ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

ועדת המשנה לנושא החלל

יום רביעי, ח' בשבט התשע"ח (24 בינואר 2018), שעה 9:30

לווייני תקשורת בישראל – סטטוס - ישיבת מעקב ודיווח

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

פרץ וזאן - מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

מיכל גלברט - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

אשר ביטון - מנהל אגף הנדסת ספקטרום (תדרים), משרד התקשורת

ינון בן צור - רח"ט טכנולוגיות ומיזמים ביטחוניים, אגף הביטחון, המועצה לביטחון לאומי

אבי בלסברגר - מנהל, סוכנות החלל הישראלית

עפר דורון - מנהל מפעל "מבת חלל", התעשייה האווירית

גיל לוטן - סמנכ"ל יועמ"ש, חברת "חלל תקשורת"

אילן פורת - מנהל תחום חלל, אל-אופ

אביתר אדלרמן - חוקר, הטכניון

עדן קנובסקי

שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את התעשייה האווירית

איילת חאקימיאן

א.ב. חבר תרגומים

לווייני תקשורת בישראל – סטטוס - ישיבת מעקב ודיווח

אני פותח את הדיון. אנחנו בדיון של ועדת המשנה לוועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא חלל. הנושא שלנו זה נושא המשך שאנחנו דנים בו, לצערי זה בעצם זה היה ביולי, נכון? מתי התפוצץ?

ספטמבר 2016.

ספטמבר 2016.

ספטמבר 2016 הלוויין התפוצץ?

כן.

חשבתי שב-2017.

לא, לא.

רגע, משהו לא מסתדר לי.

בדצמבר 2016 כבר היו מסקנות של הוועדה.

אז אנחנו שנה וחצי אחרי שהלוויין התפוצץ. עשינו דיון די מהיר לאחר האירוע הקשה, עוד דיון לפני חודש, ואנחנו פה בשביל לראות אחרי שנה וחצי מאז שהלוויין התפוצץ, איך תעשיית לווייני התקשורת במדינת ישראל ממשיכה קדימה. האמת שלדעתי או שהיא נסגרת, אחד מהשניים.

חד משמעי.

אז אנחנו נתחיל עם מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כול להודות לך, אדוני יושב ראש הוועדה על כך שאתה דוחף את הנושא הזה ואת הסוגיה הזאת. רק בחודש האחרון זה כבר הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בנושא הזה.

אני אתחיל ברקע קצר מאוד ולאחר מכן תמונת המצב. לאחר מכן אגיש שתיים-שלוש המלצות שלדעתי אם אנחנו רוצים להתקדם, אנחנו רוצים להתקדם, אז צריך לאמץ אותן.

הרקע הוא ספטמבר 2016. התפוצץ לוויין התקשורת "עמוס 6" על כן השיגור. על פי החלטת שר המדע, חבר הכנסת אופיר אקוניס, הוקמה ועדה לבחינת ההשלכות של פיצוץ הלוויין והגשת המלצות. הוועדה פעלה למעשה מספטמבר 2016 והגישה את ההמלצות לאחר שלושה חודשים. בדצמבר 2016 ההמלצות היו כבר כתובות ועל דעת כלל חברי הוועדה שחלקם יושבים כאן ולא נציין עכשיו את כל חברי הוועדה.

ההמלצה כפי שאמרתי, הוגשה תוך שלושה חודשים. ההמלצה הייתה בעיקרה יצור לווייני תקשורת ישראליים שיהיו בבעלות, בתפעול חברה ישראלית. כמו כן קבעה הוועדה שתחום לווייני התקשורת הינו צורך לאומי. ההמלצה בפועל הינה למעשה יצור של לוויין תקשורת אחת לכל ארבע שנים באופן רציף על מנת לאפשר תפעול של ארבעה לווייני תקשורת בו זמנית ועל מנת לשמור על אותם שלוש נקודות שמיים שנמצאות ברשותה של מדינת ישראל. אלה היו ההמלצות. מאז אנחנו בשורה שלמה של דיונים. למעשה כל מהלך 2017 דיונים מול האוצר, מול המל"ל, מול משרדי ממשלה אחרים על מנת לגבש את האופן שבו נכון וראוי לסייע במימון של הפרויקט הזה, כפי שאמרתי, הוא פרויקט לאומי.

