ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 21/01/1986

דרכי הקליטה של עולים קשישים (הצעה של חה"כ י. ארצי)

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 53

מישיבת ועדת העליה והקליטה



נוסח לא מתוקן



מיום שלישי, י"א בשבט, התשמ"ו 21 בינואר, 1986, בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה;

. היו"ר מ' גלזר-תעסה

יי ארצי

פי גולדשטיין
מוזמנים
מי שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

מ' בן-הרוש - עוזרת למנכ"ל משרד הקליטה

עי תמיר - מנהל אגף שירותי רווחה, משרד הקליטה

שי כהן - משרד הקליטה

אי דוניו - מנהל שירותי רווחה, הסוכנות היהודית
מזכירת הוועדה
ו י מאור
רשמה
ש' צהר
סדר היום
דרכי הקליטה של עולים קשישים (הצעה של חה"כ רן כהן)



דרכי הקליטה של עולים קשישים (הצעה של חה"כ י' ארצי)
היו"ר מ' גלזר-תעסה
בקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, ולקדם את כל הנוכחים בברכה. על טדר

יומה של הוועדה הצעתו של חבר הכנסת יצחק ארצי לדון בדרכי הקליטה של עולים

קשישים. ישיבה זו מתקיימת בתקופה קשה מאד בנושא העליה. הדיווחים בנושא העליה

מצביעים על כר שהעליה נמצאת בשפל שמזה שנים לא ידענו כמותו. בתקופה כזו מן הדין

שהטיפול בעולים המעטים המגיעים אלינו טיפין טיפין יהיה טיפול מעולה.

לא פחות מזה חשוב שהציבור הרחב יידע מה המדינה עושה למען העולים. הציבור

אינו מודע לדברים שמשרד הקליטה והטוכנות היהודים עושים למען העולים. אינני אומרת

בזה שנעשה מטפיק, או שלא נעשה מטפיק, אבל חשוב שהציבור יידע מה בדיוק נעשה. משרד

הקליטה והטוכנות היהודית מופיעים יפה מאד בסוגים השונים של אמצעי התקשורת, וכדאי

שבהופעותיהם יקדישו פינה מיוחדת לזכויות העולים ולמה שנעשה למען העולים. הציבור

לוקה בחוטר ידי.עה מוחלט בכל הנוגע לעולים ולמה שהמדינה עושה למענם, ולכן יש
המשתוממים ושואלים
איר יתכן שהמדינה זורקת עולים לרחוב? והרי במציאות אין הדבר

כך, וחשוב על כן שהציבור יכיר את המציאות. צריך למצוא את הדרר המתאימה להבאת

הדברים האלה לידיעת הציבור.

י' ארצי;

הבעיה של העולים הקשישים מעטיקה, ובצדק, את מדינת ישראל. בגלל ההתפתחות

הדמוגרפית שלנו נכנטנו למצב חמור, ובמידה מטויימת אף למילכוד, בכל הנוגע לנושא

הזה. המדינה שלנו מזדקנת יותר מהר מאשר מדינות אחרות, והטיבה לכר נעוצה בעוברה

שהמבנה הדמוגרפי שלנו איננו נורמלי. אנחנו איננו גדלים, כמו כל עם אחר, כתוצאה

מילודה ואיזון בין הגילים. המצב אצלנו שונה. בזמנו הגיע לארץ בבת אחת מטפר גדול

של אנשים צעירים שבנו את הארץ, ומאז הזדקנו, וכיום הם מהווים את אוכלוטיית

הקשישים.
ההגדרה לקשישים היא
גברים מעל לגיל 65, ונשים מעל לגיל 60. בעוד שהממוצע

הארצי של הקשישים מכלל האוכלוטיה מגיע לכדי 9% בערר, בתל אביב הוא מגיע ל-16%,

וברובעים מסויימים של העיר אף ל-25%. התהליר הזה מתרוזש גם במקומות אחרים באלץ.

אנחנו רואים אותו גם בתנועה הקיבוצית וגם בריכוזי אוכלוטיה אחרים.

