ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 23/12/1986

"יום אסירי ציון" - הזדהות עם מאבק היהודים בברית המועצות על זכותם לעלות לישראל; הצורך במינוי שר מיוחד לעניין היהודים בברית-המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מחוקן



פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. כ"א בכסלו. החשמ"ז - 23 בדצמבר, 1986, בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר מי גלזר תעסה

עי לנדאו

י י ארצ י

חי דרוקמן

אי ולדמן

אי שוסטק

מוזנים; יי מנדלביץ - יו"ד המרכז למידע

י' שטרן - דובר המרכז למידע

שי אזרך - יועץ הודעדה בענין יהדות בריה"מ

ר' כץ - מקבוצת ה-35

לי סינגר - פעילה למען יהדות בריה"מ מארה"ב

שי גולדשטיין- פעילה למען יהדות בריה"מ. מארה"ב

מזכירת הוועדה; ו מאור

רשמה ; ש' צהר

סדר היום; א) "יום אסירי ציון" - הזדהות עם מאבק היהודים בברית-המועצות

על זכותם לעלות לישראל,

ב) הצורך במינוי שר מיוחד לענין היהודים בברית-המועצות.
היו"ר מ גלזר-תקסה
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומקדמת בברכה את כל הנוכחים, ברכת

ברוך-הבא מיוחדת לאורחות הנכבדות שלנו מארצרת הברית הגברת לין סינגר והגברת

שירלי גולדשטיין. שהן פעילות בארגון למען יהדות ברית המועצות הפועל בארצות-

הברית.

