ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 19/11/1985

סידורים מוקדמים לעולים להקלת קליטתם בארץ

פרוטוקול

 
נוסח לא מתוקן



פריטוקרל מס' 43

מישיבת רעדת העליה והקליטה

מיום שלישי, ו' בכסלו התשמ"ו - 19 בנובמבר,1985 בשעה 12,00
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר מ. גלזר תעסה

י. ארצי

מוזמנים; ע' תמיר - מרכז אגף שרותי קליטה, משרד הקליטה

ד, לוין - מנהל מחלקת העליה והקליטה, הסוכנות

מ, יקיר - הסוכנות היהודית .,

ל, סלובין - מנהלת אגף העליה, הסוכנות היהודית

י, ברקאי - יו"ר האגף לעליה וקליטה, ההסתדרות

י, שטרול - ההסתדרות

א. גבילי - מנכ"ל התאחדות עולי ברית המועצות

ב, אבני - חבר נשיאות התאחדות עולי בריה"מ

ר. אלוגלשוילי- חבר נשיאות התאחדות עולי בריה"מ

ש, רוביגוב - פדרציה ציונית דרום אפריקה

א. רחמילביץ - מנהל שרותי קליטה התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ל. רוזנבום - יו"ר התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה

מ. כהן - מנכ"ל התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה

מ, זינגר - מנהל שרותי קליטה התאחדות עולי בריטניה

סקנדינביה ואוסטרליה

מזכירת הוועדה; ו. מאור
רשמה
ש. צהר

סדר היום; הסידורים המוקדמים לעולים להקלת קליטתם בארץ.

הצעה של חה"כ יצחק ארצי,



סידורים מוקדמים לעולים להקלת קליטתם בארץ
הי ו"ר מי גלזר-תעסה
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, ומקדמת בברכה את כל הנוכחים. את הנושא הנדון

כאן היום יציג חבר הכנסת ארצי. אני רוצה רק להקדים ולומר כי המטרה שלנו בקיום

הישיבה כאן היא להזין האחד את השני בידיעות מעודכנות מהשטח ממש, ולהעלות את הצד

הבעייתי של הנושא.

מעניין אותנו מאד לדעת מה נעשה בשטח, כי אנו יודעים שעל אף ההנחיות,

הפרוספקטים למיניהם, החוברות והידיעות, לא תמיד הדברים מקבלים את התרגום שלהם

בשטח, לא תמיד מתבצעים הדברים כפי שהיינו רוצים שיתבצעו ולא תמיד מגיעים התכנית

ורצונות לידי מימוש.

אחרי שחבר הכנסת ארצי יציג את הנושא, נשמע ומטובות מפי האנשים המופקדים על

הנושא, על מידת הצלחתם, ואולי גם יסבירו לנו היכן הכשל בביצוע היוזמות וההנחיות.

ריבוי פונקציות לא תמיד מקל על המלאכה, ולעתים אף מסרבל אותה ועשוי אף

לגרום לאי הצלחתה ולהביא אפילו, חלילה, לכשלונה.

כולנו יודעים מה טיבם של מרכזי הקליטה ברחבי חארץ, וכולנו מכירים את הבעיות

הקשורות בהם. אנו רוצים להתמקד היום בסידורים המוקדמים להם זוכים עולים מארצות

הרווחה. יחד עם זאת עלינו לזכור שישנו ציבור גדול מאד של עולים, שבגלל סיבות

שונות אינו נהנה, ואולי גם לא יכול להנות בשלב מסויים מסידורים מוקדמים אלה. את

הבעיה יציג בפנינו, כאמור, חבר הכנסת יצחק ארצי.

י' ארצי;

גברתי היושבת-ראש, חברות וחברים, על רגעיה וממדיה למדתי בסיורים שערכתי

במרכזי הקליטה השונים. באותם סיורים למדנו גם הבעיה של דמי האחזקה שהעולים

מקבלים. בסיור קודם עליתי על הנושא שאותו אני רוצה להעלות כאן היום, המתייחס

לסידורים מוקדמים לעולים להקלת קליטתם בארץ. אינני עושה זאת בגלל קנאה בקטגוריה

אחת של עולים או העדפה של קטגוריה אחרת של עולים. אני מבקש לשמוע מה ההצדקה

לסידור המפלה הזה, ומה היקף הסידור המוקדם הזה, כדי לראות אם אכן אנו צריכים

לבדוק מחדש את הסידור הזה, או אולי להשאירו כפי שהוא קיים מזה הרבה שנים.

היוזמה שלי בעני ן זה נובעת מהדאגה לעולים המלווה אותי כל הזמן. יפה מאד

להפגין למען עליה, לכתוב מאמרים, להצטרם בטלוויזיה וכוי, אבל הרבה יותר קשה

והרבה יותר אחראי לעסוק באותו קומץ קטן של עולים המגיע ארצה. אם לא נעשה הכל

כדי להקל על העולים את חבלי הקליטה במצב הקשה בו אנו נתונים, כאשר האבטלה גדולה

כפי שהיא, כאשר יש מחטור בתקציבים וכאשר יש תקציבים, אני חושש שאנחו נפסיד גם את

אותו מספר קטן של עולים. אנחנו נמשיך לעסוק בסטטיסטיקה החודשית של ממדי העליה,

ואחת לעשר שנים בסטטיסטיקה של הירידה, ולא נבין מה הזין ומה גרם לירידה הזאת.

כאשר אני מבקר בבית ברודצקי או בבית מילמן אני שומע עולים מתלוננים. אחד

התלונן בפני על שהנה כבר מצב עבודה, יש לו כבר חוזה עבודה וכבר עשה- את כל .

הסידורים הנחוצים אלא שחסר לו מקום מגורים, והוסיף כי במקום זה וזה יש מספר .

דירות פנויות והוא אינו מורשה להכנס לאחת מהן. וכאשר שאלתי את המנהל אס אמנם; ,|

המצב הוא כזה, הוא משיב לי תשובה סטראוטיפית: זה נמצא במסגרת הסידור המוקדם

אני מבין שסידור מוקדם נערך בין שליח הסוכנות ובין עולה באחת ארצות המערב,

ובו מנהל העולה מראש משא ומתן עם נציג הסוכנות שם על דרכי קליטתו של העולה בארץ,

כאשר מראש הוא יודע את פרטי הקליטה שלו מיד בהגיעו לארץ. לפי העיקרון של ענין

עירך קודמים, אני רוצה לשאול מדוע יש כאן הפליה בין אלה שבשל נתונים שונים אינם

יכולים לנהל מו"מ כזה מראש ואינם יכולים לקבוע את תאריך עלייתם, ובין האחר ימשכן

יכולים לעשות זאת?

?



שאלה נוספת היא באיזו מידה הדברים אכן עובדים, כמה סידורים מוקדמים כאלה

קיימים היום, ובאיזו מידה הם מתבצעים בהתאם למתוכנן מראש? ועוד שאלה לי: האם יש

מצבים בהם דדירות, שנועדו לדיור של עולים שאתם נעשה הסדר מראש, עומדות ריקות

במשך שבועות ואף חודשים עד לבואם של העולים שלהם הן מיועדות, שעה שאפשר היה לשכן

בהן אנשים המחכים לדיור מזה שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים ואף למעלה מזה? דירות

עומדות ריקות בגלל הסכם שקיים בינתיים על נייר, ובינתיים ישנו שיתוק של אמצעי

הקליטה שעה שעולים אחרים, שאיתם אי אפשר היה לעשות הסדר מוקדם כזה, משוועים במשך

שנים לדיור, ואינם מקבלים אותו. האם הדבר הזה אכן חיוני ונכון?

כיוון שאנחנו מדברים על סידורים שהם בדרך כלל זמניים ובאים בחשבון בשביל

עולים שיהיו במסגרת זו בשלש המעבר, ואחר כך יזרזו את קליטתם על ידי רכישת דירה

על ידם או בדרך אחרת, האם לא יהיה זה יותר טוב לעשות זאת באמצעות סידורים

מתאימים בבית מלון, והסוכנות תשתתף במימון השהיה שלהם שם, ואז מרכזים כמו בית

ברודצקי ובית.מילמן ואחרים יעמדו לרשות העולים ויפתרו את רגעיות האקוטיות שלהם?

מדוע לא יועדף הפתרון הזה על פני האחר? הייתי רוצה לגרום לכך שיותר מחשבה תוקדש

לנושא הזה, יותר סדר ויותר צדק.
היו"ר מי גלזר-תעסה
נניח שמדובר בעולה מאורגוואי המתכונן לעלות לישראל, והוא זקוק לסידור זמני

למשך חודש או חודשיים לפני שיקנה לעצמו דירה בארץ. אז הסכנות תעזר לצורך זה

במלון, אולי בהשתתפותו הכספית של העולה אם יש לו אמצעים. אני חושב שזה יותר

הגיוני מאשר להחזיק מתקן או חלק ממתקן של הציבור, שהוקם כדי לפתור את הבעיות

הקשות ולא את הקלות יחסית.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

פרטים בנושא זה ימסור לנו מר דוד לוין, מנהל מחלקת העליה של הסוכנות

האחראית לנושא הזה.

די לוין;

לא אתייחס למספרים ולסטטיסטיקות, שכן אני נהנה עדיין מימי חסד ואינני מתמצא

עדיין במספרים. מר יקיר, שהוא המומחה שלנו בתחום הזה, נמצא אתנו והוא יוכל

להשלים את דברי.

אחת השאלות החוזרות ונשאלות בארץ היא מדוע אין מתכננים דברים מראש, מדוע

מחכים תמיד עם כיבוי השריפה עד אחרי שפרצה. הכוונה להגיע להסדר מוקדם נבעה

מהכוונה לייעל את המערכת ולאפשר לעולה נחיתה רכב בהגיעו לארץ, כדי שהוא ידע מראש

לאן הוא הולך על מנת שיול לעשות את הסידורים שלו בצורה הטובה ביותר. חבל רק שאי

אפשר לעשות את הסידור הזה עם כל העולים. לדאבוננו ישנו ציבור גדול, ואנחנו

מקווים שבקרוב יבוא אלינו ציבור עוד יותר גדול, שהשליחים שלנו לא יכולים להיפגש

אתו ולתכנן אתו את מועדי העליה, את המקום אליו הם רוצים להגיע, את התנאים וכו'.

