ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 24/12/1985

דיווח חה"כ ע' לנדאו על ישיבות מועצת אירופה שהתקיימו בשבוע שעבר; הקמת עיר אנגלו-סכסית בישראל - הצעה של חה"כ ד' בן-מאיר

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 49

ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי, י"ב בטבת התשמ"ו - 24 בדצמבר, 1985, בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה;

מ"מ היו"ר די בן-מאיר

עי לנדאו

מוזמנים;

שר הכלכלה והתכנון גי יעקבי

נ' הניג - דוברת משרד הכלכלה והתכנון

יי קוצייק - עוזר שר הקליטה

ד"ר גבע - מנהל הרשות לתכנון
מזכירת הוועדה
וי מאור

רשמה: ש' צהר
סדר היום
א. הקמת עיר אנגלו-סכסית בישראל - הצעה של חה"כ ד' בן מאיר

ב. דיווח חה"כ עוזי לנדאו על ישיבות מועצת אירופה שהתקיימו

בשבוע שעבר.



א. הקמת עיר אנגלו-סכסית בישראל - הצעה של חה"כ ד' בן-מאיר

היו"ר די בן-מאיר;

אני פותח את הישיבה, ומקדם בברכה את שר הכלכלה והתכנון מר גד יעקבי, את

נעמה הניג דוברת משרד הכלכלה והתכנון, את יוסיף קוצ'יק עוזר השר לקליטת העליה

ואת ד"ר גבע, מנהל הרשות לתכנון.

הנושא שעל סדר יומה של הוועדה - הקמת עיר אנלו-סכסית במודיעין. הוועדה

קיימה שלוש ישיבות לדיון בנושא הזה. לישיבה הראשונה הזמינה הוועדה את נציגי

ארגוני העולים, שהביעו את תמיכם המלאה בצורה זו של העלאת יהודים מארצות המערב.

לארור מכן יצאנו לסייר באתר, והגענו למסקנה כי מיקומה של העיר הזאת בין תל-אביב

ובין ירושלים, עם תכניות הפיתות שישנן לסביבה הזאת, הוא נכון ונבון מאד.

לישיבה השלישית של הוועדה בנושא זה הזמנו את נציגימשרד הפנים ומשרד השיכון.

רצינו לברר אם יש למשרד הפנים אישור להביא את הנושא לוועדת התכנון העליונה

לקביעת היקף העיר, ממדיה וכוי. וכן בקשנו לשמוע עמדת משרד השיכון בנושא במסגרת

תפקידו כבונה ערים במדינה. הוטל עליהם להקים ועדות שתתוזלנה לעבוד על הצד הטכני

של הנושא.

בקשנו להזמין לישיבה זו של הוועדה את שני הגורמים שצריכים לעסוק בצד הבנייה

מנקודת מבטם של גורמי חוץ. סיפרתי לחברי הוועדה כי שר הכלכלה והתכנון, שהוא

האחראי גם מטעם ראש הממשלה על הנושא של הקמת והפעלת צוות המשימה, שוקל בעין

חיובית את הצורך לעניין בנושא הזה את יהדות העולם העוסקת בקידום כלכלתה של

ישראל, בכל הנוגע לריכוז וגיוס משאבים ויזמים להקמת העיר הזאת.

אנחנו מבקשים לשמוע מהשר אם לדעתו אמנם אפשר לעניין את הגורמים הללו לקחת

חלק בנושא הזה, והאם ניתן להלביש על הרעיון הזה לבוש מעשי של צוות-פעולה שיתחיל

לעבוד על הנושא הזה בצורה רצינית; ואם כן - במה זה כרוך. מנציג משרד הקליטה אנו

מבקשים לשמוע על הצד האנושי של הנושא.

אני מאמין שבהקמת העיר הזאת יהיה משום מנוף להעלאת יהודים מארצות המערב

ולהחזרת יורדים, אף שאינה מיועדת לעולים מארצות המערב בלבד, ויוכלו לגור בה גם

ישראלים מקומיים וכן עולים מארצות אחרות.

