ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 31/12/1984

העלאת דמי קיום המוענקים לעולה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת והעליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני, זי בטבת התשמ"ה - 2.84ו.ו3 - בשעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; מי גלזר-תעסה - יו"ר

יי ארצי

אי שוסטק

מוזמנים; מי שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

מי בן-הרוש - עוזרת למנכ"ל

שי הורן - דוברת משרד הקליטה

אי מורן - אגף התקציבים, האוצר

טי רמתי _ " " "י

די טופז - אגף התקציבים במשרד הקליטה

אי כהן - מזכירת ארגון עולי רומניה

יי האוטירר - עולה וזדש מרומניה

לי פליו - עולה תדשה מרומניה

אי נוי - עולה חדשה מרומניה

מר מיני - עולה חדש מרומניה

ר' ישעיהו - רכז מידע של הוועדה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; העלאת דמי קיום המוענקים לעולה.



העלאת דמי קיום המוענקים לעולה

היו"ר מי גלזר-תעסה;

וזבר-הכנסת יצחק ארצי הגי© לפני כמה שבועות הצעה לסדר-היום, שמשום-מה לא

נדונה, אבל היא הגיעה אלינו. הנושא שהועלה בהצעה לסדר-היום נוגע לעולים החדשים,

ואנחנו נדון בו היום מכמה היבטים וננסה למצות אותו, ואחר-כך נגיש הצעות והמלצות.

את יתר הפרטים ימסור חבר-הכנסת ארצי. בבקשה.
יי ארצי
אני מודה ליושבת-ראש הוועדה על שנאותה להעלות את הנושא הזה בצורה דחופה על

סדר-יומה של הוועדה ואני מודה למנכ"ל משרד הקליטה, מר שמיר, שנמצא אתנו זו הפעם

השניה מאז החלה הוועדה לעבוד, ולצוות האנשים שעובדים אתו.

אני רוצה להדגיש שאינני מדבר כאיש מחקר, אלא כאיש שמתרשם מדברים שהוא שומע.

מזה הרבה שנים אני מתעניין בנושא עליה וקליטה, ומתוך מגעים עם עולים חדשים הגעתי.

למסקנה שדמי הקיום אשר מוענקים להם אינם עומדים בשום פרופורציה למינימום שמדינת

ישראל קבעה לגבי הקטגוריות החדשות. למשל, המינימום שנקבע על-ידי המוסד לביטוח

לאומי, שמגיע ל-16% מהשכר הממוצע ואשר צריך להבטיח קיום לאנשים שנוכו משכרם במשך

10 שנים ויותר תשלומים לביטוח לאומי - וזה לא אמור לגבי עולים חדשים שאין להם

הזכות הזאת - וגם לא עומד בשום פרופורציה לשכר המינימום הנהוג במשק.

אני העליתי את הבעייה באמצעות קבוצת עולים, שמבחינה זו היא הנפגעת ביותר,

ובקשתי שהוועדה תזמין אליה עולים מרומניה, משום שמצבם מדגים בצורה הקלאסית ביותר

את הבעייה שאני מדבר עליה.

אינני כולל בזה את עולי אתיופיה, משום שלהם יש משטר מיוחד, ואז נשארים

העולים שבאים מארצות הרווחה ומארצות המצוקה. אני מוציא מכלל זה את העולים שבאים

מארצות הרווחה, משום שבדרך-כלל עולה שבא מארץ רווחה הוא מגיע בצורה חופשית. אם

יש לו חסכונות הוא יכול להביא אותם אתו, ויש להניח שאין מקרה של עולה שיגיע ללא

רזרבה אשר תאפשר לו להתקיים זמן מסויים, גם אם התנאים בר1תחלה הם קשים.

המצב שונה לגבי שתי קטגוריות של העולים מברית-המועצות והעולים מרומניה,

שמגיעים ממשטר כזה שאין להם כמעט רכוש, וגם אם יש למישהו חסכון כלשהו, הוא בשום

פנים ואופן איננו יכול להוציא אותו. הואיל ובשנה האחרונה, לצערי, העליה מבריה"מ

מתבטאת במספרים מאד קטנים, הגענו למצב שמתוך 400,000 יהודים ברומניה, נותרו בה

כ-27,000 עד 29,000 יהודים ולארץ מגיעים כ-2,000 יהודים בשנה. השנה הגיעו 1,600

עולים, ואם לא נסתבך בנושאים אתרים אני מקווה שוגיע ל-2,000 עולים בשנה.

מתוך 2,000 העולים שמגיעים מדי שנה, אני חושב שעולים אלה נמצאים במצב הקשה

ביותר, משום שהם באים ללא פרוטה, וכל קיומם מבוסס על הסכומים שהם מקבלים במקום.

גם הרכוש שהם מביאים אתם מגיע באיחור רב, משום שהם באים במטוס והרכוש מגיע

באוניה. שנית, גם אם הוא מגיע, זה רכוש מאד דל, משום שהם לא הצליחו לצבור בשנות

המשטר הקומוניסטי רכוש בעל ערך. אם למישהו יש אוסף של תמונות, לפי החקיקה שם

הוא איננו יכול להוציא אותן. התמונות הוכרזו כרכוש לאומי ורק במקרים מאד יוצאים

מן הכלל של קשר אישי לתמונה אפשר להוציא אותה, וגם אז זה ניתן בתנאים מאד קשים

ובצורה מאד מיוחדת.

שמעתי שהסכום אשר מוענק להם שווה בערך ל-80 דולר לחודש. מסכום זה יורדות

מיד מספר הוצאות יציבות עבור שכר-דירה, חשמל וביטוח לאומי, ואינני מדבר על

הוצאות קבועות אחרות, כמו גז ותחבורה, משום שהן שייכות להוצאות המחיה. התרשמתי

שבמצב זה העולה צריך למעשה לחיות מסכום של 50 דולר לחודש. אני חושב שזה

בלתי-אפשרי וזה היסוד של ההצעה לסדר-היום.

i



היו"ר מי גלזר-תעסה;

כשאתה אומר 50 דולר, או 80 דולר, האם זה למשפחה או לבודד?