אנחנו יכולים לעשות סידורים מוקדמים רק עם העולים מהעולם החופשי.
הכוונה היתה טובה
לתכנן מראש את דרך קליטתו הראשונית של העולה, ולא לחכות

עד לבואו של עולה לשדה התעופה בלוד כדי לשאול אותו לאן הוא רוצה ללכת יכו'.

השליחים שלנו בחו"ל נמצאים בקשר עם הדסקים השונים בארץ, יושבים שם עם העולה

מדברים ובודקים איתו את האופציות השונות הפתוחות בפניו בארץ. מבררים אם הוא מכיר

את הארץ, אם כבר ביקר בה פעם, ואכן מסתבר שרבים מבין המבקשים לעלות כבר ביקרו

בארץ מיוזמתם הם או באמצעות הסוכנות, והיו ביניהם כאלה שביקשו להישלח לאיזור

מסויים זה או אחר. והשליחים מנסים אז, באמצעות הדסקים השונים בארץ, למצוא עבור

העולים האלה סידור מוקדם, ויכולים אז למסור להם את כל הפרטים שהם מבקשים לדעת

ושרצו י שידעו.



הנסיון מלמד אותנו שעולים כאלה מועברלם למרכז קליטה לתקופה הראשונה להיותם

בארץ, ולאחר 6 חודשים, באם העליה מתוכננת כמו שצריך, הם עוברים לדיור קבע,

לעבודה מתאימה וקבועה , הילדים לומדים בבתי הספר וכו'. הנסיון מלמד שהעולים

מהמערב, מפני שאפשר להכין את עלייתם בצורה מסודרת ומדוייקת, מתכננים את עלייתם

מראש ויודעים עוד לפני עלייתם ארצה באיזה מרכז קליטה יהיו, וכשישה חודשים והם

יעברו הלאה, לדיור קבע או אחר.

הלוקסוס הזה של תכנון עלייה מראש איננו קיים אצל עולים ממזרח אירופה, מאחר

והם לא יודעים מראש מתי הם יעלו, או יודעים זאת מספר ימים בלבד לפני שהם יוצאים,

ולכן קשה לטפל בסידור מוקדם שלהם.

חבר הכנסת ארצי הצביע על הבעיה המרכזית. הוא ביקר בבית ברודצקי ושמע שם

תלונות. אנחנו שמענו בעבר תלונות על שדו וקח בגלל הסידור המוקדם ומפני שהעליה

' ממזרח אירופה מקבלת את הסידור שלה רק בהגיעה לנמל התעופה בלוד, יש כאילו עולם

המכוונים למקומות לוקסוס, בעוד שאחרים מכוונים למקומות אחרים. בית ברודצקי נחשב

- לוקסוס. יש עולים המביאים רצונם להיות בירושלים, אחרים רוצים להיות במרכז הקליטה

ברעננה וכך הלאה.

אני רוצה לקבוע כאן בצורה הברורה, ביותר שאין בארץ מרכז קליטה אחר שאין בו

עולים ממזרח אירופה, פרט לזה שיועד לעולים מאתיופיה, ואין מרכזי קליטה במקומות

שאינם מרכזיים ומבוקים כל כך שאין בהם עולים מארצות המערב. אין בידי נתונים

מפורטים על מספרי העולים מהמדינות השונות במרכזי הקליטה השונים, אבל אני יכול

להגיד לכם במלוא האחריות שישנם עולים מכל הארצות בכל מרכזי הקליטה בארץ.

עלינו לזכור שאנחנו יכולים לעשות את הדברים האלה כאשר העליה לארץ היא עליה

של טיפין טיפין, והרי כולנו מודעים למצב העליה כיום. המצב הנוכחי בעליה מאפשר

לנו לבצע בארצות המערב את הסידור המוקדם של העולים, וגם לאפשר לעולה המגיע לשדה

התעופה בלוד לבחור את המקום הנוח לו ביותר.

הנושא של סידור מוקדם נכנס למסגרת שלנו כדי שנוכל לתכנן את עלייתו של

העולה. אילו יכולנו לעשות סידור דומה גם עולים מארצות המזרח, כל עוד העליה היא

בממדים קטנים, היה זה מקל כמובן על קליטתם של כל העולים. אבל צריך להיות ברור כי

כאשר העליה תהיה גדולה, וכולנו מקווים שתהיה כזאת, לא נוכל לטפל בהם בדרך זו.

אני מציע שמר יקיר שהוא איש הקשר עם השליחים שלנו בחו"ל ועם מסגרות המעבר

שלנו ישיב לשאלותיו האחרות של חבר הכנסת ארצי, ומר תמיר ממשרד הקליטה יוכל,

כמובן, להשלים את הדברים.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

הייתי רוצה לקבל אינפורמציה באשר למקור מוצאם של העולים במרכזי הקליטה

השונים. האם מרכזי הקליטה הומוגניים?

מי יקיר;

אני חייב לבקש את סליחתכם מראש, כי אינני יודע מה בדיוק מצפים לשמוע ממני.

לא באתי לכאן היום מצו י יד במספרים, כי לא ידעתי שאזדקק להם, מאחר ולא ידעתי מה

הנושא המדוייק העומד כאן היום לדיון.
היו"ר מי גלזר-תעסה
איר זה שלא ידעת מה הנושא העומד כאן לדיון?



די לוין

ידענו שהנושא הוא סידור מוקדם של עולים, אבל לא ידענו אם ידרשו מאתנו מידע

באשר להיקף הנושא הזה, או אם מדובר בבעיות הנובעות מדרישה של עולים ממזרח

אירופה. ידענו שהנושא הוא "סידורים מוקדמים לעולים".

וי מאור;

דיברתי עם המזכירה בת שבע והסברתי לה שהוועדה רוצה לדון בנושא תזוז על

בל היקפיו, ונאמר לי כי מר יקיר הוא האדם המתאים לדיון בנושא הזה. אמרתי עוד

שאנחנו רוצים לדבר גם על עולים מברית המועצות.

די לוין;

אני מצטער על אי ההבנה. ידענו כי הנדון שידון כאן היום הוא סידורים מוקדמים

לעולים.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

כאשר הוועדה מזמנת בעלי תפקידים לישיבותיה, הרי ברור שאיננו עושים זאת כדי

לשמוע אידיאולוגיות. אנחנו מכירים את האידיאולוגיות. נחנו רוצים לדעת איר הדברים

מתארגנים בשטח, ואני מדברת ברחל בתר הקטנה. אין אנו מבקשים לשמוע דברים כלליים,

אלא פירוט של דברים. אני מבקשת שלהבא יהיה ברור למוזמנים כי כוונתנו לרדת

לעומקם של דברים, שאנחנו רוצים לבדוק את הדברים לפרטי פרטים.

די לוין;

אני מבקש שכאשר מזמינים אותנו לישיבה יבהירו לנו מראש מה בדיוק מבקשים

מאתנ ו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אנחנו נשוב ונדון בנושא, לא נרפה ממנו עד שנקבל את התשובות המעודכנות.

מי יקיר;

אשתדל כמובן להשיב לכל שאלה שתשאל במהלך הדיון, ואני מתנצל על שלא באתי

לכאן מצוייד במספרים ולא אוכל למסור לכם מספרים, כי אינני יכול לשלוף מספרים מן

השרוול.

הייתי רוצה להתייחס קודם כל לשאלה הספציפית שהעלה כאן חבר הכנסת ארצי,

ואולי תרשוולי לומר כמה דברי הקדמה. השאלה של הסידורים המוקדמים היא שאלה מאד

רחבה ועמוקה. אינני יודע אם ינתן לי היום הזמן הדרוש כדי לדון בשאלה הזאת לאורכה

ולעומקה, ואני מתכוון לעובדות פשוטות וכן להסברים מלאים על איר אנחנו, ביחד עם

משרד הקליטה, פועלים בתחום הזה הנקרא "סידורים מוקדמים", כשאני מדברים על

סידורים מרקדמים אנחנד מדברים על סירק הרבה יותר רחב מאשר הבטחה מקום קליטה

במרכז קליטה אר במעון. אבל התרשמתי מדבריו של חה"כ ארצי שהשאלה הזאת איגנה

עומדת לדיון, אלא עומדת לדיון שאלה ספציפית ביותר.



יש מסגרות מעבר במקומות שוניס בארץ. אלה המצויות בערים הגדולות הן

המבוקשות ביותר, ישנם עולים הנמצאים בארץ זמן ממושך ולא הגיעו לכלל סידור

מבחינת המגורים, והם רוצים במסגרות המעבר של הסובנות. ולהם אומרים - בך

טוען הבר הכנסת ארצי - שהחדרים האלה מוזמנים לעולים שאתם נעשו סידורים

מוקדמים.-
י י ארצי
אני מתכוון כעיקר לעולים שיש להם כבר מקומות עבודה, ושהאקס של סידורם

במגורים היה מסיים לגביהם את תהליך הקליטה שלהם. אני מתכוון לעולה שיש לו

סיבה סובה מאד ומוצדקת לרצות סידור דווקה בבית ברודצקי, למשל.
מ' יקיר
לפי הצגת הדברים של חבר-הכנסת ארצי את הנושא הספציפי הזה של סידורים

מוקדמים לדיור, השאלה עומדת בצורה הבאה: האם מסגרות המעבר העומדות לרשותנו

הן מסגרות מעבר למגורי מעבר לתקופה קצרה, עד 6 הודשים לכל היותר. ואני לא

מתעלם מכל הבעירה הנובעות מהעובדה שעולים לא מעסים נשארים בהן הרבה יותר

מאשר 6 הודשים. מה בעצם השורש שבכל הצורה הזאת של מסגרות המעבר? אלה מגורים

זמניים לתקופת מעבר קצרה, עד 6 הודשים. נראה לי שהבר הכנסת ארצי מציע

שבמקום לקיים את המטרה המרכזית של מגורי מעבר לתקופה של 6 הודשים לשל היותר,

הן בשביל עולים מן העולם המערבי שיש להם מזל ויכלו לעמוד בקשר עם השליהים

שלנו ולעשות את עבודות ההכנה לקליטתם בארץ, והן בשביל עולים הבאים מארצות

המצוקה, מבלי שיודעים מראש על הגיעם ארצה, והם מגיעים לנמל התעופה בלוד ומשרד

הקליטה מכוון אותם לאהד המקומות האלה, ייהפכו מסגרות מעבר אלה למגורים

של עולים לתקופה ממושכת, הרבה מעבר ל-3 או ל-6 חודשים. להפוך מסגרות אלה

לבתי מגורים שבהם יגורו אותם עולים שמצאו עבודה באיזור תל אביב, למשל, והרוצים

לגור בה. במקום שיילכו לשוק הפרסי וימצאו בו דירה מתאימה להם, ויקבלו את

הסובסידיה לשכר דירה המגיעה להם, הם יישבו בבית מגורים זה, בבית ברודצקי או

בבית מילמן בשכר דירה יותר נמוך ולתקופה ממושכת של שנה,אולי שנתיים, שלוש

שנים ואולי יותר מזה. חבר הכנסת ארצי טוען כי זה יפתור הרבה בעיות קשות

ורציניות, והוא אבן צודק בענין זה. אבל עלינו לזכור שמסגרות המעבר האלה

נועדו לשמש מגורים לתקופת מעבר קצרה, עד 6 הודשים, לעולים המגיעים אלינו

מארצות ההופש כמר לעולים המגיעים אלינו מארצות המצוקה, ואיננו רוצים לשלוה

אותם לבתי מלון.
יי ארצי
אני דיברתי על אותם עולים שכבר נמצאים בארץ, במקומות שונים או בתל-

אביב, והם השיגו לעצמם עבודה בתל אביב ולכן זקוקים עכשיו למגורים בתל אביב.