לפני שנפתח בדיון בסעיף הראשון שעל סדר היום שלנו. אני רוצה להודלעכס

כי לא נדרן היום בסעיף ב' שהיה אף הוא על סדר היוס שלנו. הנהלת הקואליציה

פנתה אלי בבקשה לדחות את הדיון בנושא זה עד שהדברים יתלבנו בהנהלת הקואליציה,

היות ואנו רוצים שממשלת האחדות הלאומית תעסוק בדבריס בונים ויוצרים. ובמיוחד

עתה כשהיא עוברת ח ופה קשה בענין התכנית הכלכלית. נענינו לפנייה הזאת. הגם

שעשינו זאת בתריקת שן. רדהינו את הדידן בצורך במינוי שר מיותר לענין היהודים

בברית המועצות לאחוז הישיבות הקרובות של הוועדה,

"יום אסירי ציון" - הזדהות עם מאבק היהודים

בברית המועצות על זכותם לעלות לישראל

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

בשבוע שעבר הגג כל העולם את יום זכויות האדם, בערב החג נפטר האיש

מרצ'נקו בכלאו, הלא הוא אותו כלא בר יושב גם ירסף ביגרן, מרצ'נקר לחם בברית-

המרעצרת למען חררירת האדם, וראוי הוא להערכה רלכבוד,

ביחד עם כל שוחרי החופש אנחנר שמחים עם שהרירר של סחרוב. שהורשה לחזור

למוסקבה, מר גורבצ'וב בעצמו הודיע לסחרוב על כך בשיחה טלפונית אתר. וכולם

רואים בדבר הזה צעד גדול קדימה, זה אמנם צעד חשוב, אבל אל לנו בכל זאת לאבד

את חוש הפרופורציה, הלוואי והיה זה אכן מסמן פתיחת שערים בפני יהודי ברית-

המרעצות, אבל אסור שג'סטה כמר שחרררר של סחררב רמתן רשות לו לחזרר למרסקבה

תעמעם או תקהה את המאבק שלנו למען היהודים בברית המועצות,

מרצ'נקר רסחררב לחמר נגד המשטר שם רנגד סגנרנר, אנחנר לרחמים למען

יהרדי ברית המרעצרת כדי שיררשר לעלרת ארצה רלהיות בה לפי ררחם רלפי רוה

תרבותם ומורשתם, היום הזה הוא יום גדול הלא הוא יום אסירי צירן, מדי פעם

אנחנר לרמדים פרק נרסף בהיסטוריה רכאשר שאלתי מדרע נקבע ירם אסירי צירן

דררקה היום למדתי מפי מר מנדלביץ שזה הירם בר ניתן פסק הדין נגד לוחמי

החרפש שניסר לצאת מברית המרעצרת במטרס ולהגיע אלינו רלא הצליחר במשימתם,

זה היה כ-24 בדצמבר לפני 16 שנים,

האנשים שהשתתפו בפעולה הנועזת. הזאת, בנסרתם לצאת לחופש, שילמר על כך

בישיבה ממרשכת בבית סרהר בברית המרעצרת, הם היר כלראים במשך שנים. רעשר שם

את מיטב שנרתיהם, ירם זה הרא אכן ירם גדרל לכרלנר אבל גדרל במירחד לירסף

מנדלביץ המשתתף הירם בישיבה של רעדת העליה רהקליטה של הכנסת בישראל וביחד

עם חבריה, רעם רבים אחרים בארץ רבחר"ל הרא ממשיך את המאבק הגדרל למען יהרדי

ברית המרעצרת, הוא החל את המאבק שלו באמצעות ארתר מטרס רממשיך בר כאן בארז

רבפרלמנט של מדינת ישראל, זה מרכיח בעליל שיד רשעה של משטרים מסריימים לא

תצלח רשאדם המרכן להאבק למען אמונתו סופו לנצח במאבקו זה,

אני רוצה לחלוק כבוד גם לאנשים האחרים שהשתתפר במבצע לנינגרד דימשיץ

רקרזניצרב שקיבל פסק דין מרות, תרדה לאל ששניהם נמצאים עכשיר בחופש, נקרוה

שכל שוחרי החופש האחרים יזכר אף הם להגיע לחופש, אולי יסכים מר מנדלביץ

לחלוק עמנו מספר פרטים מאותר מעשה נרעז בר השתתף בשעתו,



י מנדלביץ

אני חייב לציין כי זה אכן היה יום קשה מאד, פסק דין המוות זעזע את

כולנו, חלק מקהל הנוכחים במשפט הביא לשופט פרחים אחרי שפסק דין-מוות באותו

משפט. כי רוב הנוכחים שם היו אנשים שהוזמנו לשם על ידי ה-קי.גי',בי. וקרובי

הנשפטים שהצליחו להכנס לאולם קמו ועמדו על הכסאות והתחילו לקרוא אלינו בקרל:

אל תתייאשו מדינת ישראל לא תשכח אתכם עוד מעט תהיו תופשים, הדברים האלה

נשמעו אז באזנינו כלא מציאותיים בכלל, המאבק שלנו באותו רגע הצטמצם לרצוננו

לאפשר לאשת קוזניצוב לפרוז אליי ולהתחבק אתו כיוון שכבר שמו עליו אזיקים

והתכוננו להובילו לתא הגרדום, השומרים כמובן התנגדו לכך והיו שם מכות

בינינו ובין השוטרים השומרים שאיימו עלינו כי יענישו אותנו, למשמע האיום הזה
שאלנו אותם
במה תענישו אותנו בנוסף לעונש שכבר הוטל עלינו? הם הסבירו כי

יענישו אותנו בכמות המזון שיתנו לנו, צחקנו כפניהם. על שהם מאיימים עלינו

במנת מזון מקוצצת שעה שעונש מורת מרתף עלינו,

אני זוכר את הבכי של סילביה, אי אפשר היה לישון ואי אפשר היה לנות

בגלל הבבי הזיו;. עד שנודע על השינוי, זה היה בימי החנוכה, לחנוך נודע שזה

חנוכה והיא לחש לי על כך, לא היתה כמובן אפשרות לחגוג את התגי ואפילו נרות

אי אפשר היה להדליק, אבל כיורן שידענו. שחג החנוכה היה אז. ראינו עצמנו כממשיכים

את גבורת העם היהודי, היתה זי הרגשה טובה,

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אין ספק בכך שאתם ניני המכבים,

ע' לנדאו ;