א', קיים פער משמעותי בין המחיר המוצע על ידי התעשייה האווירית לבין התקציב המוקצה. ב', קיים פער משמעותי בין ההנחה על ההשתתפות של החברה המפעילה, שבמקרה הזה מדובר על חברת "חלל תקשורת" לבין הסכום שהיא מוכנה לשלם בפועל. תוספת תקציב ממשלתי נמוכה מהיכולת לגשר על הפערים הללו. אני לא בא ואומר שעל כל הפערים הללו צריך לתקצב על ידי ממשלת ישראל. אני אומר שגם הצדדים עצמם יצטרכו להתכווץ ולהציע הצעות שהן ריאליות יותר.

הדבר הרביעי שאני רוצה לומר, שמשרד המדע מוכן להגדיל את הסכום על פי הנוסחה שנקבעה ב"עמוס 6" באשר לתמיכה הממשלתית הכוללת במידה ונדרש להוסיף עוד סכום מסוים, על מנת לגשר על הפערים. את הנוסחה הזו אישר גם שר האוצר בקביעתו, שאמר, מה שהיה ב"עמוס 6" הוא שיהיה גם בלוויינים הבאים.

הסיכום – נכון להיום אין התחייבות מצד כל הגורמים שתאפשר ייצור הלוויין הראשון, "עמוס 8". ניתן עוד להציל את פרויקט "עמוס 8" בייצור ישראלי במידה וכל הגורמים יקבלו את ההחלטות הנכונות. יש לנו עוד חודש ימים בלבד לקבל את ההחלטות הנכונות.

למה חודש? למה לא עוד חצי שנה?

כי עד סוף פברואר זה בעצם איזשהו תאריך שאתה יכול גם לייצר וגם להספיק לאייש את אותן נקודות מבחינת לוח הזמנים, את אותן הנקודות התפעוליות שנדרשות, ולכן נקבע איזשהו יעד שהוא סוף פברואר 2018, אז זה כבר בעצם מחר בבוקר. אנחנו צריכים לסכם את ההשתתפות לכל הצדדים. אני אומר, זו לא רק הממשלה, זה לא רק האוצר, זה לא משרד המדע. כל הצדדים המעורבים יצטרכו להבין שאם הם לא יגיעו לעמק השווה, אנחנו נפספס את ההמלצה המרכזית של הוועדה, דהיינו, יצור ותפעול של לוויין על ידי חברה ישראלית, ותפעול הלוויין, גם הוא על ידי חברה ישראלית. קבענו שיש פה צורך לאומי. נקבע על ידי דעת כל חברי הוועדה שייצגו שורה שלמה של משרדי ממשלה וגורמים, ואנחנו מצפים מכל אחד ואחד מן הגורמים האלה להתפשר, להתגייס, על מנת שנוכל לקדם את הייצור של לוויין "עמוס 8". תודה לכם.

תודה. בבקשה.

אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל.

אין לי הרבה מה להוסיף. אני רק רוצה להדגיש את החשיבות של לוח הזמנים. לוח הזמנים כאן הוא קריטי כמובן לחברה המפעילה לשמירת כל נקודות השמיים במועד. החול בשעון אוזל.

תודה. משרד האוצר.

אני רוצה להגיד שכבר עכשיו בתקציב 2019 וגם כמו שאמרנו, תקציב 2018, כבר הוקצה סכום לטובת הנושא. הנושא תוקצב בבסיס התקציב, כך שבאמת הוא מובטח לארבע השנים שלהם נדרש התקציב.

מעבר לכך, הסכום שהוקצב הוא 14 מיליון שקלים ממשרד האוצר. כל סכום מעבר לכך, כמובן יכולים משרדים אחרים להתכבד ולהשתתף בסכומים גבוהים יותר.

