ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 12/02/1985

סיכום הדיון בנושא: חובת שירות בצה"ל של נערים שנולדו בחו"ל להורים ישראלים (הצעה לסה"י של חה"כ אוריאל לין )

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16

מישיבת רעדת העליה והקליטה

מיום שלישי, כ"א בשבט התשמ"ה - 12 בפברואר. 1985 . בשעה 12.30
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר מ. תעסה-גלזר

אוריאל לין

א, שוסטק

ב, של י ט א

מוזמנים; א/מ משה יערי - ראש מי נהל גיוס

ס/א ב, אברהמי - מפקדת פרקליט צבאי ראשי

מזכירת הוועדה; ו. מאור

רשמה ; ש, צהר
סדר היום; סיכום הדיון בנושא
חובת שירות בצה"ל של נערים .

שנולדו בחו"ל להורים ישראלים (הצעה לסדר היום של תה"ה אוריאל לין)
סיכום הדיון בנושא
חובת שירות בצה"ל של נערים שנולדו

בחו"ל להורים ישראלים {הצעה לסה"י של חח"כ אוריאל לין )

היו"ר מ. תעסה-גלזר;

אני פותחת את הישיבה.

כ-24 בדצמבר 1984 קיימנו אוו הישיבה הראשונה לדיון בנושא הנ"ל בקדנציה

הנוכהיח, שמענו דעות לכן ולבאן, וגם אחרי תום הישיבה הרשמית המשכנו לשותת

בנושא והסתבר שאנתנו באמת חלוקים בדעותינו בנדון. לצבא יש קו מחשבה מסויים,

לנו יש קו מחשבה שונה. כך שיש בינינו חילוקי דעות בנושא הזה.

המצב בתחום הזה כ9י שהוא היום איננו מחמיא לאזרחי מדינת ישראל. בשיחות

שהיו לי עם עולים חדשים ועם ראשי משלחות של התאתדויות עולים וכן עם אנשים

שיש להם קשר עם ילדי עולים בארצות הברית וקנדה וכוי הצטיירה לנגד עיני

הבעיה על השלכותיה השונות. די לנו לשמוע שישנם 5000 ישראלים המבקשים לקבל

אזרחות גרמנית כדי שנזדעזע ונצא ממצב של שלווה. ואני מוכרחה להודות שפשוט

קשה לי להאמין כי אכן השמועה הזאת נכונה.
א. שוסטק
הגרמנים לא אישרו זאת, אבל הודו כי אישרו 500 בקשות של אזרחים ישראלים

לקבלת אזרחות גרמנית.
היו"ר מ. תעםה-גלזר
אני חושבת שאיננו נקיים מכל אשמה בענין זה: באיזה שהוא מקום שגינו

בחינוך הציוני שלנו, הן בארץ והן בחו"ל, אפשר לראית במצב הזה

זרע פורנות שאנחנו גרמנו לו, אף כי לא לא במתכוון. שגינו כאשר חשבנו

שהחינוך הציוני הוא כאילו דבר ברור מאליו, מובטח לכל ועובר מדור לדור מבלי

שיהיה צורך לחדש אותו, להעמיק לחרוש בו. עלינו להקדיש עכשיו תשומת לב

מיותדת ורבה לכל מה שנעשה בקרב היהודים בחו"ל, ולא רק בחו"ל. נשיא המדינה

אמר באחת ההזדמנויות כי מדי שעה אנחנו מאבדים 10 יהודים במקום זה או אחר

בעולם הרחב. העם שלנו לא זו בלבד שאיננו גדל, אלא קטן מדי יום. עם נוסיף

לעובדה מצערת זו את המלחמות הנכפות עלינו, שאף הן מקטינות את מספרנו, הרי

שהתמונה המתקבלת היא מדאיגה ביותר, והיא מחייבת אותנו לשבת ביחד ולחשוב

מה ניתן לעשות כדי לשנותה.

ראשי המשלחות טענו כי בארץ יש נוקשות מסויימת בנושא הזה. שאלתי אותם

מה הם מבקשים שנעשה ועוד לא עשינו. אני רואה את מה שעושים היום למען העולים,

ובכל זאת יש ביניהם המוציאים לעז ומספרים כל מיני דברים, ויש ביניהם

הטוענים כי מדינת ישראל אוהבת את העליה, אבל אינה אוהבת את העולים. את

הדברים האלה אנו שומעים כאשר במציאות אנחנו עושים בשביל העליה ובשביל

העולים, ורוצים כל כך שעולים יבואו ארצה.

ואשר לנושא הספציפי בו אנו דנים, מדובר למעשה בילר שהוריו הישראלים

עזבו את הארץ בהיותו מתחת לגיל 14 או 15 כאשר לו עצמו לא היתה כמובן יד

בירירה הזאת, שהיא נכפתה עליו, או בילד שנולד בחו"ל להורים ישראלים שירדו

מהארץ לפני כך וכך שנים, עוד לפני שהילד נולד. אילו ילר כזה היה בא

עכשיו לישראל מבלי שהיה נתשב לאזרח ישראלי, היה דינו כרינו של כל עולה

לכל דבר, ויכול היה להיות בארץ 3 שנים לפני שהיו מגייסים אותו לצבא.
א/מ מ, יערי
הצעיר הזה איננו בהכרח ערלה, הוא בא לבאן כתייר, הוא בא לחיות על

מחסדי הארץ מבלי לקחת על עצמו אחריות כלשהי. הוא בא לתור אח הארץ, ולבן

הוא תייר, ואיננו עולה,
היו"ר מ, חעטה-גלזר
נניח שהצעיר הזה מקבל מעמד של תייר שאין לו אזרחות ישראלית, הרי אז

הוא יכול להיות אזרח ארעי למשך תקופה של 3 שנים, אני חושבת שבכדי למנוע

טענה אפשרית על העדר עידוד של צעירים כאלה לבוא לארץ כדאי לעשות משהו

לקראת הצעירים האלה, שלמעשה אין לראות אותם כיורדים, בי הס היו

צעירים מאד כשהוריהם החליטו לעזוב את הארץ. או נולדו בחו"ל להררים שירדו

מן הארץ לפני לידתם, אני חושבת שטוב נעשה אם נתיר לצעירים כאלה להמצא

בארץ משך תקופה של שנתיים מבלי שיהיו חייבים להתגייס לצה"ל, אם יחליטר

שהם רוצים להשאר בארץ, ראם ישארו בארץ מעבר לתקופה של שנתיים, אפילו ירם

אחר מעבר לתקופה הזאת, הם יהיו חייבים להתגיים. אם ירצר להקדים את גיוסם,

מה טוב . יאפשרו להם לעשות זאת, אבל לא יחייבו אותם להתגייס משך תקופה של

שנתיים מיוס בואם ארצה.

