין עליהם עול פרנסה שמוטל על משפחה?

בקרב האוכלוסיה הדתית עצמה האם אתם עוסקים רק באורתודוכסים או גם

בקונסרבטיבים?

אי קלינגולד;

בינינו ובין מחי העליה של הסוכנות היהודית יש שיתוף-פעולה ותמימות-דעים

מהיום הראשון של העלאת הרעיון של תהל"ה ורצון לתמוך בגישה זו, תוך כדי הבנה

שאנחנו מחפשים היום מודלים שונים בעיקר בעידוד עליה. למשל, יהודי בשם סד כנר

מלוס-אנגילס, מייצג קהילה שטוענת שהיא צריכה לעסוק בעידוד עליה או בריאיון

מועמדים לעליה. הוא כיהן כמנכ"ל הפדרציה היהודית בלוס-אנג'לס, יצא לפנסיה ומגיש

קונספציה מסויימת שלהם שם, שנמצאת היום בתהליך נסיון ושיתוף-פעולה אתנו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

הוא קשור למרטין קארפ?

אי קלינגולד;

כן, בהחלט.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

הם היו כאן.

כפי שאמר חבר-הכנסת ולדמן, אני חושב שזו פעולה ייחודית של תחל"ה, ואולי

נשמש דוגמא לאחרים בגיוס הישראלי מהרחוב. זח חמקום היחיד שבו אני רואה אנשים

שעוסקים בעליה ובקליטת עולים ללא קבלת שכר, והם עצמם לא עולים חדשים. אנחנו

רואים ילידי הארץ שפותחים את ביתם ואת עסקם לעזור בקליטת המשפחות. טוב שנייעל

את השיטות של גיוס האנשים שלנו בחו"ל, אבל אם רק "נתלבש" על התיירות היהודית

בארץ ו נשכנע חלק מחציבור הישראלי לפתוח את ביתם ואת עסקם לתייר הישראלי, אני

בטוח שחלק ניכר מהם יגיעו למסקנות דומות לאלה שאליהן הגיע אבי וינשטיין. לדעתי

זה הסוד, ואם נוכל להמשיך ולהרחיב את המעגל ולפעול גם בקרב ציבור אחר, אני חושב

שנגביר את העליה, ש-% 70 ממנה באה מארצות החופש. בשנת 986ו למעלה מ-% 70 מהעולים



עלו מפני שהחליטו לקום ולעלות לארץ, ואני חושב שזה סימן לעתיד.

כחבר הנהלת תהל"ה אני מברך על הרעיון לתת לנו פרס ואני מקווה שהאירוע הזה

יקבל גם הד בציבור.

אי קורת;

הייחוד של תהל"ה הוא בשילוב של עידוד עליה וקליטת העולים בארץ. עצם היכולת

ללוות את העולה במשך שהייתו במרכז הקליטה הוא דבר חשוב ביותר. הקליטה של אדם

כאדם היא בעצם הקליטה האופטימלית שכל אחד מאתנו רוצה להגיע אליה. זה אולי ההבדל

בין תהל"ה לבין התאחדויות עולים שמתמקדות יותר בטיפול שלהם כאן, כאשר בעצם חסרה

חוליה של שהייתם שם לעומת הקליטה שלהם כאן.

היבט נוסף הוא הקשר בין קהילת המוצא לקהילה הקולטת. זה קשר חשוב מאד, קשר

שאנחנו מנסים ליישם אותו היום בכל קהילה שנקלטת כאן.

יש עוד ארגון,' שמומלץ שתזמינו איתו לוועדה. הוא קם לפני שלוש - ארבע שנים

בראשותו של אהרן דוידי. הוא עוסק במודל דומה, ושונה, ובמשך השנים האחרונות הוא

הביא לארץ הרבה מאדי עולים צעירים. אני חושב שהפרוייקט שלהם הוא בהחלט מעניין

וחשוב להזמין גם אותם.

