ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 08/05/1985

מפגש עם קבוצת תיירים אקדמאים מהודו

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום רביעי, י"ז באייר, התשמ"ה -8 במאי, 1985, בשעה 10.00
נכחו
חברי הוועדה; מ"מ היו"ר ע. לנדאו

י, ארצי

ד. בן-מאיר

מ. הכהן

א. שוסטק

מוזמנים; מזכיר הכנסת ש. יעקבסון

ו. אנג'ל - מחלקת העליה של הסוכנות היהודית

י, סימון - מחלקת העליה של הסוכנות היהודית

קבוצת תיירים אקדמאים מהודו, המשתתפים כסמינר

עליה של מחלקת העליה של המוכנות היהודית,

מזכירת הוועדה; ו. מאור

רשמה ; ש. צהר

סדר היום; מפגש עם קבוצת תיירים אקדמאים מהודו,



היו"ר ע. לנדאו;

בוקר טוב לכל הנוכחים, וברוכים הבאים.

לגיבור היהודי החי במדינת ישראל יש לב רחב והם כלפי כל קהילה יהודית

בכל מקום בעולם. ולכן, אף שביום חול מדובר יום חג הוא לנו לפגוש כאן היום

נציגים יהודים מארץ הרחוקה מאתנו אלפי קילומטרים, ולקבל מהם אינפורמציה

מעניינת,

אנחנו לא נראה בישיבה זו שלנו היום פגישה נינוהה בין יהודים החיים

בארץ ובין יהודים שבאו אלינו מהודו הרהוקה, אלא פגישה הגיגית ומיוחדת.

אני עובר עתה לדבר בשפה האנגלית על מנת להקל על התקשורת בינינו לבין

אורחינו.

(המשר הישיבה בשפה האנגלית, שתורגמה תרגום חופשי לשפה העברית)

בוקר סוב לכולכם, ברור בואכם לישראל. אני מאמין שעמדתם די מהר על

העובדה שבמדינה שלנו ישנה פינה חמה לכל יהודי בכל מקים בעולם, ובמיוחד

ליהודים החיים בקהילות . הרחוקות מאתנו מרחק אלפי קילימסרים ונפש

יהודי עדיין הומיה אצלם ובקרבם. אבן יום הול רגיל הוא היום בישראל, אבל

עבורנו היושבים כאן זה יומ חג, כאשר יש לנו העונג לפגוש ולהכיר נציגי

הקהילה היהודית בהודו.

הישיבה הזאת לא תהא ישיבה רשמית, אלא פגישה נינוחה שנועדה לשמוע מכם

בצורה חופשית ובלתי פורמלית את אשר יש לכם להשמיע לנו, את השאלות שעליהן

אתם מבקשים לקבל תשובות וכיוצא באלו דברים.

אחרי שהיתה לנו ההזדמנות להציג בפניבם את הנוכחים מבין חברי היועדה

ולהכיר אתכם האורהים, אני מבקש שנתחיל בשמיעת אינפורמציה מפיכם, פרסים

על הקהילה היהודית במדינתכם, גודלה, פעילויותיה, התקרות והחלומות שלכם

וכו', ואחר כך נבקש לשמוע גם על ההתרשמות שלכם מכיקורכם בארץ עד כה,

לאחר מכן נשמה להשיב לשאלות שתציגו בפנינו.
רפי
אני אדבר בשם הקבוצה שעמה באתי. העדה שלנו בהודו קוראת לעצמה נשם

בני-ישראל. אנחנו שומרים על המסורת. אנחנו חוגגים את ימי החג ואת ימי-

הזכרון. בשנת 1962 מנתה הקהילה שלנו 30 אלף נפש. מספרם ירד מאז והגיע

ל-8000 - 7000 נפש. חלק מאנשי הקהילה עלה לישראל, חלק היגר לארצות אחרות.

היהודים בקהילה שלנו מסודרים בעבודה ומרוצים מעבודתם, והם גם מסודרים

בבתים, ואם אינם מסוגלים להגר מיד לישראל הרי זה גם מפני שהם מסודרים

בעבודה ובדיור, כפי שכבר אמרתי, וגם בגלל העדר הדרכה מתאימה שם בכל הנוגע

לישראל ולעליה אליה.