י' ארצי;

אני רוצה לקוות שזה לבודד, אבל אני רוצה לשמוע יותר אינפורמציה. במסמך

שהוגש לנו על-ידי המשרד לקליטת העליה יש מספר שלמעשה מביך אותי. כתוב: משפתה בת

4 נפשות ומעלה: דמי אבטלה במסגרת מעבר - 55,000 שקל, ובקליטה ישירה - 62,500

שקל. אם הסכום הזה הוא עבור 4 נפשות, בוודאי ובוודאי מה שאני אומר הוא המור

מאד. לכן תשבתי שוועדת העליה והקליטה וחייבת לדון בזה.

יש לדון בזה גם מסיבה אחרת. לפני מספר ימים דנו בוועדה בשאלת הירידה מהארץ

ועל המאמצים הנעשים כדי להקטין את הירידה. מהו ההיגיון שנילתם בירידה כאשר באים

אלינו עולים מלאי רצון טוב להיקלט ומחכות להם בעיות רבות? אנחנו צריכים לתת להם

לפחות בראשית הדרך, עד שהם מגיעים לזכאות יותר פורמלית, את האפשרות של קיום

מינימלי, מכיוון שאין להם שום אפשרות אחרת להתקיים. הזמנו לכאן מספר עולים

שעוברים עכשיו את דרך היסורים הזאת, כדי לשמוע ממקור ראשון על המצב. אני מכיר

את פרופ' מיני, שהיה סגן מנהל רשות השידור ברומניה. הוא הראה לי 27 ספרים שהוא

הוציא בתחומים שונים. יש לו תואר דוקטורט ברפואה וגם במדעי החברה, אף כי איננו

עוסק ברפואה. הוא נמצא בארץ שנה, אבל נפגשתי אתו לראשונה לפני 7-6 חודשים

וראיתי אצלו יאוש של אדם אינטלקטואלי, שהיתה לו עמדה די חשובה ברומניה, וכאן

הגיע למצב של עוני, של חוסר לחם. היום הוא קצת יותר אופטימי, משום שבאופק נראית

איזו שהיא תעסוקה מתאימה ואשתו התחילה לעבוד. אבל מכיוון שהוא עבר את זה, אולי

הוא יוכל לספר מנסיונו כיצד הדברים מתרחשים ומה עובר על העולים בחודשים

הראשונים.

אני רוצה להוסיף שאינני מעלה את ההצעה הזאת כדי לנגח, אלא כדי לשפר את

המצב, משום שאני חושב שזו חובתי הציבורית והפרלמנטרית, ואני מקווה שנצליח לקדם

את הענ יין בדיון הזה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה רבה. אני רוצה להוסיף שאיש מאתנו לא מתכוון להפוך נושא כזה למשהו

פוליטי, אלא להעלות את הבעייה ולהבהיר אותה מתוך רצון כן, ולנסות לפתור אותה

באיזו שהיא דרך.

נמצאת אתנו גבי אלישר כהן, שהיא רכזת הקליטה מטעם ההסתדרות.

אי כהן;

כן, אבל הפעם אני נמצאת כאן כמזכירה של ארגון י וצאי רומניה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

לאחר שחבר-הכנסת ארצי הציג את הבעייה, נשמע באופן תמציתי את הגב' אלישר

כהן. אני מבקשת לגעת בעצם הבעייה ולומר לנו גם מה את מציעה.

אי כהן;

ראשית, אני רוצה להודות על שהזמנתם אותי ואת נציגי העולים החדשים ממרכז

הקליטה בבאר-שבע. אנחנו מבקשים את הוועדה להתייחט לבעיות שלנו, שהן; 1) בעייה

שקשורה לגובה דמי הקיום וגובה דמי האבטלה שהעולים החדשים מקבלים; 2) סטודנטים

עולים חדשים; 3) מחסור חמור בדירות קטנות בבאר-שבע המיועדות לבודדים או למשפחות

קטנות בנות 2 נפשות.



באשר לנושא הדיון, אני הצגתי טבלה של הביטוח הלאומי, ובעמוד הבא יש טבלה של .

משרד הקליטה והסוכנות היהודית, ואתם תוכלו לעשות השוואה של ההפרשים הגדולים

שקיימים בין הסכומים שהעולים החדשים מקבלים. בנספח מסי 2 יש נתונים של משרד

הקליטה הקליטה לתושבים נובמבר ודצמבר. לפי נתונים אלה, משפחה בת 4 נפשות שגרה

במרכז קליטה מקבלת 55,000 שקל לחודש, ואם היא גרה בדירה היא מקבלת 62,500 שקל

לחודש.

לעומת זה, אם נעשה השוואה עם הסכום שהביטוח הלאומי נותן למקרים מיוחדים

שזקוקים לדמי ביטות לאומי, נראה ש-4 נפשות יקבלו 151,000 שקל, שזה כמעט פי 3

יותר.

יש לקחת בחשבון שמשפחה של עולים חדשים אינה נחשבת למשפחה שנזקקת לטיפול של

הביטוח הלאומי, עד שנתיים, והיא חייבת להתפרנס מדמי הקיום שהיא מקבלת ממשרד

הקליטה.

נמצא אתנו מר האוסירר שבמקצועו הוא רופא שיניים. הוא בן 56, עלה לארץ

ועובד כעת במעבדה לטיפול שיניים הוא מתקיים, יחד עם אשתו, מסכום של 44,000 שקל

שהוא מקבל ממשרד הקליטה. זה הסכום שמשרד הקליטה משלם עבור הכשרה אינדיבידואלית.

יש לציין שאם מקום העבודה איננו יכול להוסיף משכרורת, האיש מרוצה שיש לו אפשרות

להשתלם ולהימצא במסגרת עבודה ולכן הוא עובד תמורת שכר של 44,000 שקל.
אי מורן
הוא לא מקבל מהמעבדה משכורת בכלל?

אי כהן;

הוא לא יכול לקבל, כי למעבדה אין אפשרות מבחינה תקציבית לשלם לו יותר.

האיש מרוצה מהעובדה שיש לו אפשרות לעבוד בארץ, לצאת ממרכז הקליטה ולהיקלט איך

שהוא.