וה-14 מיליון ₪ זה מכסה על הפערים כפי שאנחנו שמענו מהמנכ"ל? זה מכסה על הפערים שקיימים?

זה אמור לכסות את התקציב כפי שהוצג לנו הסכום, בחלוקה פרופורציונאלית בין הגופים השונים ובהנחה שכספי הביטוח שאמורים להיות מוחזרים, מחולקים באופן פרופורציונאלי בין כל הגורמים הרלוונטיים.

טוב. נתחיל עם תעשייה אווירית. בבקשה.

המצב עגום. האמת, שלא צריך לשאול אותנו כמה כסף צריך. צריך לשאול את ראש הוועדה שבחן את הנושא ושם המלצות מאוד ברורות עם הסכום שנדרש. 70 מיליון שקל בשנה זה הסכום ששמה הוועדה אחרי שבחנה - - -

14 שמענו שמספיק.

לא, 14 זה רק החלק של האוצר. חוץ מזה יש חלקים נוספים.

בצד האזרחי המליצה הוועדה לשים 70 מיליון שקל. אני לא יודע על מקורות שקיימים במשרד המדע להשלים מעבר ל-14. סך כול התקציב שקיים, למיטב הבנתי, משמעותית מתחת למחצית הסכום שהומלץ וזה בערך הפער וגם עליו בונים לקבל כספים מביטוח שלא קיים.

מה זאת אומרת הביטוח לא קיים?

אני לא רוצה להיכנס פה לדיון הפרטני סביב כספי הביטוח, אבל הנושאים שנטענו שמבוטחים ויתקבלו עליהם כספי ביטוח, להבנתנו אינם מבוטחים. בעצם רוצים לקחת עוד כסף מכיסה של תעשייה אווירית, אבל זה ויכוח צד. אני מציע שנשאיר אותו בצד.

הסכומים שהוקצו הם נמוכים משמעותית ממה שהמליצה הוועדה אחרי שבחנה לעומק באמת את מחירי הלוויינים, את הדרישות, את יכולות המימוש בארץ, את הצורך בפיתוחים טכנולוגיים כדי לתמוך בלוויינות ישראלית, ושבאים במקום עם 60-70 מיליון שקל בשנה שהמליצה הוועדה, עם 14 מיליון שקל ועוד טיפה מתוך תקציב משרד המדע, זה פשוט לא מתכנס. נכון שגם התעשייה וגם "חלל" צריכים לעשות את ה'קווצ'ים' מהצד שלהם, ואנחנו עושים אותם.

איפה זה עומד? אתם עד פברואר תצליחו להתקרב ביניהם?

אני חושב שאנחנו נצליח להתקרב בינינו למקום שבו יוקצה התקציב שאמור היה להיות מוקצה לנושא הזה. הפערים יצליחו להיסגר. קצת על התכולות, קצת על ה'כווצ'ים', רווח כבר מזמן אין, אפשר יהיה להקים את זה, אבל כששמים מהצד הממשלתי, שזאת הייתה כל הפעילות, אחוזים מאוד נמוכים ממה שאמור היה להינתן, המשוואה פשוט לא נסגרת ולכן לצערי הרב נראה לי שאנחנו כפסע מסוף הדרך.

כמה עובדים יש בתעשייה אצלכם בעניין?

היום עובדים ספציפית על הנושא היום, כבר שנה וחצי על תכן הלוויין, על פיתוח מרכיבים שלו, מספר עשרות אנשים.

ברמה גבוהה.

זה המהנדסים הטובים ביותר. זה טכנולוגיות בעצם פורצות דרך, אבל אני לא נכנס פה לדיון על לפטר עובדים. זה בכלל לא הדיון. הדיון הוא על יכולת אסטרטגית של לוויינות התקשורת. העובדים המצוינים האלה, יש להם עבודה נהדרת. בשמחה רבה מסיתים אותם לנושאים אחרים בתחום הלוויינות. כרגע אני שומר עליהם מכל משמר שלא נאבד אותם, כי פעם כששחררתי אותם לפרויקטים אחרים, הם לא יחזרו.