אני רוצה לציין כי אנו, היהודים בהודו, תומכים תמיד במדיניות של

מדינת ישראל ובפעולותיה. יש לנו 16 בתי כנסת פעילים, והם מהירים מרכז

לחיים התרבותיים של הקהילה שלנו. ישנו גם ארגון ציוני של יהודי בומביי,

יבו יש ועדות וקבוצות שעוסקות בפעילויות שונות, יבין היתר גם נותנות

מלגות לסטודנסים יהודים.



החלוט של כולנר היא ירושלים בירת ישראל, והמדינה כולה, יום שמח

יהיה זה בשביל כל היהודים ובשביל בגי-ישראל כאשר ירושלים תיבנה מחדש

על-ידי העם הנבחר, ואנחנו שואפים מאד לעשות את העבידה הזאת ולקחת בה

חלק על ידי עלייתנו מהודו לישראל. אנו מבקשים לדעת מה הן הדרבים

והאפשרויות להגשמת החלום בשביל אלה שעדיין חיים בהודו.
מ. הכהן
איר זה שהנוכחים כאן הם מבומביי, שעה ששמעתי שרוב חברי הקבוצה שבאה

לביקור בארץ חיה בטאנה.

רפי t

אנחנו חלק מקבוצה בת 60 שבאה לישראל, בקבוצה הנמצאת כאן הירם ישנם

רק 17 איש מתוף כל הקבוצה. רוב הנוכחים באן הס מבימביי, אבל בקבוצה ישנם

גם אנשים מאונה, נדבר ועוד.

מתור כל היהודים שחיים היום בהודו חיים כ- 6000 יהודים, ואף למעלה

מזה, בבומביי. מעסים בלבד חיים מחוצה לה. הקהילה של קוצ'ין, למשל, עולה

לישראל כקבוצה.

היו"ר ע. לנדאו;

אולי תוכלו לספר לנו על החינוך היהודי בהודו, באיזו מידה הוא קיים,

והאם מלמדים שמ אח השפה העברית, בין שאר הנושאים הקשורים ביהדות?

רפי t

אכן ניתן חינוך יהודי בביה"ס שם. אבריהם בנימין ראשתו הם המורים

לעברית. הם גם סרחו רבות בהבאה הקבוצה הזאת לישראל. הם מלמדים בביה"מ

היהודי עברית מודרנית ועתיקה, תפילות, תרבות ומסורת יהודית, בחינור

יהודי עוסקים גם מורים שלמדו בארץ 3 שנים. גם אני מלמד שם בימי ראשון .

מצערת העובדה שיש לנו מעס מאד אינפורמציה חדשה ומעודכנת על ישראל.

אפשר וכדאי לשלוח עתונים, מאמרים, חוברות וספרי אינפורמציה לבתי הכנסת שלנו,

כי רוב היהודים מבקרים בהם, וכר חיבל האינפורמציה הזאת להגיע אל כל היהודים

שם.

היו"ר ע. לנדאו;

כמה שעות בשבוע לומר תלמיד יהודי את השפה העברית ושאר לימודי יהדות?

רפי t

אלה היודעים על קיומו של בית-ספר כזה באים ללמוד בו. אבל לא כולם

יודעים, לא בולם באים. אשת הקונסול החלה ללמד עברית בבית-הספר מיד עם

הגיעה לשם. תהיה עכשיו תכנית מיוחדת בביה"ס שלנו על ידי מי שהגיע

מישראל להודו.
היו"ר ע. לנדאו
אולי תוכל למסור לנר מה בערך אחוז הצעירים היהודים המקבלים חינוך

יהודי אצלכם.
רפי
הצעירים אצלנו די מאורגנים. יש לנו קבוצות נוער הנפגשות באופן קבוע

אחת לשבוע, בשבתות. בפגישה הזאת הם שומעים הרצאות, מנהלים ויכוח ושיחה. יש

לנו קבוצות החוגגות את חגי היהודים, יש לנו גם נואמים מקרב יהודי המקדם

המסבירים לצעירים את משמעות החג הנחוג מדי פעם, את המנהגים הקשורים בו וכו'.