הכנטת עוטקת רבות בנושא הזה, ואינני רוצה להכנט עכשיו לפרטים. אני רוצה

להזכיר רק כי ישנה בעיה משנית, הקשורה בתופעה הזאת, ואני מתכוון לבעיה של העולה

החדש הקשיש. עובדה היא שאחוז ה"אזרחים הבכירים" (זה השם הניתן להם בארצות הברית,

ויש לאמצו גם אצלנו) מכלל העליה המגיעה אלינו הוא גדול. ואנחנו גם יודעים מדוע

זה כר. יש ילרים השולחים את הוריהם לארץ, ואילו הם עצמם פונים למדינות אחרות. כר

היה המצב גם בעליות בימים עברו. במידה ומגיעים אלינו עולים, הרי שאחוז הקשישים

ביניהם הוא גבוה.

התופעה הזאת הולכת ומתפשטת, כי מדינת ישראל נותנת לכאורה לאדם בן 65 ומעלה

ולאשה בת 60 ומעלה יטוד מטויים לקיומם, הוא הביטוח הלאומי, ועוד טידורים נוטפים

די נוחים בנושא המגורים.

אני מבקש לשמוע מכם מה אחוז העולים המבוגרים, בני 65 ומעלה, בקרב העולים,

והאמנם עולה אחוז המבוגרים בקרב אוכלוטיית העולים על אחוז המבוגרים באוכלוטיה

שבישראל. כמו כן אני מבקש לשמוע מכם מה הוא הטיפול שלו זוכים עולים אלה בכל

הנוגע לקליטה ראשונה, קליטת הביניים, טידורי השיכון שלהם, טידורי הקיום וכוי.

מרכיב חשוב בטיפול בהם הוא הטיפול החברתי. כי עולים בגיל מבוגר מעלים בעיות

חברתיות לא קלות. הם טובלים מבדידות, מתטכולים וממצבים פטיכולוגיים שליליים, וכל

הדברים האלה דורשים טיפול מו1אים.



העולה הקשיש נעקר מסביבתו המוכרת, מהסביבה בה חי הרבה שנים, נעקר מהחברה לח

הורגל ובתוכה חי, ולא בקלות הוא מצליח להיקלט בחברה חרשה, בארץ חדשה וכוי. מה אס

כן נעשה בתחוס החברתי הפסיכולוגי כדי להקל עליו את הקליסה בארץ. ועכשיו אני רוצה

להעלות בעיה נוספת, שהיא בעיני החמורה ביותר, והיא מתייחסת לנושא הסיעור. מה

המצב עס בתי אבות בשביל עולים קשישים, והאם הם מקבלים טיפול סעודי כאשר הם

זקוקים לו?

הייתי רוצה לשמור פרסים וגם מספרים על העולים הקשישים שקבלו פתרון לבעיות

הדיור או לבעיות הסיפול הסעודי שלהם, וכמה מהם נמצאים ברשימת הממתינים. כמו כן

הייתי רוצה לשמוע מה הם הסידורים ומה הפרוצדורה הנהוגים לגבי העולים הקשישים בכל

הנוגע להשגת הזכויות שלהם. שמעתי אומרים כי עבור עולים אלה ישנם בתי מלון לשעבר

או מרכזי קליטה מיווזדים, והייתי רוצה לדעת אם זה נכון, כיצד אתם מספלים בנושא

הזה וכיצד משולב הדבר בתוך כל המערכת.

אני רוצה להבהיר כי לא העליתי את הנוא הזה לשם קנסרנות או כדי למתוח,

חלילה, ביקורת. מאחר ואני מספל בנושא הזה במישור אחר חשוב היה לי לדעת מה המצב

וחשוב היה לי לקבל תמונה שלמה ומלאה בנושא הזה.

רציתי להוסיף עוד כי ישנם מקרים בהם הילדים עלו ארצה קודם לכן, והוריהם

מגיעים . רק עכשיו. רציתי לדעת מה הם הסידורים במקרים אלה, והאם הקליסה של

הגילאים המבוגרים האלה נעשית כולה על חשבון הילדים שכבר נמצאים בארץ, או שישנם

סידורים אחרים.

פי גולדשסיין;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולשאול מה מצב הבית ברחוב סרומפלדור

שבו התגוררו קשישים בתנאים איומים כל כך.

