ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-02-05OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסתלדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – אסדרת הערוצים הייעודיים), התשע"ח-2017 (פ/4143/20)
יום ראשון, י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/12/2017
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) (אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה), התשע"ח-2018
מוזמנים
¶
יועץ השר, משרד התקשורת - אבי שמידט
עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - ירדן מזרחי
יושבת-ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין - יפעת בן חי שגב
יועץ משפטי, המועצה לשידורי כבלים ולוויין - איתמר חרמון
מנהל פרויקט, המועצה לשידורי כבלים ולוויין - יונתן בייסקי
מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - ניר שויקי
מ"מ יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - אופיר ביתן
מזכיר החברה, ערוץ הלא טי.וי - נחשון אקסלרד
משנה למנכ"ל, שידורי רשת - שאול מגנזי
עו"ד, חברת הוט - יניר פלג
סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי כדורי
מ"מ יועמ"ש, כאן – תאגיד השידור הישראלי - תומר קרני
איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים - ליאור תמאם
חבר הנהלה, מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסף אמיר
אחראית פרויקטים, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים - צילה לוי
יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים, ארגוני יוצרים ומבצעים - יריב הורוביץ
מנכ"ל אקט – איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - איתמר אביטן
מנכ"ל ערוץ 20, הערוצים הייעודיים - שכי פרנץ
יועמ"ש ערוץ 20, הערוצים הייעודיים - מירי נאור אליאס
מנכ״ל ישראל פלוס, ערוץ 9, הערוצים הייעודיים - יורי קגנוביץ
יו"ר פורום יוצרים דוקומנטריים - אסנת טרבלסי
נציג ארגון העיתונאים בישראל, ארגון העיתונאים בישראל - משה רייניש
זכות הציבור לדעת, - זיו מאור
זכות הציבור לדעת - אלעד מלכא
שדלן/ית (כהן רימון כהן), מייצג/ת את yes - רוני ליטינצקי
שדלן/ית (קריספין רובנשטיין בלכר ושות' עורכי דין), מייצג/ת את ערוץ 10, קשת, רשת 13 - נגה רובינשטיין
שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את רשת - אורלי בן שמאי
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קשת (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תאגיד השידור הישראלי) - טל אלוביץ
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את Hot - נועה גונן
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את Hot - משה ביבי
רישום פרלמנטרי
¶
אור שושני
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) (אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה), התשע"ח-2018, פ/4143/20 כ/752, הצעת ח"כ שרן השכל
היו"ר יואב קיש
¶
בוקר טוב לכולם, נא לשבת. אני מבקש מכל מי שרוצה לדבר להירשם אצל מנהלת הוועדה. אנחנו בישיבה השנייה של הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת לדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – אסדרת ערוצים ייעודיים).
אני יכול להגיד שבעקבות בקשתנו לעצור את הליכי הסגירה – בעצם אני לא יודע אם לקרוא לזה סגירה, אלא שימוע ופיטורין – בערוץ 20, קיבלנו את ההבטחה שלכם בעניין הזה, ואני שמח לומר שכעת אנחנו נכנסים לנתיב מקביל שבו אנחנו ממשיכים את החקיקה הזאת, בשביל לנסות למצוא פתרון לכל הערוצים הייעודיים, כשברקע המשבר בערוץ 20 כמובן.
חשוב לומר עוד פעם שאנחנו ננסה במסגרת החוק הזה להתייחס לכל הבעיות שקיימות בערוצים הייעודיים, אבל לא נצליח לפתור את כל הבעיות של ענף התקשורת, שצריך טיפול שורש עמוק. ישב פה השר בדיון הקודם ודיבר בפירוש על הכיוונים שהוא חושב ללכת. יכול להיות שניכנס לנושאים נוספים מעבר לערוצים הייעודיים – במידה שתהיה הסכמה רחבה. אמרתי את זה בדיון הראשון ואני חוזר על זה גם עכשיו, כדי שאנשים יבינו שזו הדרך שאני שוקל לפעול לפיה. אבל במידה שלא, אנחנו נתמקד רק בערוצים הייעודיים.
אני כבר דיברתי בפעם הקודמת, אז איילת. את רוצה עכשיו או בהמשך?
היו"ר יואב קיש
¶
אז ניתן לדוברים מהציבור לדבר. איתמר אביטן, מנכ"ל ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה, בבקשה.
איתמר אביטן
¶
בוקר טוב לכולם, אני מארגון "אקט", ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה, ארגון שמאגד תחתיו קרוב ל-800 עובדים – תאורנים, סאונדמנים, צלמים, עובדים ישראלים כחול לבן.