בשאר ימות השבוע יש מעט פעילויות. רוב הפעילויות מאורגנות לקראת ערב שבת,

שבת ויום ראשון.

אבל לא כולם נהנים מחינוך יהודי. יש גם יהודים שאינם נהנים משום חינוך

יהודי.

היו"ר ע. לנדאו;

איך הוא החינוך שמקבלים הילדים בבתי הספר היהודיים בהשוואה לחינוך שמקבל

ילד הודי שאיננו יהודי.
רפי
יש בי"ס יהודי. לומדים שם גם מקצועות יהודיים. 50% מהלומדים בו הם

לא יהודים. המורים אינם יהודים. 50% מהילדים היהודים לומדים בביה"ס היהודי,

סיר ג'יקובס. אברהם בנימין ואשתו הם המורים לעברית.

השפה העברית היא שפה מוכרת בהודו. רשאי תלמיד לכתוב את הבחינות שלו

בשפה העברית, וישנו מורה אחד שיבול לעבור על הבחינות שלו בעברית,

א. שוסטק;

מה מקורות האינפורמציה שלכם אודות ישראל? האם אתם שואבים אינפורמציה

על ישראל מהעתונות הכללית, או אולי דרך צינורות אחרים? כיצד אתם עוקבים

אחר הנעשה והמתרחש בישראל?

רפי;

ריב האינפורמציה מגיעה אלינו באמצעות העתון ידיעות מישראל, "יזראל מגזין".

מי שלא מקבל את העתון הזה לביתו יכול לקרוא אותו בבית הכנסת. רבים מקבלים את

העתון הזה.

א. שוסטק;

האם הרדיו או הטלוויזיה בהודו מומרים אינפורמציה על הנעשה בישראל,

והאם אם מגלים גם את הצד החיובי בה?

רפי;

אנחנו שומעים שט רק על העובדות. רוב האינפורמציה בטליויזיה ניתנת

כאשר יש בארץ מלחמה. אבל אנחנו יבולים להקשיב גם ל-בי.בי.סי.



י. ארצי;

האם יש לכם ספריה יהודית, והאם אתם מקבלים ספרים אודות ישראל או

אולי גם מישראל?

רפי ;

בקונסוליה יש ספריה קטנה, אבל מעטים הם המבקרים בספריה הזאת. למעשה

אני עצמי עוד לא בקרתי בספריה הזאת בגלל המיקום של הקונסוליה. היא

ממוקמת רחוק. כן שבגלל הריחוק וגם בגלל המגבלות של בטחון לא רבים הם

המגיעים אל הקונסוליה. בספריה של ארצות הברית מבקרים יהודים רבים והם

נהנים שם מאינפורמציה המצלייה בה.

הקהילה היהודית בהודו רוצה לדעת יותר על ישראל, וכולם שם היו רוצים

לקרוא ספרים על ישראל ומישראל. בין היתר אנחנו רוצים לדעת את העובדות על

המלחמה בלבנון, למשל, ולא יכולנו לקבל ספרים על הנושא הזה.

? t

לפני 7 או 8 שנים התחלנו בהקמת ספריה, בבית הכנסת בטאנה. היו לנו שם

ספרים על המלחמה בשנת 1967, בשנת 1973. היו לנו ספרים על ערים בישראל,

וכמה ספרים דתיים. אבל לאחר מכן לא קבלנו ספרים חדשים, והקהילה שכבר קראה

את כל הספרים שמצויים בספריה הזאת איננה באה לשם יותר, כי הרי אין שם

ספרים חדשים נוספים.
י. ארצי
האם אתם מוגבלים בקבלת ספרים?
רפי
לא, אין הגבלה כזאת. אנחנו יכולים לקבל כל ספר שתשלחו לנו. היינו

רוצים לחדש את הספריה, בביה"כ ולקבל ספרי אינפורמציה על ישראל.