בוא תתייחס ללוחות הזמנים. גם נאמר פה עד סוף חודש פברואר. זה באמת הדד ליין שאתה רואה או שאולי לפני או אחרי?

זה דד ליין מתגלגל. כשדיברנו לפני חצי שנה זה היה גם כן בעוד חודש. הוא תמיד חודש לפנינו.

איך אנחנו כל פעם - - - ?

כי "חלל תקשורת" חוכרת לוויין חלופי בכסף רב וזה פשוט יעלה הרבה מאוד כסף להאריך אותו, אבל מישהו צריך לשלם את הכסף. בינתיים הכסף רק הולך ויורד. בסוף המשוואה לא תתכנס. אנחנו כבר way be on הדד ליין שכולנו דיברנו עליו.

אתה אומר, אם היינו סוגרים לפני חצי שנה, זה היה יכול להיות יותר זול לכולם.

בוודאי. אנחנו משלמים הרבה כסף על הדחיות האלה, לא אנחנו, "חלל תקשורת", מדינת ישראל. אנחנו משתמשים בלוויין.

אנחנו, כי בסוף נצטרך לממן יותר או שנחליט לסגור את תעשיית לווייני התקשורת. זו גם החלטה.

נכון.

עורך דין גיל לוטן מ"חלל תקשורת", יועץ משפטי. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני ארצה לתת רקע קצר. חברת "חלל תקשורת" רכשה מאז שנת 2000 ארבעה לווייני תקשורת בתעשייה האווירית, לווייני תקשורת ישראליים. ביצענו את זה באמצעות גיוסי הון וחוב מהציבור בישראל, בבורסה בתל אביב, וזה הכסף שאיפשר את בניית לווייני התקשורת בתעשייה האווירית.

בכל הלוויינים בעבר הממשלה הייתה מעורבת ו"חלל תקשורת" הובילה את הפרויקט כמזמינת הלוויין והבעלים שלו. פרויקט "עמוס 8", שהוא הלוויין שמחליף את "עמוס 6", בשל החשיבות שלו למדינה הוא המקרה הראשון שבו הממשלה היא משתתפת פעילה בהובלה של התהליך. צריך לקחת בחשבון שתוצאת המהלך חייבת להיות תוכנית שמאפשרת לחברה לגייס הון בתנאים עסקיים שמתאימים לחברה ולשוק ההון.

מכיוון שנושא החלל חשוב מאוד למדינה, לנו לא כל כך ברור למה הסכומים הקטנים יחסית לחשיבות הנושא, לא מסוכמים ומוקצים לאלתר על ידי המדינה.

כשאתה אומר סכומים קטנים, על איזה סדרי גודל אתה מדבר?

סדרי גודל כמו שהייתה המלצת הוועדה ואולי גם קצת יותר.

70 מיליון שקלים לשנה?

לפחות. הדבר הזה גורם בין היתר לעיכוב בהתנעת התוכנית של הלוויין "עמוס 8" שעל מידת החשיבות שלו והדחיפות בהזמנתו גם עבור "חלל תקשורת" וגם עבור המדינה, אנחנו לא חושבים שצריך להכביר מילים, ואנחנו מבקשים שהמלצות הוועדה יאומצו במלואן. לוחות הזמנים נאמרו פה כבר.

שאלה: זה מידע עסקי. אם אתה מרגיש לא נוח, אתה לא חייב כמובן לשתף.

אתה אומר אלטרנטיבה, אחת, זה תעשייה אווירית עם איזשהו מימון ממשלתי שמנסים לסגור אותו, ובצד השני זה שחקנים בינלאומיים אחרים שיכולים לתת להם את השירות של בניית לוויינים. מה הפרשי העלויות שאתם רואים לנגד עיניכם בהנחה שאין מימון, זאת אומרת, השוק חופשי לגמרי, תעשייה אווירית באה, שמה לכם את ההצעה במשא ומתן ועכשיו יש לכם יצרן לוויינים אחר שנותן הצעה. על איזה הפרש אנחנו מדברים? בואו נתחיל מפה, אם אתה יכול לשתף את המידע הזה.

