ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 10/06/1985

החינוך הדתי של יהודי אתיופיה והתבטאויות הרבנים הראשיים -הצעות לסדר-היום של חה"כ: י. ארצי, פ. גולדשטיין, ח. גרוסמן ומ. כהנא

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני כ"א בסיוון התשמ"ה - 10.6.85 - בשעה 13.00
נכחו
חברי הוועדה; מ' גלזר-תעסה - יו"ר

יי ארצי

די בן-מאיר

ה' דרוקמן

מי הכהן

ר' כהן

מ' כהנא

אי שוסטק

מוזמנים; יי בורג - שר הדתות

יי צור - שר לקליטת העליה

פי גולדשטיין- חבר-הכנסת

הי גרוסמן - חברת-הכנסת

מי שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

הי אהרון - ראש מח' העליה, הסוכנות היהודית

די לוין

אי גורדון - ראש מחי עליית-הנוער

י' מאיר - ראש המח' לחינוך יהודי בגולה

הרב אי אדלר - עוז לרב הראשי לענייני יהודי אתיופיה

אי פינט - עוזר ראש מחי עליית-הנוער

הלוי - מזכיר כללי של הרבנות הראשית

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
החינוך הדתי של יהודי אתיופיה והתבטאויות הרבנים הראשיים -
הצעות לסדר-היום של חה"כ
יי ארצי, פי גולדשטיין, חי גרוסמן

ומי כהנא.



החינוך הדתי של יהודי אתיופיה והתבטאויות הרבנים הראשיים -

הצעות לסדר-היום של חה"כ; י' ארצי, פ' גולדשטיין, ח' גרוסמן ומ' כהנא

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

מי הכהן;

אני רוצה להסב את תשומת-לב הוועדה לבעייה, שאני חושב שהיא צריכה להעסיק

אותנו וצריך להתריע עליה. כבר תקופה ארוכה שנשיאות הכנסת אינה מכירה בהצעות

דחופות לסדר-היום, לא בנושא העליה, לא בנושא יהדות ברית-המועצות ולא בנושא

הירידה. אם נושא העליה לא מעניין את הכנסת, אולי אין צורך גם בוועדח העליה

והקליטה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מקדמת בברכה את שר הדתות מר בורג, את שר העליה והקליטה מר צור ואת כל

הנוכחים. נושא הדיון בישיבה זו הוא יהודי אתיופיה, אבל אני חייבת להדגיש

שהישיבה הזאת נקראה באופן דוזוף ולכן לא יכולתי להיענות לבקשתם של כמה חברים

לדחות אותה,בשבוע.

נושא הדיון הועבר אלינו על-ידי נשיאות הכנסת ונתבקשתי על-ידי יו"ר הכנסת,

מר הלל, לדון בוועדה במספר הצעות לסדר-היום, מהן דחופות ומהן רגילות. בינתיים

היתה התבטאות של הרבנות הראשית ביום שני בבוקר בשבוע שעבר, כשהיתה פניה

לארצות-הברית להפסיק או לצמצם את התרומות למען יהודי אתיופיה.

השר לענייני דתות יי בורג;

זה היה בראדיו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

כן. אני רוצה למחות בשם חברי הוועדה, על שהכנסת לא ממלאה את תפקידו בנושא

חברתי כל-כך רגיש. אני כמעט בטוחה שהכנסת תדון בשביתתם של נהגי המוניות - וזה

נושא חשוב שהכנסת צריכה להידרש לו - אבל אינני מקבלת היום את הסיבה שיושב-ראש

הכנסת, ראש הממשלה והאנשים האמונים על הנושא הורידו את כל ההצעות לסדר-היום

שהוגשו לנשיאות הכנסת בגלל שהנושא חסוי ומוטב לשמור על פרופיל נמוך.