הכוונה היא לבסס את הרעיון הזה, במידה רבה ככל האפשר, על ארגונים יהודיים

בעולם, על ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה, על ארגון הקהילות היהודיות בארצות

ר1ברית, על ארגון הקהילות היהודיות של בריטניה ועוד ועוד, נוסף על הגורמים

האחרים. הכוונה היא למכור ליהודים את רעיון העליה לארץ בחו"ל, למכור להם את הבית

בו יגורו בארץ עוד בהיותם בחו"ל, להסביר להם היכן יהיה הבית, כיצד תראה הסביבה

וכו' וכו'. יתייחסו אליהם כאל לקוחות לכל דבר, והאיש השוקל עליה ידע מראש מה נם

בדיוק התנאים שלו לעליה, ומה נעשה על מנת להשביע את רצונו ולהבטיח לו שהתנאים

שבהם הוא מעוניין אכן יתממשו.

אנחנו צריכים לבוא אל עליית הרווחה ולשכנע אותה שאנחנו ראויים לכך שהיא

תיתן בנו את אמונה, שתעלה לארץ ושתשקיע כסף ברכישת ביתה בארץ בידיעה ברורה לאן

היא באה, מה תעשה, היכן תגור ולמה היא יכולה לצפות. יש להתייחס תחילה לגיוס

יהדות העולם כפוטנציאל של עליה וגיוס כספים למטרה זו, ואחר כך יש להתייחס לאופי

של העיר, לצביון שלה וכוי.
שר הכלכלה והתכנון ג' יעקבי
אני רוצה לומר כמה דברים בעקבות דברי הפתיחה של חבר-הכנסת דב בן-מאיר. אני

מציע לעצמנו לא לכנות את העיר המתוכננת או היעודה הזאת בשם עיר אמריקנית או

אנגלו-סכסית, לדעתי אין מקימים בישראל ערים אמריקניות, ארגנטינאיות או

איטלקיות, ואין מקימים בישראל ערים שנועדו לעולים מארץ זו או אחרת או לישראלים.

מקימים בישראל ערים ישראליות שבהן יכול לגור כל מי שרוצה לגור בהן.

אנו מדברים בהקמת עיר במודיעין. הרעיון הזה עלה על סדר יומה של ממשלת ישראל

לראשונה בשנת 1962. הממשלה לא אישרה אז את הרעיון הזה. ומאז לבש הרעיון הזה פנים

ופשט פנים, וחבר הכנסת בן-מאיר הודיף לו מימד נוסף כאשר אמר כי עיר כזאת יכולה

לשמש מוטיבציה לעליה ולהטרפות עולים מארצות הרווחה, שירצו גם לקחת חלק בעיצוב

אופיה של העיר. מאחר והקהילה היהודית בארצות הברית היא הגדולה מבין הקהילות

היהודיות בארצות הרווחה, יש להניח שמדובר בה בעיקר.

בישיבת הממשלה ביום הראשון האחרון החליטה הממשלה לאשר אהקמתה של שכונה

במודיעין שנועדה לשמש שיכון לאנשי צבא קבע, בעיקר אנשי חיל האוויר שהיו היוזמים

זאת, אבל לא רק לאנשי חיל האוויר. על פי החלטת הממשלה תחיל השכונה הזאת 1000

יחידות מגורים. אני רוצה להדגיש את הדברים שהדגשתי גם בישיבת הממשלה, ושהיו

מקובלים בה, כי המדובר הוא בשכונה שאישור הקמתה מותנה בהשתלבותה בעיר שתקוים

בעתיד באותו איזור. שמחתי מאד על ששר הבטחון הסכים להנחה הזאת, אותה בררתי איתו

עוד לפני הישיבה, שהשכונה הזאת אינה מוקמת כיחידה אורבנית מנותקת ונפרדת, אלא

תהיה הלק משולב במבנה אורבני כללי של עיר שתוקם שם. השכונה הזאת תשתלב בעיר הזאת

כיחידה בפני עצמה. זה מידע חשוב מאד, כי השכונה הזאת תשמש אבן פינה מאד מרכזית

בפיתוח העתידי של העיר שתוקם שם.

