הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 46

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני, ד' בטבת התשמ"ו - 16.12.1985 - בשעה 10.00

חברי הוועדה; מ' גלזר-תעסה - היו"ר

א' שוסטק

מוזמנים; עי טמיר - מנהל אגף שירות קליטה במשרד לקליטת העליה

קי גדוסמן - סמנכ"ל מהי עליה וקליטה, הסוכנות היהודית

גי מסיג - רכזת פניות ציבור, הסוה"י תל-אביב

וזי סימון - ראשון-לציון )

מי אוקון - קרית-ביאליק, חיפה )

חי גרודיצקי - רחובות )נציגי משפחות עולים

ני אלכסנדרוביץ ראשון-לציון )מדרום אמריקה

קי אנג'ל - מרכז קליטה, רחובות )

מזכירת הוועדה; וי מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; מצוקתן של עשרות משפחות עולים מדרום אמריקה.



מצוקתן של עשרות משפחות עולים מדרום אמריקה

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר-היום הוא הבעיות שבהן נתקלות

משפחות עולים מדרום אמריקה, וכמובן הנסיון למצוא דרך להקל עליהן, ואולי גם לפתור

את בעיותיהן.

מטרת המפגש שלנו היא לשמוע את נציגי משפחות העולים וגם את נציגי הרשויות,

מה בכוונתם לעשות. מדובר על בעייה של דיור, משותפת ל-120 משפחות בערך. החברה

בישראל מתמודדת עם בעיות קליטה מזה 36 שנים, וגם לפני-כן. תמיד היה רצון טוב

לפתור את הבעיות האלה, אבל לא תמיד הצלחנו בכך, והשכם שהעולים היטו היה הפתרון

הטוב ביותר. אבל יש דברים שהעולים בעצמם לא יכולים לעשות יותר משהם עושים בשלב

זה, מכל מיני סיבות אובייקטיביות. אין ספק שהמצב הכלכלי שאנחנו נתונים בו מכביד

על תנאי הקליטה.

נציגי משפחות העולים שיושבים כאן הם צעירים, בעלי משפחות עם שני ילדים.

נמסר לי שלמי שיש ילד שהוא למעלה מ-8ו שנה כבר איננו מופיע כאן, כך שרוב הנוכחים

כאן הם נשואים עם 2 או 3 ילדים, ואין ספק שדיור, שאיננו דיור קבע, מכביד על

המשפחה, אם זה מבחינת מציאת תעסוקה, אם זה מבחינת מסגרת חינוכית ואם זה מבחינת

מסגרת חברתית.

בשבוע שעבר דנו בנושא קליטת החיילים הבודדים והגענו למסקנה שהבעייה שלנו

היא בעייה של קליטה חברתית. לא זה המצב במקרה הנוכחי, שהקליטה החברתית יכלה

להסתדר הרבה יותר מהר, אם היה הדבר האלמנטרי של דיור.

אנחנו גם מכירים את בעיית המשכנתאות ויודעים מהו הפער הקיים בין המשכנתא

לבין היכולת של המשפחה, שנמצאת בארץ 4-3 שנים, לשלם אותה.

נשמע מה הן הבעיות מפי נציגי העולים שהזמנו לכאן, ביתר פירוט וביתר תחושה,

ובשלב שני נשמע גם את התשובות לכך.

חי גרודיצקי;

קודם-כל אני מודה לוועדה על שהזמינה אותנו לכאן. אנחנו מייצגים בעייה של

כ-120 משפחות, אם לא יותר. הבעייה העיקרית שלנו היא בעיית הדיור. בעיית הדיור

היא כל-כך חמורה, וכבר שמענו על משפחות שירדו מהארץ בגלל הסיבה הזאת. משפחות

אחרות עלולות לרדת, ואם לא נפתור את הכעייה בצורה מתקבלת על הדעת, היקף הבעייה

יגדל.