מי שמיר;

האם הסכום של 44,000 שקל שציינת הוא לא השלמה להכנסה שיש לו מתוך עבודתו?

אי כהן;

יש להבדיל בין השלמת הכנסה לבין דמי קיום ובין הכשרה אינדיבידואלית. השלמת

הכנסה גם הוא מושג שמופיע בטבלאות של משרד הקליטה והסוכנות היהודית, אבל השלמת

הכנסה ניתנת לבעלי משכורות נמוכות, שנעות בין 30,700 שקל לבין 102,000 שקל,

ואפשר להשלים את המשכורת כך שהגובה המקסימלי של המשכורת יהיה מאה ומשהו אלף שקל.

מר האוסירר לא נחשב כמפרנס עם משכורת. הוא נחשב רק בתחום של הכשרה

אינדיבידואלית ולכן הוא מקבל רק 44,000 שקל.

איננו מתלוננים על הסכומים שמשרד הקליטה משלם, אלא רוצים להראות את המצב

שקיים בארץ, כי אילו אפשר היה להשלים את המשכורת על-ידי עבודה במעבדה, מצבו

מבחינה כספית היה חרבה יותר טוב. אבל זה המצב היום, ונשאלת השאלה איך יכולות

שתי נפשות להתקיים מסכום של 44,000 שקל, כשמתוך זה צריך לשלם שכר-דירה במרכז

הקליטה, ביטוח לאומי, חשמל וגז, שמסתכמות ב-14,000 שקל, ואז נשאר להם לקיום סכום

של 30,000 שקל.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

את רוצה לומר שלזוג נשאר סכום של 30,000 שקל למחיה?



א' כהן;

בדיוק.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

ואין לו מקורות נוספים שתומכים בו במשך מספר חודשים שבהם הוא עושה הסבה

מקצועית?

אי כהן;

אין לו מקורות נוספים.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

השאלות שלנו נשאלות לא על-מנת לחקור, אלא כדי לדעת. אני רוצה שהעולים

יבינו שהזמנו אותם כדי לשוחח אתם כחברים ובאנשים שרוצים לעזור זה לזה.
אי כהן
יש לנו בעייה נוספת של מחסור חמור בדירות קסנות בבאר-שבע.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אנחנו לא נדון היום בנושא הדיון. נושא הדיון הוא דמי קיום ונדון רק בו, כי

הזמנו את האנשים שעוסקים בעיקר בזה.

אי כהן;

יש לי עוד אילוסטרציה של דמי קיום. נמצאת אתנו גבי אגי נוי, רופאה בת 28

שנמצאת בארץ 3 או 4 חודשים. היא מקבלת דמי קיום בסך 30,700 שקל לחודש. היא

בודדת, נמצאת במרכז קליסה ולומדת עברית, ואין באפשרותה להשיג עבודה, בגלל הזמן

הקצר שהיא נמצאת בארץ. מצפה לה תקופה ארוכה של השתתפות בקורסים, הסבה מקצועית

והשתלמויות, עד שהיא תוכל לעבוד בבית-חולים.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה רבה. אם העולים רוצים להוסיף משהו - בבקשה.

אי כהן!

(מתרגמת מרומנית לעברית את דברי מר האוסירר). אני מקבל 44,000 שקל לחודש

ומתוך סכום זה אני משלם בעד שכר-דירה, גז והשמל במרכז הקליטה סכום שמגיע עד

14,000 שקל. אשתי ואני צריכים לחיות עם 30,000 שקל לחודש.

אני רוצה להוסיף בשמי, שלפי החומר שקבלתי מנציגי משרד הקליסה והסוכנות

היהודית, יש שחיקה של 50% בסכומים אלה בהשוואה לשנה קודמת, שאנחנו לא יכולים

להתגבר עליה.

י' ארצי;

מר האוסירר בן 58, הוא סכנאי שיניים והוא יכול לעבוד אך ורק במעבדה פרסית.

כשהוא בא למעבדה פרסית אומרים לו שהוא מבוגר מדי, למרות שהוא עדיין במלוא

כוחותיו, הוא יכול לעבוד והוא שולס במקצוע. לכן הוא נזקק להתפרנס מאותו סידור

אשר למעשה משרד הקליסה משלם עבורו. משרד הקליסה משלם עבורו סכום של 46,000 או

48,000 שקל ונשאר לו סכום של 30,000 שקל. בסוף דבריו הוא אמר; ובכן, אני רעב

ללחם.



א' שוסטק;

כמה זמן משרד הקליטה משלם, עד שנתיים?

מי שמיד;

3 שנים.
י' אדצי
(מתדגם את דבדי ד"ד מיני). לד"ר מיני יש שני תאדי דוקטור, ברפואה ובמדעי

החבדה. אשתו רופאה. יש להם שני ילדים - בן בגיל 17 ובת בגיל 15. אתמול מלאה

שנה לעלייתו אדצה. מצבו במשך 11 חודשים היה כזה שבמשך החודשים הראשונים הוא

קיבל סכום של 55,000 שקל למשפחה, ובהתחלה פחות. אשתו נשלחה להשתלמות

בבית-החולים בילינסון בפתח-תקוח. הם גדים במבשדת ידושלים, ומאחד שלא נמצא עבודה

מקום עבודה בידושלים היא נסעה לפתח-תקוה, ועבוד נסיעות בלבד היא הוציאה כ-34,000

שקל בחודש. אלמלא עזדה של ידידים שעזדו לו, הוא ומשפחתו היו מתים מרעב.

היו"ר מי גלזד-תעסה;

נשמע כעת את מנכ"ל משדד הקליטה, מד שמיד.

מי שמיד;

קודם-כל אני חייב להביע צעדי, כאדם, לגבי כל גילוי של חוסד פתדונות למתן

דמי קיום מספיקים. מטבע הדברים, יש לייחס כל פדט ופדט, לייחס אותו לנסיבות

ולבחון באיזו מידה הסיוע שנקבע על-ידי המשדד הממשלתי הנוגע לעניין זה, אמנם הגיע

ונוצל בהתאם. כי ככל שיהיה לי קשה להתיצב מאחודי המינימום שאני אייצג, בסופו של

דבד קיים איזה שהוא מינימום בביטויים חמודים של דעב, ונדמה לי שדבדים אלה

מחייבים בדיקה והסבד ייחודי.