אני רוצה להזכיר דבר נוטף שהודגש בישיבת הממשלה על-ידי מספר שרים, ואם

אינני טועה גם סוכם כהחלטת ממשלה, שכל הגופים האורבניים הקיימים היום באותו

איזור, ויש שם ישובים נפרדים פרי יוזמות נפרדות, ישולבו בתכנון של אותה עיר

ומשתקום יחדלו להתקיים כיחידות נפרדות מבחינת הקיום הפיסי או הקהילתי שלהם ויהוו

אבי יסוד ואגפים של אותה עיר עתידית.

מדוע אני חושב שהרעיון הוא כזה שיש לגשת לתכנונו ולהגשמתו כמכלול שלם,

ולהפנות אותו אל יהודי הרווחה, אף כי לא רק אליהם? משום שאני רואה בזה מנוף

לעליה; אני רואה בזה דבר אטרקטיבי מאד בגלל שתי סיבות לפחות. האחת, מפני שמדובר

בעיר בעלת יחוד, שאפשר להגשים בה את ציפיותיהם של הגרים בה, את משאלותיהם ואורח

חייהם וליטול על עצמם אחריות קהילתית כלכלית, חברתית ותרבותית לעיצוב העיר הזאת

כדי לתת לה את הצביון הנראה להם ביחד עם הגורמים האחרים המשתלבים בה, כאשר חלק

מהם כבר קיים וחלק אחר נמצא בתהליך מתקדם של הקמה.

הסיבה השניה נעוצה במיקומה של העיר הזאת, בין ירושלים ובין תל אביב. העיר

תוקם באיזור בעל אופי היסטורי מיוחד במינו, איזור בעל יתרונות גאוגרפיים

וכלכליים בהיותו לא מרוחק משדה התעופה בן-גוריון, על הקו הירוק, ולא מעבר לו פרט

לפלישה קטנה מאד פה ושם מבחינת שטח השיפוט, אבל בטר הכל על הקו הירוק בתוך תחומי

מדינת ישראל, איזור שיש לו גם יתרונות של יופי, יתורונות אקולוגיים, איזור שאינו

מחליף קרקע חקלאית ואיזור שיכול להוות בטיס לתכנון מראש של עיר מרווחת בלא הצורך

להצטופף ולהידחק בתחומים מוגבלים המונעים בדרך כלל תכנון אורבני מקיף על כל

ההיבטים שלו. אין ספק שבכל הדברים האלה יש משום אטרקציה גדולה לאנשים הרוצים

לגור בתנאי איכות מגורים גבוהה יחסית ולעצב בעצמם את דפוסי חייהם בעתיד.



מדוע מדינת ישראל צריכה לרצות בפיתוחה של עיר כזאת? השאלה הזאת נשאלה גם

בישיבת הממשלה על ידי מספר שרים, ואפילו בצורה ביקורתית. מדוע צריך לבנות אותה

שם דווקה, ולא בשדרות או באופקים? אני בוודאי לא נחשב כמי שאינו רואה את איזורי

הפיתוח ואת ערי הפיתוח כראויים כיום לעדיפות ראשונה במעלה במדינת ישראל, אבל אני

ממליץ על הקמתה ופיתוחה של העיר הזאת במודיעין מפני שאני רואה את פיתוח האיזור

הזה לא כאלטרנטיבה למעלות, לשדרות ואופקים, אלא כאלטרנטיבה לאריאל ולעמנואל.

המרחק שבין מודיעין לתל-אביב הוא כמרחק מאריאל לתל-אביב. כאשר מנופפים בשם של

אופקים, שדרות, קרית-שמונה ומעלות, וביד השניה מעודדים את אריאל ואת עמנואל,

ואפילו בתשדירי שירות בטלוויזיה ועל וזשבון המדינה אומרים גור שם ועבוד בתל אביב,

וזה המטר של מדינת ישראל בימים אלה, אז אותי אישית זה מקומם, אבל מבחינת הממשלה

והמדינה אני רואה בזה גישה מוטעית מעיקרה וחמורה מאד.