צעיר כזה, בן ליורדים שנולד בחו"ל, כשהרא בא ארצה בהיותו בן 18 או

בן 21, והוא שוהה בארץ משך שנתיים ראינו רוצה להתגייס יראו אותו בתושב

ארעי, כתייר. מדוע צריך להעניש אותו על כך שנולד בחו"ל להורים אזרחים

ישראליים? מדוע אי אפשר לראות אותו כתייר יהודי צעיר לכל דבר?

במצב של היום מותר לצעיר כזה להימצא בארץ משך תקופה של חצי שנה

מבלי שיהיה חייב להתגייס, ועם תום תקופה זר הוא צריך לבקש הארבה לחצי

שנה נוספת,

א, שוסטק!

אם ירשו לו להיות בארץ משך שנה, ואחר כך יצטרך לבקש הארכת שהייה

הוא יגיע לשנתיים, אם ייקבעו לו מראש אותן שנתיים, הוא בכל זאת יבקש

הארכה לשנה נוספת, ויימצא בארץ משך שלרש שנים מבלי שיצטרך להחליט אם הוא

ריצה להשאר ולהתגייס לצבא,
אוריאל לין
אל לנר להינתק מהמציארת, וחשוב מאד שנבין מה היא היום המציאות בתחום

הזה, לפי הערכת מומחים מצויים כיום בחו"ל כ-300 אלף יורדים, וקשה מאד

להסתמך על נתונים אלה, כי אף גורם אינו יכול לתת לנו נתונים בדוקים וברורים

בנושא הזה, כל היורדים נמצאים כמובן בארצות הרווחה בעולם החופשי, הם

לא חיים ברוסיה, אף לא בסין. נולדים להם שם ילדים, הילדים גדלים ומתחנבים

בחו"ל, מעולם לא קבלו דבר ממדינת ישראל, מדינה ישראל לא מימנה את החינוך

שלהם, את הגידול שלהם וכר'. ההבדל בינם לבין ילדי ערלים חדשים הוא בזה

שילדים אלה נולדו לאזרחי מדינת ישראל על פי חרק, הרריהם אמנם אינם חיים

לאחררנה במדינת ישראל, אחרי שהחליטר בי מדינה אחרת תשמש להם בית, והילדים

האלה נולדו בארצות-הברית, בקנדה או במדינה אחרת, אבל הם בכל זאת נחשבים

אזרחים ישראליים, זה המצב הנתרן שלהם, אינני ררצה לשנרת את המצב המשפטי

שלהם, ראיננר טוען שאדם שנולד בישראל והיה אזרח ישראלי ואינו גר בה כבר

25 שנה, למשל, חייב לוותר על אזרחותו הישראלית, איני אומר דברים באלה. אני

אומר את ההיפך מזה, אני אומר שאנחנו צריכים לדאוג לכך שהקשר בינו ובין

המדינה יישמר גם להבא, גם כשאינו חי בה, אם יש לישראלים האלה ילדים שנרלדר

שם אנחנו רוצים לחזק את הקשר אתם, אנחנו רוצים שיעלו לישראל,



אבל עובדה היא כי הילדים האלה אינם עומדים בתור בדי לעלות לישראל, אנחנו

צריכים להמציא להם הזדמנות סבירה והגידנית לקבל החלטה אם הס רוצים לחיות

בישראל, אד לא. אז מה יבול להיות יותר פשוט ויותר הגיוני מאשר להגיד

לאותם ילדים שנולדו להורים לשראלים החיים ביום בחו"ל שמדינת ישראל קוראת

להם לשוב הביתה, שמדינת ישראל מציעה להם לבוא ארצה ולחיות באן שנתיים

בדי לבדוק את התנאים, לבדוק את הרגשתם כלפי ד,הארץ ולקבל החלטה אם הם רוצים

להיות אזרחים מלאים במדינה,

אינני רוצה שיתקלו באן, זמן קצר אחרי בואם, בבירוקרטיה מבבידה, באשר

יצטרבו לבקש הארבה לשהותם בארץ בבר חגי שנה אחרי בואם, אני רוצה שתהיה להם

הרגשה של יציבות מסויימת בארץ, שיידעו מראש בי הם יבולים להסתובב באן

במשך שנתיים, שיובלו לחיות כאן שנתיים לפני שיצטרכו לקבל החלטה רצינית

באשר לעתידם, חשוב שיידעו כי יש להם שנתיים לפני שהם צריבים לקבל החלטה

כזו, בדי שיבינו שבשנתיים אלה יובלו ללמוד או לעבוד בשקט, לבדוק ולשקול

את הדברים לפני שהם מקבלים החלטה, אני חושב שאנחנו צריבים לאפשר לצעירים

האלה לקבל החלטה בלר לחץ של זמן, בלי לחצים של בירוקרטיה, בין אלה שנולדו

במדינת ישראל, החיים בה ונהנים מתקציבה וחובת השירות הצבאי חלה עליהם

יש שפטורים מחובה זו, אז מדוע זה אנחנו כל כך קשוחים דווקה בשמדובר בצעירים

שנולדו בחו"ל. אמנם להורים ישראלים, רשעעשו שם את בל חייהם?

א/מ מ, יערי;

אינני פוטרים אף אחד מהחובה הזאה, גם לא את תלמידי הישיבות, אם לזה

אתה מתכוון,

אוריאל לין;

אני חוזר וטוען בי הצעירים האלה זקוקים לשהות ארוכה יוותר ולהרגשת

יציבות לפני שהם יבולים לקבל החלטה אם הם רוצים לתיות בישראל, ואנחנו

צריבים לתת להם את ההזדמנות הזאת, אס לא נאפשר להם את הדבר, בי אז קלושים

הסיכויים שהם בכלל יבואו, ואם אפילו יבואו ספק אם יקבלו בתקופה הקצרה

הניתנת להם היום את ההחלטה שאנחנו הייגו רוצים שיקבלו,

אני מביר שני מקרים באלה של קרובי משפחה שלי, באשר הצעירים באו

לארץ. קבלו עבודה בה ובבל זאת עזבו. וזם אמרו שהם יובלו לחזור ארצה רק

אחרי שימלאו להם 30 שנה, כאשר יצטרכו לשרת רק במלואים, ומי יודע אם אמנם

יחזרו אז ארצה, שהרי עד אז הם עשויים להתחתן, להקים שם משפתה, להסתדר

בעבודה וכוי, וספק אם ירצו אז לפרק הפל ולעלות ארצה, כי אז זה כבר יהיה

הרבה יותר קשה,
א, שוסטק
אני חושב שאדם שלא החליט תוך שנה להשאר בארץ, ספק אם יקבל החלטה בזו

אחרי שיהיה כאן שנתיים ימים, אנו מדברים בצעיר שנולד להורים ישראלים,

צעיר שיש לו רגש מיוחד כלפי ישראל, אם הוא מסתובב בארץ שנה שלמה ולא

קיבל החלטה להשאר בה, האם גדול יותר הסיכוי שיקבל החלטה כזו אחרי שיסתובב

בה שנה וחצי או שנתיים?