אז כמובן שאתה פתחת וגם סיימת בזה שאני לא יכול לשתף את המידע, כי זה מידע מסחרי רגיש כמובן, אבל אני יכול לומר לכם שזה פער משמעותי. מי שצריך להבין את הדברים, מבין אותם. פער משמעותי.

הרי הדיון פה הוא על הפער הזה. זה בעצם המהות של הדבר, הפער הזה מול ההגדרה הברורה של הצורך לאומי. השתמשת במילים האלה שאני חושב שהן מאוד חשובות, שאמרו פה על השולחן – צורך לאומי בתעשיית לווייניי תקשורת למדינת ישראל. בעניין הזה יש הסכמה ואני חושב שזה מאוד חשוב.

אני אפילו הייתי מבקש לחדד - צורך לאומי בלוויין "עמוס 8". מעבר לראיית המקרו, צורך לאומי בלוויין "עמוס 8".

אז עכשיו לא ניכנס למיקרו. במקרו, אמרנו צורך לאומי, תעשיית לווייני התקשורת. במיקרו להבנתי, אם אנחנו לא סוגרים את המרובע או המחומש הזה או לא משנה איך שקוראים לו, אנחנו ניכשל בתפקיד שלנו בשמירה על הצורך הלאומי, כי המשמעות היא שחברת "חלל" באיזשהו שלב תלך ליצרן זר, תעשייה אווירית לא תמצא לקוח אחר ברמת העלויות שיש ללוויין נוסף והמשמעות היא שלוויין "עמוס 8", יכול אולי שאפילו לו יקראו לו "עמוס 8" אלא איזה שם אנגלי, לועזי, סקסי, ולא ייוצר במדינת ישראל. זו המשמעות, עם כל המשמעויות הנגזרות מהעניין הזה וכולם מבינים את הנגזרות של זה. אני מתחיל מהנגזרת הראשונה שהגדרנו לפני שנייה, צורך לאומי.

מה שקצת לא לגמרי ברור לי זה החודש המתגלגל הזה, כי דברים לא נסגרים כשאין דד ליין. כשיש דד ליין, דברים נסגרים, אז אני רוצה להבין למה אתה רואה את זה כחודש מתגלגל ולמה המנכ"ל פה אומר, יש לי הארד דד ליין. משהו פה לא מסתדר לי.

לא אותו חודש מתגלגל כי הוא כבר חצי שנה מתגלגל. הוא כבר חצי שנה חודש הבא.

אז אני רוצה לגזור לוחות זמנים אחורה. אנחנו רוצים שיגור ב-2021, נכון? זה מה שמדברים בעיקרון.

ארבע שנים. זה ייצור עד שיגור.

שיגור מתי, 2021?

2021.

מתי אנחנו נכנסים לבעיה?

בתוך הבעיה. אני אתן רק רקע עובדתי. לוויין הביניים שנחקר והובא לנקודה במקום "עמוס 6" שאבד, החל פעילות בפברואר 2017.

אוקי, לפני שנה.

נכון. משך תקופת חכירה ראשונה היא ארבע שנים.

אוקי, אז יש עוד שלוש שנים למעשה לסיום החכירה הראשונה.

בדיוק. זה לוח זמנים, שבהכירנו את משך הזמן של תוכנית - - -

פברואר 2017 לארבע שנים, זאת אומרת פברואר 2021. מבחינתכם אידיאלי שעד פברואר 2021 יהיה שיגור לוויין שיחליף אותו.

לא רק שיגור. שים לב, שיגור, יש לאחריו עוד זמן של הגעה למסלול ותחילת פעילות.

כמה זמן?

תלוי במודוס של ההפעלה.

לא ניכנס לזה. תחילת הפעלה, פברואר 2021.