אין זה סוד שקיימנו לפחות 4-3 ישיבות עם המוסדות הרלבנטיים לנושא הזה

ושמענו מסר אחר לחלוטין ממה שנעשה בשטח. לכן, לא ייתכן שהממשלה תאמר שצריך

לשמור על פרופיל נמוך ואסור לדון בנושא בפרהסיה. בעקבות זה אפילו בוטל יום עיון

שכבר היה ערוך כדבעי בנושא הזה, ואני קבלתי את הדין, למרות שהנושא של יום העיון

היה הקליטה החברתית והחינוכית של יהודי אתיופיה, ולא על דרך הגעתם וכוי. לא

ייתכן שהנושא יהיה חסוי בפני הכנסת, ולא יהיה חסוי בפני אמצעי התקשורת. שרים

וראשי מחלקות בסוכנות מתראיינים, מביאים כתבות של חעתונות, ועוד, ולא ייתכן שזה

יהיה בשני כיוונים סותרים זה את זה.

לדעתי, הממשלה איבדה מאמינותה בנושא הזה, כשהיא עושה אותו חסוי בפני הכנסת

ובפני אלה שמעלים את נושא בהצעות לסדר-היום, דחופות או רגילות, והוא לא חסוי

בעיני כל. אני מוחה על הגישה הזאת.

היות ויושבים אתנו שני שרים הנוגעים ישירות לנושא, ייתכן שנשמע איזה שהוא

הסבר שיאפשר לנו להבין טוב יותר את העניין, ואינני רוצה להטיל ספק מלכתחילה.

אבל הייתי רוצה שלפחות אתם תביעו את מחאתה של ועדת העליה והקליטה, שמוחה בשם

רבים מחברי הכנסת שהגישו הצעות לסדר-היום והכנסת היתה צריכה לדון בבעייה הזאת.

זה נושא שאחרים מגדירים אותו בצורה בוטה יותר כפצצת זמן חברתית, והכנסת לא דנה

בזה כלל, ואם יש לכך סיבות נסתרות קצרה בינתי מלהבין אותן.



לעצם העניין, אני מודה לחברי-הכנסת חייקה גרוסמן, פנחס גולדשטיין, מאיר

כהנא ויצחק אדצי שהגישו את ההצעות הדחופות לסדר-היום, שבעקבותיהן הישיבה הזאת

מתקיימת. ההצעות הוכרו כדחופות, אבל לא לדיון במליאה אלא בוועדה. אני נעניתי

לבקשתו של יושב-ראש הכנסת, אבל במחאה מאד גדולה.

השר לענייני דתות י' בורג;

אני חושב שלא השר צור ולא השר בורג הם הכתובת לכל מה ©אמרת עד עכשיו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אם כך, מחאתי עוברת לכתובת אחרת.
השר לענייני דתות י' בורג
חלק מהדברים שאמרת עכשיו שמעתי בפעם הראשונה. הכנסת היא לא צנזור של

הרבנים, במיוחד לאור העובדה שהם כלל לא עשו את זה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

ביום שני בבוקר שמע כל עם ישראל בראדיו את אשר שמע, ובעקבות זה הוגשו

ההצעות. באותו יום קיימנו ישיבה בנושא אחר, אבל אני נדרשתי לתת הודעה לעתונות

שאנחנו, חברי ועדת העליה והקליטה, מוחים על ההתבטאות. השבתי שלפני שאנחנו מוחים

אני רוצה לשאול את הרבנים הראשיים אם הם באמת אמרו את אשר אמרו. שאלתי את שני

הרבנים הראשיים אם הם אמרו את הדברים שיוחסו להם והם השיבו; לא היה ולא נברא.

אלא שאחר-כך היתה שיחה עם הדובר והוא כנראה נכשל בלשונו.
מר הלוי
הוא גם לא דובר של הרבנות הראשית.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

הרבנים היו צריכים לצאת בהכחשה לפחות.

השר לענייני דתות י' בורג;

היתה הכחשה למחרת. ,

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני חושבת שנהגתי נכון. לא התרעתי בעתונות, כפי שחברי הוועדה בקשו, אלא

פניתי אליהם ושאלתי. מאחר ששמעתי מה שהם אמרו, רציתי לבדוק גם איר דבר כזה

מתגלגל בצורה בוטה כזו. כנראה שמישהו מאותו מוסד, לא רב ראשי, חלילה, נכשל.

נאמר לי גם שרק בצורה כזאת אפשר היה להביא את הנושא לדיון בצורה כל-כך אקוטית.