י' ארצי;

התערבותה של הסלוויזיה, שהיא הכוח העצום ביותר בישראל, הביאה לסיפול נמרץ

באותו בנין ברחוב סרומפלדור. תור 24 שעות מאז חשפה הסלוויזיה את המצב בבית הזה

התחילו כל הגופים הנוגעים בדבר לפעול, ועשו שם סדר. חלק מהעברים הועברו לבתי

אבות, ואלה שלא רצו בזאת הוחזרו לבנין אחרי שנגמרה עבודת השיפוץ בו. כי בינתיים

נמצאו תקציבים לשיפוץ הבנין בפנים, ואולי גם בוזוץ, ומצב הבנין עתה הוא די מתקבל

על הדעת.

מי שמיר;

אין בידי ברגע זה מספר בדוק על אחוז האוכלוסיה הקשישה בכלל האוכלוסיה בארץ.

בעוד זמן מה אוכל למסור לכם את המספר המדוייק.

לצורך מסירת הדין וחשבון אני מבקש להתייחס לשתי תקופות: האחת - של 5 השנים

האחרונות; השניה - של 3 השנים האחרונות. ב-5 השנים האחרונות, בשנים שבין 1981

ל-1985, הגיעו ארצה 73,334 עולים. מספר העולים הקשישים, גברים מגיל 65 ומעלה

ונשים מגיל 60 ומעלה, מכלל העולים היה 10,072. ב-3 השנים האחרונות, בשנים שבין

1983 ל-1985 הגיעו ארצה 48,490 עולים, בתוכם 5,564 קשישים. על פי נתונים אלה

היוו הקשישים שהגיעו ב-5 השנים האחרונות 13,7% מכלל העולים, ואילו הקשישים

שהגיעו ארצה ב-3 השנים האחרונות היוו 11,5% מכלל העולים שהגיעו באותן שנים. בשנה

האחרונה, בשנת 1985, היוו העולים הקשישים 10% מכלל העולים ארצה. מכאן שאין לראות

מגמה של עליה בחלקם של העולים הקשישים מכלל העולים לארץ.

10,000 העולים הקשישים שהגיעו ב-5 השנים האחרונות התחלקו בצורה הבאה:

בודדים - 4,400; 5,600 - עם בני זוג. 5,500 העולים הקשישים שהגיעו ב-3 השנים
האחרונות התחלקו בצורה הבאה
2,400 בודדים, וחיתי עם בני זוג.



החלוקה בין ארצות המוצא של העולים שהגיעו ב-5 השנים האחרונות היא כדלקמן:

5,300 מהם באו מארצות מצוקה, ו-4750 מארצות הרווחה. כלומר, 53% בערך באו מארצות

המצוקה. מתוך 5,500 העולים הקשישים שהגיעו ב--3 השנים האחרונות, 2,900 באו מארצות

המצוקה, ו-2,650 באו מארצות הרווחה. גם כאן אפשר לראות כי %52 מהם באו מארצות

המצוקה. נדמה לי שהתמונה הזאת חופפת, פחות או יותר, את התמונה של הרכב

האוכלוסיה בארץ.

י' ארצי;

13,7% קשישים מהווים חריגה. לפי הנתונים הסטטיסטיים מגיע אחוז האוכלוסיה

הקשישה ל-9% בערך, ומצפים לכך שבשנת 1990 יגיע אחוז הקשישים ל-10%, בהתחשב בעליה

בתוכלת החיים.

מי שמיר;

אני עצמי נדרשתי לכמה וכמה מקרים קשים במיוחד, ובסופו של דבר גם מתוך שיקול

דעת וגם מתוך נאמנות לקו המנחה אותנו בנושא העליה, החלטנו לקולא גם כאשר היינו

מודעים לכך שהסידור הזה יהווה נטל כבד על החברה ועל הציבור הישראלי. נדמה לי

שנכון לנהוג כך במקרים כאלה. מאחר ואלה הם מקרים יוצאים מן הכלל, נדמה לי שעדיף

להיות במצב בו אנו קולטים גם מקרים קשים כאלה, ולא במצב בו המדינה מסרבת לעשות

זאת.

אני רוצה למסור לכם מב מצבם של 10,000 העולים הקשישים. 2137 מהם נמצאים

בדיור קבע. במרכזי קליטה ובמעונות נמצאים 1,287. באולפנים ובמוסדות - 63. בשכר

דירה - 2,389. בסידור פרטי - 1,582. סידור פרטי פירושו שכל אחד מסתדר בכוחות

עצמו. יש ביניהם המסתייעים במשרד, ויש שלא מסתייעים במשרד. יש ביניהם פנסיונרים

אמריקנים שאינם מסתייעים במשרד. ל-2,578 נמצאו פתרונות אחרים, אצל קרובים או אצל

משפחות ישראליות וכוי.

