ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 02/12/1986

דרך הפניית ילדי עולים למוסדות חינוך - דיון במסקנות הוועדה בהצעה לסדר של חבר הכנסת ש. בן-שלמה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 79

מישיבת ועדת העלית והקליטה

מיום שלישי, לי בחשון, התשמ"ז - 2 בדצמבר, 1986, בשעה 10.00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר מ' גלזר תעסה

עי לנדאו

א' שוסטק
מוזמנים
שי בן-שלמה
מזכירת הוועדה
ו י מאור
רשמה
שי צהר
סדר היום
דרך הפניית ילדי עולים למוסדות חינוך - דיון במסקנות הוועדה

בהצעה לסדר של חבר הכנסת שי בן-שלמה.



דרך הפניית ילדי עולים למוסדות חינוך - דיון במסקנות הוועדה

בהצעה לסדר של חבר הכנסת ש' בן-שלמה
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני פותחת את הישיבה. ההצעה לסדר היום של חבר הכנסת שמעון בן-שלמה בנושא:

דרך הפניית ילדי עולים למוסדות חינוך, הועברה אל הוועדה שלנו. הוועדה קיימה דיון

בנושא ושמעה את הגורמים המטפלים בנושא הזה, ועל פי הדברים ששמענו הכינונו את

טיוטת המסקנות המונחת לפניכם. אחרי שמזכירת הוועדה תקרא את המסקנות אני מבקשת

לשמוע הערות והצעות, אם יש כאלו.
ש' בן-שלמה
דברי הפתיחה נראים לי, ואני רוצה להתייחס לסעיף 1 בהמלצות הוועדה. הסעיף

קובע שיש חובה ליידע את העולים במידע עדכני ומפורט על אופיים של מוסדות חינוך

דתיים ולא דתיים, אבל אינו אומר מי צריך ליידע אותם. האנשים היושבים במרכזי

הקליטה אינם יודעים ואינם מכירים את כל המוסדות הדתיים, ונוסף על כך קשה להם

להבחין גם מי מבין העולים הוא דתי, ומי מהם אינו דתי. עלינו לזכור שאיננו

מדברים במקרה זה בעולים רגילים, אלא דווקה בעולים ששמרו על השבת בארץ ממנה באו

ואכלו מאכלים כשרים. אבל כיוון שאין להם פיאות ושום סימן אחר המעיד על היותם

דתיים נוהגים לשלוח אותם למוסד חינוך לא דתי.

אני מציע על כן שבכל מרכז כזה יהיה נציג דתי שיוכל לתת לעולים הסבר מלא

בנושא, וגם יוכל לעמוד על טיבם של העולים ולראות אם הם דתיים, או לא.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אני חושבת שאי אפשר לכפות על כל מרכזי הקליטה בארץ להעסיק אצלם נציג דתי.

אבל למעשה אין מרכז קליטה שאין בו עובד דתי.
שי בן-שלמה
אני מתכוון לעובד דתי שזה יהיה תפקידו. אני מתכוון לאדם שיהיה מצוייד בידע

הדרוש בתחום הזה ויהיהמוכן לשבת ולהסביר לעולים את הפרטים הדרושים. העולים

המגיעים למרכזי הקליטה הם קצת מבולבלים מכל מה שסובב אותם. הם חושבים כי מאחר

והם עלו לישראל אז הכל בה כשר, כולם בה שומרים על השבת וכוי, אינם מבינים לדרוש

להיות מועברים למקום בו שומרים על כשרות ועל השבת, שהרי לדעתם בכל מקום שומרים

על הכשרות ועל השבת, ואז מעבירים אותם לאיזה שהוא קיבוץ, ועד שהם מתחילים להבין

את הדברים מסתבר להם שהאוכל שם לא כשר, ושאין שומרים שם על השבת וכו'.

אם בכל מרכז קליטה היה נמצא רב, אזי הוא היה מסביר לכל עולה ועולה את הדרים

כפי שהם, מברר עם העולה לאן הוא רוצה ללכת, אם הוא רוצה ללכת למקום בו שומרים על

כשרות וכוי, או שאינו מעוניין בזה. הבעיה מתעוררת במיוחד לגבי בחורים צעירים שעם

הגיעם ארצה הם קצת מבולבלים בנושא הזה, וזקוקים להבהרה.
עי לנדאו
הרבנים הממונים הם האחראים על הנושא הזה, והם שצריכים לטפל בהסברה הזאת.
היו"ר מי גלזר-תעסה
שמענו שישנם בסך הכל ארבעה רבנים הממונים על ריכוזי העולים בכל הארץ, וברור