אין עדיין חוק ואנחנו ניזונים רק משמועות, שבעצם מדברות על הורדת הנושא של כחול לבן מתעשיית השידורים בישראל. יש פה רגולציה שאמרה שצריכים להיות 20 אחוז של הפקות מקומיות במדינת ישראל, חוק שמדבר על כחול לבן, עבודה ישראלית – ומישהו החליט שזה - - -
איתמר אביטן
¶
כן. אני קורא פה את הסעיף ואני די המום שמישהו רוצה למחוק דבר כזה. אני התחברתי לדברים שאמר ביום חמישי חבר הכנסת אוחנה, שדיבר על הציונות ועל החשיבות של הציונות בתקשורת הישראלית. אז מה יותר ציוני מהפקות מקומיות? אז לקחת את ההפקות האלה ופשוט להוציא אותן מהרגולציה – דבר ראשון, זה ישחק לידיהם של שחקנים נוספים, דבר שגם יהווה לנו בעיה, כי אי אפשר להסתכל רק על הערוצים האלה ולחשוב שאין אנשים אחרים מסביב לשולחן שגם ירצו ליהנות מהדבר הזה. ולכן אנחנו מבקשים להוריד את העניין הזה מהפרק; להשאיר את העבודה כחול לבן במדינת ישראל, שלא נראה את ההפקות מגיעות למקומות אחרים. תודה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבין את החשש ואת הדאגה וגם היו לי מספיק אס-אם-אסים לקרוא ולהבין את זה, אבל עכשיו יש לי שאלה עקרונית. מאז שנכנס חוק התאגיד לא הייתה עלייה מאוד גדולה בתקציבים של הפקות המקור? כי אם אני זוכר נכון, ערוץ 1 - - -
אסף אמיר
¶
אני אסף אמיר, מאיגוד המפיקים. בשנים האחרונות, בכל פעם שאנחנו מבקרים פה בוועדת הכלכלה, בדרך כלל יש פחות סוגה עילית כשאנחנו יוצאים מפה. זה נורא פשוט.
אסף אמיר
¶
הכול בהפקות חוץ, אין שם הפקות פנים. 90 מיליון. בכבלים ובלוויין, בגלל הכניסה של פרטנר ושל המפעילים החדשים ההכנסות יורדות, ולכן, בגלל שאנחנו נתח מתוך ההכנסות שלהם, גם שם זה יורד. ערוץ 2, המסחרי, עושה כמעט הכול בבית ומוציא פחות עבודה לשוק - - -
אסף אמיר
¶
אני רוצה לדעת משהו. אני בא הנה כבר 20 שנה לדעתי, וכאן אני לא יודע על מה אנחנו דנים. בדרך כלל יש לי הצעת חוק על השולחן.
היו"ר יואב קיש
¶
הסברתי את זה שם ואני אבהיר את זה גם כאן: יש לנו הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת שרן השכל, שנמצאת פה. הצעת החוק הזו מתקנת מספר סעיפים בנושאים של הערוצים הייעודיים. הוועדה הזאת הוקמה בשביל לטפל בהצעת החוק הפרטית של שרן ומעבר לכך. מה הכוונה ב"מעבר לכך"? שהוועדה הזו באה להסדיר בכללותו את כל נושא הערוצים הייעודיים כפי שאנחנו נראה לנכון לאור המציאות הקשה שהם נמצאים בה.
אז אתה צודק שכרגע אנחנו לא דנים ספציפית בהצעת חוק אלא מדברים ברמת העקרונות. אני יכול להגיד לך פה את העקרונות שעלו. הכוונה היא להקל את נושא הרגולציה על הערוצים הקטנים, ולצורך העניין אנחנו אפילו שוקלים לקרוא להם ערוץ מסחרי קטן, בדומה להגנת ינוקא. שמענו לעניין הזה התנגדויות לא רק מהיוצרים אלא גם מערוצים מסחריים גדולים, שאמרו "מה אתה מפלה אותנו?".
זה המסר האישי שלי, אבל עוד לא שמענו את כל חברי הוועדה, ויכול להיות שזה ישתנה. אני רק אומר את תפיסת העולם שלי. הסדרת נושא הערוצים הייעודים – זה אומר להקל עליהם ברמה הרגולטורית, בעיקר בכל מה שקשור בעלויות הכספיות, כי ראינו שהם לא מצליחים להתמודד עם העניין הזה. אנחנו רוצים שהם ישרדו, אנחנו רוצים שהם ימשיכו לשדר, אנחנו רוצים כמה שיותר מגוון, תוכן, ופחות רגולציה. ופה אני מתחבר למה שאתה אמרת – כי ברור שברגע שיש מגבלה להשקיע בתוכן ישראלי מקורי, יש לזה עלות כספית מסוימת. כל מגבלה כזו תיבחן ואנחנו נראה מה אנחנו עושים עם זה.
היו"ר יואב קיש
¶
אז לבוא לפה או להעביר פתק. אני חוזר: כל מי שרוצה לדבר יקבל את זמנו; נא להעביר פתקים בצורה מסודרת למנהלת הוועדה.
אתי בנדלר
¶
אני רק רוצה לומר לך, מר אמיר, שמשרד התקשורת שוקד על הכנת נוסח מתאים כדי לאפשר את שרידות הערוצים הייעודיים. אנחנו מחכים לקבל את הנוסח הזה. אני ביקשתי ביום חמישי שזה יגיע עד היום בשעה עשר, אבל למיטב ידיעתי בשלב זה זה עדיין לא הגיע.