האלטרנטיבה של מודיעין היא לא אופקים וקרית שמונה, אלא ישובים קרובים מאד

לתל אביב, יותר קרובים מאשר מודיעין, איפה שאפשרויותיו של העולה מארצות הרווחה

להטביע את חותמו על חיי התרבות והחברה בהם הן קטנות מאד. לכן אני חושב

שהקונצפציה נכונה.

צריך להדגיש את הצורך בתכנון אורבני שלם על כל אגפיו, ואת הצורך לשלב בו את

כל היחידות האורבניות הקיימות בשטח, וכן גם את אלה שאושרו. צריך לתכנן את כל

ההענין הזה כפרוייקט מקיף עם תכנית מיתאר ופרוספקט ברור שיוצג בפני העולים-

בפוטנציה מארצות הרווחה, והתנאים לא חייבים להיות אותם התנאים הנהוגים באיזורי

פיתוח. היתרון שביכולת לטפל בנושא בצורה כוללת, כמו הקמת פרוייקט של קליוולנד,

למשל, עם 200 יחידות מגורים, יאפשר לקבלן שהתמנה על ידם להכין את הפרוייקט הזה

באופן משותף, ועל ידי זה אפשר יהיה לחטוך כסף רב, כאשר התשתית בלאו הכי תפותח על

ידי המדינה במטגרת התרומה שלה לקידומם של הפרוייקטים הקיימים.

היו"ר די בן-מאיר;

לא הזכרתי בתחילת דברי כי השר יעקבי עמד מאחורי הרעיון והתכניות של מודיעין

עוד לפני הרבה הרבה שנים, כך שהנושא הזה מוכר לו היטב. רציתי רק לבקש ממך, אדוני

השר, לומר משהו בקשר לכוח המשימה הכלכלי.

שר הכלכלה והתכנון גי יעקבי;

אני קורא לזה כוח המשימה הכלכלי, אף שאיני אוהב את השם הזה במיוחד, אלא שכך

הם רצו שיקראו לו ואני מכבד את רצונם, כי מדובר ביהודים שיש להם רצון טוב והם גם

עושים דברים.

הפעולה הזאת היא פעולה שאיננה נשענת על מימון ממשלתי ואף לא על פעולה

ארגונית מצד הממשלה. הפעולה הזאת נשענת כולה על המימון שלהם ועל הארגון שלהם.

והארגון הוא של חברי כוח המשימה גם מישראל וגם מחו"ל, כ-200 איש בערך, כאשר 80

מהם הם ישראלים ו-20ו אינם ישראלים, כולם יהודים, אף כי כוח המשימה אינו מוגבל

ליהודים בלבד, ואנו מקווים כי יתווספו אל כוח המשימה הנוכחי עוד 8 - 10 לא

יהודים.

הפעילות של כוח המשימה היא פעילות יום-יומית. זו איננה ועידה כלכלית. היום

מועטקים בזה במימון שלהם 8 איש, 3 מהם בישראל ו-5 בחו"ל. כל אחד מהאנשים האלה

מרכז קבוצת עבודה משותפת ישראלית חיצונית והם עוסקים בתחומים העיקריים. כל אחד

מהתחומים העיקריים מתפצל לעשרות תחומי משנה. התחומים העיקריים הם: יצוא על

מגזריו; תיירות על מגזריה, והיא מפוצלת בין ארצות-הברית וקנדה לאירופה,

דרום-אפריקה וכיו"ב; והשקעות שגם כן מפוצל בין כל אחת מהמדינות, ובל אוזת

מחמדינות פועלת קבוצת מיוחדת משותפת. גם בתחום ההשקעות יש התפצלות לסוגי השקעות

שונים, אם זו יציאה לבורסה, אם אלה חברות השקעה או פעילות משותפת. אנחנו עומדים

להקים קבוצת עבודה בנושא נכסי דלא ניידי, שתעסוק גם בנושא של פיתוח פרוייקטים

בתחום הבינוי, התשתית והשיכון וגם בתחום של רכישת קרקע בשביל אנשים הרוצים

להשקיע במדינת ישראל בתחום הזה.