אנהנו נמצאים עכשיו במצב, שבגלל בעיית הדיור קשה לנו להיקלט ולסגור את

הפערים, וזה גם משפיע על העליה מדרום-אמריקה. כלומר, אם מישהו יורד מהארץ

ומסביר למה הוא יורד, כל התדמית של מדינת ישראל ושל העליה נופלת, כי המנטאליות

הדרום-אמריקאית היא מיוחדת. אנחנו מאד רגישים לכל הבעייה, ואם משפחה שם מתכוננת

לעלות לארץ ופתאום מישהו יורד ומצביע על רגעיות בארץ, מלבד הדיור, אותה משפוזה

כבר משנה את דעתה.

יש בעייה של העולים בארץ וגם בעייה של העולים הפוטנציאליים מדרום-אמריקה

לעוד כמה שנים. העליה מדרום-אמריקה מהווה כ-10% מכלל העליה. כעת יש בארץ

כ-75,000 משפחות מדרום-אמריקת, ולמעלה מ-50% מהם גרים באזורים במרכז הארץ.

אנחנו יודעים שיש אפשרות לקבל דירה במקומות אחרים, אבל זו בעייה בשבילנו.

מי אוקון;

הבעייה באזור שלנו דומה מאד. אני יכול להוסיף עוד שהעליה מדרום-אמריקה היא

ממש ציונית, עם כל הרצון להיקלט בארץ. בעיית הדיור היא הבעייה העיקרית ואין לי

מה להוסיף על כך.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

מהי בעיית הדיור? הבעייה של החזרת המשכנתאות?

מי אוקון;

כן. אנחנו מוכנים לקנות דירה בשוק הפרטי, אבל אין לנו אפשרות להגיע לדירה,

כי המשכנתא לא מספיקה. יש גם ענייו של החזרת המשכנתא, כי אם אני נכנס לחובות,

יש לי משפחה ואחריות, ואני רגיל לשלם. האחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו היא קשה

מאד.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מבקשת שתפרט במספרים. מהו סכום המשכנתא שלקחת ואיזה סכום אתה צריך

להחזיר בכל חודש.

מי אוקון;

אני לא לקחתי משכנתא. אף אחד מאתנו עדיין לא לקח משכנתא.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

האם אתה יודע כמה אתה זכאי לקבל וכמה אתה צריך להחזיר מדי חודש?

מי אוקון;

לפי הסכומים שמשרד הקליטה קבע, משפוזה בת 5 נפשות, נשוי +3 כמוני, יכולה

לקבל בערך 30,000 דולר, ואני צריך להחזיר בכל חודש 140,000 שקל.

חי גרודיצקי;

220,000 שקל בחודש.

מי אוקון;

אבל הבעייה היא שגם עם המשכנתא אנחנו לא יכולים לקנות דירה שתתאים לגודל

המשפחה.

חי סימון;

אני שהיתי שנה וחצי במרכז קליסה ברחובות. התחלתי להתעניין כמה משכנתא אפשר

לקבל ומהו הסכום שאני אצטרף להחזיר בכל חודש. בפעם האחרונה כשהתעניינתי, זה היה

לפני למעלה משנה, דובר על 22,000 דולר, עם אפשרות לקבל משכנתא משלימה, ויחד אפשר

היה להגיע ל-28,000 דולר. החזר המשכנתא אז הגיע למעלה מ-200,000 שקל לחודש.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

כמה עלתה אז הדירה?

חי סימון;

דירה ממוצעת עלתה בין 40,000 ל-50,000 דולר. מאז לא התעניינתי עוד, כי

ידעתי שלא אוכל לעמוד בזה. אנחנו צריכים למצוא דרך שתאפשר לנו גס לקנות את

הדירה וגם להחזיר את המשכנתא, וזאת הבעייה שלנו עכשיו.



מלבד זה, יש לקחת בחשבון שב-3 השנים הראשונות שלנו בארץ יש לנו הוצאות של

החזר כרטיסי טיסה, מטען ועזרה ראשונה שקבלנו.