שהם לא יכולים להגיע מדי יום אל כל מרכז עולים. מבחינה טכנית אם לא יתגברו על

הענין הזה.
ע' לנדאו
אני חושב שאין מקום לדבר היום על תוספת בכוח אדם, אלא צריך למצוא דרך להטיל

את הנושא הזה על אחד הגורמים הקולטים. אני חושב שהיה רצוי שבכל מרכז קליטה יגישו

לעולים חומר בכתב בשפתו, ובו ימצא את כל הפרטים הדרושים בנושא הזה.
א' שוסטק
נוסף על החובה לפרט לעולים בכתב כל הדרוש להם לדעת בדבר מוסדות דתיים וכו',

חייבים לברר תחילה אם העולה או דתי או חילוני. אין להסתפק בכך שיידעו את העולים

על המוסדות הקיימים, אלא צריך לעמוד גם על אורח חייו של העולה, כדי לברר אם

מדובר בעולה שאכן שומר על אוכל כשר ומקפיד על שמירת השבת, או לא. אני מציע על כן

להוסיף בסעיף הזה את החובה לברר אם העולה הוא דתי או חילוני.

שי בן-שלמה;

קשה מאד לברר אם אדם הוא דתי או איננו דתי. די יהיה אם יבררו אם הוא אוכל

מאכלים כשרים, ואם הוא שומר שבת.

אי שוסטק;

הכוונה שלי היא שצריך לעמוד על סיבו של העולה ועל אורח החיים שלו בכל הקשור

לדת.א
ש' בן-שלמה
אנחנו מוכנים לדאוג לכך שנציג דתי, ללא שכר, יקבל את העולים, יעמוד על הרקע

הדתי שלהם, יברר אם העולה הוא יהודי השומר על הכשרות ועל השבת, ובהתאם לזה ימסור

לואינפורמציה על המוסדות השונים. חשוב שהעולה ידע בדיוק מה סיבו של כל מוסד

ומוסד על מנת שיוכל לדעת לאיזה מוסד הוא רוצה ללכת.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני חושבת שאנחנו יכולים לדרוש שבכל מרכז קליטה תהיה אינפורמציה בכתב בשפת

העולים בכל הנוגע למוסדות השונים, דתיים ולא דתיים. צודק חבר הכנסת בן שלמה

באומרו שכאשר העולים מארצות המזרח במיוחד מגיעים ארצה הם מאמינים שכולם בה

דתיים, שכולם בה מקפידים על כשרות ועל שמירת השבת. חשוב על כן למסור להם

אינפורמציה ברורה בשפה שלהם ובצורה שתהיה מובנת להם.

שי בן-שלמה;

אם באמת יתנו לכל עולה הסבר בכתב ובשפה שלו על המוסדות השונים, ויפרטו שם

באיזה מוסד יש אוכל כשר ושומרים בו על השבת וכו', הוא יידע לאן הוא רוצה ללכת.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
ההצעה הזאת נראית לי. אני חושבת שבמסמך הזה לא צריך לפרט את המקומות בהם

אין שומרים על כשרות ועל השבת, אלא רק את המוסדות בהם כן שומרים על הכשרות ועל

השבת.
עי לנדאו
מוסד שאינו מתנגד לכך שיסמנו אותו כמוסד חילוני, אפשר יהיה לכתוב ליד שמו

כי זה מוסד חילוני.
ש' בן-שלמה
כשמדברים עם העולים האלה על מוסד חילוני, למשל, הם לא יודעים בדיוק מה

פירוש הדבר. אם מדברים אתם במונחים של כשר, או של שמירת שבת, הדברים הרבה יותר

ברורים להם.

עי לנדאו;

סעיף 1 צריך להבהיר כי חובה למסור לעולים מידע בכתב בשפתם שיפרט טיבם של

המוסדות העומדים לבחירתם, וכן שיש לעמוד על אורך חייהם ל העולים האלה מתוך

כוונה לתת להם את האפשרות להמשיך את אורח החיים אליו הורגלו.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני מבינה שההערות היחידוח של חברי הוועדה מתייחסות לסעיף ו שבמסקנות.