אנחנו מקימים קבוצת עבודה של כוח משימה בנושא השקעות בתשתית ובבינוי

בישראל. כבר היום ישנם שם חברים שהם מהמובילים בתחום הזה בארצות הברית. די אם

אזכיר אדם ידוע גיורג' קליין, למשל, ודוד הרמני שפעיל מאד בתחום נכסי דלא ניידי,

ומהצד הישראלי ישבו אתם אנשים המייצגים חברות בינוי מהגדולות בארץ, כמו חברת

הבינוי של קבוצת דיסקונט, של קבוצת סולל בונה, של קבוצת הבנק הלאומי, שלמה

גרופמן ואחרים. קבוצת העבודה תנסה לגבש תכניות עבודה משותפות שתאפשרנה התחלת

פעולה מקיפה מאד בתחום הזה. זו תוכל להיות גם החוליה שתוכל לבוא אל יהדות

אמריקה דרך הארגונים היהודים, דרך הסוכנות היהודית ודרך כל מערכות הקשר כדי

להעלות את ההתעניינות שלהם להקיף גדול מאד.

אני משוכנע, אגב, שזה פרוייקט שיכול להיות מאד אטרקטיבי. אנשים המקימים

לעצמם בית בארץ ישראל, גם אם בשלב הראשון הם אינם עולים עדיין לארץ, יש סיכוי

שהם יעלו לארץ בשלב שני או לאחר מכן. ואם גם לא יעלו לארץ, הרי יבואו לבקר ולגור

בה למשך 3 או 4 חודשים בשנה, וילדיהם יתרגלו לבוא לביקורים תכופים וממושכים בארץ

ואולי הם ירצו לעלות. אני רואה בזה תהליר שיש בו הבסחה לגבי העתיד. זה יכול

לכלול גם הורים המוכנים לבוא לבית אבות בארץ, וילדיהם יבואו לבקר אותם. ויש

כמובן כאלה שירצו לבוא לגור בביתם כאן כאשר יפרשו מעבודתם או מעסקיהם שם.

יי קוצייק;

אין ספק שכאשר תקום עיר כזאת היא עשויה לשמש מנוף לעליה מארצות המערב. השר

יעקבי פרש כאן קשת רחבה של נושאים, ואין לי כוונה לחזור עליהם. אני רוצה לחזור

לנקודה אחת אותה ציין השר. אם רוצים לקדם עיר כזאת חייבים לגבש את המיתר של

העיר על כל ההיבטים של עיר כזאת. אי אפשר למכור זאת היום בארצות הברית או

בדרום-אמריקה, כאשר באים ואומרים להם כי במקום זה עומדת לקום עיר כזאת שיכולה

להתאים לצרכיהם, לרמת החיים שלהם, למקצועות שלהם, לשאיפות ולציפיות שלהם. זה

בלתי ניתן לביצוע. אי אפשר למכור כך עיר.

אני רוצה להביא לכם דוגמה מידיד התעסוקה שערכנו בארצות הברית בשביל

היורדים, ושבו השתתפו חברות התעשיה בישראל. נדהמנו לראות עד כמה היו אנשים

מוכנים לבוא ולשמוע פרטים כאשר הדבר הוא ענייני, פרגמטי על פי צרכיו של האיש

ויכולתו. הם רוצים דברים תכליתיים. ליריד היו שותפים גם אנשי כפר-תוורדים, ואתם

הייתם צריכים לראות עד כמה כפר הוורדים על המכלול שבו, איכות החיים מצד אחד

ואפשרויות התעסוקה מצד שני, מהווה אטרקציה אצל אלה שבאו ליריד התעסוקה. זה רק

מוכיח כי במידה ואתה מביא דבר שלם ומסוגל להציג אותו בצורה ויזואלית, על כל

האלמנטים שבו, זה מעורר התעניינות אמיתית.