אתי בנדלר
¶
הרעיון הוא שהנוסח יגיע, יפורסם באתר הוועדה, כך שכל אחד יוכל לעיין בו ולהכין את עצמו לקראת הישיבה על הנוסח מספיק זמן מראש.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, הם מכינים את הנוסח במנותק למה שאומרים פה. מה שאתם אומרים פה זה לטובת חברי הוועדה ולטובת הפרוטוקול, ובדיון על החוק כל מה שנאמר פה יילקח בחשבון.
היו"ר יואב קיש
¶
אז התשובה היא: א', לא; ב', אני לא יודע מה יש או אין בחוק ההסדרים, זה פחות מעניין אותי, זה לא במגרש שלי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זה בדיוק נכון. אגב, אני לא מתנגדת לזה באופן מהותי, אבל זאת האמת, אז למה לא להגיד אותה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה. הסוגיה של הערוצים הייעודיים היא סוגיה מורכבת, ואפילו כואבת. אנחנו כולנו היינו עדים למכתבים שקיבלו העובדים של ערוץ 20; וכל עובד שנאלץ ללכת הביתה מסיבה כזאת או אחרת, זה דבר שהוא באמת... תמיד כשאנחנו עוסקים בתקשורת אז העובדים זה כאילו אנשים שאתה חי איתם. וזה תמיד מפריע לי, כי כשאנחנו מתעסקים באנשים יותר רחוקים, כמו למשל "נגב קרמיקה", זה לא כך. אבל גם אלה מכאיבים לנו וגם אלה מכאיבים לנו, ואנחנו צופים בזה בדאגה.
חבר הכנסת קיש, אתה התייחסת לנושא של התמורות בשוק התקשורת, לבעיה היסודית בשוק התקשורת, אבל צריך להגיד שאנחנו בכלל עדיין לא יודעים את ההשלכות וההשפעות של הפיצול של ערוץ 2 ל-12, 13 ו-14.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אין ויכוח, אבל אני אומרת יותר מזה, אני אומרת שאנחנו עוד לא מכירים כמו שצריך את ההשלכות של הפיצול ואנחנו עוד לא יודעים מה זה יעשה מבחינה כלכלית, בין אם מדובר בהפקות מקור ובין אם מדובר במחויבות לשדר חדשות.
וכן, חד-משמעית אני אומרת שאם היה מדובר באחד הערוצים הייעודיים האחרים... הנה, ערוץ 9 הוא דוגמה טובה לכך, כי הוא ערוץ שבמשך שנים סובל מבעיות כלכליות כאלה ואחרות, אבל מעולם, מעולם, מעולם הוא לא זכה לפינוק של תהליך חקיקה מהיר. והנה בא ערוץ 20 – שאגב, אני לא מתנגדת שישדר חדשות, בכפוף לתנאים מסוימים – וכן זוכה לפינוק, פינוק, פינוק הזה. ואני חושבת שאתם צריכים להבין איך זה נראה.
ככל שעדיין רוצים ערוצים ייעודיים, חייבים לשמור על שני כללים, בוודאי כשמדובר בשידור חדשות. וכאן אני מגיעה לתנאים. לא יעלה על הדעת שאם מדובר בשידור חדשות, אז ערוץ 20 או כל ערוץ אחר שיקבל את הזכות לשדר חדשות, לא יהיה כפוף למה שקשור לנאותות הפקה. בעולם הערוצים, התקשורת, יש מושג כזה של נאותות הפקה – החל מסוגה עילית, דרך המון תנאים, חלקם קשורים כמובן לעובדים, שדיבר עליהם בצדק איתמר אביטן. נאותות הפקה זה אל"ף-בי"ת של שידור חדשות, וזה גם אל"ף-בי"ת של הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו, שאליו התייחסו גם איתמר וגם אסף.
אני לא יודעת להגיד לכם כרגע לגבי הערוצים המסחריים, אבל אני מוכרחה להגיד לכם שהנושא של הפקות מקור במדינת ישראל הוא דבר שמחייב הסתכלות הרבה יותר טובה של הכנסת. לא רק בגלל כמות המועסקים, אלא גם בגלל שבאופן מטורף, כנגד כל הסיכויים, כן בזכות חוק הקולנוע, ישראל פתאום נהייתה מעצמה של תכנים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אם תסתכל לא על פסטיבל קאן והשמלה של מירי רגב, אלא תסתכל על פסטיבלים שעוסקים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
חבר הכנסת קיש, אני רוצה להסביר לך מדוע. הייתה תמיכה מטורפת... במקום להסתכל על השמלה של מירי בפסטיבל קאן, לך לדוכן של ישראל בפסטיבל קטן שנקרא מיטקו ותראה מה ישראל יודעת למכור לעולם. אגב, תכניות שחלקן בכלל לא משודרות בישראל, אלא רק תעשייה שמייצרת תכנים ופורמטים ומשחקים ודרמות ומוכרת אותם לעולם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
נכון. אתה נסעת יותר ממני.