מובן שאותם דברים יכולים להיות אמורים על עולים שמצאו עבודה בירושלים וזקוקים

למגורים בירושלים. אני יודע שאפשר להגיד לאותו עולה שהוא צריך להפש לעצמו

מקום מגורים, וכי סובסידיה בגובה מסויים עומדת לרשותו לצורך זה. ואני שואל:

כאשר יש לך דירות ריקות, ובאותר. זמן ישנו עולה שנמצא בשלב ראשוני של קבלת

עבודה מסויימת, ועוד איננו בטוה שאכן יעבוד שם, אבל כדי שיוכל לעבור הוא צריך

לגור בתל אביב, למשל, ועוד איננו במצב בו הוא יכול לשכור דירה כי איננו

בטוה עדיין במקום עבודתו, מדוע לא יקבל מקום מגורים בבית ברודצקי, למשל?

ניקה לדוגמה עולה שנמצא בשלב של השתלמות בבית הולים בלינסון, והוא

גר בקרית שמונה. מדובר בתקופת השתלמות שתימשך 8 הודשים, ועוד איננו יודע

אם ימשיך אהר כך לעבוד בבלינסון, או במקום אהד בסביבה. אבל בינתיים הוא

צריך לגור במקום קרוב לבית תולים בלינסון, ולא בקרית שמונה. ויש עוד הרבה

דוגמאות כאלה, והרבה מקרים דומים כאשר מדובר בהסבה מקצועית וכו', דברים



זמניים. כאשר העולה ערד לא בטוח שהוא חייב לגרר בתל אביב דווקה, מפני

שעוד איננר בטוח שאבן ימצא עבודה קברעה בסביבות תל אביב. אז מדרע צריר

להשאיר דירות ריקות בשל סידורים מוקדמים שנעשר, באשר מקווים שהעולה שאיתי-

נעשו סידורים מוקדמים אלה יגיע בעוד 4 הודשים, ולא יתנו דירה בזו לעולה

הזקוק לה בבר עבשיו לתקופת מעבר? ואם יגיע בינתיים העולה שלמענו נשמרה ארחה

דירה, בהתאם לסידורים מוקדמים שנעשו לגביו, הוא ישובן לתקופת קצרה בבית-

מלון, עד שתתפנה הדירה. על מקרים באלה אני מדבר.

עולה מגיע לשדה התעופה ולא שולחים אותו לפי רשימת המקומות הריקים

באותו יום, אלא בגלל מעמדו או בגלל פרוטקציה שיש לו שולחים אותו לתל אביב

או לחיפה, אז אתה שולח אותו למקום שהוא הבי נוח בדי שיובל לפתח את המעילות

הציבורית שלו, או דברים אחרים המצדיקים הוצאתו מהתור הרגיל והעברתו

לתור מיוחד.

מי יקיר;

אני מבין שחבר הבנסת ארצי היה רוצה להפוך את בל מוסדות המעבר למגורים

עולים לתקופה מוגבלת וקצרה, אבל איש לא יבול לערוב לנו שהעולה אבן ישנה את

הדירה בעבור ששה חודשים, וזה מה שקורה בפועל. אני רוצה רק להבהיר שמערבת

מסגרות המעבר שלנו עומדת לרשות בל העולים שמבינים את קליטתם באר?. אבל הענין

של מגורי מעבר הוא הלק קטן מבל המערבת הגדולה שלנו. בתוך המערבת הגדולה

הזאת אנחנו משתדלים למלא את בקשותיו של בל עולה ועולה מבל אר1 שהיא, בדי

לתת לו קורת גג זמנית מעל לראשו. לשם בך נוצרו מסגרות מעבר אלה. לשם כך

גם שמורים לעתים חדרים העומדים ריקים זמן מה, בדיוק במו בבית מלון. .

עולה מהעולם החופשי, שבא בדברים עם שליחים שלנו בארצו, ומבקש לדעת

מה יהיו דרבי קליטתו בארץ, רשאי בהחלט להצביע על המקום בו הוא רוצה לגור

זמנית עד שיסתדר בארץ בעבודה וכו', ואנחנו אומרים לו בי במידת האפשרויות

שלנו, שאינן בלתי מוגבלות במובן. והן הולבות ומצטמצמות בגלל אותם עולים

שנשארים במסגרות מעבר אלה מעל לתקופה של 6 הודשים, אנחנו נשתדל למלא את ?

רצונו. נובחנו לדעת שהעולה מארצות העולם החופשי רוצה לדעת מראש לאן הוא

הולך, ובמידת האפשר אנחנו מודייעים לו על בך מראש, וגם מספקים את רצונו במידה

והדבר מתאפשר לנו ומבטיחים לו את מקום מגוריו הזמניים.

איננו יכולים לומר למי שמביע את רצונו לעלות, ובעיקר לך למשפחות,

שקודם בל יעלה ארצה, ובארץ יש הרבה בתי מלון והם פתוחים לא רק לתיירים

אלא גם לעולים, או למי שרוצה לבוא לארץ בדי לבדוק אפשרויות קליטתו בה,

ושאנחנו ניתן להם סובסידיה לצורך זה, ואז הם ישארו בבית המלון במשך שבוע

או שבועיים וכו'. ובאן המקום לציין שאבן מתהלבות מחשבות באלה גם במימסד

הציבורי. אבל העמדה שלנו בענין זה ברורה ונחרצת. אס איננו רוצים לגדוע

את הענף שעליו אנחנו יושבים, ואם איננו רוצים להחזיר את שליחי העליה

מהמדינות השונות בעולם המערבי, בי אז איננו יבולים להרשות לעצמנו לומר

לעולה, ובוודאי לא למשפחות עולים, שאין לנו מה להציע להם בהגיעם לארץ,

אלא בתי מלון. איננו יבולים לומר להם! לבו לבית מלון בעל שלושת כוכבים

תקבלו סובסידיה, תשבו שם שבועיים שלושה בערך, ואחר בך תחפשו דירה.

י' ארצי;

אני לא מציע לשלוח את העולה לבית מלון, אלא שלסובנות יהיה הסדר

עם מספר בתי מלון, ובמו שהיא מחזיקה במרבזי הקליטה, היא תחזיק גם -

במספר חדרים בבתי מלון מסויימים בשביל עולים. אני מתבוון לבתי מלון

מסויימים שהסובנות הביגה בהם חדרים עבור עולים.
מ' יקיר
אני רוצה להבהיר את הנושא לאשורי בפי שהוא, ללא סטיה בלשהי, אם אנחנו

נלר בכיוון של סידור חדרים מסובסדים בבתי מלון מסויימים, והעולים יכוונו

לבתי מלון שיוכנו עבורם על ידי הסוכנות היהודית או על ידי משרד הקליטה,

או על ידי שניהם במשותף. ואני רוצה לציין שהצעות כאלה מרחפות בחלל, אנחנו

לא נשרת את הענין. אנחנו מתנגדים לסידור כזה בכל תוקף, כי לפי מיטב הבנתנו

אנו כורתים את הענף שעליו אנחנו יושבים,

איננו יכולים לומר היום לעולה המכין את קליטתו בארץ בצורה מדוקדקת

כשהוא מלא פחדים וחששות, שבהגיעו לארץ הוא יישב במלון שאנחנו ניתן לו,

ראחרי חודש להיותו שם הוא יחפש לעצמו דירה. והרי הוא יכול להמצא אז באותו

מצב בדיוק שאותו תאר באן חבר הבנסת ארצי, שמצא עבודה בסביבות תל אביב, והוא

רוצה להתיישב בתל אביב, ואז יבקש דיור בבית ברודצקי או בבית מילמן. לכמה

עולים כאלה נוכל למצוא מקום בבית ברודצקי או בבית מילמן על 0י הסדר כזה?

אני מניח שכעבור מספר שבועות הבתים האלה יסתמו לגמרי, ולא יהיה בהם עוד מקום,

ו . תתעור בכל חריפותה אותה בעיה שחבר הכנסת ארצי תאר אותה, ובצדק, כבעיה

רצינית וכואבת מאד, ואז כל העולים הנוספים שיגיעו לארץ, ושלא קיבלו מקום

בבית ברודצקי או בבית מימלמן, אלא הופנו לבית מלון יתווספו לציבור הגדול

שיצטרך לחפש בדחיפות רבה דירה בשוק הפרטי, ויהיה נתון ללחצים רציניים

ביותר, ומי יודע אולי כתוצאה מכך גם יעלו המחירים בשוק הפרטי,

הנושא הספציפי שעליו דיבר תבר-הכנסת ארצי הוא אכן אמיתי למכאיב ביותר,

אבל פתרונו לא יכול לבוא על ידי כף שלעולים האלה, שלהם צריך לסייע ואנחנו
צועקים כל
הזמן שצריך לסייע להם, ישלחו למלון, הפתרון לא יכול לבוא על ידי

הפיכת מסגרות המעבר שלנו לבתי מגורים לתקופה ארוכה או קצרה, כי אז לא יהיה

לנו עם מה לעבוד כאשר מדובר בעולים המתכננים את בואם לארץ ואת קליטתם בה

מראש, וגם לא כאשר מדובר בעולים המגיעים לנמל התעופה לוד מבלי שידענו זמן

רב מראש על בואם.