אני זובר שהודיעו ברדיו על המשפט הזה, נדמה לי שהיה זה ביום ששי,

למחרת הודיעו בחדשות שהיו עצרות מחאה והזדהות בשלושה מקומות שונים בארץ,

גרתי אז באיזור חיפה. ומיד כאשר שמעתי זאת הלבת י לראות את העצרת שהיתה אמורה

להתקיים בחיפה. בפינת רחובות בלפור והרצל, הגעתי לשם באיחור של רבע שעה. ולא

פגשתי שם אף אדם, חשבתי וקיוויתי שהיו שם אלפי אנשים, אלא שאחר כך שמעתי כי

בקושי בא לשם מספר מועט של אנשים, מזה אנחנו יכולים ללמוד על ההבדל בין

המאבק למען יהודי ברית המועצות בשנות ה-70 והמאבק למענם כיום, ההבדל אכן עצום

וגדול, עם כל הטענות שיש לנו על מידת ההשתתפות בעצרות ועל צורת המאבק למען

יהודי ברית המועצות וכוי. אנחנו בכל זאת רואים שיש היום מודעות גדולה בהרבה

בקרב הציבור לנושא הזה וגם המעורבות שלו גדולה מאד, ואין כמעט לעשות השוואה

כין מה שהיה בתהום הזה בשנות ה-70 ובין המצב כיום,

ל' סינגר; (תרגום תופשי מאנגלית)

אני שמחה מאד על ההזדמנות להיות נוכחת בישיבה זו ומודה לכם על שאיפשרתם

לי להיות כאן, לא היתה לי עדיין ההזדמנות לומר באופן רשמי ליוסף מנדלביץ

ולאסירי לנינגרד האחרים מה המשמעות שיש למעשיהם בעינינו מה הם עשו בעצם

בשביל העם היהודי. כולו. כאשר עשו את המעשה הנועז והמופלא שעשו בשעתו, הם

הפכו להיות המצפון של העם היהודי אחרי השואה, הם היו הגורם שעורר את המצפון

היהודי בעולם אתרי השואה,

רבים היו היהודים שראו עצמם יהודים טובים לכל דבר אבל בעצם היו

טפשים ולא היו מודעים לנעשה בקרב יהדות ברית המועצות. ובעלם לא ידעו כלל

על קיומה ועל בעיותיה, לפני 16 שנה, בלילה האחרון של חנוכה התעוררו

לראשונה לבעיותיה של יהדות ברית המועצות, הלילה האחרון של חנוכה הוא הלילה

להתרחשות נסים. שהרי היה זה באמת נס כאשר יוסף מנדלביץ ודימשיץ נמצאים.

תודה לאל. אתנו.



אינני יודעת אם הקהילה היהודית אכן מאמינה, כפי שאנו מאמינים, שהדלת

כפני יהודי ברית המועצות ליציאה משם נפתתה בפניהם בגלל הקבוצה מלנינגרד,

אני מאמינה שאלמלא הקבוצה מלנינגרד לא היה מתרתש הדבר הזה, ומי יודע איפה

היו ברגע זה אותם יהודים מברית המועצות שהצליחו לצאת משם,

אני מודה לכם על שאיפשרתם לי לשבת בהדר מיוהד זה. תדר הוועדה לעליה

ולקליטה של הכנסת. ולדבר בשמי ובשם כלל ישראל ולהגיד דברי תודה ליוסף

מנדלביץ על השנים שנתן ושהוא נותן וקרוב לוודאי גם יתן למען יהדות ברית-

המועצות,
י מנדלביץ
(תרגום תופשי מאנגלית)

אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להזכיר כי ההפגנה הגדולה ביותר למען

יהדות ברית המועצה נערכה בשעתו בלונג-איילנד שבארצות הברית. וזה היה באותו

יום ממש. או מיד למחרתו, אין ספק שזה היה נס ממשי, ואני גם כן מאמין שכתוצאה

מהמלהמה בה התתלתם החלה שם התזוזה. אחרי פחות משבוע התהילה העליה משם,

ל סינגר; (תרגום חופשי מאנגלית)

זה רק מוכיח שכאשר היהודים עובדים ביחד קורים נסים,

ע' לנדאו !

שיהודים עובדים ביחד זה כשלעצמו הינו נס,

לדעתי סוב שהוועדה תביע דעתה בענין שחרורו של סחרוב, אני רואה בזה

סמיכות מקרים בחינת הולך מהיל אל חייל, סהרוב חזר כבר היום למוסקבה. בעקבות

מאבק בלתי נלאה שהתנהל למענו בכל העולם. ושביתת השבת שישבתו מחר אסירי ציון

במוסקבה אני מקווה תוסיף ללחץ שכבר קיים למען אסירי ציון בברית המועצות,

י' ביגון;

סחרוב נקט בעמדה הציבורית הראשונה שלו בקשר למשפט לנינגרד, ב-26 או

ב-27 לחודש. בזמן הערעור בבית המשפט העליון במוסקבה. הוא נכנה לתוך בית-

המשפט למרות ההתנגדות החזקה מפני שזה לא היה על פי התקנון, אחותי סיפרה לי

כיצד הוא בא ולקח אותה ואמר: תנו לה להכנס. סביב זה היר בם מכתבים והצהרות.