אני לא יודע עד כמה הענין סגור בנושא השיכון, בנושא תכנית המיתאר וכוי, אבל

לדעתי חסר כאן מנהל הפרוייקט. אני מכיר אדם אחד, אדיר שפירא, שהיה מתאים מאד

לתפקיד הזה, אבל בוודאי שיש עוד אנשים מתאימים כמוהו בארץ. הוא לקח את פרוייקט

כפר הוורדים והעמיד אותו על רגליו. לדעתי צריך איש מעשה כזה על מנת שיחבר את כל

הקצוות ויאסוף הכל לדבר עגול ושלם שאפשר להציגו. לפי דעתי לא ניתן לקדם היום את

הנושא הזה ולהביא את הציבור לגלות בו התעניינות אמיתית, כי הוא לא ריאלי עדיין.

הוא מדבר בטווח ארוך מאד, ובזה אני רואה את עקב אכילס של הנושא הזה. צריך למנות

מנהל פרוייקט שיקשור את כל הקצוות, ואז אפשר יהיה להוציא חוברת צבעונית

המבהירה את הדברים ולהפיץ אותה.

נושא התעסוקה הוא הנושא המעניין את הישראלים בראש וראשונה, ואחר כך מעניין

אותם נושא השיכון. שאר הדברים משתלבים רק אחר כד בנושא העיקרי. הבעיה העיקרית

היא, כפי שאמרתי, בעית התעסוקה המתאימה, ואחר כך נושא המגורים המתאימים.

הנושא ברור, כולם מסכימים ותומכים בו, וכדי להיווכח בזה די בעצם העובדה

שהממשלה החליטה על השכונה לאנשי צבא קבע, וזה צעד מרחיק לכת מבחינתה, עכשיו צריך

לקדם את הנושא באופן מעשי.
שר הכלכלה והתכנון ג' יעקבי
אני מציע שהוועדה תוציא מסקנות בכיוון הדברים האלה, ויהיה בהן כדי לסייע

לקידום הנושא. צריכה להיות כתובת ברורה לענין, ולכן נודעת השיבות למינוי הנהלה

בין-משרדית או בין-זרועית לענין ומנהל פרוייקט.

יי קוצייק;

בניו יורק היו תורים של יורדים שרצו לבהון אפשרויות חזרתם לישראל, ובאו לקום

גם עולים בפוטנציה. אף כי יעדנו את היריד הזה לוזוזרים התפרצו לשם גם עולים

בפוטנציה. מסתבר שכאשר מדובר בדבר קונקרטי אנשים מגלים בו ענין רציני.

היו"ר די בן-מאיר;

עד היום הזה לא היתה הסכמה ממשלתית להקים עיר במודיעין, ויש לי עדיין ספק

מסויים סביב הענין הזה. מהדברים שאמרו כאן נציגי משרד הפנים לא ברור עדיין

שתהיה עיר במודיעין. הנושא צריך לעבור עוד שלבי הבהרה וודאות.

אנחנו שמחים שהממשלה אישרה זאת. ראש הממשלה מנחם בגין אישר את הרעיון

בשעתו. אחר כך אישר זאת ראש הממשלה יצחק שמיר, וגם ראש הממשלה שמעון פרס אישר את

הנושא. ובכל זאת זה עדיין לא אומר שהפקידות המקצועית מקבלת את זה, והמרחק

מהאישור ועד לביצוע דיין רב. הפקידות יכולה עוד להציב כל מיני הסתייגויות. מה

שהוחלט בממשלה בא בעקבות שיחות עם ראש הממשלה ועם כמה משרי הממשלה, שר השיכון,

שר הבטחון, שר הקליטה, שר החקלאות הממונה על מינהל מקרקעי ישראל והשר גד יעקבי,

ויש לראות בזה צעד גדול קדימה. אבל עוד אי אפשר לראות זאת כענין גמור, והוועדה

תנסה לעזור ולתרום את חלקה למימוש הנושא הזה.

חשושוב שהממשלה תחליט שהיא מטילה על שר או על ועדת שרים את הארוריות

המניסטריאלית לנושא הזה. אם תהיה אחריות מניסטריאלית, ואם תהיה גם המסגרת

הפקידות האדמיניסטרטיבית הבין-משרדתית, שתהיה מורכבת ממנכ"ל משרד הפנים ומנכ"לים

של משרדים אחרים ועוד אנשים, יהיה גם מקום למנות מנהל פרוייקט.