הסעיף יתוקן כך שיבהיר כי על הגורמים העוסקים בקליטה לעמוד על אורך חייו של כל

עולה מתוך מגמה לאפשר לו המשך אורך החיים אליו הורגל ושבו הוא רוצה לבחור, וכן

ליידע את העולה במידע מפורש בכתב ובעל פה גם בשפתו על אופיים ומהלחם של מוסדות

חינוך דתיים ומוסדות חינוך שאינם דתיים העומדים לבחירתו"

להלן הנוסח המתוקן של מסקנות הוועדה בנושא; דרך הפניית ילדי עולים למוסדות

חינוך, הצעה לסדר היום של חהייכ שי בן-שלמה;

ביום ט"ו בתמוז התשמ"ו - 3.7.86 העבירה מליאת הכנסת לוועדת העליה והקליטה

הצעה לסדר של חבר הכנסת שמעון בן שלמה בנושא; דרך הפניית ילדי עולים למוסדות

חינוך.

הוועה דנה בנושא במשך 3 ישיבות ושמעה את הגורמים דלהלן; המשרד לקליטת עליה,

משרד הפנים, הסוכנות היהודית, ארגון יייד לאחים" ועולים.

במהלך ישיבות הוועה הושמעו טענות של מגיש ההצעה ונציגי עולים, כאילו בני

נוער העולים לישראל נשלחים למוסדות קליטה חילוניים, תוך מעשים שיתכן ויש בהם

משום הטעייה והעלמת מידע. כמו כן הושמעו תלונות על מחסור בתשמישי קדושה במרכזי

הקליטה.

הוועדה בדיוניה עשתה הבחנה בין בני נוער עד גיל 18 ובין מבוגרים.

הוועה רשמה בפניה את הודעתו של נציג ייעליית הנוער" שמסר כי הכוונת תנינים,

ילדי עולים, למוסדות חילוניים או דתיים, כאלה או אחרים, מתבצעת רק בהתאם לבקשת

בני המשפחה וכי במידה והמוסד שנבחר לא נמצא מתאים ניתנת האפשרות לבני המפתה

להעבירם למוסד אחד.

הוועדה רשמה בפניה את הודעתם של הגורמים הקולטים את העוים מעל גיל 18, שעם

הגעתם לישראל מיידעים אותם באפשרויות החינוכיות העומדות בפניהם והם מתפזרים

למוסדות החינוך ומרכזי הקליטה השונים, על פי בחירתם.

לוועדה נמסר כי ארבעה רבנים במשרה משרתים את כלל האוכלוסיה במרכזים השונים

ברחבי הארץ. הוועה הסכימה עם הגישה של הסוכנות היהודית, קובעת שגורמים המבקשים

להעביר שעורים תורניים במרכזי הקליטה, חייבים לתאם את הדבר מראש עם ההנהלות. זאת

כדי שתהיה בקרה על זהות הגורמים הנייל. בתחום הצרכים היום-יומיים, הסוכנות

היהודית מסרה על אחריותה לאספקת תשמישי קדושה לעולים. לוועדה דווה כי המחסור

בפריטים אלה נבע מבעייה מינהלית שהתעוררה עם ספקיתשמישי הקדושה, בעייה שתיפתר

בימים הקרובים.



להלן המלצות הוועדה"

ו. על הגורמים העוסקים בקליטה לעמוד על אורח חייו של העולה ולספק לו מידע

עדכני ומפורט בעל-פה ובכתב, גם בשפתו, על אופיים וייחודם של מוסדות חינוך דתיים

ווסדות שאינם דתיים (כגון שמירת שבת, דיני כשרות וכדומה(, וזאת מתוך מגמה לאפשר

לעולה להמשיך באורח החיים אליו הורגל ושבו הוא רוצה לבחור.

2. הוועדה קובעת שאין להסתפק בארבעה רבנים הפועלים בכל מרכזי הקליטה, ויש

להוסיף תקנים בהתאם. במקביל, על הסוכנות היהודית ליזום פנייה לרבנים המקומיים,

שיעבירו שעורים תורניים בהתנדבות.

3. על הצוותים הקולטים להיות רגישים לצרכים הדתיים ל העולים ולספק להם את

כל המידע הקשור בצרכים אלה.

. הוועדה ממליצה לקיים ימי עיון, במורשת ישראל ובסורת ישראל, למורים

ועובדים אחרים המשמשים במרכזי קליטה.

הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מהמשרד לקליטת עלייה

ומהסוכנות היהודית לדווח לה תוך שישה חודשים על התקדמות בביצוען.

הוחלט - לאשר המסקנות הנ"ל של הוועדה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
המסקנות יונחו עוד היום על שולחן הכנסת. אני מודה לכל הנוכחים. ישיבה זו

נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.40)

קוד המקור של הנתונים