נ' אלכסנדרוביץ;

לרוב העולים מדרום-אמריקה יש בשנים האחרונות בעייה שקשורה עם מחיר הדירה

שהיתה להם שם. אם ב-4 - 5 השנים האחרונות מחיר הדירה בדרום-אמריקה היה 80,000

או 70,000 דולר, הוא הגיע ל-5,000ו - 10,000 דולר, ואפילו למטה מזה. כשמכרנו שם

את הדירה ובאנו לארץ, יכולנו לרכוש בארץ דירה במחיר 20,000 - 25,000 דולר, ואילו

היום מחירה של אותה דירה הוא 50,000 דולר. מלבד זה, העולים שהגיעו לפני כמה

שנים קבלו משכנתאות לא צמודות ושילמו אותן בשקלים. בגלל הטיבות האלה

קשה לנו היום להגיע לדירה.

יש הבדל בין האפשרויות לרכוש דירות, שעמדו לרשות העולים שהגיעו לארץ

מדרום-אמריקה לפני 10 שנים, לבין האפשרויות הקיימות היום.

המסקנה היא שהיה כדאי לעלות לארץ לפני 10 שנים.

אתה באמת הארת פן אחר של הבעייה.

קי גרוסמן;

אני רוצה לחדד את הבעייה, מבחינתם. בשנים 1975-1971 הייתי ראש משלחת עליה

באמריקה הלאטינית ולכן אני מכיר את בעיות העליה משם לפני ולפנים. מאז ועד היום

אני מלווה את נושא עידוד העליה וקליטתה. לכן אני מודע למדי למה שמתרחש, גם שם,

ובמידה רבה גם בקרב עולים שהגיעו ארצה בימים אלה.

העליה מאמריקה הלאטינית היא עליה של אנשים בעלי מוטיבציה ציונית גבוהה מאד,

כאשר הנסיון מראה שהאנשים שהגיעו התערו בארץ, גם חברתית, באופן יוצא מן הכלל,

הרבה יותר טוב, יחסית, לעליות אחרות. כלומר, האנשים נקלטו היטב מכיוון שהם רצו

להיקלט היטב והיתה להם כל הפתיחות הנפשית לכך. אנחנו עדים לרמת הזדהות גבוהה

שלהם עם המדינה. זה בולט בכר שהילדים שלהם משרתים ביהידות הקרביות, וזה בולט

בכל תחום אחר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה שבהחלט צריכה לשמש לעצמנו אות אזהרה,

ואולי אפילו אות אזעקה. בשנים האהרונות קרה משהו באמריקה הלאטינית. המצב

הכלכלי - שהיה מלווה גם בתנודות פוליטיות - אבל בעיקר המצב הכלכלי פגע ביהודים

בצורה קשה מאד, מפני שהם נמנים על המעמד הבינוני, וסוחרים ירדו מנכסיהם. אנשים

משכילים ששירתו בשירות הממלכתי בתפקידים שונים, אם זה רופאים, פסיכולוגים,

עובדים סוציאליים או פקידים, חלקם הגדול פוסר מעבודתו ונאלץ לעסוק בכל מיני

מלאכות מזדמנות.

המצב הזה יצר סיכויים יוצאים מן הכלל לעידוד עליה, משום שהכוח הדוחף דוחף

יהודים לצאת מאותן ארצות. אני מדבר בעיקר על החלק הדרומי של אמריקה הלאטינית -

ארגנטינה, אורוגוואי וציילה במיוחד, וגם בראזיל, ופחות על הארצות הצפוניות של

אמריקה הלאטינית. לצערנו הרב, הכוח הדוחף לא תמיד דוחף את היהודים לצאת למדינת

ישראל, אלא לארצות אחרות, וזאת משום שמגיעים מכתבים מהארץ על כר שלעולים שהגיעו

קשה להיקלט כאן, וחלק גדול מן הבעיות מתמקדות סביב נושא הדיור.

נושא הדיור איננו חד-מימדי אלא הוא הרבה יותר מורכב. חלקם הגדול של העולים

שמגיעים מאמריקה הלאטינית איננו יכול להיקלט מיד בתעסוקה שהולמת את כישוריהם,

מסיבות שונות. חלק משום שאת מקצועותיהם לא ניתן ליישם בארץ, או שקשת למצוא בהם

עבודה והם נאלצים להסב את מקצועותיהם. אני מדבר בעיקר על סוחרים וגם על אקדמאים

שלא יכולים למצוא תעסוקה במקצועותיהם, בגלל הנסיבות הנוכחיות. יש הקפאה וקשה

להיקלט בעבודה, ואז הם נאלצים להסב מקצוע.