אוריאל לין;

אני מאמין שיהיה זה יותר קל בשבילו לקבל החלטה כזו אחרי שיהיה בארץ

במשך שנתיים, אחרי שהוא יודע שהוא יכול להשאר בארץ במשך שנתיים בלא כל

צורך בפנייה להארכה ובו',
א. שוסטק
כאשר אחה נותן לר שהוא של שנתיים, אתה נותן לד למעשה אפשרות שלא

לקבל החלטה עד אז, אם בכלל, אס הצעיר יידע שכעברר שנה הרא צריך לקבל החלטה

לכאן אר לכאן, הרא יקבל החלטה,

אוריאל לין;

אבל זר תהא החלטה שלילית. בלרמר. שלא להשאר.
א. שרסטק
יתכן רזו תהיה החלטה שלא להשאר. אבל אם תאפשר לו להסתובב בארץ במשך

שנתיים מבלי שיצטרך לקבל החלטה, הוא אכן יסתובב בארץ במשך שנתיים, יצור

את אותס הקשרים בדיוק שהיה יוצר אילו נשאר רק שנה, אם אדם בא לארץ כדי

לבדוק אם הוא רוצה להשאר בה, די לו בשנה אחת. אם הוא בא לארץ כתייר

תהילה, ואחר כך מתעורר בו הרצון לבדוק את התנאים כדי לשקול אם הוא רוצה

אולי להשאר בארץ, גם אז די לו בשנה אחת כדי לקבל החלטה.

אני חושב לכן שדי בשנה אחת, אבל לא אהיה מוכן להתעקש על כך אם ידובר

בעוד מסקר חודשים. אבל אינני חושב שצריך לקבוע מראש מוער של שנתיים, כי

אני חושב שהצעיר אכן יסתובב בארץ במשך שנתיים, ויעזוב כאשר יראה שהוא צריך

להתגייס אם יחליט להשאר בה בכלל.

היו"ר מ. תעסה-גלזר;

אנו הרי מדברים בצעיר שהולד בחר"ל להורים שהם ישראלים, פרוע צריך מצבו

להיות שונה ממצבו של צעיר אחר תושב ארעי, שרשאי להשאר בארץ במשך שלוש שנים

לפני שהוא מתגייס לצה"ל? שהרי שניהם נולדו בחו"ל, האחד להורים ישראלים

והשני להורים שאינם ישראלים. צעיר יהודי שבא לישראל יכול להשאר בה 3 שנים

ללא שהם הובלת, ורק אחרי שהוא נשאר בארץ 3 שנים היא יכול להחליטה אם הוא

רוצה להמשיך להיות בה, להתגייס לצה"ל וכו', או שהוא מחליט לעזוב. מדוע

צריך חלקו של צעיר דומה, שנולד להורים ישראלים בחו"ל, להיות שונה? האם רק

בגלל זה שנולד להורים ישראלים החיים בחו"ל צריך היא להיות במעמד שונה?
א, שוסטק
אם אמנם היית סבורה שמעמדם צריך להיות שווה, כי אז היית מציעה לתת

גם לצעיר הזה אפשרות לשהות בארץ 3 שנים לפני שיחליט אם הוא רוצה להשאר

ולהתגייס לצה"ל. את בכל זאת לא דורשת את ההשוואה הזאת מפני שאת מודה

שיש הבדל בין השנייס האלה, במקרה הראשון מדובר בצעיר שבא לארץ כתושב

ארעי, שלפני שהוא מנתק את הקשרים שלו עם הארץ בה נולד, גדל והתחנך הוא

רוצה לבדוק את תנאי החיים בארץ כדי להגיע לכלל החלטה אם אמנם הוא רוצה

לקשור את חייו עם הארץ הזא, ואז מאפשרים לו לקבל את ההחלטה הזאת עם תום

3 שנים מאז הגיע לארץ. במקרה השני מדובר בצעיר שהוא בן של יורדים,

שהיכרותו את הארץ ואת תנאי החיים בה טובה יותר מזי של הצעיר הראשון.

אוריאל לין;

לצורך העגין בי אנו דנים מה ההבדל בין מי שהוא בן יורד לבן מי שהיא

בן למשפחה יהירית בארצות הברית, למשל, שאינה משפחה יורדת?



א. שוסטק;

צעיר שאין לו שרם קשר עם הארץ מחליט לבוא לבקר בה, ללמוד להכיר אותה

ואח התנאים בה ברי שיובל להחליט אם הוא רוצה לחיות בה, אתה רוצה שיעלה

לארץ ואתה מעורד אותו לעשות זאת, ומשום כך מאפשר לו לחיות בה בתושב ארעי

משך שלוש שנ ים.

אוריאל לין;

אני מסכים לכל מה שאמרת, חבר הכנסת שוסטק, אבל מה ההברל בין הצעיר

הזה לבין צעיר אחר שנולד בברזיל לאם שהיתה פעם ישראלית? איני רואה כל

הבדל בין שני הצעירים האלה.
א. שוסטק
גם אתה רואה את ההבדל שביניהם, ועובדה לבך שאתה מציע הסדר שונה

לבני היורדים,

אוריאל לין;

אני מציע הסדר שונה מזה הקיים היום, כאשר הם צריכים לבקש הארכה בתום

חצי שנה לשהותם בארץ, אני בעד השוואה מוחלטת ביניהם, בלומר, גם בן היורד

יקבל 3 שנים,
א, שוסטק
אני חושב שאם בנו של יורד אינו מחליט תוך שנה לשהותו בארץ אם הוא רוצה