לשירותים הסוציאליים של הסוכנות היהודית יש מעורבות מכרעת בנושא של הטיפול

בקשישים, הן מבחינת הטיפול והן מבחינת האמצעים המופעלים על ידה. הטוכנות היא כאן

גורם שותף ובולט, ובקטעים מסויים אפילו גורם מוביל בכל הנוגע לקשישים, גם אחרי

תקופה של קליטה ראשונה או קליטה זמנית.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

. כשאתה אומר שגם מעבר לקליטה- ראשונה, האם אתה מתכוון מעבר לאותה חצי שנה?

מי שמיר;

הרבה מעבר לחצי השנה. אחד התפקידים של אגף שירותי הרווחה הוא הטיפול

בקשישים.

ישנם שני דגמים עיקריים לטיפול באוכלוסיה הזאת: 1. סיוע בדיור? 2. שירותי

רווחה, בריאות, סיעוד וכו'. אינני מדווח על היבטים נוספים של הבעיה, כמו ההיבטים

החברתיים והאחרים שהעלה כאן חבר-הכנסת ארצי מפני שלצערי הם במצב כזה שהם טעונים

שיפור. נוכח ההרכב של האוכלוטיה הזאת והבעיות שלה, אלה הם שני המסלולים

העיקריים של הטיפול בה.

אין מנוס מלפרט את כל מרכיבי הסיוע בתחום הדיור. אבל תחילה אתייחס לקשישים

הזכאים להטבה סוציאלית. עולים קשישים שאין להם הכנסה, זולת קצבת הזקנה, זכאים

לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, באמצעות הבנקים, בסידור פשוט ויעיל. יחידים זכאים

לקבל 142 ש"ח לחודש, זוגות - ל-181 ש"ח לחודש. הסכום הזה מספיק, לכל הדעות,

למטרה הזאת, והוא אמור לכסות את כל ההוצאות ל שכר הדירה. וזה סידור לאורך כל

הזמן, לצמיתות. זה סידור סביר וענייני לנושא הדיור. אגב, השעורים האלה זהים

לחלוטין לאלה של אזרח ישראלי שנמצא באותו מצב.



פ' גולדשטיין;

מה הסכום שמקבל אדם בודד והסכום שמקבל זוג מהביטווז הלאומי?

מ' שמיר;

הקיצבה החודשית ליחיד היא בגובה של 129 ש"ח, לזוג - 194 ש"ח. בודד הזכאי

להשלמה מקבל 276 ש"ח, וזוג - 6ו4 ש"ח, את זה הוא מקבל בנוסף לסכום שהוא מקבל

עבור שכר דירה. מהראשון לינואר 1986 ישנו שיפור קטן, והוא מתבטא ב-7 ש"ח נוטים

לחודש. מהסכום שמקבל היחיד מנכים סד של 10 ש"ה לחודש בשביל ביטוח בריאות,

וסכום של 15 ש"ח לחודש מהסכום שמקבל זוג.

פ' גולשטיין;

מה מצבו של עולה וזדש המגיע מארצות הברית למשל, שם יש לו חסכון מסויים בבנק

והוא נהנה מרבית מסויימת?

מי שמיר;

העולה הזה צריך למסור הצהרת הון על מקורות ההכנסה שלו, ובהתאם להצהרתו הוא

מקבל את הקצבה המתאימה. המקבלים השלמת הכנסה הם אלה שעמדו במבחן הזה.

פי גולשטיין;

נראה לי כי זוג המקבל שכר דירה וביטוח לאומי יכול בהחלט להתקיים על הסכומים

האלה.

מי שמיר;

שלא כמו העולים האחרים, העולים הקשישים מקבלים מקבלים את הזכויות האלה מיום

הגיעם ארצה. גם שלב המעבר של שנתיים, שיתוקן ב-ו באפריל השנה לגבי כל העולים,

איננו חל עליהם.

קשישים שאינם זכאים לסיוע ממשרד השיכון באמצעות הבנקים זכאים לדיור בשכר

דירה למשך 5 שנים ממשרד הקליטה. הסיוע במקרה כזה מסתכם ב-70 ש"ח לחודש ליחיד,

ב-119 ש"ח לחודש לזוג מארצות המצוקה, וב-81 ש"ח לחודש לזוג מארצות הרווחה.