כאשר הם כבר מוצאים עבודה, הם מתחילים ברמת שכר נמוכה יחסית, הם לא ממצים

את כישוריהם, ואז זה יוצר אצלם חרדה ליטול על עצמם התחייבויות כספיות גבוהות,

משום שאיש איננו בטוח באיזו מידה הוא יוכל לעמוד בהן, במידה שהוא ישתכד יותר, או

בכלל אם הוא יחזיק מעמד בעבודה. זה נכון לנסיבות השוררות היום במשק וכדאי לראות

את הדברים כהווייתם. במצב כזה חלק גדול מהאנשים אומר: אני לא מסוגל לקהת משכנתא

משום שאני מפחד שלא אוכל להחזיר אותה.

אפשר לראות תלושי משכורת של עולים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות. אגב, יש

כאלה שעדיין יושבים במרכזי קליטה מעבר לתקופת הזכאות. אני מזמין את חברי הוועדה

לבקר באשדוד ולראות שם עולים שנמצאים כבר 3 או 4 שנים. רבים מהעולים רוצים

לעבור לדיור קבע, וזה אפילו חיוני בשבילם מבחינת קליטתם בארץ, ולא לטלטל את עצמם

הלוך ושוב בדיור ארעי, בגלל הילדים, בתי-ספר, חברים וכוי. חלק גדול מהם איננו

מסוגל לקחת משכנתא, אלא חייב למצוא פתרון בשכר-דירה, ובעיית שכר-הדירה מסובכת,

מכיוון שקשה לשכור היום דיור לטווח ארוך, אלא לטווחים קצרים, נכון שמסייעים להם

בסובסידיה בשכר-דירה, אבל בעצם לא נותנים לעולה את הבטחון שזה מקום מגוריו לשנים

רבות.

בעבר הרחוק מדינת ישראל הציעה לעולים דיור בשכירות ובוודאי היה מקום לשקול

להציע לאותם מקרים, שבאופן אובייקטיבי אינם מסוגלים ליטול עליהם משכנתאות,

פתרונות דיור לטווח ארוך, תוך כדי מתן סובסידיה למשכירים, או לקבלנים. החלק

השני שמסוגל לקבל על עצמו לשלם משכנתא, או מוכן להעז ליטול את זה על עצמו, אומר:

נניח שאני אקח דירה לא יקרה, שעולה היום בשוק 40,000 דולר, עדיין אני צריך לגשר

בין המשכנתא שאני מקבל היום לבין הסכום שאני צריך לשלם עבור הדירה, ואין לי

הסכום הזה של 8,000, 9,000 או 12,000 דולר. אז אני בעצם מצפה שמישהו יסייע לי,

כי אחרת, עם כל הרצון הטוב של מדינת ישראל לסייע לי, אני לא יכול ליהנות מהסיוע

חזה.

חלק מהאנשים הגיע למצב של יאוש. הרשימה שנמסרה לכם, ואני יודע שהיא לא

האחרונה, מדברת בעד עצמה. אם אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו לישראל עם מוטיבציה

כה גבוהה, מתוך נכונות להיקלט בה, והיום יש להם הרהורי כפירה של ירידה - ולא

בגלל זה שהם לא מאמינים במדינת ישראל, אלא מפני שהם מגיעים לידי יאוש - זה צריך

לשמש לנו אות אזעקה, משום שירידה לאמריקה הלאטינית היום פירושה בלימת הסיכויים

לעידוד העליה משם, כאשר הסיכויים לעודד עליה דווקא קיימים.