להשאר בה או לא, הוא לא יחליט גם בתום שנתיים,

ההורים רוצים להשאר בארצות הברית, והבן שלהם מחליט לבוא לארץ כדי

לטייל בה, הוא רוצה בזאת רווקה מפני שהוא בן למשפחת יורדים, גם אם אינו

חושב על עליה הוא רוצה לטייל בארץ מפני ששמע עליה רבות בבית. מפני שאולי

יש לו גם משפחה בארץ, חבר הכנסת לין אומר שהוא רוצה לעורר צעירים כאלה

לבוא לטייל בארץ, בתקווה שיחליטו בי הס רוצים להשאר לחיות בה. אני מסבים

שצריר לעשות את הנסיון הזה, אף שאינני מאמין שהוא יצליח, אבל אינני יבול

כמובן להוכיח זאת, מכל מקום אני בער מתן אפשרות לצעיר כזה לבוא לטייל

ולהכיר את הארץ. תקופה של חצי שנה היא באמת קצרה מדי, מוטב לתת לו אפשרות

לטייל בה במשך שנה שלמה, מבלי שיהיה חייב גיוס ומבלי שיהיה חייב להחליט

אם הוא רוצה להשאר בה, או לא,

ובכן, צעיר כזה בא לארץ כדי לטייל בה, לפני בואו עוד אינו חושב שהוא

ררוצה לבדוק את אפשרות עלייתו לארץ, הוא בא בדי לטייל בארץ, הצעיר האחר,

תושב הארעי, הוא צעיר שבאמת רוצה לברוק אם היא יכול לחיות בארץ, אם הוא

רוצה לחסל את ענייניו בארץ שלו לפני שהוא מחליט לבוא ולהשתקע בארץ. ואגב,

אני חושב שגם בשביל תושב ארעי די בתקופה של שנתיים כדי להחליט אם הוא רוצה

להשאר בארץ, ואין צורך ב-3 שנים, אני מכיר מקרים בהם תושבי ארעי מנצלים

את המעמד הזה שלהם ולאו דווקה בדככים שהן טובות בשביל הארץ,

אני מציע שתינתן שנה אחת לצעיר בן יורדים, כי אני בטוח שעם תום השנה

האחת הוא יבקש ויקבל הארכה נוספת, כי אם יש לו אפשרות לבקש הארבה, אין בל

סיבה שלא נצל את האפשרות הזאת, כך שכאשר אני מציע שנה אחת, תהיינה אלו

למעשה שנהיים אחרי הארכה,
ב. שליטא
את הנושא הזה יש לבחון באמות מידה פרגמטיות. אין זה ענין של חוק או

של תקנון. השאלה הקובעת היא מה סוב בשביל מדינת ישראל, מה הדבר שיביא

את התועלת הגדולה יותר למדינה ישראל.

אני מניח שיש בידיכם נתונים על התועלת שיש במצב הנוכחי. באשר יש

מקום להאריך את התקופה של הצי שנה בחצי שנה נוספת, בדי לתת לצעיר שהות

נוספות למהשבה ולשיקול דעת. אולי הארבת התקופה תגרום לבר שהצעיר יחליט

בכל זאת להשאר בארץ, ואולי זה מעלה את מידת ההזדהות של הצעיר עם הארץ

ומגדיל את התערותו בארץ עד כרי כך שהוא רוגה להשאר בה ולהתגייס לצה"ל.

אם מתברר ששהות נוספת אבן פועלת בכיוון זה, מה טוב. אם לא, אפשר

לשוב ולרון בדבר בעוד שנתיים, ולתפש דרבים אחרות טובות יותר. . י

אני מאמין בי עצם העובדה שצעיר כזה מטייל בארץ, קושר קשרים, מביר

את הארץ ואת אנשיה, והוא עושה זאת במשך שנתיים, זה בשלעצמו דבר חיובי הוא,

אני רואה בזה השקעה לטוות אריך. בי מרי יום הוא יוצר קשרים חדשים, עושה

הכרויות נוספות, לומד דברים נדספים. לומד אח השפה ובו', וכל הדברים האלה

מקרבים אותו אל הארץ, אולי אפילו יתחתן עם בן או בת הארץ.

א. שוסטק;

הנסיון מורה על בך שאס היא מתחתן עם בת הארץ. בדרך כלל שניהם

עוזבים את הארץ.

ב. שליטא;

אפילו מחליט הצעיר שלא להשאר בארץ, והוא חוזר לארצות הברית, הרי הוא

חוזר לשם עם מטען מסויים. אחרי שהיה בארץ במשך שנתיים הוא משאיר מאחוריו

קשרים, ידידים. ואם רע לו בארצות הברית אחרי שחזר לשם, הוא בוודאי יהיה

מובן לשקול שוב אם לא בדאי לו לחזור לארץ, ויתבן שבפעם הזאת יחליט גם

להשאר בה.

בשעתו הייתי חסיד של החפיסה הרואה ביורדים נפולת של נמושות. חשבתי

ששר הבטחון צדק באשר כינה ארתם בך. היום אני מוכן להיות יותר מעשי, יותר

מציאותי. ובמציאות של היום אין לנו כמעט תפוצות. אחרי שיהודי אתיופיה

יעלו ארצה, לא תשארנה תפוצות העומדות בתור לעליה, מספר היורדים מגיע

בנראה ל-1/2 מליון נפש, וזה הפוטנציאל לעליה שאליו אנו צריכים לכוון את

פעולתנו, על הפוטנציאל הזה כדאי לעבוד.

אני חושב שאינני צרכים לראות את בני היורדים כאבודים בבל הנוגע

לעליה. ואני מדבר על ילדי יורדים שנולדו בחו"ל וגם על ילדי עולים שנלקחו

לחו"ל בהיותם ילדים, אני מאמין שאצל הילדים האלה ישנו משהו מיוחד הקושר

אותם אל הארץ. יכול להיות שבהיותם גדולים יותר ירצו כאילו לכפר על מעשי

הוריהם בירדם מן הארץ, וירצו אולי לחזור לחיות בה. הגישה שלנו אל הילדים

האלה צריבה להיות מעשית. אני מסבים שנאריך את התקופה שניתנה להם בעבר

כדי להחליט אם הם רוצים להשאר בארץ, אם עד עתה מדובר בתקופה של חצי שנה

עם אפשרות להאריך אותה בחצי שנה נוספת, אני מציע שנאריך את התקופה.
א. שוסטק
אני מציע שתיקבע תקופה של שנה, עם זכות הארבה לשנה נוספת.



אוריאל לין;

צריר לחח לצעיר הרגשה של יציבות מסויימת. לא צריך להכניס בירוקרטיה

לחישובים שלו, לא צריך לתת לו הרגשה שהרבר מותנה בשיקול דעת של פקיד זה

או אחר. אלא שהדבר מוקנה לו על פי הוק,

ב. שליטא;

אני חושב שאס הצעיר מבקש להאריך את תקופת שהותו בישראל, מפני שהוא

רוצה עוד לחשוב ולשקול, צריך לאפשר לו זאת אוטומטית, אס יתנו לו שנה

אחת בלבד הוא יימצא תחת לחץ, והוא עלול אז להחליט שהוא לא רוצה להשאר בארץ.

אבל אס יתנו לו זמן נוסף, זה יבול להיות רק לחיוב. הוא ישהה זמן רב יותר,

ילמד להביר אותה יותר טוב, יהיה מעורה יותר בארץ ואז גדוליס גס הסיכוייס

שיחליט להשאר בה.