אני לא מקבלת את הסברה הזאת, ובוודאי לא את ההסבר שהרבנות הראשית מוצאת לנכון

ללכת בדרל הזאת.

אדוני שר הדתות, הרי יש לר עמדה בנושא הזה, ואולי זה הפורום שלו צריך להגיד

מה קורה עם ההחלטות של הרבנות הראשית בקשר לחינוך הילדים. יש בלבול וויכוח

בנושא חזה גם בתוך הרבנות וגם בין הרבנות לבין הסקטור שאינו דתי. לכן אני חושבת

שאתה, כשר הדתות, אינך יכול להגיד; זה לא תחום שלי.

או שאנחנו נעלה את העניין מעל במת הכנסת ונדון בנושא החינוך ובנושא החברתי

של יהודי אתיופיה. בקרב האתיופים יש מקרים של התאבדויות, גירושין שלא לצורך

כנראה, וחלק מהם נובע מהנושא הזה. שני הרבנים הראשיים אמרו לי שעליית-הנוער,

בראשם אורי גורדון, משתדל לקיים את מה שסוכם בנושא החינוך עד גיל 18.
ח' דרוקמן
בהזמנה שקבלתי לישיבת הוועדה היה כתוב בסדר-היום: החינוך הדתי של יהודי

אתיופיה והתבטאויות הרבנים הראשיים, ואני הבנתי שאנהנו נדון על שני דברים

האלה, אני רוצה למחות. אני הגשתי לפחות 4-3 הצעות דחופות לסדר-היום על

החינוך הדתי של יהודי אתיופיה ונשיאות הכנסת לא הזדרזה להוריד אותן לוועדת העליה

והקליטה. כעת, לאחר שהרבנים הראשיים אמרו מה שאמרו, העניין הועלה לדיון.
השר לענייני דתות י' בורג
הרבנים הראשיים לא התבטאו.

חי דרוקמן;

עצם החינוך הדתי של יהודי אתיופיה איננו חשוב ולא צריך לדון עליו, ולכן

מצנזרים אותו. לתשומת-לבכם, אני הגשתי הצעה רגילה לסדר-היום והסירו אותה בנימוק

שהנושא סודי, חסוי, ואינני מבין מדוע, כשכל אמצעי התקשורת עוסקים בזה.

אי שוססק;

יש הבדל בין דיון בכנסת לבין פרסום בעתונות. כך מבינה את זה נשיאות הכנסת.

חי דרוקמן;

בסדר. אם כך, אני מבין שכל הצעה שמגישים בנושא הזה מועברת לוועדת העליה

והקליטה. אבל לא העבירו את הצעתי בקשר לוזינוך הדתי לוועדת העליה והקליטה, אלא

את עניין ההתבטאויות של הרבנים הראשיים. אני הגשתי כמה הצעות לסדר-היום והן לא

הועברו לוועדה.

אי שוסטק;

כן הועברו.
חי דרוקמן
קבלתי את הידיעה שתתקיים ישיבה בשעה 10, ובגלל חשיבות העניין התכוננתי

להיות כאן בשעה 10. היום קבלתי ידיעה שהישיבה תתקיים בשעה 11, ואני מצטער שלא

אוכל להשתתף בה. אם ידובר בישיבה על ההתבטאויות של הרבנים הראשיים, אני מבקש

לעשות זאת אחר-כך, אבל אם הוועדה מתכוננת לדון בעניין החינוך הדתי של יהודי

אתיופיה, אני חושב שזה נושא רציני מאד ואני מבקש להקדיש לכך ישיבה מיוחדת. אם

בכל-זאת זה יעלה היום לדיון, אני מבקש שיהיה לזה המשך בהשתתפות האנשים המכובדים

שנמצאים פה עכשיו.