עכשיו, צריך להבין, אם רוצים שהערוצים הייעודיים יהיו ככל הערוצים – אפילו, אגב, כמסחרי קטן, שזה משהו שצריך לחשוב עליו – לא יכול להיות שלא תהיה להם מחויבות להפקות מקור. זאת אומרת, זה צריך להישען על שתי רגליים. אחת, שידור חדשות, נאותות הפקה, כלומר, המחויבויות שיש לערוצים הגדולים, כמו שמקובל בעולם. והדבר השני, מחויבות להפקות מקור. יכול להיות שצריך לבחון את זה באותה פריזמה שאמרת, עסק קטן כמו שאנחנו קוראים לזה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אני מקבלת את ההגדרה של אסף אמיר.
אם רוצים לעשות את ההקלות האלה ולהעביר את זה בנתיב חקיקה מהיר, לפחות תעשו את זה כמו שצריך. תודה רבה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד לך דבר אחד שאני לא מסכים איתו. אני כן מסכים שיש פה משבר של ערוץ 20 וזה הכניס את הכול לפוקוס ולמהירות – זאת הסיבה למהירות – אבל אנחנו בפירוש נדון ונטפל פה גם בבעיות שיש לערוצים הייעודיים האחרים. ויש להם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
חבר הכנסת קיש, אין בעיה. אבל תשאל בבקשה את חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב, היא יכולה להעיד כמה פעמים ערוץ 9 עמד בפני סגירה.
היו"ר יואב קיש
¶
זה כן קשור. איילת, אני יודע להגיד דבר אחד: שבמקרה הנוכחי אנחנו מטפלים בכל הבעיות של כל הערוצים הייעודיים. ואם אנחנו מדברים על הערוצים הייעודיים אז יש לנו פה את "הלא טי. וי". מי הנציג שלכם?
נחשון אקסלרד
¶
שני דברים. אחד קשור ישירות להצעת החוק שעומדת עכשיו בפני הוועדה של חברת הכנסת השכל, שמטפלת בסעיף 6ל"ד לחוק התקשורת. היא מטפלת בסעיף 6ל"ד 1 וסעיף 6ל"ד 2 לחוק התקשורת, אבל הצעת החוק הזאת שכחה לטעמי לטפל בסעיף 6ל"ד 3, שהממשלה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, אני עוצר אותך שנייה. אמרתי בתחילת דבריי שהצעת החוק ההיא היא בסיס ואנחנו נטפל בכל הנושא. אז בוא דבר על מה חסר לך, מה מפריע לך ומה אתה היית רוצה שיהיה.
נחשון אקסלרד
¶
זה בדיוק מה שהתחלתי לומר. לגבי סעיף 6ל"ד 3 משרד התקשורת הצהיר כאן לפני שנתיים שבכוונתו לבטל את סעיפים 6 ל"ד ב ו-ג, שאומרים דבר פשוט. הם אומרים שהחוק מאפשר לחברת יס לשדר את הערוץ הלא טי. וי, שמיועד לציבור הערבי בישראל, על הלוויין הפתוח, וזה כי רוצים שהוא יגיע לקהל היעד שלו. כי אחרת הוא לא יגיע; אם הוא משודר ב"הוט" או ב"יס" אז הוא לא יגיע, כי ערביי ישראל הם לא מנויים של הוט ויס. ולכן אפשרו לחברת יס לשדר אותו על הלוויין הפתוח. אבל, הוסיפו איזה תיקון מוזר שאומר שבחלוף שנתיים מיום שהוא משודר על הלוויין הפתוח הוא יעבור לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
נחשון אקסלרד
¶
והממשלה הצהירה כאן לפני שנתיים בוועדה הזו שאת הסעיף הזה, שמעביר את הערוץ הזה אוטומטית לפיקוח מועצת הרשות השנייה, הממשלה תבטל. היא עוד לא עשתה את זה, והמועד לכך פוקע בתחילת פברואר שנה זו.
אבי שמידט
¶
אדוני היושב-ראש, שר התקשורת פנה לפני כמה ימים ליושב-ראש ועדת הכלכלה וביקש להשאיר אתכם בינתיים באותו - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אבי, זה לא קשור, כי הצעת החוק הזו תטפל, כמו שאמרתי, בכל הערוצים הייעודיים. לכן חשוב לי לשמוע את הבעיה, במיוחד אם הוא אומר לי שפברואר הוא דד-ליין. אנחנו נטפל בזה בהצעת החוק הזאת, חד וחלק.
אז תסביר לי, אתם בפברואר 2016 שידרתם על לוויין פתוח?
נחשון אקסלרד
¶
אני אסביר לאדוני הכול. סעיף 6ל"ד 3 קובע שבחלוף שנתיים מיום שהערוץ מתחיל להיות משודר בלוויין הפתוח הוא צריך לעבור במועצת הרשות השנייה, אבל את המעבר הזה ניתן לדחות בשנתיים, אבל לא ביותר משנתיים.
נחשון אקסלרד
¶
ולכן ב-2016 ישבו פה נציגי משרד התקשורת ואמרו, תשמעו, אנחנו כבר שנה שוקדים על ביטול שני הסעיפים האלה, שמעבירים את הערוץ למועצת הרשות השנייה, אבל בינתיים עוד לא השלמנו את זה, אז תנו לנו את הדחייה של שנתיים שהחוק מתיר לנו.