אני מקווה שבזאת נתתי הסבר לשאלה הספציפית הזאת, אס אדרש להציג עובדות

נוספות אעשה זאת, כמובן, ברצון, אנחנו מצויידים בכל העובדות, פרט לדיווח

מספרי לגבי מספר העולים המופנים למקום זה או אחר,

י' ארצי;

יש בידי רשימה של מספר שאלות ספציפיות ואני מבקש לקבל עליהן תשובה

בכתב בישיבה הבאה,

עי תמיר;

סידור מוקדס זה חלק קטן מאד מכל הפרובלמטיקה הגדולה של מרכזי קליטה,

של מסגרות מעבר, המטרה לשמה הוקמו, המטרה לה נועדו, איך התפתחו במשך השנים,

האם יש הצדקה לקיומם היום וכו', בשביל מה נוצרו בעצם מרכזי הקליטה ומסגרות

המעבר? על חלק מהשאלות האלה אהיה מובן להשיב בהזדמנות אחרת, כי יש לנו

תשובות, ויש לנו גם תכנית למסגרות המעבר ואיך להתגבר על הבעיות,

אני עוסק זה למעלה מ-10 שנים בהכנוות עולים משדה התעופה ובתוך הארץ,

וצריך להיות ברור שאנחנו מדברים עכשיו על תל אביב ועל ירושלים, בשאר

המקומות אין בעיה, ואין קושי לעולים להיקלט שם, הבעיה מצומצמת איפוא לתל-

אביב ולירושלים, ובדאי שנזכור זאת,



אני רוצח להסביר איר נעשים הדברים מבחינת משרד הקליטה. כל מסגרות

המעבר מנוהלים על ידי חטיבת שירותי הקליטה בסוכנות היהודית. ה0 בעלי הבית

במקום, ורוב האנשים העובדים במקומות אלה הם עובדי הסוכנות היהודית. מדי

חודש אנחנו מקבלים רשימה של מקומות פנויים במרכזי קליטה, לשם אנחנו יכללים

לנתב את העולים המגיעים בעליה הכללית.

ישנם שני סוגים של עליה! עליה עם סידורים מוקדמים, כאשר מדובר בעולים

שיכולים לכוון את בואם , מועד בואם וכו'. יכולה משפחה של עולים בניו-יורק

לבקש להישלח לרעננה, למשל. ואם השליח יסביר לה שרעננה סגורה, כי אין בה

מקום כרגע זה, ויציע במקדם רעננה את נתניה שבה יש מקום, יכולה המשפחה לקבל

את הצעתו, או לא. היא יבולה להגיד שאם אין מקום ברעננה היא מוכנה לחכות עד

שיהיה שם מקום, כי היא רוצה להגיע דווקה לרעננה. ואז אפשר לרשום אותה לעליה

בחודש ינואר של השנה הבא, שאז יהיה מקום פנוי ברעננה. לעליה כזאת אנחנו

קוראים עליה מתוכננת.

ישנה עליה שאיננה מתוכננת, כאשר אומרים ליהודים במוסקווה שתוך שלושה

ימים הם יוצאים את ברית-המועצות. ברומניה, למשל, יודע העולה משך זמן ממושך

יותר כי הוא מתכונן לעלות, אבל גם שם עדיין מצומצמת התקופה מכדי שאפשר יהיה

לעשות תכנון מראש כהלכה.

לשדה התעופה בלוד מגיעים עולים מסוגים שונים. יש המגיעים אחרי סידור

מוקדם, ויש המגיעים ממקדמות בהם אין שליחלים. בשביל העליה הכללית הזאת אנחנו

מקבלים מדי חודש הקצבה של מקומות מהסוכנות היהודית, ובהתאם לזה אנהנו מנתבים

את העולים. מובן שהמקומרת שאנחנו מקבלים הם שאריות מהסידורים המוקדמים, אבל

לפעמים אנחנו מקבלים גם מקומות במרכזי הקליטה הנחשבים למיוחדים ורצויים.

נכון הדבר שאם כל העולים היו יושבים במקומות המעבר בהתאם לתכנון לא יותר

מאשר 6 חודשים, שזה הזמן המיועד לישיבתם במרכזי הקליטה, אפשר היה לקלוט בהם

את כל העולים, ובמרכזי הקליטה היה מספיק מקום בשביל כל העולים המגיעים אבל

אנחנו עדים לתופעה מצערת שעולים יושכים במרכזי הקליטה שנה, שנתיים, שלוש שנים

ואף ארבע שנים ולמעלה מזה ולא יוצאים משם. כך שמרכזי הקליטה כמעט סתומים.

יש גם מקרים שעולים רוצים לעבור ממרכז קליטה אחד למרכז קליטה שני, ובמידה

והדבר מתאפשר, עושים זאת. בדרך כלל אנחנו מעבירים את העולים למרכזי קליטה

שאינם מלאים, ואנחנו עושים זאח בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.

י' ארצי;

מר תמיר הביא בפניני דוגמה של עולה הרוצה ללכת דווקה לרעננה, ואין מקום

ברעננה, ואז מציעים לו מקום אחר. כיוון שאינו רוצה במקום אחר, אלא ברעננה

דווקה, הוא מוותר ודוחה את עליייתו. מדוע לא להעביר עולה כזה לבית מלון

ברעננה, או לדירה שהסוכנות תשכור בשבילו ותאפשר לו לעלות לארץ כמתוכנן וגם

להגיע לרעננה? האם לא כדאי לגלות גמישות במקרים כאלה במקום לדחות את מועד

עלייתו? מרוע אין מגלים גמישות רבה יותר במקרים כאלה ומתאימים את הדברים

לצרכים?
עי תמיר
את השאלה הזאת צריך להפנות אל הסוכנות היהודית.
ר אלוגלשוילי
גברתי היושבת-ראש, חברי-כנסת וחברים נכבדים, אין זר הפעם הראשונה שאנחנו

דני0 בנושא כל כך כאוב וכל כך חשוב כמו נושא העליה, סידורים מוקדמים וכד'.

לחלק מהנוכחים כאן יש נסיון רב בנדון, ולחלק מהנוכחים יש פחות נסיון. אני

סבור שהאנשים הנמצאים בשטח ועובדים עם העולים בשטח הם האנשים המרגישים ייתר

חזק את הנושא הזה ומכירים אותו ייתר טוב. שמחתי לשמוע את הוויכוח החיובי

שהיה בין חבר הכנסת ארוני ובין מר יקיר, אבל לצערי הרב אנחנו שומעים את הוויכוח

הזה במשך שנים. אפילו היו מספיק דירות, גם אז היו בעיות. ויש לתת תשובות

לכל הבעיות העומדות לפנינו כיום, ואני מתכוון במיוחד לבעיותושל העולים מארצות-

המצוקה, ובמיוחד אני מתכוון לעולים מברית המועצות, והלוואי והשערים שם יפתחו

ועולים רבים יגיעו.

הנכדן הוא שצריך לרכז את בל המוסדות המטפלים בקליטה ובעליה למוסד אחד.

כבר מזמן צריך היה לעשות את הדבר הזה. אם הוועדה המכובדת הזאת תצליח להשיג

את הדבר הזה, הרי יהיה בזה הפתרון הגדיל והטיב ביותר לכל הבעיות, אני מציע

לכל העוסקים בקליטה ובעליה להגיע למצב בו כל הדברים האלה יהיר מרוכזים, ימייתר

לציין עד כמה חשוב הדבר.

אני הייתי מתחיל בביטול בל ההטבות הניתנות לעולים חדשים המגיעים מארצות

המצוקה. אולי תתפלאו לשמוע את הדברים האלה, אבל אני הייתי מתחיל בביטול

הרכישות של מכוניות ומוצרי חשמל וכוי. ואני יודע שבענין זה יש קונצנסוס

בהתאחדות עולי ברית המועצות, ובמקום זה לתת לעולים הלוואה עומדת לתקופה של

7 שנים. עם ההלוואה העומדת הזאת יוכל העולה להעזר ברכישת דירה, כך שלא יצטרך

לשקוע בחובות של משכנתא במשך 40 השנים הבאות שלו, והוא יעשה מה שהוא ירגיש

ויבין שהוא צריך לעשות.

מרבים לדבר על הצעות שונות בענין הדיור: שכירות, או לא שכירות! מלון, או

לא מלון. אני אישית מתנגד לסידור העולים בבתי מלון. במקום זאת אני מציע

פתרון פשוט ביותר. ובפתרון הזה יש גם ביטול האפליה בין העולים מהארצית

השונות. כי לדעתי צריך להלחם באפליה כזאת, ויש לנו שיטה פשוטה שלפיה אפשר

להשיג זאת. צריך רק להכין עבור העולים דירות זמניות לתקיפת מעבר.

אני מציע לרכז בשביל העולים מארצות המצוקה במיוחד, אבל זה טוב גס לעולים

מארצות המערב, דירות בשכירות ציבורית בלבד במקום קרוב לערים הגדולות, ברדיום

של 20 ק"מ מהערים הגדולות במו ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע וכו'. זה

גם יבלום את הדרישות של העולים הטוענים: מדוע נתת לעולה מרוסיה או לעילה

מפרם דירה בחולון, ולי אינך ניתן דירה בחילין? פתרון כזה יתן תשובה לכל

התלונות מהסוג הזה.

ואני רוצה להסביר את ההצעה שלי, האדמות ברדיוס שיל 20 ק"מ מהערים

הגדולות אינן יקרות ביותר. כך שאם יבנו דירות בשכירות ציבורית ברדיוס של 20

20 ק"מ מהערים הגדולות, וישכירו אותן לעולים מכל הארצית, תיפתר בעיית

מיקים הדירות. אם יש לעילה מקים עבודה בתל אביב, אי באיזיר תל אביב, אז

יקבל דירה בדמי שכיריה מבין הדירית שנבני ברדיים של 20 ק"מ מתל אביב, והוא

יגיע לתל אביב בתחבורה ציבורית. עלינו לזכור שאיזור התעשיה הגדול בארץ

נמצא באיזור תל אביב. אבל אותו סידור יתאים גם לסביבות חיפה, ירושלים יכיי"ב.
היו"ר מ. גלזר-תעסה
אני ריצה להזכיר לכילם שנישא הדיון שלנו היום הוא הסידורים המיקדמים,

ילא הנישא הכללי של הקליטה.
ר. אלוגלשוילי
נכרן קולא כל ירם זורקים הרוסים את הסרובניקים מברית המועצות, אבל אנו

מקבלים מכתבים מאנשים הרוצים לעלות משם, אפילו בטרם קיבלו ויזה, והם רוצים

להכין עצמם לעליה. ובמכתבים הם מפרסים מה המקצוע שלהם, ובהתאם לזה ניתן

להכין את סידורם עם בואם, אפילו אם אין תאריך מסויים להגיעם.