פי גולדשטיין;

אני העליתי נושא שנקרא; התבטאויותיהם של הרבנים הראשיים. אם אני אצא

מהוועדה הזאת בידיעה שהרבנים הראשיים לא אמרו את הדברים האלה אני אהיה שבע-רצון

מהעניין. אם יסתבר לי שהרבנים הראשיים "פיספסו" בגלל הדובר שלהם ומה שפורסם

באמצעי התקשורת יצא שלא כדין ושלא כהלכה, לא על-פי הגיור ולא על-פי החינוך, אני

אוריד את הצעתי. אני רק מביע תמיהה על זה שנדרשנו לחכות כל-כך הרבה זמן,

כשהרבנים יכלו להכחיש את הדברים.

השר לקליטת העליה יי צור;

הם הכחישו.



פ' גולדשטיין;

כנראה שהם עשו את זה בזמן לא נווז לי, כי אני לא שומע ראדיו. גברתי

היושבת-ראש, אם לשר הדתות יש מה לומר בעניין הזה, אני מבקש לשמוע את דבריו ובזה

אני אצא ידי חובה,

די בן-מאיר;

יש הבדל עקרוני אם מדברים על זה באמצעי התקשורת או אם ניתן אישור לדון בזה

בכנסת. על שחרור השבויים דברו בכל מקום בעולם, אבל לא דברו על זה בארץ. ברגע

שהודיעו בנשיאות הכנסת שיש בקשה של הרשויות המוסמכות לא לדון בזה בפומבי, נענינו

לבקשה.

די כהן;

מי ביקש?
א' שוסטק
הממשלה וגורמי הבטחון.

די בן-מאיר;

אגב, הנהגנו בנושא הזה חידוש בתקנון. בדרך-כלל מקובל שאם מציעים הצעה

שנוגעת לענייני וזוץ ובטחון ולא טוב לדון בה בפומבי, סמכותו של יו"ר הכנסת, לפי

תקנון הכנסת, להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החוץ והבטחון. עכשיו הוא השתמש

באותה סמכות והעביר הצעות כאלה לדיון בוועדת העליה והקליטה והרי הן לפניכם. אני

מציע לא להכריז הכרזות נגד נשיאות הכנסת.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
בנושא יהודי אתיופיה פורסמו דברים רבים מאד ולכן אינני מבינה מדוע הכנסת לא

דנה בזה. אני חושבת שהכנסת צריכה לדון בזה לא רק בוועדה.

די בן-מאיר;

היא תדון בזה בשבוע הבא.

השר לקליטת העליה יי צור;

בשבוע הבא אני אמסור במליאת הכנסת סקירה על פעולות המשרד ויתקיים דיון.

אני אומר לכם במלוא האחריות שבשבוע שבו דחינו את יום העיון, המצב לא דמה

למצב עכשיו. זה היה שלב מאד מאד קריטי ולכן היתה הפניה גם של ראש הממשלה וגם של

שר החוץ. כלומר, לפני חודשיים הכל עוד היה קריטי. נכון שבאופן טבעי לאט-לאט זה

מתמוסס. צריך לזכור שיש עוד יהודים באתיופיה, ולא מעט.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רוצה לסכם את הנקודה הזאת. אם הרבנים לא אמרו את הדבר הזה, אנחנו

רואים את העניין גמור.

יי ארצי;

אני רוצה להציג את הבעייה בקצרה. באמצעי התקשורת היה ראיון עם עוזרו של

אחד מהרבנים הראשיים, אשר הודיע בצורה פומבית שאינה משתמעת לשתי פנים, שמתוך

אי-שביעות רצון בנושא קליטת העליה במוסדות דתיים, הרבנים הראשיים פנו לאחראים על

המגבית בארצות-הברית שלא יטפלו ולא יסייעו באיסוף כספים לקרן המיוחדת המיועדת



לקליטת יהודי אתיופיה. עד כאן ספור המעשה.

עקב כך, חברים, וגם אני בתוכם, הגשנו הצעות דחופות לסדר-היום. בערב, לאחר

שהעניין יצא החוצה, שמענו הודעה שהרבנים הראשיים ביטלו את ההוראה שלהם למגבית,

לא שמענו הכחשה שהם לא אמרו את הדבר הזה, אלא שהם הודיעו שהם חזרו בהם מהפניה

הזאת, בצורה זו או אחרת.