נחשון אקסלרד
¶
מבלי לבדוק בדיוק כמה רע יותר או טוב יותר המעבר הזה, אנחנו אומרים דבר פשוט. אנחנו לא בן חורג של הערוצים הייעודיים, אנחנו ערוץ ייעודי כשאר הערוצים הייעודיים, ואין סיבה להעביר אותנו למועצת הרשות השנייה שעה ששלושת הערוצים הייעודיים נשארים תחת הפיקוח של המועצה, שכתבה גם את הרישיון שלו.
אז זה דבר אחד, השנתיים האחרונות, שאין אחריהן - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
את ערוץ "הלא" אני מכירה ומעריכה ואני חושבת שגם בשבילם לא היו עושים את ה-לפנק לפנק לפנק.
נחשון אקסלרד
¶
שנתיים ההארכה היחידות שמותרות בחוק נכון להיום פוקעות בתחילת פברואר של השנה הזאת. זה דבר אחד.
ומכיוון שאתה כבר דיברת קודם על הכוונה לשפר את מצבם של כל הערוצים הייעודיים ברמת המחויבויות הכספיות הבלתי אפשריות שהם נתונים בהן, אז אני רוצה לציין כאן לפרוטוקול הזה שערוץ הלא טי. וי אמור על פי רישיונו כפי שהוא היום להשקיע 20 מיליון שוקל, עולה משנה לשנה, בהפקות ראשוניות ובהוצאות תפעול. אלא שערוץ הלא טי. וי, המחזור שלו הוא באזור השלושה מיליון בשנה טובה - - -
נחשון אקסלרד
¶
לא יכולים לעמוד, אין סיכוי שנעמוד, ומועצת הכבלים והלוויין יודעת את זה, והיא בעצמה אומרת שהדרישות הרגולטוריות האלה הן דרישות אנכרוניסטיות שאבד עליהן הכלח והן לא מתאימות למציאות הנוכחית. ולכן גם את זה צריך לקחת בחשבון, ואם אנחנו מדברים על רפורמה אז אנחנו חושבים שנכון וטוב יהיה אם הדרישות הרגולטוריות שיושתו על ערוצים ייעודיים, כדוגמתנו, יהיו נגזרות של המחזור שלהם, של ההכנסות שלהם, ולא איזשהו סכום מופרך.
היו"ר יואב קיש
¶
איילת, שתיכן התפרצתן, אני מבקש משתיכן לעצור. אני אתן לכן לדבר, אבל בואו ניתן לו לסיים את דבריו.
שרן השכל (הליכוד)
¶
קודם כול, מבחינת הפקות המקור המטרה היא שכל עוד אתם בעצם איזשהו ערוץ מסחרי קטן, לא תהיה לכם את אותה התחייבות. כאשר תצמחו לנתח שוק מסוים ויהיו לכם הכנסות, אז תהיה לכם התחייבות של הפקות מקור, בדומה לערוצים מסחריים רגילים. זו המטרה ולשם אנחנו מנסים להגיע. זה כן אותו דבר מבחינת הערוצים הייעודיים, כי כולם בקושי צפים מעל המים.
שרן השכל (הליכוד)
¶
כל הערוצים הייעודיים, כולל ערוץ 9, כולל ערוץ 24, כולל ערוץ 20, בקושי צפים מעל המים. ולכן צריך לתת להם סיוע, על מנת לתת אפשרות לצמוח, כדי שהתעשייה בסופו של דבר תפרח ויוכלו להשקיע כספים גם בתכנים של סוגה עילית, תוכן ישראלי וכו'.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
יש פה היתממות מיותרת. כל מה שאני רוצה לומר הוא שיש הבדל גדול בין ערוץ "הלא", שגם אותו אני מכירה, לבין ערוץ 9, לבין ערוץ 20 ואפילו לבין ערוץ המוזיקה, שמי שלא זוכר, הוא התחיל כערוץ ייעודי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
כן, אבל אנחנו יודעים שהכושר הכלכלי של ערוץ המוזיקה לא דומה לערוצים אחרים. ערוץ המוזיקה הוא דוגמה לערוץ ייעודי שהצליח, ואנחנו רוצים שהוא ימשיך להצליח. אבל אירוע של טלוויזיה יהודית למגזר הערבי לא דומה לאירוע של ערוץ 20, שהוא לא ערוץ שמיועד למגזר ספציפי אלא הוא הרבה יותר רחב. חבר הכנסת קיש, זה מה שרציתי להעיר; צריך להבין שמבחינה כלכלית האירועים האלה הם לא דומים. כל אחד מהערוצים, ואתה רואה את זה גם בהתנהגות וגם בהתנהלות... אני לא אומרת שלא צריך להידרש לבעיות שלהם, אבל שכשאתם באים וקופצים "כן, אני בעד שהפקות מקור יהיו כנגזרת מהמחזור" – אני אומרת, אל תרוצו לשם כל כך מהר, אתם צריכים להבין שיש הבדל בין ערוץ 20 לבין "הלא".