אם אנחנו נלך על פי השיטה של מגורים באיזורים הקרובים לערים הגדולות,

כפי שציינתי קודם לכן, לא תהיה אפליה בין העולים, עד שמכינים עבורם את

המקום הייבים לממן את שכר הדירה שלהם ולהכין להם דירות בשכירות פרסית, לא

בתי-מלון. בבתי מלון יתעוררו כל מיני בעיות סוציאליות ואחרות, ואני חושב

שזה דבר לא סוב ולא רצוי וגם לא מתאים. זה גם יכנים אותם לבעיות של ביורוקרטיה

ויגרום להם להתרוצצות מיותרת.

הסיפור על אותו עולה המבקש את רעננה, למשל, ואומרים לו שאין שם מקום

ורוצים לשלוח אותו על כן למקום אחר, מחזיר אותי להצעתי בענין הבנייה

הציבורית להשכרה. כאשר בתים כאלה יהיו מוכנים לרשות העולים לא תתעורר

בעיה כזאת כלל וכלל.
ל' סלובין
אני רוצה להתייחס לסידורים המוקדמים במובן'האלמנטרי של הביוי הזה.

פירוש הדבר שהעולה ידע מראש לאן יופנה עם הגיעו ארצה. אני רוצה להתייחס

לסידור מוקדם לעולה ממזרח אירופה. אני רוצה להודיע לנוכחים כי בהנהלת

מחלקת העליה והקליטה של הסוכנות היהודית עמד הנושא הזה פעמיים על סדר-היום,

ונתקבלה החלטה עקרונית וחד משמעית האומרת שחייב להיות סידור מוקדם גם

לעולים ממזרח אירופה. עד כמה שידוע לי אין התנגדות עקרונית לכך ממשרד-

הקליטה. האם אני צודקת?
ע' תמיר
לא יכולה לחיות התנגדות כזאת.
ל' סלובין
מר תמיר הסביר כאן שלמעשה כל המקומות במרכזי הקליטה בארץ מחולקים

לשניים. חלק אחד מיוחד, באמצעות הדסקים, לסידור מוקדם לעולים מהמערב,

והחלק השני מועבר ברשימה חודשית מהסוכנות היהודית למשרד הקליטה בשביל

עולים אחרים. אנשי משרד הקליטה ממתינים בלוד לעולים חדשים אחרי שקיבלו

התראה של שלוש שעות מראש על בואם. וכאשר מגיעה משפחה כזאת ללוד צריך

למסור לה סידור מתאים בהתאם להרכב המשפחה וכו'

במחלקה של מר תמיר עובדים פקידים שנולדו להיות עובדים סוציאליים

ויש להם רצון הכי טוב. הסבלנות הכי גדולה והכוונות הכי טובות, וגם

במצב-; האופטימלי הזה קשה מאד העבודה הזאת וקשה לחלק את המקומות בצורה

נכונה בין העולים. נניח שאני פקיד כזה בלוד, ויש לי הרצון הטוב ביותר

לעשות את העבודה הטובה ביותר בשביל העולה, וכאשר מגיע אלי עולה, אתרי

שעבר מפקיד אחד לשני, ואני צריכה לרשום בתעודת העולה שלו לאן הוא מופנה,

אז למעשה יש לי דקות ספורות בלבד בהן אני צריכה לעשות החלטה כזו, ואני

לא מבירה את האיש, אני לא יודעת מה הנתונים לגביו, ואני פשוט לא מסוגלת

לתת לו הפנייה אופטימלית בשבילו, אפילו יש לי מבחר מקומות, מה גם שלא

תמיד יש מה לתת.



מה בעצם קורה בשפת? בשטח קורה ויש סידור מוקדם מצומצם מאד במסגרת

פרוטקציה, ואני משתמשת גמלה "פרוטקציה" במובן החיובי של המלה, נניח שמחר

או מחרתיים צריבה להגיע ללוד משפחה של סרובניקים. פעילי עליה ידועים

ממוסקבה, ומישהו בא ומספר לי על כך ואומר שצריר לעשות בשבילם משהו, אז

ברור שאני אנסה לתת להס מקום מהחלק המיועד לעולימ מהמערב עם סידור מוקדם,

ואני חושבת שצריך להפעיל שיסה בזו בשביל משפחה זו או אחרת, אבל בוודאי

שאין בזה פתרון בולל ואי אפשר לנהוג בך בבל מקרה ומקרה,

אני יבולה לומר לבס ללא הגזמה שהסראומה של לוד מלווה את העולים במשך

שנים, הם פשוט לא יבולים לשבוח את הדבר הזה, אם אומרים שהסידור המוקדם

זה דבר מאד חיובי וחשוב, אני חייבת לומר לבם שליהודים מברית המועצות ומרומניה

זה עוד יותר חשוב, בי הם יושבים במרבזי הקליטה שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים

ולפעמים אף למעלה מזה, כי קשה להם, יותר מאשר לאהרים, לצאת לדיור קבע עם

משבנתא, זה קשה להם הרבה יותר מאשר לרוב העולים הבאים מארצות המערב, עבורם

הסידור המוקדם יבול להכריע לא רק את הצעדים הראשונים שבקליטתם, אלא לפעמים

את בל תהליך הקליטה שלהם ואת עתידם באר!, כי הם יצטרבו להתחיל לעבוד כשהם

עדיין מתגוררים במרבזי הקליטה, האפשרות שלהם למצוא עבודה במקצוע שלהם,

מקום המגורים של הקרובים שלהם בארץ וכו' הם דברים שנודעת להם חשיבות גדולה

מאד בשיקוליהם באשר למקום מגוריהם הם,

פונים אלינו מדי פעם אנשים ומבקשים מאתנו לעזור להם בטיפול בבן המגיע

בקרוב, או באח או אחות העומדים להגיע, נבון שאין בברית המועצות שלית של

הסובנות, אבל האם זו סיבה שבגללה אין לקבל את הפניות של קרובי משפחה, או

אפילו ידידים בארץ, המבקשים לעשות סידור מוקדם בשביל העומדים לבוא? והרי הם

מבירים את העולה העומד לבוא, את הרבב המשפחה שלו, את המקצוע שלו ואת שאר

הנתונים שלו, הם גם יירעים היבן יושבים קרובי המשפחה שלהם, והרי זה יבול

לעזור במציאת מרבז הקליטה המתאים עבורו, כך שאפשר לעשות סידור מוקדם גם

בהעדר שליחים בארץ המוצא, וחייבים לעשות זאת, אין שום הצדקה לבך שעדיין לא

עושים זאת לפחות לגבי חלק מהבאים מברית המועצות, אין לי ברירה אלא להסכים

עם פעילי העלית בארץ הטוענים שיש לראות בזה אפליה,

אני יודעת שמנהל מרבזי הקליטה שלנו, מר מנצורי, נמצא בקשר עם מר תמיר

בנושא הזה, ויש הבנה בין הסובנות ובין משרד הקליטה בנדון, בעיקר שזה מקובל

גם באופן רשמי על מחלקת העליה בסובנות ויש גם החלטה בנדון,

ע' תמיר;

הבנה אמנם יש, אבל מקומות אין,
ל' סלובין
זה רק ענין של לוגיסטיקה, אני מקווה מאד שהדיון המתקיים באן היום

יתן דחף לענין הזה. ושאנחנו ביחד נמצא את הלוגיסטיקה למען קדם את הנושא

הזה, לתת לו את הדחיפה שנחוצה לו,

אני במובן ערה לבך שבאשר תהיה עליה מסיבית מברית המועצות, וכולנו

מקווים שאכן תבוא, לא ניתן יהיה לבצע את הדברים במו שניתן לבצע אותם באשר

העליה קטנה בפי שהיא היום, אז נצטרך לשנות את בל הסדר של קבלת העולים

בארץ, במקום הפנייה בלוד נצטרך אלטרנטיבה אחרת במו בתי מלון ליומיים או

שלושה ימים בלבד, או פנסיון של הסובנות היהודית, בדי שנובל לעשות סידור

מוקדם מיד עם בואם של העולים, אבל במספר הקטן של העולים המגיעים היום

יש בידינו הבלים הדרושים בדי לעשות אה העבודה הזאת מידית,



י' ברקאי!

אני אסתפק בשתים-שלוש שאלות-הערות שאלתי הראשונה היא השלמה לאינפורמציה

שקבלנו, הנושא הזה של סירור מוקדם איגנו די גרור, וחבר הכנסת ארצי עורר את

השאלה. אם אמנם יש הדרים ריקים והם עומדים כר משך זמן רב, הודשים רבים,

וממתינים לעולה מסויים, הרי זו תמונה אחת. א0 יש ניצול מלא של ההדרים, הרי

זו תמונה שונה. חשוב לי לדעת איך במציאות מצב הניצול של החדרים במקומות

המבוקשים, בי יחסי לבל הענין הזה יהיה בהתאם למצב,

כולנו יודעים שישנה בעיה קשה של פינוי עולים היושבים במרכזי הקליטה

למעלה מהתקופה המקובלת, זו בעיה מרכזית ביותר לגבי כל תהליך הקליטה שלהם

ושל אחרים, ובוודאי בך המצב כאשר מדובר במרכזי קליטה מבוקשים, אני לא מובן

לקבל את הטענה כאילו אי אפשר להשתלט על הבעיה הזאת, אינני אומר שצריך לפנות

את העולים בכוח כעבור ששה הודשים, אבל לפנינו תהליך של פיגור גדול בהרבה

שיש לו השלכות שונות, חייבים לנצל את מרכזי הקליטה על ידי תחלופה מהירה יותר

של עולים, על מנת שהם ישמשו סידור זמני לעולים ולא ייהפכו לדיוד קבע שלהם,

מדבריה של גב' סלובין מתבקשת המסקנה שאין התנגדות לכך שסידור מוקדם

ייעשה גם לגבי עולים מרומניה ומברית המועצות במידה והתנאים האובייקטיביים

מאפשרים זאת, במידה והדבר רק אפשרי, אינני חושב שיש מי שמתנגד לזה, כי אף

אחד מאתנו אינו רוצה באפליה מאיזה סוג שהיא.