א' שוסטק;

מה זה ייחודי?

מי שמיד;

אם זה באמת קדה כך, או שמשום-מה הסיוע לא הגיע, או לא נוצל. אם יש סיבה

לבדיקה, חייבים לעשות את זה ואנחנו נעשח את זה.

לגופו של עניין, אני דוצה לומד בצודה חד-משמעית שעמדת המשדד נחדצת לר!שוות

את דמי הקיום לגובה הבטחת הכנסה, כפי שזה קבוע כהכנסה מינימלית מבחינת המוסד

לביטוח לאומי. לא ייתכן שיהיו שני סוגי אזדחים ושהמינימום יספיק לאזדח אחד

ולשני לא. לא ייתכן כל שוני או עיוות בתחום הזה.

מדגע כניסתה של ההנהלה החדשה למשדד לקליטת העליה אנחנו מטפלים בעניין הזה

בתיאום עם האוצד, והצבנו לעצמנו את היעד להבהיד בצודה חד-משמעית את הסוגיה הזאת

עד 1.4, כדי שהחל משנת התקציב הבאה הדבדים יהיו מעודכנים ונאותים. אני בוודאי

לא אגן על דבד שהוא פחות ממה שנותן הביטוח הלאומי, לא בשם המשדד ולא באופן אישי.

אין שום נימוקים שמצדיקים זה, ולפי דעתי זה גם לא יהיה מוסדי לעשות את זה.

היו"ר מ' גלזד-תעסה;

האם יש בעניין הזה סיכום בין המשרדים?



ם שמיר;

לא. יש שיתוף-פעולה בינינו ובין האוצר. הקמנו ועדת אד-הוק של מומחים

שתבדוק את הסוגיה הזאת ותתיחס אליה, בכוונה שמה שיסוכם יבוצע החל מ-1.4.85.

עם זה, אני מבקש להפנות את תשומת-לבכם שבבואנו לדון בנושא זה, מחובתנו

לראות את כל התמונה ולא להסתפק רק בדברים ייוזודיים שמחייבים בדיקה. הנתון

הבסיסי הוא שב-6 החודשים הראשונים לשהות העולים במרכזי קליסה, או במסגרת אחרת,

הם מקבלים דמי קיום בסכום זהה לזה שנותן הביטוח הלאומי. דמי הקיום ממומנים

על-ידי הסוכנות היהודית. הסכום המעודכן ליום 1.11.84 הוא 113,700 שקל למשפחה.

שנית, ואני אומר את זה בצער, לא כן הדבר במשרד הקליטה, מכיוון שהסעיפים

העיקריים של דמי קיום וסיוע הושפעו לאורך תקופה ממושכת מהאינפלציה ומהשחיקה לגבי

תקציב המדינה בצורה חמורה מאד. הסכום המעודכן ליום 1.12.84 הוא 102,000 שקל

בהשוואה ל-113,000שקל. זה המקסימום שיכולנו לדלות מתוך התקציב הקיים ותוך

הבטחה לתוספת תקציב, בהיותנו המשרד היחיד שיקבל בימים טרופים אלה תוספת תקציב,

וזאת כדי להבטיח את המינימום.

בהשוואה לביטוח לאומי הסכום הזה מהווה 67.2%מהמקובל בסעיף זה. ההשוואה

היא לא מתימטית טהורה, מכיוון שבביטוח לאומי נדרשים מבתנים נוספים כדי לקבל את

הסכום הזה, בעוד שכאן זה לא נדרש מהעולים. אני מעריך שההפרש בינינו ובין הביטוח

הלאומי הוא 20% בערך ואני רוצה להדגיש שאנחנו עושים הכל כדי להשוות בין הסכומים.

חשוב לדעת שהסיוע מתייחס לשנתיים זכאות בערך. מתוך 30,000 העולים שהגיעו

בתקופה זו, שכולם מקבלים ב-6 החודשים הראשונים סכום זהה לזה שמשלם הביטוח

הלאומי, יוצא שלמשך שנה וחצי, מתוך מספר עולים שהגיעו במשך שנתיים, ל-2ו.ו יש

לנו 1,030 נזקקים. זאת-אומרת שהיקף הבעייה הוא בערך 3% - 3.5% מתוך סך-כל

העולים שהגיעו.

אי שוסטק;

אם כך, אתם יכולים להרשות לעצמכם להגדיל את הסכום.
מי שמיר
עובדה שעשינו כן. מתוך 30,000 עולים שהגיעו ארצה, 29,000 שאינם זכאים

ואינם נזקקים, מסתדרים בעבודה.

י' ארצי;

למעשה הם מצאו עבודה תוך 6 חודשים.

מי שמיר!

או תוך 6 חודשים או מיד אחר-כך. אנחנו גם שקלנו ושוקלים להעביר את העולים

לזכאות של הביטוח הלאומי מיד עם הגיעם ארצה, או כעבור 6 חודשים. למרות התמונה

שנצטיירה כאן על-ידי העולים, יש שיקולים ענייניים לטובת העולים לא לעשות כן, כי

מערכת הקריטריונים לזכאות הזאת שונה לחלוטין משלנו, שהיא אוטומאטית. הכוונה

מעבר לזה היא שבמשך השנתיים הראשונות, עד שהם מקבלים מעמד של אזרחים שווי זכויות

בביטוח לאומי, הם נזקקים לטיפול פרטני, מעבר למה שאחרים מקבלים מהביטוח הלאומי.

זה חלק של התמונה.

כדי שהתמונה תהיה שלמה אני חייב לומר שמלבד דמי קיום ודמי אבטלה יש עוד 20

סעיפי סיוע שמיוחסים לאותן משפחות, או לחלק מהן, או לוזלק מבני המשפחה. למשל:

דמי כיס; התארגנות ראשונה; קרן פליטים; דמי קיום ודמי אבטלה; מענק לחיילים;

אסירי ציון; דמי קיום למפרנס משנה; מעונות ומטפלות עבור ילדים; השתתפות

בשכר-דירה, שאחרי 6 חודשים זה שווה-ערך של 150 דולר לחודש; תשלומים שונים; דמי

קיום נוספים, לפי קטגוריות; עובד בודד בתנאי פנימיה; מפרנס משנה הלומד בקורס

ארצי מחוץ למחוזון אקדמאים בגיל מתקדם.