כדאי לציין כי יש כבר יזמים בשטח, כמו ינקלה טרנר, טומי לייטרסדורף שיש לו

אישור לבנות שם שכונה, ויזמים נוספים. וצריך להיות איש שישמש כתובת מתאימה

לנושא זה, שאצלו יתנקזו כל הדברים הקשורים בו.

הדברים הובהרו. יתכן ונזמין לישיבת הוועדה גם את נציגי הסוכנות וגורמים

נוספים כדי לשמוע התייחסותם לנושא לפני שנסכם את המסקנות שיקיפו את מכלול הדברים

הקשורים בנושא הזה.
ע' לנדאו
האם יש עוד רעיונות לגבי הקמת עוד ערים, בנוסף לעיר מודיעין, שנמצאות בשלב

של מתן היתר?

שר הכלכלה והתכנון גי יעקבי;

לי לא ידוע על כך.

היו"ר ד' בן-מאיר;

ישנה תכנית של פיתוח איזור הצפון, למשל, אבל זה חבל, ולא עיר.
שר הכלכלה והתכנון ג' יעקבי
במרכז החבל הזה עומדות כרמיאל ומעלות, ובמרכז חבל הנגב - באר שבע. לא ידוע

לי על תכניות להקמת עיר חדשה.

היו"ר די בן-מאיר;

אני רוצה להודות לשר גד יעקבי, ליוסי קוצ'יק, לדוברת משרד הכלכלה והתכנון

ולד"ר גבע שהיו עמנו חיום.

ב. דיווח חה"כ ע' לנדאו על ישיבות מועצת אירופה שהתקיימו בשבוע שעבר

היו"ר די בן-מאיר;

חבר הכנסת עוזי לנדאו, חזרת מישיבות מועצת אירופה, מדיונים בנושא יהודי

ברית המועצות, אולי תוכל למסור מה היה שם.

עי לנדאו;

כאשר באנו לשם התברר שהענין לא היה מאושר עדיין. החומר שהוכן בארץ על ידי

לשכת הקשר היה אמנם חומר טוב מכל בחינה, כולל הנאום שהייתי אמור לשאת בפרלמנט

האירופי, אבל נוסף על כך היתה גם הצעת החלטה שרצינו להכניס לצנרת ורצינו לגלגל

אותה, כי היו בה אותם אלמנטים החשובים לנו, כמו ענין שחרור האסירים, מתן היתר

יצירה לאלה היושבים שם זמן רב ורפטריאציה ארצה.

כאשר באנו לשם היינו בטוחים שאנו באים לדבר מוכן ומוסדר, כפי שזה היה

בישבות שהתקיימו בהאג. הסתבר שצריך להתחיל הכל מוזדש, ושצריך לחפש צינורות שיווק,

וכי רק חבר פרלמנט יכול להעלות שם את הענין הזה. התברר אחר כך שכבר מתגלגלת

בשטח הצעה בנושא זה שאותה יזם והעלה ציר פרלמנט אנגלי, גוי אוהב גדול של ישראל,

והוא אפילו החתים עליה ביוזמתו חברים נוספים. כאשר הגענו הוא כבר הספיק לאסוף

130 או 140 חתימות, מתוך 220 או 210 חתימות שלהן היה זקוק.

מובן שאנחנו הופתענו מהמצב הזה, כולל האיש שלי בלשכת הקשר שלא ידע על זה

דבר, וכאשר התחלנו לדבר על הנושא בין נציגי ה-35 המבוכה שלנו היתה גדולה. מצד

אחד היה המסמך שלא היה בדיוק כמו זה שבו רצינו, ומצד שני יוזמתו של ציר הפרלמנט

האנגלי שהיתה כבר בתנופה רבה, בתוך שלבי עבודה, ולא רצינו למשוך את השסיח מתחת

לרגליו, שהרי כוונתו ומעשיו היו טובים. משום כך המלצתי להשאר עם נוסח ההחלטה

הזאת, ולא לפגוע באדם הזה, ושאת הנוסח שלנו ננסה להכניס במושב הבא. וכך אמנם זה

היה. את דברי נשאתי שם עם שינויים ותיקונים.