מיכל רפאלי כדורי
¶
היא פתחה את הדיון באזכור של "פאודה", שזו אחת הסדרות הטובות, אמרת. גם אנחנו, ואני חייבת להגיד שגם חבריי מ"הוט", מחזיקים את הז'אנר העליון בהפקות המקור במדינת ישראל. אנחנו למדנו להפוך את הקונוס הזה לבונוס ואנחנו עושים אותו הכי טוב שיש. אנחנו מוכרים אותו לכל העולם. היום בערב עולה הפרק הראשון של העונה השנייה, ובמהלך השנה הוא יעלה גם בחו"ל. אנחנו מאוד גאים בהפקות המקור ולא באנו לבכות עליהן פה.
אבל אנחנו כן בוכים על זה ש... קודם כול, אני לא יודעת על מה אני מדברת, אז אני מבקשת שזכות הדיבור תישמר לי גם אחרי שאראה את הצעת החוק.
מיכל רפאלי כדורי
¶
אנחנו כולנו מחכים בעונה הזאת של השנה למחליטים ולחוק ההסדרים, ואנחנו יודעים שיש שם הרבה מאוד דברים - - -
אתי בנדלר
¶
אני מציעה שתפסיקו לדבר כל הזמן על חוק ההסדרים. אתם מחכים להצעת חוק שתעשה רפורמה כללית בעולם שידורי הטלוויזיה. אני לא מבינה מדוע אתם מצדדים כל כך בקביעת הדברים בחוק ההסדרים - - -
מיכל רפאלי כדורי
¶
אנחנו מחכים לאסדרה רוחבית, מבנית, שתואמת את העת הזאת, שתעזור לנו להיפטר מדינים שאני כתבתי כשהייתי יושבת-ראש מועצת הכבלים לפני 25 שנה. העולם השתנה ואנחנו עדיין ברגולציה מאוד ותיקה, שהייתה נכונה לזמנה אבל לא נכונה להיום. לא מדובר רק ברגולציה הישירה עלינו מהגוף המפקח עלינו, שזה מועצת הכבלים, אלא גם על אלף ואחד איסורים מבניים אחרים שקיימים בחוק ומונעים מאיתנו לפעול בשוק פתוח.
עכשיו, אני לא יודעת מה יש בחוק ולכן אני מבקשת לשמור לי את זכות הדיבור. רק דבר אחד אני חייבת להגיד, ואני חושבת שתהיה פה הסכמה איתי מקיר לקיר. אנחנו כולנו מדממים מהתופעה שנקראת הורדות פיראטיות, כל המשדרים כולם. אני יושבת-ראש זירה, הגוף - - -
מיכל רפאלי כדורי
¶
אתרים והורדות של ערוצים, הורדות בארץ ובחו"ל של חבילות, הורדות בתשלום... מדובר בעבריינות, מדובר בפשע. זה לא משובת נעורים של אנשים שהופ, הורידו לעצמם איזו סדרה, אלא זו תופעה שהמחוקק חייב לעסוק בה, כי יש בחקיקה גם אלמנט חינוכי.
מיכל רפאלי כדורי
¶
אני יודעת, בשביל זה אני אומרת את זה. ביום רביעי הבא עולה בוועדת הכלכלה הצעת חוק ממשלתית שהגיש משרד המשפטים, בהובלתה של איילת שקד. אני מבקשת שאת אותה התגייסות שאתם מתגייסים פה כולם לערוץ 20 – שאגב, לא יהיה קיים אם הפיראטיות תמשיך, גם הוא ייפגע, בארצות הברית כבר גונבים אותו חופשי ומוכרים אותו, כפי שאמרו לי אנשי הערוץ – אני מבקשת שתהיה אותה התגייסות, גם של היוצרים, גם של כל גופי השידור, גם של הממשלה, כדי שההצעה הזאת תעבור מהר ולמחוקק יהיו שיניים, כמו בכל העולם, לטפל במעוולים.
הצעת החוק, אגב, לא עוסקת במורידים יחידים, היא לא נועדה לפגוע בבן שלו או בבן שלו – אפילו שהילדים האלה עושים לנו נזק שאין לתאר – אלא היא מיועדת בעיקר נגד אנשים שמאפשרים לאחרים את ההורדות האלה. אני חושבת שהגיע הזמן לפתור את זה.
אתי בנדלר
¶
לא, הוא לא עונה במלואו, הוא לא מאפשר לקנוס אתרים וכו'. לכן יש הצעת חוק ממשלתית שתבוא בשבוע הבא או בשבוע לאחר מכן - - -
יפעת בן חי שגב
¶
שבוע טוב לכולם. אני חייבת לפתוח בהתייחסות לישיבה שלא נכחתי בה ביום חמישי ולהלין באופן פומבי וגם לפרוטוקול על השיח המתלהם שאפיין את הישיבה הזאת בכל מה שנוגע לרגולציה. אני סבורה שגם אתם, נבחרי הציבור, אל לכם כמחוקקים לתת יד לשיח שבו לרגולטור מצמידים מונחים ופעלים כמו התעללות, אכזריות וכיוצא באלה. כי מהו תפקידו של רגולטור? במדינה דמוקרטית תפקידו של רגולטור הוא להבטיח שאותם חוקים שאתם, נבחרי הציבור, מחוקקים. אז אם יש בעיה, היא לא נמצאת ברגולטור, היא נמצאת בחוק עצמו. ובעיניי כל מי שנותן יד לשיח כזה הוא לא פחות ממתלהם, נקודה.