כולנו רחוקים מלראות בבית מלון פתרון טוב לבעיה הנדונה, אבל אני חושב

בכל זאת כי במצבים מסויימים אפשר לראות בבית המלון סידור זמני ביותר, של

מספר ימים בלבד, עד שייקבע הסידור המתאים שנעשה בדרך כלל בלוד. במקום שהדבר

ייעשה בלוד, הוא יכול להעשות במקרים מסויימים גם בבית מלון. אף שאינני רואה

פתרון טוב בבתי המלון, אינני פוסל אותם על סף הנסיון עם העולים מאתיופיה

מספיק בדי להראות לנו שאכן אין בבתי המלון פתרון לבעייה הזאת, אבל אם שולחים

את העולה לבית מלון למספר ימים בלבד, כדי לשבח אתו ולמצוא עבורו את הפתרון

הטוב ביותר, הרי זה דבר שאפשר להסכים עמו, אלה הם פתרונות שתוך ליבון

הבעיות בשטח ניתן להגיע אליהן,
א' רחמילביץ
חבר הכנסת ארצי סיפר על עולה הרוצה את רעננה, וכיוון שאין שם מקום והוא

לא מוכן ללכת למקום אחר, דוחים את עליייתו למועד מאוחד יותר, שנה למשל, עד

שיהיה מקום ברעננה, משפחה מארצות הברית רוצה את רעננה לא בגלל העיר רעננה,

עם כל הכבוד לעיר היפה הזאת, אלא היא רוצה את המסגרת הקליטתית ברעננה מפני

שיש לה מוניטין טוב בארצות הברית, ושמעו עליה שהיא מסגרת טובה,

אינני אוהבת את המושג של מסגרת מעבר, בשבילנו זו איננה מסגרת מעבר.

זו מסגרת חינוכית קליטתית שלומדים בה רבות. מסגרת מעבר נשמעת לי בדבר מאד

זמני ורופף וללא תכלית, ואילו אנו מדברים במסגרת לימודים, מרכזי הקליטה

הוקמו למעשה עבור אנשי מקצוע שהיו צריבים ללמוד את השפה העברית בדי שיוכלו

להשתלב באן בעבודה, הס היו זקוקים ל--6 חודשים מלאים כדי ללמוד את השפה.

אמרו בשעתו כי עולים שאינם זקוקים ללימוד השפה כדי להשיג עבודה בארץ- אינם

זקוקים למסגרת זו של מרכז-קליטה,

נכון שלעולים מארצות המערב יש הלוקסוס של סידור מוקדם, ויש להם

לוקסוסים נוספים שלדאבוני אין לעולים מברית המועצות. מכאן שאין מקום לדבר

על אפליה של עולים אלה לעומת עולים אחרים, אלא ישנה מציאות של אפליה

מלכתחילה.



אני מכירה אח הסוכנות היהודית יאוו משרד הקליטה מזה 20 שנה. ועצוב לי

מאד על שצריך לכנס ועדה נכבדה זו כדי לדון בנושא העומד כאן היום על סדר היום,

והנראה לי בענין מאד סכני. צדק מר יקיר כאשר אמר שהביעה היא הרבה יותר רחבה,

צר לי שלעתים הענין הוא באמת בכך שהפקידים בלוד אינם די מוכשרים לתת לעולים

הכוונה נכונה ואינם מקשיבים למה שהקרובים מבקשים. אני רוצה להודות כאן כי

אני משתמשת לא פעם בפרוטקציה לסידור עולים. ישנם עולים מרוסיה המצלצלים אלי

הביתה ואומרים לי שהם יודעים שיש לי קשרים עם הסוכנות ועל כן הם מבקשים את

התערבותי ואת עזרתי, ואני באמת משתדלת לעזור להם. אני כן מצלצלת אל מי שאני

מכירה ומבקשת שיעשה לי טובה עם העולה הזה,

נכון שאנחנו מדברים כאן בנושא שהוא טכני, אולי צריך להרהיב את המוסדות,

אולי להכשיר את העובדים בלוד, אולי גם להעלות את המשכורות של העובדים בלוד

כדי שיפנו לעבודה הזאת אנשים מוכשרים וטובים.

הלוקסוס של שליח היושב עם העולה ומתכנן אתו ביחד את העליה שלו, אחרי

שהוא מכיר את העולה ושומע מה בדיוק הוא רוצה וכו', זה באמת לוקסוס שאינו

עומד לעולים מברית המועצות. אבל היהודים מברית המועצות היו צריכים גם כן לקבל

טיפול דומה. איר אפשר לעשות זאת בתנאים הנוכחיים זו באמת שאלה טכנית. זה

איננו דבר עקרוני, אלא ענין טכני שצריר למצוא את הדרך להתגבר עליו.

א' כהן t

ברצוני להתייתס לדברים שאמר כאן חבר הכנסת ארצי. נראה לי שהיתה אי-הבנה

באשר לנושא הדיון. סידור מוקדם מתייחס לסידור שנעשה עוד בחו"ל. חבר הכנסת

ארצי דיבר על דיור מעבר ועל דיור קבע בארץ. ואז הבעיה איננה של הסוכנות היהודית,

אלא של משרד הקליטה ומשרד השיכון. אם המקומות במרכזי הקליטה תפוסים, הרי זה

בגלל הסיבה הפשוטה שאין דיור מתאים עבור העולים המגיעים ארצה.

ל' רוזנבום!

מה הוא בעצם סידור מוקדם? סידור מוקדם זה הטיפול אותו מקבל העולה

בפוטנציה המתייצב במשרד העליה בפריז או בניו-יורק, אני עולה שעלה ארצה מצרפת

בשנת 1976. בחודש פברואר 1976 התייצבתי במשרד בפריז. כמשפטן מסודר הצגתי שם
את השאלה
אין עושים את זה? אמרו לי שאין לי בעיה. הס יקבעו לי מקום ישוב

בארץ. שאלו אם אני רוצה את ירושלים, ואמרו לי שאקבל את ירושלים. ועוד הוסיפו
ואמרו לי
לגבי המטען שלך לא תהיה לר כל בעיה. הכל מוכן, הכל מסודר, ואתה רק

צריו לחתום. חתמתי והם פרטו בפני את כל התכנית. כאשר שאלתי מה בדבר בתי-ספר

לילדים, אמרו לי שאת הדבר הזה אסדר כאשר אהיה כבר בארץ. וכאשר הוספתי ושאלתי

מה ברבה הסבה מקצועית, אמרו לי שהם לא יכולים להשיב על השאלה הזאת שם, אבל

כאשר אגיע לארץ אסדיר את הענין הזה.

4 שעות אחרי שעליתי על המטוס בפריז הגעתי ללוד. הגעתי למרכז הקליטה

המיוער. נכון אמנם שלא ציפו לכואנו . אבל בכל זאת הכל הסתדר עוד באותו ערב.

נראה שהטלקס לא הגיע בזמן, אבל הגענו והסתדרנו. אבל כאשר באתי לקבל כעבור

מספר ימים את המטען שלי באשדוד. והוצאתי את המסמכים שעליהם חתמתי בפריז,

תפס הפקיד שם את ראשו בידיו ואמר: ההסדר הזה פסול כבר 6 חודשים. איך זה שלא

עירכנו אותך בפריז עס כל הדברים החדשים? וכך היתה הוצאת המטען שלי כרוכה

בתשלום נוסף. שילמתי.

באשר להסבה מקצועית ורישום ילדים בבתי ספר וכוי, הדברים האלה הצריכו

התרוצצויות רבות ממקום למקום וסידורים מסידורים שונים. כך למדנו למשל שלרשום

ילדים לבית ספר אפשר רק במספר ימים מסויימים בשנה, ואם פיספסת את המועד

אז פיספסת אותו. אנחנו אמנם עברנו את כל הדברים האלה בשלום, אבל אני שואל



מה עם הערלים שהגיעו לפני חודשיים או שלושה, ומדוע הם צריכים לעבור את בל

ההתרוצצויות האלה. צריך לגרוס לכך שלכל סניפי הסוכנות ברחבי העולם יהיה מידע

מעודכן בכל הנוגע לעולים ולזכויותיהם ולאפשרויות העומדות בפניהם בארץ, כדי

שיוכלו להסביר הכל לעולים על מנת שהם ידעו למה לצפות ומה מחכה להם. בעידן

המחשבים אין הצדקה שמידע מעודכן כזה לא ימצא בידי כל השליחים העושים בחו"ל

כדי שיוכלו להעבירו לכל עולה הנרשם באתת מארצות המערב.

אני שואל מדוע לא ניתן להרחיב את הסידור המוקדם גם לגני רישום ילדים

בבתי ספר וכוי, וכן גם לגבי הסבה מקצועית. מה הקושי בהעברת מידע מכסימלי

לעולה עוד בהיותו בפריז, בלונדון או בניו יורק?

מ' זינגר ;

הבעיות שצייר בפנינו כאן מר רוזנבום אינן מתרחשות יותר היום. עולים

מבריטניה ומאוסטרליה לא נתקלו בבעיות כאלה כ-4 השנים האחרונות.
היו"ר מ. גלזר-תעסה
באשר לרישום ילדים בבתי הספר אני יודעת שכאשר עולים חדשים מגיעים, אפילו

הם מגיעים שבוע לפני תום שנת הלימודים, אין כל מגבלות בכל הנוגע לרישום ילדיהם

בבתי הספר. ואם בכל זאת יש בעיות בענין רישום ילדי עולים בבתי ספר, צריך לדון

בענין זה עם משרד החינוך והתרבות.

ב' אבני t

ברור לכולם שסידור מוקדם לעולי ברית המועצות זה דבר אפשרי, רצוי וגם

דרוש. חבר הכנסת ארצי נגע בענין איחוד משפחות. וכאן אנו עדים למעשים טפשיים.

הורים שעלו ארצה גרים בירושלים, ואת הבן המגיע ארצה שולחים ליפה. זכותו של

כל עולה המגיע ארצה להתגורר באותה עיר בה גרים קרובים שלו, או אנשים שהוא

קרוב אליהם. אבל לצערי הרב הנסיון מצביע על סידורים שונים, אבסורדיים

ומעשים.