והוא ביקש מהשופטים להמתיק את העונש, זו היתה למעשה הופעתו הפוליטית הראשונה

של סחרוב. כפי שאני יודע את הדברים,

ע' לנדאו;

אנחנו מדברים על אדם שהוא לא רק מדען דגול והוא חתן פרס נובל לשלום.

אלא גם איש צדק וחופש, הוא נלחתם בתוך ברית המועצה לא רק כדי להיטיב עם עמו

ועם מולדתו אלא נטל חלק גם במלחמה למען יהודי ברית המועצות והוא עשה זאת

באומץ רב, הוא עשה את זה למען עם נרדף שם על מנת שיאפשרו לו לעלות לארץ

אבותיו, אני תושב שאנחנו צריכים להצטרך אל המברכים הרבים השולחים לסתרוב

היום עם שובו למוסקבה את מיטב הברכות. ולאחל לו בריאות טובה ואריכות ימים,

אנחנו אכן נשלח לו מברק ברוח זו, אנחנו נוסיף לראות בו דמות מרהיבה ומסייעת

גם לנו הנרדפים שם במאבק בו אנחנו נתונים ונחיה נתונים בעתיד,



אני רוצה לקרוא באזניכם אח ההחלטה שקבלנו בקיבוע שעבר. ושאנחנו

רוצים לתת לה פרסום היום, בדבר ההזדהות שלנו עם חברי התאחדות אזרחי

ישראל בברית-המועצות שהכריזו על שביתת רעב ביום "אסירי ציון". וזה

נוסח ההחלשה !

"חברי ועדת העליה והקליטה מחזקים את ידיהם של לוחמי החופש חברי

התאחדות אזרחי ישראל בברית-המועצות שהבריזו על שביתת רעב ב"יום אסירי

ציון" המסורתי שיתקיים ב-ב"ב בכסלו התשמ"ז - 24.12.86 למען שחרור

אסירי ציון בברית המועצות.

חברי הוועדה מוחים נגד המאסר הבלתי חוקי של פעילי העליה בברית-

המועצות ומצדיעים לאומץ לבם במאבקם על זכותם לעלות לישראל.

ביום זה קוראים חברי הוועדה לשלטונות ברית-המועצות לכבד ולהבטיח

את זכויות האדם ולפתוח את שערי היציאה לישראל לכל אלה המשתוקקים לכך".
א' ולדמן
אני חושב כי מן הראוי לנצל הזדמנות זו כדי לציין בנושא סחרוב
שני היבטים במיוחד
הקשר שלנו עם הגויים במאבקים משרתפים ואת היחס

של יהודים לגויים.

אם אינני טועה. ישנם יהודים שהגיעו למאבק הציוני הלאומי היהודי

שלהם דרך המאבק האנושי הכללי למען זכויות האדם. נדמה לי שגם אנטול

שרנסקי נמנה על היהודים האלה ואולי הבולט ביניהם. אני מציין זאת כמובן

לשבח. זה מראה שיש ערכים משותפים של זכויות אדם, שהם רגשות אדם בסיסיים

וכאשר זה מגיע לרמה הלאומית היהודית זה נעשה עמוק יותר כי הערכים

היהודיים מתפשטים לתחומים האלה. זה לא רק לא זר לנו. אלא זה חלק מהותי

מערכי היהדות, לכן יש פה מגע ביניהם.

בהיבט שני זה נוגע לעוד עיוות וסכסוך בציבור הישראלי וגם בכנסת

בנושא של גיור. חושבים שאם אנחנו מקפידים על גיור שיהיה כפי שהוא צריך

להיות על פי ההלכה/ הרי זה כאילו מבטא יחס שלילי כלפי הגוי הרוצה להתגייר.