לעניות-דעתי, הנקודה היא שמוסד ממלכתי, אשר נבחר לפי הפרוצדורה הפרלמנטרית,

פונה לגוף אשר רוצה לסייע למדינת ישראל בנקודה קריטית כמו קליטת יהודי אתיופיה,

להפעיל לחץ כספי על מדינת ישראל כדי שהמדינה תתקן או תשנה משהו; שעה שיש לצפות

שגוף מכובד כזה, אם יש לו טענות בנושא זה או אוזר, יש לו חרבה מאד כתובות כדי

לפנות אליהן. הוא יכול לפנות קודם-כל לשר הדתות, אשר ממונה פרלמנטרית על הגוף

הזה. הוא יכול לפנות לשר הקליטה, לכנסת או לחברים אשר רגישים לחינוך הדתי, ויש

רבים כאלה בכנסת, לברר את העניינים ולנסות להפעיל לוזץ ולתקן דברים. אבל בשום

ואופן אין להשתמש בשיטת החרם. אני אתנגד בכל פורום שהוא לכל סוג של חרם.

הנקודה היא לא החינוך הדתי. הנקודה היא שיטת החרם.

יש סוגיה אחרת והיא ההצעה הדחופה לסדר-היום. אילו חבר-הכנסת היה נוכח,

הייתי מסביר לו שלנו יש איזו שהיא עדיפות. ראשית, משום שיש 3 הצעות מתוך 5 כפי

שהן הועברו על-ידי מזכיר הכנסת לוועדה זו. ב. משום שמדובר כאן על הצעות דחופות,

ואילו הצעתו, עם כל הכבוד לנושא, היא הצעה רגילה.

אני מציע ליושבת-ראש הוועדה לקיים שיחה עם נשיאות הכנסת לגבי הסוגיה של

איסור או אי-איסור. האיסור לקיים דיון נראה משונה למדי, מאחר שאנחנו יודעים

שהדברים האלה נדונים בכל מיני מקומות, ואין זה טבעי שדווקה בכנסת הם לא יידונו,

אלא אם כן יש סיבות מאד מרחיקות-לכת שישכנעו את כולנו שזה לטובת העניין.

לסיכום, אני מציע שנדון בהצעות לסדר-היום בסוגיה שהועלתה ונקדיש דיון מיוחד

לנושא החשוב של החינוך הדתי, שכבר דנו בו ואנחנו יכולים לדון בו מחדש.

מי כהנא;

יש לי הצעה שאין לה כל קשר לרבנים הראשיים. זה לא משנה לי אם הרב הראשי

אמר מה שאמר, או לא. ייתכן מאד שאמרו מה שאמרו. לפני דו"ח של הוועדה משנת תש"י

בקשר לתימנים, לעיראקים ולמרוקאים שעלו ארצה. זו למעשה אותה בעייה שקיימת היום

עם היהודים שעלו מאתיופיה והיא מעניינת אותי.

יש לי הצעה דחופה בענייו זה דווקה. שמעתי מכל מיני אנשים ספורי זוועה על

כפייה אנטי-דתית. קשה לי להאמין למה אסור לנו להעלות את הנושא במליאת הכנסת.

מה יש בזה חסוי? כל יום אני שומע מתברי-כנסת מהשמאל על כפייה מהצד ההוא. למה

אסור לנו לשמוע ולהשמיע כפייה מהצד ההוא?

מכיוון שהשר צור אמר לנו שבשבוע הבא יתקיים במליאת הכנסת דיון על פעולות

משרדו, אני מעדיף להשתתף אז בדיון ולומר מה שיש לי לומר, ולא עכשיו.

לבסוף, אני מסכים עם דברי היושבת-ראש, שזו בושה שנושא כזה נדון בכל

כלי התקשורת, ולנו אסור לדון בו.

השר לענייני דתות י' בורג;

אני רוצה לומר כמה דברים, שחלק מהם לא יהיה פופולרי. אם הנושא הוא התבטאות

של הרבנים, אני לא משתתף בכלל בישיבה. הוועדה הזאת אינה צנזור על הרבנים.