א' שוסטק;

יושב אתנו אקדמאי מבוגר והשאלה היא אם הוא נהנה מהזכאויות שפירטת.

מי שמיר;

מפאת כבוד העולים האקדמאים לא רציתי להכנס לפרטים.

אי שוססק;

נדבר על כך באופן נפרד.

מי שמיר;

הסעיפים הנוספים הם; השתתפות בהוצאות לימוד; שעות עזר לתלמידים עולים-,

השתתפות נוספת בשכר-לימוד דמי כיס באולפן; הכשרה אישית; תרגום מסמכים; הכשרה

אישית בתעשיה; הלוואה עד קבלת שכר; דמי נסיעה לויפושי עבודה; קרן מנהל מחוז,

שהיא קרן לסיוע מיידי.

בסך-הכל מובטחת תעסוקה ברמת שכר תקנית על-ידי תקציב משרד הקליטה.
י' ארצי
כמה אנשים נהנים משכר עבודה על-חשבון משרד הקליטה?

מי שמיר;

יותרמ-000,ו אנשים. הכוונה היא שאנחנו משלמים את מלוא המשכורת במקום

העבודה. במחירים מעודכנים ל-1.8 הסכום הוא סביב 900 מיליון שקל.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

האם אתה רואה בהשוואת הסכומים לאלה של הביסוח הלאומי את עיקר הפתרון?

מי שמיר;

לא. עיקר הפתרון הוא בכניסה למעגל העבודה. אבל אם 3.5% מהעולים נזקקים

להליך הזה, לפחות להם כדאי לעשות את ההשוואה הזאת. אלה הם הנתונים בשלב זה

ואנחנו מתיצבים מאחוריהם. אם יש שאלות נוספות אני מוכן לענות.

אי שוסטק;

אמרת שהעידכון האחרון של דמי הקיום לזה של הביטוח הלאומי נעשה ב-וו.1.

מי שמיר;

בחלק.

אי שוסטק;

עכשיו אתם מנהלים מערכה כדי שבתקציב החדש התשלום לכל העולים יהיה זחה לזה

שהביטוח הלאומי משלם. האם יש סיכוי זה אכן יהיה כך?

מי שמיר;

דורשים מאתנו להוריד חלק מההוצאות בתחומים אחרים. ככל שיוכח שניתן להפנות

יותר כסף לסיוע ישיר ולחסוך בתחומים לא ישירים, אנשי האוצר ואנשי משרדי ימצאו



במשותף את הדרך לעשות את זח.

אי מורן ;

אני רוצה להבהיר לתברי הוועדה את עניין הביטוח הלאומי. נכון שסכום הסיוע

שהביטוח הלאומי נותן הוא יותר גבוה, אבל יש גם מבחנים די נוקשים בתחומים

מסויימים. לדוגמה, אילו אותו טכנאי שיניים היה אומר שהוא מוכן לעבוד רק כטכנאי

שיניים, הוא לא היה מקבל הבטחת הכנסה.

י' ארצי;

אני מבין שגם עכשיו הוא לא מקבל הבטחת הכנסה.

א' מורן;

אם רוצים לקחת את דמי הבטלות הכנסה של הביטוח הלאומי, אפשר לקחת תמונה חלקית

לחלוטין ולהשוות רק אותה. הנושא באמת מורכב ואינני יודע אם כדאי להלאות אתכם

בכל פירוט המערך של הבטחת הכנסה בביטוח לאומי. על זה דנה ועדת העבודה והרווחה

של הכנסת; אבל אנחנו בודקים את העניין יחד עם משרד הקליטה.

אי-אפשר לצאת בקריאה לאמץ ולהשוות הכל אוטומאטית, וזה גם לא יהיה לטובת

העולים. אני חושב שבתחילת הדיון העניין לא הודגש נכון. הבעייה שלנו היא לא דמי

קיום או דמי אבטלה לעולים, אלא השמתם בתעסוקה. גם אם נפתח את הקופות ונעלה את

סכום דמי האבטלה ב-20%, זה לא יפתור את בעיית הקיום, לא את בעיית הקליטה החברתית

ולא את שאר האטפקטים של הנושא. לדוגמא, במסגרת התקציב הקיים של קידום העסקה

אפשר היח להגיע להסדר עם מעבדת השיניים ולהגיד להם: תקלטו את האיש בעבודה ואנחנו

נממן 80% מהעלות בשנה הראשונה. במוסדות ציבוריים זה אפילו 100% אתם לא תשלמו

לו כל סכום שהוא, אבל אתם מתחייבים לקלוט אותו בתום השנה. לגבי רופאים יש סידור

של קידום העסקה גם עם משרד הבריאות וגם עם קופות החולים, שקולטים מאסות רציניות

של רופאים בתקנים. אני גם לא חושב שזה מעמד מכובד שנשאל כל עולה מה ניסו לעשות

וממה הוא באמת חי.

י' ארצי;

אני יכול לספר לכם מהנסיון של עיריית תל-אביב, שמעסיקה 6,000 עובדים, כמה

עולים היא קלטה וכמה היא פלטה במסגרת ההסדרים האלה. אבל אני הבנתי שהתכנסנו

היום כדי לדבר על דמי קיום. עניין התעסוקה זו סוגיה אחרת שיש לי מה להגיד עליי;,

ואני מקווה שנשמע על כך גם מאחרים. העניין הזה הוא היום פיקציה, משום שמקום

עבודה כמו עיריית תל-אביב, שכעת מפטר עובדים, איננו מוכן להתחייב להעסיק את האיש

אחרי שנה, גם אם אתה משלם 100% של העלות. שנית, גם אם העיריה מקבלת אותו לשנה,

הוא הראשון שמועמד לפיטורין, והוא הדין לגבי כל המשרדים הממשלתיים.