יי טבת;

ברצוני להתייחס לתביעתו-בקשתו חבר-הכנסת ולדמן. קודם-כל, הנושא של אמונה

ועליה לארץ-ישראל, לפחות בעינינו, נראה כל-כך חשוב שעצם קיומה של מדינת ישראל

תלוי בזה. כל אחד מאנשי תהל"ה מאמין בכך באמונה שלמה. זאת האמונה שעומדת

מאחורי האמונה הזאת.

מעבר לזה אנחנו משתדלים לחיות, עד כמה שניתן, ריאליסטיים ופראקטיים בנושא

. כזה, ואמרתי בתחילה שאנחנו לפחות יודעים מה אנחנו יודעים לעשות ואנחנו גם יודעים

מה אנחנו לא יכולים לעשות. אני חושב שאסור לנו להחליף מערכות ממוסדות. זו

הסיבה שאנחנו עובדים בשיתוף-פעולה מלא עם משרד הקליטה. למשל, כשאבי וינשטיין

הגיע לארץ, הוא יצא לשבתון - הכוונה לסוף שבוע - של תהל"ה, בתמיכה הברוכה שהגיעה

מאריה קורת ממשרד הקליטה, שבלעדיה אין שבתון.

יי טבת;

תהל"ה עורכת סיורי גישוש. הסיבסוד של מחי העליה ושל "תור ועלה" הוא שמביא

את האדם לסיורי גישוש, ולכן התפקידים פה מתחלקים נכון.

נוהגים להטיל בליסטראות במערכות ממסדיות, והראיה שלא תמיד הן מוצדקות. אני

מזמין את חברי ועדת העליה והקליטה לבקר ולראות איך אנחנו עובדים בתהל"ה ומי

הציבור שמגיע אלינו. קודם-כל, בתוך התחום האורתודוכסי יש מגוון רחב ביותר,

מחסידי בעלז ועד הכיפה הסרוגה והלאה, כולל ציבור קונסרבסיבי ואפילו רפורמי.

איננו סוגרים דלת בפני איש. אלא שאיננו רוצים להיכנס למצב של עימות לא לנו

במחלוקת הנוראה שבין הזרמים השונים ביהדות, ולכן הקשר הארגוני הוא עם היהדות

האורתודוכסית. גם רוב מניינה ובניינה של תהל"ה הוא על הציבור האורתודוכסי

והכיפה הסרוגה לגווניה. מבחינתנו, יהודי הוא יהודי באשר הוא בא, אבל איננו

רוצים להיכנס למחלוקות מיותרות.

אי ולדמן;

מה זה שייך למחלוקת?

יי טבת;

אני רק מסביר מדוע. אם, למשל, יגיע אלינו יהודי קונסרבטיבי או רפורמי, הוא

יקבל את מלוא השירות, והיו לנו כאלה. אם יהודי צריך להגיע דרכנו לקיבוץ קטורה,



הוא יגיע לשם. בסיור גישוש האחרון היה לנו זוג שרצה להגיע לקטורה ואנחנו טיפלנו

בזה שהוא יגיע לקטורה ולאו-דווקא לקיבוץ דתי. השאלה היא אם נהיה מסוגלים לעשות

מעל ומעבר ליכולתנו. זה סוד שאיננו יודעים את פשרו. אגב, סך-הכל המשאבים של

תהל"ה הוא 110,000 - 100,000 דולר לשנה כשהיא פועלת בארץ, בצפון אמריקה,

באנגליה, בצרפת ובדרום אפריקה.

אי ולדמן!

האם התקציב מעכב את הרוזבת הפעולה שלכם?