מ. הכהן;

הייתי רוצה לשמוע מכם על נשואים מעורבים בהודו, באיזו מידה זה נפוץ

בקרב הקהילה היהודית שם, והאם יש מנהיג יהודי, דתי או חילוני, המטפל

שם בבעיה הזאת.
רפי
זו אכן שאלה טובה, שמדאיגה אותנו. אין מנהיג ואין ועדה המטפלת בנושא

זה, אבל יש אנשים דתיים שעושים מאמץ כדי לשכנע אוו הצעירים היהודים שצריך

להתחתן עם יהודים בלבד. אבל לצערנו יש אחוז די גבוה של נשואי תערובת

בהודו. אין יועץ נשואין לצעירים יהודים, אבל ישנם, כפי שאמרתי, בודדים

העוסקים בנושא הזה מתוך יוזמה שלהם.

באנו הפעם לבקר בארץ כדי לראות מה הן האפשרויות לעלייתנו לארץ,

השאלות העיקריות שלנו בענין זה נסובו סביב בעיית הדיור ובעיית העבודה.

נפגשנו עם עולים מאנגליה, ונסינו לקבל מהם אינפורמציה באשר לסיכויים

שיש לנו להשיג כאן עבודה מתאימה ודיור מתאים, אבל לא הצלחנו לקבל מהם

אינפורמציה משביעת רצון. אולי תוכלו אתם למסור לנו אינפורמציה מהימנה

בנושאים אלה.



הקהילה היהודית בבומבי מסודרת כיום בעבודה טובה ובדיור טוב ואינה יבולה

לעלות ברגע זה לארץ, אבל בכל זאת בולנו רוצים לעלות לארץ וחשוב לנו לדעת

מה מצפה לנו כאן בנושא העבודה ובנושא הדיור.

א. שוסטק;

אנשים בעלי מקצוע כמו המקצועות שלכם יכולים לקבל כאן עבודה מיד ללא

כל קושי,

רפי ;

בקבוצה שלנו ישנם רואי-חשבון רבים ובעלי מקצוע אחרים שכפי הנראה יוכלו

למצוא לעצמם עבודה בארץ בקלות יחסית. אבל עובדה היא שאף אחד מאתנו לא קיבל

עדיין הצעות ממשיות בקשר לעבודה. חשוב לנו מאד לדעת גם מה יהיה על הדיור

שלנו, כי זו נראית לנו בעיה רצינית ביותר,

א. שוסטק;

האמנם לא בא אתכם אף אחד במגע בקשר לעבודה, והאם לא קבלתם אינפורמציה

או אפילו הצעות עבודה?

רפי ;

עד כה לא הובטחה לאף אחד מאתנו עבודה.
?
רוב היהודים בהודו הם בעלי השבלה גבוהה, אבל מישהו אמר לנו כי

התעודה שניתנה להם שם לא תמיד מוכרת בארץ. אם אמנם התעודה שקבלנו שם

לא תוכר בארז, כי אז אנחנו נהיה מאד מתוסכלים. זה יכול להפריע לתכניות

שלנו.
ד. בן-מאיר
משרד הקליטה יוכל למסור לכם את כל האינפורמציה הקשורה בנושא זה

ואף ינחה אתכם. אגב, דברים דומים קורים גם בארצות הברית, למשל. כאשר

רופא מהגר לארצות הברית הוא צריך לעבור שם בחינות לפני שהוא מקבל

רשיון לעסוק שם כרופא, ואיש איננו רוטן על כך.

היו"ר ע. לנדאו;

עד כמה שאני יודע. התעודות הניתנות בהודו על ידי מוסדות להשכלה

גבוהה שם מוכרות בארץ. המצב שונה כאשר מדובר בעורך-דין, למשל. אבל

נדמה לי שכמעט ואין קשיים אצלנו בהכרה בתעודות הניתנוח בהודו.

יחד עם זאת מן הראוי לציין שאכן יש אצלנו בעיה בקשר לדיור, ולעתים

גם בקשר לעבודה. על אף העובדה שאנחנו משתדלים לעשות הכל כדי לפשט את

הליכי הקליסה של עולה חדש ולהקל עליו חבלי הקליטה, חבלי הקליטה הם בכל

זאת לא קלים. אני חוזר ואומר שאנחנו משתדלים לעזור לכל עולה, אבל יש

בכל זאת אנשים הנתקלים בקשיים יותר מאשר אחרים. אין ספק שעומדות בפניכם

מספר בעיות, אבל זה לא צריך לרפות את ידיכם.