לא יאוחר מתאריך סיום החכירה הקיימת. תמיד צריך לקחת בחשבון שבפרויקט לווייני צריך לקחת מרווחי זמן לתקלות והתארכויות מסוימות בפרויקט, דברים סבירים, לא דברים בלתי סבירים. אנחנו היום למעשה במצב שכבר די כתוב על הקיר שלא נעמוד בפברואר 2021 ונצטרך להאריך.

עוד שנה.

או שנה או חצי שנה. לדבר הזה יש משמעות של בערך 23 מיליון דולר או בערך חצי מזה, 12.

עכשיו אני מבין.

הזמן לבניית לוויין הוא כשלוש פלוס שנים עם הספייר שחייבים לקחת, כי תקלות בבניית לוויינים קורות. ארבע שנים זה זמן ריאלי מתחילת הבנייה המלאה, אני אפילו לא אומר התקשרות על החוזה - - -

אבל אתם כבר שנה וחצי כן עובדים.

לא, אנחנו שנה וחצי עובדים לסירוגין על הכנות הצעה על פיתוח של חלק מהמכלולים שהם פיתוחיים, ממש לא לפרויקט עצמו. הפרויקט עצמו, השקענו חלק מהכסף הנדרש על long lig aitem. גם את זה עצרנו לאור זה ששום דבר לא מתקדם, ולכן ארבע שנים זה בהחלט זמן הגיוני להניח אותו כשלוקחים את פקטורי הביטחון, וארבע שנים אומר כבר הפעלה של הארכה של שנה של הלוויין וזה אם מפעילים בפברואר. מכאן בא פברואר.

הבנתי. בעצם למעשה אולי זו גם מהות הבעיה, בגלל שכל חודש שעובר, המשמעות שלו היא כספית ובאיזשהו שלב ההסתברות הזו הורגת את הסיפור. זו עלות חכירה נוספת של "חלל", שבינתיים הם היו סבלניים ולא הלכו לפתרון חילופי לצורך העניין, ופה אני אומר את זה כחברה פרטית עסקית, שיש גבול גם לסבלנות, אז אני מניח שהוא לא יהיה מוכן לספוג מעבר לשנה הזאת. עוד 23 מיליון דולר, גם זה כואב לו ובטח יעשו כל המאמצים למזער את זה.

אני בהחלט מתכנס כן לנושא של פברואר כחודש קריטי שמצביע על שלוש שנים ואולי דיליי של שנה בנוסף לכך, אבל להתחיל לזלוג מעבר לו, אז אין גבול.

אני שומע פה מהאוצר את האמירה שלהם ואני שומע את משרד החלל ואני מבין שיש גם נושא של ביטוח. אני חושב שלגבי הביטוח מה שאמרת, מתעשייה אווירית, אני חושב שזה הדבר הכי נכון. בעניין הביטוח אני פונה גם לכל משרדי הממשלה וגם אליכם, שימו את הנושא הזה בקו מקביל. אל תתייחסו אליו בשום אופן בנושא טורי. אם זה יהיה טורי, אז חבל על הזמן, אז בואו נסגור את הסיפור וזהו, לכן אני קודם כול אומר, בנושא הביטוח, נתיב נפרד כמו שאמרת, "לא מעניין". בסוף הכסף יתחלק כמו שאמור להתחלק, אבל בואו נראה שאת הכסף שצריך לשים לפרויקט הבא, שמים כמו שסוכם בחלק היחסי, וזה אני מבקש מכל הגורמים להתייחס לעניין הזה, אחרת לא יהיה לוויין "עמוס 8". אם אנחנו ננסה לסגור את הכול ביחד, לא יהיה לוויין "עמוס 8". אז אני אומר בצורה הכי ברורה, נושא הביטוח, ואני אומר את זה גם לאוצר בעיקר, יכול להיות דין ודברים. לא להתלות את זה לנושא של המימון של "עמוס 8" ושאר משרדי הממשלה, אבל נושא המימון של "עמוס 8", שמחתי לשמוע שיש חלוקה סדורה של אחוזי פעילות בין המשרדים כפי שהוגדר, וזה המפתח שאיתו צריך ללכת.