יי טבת;

בההלט כן. אין לנו בעיה של לבבות פתוחים, של רצון טוב ושל רשת שמוכנה

לפעול. אגב, אנחנו לא שולחים שליחים. יש לנו עובדים מקומיים במקומות השונים

בעולם. גם אדם שמקבל משכורת עושה את העבודה חצי בהתנדבות, אבל המשאבים הכספיים

זו בעיה חמורה ביותר. לא באתי לכאן כדי לתבוע את ליטרת חבשר, אבל אנחנו צריכים

להיות ריאליים מאד בנושא הזה. יכול להיות שמישהו צריך לעשות את החשבון איך

מחלקים משאבים לנושא עידוד העליה בצורה אחרת כדי שקהילה תוכל ליהנות יותר ממה

שיש לה היום. זה גם קשור לתהודה ציבורית.

לשאלה אם אנחנו מסוגלים או לא מסוגלים לקחת על עצמנו מטלות נוספות על אלה

מי מסוגל להחזיק מערכת שלמה עם שני אנשים שעובדים במשכורת,

ועוד 5-4-3 אנשים שמסוגלים להיות מתנדבים במשך כל הזמן? יש מתנדבים שעוסקים

בזה כל השנה, בזמן ובמקום הנוחים לחם. זו בעיה רצינית מאד, ויש לה השלכה ישירה

גם לגבי התהודה. פרסום בעתונים עולה הרבה כסף.

לכן, זו לא רק שאלה, בקשה או תביעה, שאנחנו מוכנים לקבל אותה ברצון, אבל

צריך לדעת גם מהי היכולת שלנו לעשות יותר ממה שאנחנו עושים חיום.

אי ולדמן;

פעם דיברתם על כך שאתם רוצים להתרכז רק בגיבור הדתי. אני מבין שעכשיו אתם

מוכנים להתרחב ולעסוק לא רק בציבור חדתי וזו רק בעיה תקציבית.

יי טבת;

גם כשהתחלנו ואמרנו שנתרכז רק בציבור הדתי, המוכנות היתה קיימת. היא גם

קיימת היום. התקציב הוא בעיה אחת. יש שאלה שניה, שהיא בהחלט רלבנטית וחשובה

מאד. מאחר שאחד מיסודות עבודתנו הוא יצירת מערכת של איזון בין ציבור פה ושם,

אנחנו יכולים להגיע לציבור חדתי, אבל אינני לא בטוח אם יש לנו היכולת להגיע

לציבור הלא-דתי. אנחנו צריכים אנשים שיידעו לעבוד עם ציבור לא-דתי. יכול לחיות

שאנחנו צריכים להתמחות בזה, או להקים רשת מקבילה. אינני יודע אם אנחנו מסוגלים

להחליף את כל הארגונים למיניהם.

לא, אפשר לעבוד ביחד.

יי טבת;

ביחד - כן. הבוקר דיברנו על אפשרות שנקים מועצה משותפת לכל ארגוני העליח.

אמרנו לתל"ם; תקחו את המודל שלנו כמות שהוא ותנסו ליישם,אותו, פחות או יותר לפי

התנאים שלכם. חבר-הכנסת ולדמן, יש אוזן קשבת לדברים אלה. השאלה אם אנחנו נוכל

לעמוד בזח.



אם כי מדובר בציבור שמזוהה פחות או יותר עם הכיפה הסרוגה, אנחנו בהחלט

א-פוליטיים בגישה שלנו. לגבינו הנושא הזה איננו רלבנטי כלל. חבר מגיע מאיפה

שהוא מגיע ולאן שהוא רוצה להגיע וכך אנחנו מתייחסים לענין. לאנשים שפועלים בתוך

המערכת יש זיקות פוליטיות אישיות שלהם לתחום זה או אחר. רוב הציבור שחובש את

הכיפה הסרוגה משתייך לקהיליה הדתית-הציונית, אבל יש גם מגוון רחב מאד של אנשים

נוספים שהם חלק מהמערכת, כולל בהנהלה, וגם בזה אנחנו גאים.