פגשתי עולים, שמקצועם מהנדסים לקונסטרוקציה והם אמרו לי שהם מוכנים לעבוד

כפועלי בנין, אבל במציאות זה לא מסתדר והם לא מוצאים עבודה. לכן, אנחנו צריכים

להבחין היטב בין התיאוריה לבין הפרקטיקה ולשמוע עדים חיים כדי לראות את הפער

הזה. אבל אני מבין שהיום התכנסנו כדי לדון בשאלה איך מתקבל העולה בראשית צעדיו

בארץ.

מי שמיר;

ברצוני לתת נתוני רקע כדי שיאירו את המצב העובדתי. יש בעיות עם העולים,

אבל אנחנו תמיד חייבים להתייוזס לנתונים ולעובדות כדי שבסופו של דבר נעשה את

המעשים הנכונים.

אני מוניתי על-ידי הממשלה להיות חבר בוועדת כיסי האבטלה והמשרד בחן במשך

כמה ימים את הנושא הזה ואת השלכותיו. מעניין לראות איזה שהוא נתון לגבי העולים

שהגיעו השנה - ואינני מדבר על האתיופים - ואלה שנותרו בצורה בלתי-מסודרת לשנה

הבאה. בין העולים שהגיעו השנה יש 4,211 בעלי מקצוע. כ-900 - פועלים פשוטים; 15



פועלים מקצועיים; כ-300 טכנאים; כ-50ו אחיות; כ-120 אמנים; 44 כלכלנים; 500

מורים; במקצועות המח"ר - כ-250 עולים; 80 משפטנים; 22 רוקחים; 240 רופאים; 400

מהנדסים; אקדמאים במדעי הטבע - 70; חסרי משלח-יד - כ-1,100.

מהו המצב לגבי האבטלה ולגבי אלה שטרם מצאו תעטוקה? יש לנו 11 מהנדסים

שמקבלים דמי אבטלה. אקדמאים במדעי החברה והטבע - 43; טכנאים - 7; רופאים - 7;

אחיות - 5; מקצועות פרה-רפואיים - 2; אמנים - 12; טכנאים והנדסאים - 20. אלה

מקבלים דמי אבטלה.

על-פי אותה חלוקה יש לנו עוד כ-300 איש שנמצאים במרכזי למידה. זאת-אומרת

שמידת הכשרתם לקבל עבודה אינה מספקת מבחינת השפה או מבחינות אחרות והם צריכים

לקבל טיפול להשמה אינטנסיבית יותר.

אי שוסטק;

מה בקשר ל-000,ו העולים שהם חסרי משלח-יד?

מי שמיר!

הם עובדים ואינם זכאים לדמי אבטלה.

כ-600 איש מתוך הרשימה שקראתי נמצאים במסגרת, ועוד 600 איש - שביניהם גם

הפועלים הפשוטים - מקבלים דמי אבטלה, וביחד זה 1,030 איש.

מצאתי לנכון למסור לכם את הנתונים האלה. כל מקרה הוא, כמובן, ייחודי בפני

עצמו, ואין שום סיבה שלא נתעכב על כך ככל שדרוש, אבל זו התמונה בסך-הכל.
י י ארצי
אני חושב שהתכנסנו בראש ובראשונה כדי לדבר על בעייה אחת והיא: האם אדם יכול

להתקיים היום מהסכום שהוא מקבל עבור דמי קיום. אני טוען שהמינימום שבמינימום

שאדם מקבל בישראל צריך להיות שווה לפחות לסכום שמשלם המוסד לביטוח לאומי, כי אני

מבין שהביטוח הלאומי, במסגרת התחשיבים שלו, הגיע למסקנה שזה המינימום הדרוש

לקיום. לכן אני שמח לשמוע שזה הקו שאותו נוקט משרד הקליטה. אני בעד זה שהסידור

הנוכחי יהיה קיים בהחלטות אדמיניסטרטיביות, אבל הסכום יהיה זהה לזה של הביטוח

הלאומי.

אני רוצה להתייחס עכשיו לרשימה הגדולה של חטבות ודברים נוספים. קודם-כל,

לא שמענו באיזה סכומים מתבטאת העזרה. מנסיוני אני יודע שזו מערכת ביורוקרטית

שאין דוגמתה, ושמענו כאן שאם אדם מבוגר מחפש עבודה, הוא צריך לבקש דמי נסיעה

לצורך זה, או לצורך תרגום מסמכים וכדומה. אין לי תשובה לבעייה, אבל אין כל ספק

שזו איננה התשובה לגבי גובה דמי הקיום. דמי הקיום צריכים לחיות בשיעור יותר

גבוה ואז אולי יזדקקו לפחות דברים קטנים, שמצריכים עמידה בתור ומעמידים אדם

מבוגר במצב לא נוח.

באשר לתעטוקה, בלי להתייחס לנתונים שסופקו לנו על-ידי מנכ"ל המשרד לקליטת

העליה, הלוואי שהמצב היה כל-כך ורוד. אני נפגשתי עם נהגי מוניות שתיארו בפני

מצב לא כל-כך טוב. אני מציע שלא נקיים דיון בנושא התעסוקה באקראי, מכיוון

שמרכזי הקליטה מלאים באנשים שנמצאים שם שנה, שנתיים ושלוש שנים. אם יתברר ש-90%

מהם עובדים ורק 10% אינם עובדים, נדע שהתמונה במקרו דומה לתמונה הסטטיסטית כפי

שקבלנו.

אי שוסטק;

יש לי רושם שקבלנו תשובות מספקות, לא במאה אחוז, אבל הנטיה של משרד הקליטה

היא בכיוון שהציע חבר-הכנסת ארצי. צריך רק להתפלל שהדבר הזה באמת יקויים. אני

מציע שנסכם את הדיון ונאמר שאנחנו עומדים מאחורי הודעת המשרד לקליטת העליה,

שמה-ו באפריל התשלום יושווה לזה של הביטוח הלאומי.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

אין ספק בזה.