זוהי, בעצם, נקודת המפתח בדיון שלנו. אנחנו צריכים לראות את העניין בראייה

לאומית כוללת ולא רק כפתרון אד הוק של 20, 40 או 50 משפחות. אנחנו צריכים לבחון

את העניין כך, שחס-וחלילה התופעה הזאת לא תכה אותנו. לכן אני פונה אל ועדת

העליה והקליטה של הכנסת, שהיא הכתובת המובהקת, להזעיק שמים וארץ בנושא זה.

אנחנו יושבים אמנם עם נציגי עולים מאמריקה הלאטינית, אבל אנחנו צריכים

לראות את הדברים בפרופורציות המתאימות. השנה הגיעו כ-10,500 עולים, מהם 2,500

מאמריקה הצפונית, 2,500 מאירופה, 1,500 מאמריקה הלאטינית, 1,500 מארצות מרכז

אירופה, וכ-2,500 מאתיופיה. זאת אומרת שאם ניקח בחשבון את העולים מאמריקה

הלאטינית כעולי מצוקה, נראה שהם לא היחידים. אנחנו יכולים לקחת בחשבון זח גם את

העולים שהגיעו ממזרח אירופה. לצערנו, גם הלק גדול מהעולים שמגיעים

מארצות-הברית, מקנדה ומאירופה, הם לא עולים עשירים ואין באפשרותם לרכוש מיד

דירות,

למרות זאת, היום יש לנו בעייה של כ-3,000 משפחות עולים חסרות דיור, מכלל

העליה שהגיעה עד היום, כ-2,200 משפחות עולים מקבלות סיוע בשכר-דירה וכ-800

משפחות נמצאות במרכזי הקליטה.



איך אנחנו מתכוננים לפתור את הבעייה הזאת? לעולים שיש בעיות סוציאליות,

שהן משפחות חד-הוריות, שאינו משתכרות, משפחות ברוכות ילדים, או נכים, אנחנו

מתכוננים יחד עם משרד השיכון לאפשר דיור ציבורי, של "עמידר" או "עמיגור"

בשכר-דירה מסובסד, כפי שקיים עד היום,

היו"ר מי גלזר-תעסה;

מה בקשר להגבלה של זמן?

מיד אשיב על כך. ליתר 1,500 המשפחות ברור לנו שהמשכנתאות שניתנות היום -

והן לא קטנות, אבל לא מספיקות - כבר כמה חודשים אנחנו מנהלים משא-ומתן עם משרד

השיכון ועם משרד האוצר להעלות את גובה המשכנתא כך שאפשר יהיה לתת את הדירה

בתנאים יותר טובים, הכוונה היא לתת כ-45,000 דולר הלוואה למשפחות עולים, כך שזה

יאפשר לעולים לקנות דירות עממיות בלי שהם יצטרכו להוסיף מכספם כמעט שום דבר,

אי שוסטק;

אתה מדבר על הדירות בהכללה, אבל השאלה קשורה גם בתעסוקה, אם הדירות האלה

יהיו מתאימות להם מבחינה זו,

עי טמיר;

אני מדבר על הדירות שנמצאות בידינו בכל רחבי הארץ: בירושלים, בשכונות

הקרובות לתל-אביב - חולוו, בת-ים, ראשוו-לציון - וחיפה, בזמו האחרון יש ירידה

בערכן הריאלי של הדירות וגם בשכר-הדירה, וזה הרגע המתאים לרכוש דירות,

בימים אלה ישבנו עם נציגי משרד השיכון ודנו בנושא הזה, מאחר שאיננו

מאמינים שהתוכנית שלנו תתבצע לפני 1,4,1986, סיכמנו עם הפקידים - הסיכום עדיין

לא הובא להנהלת משרד השיכוו, אבל אני מאמין שזה כן יתקיים - שעד ה-1 באפריל 1986

ייערך מבצע שיימשך חודש אחד, שבו תינתינה משכנתאות גדולות בסביבות 40,000 -

45,000 דולר למשפחה על-מנת שיוכלו לרכוש דירות, אנחנו נתכנו מבצע בנושא זה,

בשיתוף עם חברות הבניה, קבלנים ובנקים, ונצא עם פרסום מתאים,

לשאלה בעניין תקופת הזכאות - תקופת הזכאות לדיור לעולים היא 5 שנים מיום

העליה, כאשר אנחנו נוהגים לגבי עולים שעברו את התקופה של 5 שנים בדרך בית הלל,

וועדת הערעורים שלנו ממשיכה את תקופת הזכאות לעולים שעדיין לא הגיעו לכלל פתרון

דיור של קבע,

מה יהיה גובה החזר המשכנתא אחרי אפריל 1986?