אתן לכם דוגמה. בשנת 1976 עלה ארצה בחור בודד, מאיר שוורצמן. הוא נשלח

לירושלים. הוריו גרים בחיפה. אותו שלחו דורקה לירושליס, שעה שאני בטוח שבין

העולים היו כאלה שרצו להישלח לירושלים רווקה, אבל הם נשלחו לחיפה ואילו הוא,

שרצה להיות בחיפה איפה שגרים הוריו, נשלח לירושלים. בחודש מאי השנה עלתה

ארצה אשת סרובניק. בנה גר בתלפיות במזרח ירושלים ביחד עם משפחתו. הוא גר

במרחק של 50 מטרים בלבד מבית קנדה. אני קיבלתי את ההודעה על יציאתה של האשה

מברית המועצות חודש ימים לפני שהיא אכן הגיעה, והתחלתי לטפל בסידורה בארץ

הפעלתי את כל הקשרים שלי עם אנשי הסוכנות ועד לשר יוסקה שפירא הגעתי. ומ

היתה התוצאה? במשך חודשיים, או קרוב לחודשיים, מיום עלותה לארץ היא ישבה

בדירתו של בנה, בה מתגורר גם אביה של אשת בנה, וכן כל הילדים כמובן, וחיכתה

עד שסוף סוף קיבלה חדר בבית קנדה. התברר לי כי בבית קנדה היו 8 חדרים ריקים

שעה שהאשה חיכתה בבית בנה לחדר בבית קנדה. תחילה הציעו חדר ברעננה, אחר כך

הציעו את בית גיורא בירושלים, ורק בסופו של דבר הצלחנו במאמצינו. אבל-אינכם

יכולים לתאר לעצמכם בכמה התרוצצויות זה עלה לנו.



ברגע שבהתאחדות עולי ברית המועצות קיבלנו ידיעה שהסוכנות קיבלה החלטה

לעשות סידור מוקדם לגבי יהודי ברית המועצות. ביקשנו פגישה עם השר צור. ארבעה

פעילים ביקרו אצלו, וגם מר תמיר היה שם. דיברנו איתו במשך שעה קיבלנו הבטחה

שלא יהיו שום בעיות, ושאם הסוכנות מסכימה לזה גס משרד הקליטה מסכים. שלחנו

אז מכתב למר חיים אהרון בו מסרנו על הענין הזה. ועכשיו נשארת הבעיה הטכנית

להיפגש ואולי גס למנות ועדה בין-משרדית שתטפל בזה. טרם קיבלנו תשובה על המכתב

שמסרנו לכבוד השר צור, ודבר טרם נעשה בנדון. ואף אחד אינו יודע מדוע עוד לא

נעשה דבר.

הבעיה של סידור מוקדם לעולי ברית המועצות קשורה בבעיית משכנתאות שעולים

חדשים מקבלים לצורך רכישת דירת קבע. לפני שנתיים ותצי השתמשתי בזכויות של

המשפחה שלי וקיבלנו 32 אלף דולר ועוד משכנתא משלימה בגובה של 16 אלף דולר,

ובסכום של 48 אלף דולר קנינו דירה בעיר. היום כבר אי אפשר לעשות זאת, הזכות

למשכנתא למשפחה של עולים מגיעה היום ל-25 אלף דולר בלבד, והמשכנתא המשלימה

ירדה מ-16 אלף דולר ל-7,500 דולר, וב-32 אלף דולר אי אפשר לקנות היום דירה.

עי תמיר ;

המספרים אינם נכונים, אבל לא זה הנושא העומד כאן היום לדיון, ולכן לא

אכנס לפרטים,

ב ' אבני;

את המספרים האלה קיבלנו ממשרד הקליטה.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני מציעה שתבקש הבהרות. אנחנו שמענו את המספרים והם אינם כמו אלה

שהבאת עתה בפנינו. אבל זה דבר שבהחלט ניתן לברר אותו,

בי אבני!

לדעתי אין טעם לדבר על סידור מוקדם אס לא בונים דירות בשכירות.

מצד אחד, ומורידים את סכום ההלוואה לרכישת דירה הניתן לעוללם חדשים. מהצד

השני.

א' גבילי;

גברת סלובין תארה את המצב כמו שהוא, ואפשר להוסיף עוד ועוד לדבריה.

גס היום המצב הוא כזה שכאשר מגיעים העולים ללוד שולחים אותם למרכז קליטה

לא לפי מקום העבודה שאולי מובטח להם, ולא למקום בו נמצאים קרובים שלהם,

אלא לאן שהפקיד מוצא לנכון לשלוח אותם. ואני יכול להצביע בפניכם על דוגמאות

רבות המצביעות על כך, כאשר מגיעה מרומניה עולה חדשה עם ילדיה, שולחים אותה

לתל אביב כאשר הוריה נמצאים בנצרת. רק התרוצצות שנמשכה חודש ימים הביאה . את

הדבר על תיקונו. המצב הזה היה בעבר, והוא קיים גם כיום.

מה זה סידור מוקדס? משפחה באנגליה, בארצות הברית או בצרפת באה אל שליח

עליה ונרשמת אצלו, ועבור המשפחה הזאת משאירים דירה כרזרבה עבורה, אפילו

למשך מספר חודשים, ואף למעלה מזה, מדוע אי אפשר להשאיר במרכזי הקליטה השונים

דירות מספר לעולים המגיעים ממזרח אירופה כאשר יש להם הצדקה להימצא דווקה

במקום זה. ולא במקום אחר, מה בעצם מפריע לנו לעשות עבורם סידור כזה?



מדוע צריך בכל כך הרבה החלטות וישיבות כדי להסדיר דברים כאלהמ מדוע לא

עושים אח הסידורים האלה ללא בל בעיות, ומדוע אין הענין הזה מתקדם? אינני

רוצה להגיד דבר על זה שרוכשים דירות ברל מיני מקומות בארץ בשביל העולים

מאתיופיה, אבל יש אפליה של עולים היושבים במרכזי קליטה במשך 3 יאף 4 שנים

ואין נותנים להם דירה. איר אנחנו יכולים להשלים עם סידור כזה, כאשר אומרים

לעולים היושבים במשך שנים במרכזי קליטה שאין דירות עבורם, ובשביל עולי

אתיופיה שהגיעו הרבה יותר מאוחר מהם ארצה יש דירות בחולון ובמקומות אחרים?

מזה שנים שאנחנו מבקשים סידור מוקדם בשביל עולים מברית המועצות דמארצות

מזרח אירופה. אין צורך בקבלת החלטה נוספת בענין זה, אלא צריך להתחיל בביצוע

דברים.

ד' לויז;

אין חולקים על כך שכולנר מעונינים בסידור מוקדם בשביל כל העולים. אין

כאן צד אחד מול צד שני. לא שימרים על רזרבה של דירות שאפשר היה לתת איתן

לעולים שזה עתה הגיעו, ואין נותנים להם אותן. זה לא כף.

בהנהלת המחלקה היו דיונים בנושא הזה. אילו היינו רואים את הענין בפשוט

כל כך לא היינו צריכים לדון היום בנושא הזה. אלא שיש בעיות, ולא קלות. ואין

המדובר בהחלטה שקל ופשוט לבצע אותה. נכון שיש מקרים שעולים מברית המועצות

יודעים מראש, אפילו מספר חודשים מראש. שהם עומדים לצאת משם, ויש להם משפחות

בארץ. יש גם מקרים בהם המשפחרת בארץ מחליטות בשביל העולה החדש, עוד לפני שהגיע

ארצה, ואחר כך מתברר שהוא לא רוצה לקבל את ההחלטות שעשו בשבילו. ולא פעם

שמענו תלונות בענין זה, כמו; מה פתאום אחי יקבע בשבילי שאני אגור לידו באשקלון

שעה שאני רוצה לגור דווקה ליד חברי הטוב מצ'רנוביץ הגר בחיפה.

אבקש מאנשי משרדי שימציאו לכס את המספרים הקשורים בנושא הנדון כאן.

אינני חושב שמדובר במספר רציני של דירות ריקות הנשמרות לעולים שצריכים

להגיע מארצות הרווחה. נכון שיש מספר דירות העומדות וממתינות לעולים שאתם

נעשה סידור מוקדם. וגם עבור עולים שיגיעו ממזרח אירופה. אין במרכזי הקליטה

דירות העומדות ריקות מפני שמחכים לעולים שאולי באו למשרד שלנו בשיקגו ואמרו

שהם מתכוננים לעלות.

השנה נכנסנו ללחץ בלתי רגיל כאשר היינו להשיב תשובה שלילית לאנשים רבים בי

בשביל קליפות יהדות אתיופיה לקחנו הרבה דירות בירושלים. כי לא רצינו ללכת

רק בכיוון של בתי מלון, בגלל המגבית המיוחדת שהיתה באמריקה בשביל יהודי אתיופיה.

רצינו להראות שגם בירושלים אפשר להכניס יהודים מאתיופיה. במבשרת, בגילה ובעוד

מקומות יושבות כבר עשרות משפחות מאתיופיה. חלק מהדירות האלה היו דירות במסגרת

סידור מוקדם.

את הציבור הישראלי הייתי מחלק לשניים. חלק אחד הוא אותו חלק התוקף את

המיממסד, והחלק חשני הוא זה המגן על המיממסד. גם אני עולה מארצות-הברית,

וכמו אלפים רבים אחרים הגעתי גם אני ארצה ללא סידור מוקדם, וללא בעיו, ואף

הצלחתי להיקלט בארץ. גם אינפורמציה נכונה לא היתה לי. וכפי שאמרתי, אלפים

רבים כמוני עלו ארצה ונקלטו בה, והענינים שלהם לא הגיעו לעתונות.

ישנה מערכת עליה שקולטת, ומובן שיש גם בעיות למערכת הזאת, כמו שיש בעיות

בכל משרד ממשלתי ובכל מגזר אחר. בכל משרד יושבים ועושים תכנון ומחפשים

דרכים לשיטות טוברת יותר. ובכל זאת יש בעיות ויש חריגות ואי אפשר להתעלם

מהן. אסור לי לשבת בתפקידי הנוכחי אילו הייתי מגן כל יום על כל פאשלה שנעשית,

ופאשלות עשנות על ידי כל אחד, וגם על ידינו.