קשישים בעלי הכנסה של 500 דולר לחודש ליחיד או 600 דולר לחודש לזוג אינם זכאים

לסיוע שאותו הזכרתי זה עתה.

ישנם סידורי שיכון נוספים ואלסרנסיביים. מרכזי קליטה ומעונות. מעונות

קשישים מיועדים לקשישים. לאחרונה מפנים את הקשישים לשני מעונות כאלה שנמצאים

באשקלון ובנהריה. אלה מעונות הראויים לכל דבר. את המעונות האלה מתחזקת הסוכנות

היהודית. עולים קשישים מופנים גם למרכזי קליטה.

אני רוצה להתייחס עתה לפרק של פתרונות קבע. במסגרת הזו ישנה קליטה במשפחה.

כל משפחה ישראלית או משפחת עולים המעוניינת לקלוט הוראה או זוג הורים זוכה למענק

בגובה של 36 חודשי סיוע בשכר דירה. בכסף הזה הם יכולים להשתמש לצרכי הוספת חדר

בדירה, או סידור אחר שיאפשר קליטת ההורים הקשישים בדירת הקולטים. אבל אני חייב

לציין כי מידת ההענות של הילדים ושל הבנים לתכנית הזאת היא קטנה מאד, לצערי הרב.

36 חודשי סיוע פירושם 180 ש"ח כפול 36. סכום זה עומד לרשות הורה המעוניין

להיקלט בבית אבות.

יי ארצי;

האם הסכום הזה מספיק כדי להכנס לבית אבות?



מ' שמיר;

אני חושש שלא. הוא גס לא אמור להספיק, כיוון שיש גס מערכת של בניס ושל

משפחה וכו'. זה צריר להיות הלק מהסכוס הכללי הנדרש בבית אבות.

ישנה מערכת של הוסטליס המיועדים לקשישים. ישנם כ-40 הוסטלים כאלה בארץ. הם

משמשים למעשה דיור קבע בתנאי שכירות, בשכר חודשי מסובסד וכו'. מאחר וזה פתרון

קבע ההפניה שלנו להוסטלים היא בהתאם להתפנות מקום בהם. ישנם בסר הכל כ-4000

יחידות דיור בהוסטלים. לא כולם מיועדות לקשישים. חלק מהן לקשישים בלבד, וחלק

לקשישים ביחד עם אוכלוסיה אחרת. בהוססל יש לקשיש דירת חדר, או דירת שני חדרים

לזוג, והוא רשאי לעשות בה כרצונו. זו יחידת דיור מושלמת, עם מטבחון וכל הנוחיות.

בנהריה ובאשקלון יש מעונות. זה משהו שבין הוסטל ובין מרכז קליטה.

עי תמיר;

באשקלון ישנו מעון בגרוונים, ויש שם גם הוסטל. המעון הוא מקום מגורים זמני.

בהוסטל אנחנו רואים פתרון דיור של קבע. במעון אין פתרון קבע. מבחינת המגורים יש

הבדל בין הוסטל למעון. המעון בנהריה שימש פעם הוסטל. במעון משכנים שניים בחדר.

בהוסטל מקבל האדם חדר לעצמו.

מי שמיר;

מהמספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנחנו למדים כי האוכלוסיה היהודית

בישראל מונה 3.471.000 איש, ובתוכם 483,000 קשישים, שהם 13,9%.

ישנו מסלול של משכנתאות גם עבור הקשישים. בעקרון אין שוני בגובה המשכנתא

הניתנת לקשישים ובין זו הניתנת לאוכלוסיה האחרת. מובן שנדרשות ערבויות של

צעירים.

נוסף על כר ישנו גם דיור קבע, שהוא דיור בשכר דירה סוציאלי. זכאים לזה

קשישים מארצות מצוקה ו וקשישים מארצות רווחה המקבלים הטבה סוציאלית מביטוח לאומי.