דבר שני, לגופו של עניין – תראו, הצורך להסדיר את מעמדם של הערוצים הייעודיים הוא צורך דחוף. המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בראשותי, לראשונה זה 20 שנה, יזמה תיקון של רישיונות הערוצים הייעודיים. אבל התיקון נעשה במסגרת גבולות הסמכות של המועצה, שהם מאוד מאוד קשוחים. למה? כי זה החוק שאתם חוקקתם. יחד עם זאת, אכן יש מקום להסדיר את זה בחקיקה בצורה רוחבית ובצורה יסודית מאוד. במצב עולם אידיאלי, אני חייבת לומר, ההסדרה הזו של ערוצים ייעודים, טוב היה וראוי היה שתבוא ביחד עם הסדרה כוללת של שוק התקשורת. כי לא ניתן באמת להפריד את ההסדרה של הערוצים הללו, שבסופו של דבר הם ערוצים מסחריים לכל דבר ועניין. כלומר, הם בנויים על מודל כלכלי שנוגע לפרסומות. ולכן צודקת חברת הכנסת איילת נחמיאס; המודל הכלכלי שעומד ביסוד הפעולה של הערוץ הערבי והערוץ הרוסי שונה מהמודל הכלכלי שעומד ביסוד הפעולה של ערוץ המוזיקה ושל ערוץ 20, שהם ערוצים שמכוונים לכלל הציבור במדינת ישראל. אבל, מכיוון שאין הדבר כך, ואנחנו כנראה, כך גיליתי, לא נמצאים בעולם אידיאלי, אז אני מברכת על היוזמה, אני מברכת על עצם היוזמה להסדיר קודם כול את מעמדם של הערוצים הייעודיים.
ראשית, הערוצים הייעודיים צריכים להיות מוסדרים במסגרת תפיסה כוללת של שידורים מסחריים. במסגרת אותה תפיסה כוללת של שידורים מסחריים בהחלט צריך לתת את הדעת למה שנקרא הגנות ינוקא. גם כשערוץ 10 נולד הוא זכה להגנות, גם כאשר חברת יס הצטרפה לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית היא קיבלה הגנות ינוקא, וכך צריך להיות גם לגבי כל הערוצים המסחריים החדשים שיבואו לאוויר העולם – ומי ייתן שיבואו בהמוניהם. אם כי, אתם יודעים, אנחנו בכל זאת פועלים בשוק מוגבל, שכולנו מכירים את מגבלותיו ובעיותיו.
אני גם רוצה לומר שבמסגרת אותה הסדרה של שידורים מסחריים כן יש לתת את הדעת באופן נפרד להסדרה של שידורי חדשות. מפני ששידורי חדשות אינם דומים לשום שידור אחר בטלוויזיה. ושידורי חדשות, למיטב ידיעתי והבנתי, גם במדינות שבהן לא קיימת רגולציה בכלל, מאוסדרים בגבולות גזרה מאוד ברורים. ואני קוראת לוועדה הזו להסדרים גם את סוגיית שידורי החדשות.
היו"ר יואב קיש
¶
איילת, היא זכאית לדעתה, אל תנסי לכפות עליה. אני שואל כדי להבין, באמת שאלת תם. אנחנו דיברנו על הערוצים הייעודים ועכשיו את דיברת על חדשות. האם את מדברת על חדשות במסגרת הייעודים, או בכלל?
יפעת בן חי שגב
¶
אגב, אני בעד. בניגוד אולי לרושם שמישהו או כמה ניסו ליצור פה, אני בעד שערוץ 20 ישדר חדשות - - -
יפעת בן חי שגב
¶
אני רק אומרת, אדוני היושב-ראש, שבמסגרת אותה הצעת חוק שכולנו נתכנסנו לשמה, יש לתת את הדעת לנושא של שידורי חדשות. ככל שאותם ערוצים ירצו לשדר חדשות – באילו תנאים ישדרו חדשות. כן, צריך לתת את הדעת לכך, זה מה שאני אומרת. וכפי שאמרתי, אני בעד שישדרו חדשות.