צריך על כן להבליט שהאדם לא צריך להיות יהודי לא אמיתי כדי שאנחנו נתייחס

אליו בכל הכבוד, החיבה וההערצה. כלומר, הוא יכול להיות גס גוי כדי לזכות

מאתנו בכל אלה. הוא לא צריך להתגייר כדי שנתייחס אליו יחס חיבה אמיתית.

זה שאני דירש ממנו להתגייר כפי שצריך על פי ההלכה באם הוא רוצה להתגייר, זה

דבר שונה לגמרי.

ההיבט הראשון הוא איפה זה שיש יהודים ברוסיה שהגיעו אל הרגשות

הלאומיים היהודיים שלהם דרך המאבק שלהם לזכויות האזרח ביחד עם הגויים.

וזה מוכיח שערכים יהודיים הם ערכים אנושיים הומניים ואפשר להגיע אליהם

באמצעות המאבק למען זכויות האדם. ואשד לדרישתנו בענין ההקפדה על כללי

הגיור הרי זה בוודאי. לא נובע מרגשות שליליים כלפי הגויים. הנה היחס שלנו

כלפי סחרוב, למשל- מוכיח שעל אף העובדה שאיננו יהודי הוא זוכה לרגשות

חמים של הערכה כבוד והערצה מצדנו. הוא לא צריך כלל להיות יהודי על מנת

לזכות ליתס כזה מצדנו. אבל כאשר הגוי רוצה להיות יהודי הוא חייב לעשות

את זה בדרך הנכונה.



ל' סינגר ;

בשנה 1979 שאלתי אח סחרוב אס יסכים להיות בוועדה המייעצת שלנו והוא

הסכים ברצון, ואכן היה חבר בה, בל הזדמנות שהיתה לנו להעביר אליו אינפורמציה

עשינו כן ואף קיבלנו ממנו אינפורמציה. הוא התחייב באופן פומבי להיות הלק

מהוועד למען יהודי ברית המועצות, אינני יודע אם הדבר הזה עזר לר אישית, אבל

אין ספק בכך שזה עזר לקהילה היהודית הרחבה,

א' שוסטק;

אני מצטרף כמובן לדברי הברכה החמים לסחרוב עם שחרורו וחזרתו למוסקבה,

אני רוצה להעלות כאן רעיון אף כי טרם ניסחתי ארחו, מאחר ושחרורו של סחרוב

נודע לו באמצעות הודעה ישירה על כך מאת גורבצוב וזה ללא ספק מעשה חריג בידתר

שטרם היה במותו אני מציע שנשתדל לנצל את העובדה הזאת ולתת לו איזה מן קרדיט

בענין זה ולהגיד לו משהו בנוסח של התחלת במצווה גמור, בנוסף לברכה לסחרוב

שהשתחרר, כדאי אולי לברך גם את בורבצ'ב על המעשה שעשה ולפנות אליו בהצעה

שימשיך בפעולה הזאת וישחרר את יהודי ברית המועצות לחזור למולדתם, מבחינת

הפרסומת זה בוודאי יהיה דבר חריג,

אני חושב שזה לפחות לא יזיק אם נברך את גורבציוב על עצם המעשה שעשה

בשחררו את סחרוב- ונבקש ממנו להמשיך עכשיו בקו הזה לגבי יהודי ברית-המועצות,

משהו בנוסח האומר- שאם הקו הזה נקוט עכשיו בידיו שימשיך ללכת בקו הזה

וישחרר גם את לוחמי החופש היהודים בברית-המועצות,
י' מנדלביץ
תגובתי להצעתך. חבר הכנסת שוסטק. היא שלילית בהחלט, אנחנו רואים

את שחרורו של סחרוב היום בחלק ממשחק יותר גדול שלהם לאו דווקה של פרסומת,

לגורבצ'וב יש בוודאי איזו שהיא תכנית לנצל את סחרוב למלחמה בנושא מלחמת

הכוכבים ובו, ולבן אנחנו חושבים שלא צריך לתת לו קרדיט יותר גדול מזה שהוא

ראוי לו, יש לנו כל מיני ידיעות בענין הזה. שאינן מצדיקות חלוקת מחמאות

לגורבצ'וב,

אי שוסטק;