אולי תציגו בפנינו שאלות ובעיות המטרידות אתכם, ואנחנו נשתדל

להשיב עליהן.
?
מבטיחים לנו שנוכנס למרכזי קליטה, אבל יחד עם זאת שמענו שבמרכזי-

הקליטה ישנם עולים שנמצאים שם שנתיים ואף למעלה מזה, האם אתם יכולים

להאיר עינינו בנושא זה? הנושא הזה מאד מטריד את רובנו,

י. ארצי;

ביום ראשון שעבד ביקרתי במרכז קליטה בדרום הארץ, וראיינתי 40 עולים

שנמצאים שם, פגשתי שם בעולים הנמצאים בארץ חצי שנה ובאנשים הנמצאים בארץ

שנה. אין ספק שהעולים לארץ נתקלים בקשיים שונים הקשורים בהעברה ממדינה

למדינה, לנוהגים שונים, למנהגים שונים, אקלים שונה וכו' וכו'. אנשים הרגילים

לצורת חיים מסויימת בארץ המוצא שלהם עוברים פתאום לארץ אחרת עם צורת חיים

אחרת, והמעבר הזה מן ההכרח שמעורר אצלם קשיים. אלא שניתן להתגבר עליהם,

ואשר לדיור, למעשה ישנן 4 אפשרויות של דיור לגבי העולים: 1) להשאר במשך

זמן מסויים במרכז קליטה, כדי ללמוד את השפה העברית, המדובר בשהות של

5 חודשים לפחות במרכז הקליטה על חשבון המדינה; 2) לקבל משכנתאות בגובה של

90% מערך הדירה אותה קונים על מנת לגור בה; 3) לקבל פתרון זמני בדירה

שכורה, ובנושא זה יש כמה בעיות שיבואו על פתרונן בקרוב; 4) רכישת דירה

על ידי תשלום דמי מפתח, דבר הנהוג בארץ, ואז משלמים שבר דירה חודשי נמוך,

הדרך הזאת מוסדרת באמצעות החוק ואי אפשר להוציא מהדירה מי שרכש אותה בדמי-

מפתח.

כפי שאתם דואים יש כאן מספר אפשרויות לפתרון בעיית הדיור, וכל אחד

יתאים את הצורה הנראית והמתאימה לו ביותר, מובן שהדבר הזה קל יותר למי

שעולה לארץ מחו"ל ובידו כסף. אבל אף לא יכול להבטיח לכם שבעיה זו תבוא

על פתרונה תוך שבועות מיום עלותכם לארץ, אבל אני מאמין שתוף מספר חודשים

אפשר יהיה להגיע לפתרון הבעיה הזאת.

בקשר למרכזי הקליטה, האם נועבר למרכזי קליטה בכל חלקי הארץ, אי

שנהיה במרכז הקליטה בדימונה או ירוחם?

י. ארצי;

עקרונית הסוכנות שולחת את העולים אל אותם מרכזי קליטה בהם יש מקומות

פנויים. במידה והדבר רק אפשרי שולחת אותם הסוכנות למרכז הקליטה הרצוי

לעוליס, אם הם מביעים משאלה בנדון,

מ. הכהן;

אם אמנם מתייחסים בצורה רצינית לעליה מבומבי כי אז אין ספק שחייבים

לשגר שליח קבוע לבומבי, בלי שליח קבוע שם, שום דבר לא ייצא אל הפועל,

מאז שנת 1979 אין שליח קבוע בבומבי, וזה גורם כמובן לבעיות, אני חושב

שהוועדה שלנו צריכה לנקוט עמדה ואולי אף בצעדים בנדון,
י. אדני
מאחר ויש להניח שלא כולם יעלו באותו הזמן, צריך לעשות את הדבר הזה

כתכנון מוקדם. יש להתחיל עם עלייתה של קבוצה אחת, להמשיך אחר כך עם קבוצת

שניה, וכך הלאה, ולא לחשוב במונחים כאילו כולם יעלו בבת אחת,

י, סימון;

אנחנו נשב עם אנשי הקבוצה, נשיב לכל שאלותיהם, ונרחיב את ידיעותיהם

בכל הנוגע לבעיות הקשורות בעלייה,

רפי ;

נראה לי חשוב מאד ששליח קבוע יישב בהודו, ישמע את החששות שלנו, יקשיב

לבעיות שנעלה בפניו ויתן לנו את התשובות והפתרונות.