אני חושב, שיחד עס זאת עלינו ליצור בארץ אווירה האומרת שאין זה בל בך

מבובד להיות יורד, שהירידה מן הארץ איננה דבר נערץ בל בך, אני חושב שהצעיריס

האלה הבאיס לארץ עושיס זאת מפני שהס חשיס כי משהו בכל זאת לא בסדר במה

שהוריהס עשו, והס באיס לכפר על מעשה אבות. הס יכוליס ללמוד באוניברסיטה

בארצות הברית, ובכל זאת הס באיס ללמוד דווקה באוניברסיטה בארץ, לעתיס ההוריס

הס המדרבניס אותס לבוא ארצה לשנת לימודיס כדי להשקיט קצת את מצפובס המציק

להס, עלינו לנצל אח הזמן הזה בו הס שוהיס בארץ, ובוודאי לא להבביד עליהס

להשאר זמן ממושך יותר אס הס רוציס בזאת.

משוס בך אני בעד הארכת התקופה, כפי שאמרתי, כדי לאפשר לילדיס האלה

שיקול דעת נוסף. אני משוכנע שזה לא יפגע בעוצמה של צה"ל, זה גס לא יפגע

במספר המתגייסיס. ההיפך מזה הוא הנכון, וזה בוודאי ראוי לנסיון. אס

אנשי הצבא יבואו אלינו בעוד שנתייס או בעוד שלוש שביס, אתרי שיצטבר נסיון

מסויים בתהוס הזה, ויוכיח לנו שהנסיון הזה איננו טוב, נשקול את הדברים

מחדש ונגיע למסקנות אחרות. אבל כיוס, במצב הנוכחי, כדאי לנסות גישה חדשה

בתצחוס הזה. אני מאמין שככל שהצעיר ישהה בארץ תקופה ארוכה יותר, גדוליס

הסיכויים שהוא ישאר כאן בסופו של דבר.
היו"ר מ. תעסה-גלזר
כיוס מתאפשרת לצעיר כזה שהות של חצי שנה, ועוד חצי שנה אחרי שהוא מגיש

בקשה מתאימה, חבר הכנסת שוסטק הציע להאריך את המועד לשנה אחה, עס זכות

להארכה בשנה נוספת, בתנאי שהוא יפנה כבקשה המתאימה כעבור שנה, חבר הכנסת

אוריאל לין הציע לקבוע מראש שהות של שנתייס, ואז יהיה רשאי להחליט אס הוא

רוצה להשאר בארץ, ואתרי שנתייס אין אפשרות להארכה נוספת,
ב. שליטא
אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת אוריאל לין.

א. שוסטק;

אני מציע להעמיד זאת על שנה אחת, עס זכות להארכה בשנה נוספת,

אבל הצעיר צריך לבקש את ההארכה הזאת. לכל מי שיפנה בבקשה כזאת תינתן

הארכה לשנה נוספת.

ב. שליטה;

אני חושב שאנחנו יכוליס להתאחר סביב הצעתו של חבר הכנסת שוסטק.



היו"ר מ. תעסה גלזר;

צעיר שהיה בארץ במשך שנתיים ועזב את הארץ. כמה פעמים הוא יכול לחזיר

ארצה לשהות כזו? כמה פעמים הוא יכול לעשות את התרגיל הזה?
א/מ מ. יערי
כיוס הוא יכול לעשות זאת אין סוף מספר פעמיס, זה הנוהג, הייתי רוצה

להסביר שלא קייס חוק הקובע שצעיר הרוצה לעלות יכול לשהות בארץ 3 שנים לפגי

שמגייסים אותו, ישנו חוק של מרשס תושביס הקובע דברים בגלל שיקוליס של מיסוי

בחר"ל ובארץ, וכן בגלל שיקוליס של הבאת רכוש וכוי,
אוריאל לין
רשאי אדס לשהות בארץ זמן מסוייס לפני שהוא הופך להיות אזרח,

א/מ מ, יעלי;

ישנס אנשים שאינס אזרתי הארץ הבאיס לכאן כדי לטייל בלבד, והס מקבליס

אשרת תיירים, ואין מקום להשוואה. חוק שירות בטחון חל על אזרחי מדינת ישראל

בארץ ובחו"ל, והוא שווה לגבי בולם, העולים החדשים המגיעיס ארצה מתחלקים

לשתי קבוצות- אנשים שמסיבות אלה או אחרות החליטו להיות אזרחי המדינה,

והם הופכים להיות אזרחי המדינה עם בואם ארגה, יהחוק חל עליהם, וישנם אנשים

שבאים לארץ ועוד לא החליטו שהס רוצים להיות אזרחי המדינה, ועליהם לא חל

חוק שירות הבטחון, כמו שלא חלים עליהם חוקים אחרים החלים רק על אזרחי

המדינה,

אנחנו יודעים כי בחו"ל מצויים בני יורדים, וגם נוער יהודי מצוי כמובן

בחו"ל, באיזו שהיא פינה בלבם ישנה תחושה של אינוחות מסויימת כלפי העם

היהודי. והדבר לובש צורה שונה אצל כל אחד ואחד מהם, האחד מוצא פורקן בו: פילה

למען שלום העם, השני משתתף בארוחות חגיגיות למען ישראל, השלישי מרבה לתו-ום

למען ישראל וכו' וכו', אבל אצל רבים ישנה הרגשת אי נוחות מסויימת, ולכן

יש גם אצל בני הנוער רצון לבוא לביקור בארץ, וגם א3ל חלק מההורים יש רצון

שבניהם יבואו לביקור בארץ, אבל הם רוצים לדעת בבטחו ן שלא יתפסו אותם ויגייסו

אותם לצה"ל מיד עם בואם לארץ, אומרים להם שאין להם כל סיבה לחשושש וכי לא

יתפסו אותם ויגייסו אותם לצבא, הם לא מאמינים בל כך. ואז צריך 'לצייד אותם

במכתב מהקונסול הישראלי מבמקו ס מגוריהם, ובמכתב נאמר כי הצעיר יכול לשהות

בארץ משך תקופה של חצי שנה מבלי שיגוייס. אלא שקורה ואותו צעיר בא לארץ

במסגרת חינוכית שחורגת מעבר לחצי השנה, ואז אומרים לו שאם ירצה להשאר בארץ

עוד מספר חודשים הוא צריך לבקש זאת והדבר יתאפשר לו מבלי שיגייסו אוחו

לצבא, אין חוק בענין זה, ואין גם תקנה, והדבר נתון בהחלט לשיקול דעת,

ושיקול הדעת מאפשר לצעירים להשאר בארץ עוד חצי שנה, ואף למעלה מזה, ואינני

מתבייש להודות בכך שגם אני נמנה על אותם פקידים שיש להס שיקיל דעת,

ב, שליטא;