אנחנו יבולים לעשות עצמנו מאד תמימים בענין זה וכחברי כנסת לברך

את סחרוב לשחרורו, ויחד- עם זאת להגיד גם מלים מספר בענין זה לגורבצ'וב,

אני סבור שלענין אסירי ציון פרסומת כזו יבולה להביא תועלת, זה יכול לעשות

רושם רב,

יי מנדלביץ;

יש פה בעיה של מראה עיניים, אילו היינו מברכים את גורבציוב בחדרי-

חדרים. אולי היה מקום לשקול זאת, אבל אני רואה את הבעיה בזה שעל ידי המעשה

הזה אנחנו עשויים לעורר כוחות הרבה יותר גדולים שלא יהיו יותר בשליטתנו.

וכל הליברלים למיניהם יטענו שהנה אפילו הישראלים אומרים דברים כאלה על

גורבצ'וב אז חזקה שאכן כך הם,

היו"ר מ' גלזר-תעסה!

מבחינה פסיכולוגית ובהקשר ליחסי ציבור טובים אני חושבת שזה רעיון

יפה מאד, אבל אני חוששת שמא אנחנו מתפתים יותר מדי משחרורם של בודדים-

ולא הייתי רוצה שעל ידי מעשה של שחרור יחיד יקנה גורבציוב את עולמו,



לא הייתי רוצה שבגלל שחרור אדם יחיד ייהנה גררבצ'וב מכל כך הרבה

קרדיט. צריכים להיות זהירים מאד בדבר הזה אפילו לא בבחינת כבדהו וחשדהו.

אלא כבדהו בלבד. אבל אני מציעה שבכל זאת נשקול את ההצעה הזאת.

י' שטרן;

ההחלטה שקרא כאן חבר הכנסת עוזי לנדאו היא החלטה של הוועדה הזאת

בלבד. או שאתם מתכוננים להעביר אותה גם במליאת הכנסת?

ע' לנדאו;

אי אפשר להעביר את ההחלטה הזאת במליאת הכנסת. אלא שיכול חבר כנסת

להציע הצעה לסדר היום, לפי סעיף 53 ,נדמה לי. ולהעלות אז את הענין. בענין

זה יש לני בעיהי כיוון שחברי המערך אינם משתתפים בדיוני הוועדה הזאת, ואם

נעשה את הדבר הזה. יטענו הם שהנושא של יהודי ברית המועצות "נחטף" על ידי

אנשי הליכוד והתתיה,
היו"ר מ' גלזר-תעסה
בשבוע שעבר היינו אמורים לקיים דיון על ידיעות שהתפרסמו בדבר המגעים

של אנשי משרד החוץ נציגי שר החוץ שלנו עם נציגי ברית המועצות בכדי לסכם

ביקור של שר החוץ שלנו בברית המועצות, ביקשנו שאיש משרד החיץ ישתתף בישיבה

שלנו לפני שבוע כדי שנשמע מפיו פרטים כענין זה. אבל לא קיבלנו תגוכה. דחינו

את הישיבה לאתמול ושוב באנו בדברים עם משרד החוץ. התשובה שקבלנו ממשרד

החוץ היתה שלילית. הם אינם מוכנים לקילוח נציג המשרד לישיבה שלנו.

אם אמנם צוטטו דבריו של מר פרס כלשונם על ידי האיש שציטט אותו באזנינו

הרי הוא אמר שהנושא הזה הוא יותר פוליטי. הדבר הזה עורר אצלנו לפחות חשדות

עמוקים לגבי מה שמדריך עכשיו אה מדיניותה של מדינת ישראל בענין יהודי ברית-

המועצותן כפי שהדבר בא לידי ביטוי במשרד החוץ.

בשבוע שעבר קיימנו כאן דיון בשני נושאים. אחד הנושאים היה קשור בתשובת

משדד הפנים לבקשת משפחת שרנובילסקי לקבל דדכון ישראלי. הנושא השני היה בדבר

העדר תגובת מרינת ישראל על כללי ההגירה החדשים בברית-המועצות. לשני הנושאים

האלה לא קיבלנו תשובות המניחות את הדעת. לא הוסבר לנו מדוע לא נשמעה חגובה

נוכח גזירות ההגירה החדשות בבריה"מ וגם לא הוסבר לנו איך יכול פקיד משרד

הפנים לכתוב שאי אפשר למסור דרכון ישראלי למבקשים. כי זה עלול לפגועך במגעים

הנמצאים כרגע במצב רגיש. האמנם המחיר שמדינת ישראל צריכה לשלם בעד סיכוייו

של שר החוץ לבקר בברית המועצות הוא ירידה על הברכיים בפני בריה"מ? האמנם

אסור להגיד דבר שמא זה ירגיז אותם וזה עלול לפגוע בסיכויי ביקורו של שר החוץ

שלנו שם ?