אומרים דברים טובים - יבורכו. חס-ושלום, מה שפחות טוב - זו מדינה חופשית ולא כל

אחד מקבל את כל פסקי-הדין. לכן, זו איננה ועדת צנזורה על מה שהרבנים אמרו. קל

וחומר שאין ועדת צנזורה על מה שלא אמרו. יש כאן ויכוח איך עושים חביתה מביצה

שלא נולדה.



פ' גולדשטיין;

אז בשביל מה הרישה?

השר לענייני דתות י' בורג;

על-מנת שיהיה ברור גם כר וגס כך.

די כהן;

אדוני השר, להתבטאות של הרבנים, שהיתה או לא היתה, אין משמעות אם היא היתה

או לא היתה לגבי ועדת העליה והקליטה? הרי זה תפקידה של הוועדה הזאת.
השר לענייני דתות י' בורג
אמרתי באופן סיסתמטי ש[ני לא הצנזור, ולדעתי גם הוועדה הזאת איננה צנזור

על מה שאומרים. קל והומר כשלא נאמר.

אני רק יכול לומר שכששמעתי את זה, טילפנתי ואמרו לי שזה לא נאמר. אמרתי

שיש למסור את זה מיד לראדיו, ואמרו לי שהראדיו לא רוצה להביא את זה. אני מציע

לכם הצעה. ידידותית, לבקש מהראדיו בדיוק את הטקסט מה נאמר ובאיזו שעה, ומתי באה

ההכהשה שהדברים בכלל לא היו. לפי זה נראה כמה שעות עברו ומה אשמתו של מי. זה

דבר אוזר בנוגע להודעה שלא היתה, ולכן אני גם פטור מלהתייהס לשאלה מה היה אילו כן

היה.

באשר לחיסיון. שמחתי לשמוע מפי עמיתי צור שהעניין הזה ירד במידה גדולה. גם

אני לא מבין את החיסיון מתוך סיבה פשוטה; אם צדיר לומר שהם נוסעים באווירון של

חברת תעופה זו דרך תחנה אחרת מאשר נסעו אתמול או יטעו מחר - זה צריך להיות חסוי.

בתור מי שעבד שנים בעליה בי, אני בהחלט בעד חיסיון. אבל הרי רואים במוסדות

"אמונה" אלפי ילדים שמקבלים חינוך דתי. אם יש תלונות בקשר לחינוך שהוא דתי או

לא-דתי, את זה יש לברר ולא יכול להיות על זה חיסיון מטעם הכנסת.

אני חושב שאנשי עליית-הנוער, אנשי הסוכנות ואנשי משרד החינוך והתרבות

יודעים מה שהציונות הדתית עושה במערכת הקליטה. בתור שר לענייני דתות אין לי כסף

לקליטה דתית, שלדעתי היא נחוצה, אבל זה ויכוח על מישור אחר. כל מוסדות "אמונה"

ועליית-הנוער הדתית נדמה לי תפוסים עד אפס מקום על-ידי ילדים מאתיופיה.

אישית אני חושב שאנחנו חייבים לעשות הכל כדי להציל את יהודי אתיופיה ואני

מאושר שבדור שלנו זכינו לזה.

יי מאיר;

מאחר שברור שהרבנים לא אמרו את הדברים, הנוסח שפירסמו הרבנים הראשיים קיבל

עיוות בדיווח ב"קול ישראל". אני קראתי את הנוסח ב"קול ישראל" והוא לא שודר, אבל
הוא פורסם, והוא אומר
א. הדבר הזה לא היה ואין לו יסוד. ב. הרבנים הראשיים

מכירים בערכה המאחד של המגבית והם שבים וקוראים לכל יהודי העולם להעלות את

תרומותיהם ולהגביר אותם למען מימוש המטרות הלאומיות והדתיות שנוטלת על עצמה

מדינת ישראל, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

"קול ישראל" הודיע שהוא עתיד לשדר את זה, אבל לא עשה כן, ומכאן השידור

בחדשות שכאילו חזרו בהם עיוות את התוכן של ההכחשה שאני מצטט כאן מלה במלה.

אנחנו ממילא מדברים על דבר שלא חיה.