עיקר פעילותנו היתה במגעים שהיו לנו במזדרונות עם אנשים ידידים שונים, כמו

האנגלי שהזכרתי, עם אלזה בוט מהולנד ועם אנשים נוספים. בפגישה שהיתה בינינו

ובין קהילית הידידים שלנובתוך הפרלמנט העלנו כמובן את נושא יהודי ברית-המועצות.

היו גם מספר ארוחות ערב, ושם הועלו הנושאים האלה מספר פעמים באופן לא

פורמלי. חלק מהצירים בפרלמנט האירופי מתערבים באופן אישי לטובת אסיר ספציפי ואף

מצליחים לגרום ליציאתו. שקולניק נפגש שם עם אלזה בוט. אפשר לראות זאת כמין

דיווידנדה שאתה מקבל עבור השקעה, וזה תמריץ חשוב מאד לכל מי שמטפל בנושא הזה

בפרלמנט האירופי והוא איננו יהודי.

חשוב לדעת כי לקראת חודש אפריל הקרוב מתכנסת בברן התכנסות של ועידה של אחת

מוועדות המעקב אחרי הסכמי הלסינקי. ועידה אחת היתה בשעתו במדריד, אחת ביגוסלביה,

והיו מספר התכנסויות קטנות במקומות שונים, כל אחת מהן על קטע מסויים, ואתת

מההתכנסויות האלה היתה בטורונטו. הועידה שתתכנס בברן תעסוק בזכויות האדם. באותו

שבוע נפגשת קבוצה פרלמנטרית מהפרלמנט האירופי בברן כדי לדון בנושא הזה.



היו"ר די בן-מאיר;

אני מציע שהמידע ששמענו כאן היום יועבר לידיעת חברי הוועדה וגם ליו"ר

הכנסת.

עי לנדאו;

הדבר שהטריד אותי מאד בזמן הדיונים בשטרסבורג היה העדר תיאום בין הרשויות

השונות של הממשלה שלנו. לשכת הקשר מצד אחד, ומהצד השני משרד החוץ שהיה מופקד על

כל מה שהיה בשטרסבורג. כאשר דיברתי על כך עם מישהו מלשכת הקשר ושאלתי מדוע זה

פועל כר בשטרסבורג, והזכרתי כי במפגשים קודמים זה היה אחרת, הוא אמר לי כי בהאג

הם היו האחראים מתחילת האירוע ועד סופו, וכאן זה משרד החוץ. אסור שדברים כאלה

יקרו. כל אחד מהמשתתפים במשלחת צריך לדעת מה מהדברים סגור, ועד כמה הוא סגור,

ומה לא סגור.

היו"ר די בן-מאיר;

אני מציע שנזמין לישיבת הוועדה את מר ברטוב ואת מר קמחי ונברר אתם מה הסיבה

לחוסר התיאום בין המשרדים השונים. הדבר צריך להעשות ללא פרסום, בישיבה שקטה

ומצומצמת, אולי בוועדת המשנה שבראשה עומד חבר הכנסת עוזי לנדאו, שם אפשר יהיה

לברר את הסוגיה הזאת בצורה הולמת.

עי לנדאו;

במקום להטריח אותם לישיבת הוועדה, נוכל אולי לברר את הנושא בחליפת מכתבים.

היו"ר די בן-מאיר;

הייתי מעדיף שניפגש אתם ונשמע את התייחסותם לענין הזה. אינני מתכוון להזמין

אותם לישיבה כדי לגנות אותם, חלילה. אלה אנשי ביצוע והייתי רוצה לשמוע מהם מדוע

לא היה כאן ביצוע משותף, מדוע לא היה תיאום בין הגורמים השונים. אנחנו נזמין

אותם, איפוא, לישיבה של ועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת עוזי לנדאו.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)

קוד המקור של הנתונים