הם זכאים לדירה ציבורית בשכירות מסובסדת בכל חלקי הארץ, בהתאם למצאי הדירות שיש

בידי המשרד ובהתחשב בזמן השהייה שלהם. גודל הדירות הוא בהתאם לקריטריונים. אני

חייב לומר שזה מעט, וכי רמת הדיור היא נמוכה יחסית, כי מדובר בדיור של "עמידר"

וכיו"ב, בדירות מתפנות. אבל בעיקרון הזכות הזאת קיימת להם. אגב, תכנית השיכון

שעליה דיוווזתי בפעם הקודמת לוקוזת בחשבון את האוכלוסיה הזאת כאוכלוסיה זכאית

ונזקקת לשיכון.

כ-40% מהרכב העליה מתאימים למסלול וזדיור הציבורי המסובסד, בדמות שונות; 20%

לדיור סוציאלי ממש, ו-20% לדיור בתנאים מיוחדים. הקטע הזה עשוי להיות אחד

המסלולים העיקריים לפתרון בעיית הדיור לקשישים. קשישים מארצות רווחה, שאינם

מקבלים השלמת הכנסה, זכאים לדירות באיזורי פיתוח.

ו

אני רוצה לומר עוד כמה מלים בענין שירותי הרוחה והסיעוד. בתחום הזה ישנם

מספר מסלולים. מסלול אחד מזכה את הקשישים באותן הטבות שגם אחרים מקבלים. המסלול

השני הוא של הזכאות של הביטוח הלאומי. מעבר לזה יש מערכת שלמה של טיפול וסיעוד,

כולל כל דרגות הסיעוד למיניהן, והדבר הזה מובטח לעולים הקשישים.

אי דוניו;

אני מבקשת להתרכז בנושאים אותם אגו מספקים, ואתחיל בנושא של דמי הקיום. עד

שעולה מגיע לזכאות של הביטוח הלאומי, אחרי שהוא מגיש את הטפסים שצריכים להיבדק

ורק אחר כך הוא נכנס למעגל מקבלי התשלומים, הוא מקבל בינתיים דמי קיום מהסוכנות

היהודית. בדרר כלל הוא מקבל שלושה חודשי קיום עד שהביטוח הלאומי מעביר את הפנייה

שלו דרר השלבים השונים ומעביר אליו את הסכומים המגיעים לו. הדבר ניתן לעולים



בתוקף חוק, ולכן זו קצבת זקנה מיוחדת, והוא זכאי לה מיד עם הגיעו לאדץ. הביטוח

הלאומי משלם לו אחר בך את הכסף המגיע לו לפי התאריך בו הגיש העולה את הבקשה, וכר

יוצא שהקשישים, ובמיוחד אלה שבאו מארצות מצוקה, נהנים במשר שלושה חודשים בעדך

מכפל-תשלום. מאחר וניכוי הכספים כרוך בקשיים ולא כדאי לגבות זאת מהם, הם נהגים

מבונוס בגובה של שניים-שלושה חודשי קיום.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

האם זה תל גם על עולים מארצות הרווחה?
אי דוניו
זה מתייחס לעולים מארצות המצוקה. כי כל עולים מארצות המצוקה זכאים לתשלום

הזה, בעוד שרק חלק מהעולים מארצות הווחה זכאי לו.

יש לנו גם מערכת סיוע אינדיבידואלי, המקבילה וחופפת את הסיוע שקשישים

ותיקים עשויים.לקבל משירותי רווחה מקומיים. זה מתייחס לנושאים שיקומיים ורפאויים
שונים ומשונים
הקשישים נקלטים בשתי מסגרות ראשוניות עיקריות, כפי שזה כבר הוזכר כאן,

וכוונתי לקרוואנים באשקלון ובנהריה. בקרוואנים באשקלון ישנה אוכלוסיה ותיקה

שנמצאת 5, 6, 7 ואפילו 8 שנים. מבחינת שירותי הרווחה זה מהווה קושי ניכר, כי הם

אמנם נחשבים כבר ותיקים, אבל אינם באחריות השירותים המקומיים. משום כך יש

במוסדות האלה קשישים שלמרות הוותק שלהם בארץ הם מקבלים עדיין סיוע מהסוכנות

היהודית. אלה למעשה שני כיסים שבהם נמצא שיעור גדול מאד של קשישים הנמצאים זמן

רב בארץ, והם אינם יוצאים משם. חלק ניכר מהם אינו יוצא משם מפני שאינו כול

להתמודד עם הבעיות הקשורות במעבר לדיור בשכירות.

י' ארצי;

כמה זמן אתם משמשים כתובת לטיפול בעולה?