האם היו מקרים כאשר צעירים בקשו להאריך את שהותם בארץ, וסרבת לאשר

להם זאת?
א/מ מ, יערי
לא זכור לי אף מקרה אחד כזה, אתם מתארים כאן מיטואציה שאינה קיימת

ומבקשים יתרון ועדיפות למי שלא יבוא ארצה, ואז יווצר מצב בו מי שיעלה

ארצה יגויים בעבור שגה, ומי שלא יעלה יוכל להסתובב בארץ והשאר בה שנתיים,



ב. שליטא;

האם הצעיר הרוצה להאריך את שהותר בארץ מתבקש להביא נימוקים ולהסביר

מדוע הוא מבקש את ההארכה?
אוריאל לין
העני? הוא בכך שלא כולם פונים בכלל,
א/מ מ. יערי
מדובר למעשה כנערים בודדים הנמצאים בקיבוצים, וכשהם קונים ומבקשים

להאריך את שהותם מאפשרים להם להשאר עוד זמן נוסף. אולי יהיה זה רעיון יפה

אם נגיד שכל נער המגיע לגיל בגרות יקבל 3 שנים כדי להחליט אם הוא רוצה

לחיות פה ולהתגייס לצה"ל.
אוריאל לין
אלוף משנה יערי, בקשו ממני להתאפק ונסיתי לעשות זאת, כל מה שאתה

אומר כאן ברגע זה מעיד על חוסר הכנה של הנושא, אבל אם תנסה לעשרת לעג

וקלס מדיון בוועדת כנסת אני אתבע דיון משמעתי נגדך, הצורה בה אתה מנסה

להעמיד את הדברים היא לעג וקלס, והיא נובעת מחוסר הבנתך את הנושא.
היו"ר מ, תעסה--גלזר
חבר הכנסת לין, אני חושבת שהתבטאת כצורה קשה כיותר ושלא במקום,

א/מ מ, יערי ;

אני מוכן לבטל את כל מה שאמרתי, יותר נוח לי שלא להתייחס מאשר להיות

ננזף, אם כל פשעי הוא בזה שיש לי עמדה בנושא הזה אני מוכן לחזור בי מכל

מה שאמרתי כאן, אני מוכן להעביר לממונים עלי את כל הדברים שנאמרו כאן

היום, ולהסתפק בזה,
היו"ר מ, תעסה-גלזר
אני מצטערת על ההתפרצות שהיתה כאן, ואני לא מקבלת אותה; לא את הסגנון

ולא את טון הדברים, אני מבקשת ממך אלוף משנה יערי להמשיך והייתם לנושא,

זכותו של כל אהד ואחד להשמיע את דעתו גם אם היא מרגיזה או לא נוחה לאזנם

של אחרים,

ס/א ב, אבדיהמי י.

נדמה לי שאנו שותפים למגמות, אבל השאלה היא איך מממשים את הדבר,

לפי דעתי, ראש מינהל גיומ, לא רק שאגר רואים את הנושא בכובד הראש הראוי

אלא נדמה לי שאנחנו שותפים לגישה שהיתווה חבר הכנסת אוריאל לין וחברי

כנסת אחרים, השאלה היא איך משיגים זאת, הנסיון שהצטבר בצה"ל מראה את

הדברים בצורה שונה

אין ספק שהשירות הצבאי מטריד אח האנשים שבהם מדובר, הם באים ממקום

אחר, מנוף אחר, רכל הענין הזה קצת קשה עליהם, אלא שבכל זאת יש משהו המושך

אותם לארץ. לעתים זה סנטימנט, לעתים בני משפחה, יש משהו הגורם לכך שהצעירים

האלה ירצו לבוא לארץ. אנו שמחים שזאת הרגשתם, ואנו רוצים להושיט להם יד

ולעזור להם לבוא לארץ, השאיפה של כולנו היא שהצעיר הזה יכוא ארצה לא לפרק

זמן קצר בלבד, אלא שיברא וישאר בארץ, יתגייס לצה"ל ויקים אח ביתו בישראל.



אני ררצה להגיד לכם כיצד אבר רראים את המצב. ככל שדוחים את ענין

הגיוס והצעיר מתבגר יותר, השירות קשה עליו יותר, בינתיים אולי גם מצא

כת זוג, הוא ככר. כן 22 או אפילו 23 והגיוס קשה עליו יותר, תקופת

הטירונות וכל אורח החיים כצכא קשים הרכה יותר למי שקצת יותר מכוגר, אני

שותף להערכתו של חכר הכנסת שוסטק, שככל שנאריך את התקיפה בה לא יצטרך

הצעיר לקבל החלטה אנחנו עלולים לגרום לכך שלא יחליט להשאר,

יחד עם זאת ברור שאנחנו משתדלים ללכת לקראת הצעיר הזה, וההבדל בין

הדרכים שהוצעו אינו גדול, לדעתי, השאלה היא באיזו דרך נשיג את אשר אנו

רוצים, מה יש לעשות בדי להשיג את המבסימום: האם על ידי זה שאומרים לו

כי עליו לקבל החלסה תוך זמן קצר יותר, או אולי על ידי זה שאומרים לו שהוא

יכול לקבל את החלטתו תוך שנתיים, אלא שאז הוא יהיה כבר קצת מבוגר יותר

ואז הוא עלול להחליט שלא להשאר, אינני בסוח שאנחנו לא מרחיבים את התקלה י

עוד יותר אם אנחנו נוהגים בך לגבי ילדי יורדים,

אני רוצה להעלות בפניכם סיטואציה מסויימת, מאד אפשרית, ניקח משפחה

שיש בה ילד בן 14, לאב המשפחה הציעו עבודה טובה בחו"ל, והאב מתלבט אם

לקבל את העבודה ולנסוע עם המשפחה לחו"ל, או לא, אם הוא ידע בי בנו

יוכל לבוא לארץ לתקופה של שנתיים מכלי שיצטרך להתגייס באותה תקופה לצבא

יתכן מאד שהדבר הזה יכריע בעד קבלת העבודה הזאת,

אוריאל לין;

הבסיס להצעתי הוא הרצון לתת לצעיר הבא לארץ הרגשה של יציבות מסויימת,

כאשר הוא בא לארץ טוב יהיה אם הוא ירגיש שהוא יכול לעכוד בה, שהוא יכול

לעשות בה דברים שונים מכלי שתרדוף אותו ההרגשה שהנה עוד מעט הוא חייב

לעזוב, אם לא קיבל עדיין החלטה שהוא רוצה להשאר בה, מאידך, אם הוא יודע

ששיקול דעתו של עובד מדינה יכול להשפיע על מתן או אי מחן ארבה נוספת

לשהותו בארץ, הדבר יפגע בהרגשת היציבות שלו בהיותו בארץ, אני מגיר אה

הנושא הזה מתוך היכרות אישית אם צעירים כאלה שבאו ארצה ועזבו אותה

מפני שלא רצו לשרת בצבא,
א, שוסטק
אני חושב שאיננו צריכים לתת פרס ליורדים, אבל אנו מדברים באן בבני