עכשיו אנחנו עומדים מול שלושה פערים: פער אחד זה מה "חלל" רוצים לקנות מול מה שתעשייה אווירית רוצים למכור. זה הפער הראשון, ופה יש שלושה גורמים שצריכים להתעסק עם זה, ואני אומר עוד פעם, ביטוח לא כרגע על הפרק. זה אומר לחברת "חלל", לנסות למקסם ולהרים למעלה את ההצעה ככל שניתן, זה אומר לתעשייה אווירית, לחתוך ובאמת להגיע למינימום האפשרי, וזה מאמץ שצריך לעשות בשבועיים-שלושה הקרובים, וזה צריך להיות מול מהלך מתכנס של משרדי הממשלה שיביאו את התקציב הזה לסגירה, כי אם נשאיר רק אותם, אז זה לא יקרה. מצד שני, אני אומר גם לשניכם, אל תצפו שבלי מאמץ של שני הצדדים שיושבים פה, העסק ייסגר. הוא לא ייסגר, ולכן הם יעשו את המאמץ שלהם. אתם חייבים לצמצם את הפערים ככל האפשר, ואני כן הייתי רוצה, ואני אקבע דד ליין מבחינתי של ישיבה נוספת אולי בעניין הזה כדי שזה ישקף מבחינתי את הדד ליין.

אני אומר לכולם שאני גם עכשיו האמת די מתוסכל. אני לא רואה פתרון. אני הולך היום גם להגיד בצורה הכי ברורה, שלמרות שזה צורך לאומי, מדינת ישראל החליטה להשמיד את ענף תעשיית לווייני התקשורת בחלל. זה הכול. אני אופתע לטובה אם בתוך שבועיים נמצא פה תשובה אחרת, אבל בקצבים שאני מכיר את ההתנהלות של הדברים האלה, אני רואה לזה סבירות נמוכה, ולכן אני שוקל אם בכלל לעשות עוד ועדה או לא. אני אחליט על זה אחר כך בהתאם אולי לשיחות שאני אדבר עם אנשים אחר כך ואני אשמע.

אני אומר לכם את תפיסתי כרגע ממה שאני שומע ומהפערים וממה שמוצג לי גם על ידי משרד החלל והאוצר, אנחנו באופן מודע מסכלים צורך לאומי על ידי השמדת תעשיית לווייני התקשורת. זה מה שקורה עכשיו. אני רוצה שזה יהיה ברור לכולם. אפשר להגיד באופן הציורי, מה שנקרא, יחד עם ההתפוצצות של "עמוס 6", התפוצצה גם תעשיית לווייני התקשורת בישראל, וזה למרות לצערי על הנכונות באמת של משרד המדע. אני חושב שזו באמת תעשייה חשובה מאוד שדוחפת קדימה את כל התחומים המשיקים והנספחים אליה וחלק מהעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל.

אני אסכם, אלא אם מישהו רוצה עוד להתייחס.

אני רוצה להצהיר פה שמשרד המדע מוכן להגדיל את התקציב - - - היחסיים כפי שנקבעו ב"עמוס 6" וששר האוצר הגדיר אותם. מוכן להגדיל את התקציב כמובן עד גבול מסוים. זה לא אומר שהחברות לא צריכות להתכנס, אבל זה מותנה בכך שגם משרד האוצר ישלים את החלק היחסי שלו בעניין הזה, ואני אומר את זה פה בצורה ברורה. משרד המדע לא מהווה את המכשלה בעניין הזה. אנחנו צריכים ללכת ביחד, משרד האוצר ומשרד המדע ולהגדיל ביחד עם הנתח באותו יחס כפי שנקבע.

אני מודה שלא הבנתי את הנאמר.

אני הבנתי.

להערכתי הבנו אחרת, אז אני ברשותך אעיר איך אני הבנתי. אפשר להתווכח חזק על איך מומן "עמוס 6". הוא ממש לא מומן בצורה כזאת.