כ-120 דולר לחודש,

האם זה יהיה תקף גם למבצע?

אני מקווה שכו, עוד לא סיכמנו את כל הפרטים, אבל זאת התוכנית שלנו,



היו"ר מ' גלזר-תעסה;

בתוך הסכום של 45,000 דולר אין הלוואה משלימה? זה הכל מיקשה אחת?

הסכום של 45,000 דולר הוא כולו מיקשה אחת.

זאת אומרת שההחזר מדי חודש יהיה 120 דולר, כפי שאמרת. עד עכשיו זה היה

שונה ובהלוואות המשלימות העולים היו צריכים להחזיר הרבה יותר.

אינני יודעת אם הפרטים ששמענו עכשיו ממר טמיר היו ידועים לנציגי העולים, כי

בתחילת הדיון הם אמרו לנו שגובה המשכנתא הוא 30,000 דולר. אם אנחנו שומעים

שעומד להיות מבצע, אני חושבת שהעולים צריכים להיות ערים לכך ולהכנס למעגל הזה.

האם יש מגבלה על מספר המעוניינים?

אין מגבלה. אנחנו חוששים שהקבלנים יעלו אז את המחירים, ולכן אנחנו רוצים

לקבוע אתם מראש שהדבר הזה לא ייעשה.

אנחנו ידענו על התוכנית הזאת, אבל איננו יודעים עליה פרטים. האם משרד

השיכון, משרד האוצר והסוכנות היהודית מסכימים לתוכנית? האם הכנסת או ועדת הכנסת

יכולה לזרז את העניין כך שהעולים החדשים יקבלו את העזרה בהקדם? מהי תוכנית

הביצוע.

אמרתי שעניין גובה הסכום, 45,000 דולר, לא סוכם, הוא עדיין נמצא במשא-ומתן.

הופנתה דרישה למשרד השיכון ולמשרד האוצר, כשהסוכנות היהודית תומכת בזה בהחלט,

ואפילו מוכנה להשתתף בחלק מהסכום. מדובר על כך שחלק מהסכום ייינתן בתוך מענק.

זה עדיין לא אושר ולא סוכם ולכן אינני יכול למסור לכם פרטים מלאים.

זאת תוכניתו של שר הקליטה, שאתה הוא הולך לממשלה, ולאחרונה הוא נפגש כמה

פעמים עם ראש הממשלה, עם שר האוצר ועם שר השיכון, בקשר לנושאים אלה. כך שהנושא

מטופל.

ב. מכיוון שזה עוד לא מסוכם ובכל-זאת יש בעייה של עולים, החלטנו עם אנשי

משרד השיכון על המבצע לחודש-ימים, ואני מאמין שהוא יתבצע. אני מעריך שהמבצע

יתחיל ב-ו.5ו או ב-2.

במה זה תלוי?

עדיין לא קבלנו את הסכמתו של שר האוצר לתוכנית.

ו

מה אנחנו יכולים לכל המשפחות שאנחנו מייצגים כאן?



ע' טמיר;

אינני יכול לומר לכם יותר ממה שאמרתי.

אי שוסטק;

אתה אומר שהמבצע יימשך חודש. האם על כר יש סיכום?

עי טמיר;

השבוע ישבנו עם מנהל אגף האיכלוט במשרד השיכון, מר אמנון אשורי, והגענו אתו

לטיכום הזה. הוא צריך לקבל את ברכת השר שלו ולמטור אותה לנו במשך שבוע. לאחר

שנקבל את ברכת השר, תהיה החלטה. אבל מכיוון שהאיש הבכיר בנושא הזה במשרד השיכון

נתן את ברכתו, אמרתי שאני מאמין שזה יתבצע.