היורדיס שאינם אשמים בירידת הוריהם, האס ניתן לשקול אם לא צריך להעניק

לבן של יורד שנולד בחו"ל, להבדיל מבן של יורד שנולד בארץ ועזב בהיותו ילד,

את אותה הזכות שנותנים לעולה חדש? ואז הוא לא זקוק למכתב של הקונסוליה,

והוא גם לא צריך לחשוש שמא לא יקבל הארכה בהיותו בארץ, אלא הוא ידע מראש,

עוד לפני הגיעו לארץ, שהוא לא יגוייס לפני עבור שנה מאז הגיע לארץ אם

אמנם יחליט להשאר בארץ, אני שואל, איפוא, אם אפשר לתת לבן יורד שנולד בחו"ל

את הזכות הניתנת לעולה חדש,

א/מ מ, יערי;

יש לו ממילא את הזכות הזאת, אם הוא בא ארצה לתקופה של חצי שנה, ורוצה

להאריך את שהותו ומבקש ארכה לחצי שנה נוספת, הרי הוא מקבל זאת, כך שממילא

ניתנת לו שנה שלמה, אם הוא בא לארץ לחצי שנה, למבקש ומקבל הארכה נוספת

לעוד חצי שנה, ואחר כך הוא מחליט להשאר בארץ, גם אז אין מגייסים אותו מיד

באותו יום,



א. שוסטק;

אני מבין שכך זה קורה בפועל, אלא שהצעיר והוריו אינם יודעים מראש

שכך זה יקרה, וחשוב שהם יידעו זאת עוד לפני שבנם יוצא לארץ. חשוב שהדבר

יהיה ידוע לכל מי שמתעניין לדעת, כי בנס של יורדים שנולד בארץ זרה, ורוצה

לבוא לישראל, המדינה באה לקראתו ואומרת לו שיש לו זבות להימצא בארץ שנה

שלמה מבלי שיגוייס. ואז תהיה לו שנה שלמה על מנת להחליט אם אמנם הוא רוצה

להשאר בארץ, או לא, והוא בסרה שבמשך אותה שנה לא יגייסו אותו, ואינו צריך

לחשוש שמא לא יסכימו להאריך את שהותו בארץ, אני מציע לכם לשקול אח ההצעה

הזאת, אני חושב שעל ידי ידיעת הדבר הזה מראש אנחנו נעניק לצעיר את השקט

הנפשי הדרוש לו, והוא הדין לגבי הוריו,

א/מ מ, יערי;

בפועל אנחנו נותנים את הזמן הזה, אלא שחבר הכנסת שוסטק סבור שלא די

בכך שאנחנו עושים זאת, אלא חשוב שהדבר יהיה ידוע, ומראש, הבה נתאר בפנינו

מצב מסויים, כאשר נער בן 18 או בן 19 רוצה לבוא ארצה כדי לראותה מה נשמע

כאן, הוא בא לארץ, הדברים כאן מוצאים חן בעיניו, אבל הוא עוד לא החליט אם

הוא רוצה להשאר או לא, הוא מבקש להשאר עוד חצי שנה, ומאפשרים לו להשאר עוד

חצי שנה, הוא נשאר עוד חצי שנה, ואז הוא מחליט שהוא רוצה להשאר בארץ אבל

הוא רוצהו ללמוד באוניברסיטה, אם היה זה צעיר ישראלי אחר כי אז היה נכנם

לעתודה האקדמאית עם מכסות ותחרות, כיוון שאינו אזרח הוא יכול להתחיל את

לימודיו בלי הצורך לעמוד בתחרות, ובלי מכסות, והוא יכול ללמוד אפילו

7 שנים מבלי שיתגייס. בל מה שאנחנו מבקשים ממנו זה שבתום שנה הוא יגיד לנו

מה הוא החליט לעשות, זו כל הדרישה שלנו,

חבר הכנסת שליטא שאל מה קורה אם הצעיר מבקש הארכה נוספת, התשובה היא

פשוטה וברורה! נותנים לו הארכה נוספת, למעשה נותנים לו הארכה אין סוף פעמים,

על פי דרישתו,
א, שוסטק
אני מדבר על נסיון שיכול אולי להביא לעליה של בני יורדים, האמת היא

שההורים חוששים מפני נסיעתו לארץ, שמא יתפסו אותו מיד עם הגיעו ארגה ויגייסו

אותו לצבא, כי הוא הרי אזרח ישראלי גם אם נולד בחו"ל וחי שם כל שנותיו,

אז מסבירים לנו כי הם באים ארצה כשהם מצויירים במכתב של הקונסוליה שלנו שם.

אבל ההורים עדיין פוחדים, כי אינם בטוחים בכך שאכן לא יגייסו אותם מיד

בהגיעם לארץ, משום כך אני מציע לערוך את הניסוי הזה, בי אולי זה יביא

יותר בני יורדים ארצה, הצעיר יסע ארצה מתוך בטחון וידיעה מראש כי הוא

יכול להשאר בארץ במשך שנה שלמה לפני שיחליט אם הוא רוצה להשאר, או לא, גם

ההורים יהיו רגועים יותר כשיידעו שיש הוראה מפורשת בצבא האומרת שהצעירים

האלה לא יגוייסו במשך התקופה הזאת,

ס/א מ, יערי ;

אולי באמת יחוקקו חוק אחר, או שבחוק שירות הבטחון יוסיפו סעיף שיתן

לצעירים האלה ולהוריהם אם הבטחון הדרוש להם,

א, שוסטק;

אם זו בעיה משפטית, כי אז בוודאי ניתן לפתור אותה ללא קושי,

הצעתו של חבר הכנסת לין נובעת מתוך רצונו לעשות משהו שיעודד עליה של

ילדי האזרחים הישראלים שירדו מן הארץ, ילדים שנולדו בחו"ל, אני מבקש

שתבדקו אם אפשר יהיה לקבוע בחוק שצעירים אלה יוכלו להיות בארץ משך שנה

אחת לפני שיצטרכו להחליט אם הם רוצים להשאר בה,



א/מ ס. יערי;

אנחנו נבצע אח החוק כלשונו,

אוריאל לין;