הנושא הזה הוזכר בכנסת. נראה לנו שהתשובה לענין בקשת הדרכון כמו גם

העדר התגובה בענין תקנות ההגירה החדשות בבריה"מ מצביעים על רשלנות או אולי

זה מצביע על כוונה ברורה. לנו נראה בי יש כאן טיפול מכוון מאד.

אני מבקשת להביא לתשומת לב חברי הוועדה את הדאגה העמוקה שיש לי

מהדרך בה מטפל משרד החוץ במאבק יהודי ברית המועצות וממגעיו של שר החוץ

המשפיעים בכיוון של הקפאת המאבק הציבורי נגד ברית המועצות. אנחנו צריכים

למצוא את הזמן ואת הדרך כרי לדון בדבר הזה על מנת להבין אותו לאשורו.



א' דלדסן!

אני חושב שטיב תעשה הוועדה אם תיתן ביטוי פומבי לדאגתה נוכח תכנון

ביקור שר החוץ שלנו בברית-המועצות, זה יחייב את משרד החוץ לפחות להסות אוזן

קשובה לקולנו ואולי גס ירגיש צורך להסביר אה צעדיו, אני מציע גס שאנשי

הליכוד בוועדת החוץ והבטחון יעלו את הנושא על שולחן הורעדה ויחייבו בדרך

זו את השר להגיב ולהסביר את הדבריס.

אני חושב שאס ניתן בימיי פומבי לדאגתה של הוועדה מההתייחסות של משרד

החוץ לענין ההכנות שנעשות לעריכת ביקור של שר החוץ שלנו בברית המועצות.

ואינני מדבר על ענין שרנובילסקי משרד החוץ בכל זאת יתנן הסבר למעשיו.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
עוד נחזור לדון בזה,
לי סינגר
(תרגוס חופשי מאנגלית)

כיוון שהוזכר כאל ענין הדרכון והאזרחות הישראלית עבור יהודיס בברית-

המועצות הייתי רוצה להעביר אליכס בקשה מפאוול אססרחן מלנינגרד המחזיק

באזרחות ישראלית והוא סרובניק מזה זמן רב, הוא ביקש להעביר מסר לנשיא הרצוג

בו הוא מבקש לאפשר לו להשתתף בבחירות כאשר יתקיימו בישראל. זה מקובל בארצות

רבות בעולס שכאשר אזרחי מדינה אינס נמצאיס על אדמת המדינה שעה שמתקיימות

בחירות באותה מדינה. הס יכוליס להצביע במדינה בה הם נמצאיס, הוא מבקש

על כן שיתחילו לעשות את ההכנות המתאימות על מנת לאפשר לסרובניקים. שהס

אזרחי ישראל להצביע שס. אולי בקונסוליה ההולנדית ביוס הבחירות שיתקיימו

בישראל ועל ידי כך לממש את זכותם כאזרחי ישראל,

יי מנדלביץ!

לפני שיושבת ראש הוועדה נועלת את הישיבה. אני מבקש להעלות מספר

הצעות בקשר לדברי ס שנאמרו כוועדה, אני מבקש לשלוח מברק ברכה לדימשיץ

הגר היוס בבת יס, את הכתובת אוכל להמציא לכס,

ועוד אני מציע לשקול אס לא רצוי להעניק לסחרוב מעמד של חסיד אומות

העולס או אזרחות כבוד של מדינת ישראל,

אני יודע שמתכונניס לקייס סדרה של ארועיס בקשר ליוס אסירי ציון

ובהקשר זה רציתי להצביע על תופעה מאד חמורה לדעתי. כאשר המועצה הציבורית

מחרימה גופיס אחרים שגס כן פועליס למען יהודי ברית המועצות ומונעת מהס

את האפשרות להשתתף בטכסיס ממלכתייס לציון יוס אסירי ציון וכו', אני מתכוון

לארוע מיוחד בשס "אור ודרור" שיתקיים בתאטרון ירושליס בהשתתפות ראש הממשלה,

אני רוצה להסביר לכס אח ההיסטוריה של המצב, אנשי גוש עציון יזמו

את הרעיון והס פנו אלינו, אנחנו תמכנו בהס והצענו שיפנו אל המועצה

הציבורית, כאשר הס פנו אל המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות המועצה