לא, אבל זה נקבע כבר בין המשרדים. יש הגדרה ברורה בין המשרדים על יחסי מימון.

אם ביחסי המימון ביניהם מתקרבים לסכומים - - -

לא, סכום זה משהו אחר.

ולכן כשאתה מברך, כבוד היושב ראש, את הממשלה על זה שהיא הגיעה להסכמה על - - -

אני אדייק את דבריי. יש הסכמה אחת בין משרדי הממשלה, וזה על יחסי המימון, כי אם לא היינו עוד בהסכמה הזו, זה ויכוח מקדים בכלל לוויכוח של הסכום. לפחות כולם יודעים שאם החלטנו, אוקי, הולכים ביחד לסכום הזה, כל אחד יודע מה הוא צריך לשים. על זה אני אומר, זו הסכמה, זה טוב. עכשיו יש את הסכום. בסכום יש פערים כמו שאמרנו. הסכום שמשרדי הממשלה עד עכשיו הגיעו להסכמה מול הסכום של "חלל" ושלכם, הפערים לא נסגרים, חד וחלק, וכמו שאמרתי, התעשייה תתפוצץ אם אנחנו לא - - - . זה אמרתי.

אומר פה מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, מר פרץ וזאן, בצורה הכי ברורה: הבנתי שאנחנו בניגוד למה שחשבנו עד עכשיו, נצטרך לתת תוספת. אני לא נכנס פה למספרים בכוונה, מכמה סיבות, אבל צריך את התוספת. אנחנו כמשרד המדע והטכנולוגיה, את חלקנו היחסי כפי שסוכם נהיה מוכנים לתת. על זה אני מברך. דייקתי?

אתה אומר, הלוואי והיינו שומעים את זה גם מהאוצר.

מכל משרדי הממשלה, שאני אומר, אני מתכוון לכל התמונה של משרדי הממשלה.

אני בעניין הזה לא יכול לעשות את עבודת הממשלה, אבל אני כן אומר לכולם ואני גם אומר לכם, גם לתעשייה אווירית וגם ל"חלל", ואתה יכול להעביר את זה גם למנכ"ל בעניין הזה ולבעלים כמובן. המשרדים לבד, אם אתם לא תעשו את הכווץ' משני הצדדים, זה לא יעזור, זה לא יבוא לפתרון. למרות שהם יתאמצו ויגיעו ואולי יצליחו, זה לא ייסגר, ולכן כמו שאני פונה אליהם, אני גם פונה אליכם ואומר לכם להבין את המשמעות, להבין את לוחות הזמנים. אף אחד לא רוצה למשוך רגע אחד נוסף. ה- disaster הזה של עיכוב הוא גם ככה יכול להגיע ל-23 מיליון דולר anyway, שבסוף מישהו יצטרך לשלם אותם, מאלה שיושבים פה על השולחן או להתחלק בהם, ולכן אם אנחנו באמת רוצים לייצר סיטואציה ש"עמוס 8" יהיה לוויין ישראלי שיתופעל על ידי ישראל כפי שהוגדר כצורך לאומי של מדינת ישראל, משרדי הממשלה, "חלל תקשורת" ותעשייה אווירית צריכים בשבועיים הקרובים לסגור את המתווה הזה ממש ברמה הזו.

אני עכשיו אומר שהסיפור, לתפיסתי, לא יקרה. אני לא מאמין שהוא יקרה ואני הולך לתקשר את זה החוצה לכל הגורמים הרלוונטיים, שיהיה לכם ברור. אני מאוד אשמח לקבל הודעה שאומרת לי, אנחנו רוצים להציג בפני הוועדה את המתווה להצלת תעשיית לווייני התקשורת בישראל. מאוד אשמח. אני כרגע לא קובע ועדה. אני לא רואה את זה קורה, אני ריאלי, כי כרגע אני רואה שהצורך הלאומי הזה יישאר בניירות של מסקנות הוועדה.

חברים, זה מה שיש, שבועיים. אם תפתיעו אותי, אני מאוד אשמח להיות מופתע.

תודה רבה, הישיבה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.