די טופז;

אני מבקש להוסיף מספר פרטים על אלה שמסר מנכ"ל המשרד מר שמיר בנושא דמי

אבטלה. בלי לסתור את העקרון שאנחנו מסכימים שצריך להשוות את הסכום לגובה של

גמלת הבטחת הכנסה שנותן המוסד לביטוח לאומי, אני רוצה לומר שדמי האבטלה נקבעו

בזמנו בסכום קצת יותר נמוך, במטרה לתת לעולים תמריץ לצאת לקורס, או לעבודה. כך

שצריך להבדיל בין גובה דמי אבטלה לבין גובה דמי קיום. מותר לקבל דמי אבטלה עד

24 חודשים, כי אוזרי-כן הם מקבלים את זה מהביטוח הלאומי. אין לנו אנשים שמקבלים

דמי אבטלה במשך 24 חודשים, כי רובם מפסיקים לקבל דמי אבטלה בחודש השני או

השלישי, וזה נתון מעודד.

הנתון השני הוא לגבי דמי קיום. כמחצית ממקבלי דמי הקיום נמצאים במסגרות

מעבר של הסוכנות היהודית ומחצית בחוץ. בזמנו נקבעה איזה שהיא תוספת לאנשים

בחוץ, בתוך מחשבה שלאנשים בחוץ יש הוצאות הרבה יותר גדולות מאשר למי שנמצא בתוך

מסגרת מעבר. אנחנו בודקים את הנקודה הזו יחד עם אנשי האוצר, לאחר שהסוכנות

היהודית התחילה לגבות בתקופה האחרונה שכר-דירה ותשלומים נוספים אחרי חצי שנח,

וחשבנו שאולי צריך לבטל את ההפרדה הזו. לאחר חצי שנה זכאות של העולה באולפן,

מתחילים לגבות ממנו תשלומים עבור שהותו במרכז הקליטה. עם קבלת ההחלטה בסוכנות

היהודית, ההוצאות הן שוות למי שנמצא בדיור פרטי ולמי שנמצא במרכז קליטה, ואנחנו

בוחנים כעת את הנקודה שבמרכז קליטה מקבלים פתות מאשר בדיור פרטי.

אי שוסטק;

מר שמיר, אני מבין שכעת אתם דנים על התקציב ובימים אלה צריך להיות סיכום של

הדבר הזה. אולי נוכל לקבל בשורה טובה בעניין זה, שבטוף החודש אתם תדעו אם הדבר

הה אושר?

מי שמיר;

בעלי המאה יושבים כאן. אני חייב לומר שזיהינו את הדברים הכואבים, ולמרות

המצב הקשה מאד יש היענות עניינית ברמות שלנו למצוא פתרונות נאותים לבעיות

שהועלו. ישבנו שעות רבות וקבענו מסגרת לבירור כל הדברים האלה. אני חושב שברגע

זה עדיין מוקדם להתחייב התחייבות כלשהי, כי בטופו של דבר עדיין יש סימן שאלה

גדול לגבי היקף התקציב וכוי, אבל אני חושב שבסך-הכל נוכל למצוא את הנוסחה

הגואלת.

אי כהן;

אני שוב רוצה להודות לכם על שהזמנתם אותנו להציג את הבעיות. אנחנו יודעים

שהבעייה שהעלינו מוכרת לכם היטב. אני רוצה שתקחו בחשבון שיחד עם 3 - 4 הנציגים

שבאו יחד אתי, עיני כל העולים מופנות למסקנות ואולי לפתרונות שתציעו, ואני מקווה

שתגיעו לפתרונות אלה תוך זמן קצר.

אני עליתי לארץ לפני 10 שנים. אני מורה לחשבון במקצועי ולא רכזת קליטה.

אשאר מורה לחשבון, וזה לא משנה לי על איזה ניר אני מעלה את הבעיות הכואבות,

אם זה על ניר של מועצת הפועלים, משרד החינוך והתרבות או משרד הקליטה. אני מודה

לאנשי משרד הקליטה על שיתוף הפעולה המלא אתי.

אני רוצה להגיד לחברי הוועדה שכל עולה חדש שנקלט נשאר עם טראומה, שלא עוברת

כל-כך מהר. אני נרגשת מכיוון שגם לי נשארו טראומות מתקופת קליטתי בארץ. לכן

אני מוצאת לנכון להעיר שאסור לנו להתייחס לכל ענייני הקליטה של העולים בצורה

יבשה בלבד. באזור הנגב יש מהנדס ברמה גבוהה מאד, שהיה אחראי על ביצוע פרוייקט

המטרו בבוקרשט והיום הצלחתי להכניס אותו כשומר באוניברסיטה, וגם הוא וגם אני



מרוצים מהעובדה שיש לו מקור פרנסה. העולים האלה מוכנים לעסוק בכל עבודה.

י' ארצי;

לא דנו בשאלת דמי הקיום של סטודנטים עולים. לפי מיטב ידיעתי דמי הקיום שהם

מקבלים נעים בין 7,000 ל-000,ל1 שקל לחודש. לי נראה שהסכום הזה איננו סביר. מה

יש למשרד להגיד לנו על זה?

מי שמיר;

העידכון האחרון הוא 25,000 שקל לחודש.

די טופז;

הסטודנט נקבל את מלוא שכר-הלימוד באוניברסיטה. חלק מהטטודנטים גרים

במעונות של הטוכנות היהודית, שהתשלום בהם נע בין 8 ל-0ו דולר לוזודש. חלקם גרים

במעונות של האוניברסיטה וחלקם בדיור פרטי. אנחנו מודעים לבעייה של גובה דמי

הקיום, שגם עליה אנחנו מנהלים משא-ומתן עם האוצר.

י י ארצי;

בזמנים של תעסוקת יתר סטודנט כזה היה יכול למצוא לעצמו תעסוקה כשומר לילה,

כמלצר וכדומה. אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שהיום אין מצב כזה וסטודנט לא יכול

להתקיים מסכום של 25,000 שקל לחודש, כשאנחנו יודעים כמה עולה ארווזת בוקר או

ארוחת צהרים במנזה.

מי שמיר;

אני מבקש שבעניין הסטודנטים נדון בהזדמנות אחרת, כי זאת בעייה ייחודית.

בדבריך נשמעת נימה בקורתית, אבל בעניין זה יש גם מרכיבים נוטפים של דיפרנציאציה

ושל תנאים ייחודיים. יש לנו נתונים בעניין זה, אלא שלא התכוננו להכנס לזה בדיון

היום ואני מציע שנעשה זאת בדיון אחר.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רוצה להודות לכל המוזמנים שבאו והבהירו לנ1 את הבעייה במספרים עדכניים.