אנחנו נפגשנו עם הרבנים הראשיים מיד לאחר שידור הידיעה ב"קול ישראל" בבוקר,

מאחר שהסוכנות היהודית ממונה על המגבית, ומצאנו לנכון להיפגש מיד עם הרבנים

הראשיים על-מנת לשמוע מהם האמנם אם לאו, והדבר הזה הוכחש.



השר לענייני דתות יי בורג;

מי זה אנחנו?

יי מאיר;

ממלא-מקום יושב-ראש ההנהלה מר מתתיהו דרובלס, ראש מחי העליה עו"ד חיים

אהרון ועבדכם. בו ביום נפגשנו עם הרבנים הראשיים והדבר הזה הוכחש מכל וכל,

בעל-פה ובכתב.

די בן-מאיר;

אני לא מקבל את הדברים האלה כל-כך כפשוטם. אני מסתפק בדברים שאמר שר

הדתות. הרבנים הראשיים הבהירו כי אם הדברים לא יבואו על תיקונם, הם שוקלים

לפנות לחבריהם הרבנים בכל אתר בכדי שיפעילו השפעתם על האחראים על הקליטה על כל

היבטיה, כדי שהתקלות תבואנה על תיקונן.

אני שואל מה פירוש הדבר "להפעיל את השפעתם על האחראים על הקליטה על כל

היבטיה"?

השר לקליטת העליה יי צור;

זה שדה רחב לחרוש בו.

די בן-מאיר;

על זה בוודאי לא יהיה ויכוח בין השר לענייני דתות וביני, שהרי כבוד הרבנים

הראשיים הם רבנים לארץ-ישראל. מה יש להם לחפש בכל אתר? שיבואו לממשלה, לכנטת

ולסוכנות היהודית.

מ י הכהן;

גם על זה יש חילוקי-דעות.

די בן-מאיר;

אני מציע שנסתפק במה שאמר השר לענייני דתות ולא נעמיק חקור בעניין.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רוצה לבקש שהרבנות הראשית בכל-זאת. תבדוק איך הדבר קרה, ואם באמת קרתה

תקלה, שיתקנו אותה, מפני שכל עם ישראל שמע וזה קומם שכבות רבות מאד בציבור.

ר' כהן;

הדבר המעניין הוא שהעברת המידע בנושא הזה נעשה לא רק דרך הראדיו. אלא גם

דרך העתונות. בעתונות גם מצוטט מה הרבנים הראשיים כתבו כבר במכתבים לרבנים

בארצות-הברית.

השר לענייני דתות י' בורג;

ההכוזשה כוללת גם שזה לא נכתב ולא נשלח. זה סתם שקר.

י' ארצי;

אני מציע שנקבל את הצעתו הנבונה של שר הדתות לקבל את התדפיס מהראדיו. ב.

שנקבל מלשכת הרבנות הראשית הסבר בכתב ולאור זה נסכם בישיבה הקרובה איזה שהוא



סיכום אשר מציג את הדברים בצורה מדוייקת והוא יוצא גם לתקשורת.

השר לענייני דתות י' בורג;

בידי מסמך שהוציאה הרבנות הראשית לישראל לפני 10 ימים ובו כתוב: "הרבנים

הראשיים הבהירו בישיבה זאת, כי לידיעות בכלי התקשורת בנושא המגבית לא היה ואין

כל יסוד".
אי שוסטק
גברתי היושבת-ראש, הוועדה צריכה להגיד, שלאור הצעות לסדר-היום שהוגשו, היא

קובעת שהיא קבלה את ההודעה מהרבנות הראשית, וכדאי לצטט אותה, והוועדה מפרסמת

אותה. מפני שבכל-זאת נגרם נזק בעצם הפרסום.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מקבלת את זה. הסיכום נתקבל ברוח הדברים שנאמרו פה.

אינני רוצה להתוזיל לדון עכשיו בנושא החינוך הדתי של יהודי אתיופיה, כי אני

חושבת שזאת לא שעה מתאימה להתחיל לדון בנושא כל-כך גדול ורחב ופרובלמטי. לנושא

זה נקבע ישיבה מיוחדת.

תודה רבה לכם על הבירור הענייני. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 14.00

קוד המקור של הנתונים