היו"ר ע. לנדאו;

אשר לדיור, אני רוצה לציין כי שום דבר במדינה הזאת לא ניתן על מגש

של כסף לאף אחד, וכך זה היה עם כל העולים שהגיעו ארצה עד כה. אבל התנאים

ההתחלתיים הניתנים לעולים-הם כאלה שהם מאפשרים כמעט לכל אחד להיקלט בארץ

בצורה קלה יחסית. כל אחד יבחור לעצמו את הדרך המתאימה לו ביותר.

השער שלנו פתוח בפניכם. אתם צריכים רק להכנס בו.
רפי
הנוער היהודי הוא אמנם הרכוש הגדול ביותר של העם היהודי, אבל הצעירים

לא יעלו ארצה כעצמם, אלא רק עם בני משפחותיהם האחרים. אף אחד מהצעירים לא

ירצה להשאיר מאחוריו את הוריו ולעלות ארצה בעצמו. אתם צריכים איפוא לעזור

לנו לשכנע גם את הורינו לעלות ארצה ביחד אתנו. לכן נראה לי שזה חשוב מאד

להשקיע את כל המאמצים בכיוון הזה, זה יהיה גם טוב יותר אם המשפחה כולה

תעלה ארצה, ולא רק הצעירים.
ד. בן-מאיר
אני מאמין שהדרך הטובה ביותר לשכנע את הוריכם לעלות ארצה היא אם

אתם תעלו. הם יעלו אחריכם.

? ;

אני סבור שחשוב לארגן מפגשים עם ההורים שלנו כדי לשכנע גם אותם

שצריר לעלות לישראל.

רפי ;

דיברנו בענין זה עם עולים, והתרשמנו שהדרך הנכונה לעשות עלייה היא

לעלות עם כל המשפחה. לכן כדאי לחשוב על מה שצריך לעשות בכיוון הזה. אגב,

בקרנו בכרמיאל, ונראה לנו כי מקום כזה יתאים גם לנו מאד.



אנחנו חושבים על עליה בגדרה חיובית, אנחנו פתוחים לנושא הזה, אם

המדינה תוכל לסייע לנו בהקמת תעשיה קטנה עבור אלה מבינינו המסוגלים והרוצים

להקים תעשיה זעירה ובינונית שגם תיצור מקומות עבודה לכל העולים מהודו, יהיה

זה דבר מצויין, זה יפתור את בעיית התעסוקה של העולים, ויחד עם זה קרוב לוודאי

גם את בעיית הדיור, וזה יעודד עולים נוספים מהודו לעלות ארצה.
היו"ר ע. לנדאו
אני רוצה להביע בשמי ובשם חברי בוועדה את השמחה והעונג שהיה לנו

לפגוש בכם. אנא מכם, העבירו את ברכותינו החמות לאחינו היהודים בקהילות

שלהם כאשר תפגשו בהם מיד עם שובכם לשם. כאשר אתם פוגשים אותם בבתי-הכנסת

וכאשר תקראו בשבוע הבא את פרשת השבוע תגידו להם שמליונים של יהודים בישראל

מחכים להם, לכולכם, ואני מאמין שאפשר יהיה להתגבר על הבעיות שקרוב לוודאי

יהיו לכם עם עלותכם ארצה,
ד. בן-מאיר
שמענו היום כי אין ספריה יהודית רצינית בבומבי, אני מציע על כן שהוועדה

הזאת תדאג לכך שכמה מאות ספרים בנושאים יהודיים ובנושאים ישראלים יגיעו

להודו,
היו"ר ע. לנדאו
בישיבה הבאה של הוועדה נדון גם בנושא של שליח קבוע בהודו ובשאר הדברים

ששמענו כאן היום,

אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)

קוד המקור של הנתונים