א' דוניו;

אם העולה נמצא במסגרת שלנו, כי אז אנחנו מטפלים בו, אלא אם כן מדובר

בסידורו במוסד. אם הסידור במוסד מתבקש ונדרש תוך שלוש השנים הראשונות להגיעו,

הרי. זה ממומן על ידי הסוכנות. במידה והסידוד במוסד מתבקש בתקופה מאוחרת יותר,

ומדובר בבתי מגורים לקשישים, הסידוד צריך להסתייע ברשות המקומית.

יי ארצי;

האם יש שיתוף פעולה בין הגורמים בענין זה?

אי דוניו;

זה אכן אחד תדברים הקשים והמסובכים כיום יותר מאשר בעבר. יש הוסטלים שהם

בתי מגורים לאוכלוסיית הקשישים בלבד. אלה הם 12 בתי מגורים שבהם מאוכלסים כאלף

נפש. זה נחשב לדייר קבע שלהם. האוכלוסיה שם היא אוכלוסיה עצמאית שיכולה לנהל

חיים עצמאיים. ברגע שמישהו יורד בתפקוד שלו באופן תמידי, נדרש עבורו פתרון מתאים

אחר.

ישנם עולים, בעיקר מארצווו המצוקה, המגיעים אלינו ללא כושר תפקוד עצמי. יש

לנו הסדר עם מספר בתי-חולים לחולים כרונים, בפיקוח משרד הבריאות, והעולם האלה

מועברים ישירות לשם. מיד עם הגיעם נערכות בדיקות מתאימות כדי לשלוח את האנשים

למקום המתאים לחם ביותר, ובינתיים הם שוהים במוסדות פרטיים המשמשים מסגרת המתנה

עד שיימצא עבורם המקום המתאים. לא תמיד המוסד מתאים ביותר, אלא שאין לנו בחירה

גדולה בנושא זה.



י' ארצי;

במסגרת עבודתי בוועדה אוזרת שמעתי תלונות על כר שיש במוסדות האלה הרבה

מקומות פנויים. מתלוננים על משרד הבריאות שאינו מנצל את המקומות הפנויים האלה,

מה גם שזה סידור יותר זול מאשר סידור בבתי-חולים ממשלתיים. אנשי המוסדות טוענים

שיש להם כושר קליסה גדול יותר ואיו מנצלים זאת.

אי דוניו;

אינני יודעת אם אמנם כך המצב. לא בדקתי זאת. העולים משלמים בעת השהייה שלהם

דמי שירות המבוסס על שכר דירה שגובה עמידר פלוס תוספת של שירותים מסויימים.

אינני יכולה להגיד עכשיו מה בדיוק גובה התשלום.

אני רוצה לומר שעולים מסתייעים בדרך כלל בסיוע כספי להתארגנות ראשונית,

לרכישת ציוד ביתי וכו'. במידה וזה לא מספיק, או כאשר הם דורשים סיוע מיווזד,

שירותי הרוחה .מאפשרים את הדבר. אני רוצה לציין עוד שכל הסיוע הזה הוא למעשה

מענק.

אני רוצה להתייהס לנקודה חשובה נוספת. בעבר החזיק מלב"ן-ג'וינט ארבעה

מרכזים גריאטריים שבהם סופלו עולים, ובזמן מסויים רק עולים. בשלב מסויים הועברו

מרכזים אלה לרשות מדינת ישראל. בחוזה ההעברה בין מלב"ן למדינה, בסעיף 5 בו, ישנו

קטע האומר כי לעולים יש זכות קדימה בסידור במרכזים הגריאסריים. ואכן, עד לזמן

האחרון היה נהוג שכאשר התפנה מקום במרכז כזה היה מועבר לשם מיד עולה שהמסגרת

הזאת התאימה לו, ולא נלוותה לזה שום התחייבות כספית. מאז חודש אוגוסט 1985

מסרבים כל המרכזים הגריאטריים לקבל עולים אלא אם כן ישנה התחייבות כספית בלתי

מוגבלת בזמן להחזקתם שם. הענין הזה משמש סלע מחלוקת קשה מאד, כיוון שהסוכנות

מממנת החזקת אנשים במסגרות ההמתנה, ומעבר לזה המדינה היתה מקבלת על עצמה המשך

המימון של החזקתם באמצעות משרד הרווחה או משרד הבריאות. מחודש אוגוסט 1985

מסרבת הממשלה לעשות זאת, וכתוצאה מכך נמצאים כיום 15 איש בהמתנה מאחר ואין להם

עדיין סידור מתאים.