אם אנחנו יכולים להגיע למצב בר ניתן לקשות סידור מווקדם קם עולים, לכוון

את העליה שלהם לארץ כסו שצריך וללא בעיות. הרי זה יהיה נפלא. להשגת מצב כזה

אנחנו חותרים. אם נוכל לבצע סידור מוקדם, נעשה זאת. אם הסידור המוקדם המוצלח

יעודד עליה נוספת. ואם בעקבות זאת יבואו המונים אז ברור שלא נוכל לעשות בשביל

כולם את הסידור המוקדם הזה ובהצלחה. אבל אין ספק שהמגמה שלנו היא להגיע לסידור

מוקדם מוצלח לגבי כולם, ולראות את כולם באותו מעמד, אותו סטטוס, גם כאשר הדברים

אינם שחור - לבן, ויש בעיות גם כאשר עושים סידור מוקדם.

בהנהלת המחלקה סבורים שצריך לנסות להגיע לסידור מוקדם לגבי בל יהודי העולו

לארץ מכל ארץ שהיא. אבל בדרך שבין קבלת ההחלטה הזאת רעד לביצועה מתעוררות

בעירת לא קלות. אין זה סוד שיש בעיותי שומעים עליהן בכלי התקשורת, מרבים לדבר

עליהן בסוכנות ובמשרד הקליטה. אבל ישנו סרד אחד שחבל שהציבור לא ירדע אותר,

ואני מתכוון לכך שאם הסוכנות ומשרד הקליטה לא היו עובדים ביחד ובשיתוף פעולה

כי אז היינו נמצאים הירם במצב קשה ערד ירתר, היינר בצרה ירתר גדרלה. בקריה

ישנו מבנה בר ירשבים ביחד אנשי משרד הקליטה ראנשי הסוכנות היהודית, כאשר אנשי

הסרכנות מבקרים במשרדי משרד הקליטה, ראנשי משרד הקליטה נכנסים למשרדי הסוכנות.

אלמלא עבדו כך ביחד לא היינו יכולים לבצע את התפקיד הקשה של הקליטה.

נכרן שיש בעירת, אבל הדברים בכל זאת נעשים. יתכן מאד שאילר היר ברדקים

הירם את האפשרות להקים את הסוכנות ואת משרר הקליטה, היה מקום להתווכח אם צריך

לעשות זאת בצורה זר אר בצורה אחרת. אבל גם משרד הקליטה וגם הסוכנות קיימים

רטרב שהם פרעלים בידח- .

סידרר מרקדם הרא דבר שצריך לשאוף אליו לגבי כל עולה ועולה. נכון שיש

בעיות, ויש מקומות בהם קל יותר לבצע את הדבר הזה, ויש מקומות בהם זה יותר

קשה. ישנם מקומות בהם אין תמיד כל האינפורמציה הדרושה. וצריך לדאוג לכך שהדבר

יבוא על תיקונו. אני חוזר ומציין כי המגמה היא לנסות להגיע, עד כמה שאפשר,

לסידרר מרקדם שיהיה מקרבל גם עלינו, גם על משרד הקליטה, ובמיוחד על העולים.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני שמחה מאד על שקיימנו היום את הדיון הזה, כי יש חברי כנסת המסתכלים

על הנושא הזה בראייה לא נכונה. ואפילו מסוכנת. אנחנו פוליטיקאים ולעתים

אנחנו רואים נושא מסריים בראייה פרליטית. אפילו כשמדובר בנושא שהוא בקרנצנסרס

מלא בישראל. משום כך עלינו לעמוד על המשמר כאשר מדובר בנושא הזה.

צריך לבדוק את הנושא ולברר את כל המידע הקשור בו. חשוב מאד. במיוחד

בתקופה בה ישנם מחשבים, שמידע כזה יימצא בכל מקום בו צריך מידע כזה להימצא.

אינני מוכנה להשלים עם טענה שהעולים אינם מקבלים את המידע המדוייק והמעודכן

ביותר בכל מקום בו מבקשים לקבל אותו, והוא צריך להקיף כל נושא אפשרי, החל

מרשיון נהיגה רעד לנרשא השקערת. שמעתי על ערלה מארץ ררוהה שעלתה עם סידור

מוקדם ולא חידשה בארץ מוצאה את רשיון הנהיגה שלה לפני שעלתה ארצה, כי לא

אמרו לה שחשוב שתעשה זאת, רעכשיר שהיא בארץ רררצה ברשיון נהיגה התברר לה שהיא

צריכה לעבור מבחן בנהיגה כדי לקבל את רשיון הנהיגה, מסתבר שהפרט הזה ל8 היה

כתוב בצורה מפורטת בין סעיפי האינפורמציה השונים.

אני רוצה להעיר את תשומת לב האנשים הנוגעים בדבר לכך שכל הדברים הנראים

לנר ברררים רפשרטים כל כך צריכים להיות מנרסחים בצררה קריאה, ברררה רמרבנת

על ידי כל מי שמתעניין בנרשא הזה כדי שלא תהיינה אי הבנרת.



אני שמחה שגם במשרד העליה והקליטה וגם בסוכנות יש גישה חיובית. לנושא

של סידור מוקדם, חבל רק שהמרחק לביצוע הדברים עדיין רב. אני רוצה גם לנסות

לעקור את המחשבה כאילו יש כאן אפליה מכוונת מראש בין עולים, אמרתי כבר

בהזדמנות אחרת בי קיימת מציאות שבעצם מהותה מפלה מראש ציבור מסויים. ולכן

אין כלל מקום לחשוב כאילו יש אפליה מכוונת. מובן שלאנשים מסויימים יש יותר

מהלכים מאשר לאנשים אחרים, אבל זה איננו הקו המנחה ואיננו צריכים לראות זאת

בתור שכזה. לכן. כפי שאמרתי, צריך לעקרר את המחשבות האלה. כי אסור שכל דבר

יהפוך לנושא לניגוח.

נושא העליה והקליטה הוא נושא ממלכתי. ובתור שכזה הוא עומד לנגד עינינו.

ללא עליה יהיה מצבנו חמור ביותר. אנו זקוקים ורוצים במאות אלפי העולים

שיבואו. ללא עולים נימצא כולנו בבעיה קשה, עם סידור מוקדם וללא סידור מוקדם.

לכן צריו לראות את הבעיה לעומקה, להבין מה כאן התשוב ולמה אנחנו שואפים.

אני חושבת בי שני הגורמים היושבים באן היום צריכים לשבת ביחד בראש אתר,

במחשבה אחת מנוטרלת מכל מיני שיקולים אתרים. הגישה של כולנו צריכה להיות גישה

ממלכתית לאומית, כי כל שיקול אחר יפגע תלילה בכולנו ביחד.

אני חולקת על הטענה כאילו אי אפשר לפתור את הבעיה של מרכזי הקליטה

הסתומים. גם לפני העליה מאתיופיה היו במרכזי העליה עולים שישבו שם שלוש, ארבע

ואפילו חמש שנים. אני חושבת שכל הממשלות שלנו. כולל הממשלה הנוכחית, אשמות

בכך. הממשלה היא הגורס שיכול וצריך לפתור את הבעיה, והכוונה היא לבניית דירות

להשכרה במחיר מתקבל על הדעת. אמרתי בהזדמנות אחרת: קחו שלושה מטוסים, עשרה

טנקים ופתרתם את הבעיה של דירות להשכרה בשלב מסויים.

אני מחזקת את ידי שר הקליטה ומאחלת לו שיהיה לו מעמד יותר הזק בממשלה

ושיצליח להניע שרים נוספים שיילכו יד ביד אתו בוועדת השרים לענייני קליטה

וביחד יעשו לפתרון הבעיה. תשוב כמובן המשקל שהממשלה כולה מייחדת לנושא הזה.

יכול להיות שיתקיפו אותי בשל דברי הבאים, ובכל זאת אומר אותם. אני תושבת

שהממשלה אינה נותנת דעתה במידה מספקת לנושא העליה והקליטה. מה מקומו של משרד

הקליטה בין יתר המשרדים בכל הנוגע למשאבים? אני יכולה להגיד לבם שהוא איננו

ניצב במקום מכובד, ואני נוקטת לשון המעטה. נושא העליה מקביל בחשיבותו לנושא

הבטתון, וטוב שכולנו נדע זאת.

חלק מהדברים יועבר לממשלה. טוב תעשה הממשלה אם תשב שבעה נקיים ותמצא

פתרון לבעיית המחסור בדירות ליהשכרה. נושא העליה והקליטה חייב להיות על סדר

יומה של הכנסת כל הזמן.

אשר להצעה בדבר שיכון עולים בבתי מלון, לי אישית יש אלרגיה לבתי

מלון אחרי שביקרתי וראיתי איך הדברים מתנהלים שם. אבל אין להוציא אותם מכלל

חשבון כאשר מדובר במספר ימים או בשבוע לכל היותר. אבל הייתי מעדיפה שיימצא

סידור קצת יותר סימפטי עבור העולה מיד בהגיעו ללוד.

אני גם מסכימה עם הדברים שאמר כאן מר דוד לוין, שלעתים המשפחה בארץ

מכשילה את העולה שרק עתה מגיע ומפריעה לקליטתו, וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

וצריך לנהוג בזהירות רבה.

אני גם רוצה להביע תקווה שהעניינים השתפרו מאז הנסיון שהיה למר רוזנבום

בהגיעו ארצה, ואני מניחה שאכן השתפרו,אף כי יש בוודאי מקום לשיפורים נוספים.

היה נסיו ן דומה עם משפחה אמידה שעלתה ארצה, ובגלל המעמד המכובד שהיה לה בהברה

בארץ מוצאה חשב מישהו שטוב יהיה אם המשפחה הזאת תימצא במקום מסויים, ואחר כך

התברר שבני המשפחה כלל לא רצו בזה. אבל מובן שמהדוגמאות הפרטניות אין להסיק

מסקנות ולהגיע להכללות. צריך לבדוק בל מקרה לגופו.



אני רוצה להדדית לכולכם על שבאתם ואפרתם לנו אח אשר היה לכם לומרי

אני מקווה שהממשלה שלנו, דווקה בהרכב הנוכחי שלה, תעשה יותר בתחום הזה

שעליו דיברנו, ולא תסתפק בדיבורים, ואני מתכוונת בדברי אלה בעיקר לדירות

בהשכרה ,

תודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 14,10)

קוד המקור של הנתונים