חי גרודיצקי;

לא ידענו על התוכנית לקיים מבצע במשך חודש-ימים. למה הוחלט שזה יהיה חודש

אחד? למה שזה לא יהיה שנה, או חצי שנה?

א' שוטטק;

התוכנית היא בדרך-כלל פרק זמן קבוע, אבל אני מבין שמאחר שהדירות כעת זולות

יותר, משרד הקליטה רוצה לנצל את העובדה הזאת ולהגיע עם הקבלנים לידי הטכם ולעשות

מה שניתן בחודש הזה, עוד לפני התקציב של שנת 1986.

חי טימון;

לפי שנה היה מבצע כזה. הלכנו ליריד דירות כזה עם קבלנים והתוכנית לא

באותו מבצע 550 משפחות עולים רכשו דירות.

היו"ר מי גלזר-תעטה;

מהי עמדת משרד האוצר בעניין הזה?

עי טמיר;

כשישבנו עם אנשי האוצר היה ברור לנו שהאוצר יתמוך בתוכנית.

היו"ר מי גלזר-תעטה;

אני מעריכה מאד את הזהירות בטיכום של מר טמיר. כאנשי ציבור אנחנו חייבים

להיות זהירים ולא לומר שנתקבלו החלטות כשזה לא כך, ואני מברכת על הזהירות הזאת.

אני מאמינה שהדברים האלה אכן ייצאו לפועל.

אני רוצה לשאול את מר טמיר, האם אתם כוללים את הישובים ביהודה ובשומרון

במבצע?

עי טמיר;

בוודאי. המבצע יתקיים בכל הארץ.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני יוצאת די מעודדת מהפגישה הזאת, מפני שאנחנו יודעים שיש מלאי של דירות

וזה עיתוי טוב מאד, גס בשביל הקבלנים, לצאת במבצע. אני חושבת שטוב שהמבצע יימשך

חודש, מפני שכאשר מבצע נמשך חצי שנה, זה כבר לא מבצע. כשקובעים זמו והאזרח יודע

שלרשותו עומד חודש אחד, הוא יודע שהוא צריך לעשות מאמץ ולגייט את כל הדרוש

לרכישת הדירה. אני רוצה להאמין שהמבצע ייצא לפועל.

באשר לתוכנית לקראת 1.4.86, הבה נקווה שהמצב הכלכלי במדינת ישראל ישתפר,

תוצאות התוכנית הכלכלית יהיו טובות יותר, וזה יקל על משרד האוצר לבוא לקראת

התוכנית הזאת. אני בטווזה שראש הממשלה, שר האוצר והשרים האחרים היו מאד רוצים

לפתור את הבעייה של העולים הוזדדשים ושל החיילים המשוחררים על הצד הטוב ביותר,

אבל למדינה ולהם יש מגבלות.

משרד הקליטה, יחד עם המשרדים האחרים, עושים כמיטב יכולתם לקדם דברים, ואני

שמחה לשמוע שהטוכנות היהודית מוכנה להשתתף בענייו המשכנתאות.

ברחוב קדושי קאהיר בחולון גרות מטפר משפחות עולים מדרום אמריקה, שכולנו

אוהבים אותם והם תרמו תרומה גדולה מאד לעיר ולבתי-הטפר. אני מקווה שגם שאר

משפחות העולים מדרום אמריקה ייקלטו כל-כך יפה כפי שנקלטו משפחות אלה, ותהוו נדבך

חשוב מאד לא רק לציונות תיאורטית, אלא גם לציונות מגשימה לקידומה ולחיזוקה של

מדינת ישראל.

אני מציע שבטיכום שלנו נאמר שהוועדה שמעה על התוכנית, היא מברכת עליה

ומבקשת שהדבר הזה ייעשה.

היוייר מי גלזר-תעטה;

אנחנו ניפגש עם שר האוצר ועם שר השיכון על-מנת לחזק את ידי שר הקליטה

בתביעתו הצודקת והחשובה בעניין הזה.

תודה רבה לכם, ונקווה לטוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00