משרד הרווחה ומשרד הבריאות אינם מוכנים לשלם. הם רוצים שהעולים ישארו

במסגרת דאגתה של הסוכנות היהודית. הקושי הוא לא רק בעובדה שהעולה אינו נמצא

במסגרת המתאימה לו, אלא שגם אין לו מקום הולם להמתין בו. וכשאני מדברת על 15

איש, אני מתכוונת ל-5ו מקרים קשים ביותר. אגב, זמן ההמתנה הממוצע למקום במלב"ן

מגיע. היום לחצי שנה בערר.

יי ארצי;

ו

אני חושב שאנחנו צריכים להתערב בבעיה הזאת. כי לא יתכן שבשעה שיש לנו

מדיניות של עליה, שעה שרוצים ומעודדים עליה, וישו סידור הקובע כי ברגע מסויים

משרד הבריאות צריר להכנס לנעליים של הסוכנות היהודית ולקחת על עצמו את הטיפול

בנושא מסויים, הוא מפקיר את הענין. אי אפשר להשלים עם תופעה כזו.
א' דוניו
המימון עבור ותיק הנמצא במרכז גריאטרי בא מהמקורות הבאים: 2/3 מקצבת הזקנה

שלו, מהשתתפות של בני משפוזה, אם יש כאלה ובהתאם למצבם הכלכלי, והשלמת הכנסה או

מימון ממשרד הרווחה או משרד הבריאות. המימון של עולה קשיש המגיע לזכאות בא אף

הוא מ-2/3 של קצבת הזקנה, ואם יש לו בני משפחה מחייבים גם אותם בהתאם ליכולתם.

השלמת הכנסה של משרד ממשלתי לא ניתנת יותר.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

האם הסירוב של משרד הרווחה או משרד הבריאות לשאת במעמסה הכספית הזאת קשור

באיזו שהיא הגבלת זמן? האם אחרי עבור תקופה מסויימת הם טוענים שהם לא חייבים

יותר לשאת בזה? האם אינם מוכנים להשתתף בזה כל עוד העולה הוא בגדר עולה, או שיש



להם שיקולים אוזרים?

אי דוניו;

הם אינם מוכנים להשתתף בהוצאה הכספית הזאת לחלוטין.

יי ארצי;

אני מציע שאנחנו נזמין לישיבה של הוועדה את נציג משרד הבריאות ואת נציג

משרד הרווחה כדי לשמוע מה עמדתם בנושא הזה, ועל מנת לדחוף לקראת הסדר מתקבל על

הדעת של הנושא הזה. אין ספק שסבל רב קשור בנושא הזה, ולפי הידוע לי ישנם כ-1200

איש הזקוקים לסידור מתאים. מכל מקום נראה לי שאי אפשר לנתק את הנושא הזה מהנושא

הכללי, ומה שיקרה עם כלל ישראל יקרה גם עם הקבוצה הזאת.

הייתי רוצה לדעת מה הקשר ביניכם ובין הרשויות המקומיות, אם בכלל יש קשר.

נראה לי כי המדובר הוא בכדור שכל אחד זורק למגרשו של השני, וכר קורה שהעולה נופל

בין הכסאות. אני מציע על כן שנזמין גם נציג מוסמר של משרד הפנים, וכן נציגים ©ל

אגפי הרווחה של שלוש הערים הגודלים ירושלים, תל-אביב וחיפה, כדי לבדוק את

הפרוצידורה הנהוגה בהן במקרים כאלה, וכדי לגלות היכן נמצאת הנקודה הכואב

והקריסית ביותר, ואולי בכוחות משותפים נוכל למצוא פתרון לבעיה כאובה זו.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אני מודה לכל הנוכחים על שהאירו את עינינו בנושא הזה, נראה לי שהדיון הזה

ישרת את כולנו, ואני מקווה שנצליח לזרז את הטיפול בנושא הזה. כי כולנו בדעה שאין

הצדקה לכר שאנשים אלה, הזקוקים כל כר לעזרה, יפלו בין הכסאות.

אני מודה לכם שוב עבור האינפורמציה שמסרתם לנו. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)

קוד המקור של הנתונים