אמרה להס שאס הס רוציס ששר החוץ יבוא לארוע הזה, וכן גס תקם והקיבוץ הארצי

לא צריכים להיות שס אנשי המרכז למידע ואף לא מנדלביץ, מסתבר שהחבריס שלנו

בגוש עציון לא היו כל כך חבריס והס נכנעו לדרישה הזאה, אני חושב שיש לראות

את הדבר הזה כחמור ביותר, המועצה הציבורית הנחשבת כמעט למוסד ממלכתי לא

צריכה להתעסק בדבריס קטנונייס כאלה, אגב, זו המדיניות בה היא נוקטת כל הזמן,

אני חושב שצריך לנקוט בצעדיס משמעותייס ביותר כדי להפסיק את התופעה החמורה

הזאת, בסופו של דבר התירו לי ללוות את ראש הממשלה על המדרגות כ17הוא ידליק

את הנר, אמרתי להס את דעתי. שאין זה ענין של כיבודיס שאני מבקש שיתנו לי,
י שמרן
רציתי להוסיף כי המרכז למידע לא קיבל הזמנה לכנס על תרבות יהודית

שנערך בבר-אילן, גם ה-35 לא קיבלו הזמנה. במשך שניס לא קיבלר ה-35 הזמנות

לארועיס מהסוג הזה,

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רוצה לציין שאף חבר בנסח לא קיבל אפשרות לומר שם כמה מלים,

שר הקליטה הופיע ולא אף אחר נוסף, כתבתי מכתב בענין זה ובו שאלתי איך זה

שהכנסת אינה מיוצגת שם ובמיוחד ועדת העליה והקליטה של הכנסת שדנה כל הזמן

בנושא הזה, אין ספק שזה פרי עבודתה של המועצה הציבורית שבראשה עומד חיים

צ'סלר.

אנחנו נטפל בעני7 הזה ונביא אותו לדיון ממצה, אנחנו לא נשלים עם

המצב הזה, הכנסת אינה מיוצגת בשום מקום רק בגלל זה שחבר הכנסת עוזי לנדאו

ראני מנהלים את ישיבות הוועדה וחברי המערך כאילו ברוגז,

ע לנדאו ;

הגישו לנו מכתב תלונה רשמי בענין ואנחנו נטפל בו,

י' שטרן;

השתדלנו תמיד שהנושא הזה לא יהיה במחלוקת ושהדברים ייעשו במשותף,

אני חושב שחנן פורת הוא הכתובת אליה צריך לפנות, האיש הזה מקבל מטעם המועצה

תיזרק לכך שכאילו יש מחנה אחד כזה ומחנה שני שונה ושיש גופים הקשורים

למחנו האחד ויש גופים הקשורים למחנה השני, בעתון הארץ הופיעה ידיעה

שאמרה כי הליכוד וועדת העליה והקליטה של הכנסת שבראשה הברח הכנסת מרים

בלזר תעסה וחבר הכנסת עוזי לנדאו תומכיס כמרכז למידע בעוד שהמערך מחזק

כנגד זה את המועצה ואת ארגון האמהות למען החופש, מה הוא המקור לידיעה כזאת?

אמר לי אילדר(?) שארגון האמהות למען החופש נוסד על ידי השר צור כמשקל נגדי

של המערך מול פעילות המרכז למידע, ואני רוצה להבהיר כי אנחנו כמרכז לא

ראינו עצסנו פעיליס נגד ארגון מפלגתי כלשהו, גם את ארגון האמהות למען החופש

לא ראינו כגוף מפלגתי, אינני יודע מאיזו רמה מפלגתית באות שמועות אלה

דכדאי לבדוק את הדברים,

יו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מודה לכולכם ונועלת בזה את הישיבה

הישיבה ננעלה בשעה 13.15)

קוד המקור של הנתונים