הי פדר;

ברצוני להתייחס להערתה הנכונה של יושבת-ראש הוועדה בקשר לצעירים, ולציין

שקיימת אצלנו גם חטיבה צעירה. היא אמנם לא פעילה כמו חטיבת המשפחות, אבל יש

סימנים טובים לעתיד. יש לנו אוכלוסיח די גדולה של בוגרי ישיבות בחוץ-לארץ שבאים

לארץ לשנה לאחר שסיימו שם את לימודיהם. משיחות עם אנשים שבאים דרכנו לארץ אני

מבינה שהם באים לשנה והראיה שלהם התחילה להיות מאד מוגבלת שזה רק לשנה או

שנתיים. יחידים חושבים על עליה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על הנושא הזה. אינני יודעת אם דרך תהל"ה.

אני מאמינה שהדרך של תהל"ה היא הדרך הטובה והיעילה יותר.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רוצה להביא משהו לידיעתכם, שאולי אתם תהיו השגרירים של הנושא הזה. לפני

כארבעה שבועות העליתי בכנסת הצעה לסדר-היום בקשר ללימודים באוניברסיטה העברית

במשך ארבע שנים לקראת תואר ראשון, בשפה האנגלית, במטרה להביא סטודנטים מארצות

דוברות אנגלית, שילמדו פה לקראת תואר .b.a בשפה שלהם, בתוכנית לימודים משולבת,

כמובן, בשפה העברית.

היציאה לתוכנית הזאת היתה מתוך מחשבה שהצעירים הם הרבה יותר נוחים ופתוחים,

כי הם בעד ניסוי, ואולי אפילו בעד הרפתקה, אבל במקום ללמוד ארבע שנים שם, שיבואו

ללמוד פה. מבחינה כספית זה לא יהיה יותר יקר. שנית, בגיל זה, כשהם פתוחים לכל

מיני היכרויות, נישואין וכוי, אני חושבת שלימודים בארץ יכולים להיות בסיס ציוני,

יהודי ולימודי מצויין. מלבד זה, זה יחייב את האוניברסיטאות שלנו להביא מרצים

טובים בעלי שם.

אנחנו מטפלים כעת במימוש התוכנית הזאת ובינתיים יש היענות חיובית.

התוכנית לא צריכה לעלות הרבה למדינת ישראל, מפני שכל המבנים והמעבדות קיימים.

דרוש רק רצון טוב ומישהו שיתן את הדחיפה המתאימה לנושא הזה.

אני מביאה את זה לידיעתכם, כי יכול להיות שבפעילות שלכם ייפתח אפיק נוסף

להשפיע עליהם לבוא לארץ וללמוד לפי התוכנית הזאת, בשפתם, ויוענק להם תואר שיוכר

בכל העולם, כי האוניברסיטה העברית היא שם דבר בארצות הרווחה.

אני מברכת על הגישה שלכם של התמקדות בפרט, כי הבעיה שעולה בכל הישיבות שלנו

היא הקליטה החברתית. אני חושבת שהגישה של התמקדות בפרט היא נכונה מאד, מכל

הבחינות, והיא הוכיחח את עצמה.

שנית, אני מברכת על שיתוף הפעולה בין המוסדות. צריך להיות יחד, וזה מאד

חסר היום בחברה שלנו. כל אחד חושב שהוא יותר חשוב, יותר צודק ויותר חכם, ולכן

העימות בינינו הוא לפעמים מיותר ומכלה את הכוחות שיכלו להיות מופנים לאפיקים

חיוביים.

אני רוצה להדגיש שאתם כל-כך צנועים, שאפילו לא הגשתם את מועמדותכם לקבל את

הפרס. אשמח מאד לפגוש אתכם בימים הקרובינו בעת קבלת הפרס.



חבר-הכנסת עוזי לנדאו התנצל על שנאלץ ללכת לישיבה נוספת והוא שולח לכם את

עידודו ואת הערכתו למפעלכם.

אני רוצה להודות לכם ולוזזק את ידיכם בהמשך הפעולה, בשיתוף הפעולה

הבין-מוסדית ובטיפול בעולה כפרט. אני מאמינה בעליה ומאמינה בעם היהודי ואתם אחת

ההוכחות לכך.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.50