אני רוצה לומר משהו לגבי אלישר כהן בקשר לעליה בכלל. כל הגירה מארץ לארץ

מלווה בטראומה למשך זמן ארוך. אני יודעת שגם אנשים שעברו מעיר לעיר באותה ארץ

קבלו את זה קשה יש להם זכרונות נוסטלגיים מאותה עיר, למרות שההעברה נעשתה

מרצונם החופשי ובתנאים טובים מאד. כולנו רק בני-אדם שמורכבים מתחושות שונות,

ולכן צריך לקבל שהעברה מארץ לארץ מלווה בטראומה. תפקידנו כארץ קולטת הוא להקהות

ככל האפשר את המעבר שלא יהיה כל-כך קשה. אני נפגשתי עם אנשים שעברו ישר מוינה

לברוקלין והם ספרו לי מה עובר עליהם בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות. לכן, זה

מפנה בחיי האדם, כל זמן הוא אנושי והוא מורכב מבשר ודם.

אני מודה מאד למר שמיר ולנציג משרד האוצר שהבהירו לנו את גודל הבעייה. הרוב

נפתר, אבל בפעולה אנושית כזאת תמיד יש כאלה שנקלטים יותר מהר ואחרים שנקלטים

יותר קשה. זה לא פותר אותנו מאחריות, כי כל אדם בפני עצמו הוא 100%. אנחנו

חווינו את הבעייה של קליטת עליה יום-יום וחודש-חודש, ומר ארצי ואני יודעים שגם

כשלאדם יש הכל, זה דבר מאד מאד קשה.

מר שמיר, 20 סעיפי הסיוע הם אחד הדברים המרגיזים, ואומר מדוע. ניקח למשל

את הסטודנט ואת הסטיפנדיה. לא תמיד הסטודנט יודע מה עומד לרשותו, כי שלטונות

האוניברסיטה מחליטים לגבי דברים מסויימים שהשתיקה יפה להם מכל מיני סיבות. האם

מרכז הקליטה במעונות העולים, או במרכזי קליטה יומיים, יודע על קיומם של 20

הטעיפים האלה? אם כן, צריך לבוא אליו בטענות, על שהוא לא ממלא את תפקידו כהלכה.

אם אדם מבוגר זקוק לעזרה, צריך לבוא לקראתו. זה לא מכובד בגיל כזה לבוא ולבקש.



לכן סעיפי הסיוע צריכים להיות בידי האיש המרכז. בכל מקום יש אנשים שיודעים

לקרוא בין השיטין ולקבוע מי יהיו הזכאים, אבל בגלל הפורענות הזאת אנחנו פוגעים

באנשים, שאף פעם לא יבואו לבקש ולתבוע. אני רוצה לדעת איך 20 סעיפי הסיוע

מתורגמים בשטוז? איך אנשים יודעים על קיומנו? מי מדוווז להם ומי בא לקראתם?

מי שמיר;

קלענו לדעת גדולים וקבענו שכל עולה, ברגע שהוא מגיע ארצה, הוא מקבל בשפתו
הוא ספר
דע מה הן זכויותיך, כולל ידיעה יאינפורמציה נוספת שהוא צריך לקבל. אני

הייתי בשדה התעופה כשהגיעו עולים מרומניה. כל עולה מקבל הבילה שלמה של מידע.

הרשימה שקראתי לפניכם מופצת בכל אוזד מהמשרדים שלנו ונמצאת על לוח המודעות. נוסף

לזה, כל מטפל יודע שמחובתו למסור את המידע הזה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה. אני מאד לשמוע שאתם חותרים להשוות את דהי הקיום לגובה הסכום

שמשלם המוסד לביטווז לאומי. אין לי ספק שמר מורן צודק, מוני שיהיו דברים שלא

יהיו לשביעות-רצונם של העולים במקרים מסו ימים. תמיד יהיה וולק שבמקום שיצא נהנה

אולי הוא יצא וזסר, אבל אי-אפשר לפתור את כל הבעיות בלי שתיווצר בעייה חדשה שצריך

יהיה לטפל גם בה.

אני הושבת שהמקרים החריגים שעליהם שמענו הם באמת 11ריגים, אבל המקרים

החריגים הם כל נקרה בפני עצמו, ואני מניחה שכמו בכל נושא, יש ועדת חריגים

שתפק דה לטפל גם בהם. אם אמנם יש ועדת חריגים שמטפלת במקרם כאלה, זוהי הכתובת

לאנשים שלא משובצים כל-כך לפי הקריטריונים ויש חפיפה מוחלטת בין מצבם לבין מה

שכתוב.

אין לי ספק שברשויות יש רצון לעזור, אלא שכאשר מתרגמים את הדבר הזה לשטח,

התוצאה היא לא תמיד התוצאה הרצויה לנו. אם אתן לכם דוגמא מתחום ההוראה, הרי שלא

תמיד מורה שבא מארץ זו או אחרת יכול להתאים עצמו תוך שנה לילדים שלנו. אבל יש

לפנוונ אל כל המוסדות כחובת אחוז, כי אם לא תחייב - לא תקבל. אם אין רצון, צריך

לומר שיינתן תקציב מסויים רק אם הוא מחזיק עולים. אם זה ק ים - מה טוב, ואם לא

- אני מעלה את זה בגדר מחשבה והצעה.

שמענו את דברי העולים וננסה לעזור. חבר-הכנסת ארצי ו;עלה את הבעייה והוא

מכיר אתכם אישית. בזכותו והודות לו נערך הדיון ואין ליופק שגם נמצא את הדרך

ואת האפשרות לבוא לקראת העולים. אני רוצח להוסיף ש ללא השיבה הזאת כבר נעשית

עבודה להשוות את הסכומים, ואז הם יהיו שווים בין יוים וי א כעולים שבאו זה

מקרו1:. הוועדה תמליץ בכל לב לתת את מלוא הדחי לנושא שאתם דנים בו ומקווה
שבסיי
ומו של דבר תתקבל החלטה בכיוון שאלי- אתם חותר ם.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11.40

קוד המקור של הנתונים