הנושא הזה נלמד לעומקו, היועצת המשפטית של ועדת חוק חוק ומשפט נתחה

אח כל סעיפי החוק, ישנו חוק שירות בטחון, וישנן תקנות של שר הבטחון המותקנות

בתוקף החוק הזה, לשר הכטחון יש סמכויות שהוא משתמש בהן, כי אותו צעיר הוא

אזרח המדינה על פי חוק האזרחות, הוא אינו משרת בצה"ל בהגיעו לארץ בתוקף

הסמכויות ששר הבטחון משתמש בהן וקובע כך, שר הבסחון יכול כמובן לשנות היום

את התקנות, והוא יכול לקבוע כי אותו צעיר יבוא לישראל ולא ישרת בצה"ל

בשנה הראשונה לבואו, אני חושב שחבר הכנסת שוסטק נגע בבעיה העיקרית,

יש הבדל עצום בהרגשתו של הצעיר ושל הוריו כשהם יודעיס מה היא המדיניות

המוצהרת בנושא הזה, וכי הצעיר יכול לבוא לישראל לתקופה של שנה או שנתיים,

לחיות ולעבוד בה בלא האימה של חובת שירות צבאי, לא תהיה להם אותה הרגשה

טובה כאשר הם צריכים לקבל אישור של הקונסול במקום מגוריהם שהצעיר יכול

להמצא בארץ משך תקופה של חצי שנה, ואחר בך יוכל לבקש הארכה וכוי וכוי.

מבחינה משפטית ילד שנולד בברזיל, למשל, לאזרח ישראלי שעזב את ישראל

לפני 30 שנה, הוא אזרח ישראלי, השוני בינו ובין עולה חדש הוא בזה שהוא

נולד לאזרח ישראלי, ולכן הוא גם כן אזרת ישראלי: עולה חדש לפני שהיא

מקבל את ההחלטה אם הוא רוצה להיות אזרח המדינה ולקבל על עצמו גם את חובות

המדינה, רשאי לחיות בישראל במשך 3 שנים כתושב ארעי לפני שהוא מקבל את

ההחלטה שהוא אכן רוצה להיות עולה,

עלינו לזכור שהעליה כיום איננה עליה מאונס, זו עליה מרצון, עליה

מתיר בחירה, הצעיר שבא לכאן רוצה לנסות תחילה לחיות בארץ כדי לראות אם

זה ימצא חן בעיניו ואם אכן ירצה להמשיך לחיות בארץ. הוא יודע שיש לו

שלוש שנים בהן יוכל לחיות בארץ לפני שהוא מקבל את ההחלטה להיות אזרח

המדינה, לעומת זאת, צעיר שנולד בחו"ל לאזרח או לאזרחים ישראלים אינר

נהנה מאותה האפשרות, האפשרות הניתנת לו היא בהתאם לתוק שירית הבטחון,

כדי להקנות הרגשה של בטחון ושל יציבות לצעירים האלה ולהוריהם אפשר לקבוע

כי הצעירים האלה יכולים לבוא לישראל באופן חופשי לשנה או לשנתיים, לחיות

בארץ, לעבוד בה וכו' כשהם יודעים מראש כי הם יכולים להשאר בה במשך שנה

או שנתיים ללא חשש מפני גיוס, ואז הם יכולים לחפש ברצינות מקום עבודה,

או ללמוד אם בוחרים בזה, ורק אחר כך יצטרכו לקבל החלטה אם הם רוצים להשאר

בארץ, מדובר כאן בהרגשת של יציבות ובטחון שעשויים לעודד יותר צעירים

לבוא לארץ,

ב, שליטא;

שמעתי את דבריו של אלוף משנה יערי, ואני מבין כי עקרונית גם במצב

הנוכחי אין הגבלות, והצבא נוהג מינהל בית הילל ומאריך את שחותם של

הצעירים המבקשים זאת, השאלה היא אם הצעירים האלה יודעיס שקיימת אפשרות

לבקש הארכה, ושהיא ניתנת ללא כל בעיית, כי אם הם לא יודעים זאת, הם ,

לא יבקשו הארבה ויעזבו את הארץ בתום חצי שנה לשהותם כאן, זה גם עלול \

להשפיע על החלטתם לבוא בכלל לארץ, לכן אני חוזר ואומר שגם אם מעשית

הדבר פיעל בלא בעיית, האם לא כדאי ליציר אקלים פסיכילוגי שיקל על

הצעיר להחליט לבוא בכלל לארץ, ויקל על הוריו לשלוח אותי לארץ,



היור"ר מ, תעסה-גלזר;

אם נסביר את הדברים מראש, בדי שהם יבינו בי זו הזבות שלהם וכי אינם

צריביס לבוא ולבקש הארבה השהות שלהם ובו', אני מאמינה בי זה באמת יקל על

החלטתם של הצעירים לבוא לארץ, וגם הוריהם יהיו משוהררים מהששות, ויסכימו

שבניהם יבואו לארץ למשך שנה, יבקרו בה יבירו אותה ויראו את החיים בה.

זה יצור מגב חדש שיעזור להם להשתחרר מהפחדים והחששות,
א. שוסטק
אני חוזר על הגעתי לשקול את ההצעה שלנו, ואחרי שיבואו בדברים עם מי

שמופקד על הנושא הזה יביאו לנו את התשובה שלהם,
אוריאל לין
הגעתו של חבר הכנסת שוסטק, לקבוע שנה אחת עם זבות להאריך זאת בשנה

נוספת מקובלת עלי.

א/מ מ, יערי;

היה לי מאד נוח להצטרף לדעת בולם באן, אבל אני חייב להבהיר באן אי-

הבנות מסויימות, בבל מקרה של יציאה וכניסה של אזרח ישראל משסרת הגבולות

בודקה את מעמדו בלפי שירות הבטחון. מבאן שלא תהיה אפשרות אחרת אלא לצייד

את הצעיר הבא ארצה בתעודת מעבר, אלא אם בן ישנו את חוק היציאה והבניסה

מהארץ, בשאזרח ישראלי נבנם לארץ בודקים אם יש לו אישור מרשויות הצבא,

א, שוסטק;

זו בעיה שקל מאד להתגבר עליה, שהרי בדרכון של בל אדרה בתוב היבן

נולד, בך שאינני רואה באן בל בעיה, אינני בטוח על בן שצריך לצייד אה הצעיר

הזה באישור מעבר, אם תהיה הנהיה מתאימה, ניתן יהיה להתגבר על הבעיה הזאת

בלא בל קושי, בי די יהיה לבדוק את מקום הולדתו של בעל הדרכון. וזה בחוב

בדרבון,
היו"ר מ, תעסה-גלזר
אני מציעה לנציגי הצבא לבדוק את ההגעות שהועלו באן היום, ולשקול את

האפשרות להעמיד את התקופה על שנה עם זבות לשגה נוספת,

א, שוסטק;

אני מתכוון לבך שיתנו לו שנה אחת של שהות בארץ מבלי שיגויים, אם יפנה

בבקשה להארבת התקופה, תינתן לו שנה נוספת,

היו"ר מ, תעסה-גלזר;

אני מודה לבולבם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 14,00)

קוד המקור של הנתונים