ועוד דבר שאני רוצה לומר, ביחס לסוגיית חילוט הערבויות, שזכתה פה לדיון רחב וייצרי ביום חמישי. אין מצב עולם שבו המועצה לשידורי כבלים ולוויין והעומדת בראשה יתחייבו שלא לחלט ערבויות לגוף שידור שאולי לכאורה נמצא בהפרה של תנאי הרישיון שלו. זה לא יקרה. בשום תנאי ותחת שום שיח לא - - -
יפעת בן חי שגב
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדייק את סדר הדברים לגופו של עניין. המועצה תתכנס ב-11 בינואר והיא תדון בכל העמידה של ערוץ 20 בתנאי הרישיון, וייתכן שהיא תקבל החלטה לחלט ערבויות. המועצה תפעיל את שיקול דעתה, את מיטב שיקולה המקצועי, באחריות ובכובד ראש, כפי שהיא תמיד עושה. כפי שהיא עשתה, כך היא תעשה גם ביחס לערוץ 20. זה המקסימום שאני יכולה לומר.
היו"ר יואב קיש
¶
אני שואל עוד שאלה. האם באותה ישיבה היא דנה בהפרות גם של ערוצים אחרים או רק בערוץ 20?
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה, איילת, אי אפשר כל רגע להתפרץ. שאלתי שאלה על סדר היום של המועצה; האם ב-11 לחודש דנים רק בהפרות של ערוץ 20.
יפעת בן חי שגב
¶
ב-11 לחודש נדון בהפרות של ערוץ 20 ובעוד נושאים שעל סדר יומה, במסגרת נקודת בדיקה שהמועצה הכריזה עליה לערוץ 20, כפי שהיא הכריזה על נקודת בדיקה גם על הערוץ הערבי. ועוד אני רוצה לומר - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, חברת הכנסת ורבין, נתתי לך לשאול מתי שאת רוצה, אבל עכשיו מי שמנהל את השאלות זה אני, בתור יושב-ראש הוועדה. אני שואל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
איזה אינטרס. אני שואל שאלות, ותאמיני לי, גם על זכותך לשאול שאלות אני אקפיד, אבל אני לא מוכן שעל כל שאלה שאני שואל את מוציאה משפט ביניים. מספיק.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מנסה לנהל שיח אבל כל אחד פה... תנו לי לסיים. חברת הכנסת ורבין, אחרי שאני אסיים את תקבלי את זכות הדיבור. תודה.
יפעת בן חי שגב
¶
מבין ארבעת הערוצים הייעודיים, למעשה המועצה לפני למעלה משנה יזמה תיקון רישיון עבור ערוץ 20 ועבור ערוץ המוזיקה. אגב, אותו תיקון רישיון נעשה בהסכמה ובשיתוף פעולה ובהתייעצות עם ערוץ 20.
יפעת בן חי שגב
¶
במקור, הערוצים הללו, גם המוזיקה וגם ערוץ 20, על פי הגדרת החוק אמורים לשדר 100 אחוז שידורים בנושא שלשמו הם יועדו. כלומר, 100 אחוז שידורי מוזיקה ו-100 אחוז שידורי מורשת. המועצה יזמה תיקון שלפיו הם יוכלו לשדר 25 אחוז מלוח השידורים בנושאים כלליים, ובזה למעשה קיוותה המועצה לתת להם בלון חמצן שיאפשר להם לשרוד על ידי גיוון התכניות שלהם. במה שנוגע לערוץ 24, הערוץ עומד בתיקון הזה ואין איתו בעיות. לעומת זאת, ערוץ 20 לא עומד בהוראות החדשות של 75 אחוז - - -
יפעת בן חי שגב
¶
לגבי הערוץ הערבי, הוא עבר החלפת בעלים והוא מתמודד עם חובות עבר שקשורים לבעלים הקודמים.
יפעת בן חי שגב
¶
כן, הוא קנה גם את החוב. המועצה הכריזה על נקודת בדיקה גם לערוץ הערבי, כפי שהיא הכריזה ביחס לערוץ 20, והיא צפויה לדון על כך בחודש ינואר. אין עוד מועד, אבל - - -
יפעת בן חי שגב
¶
המשמעות היא שהמועצה בודקת את כל ההיבטים שנוגעים לפעילות הערוץ – כלכליים, פיננסיים, תוכניים, לוח השידורים, היתכנות אל מול כלל השוק וכיוצא באלה. אנחנו עורכים את הבדיקה הזאת. אנחנו נמצאים בקשר עם בעלי הערוץ, והמועצה תצטרך לשבת, לדון ולקבל החלטה.
אבל אני רוצה לומר, כמו שאמרתי בהקשר של ערוץ 20, שגבולות הגזרה שלנו הם מאוד ברורים ומאוד נוקשים בכל מה שנוגע לערוצים ייעודיים.
היו"ר יואב קיש
¶
כן, הבנתי. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי מה שיפעת אמרה. ראשית, אני מודה שנאמרו דברים קשים לגבי רשות הכבלים והלוויין. אני רציתי שתהיי נוכחת, אבל הבנתי שזה לא התאפשר.
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני שמח שהגעת לפה ואמרת את דברייך. אני השתדלתי לא להתלהם. אני יכול להגיד לך שבתפיסה הבסיסית שלי אני מעדיף מינימום רגולציה, ואת זה אני גם אומר לעצמי כמחוקק, אני לוקח את הביקורת הזו גם לעצמי. לא סתם אני מוביל פה תהליכים כמו למשל RIA, שעשינו בוועדת הכנסת, שאני חושב שחלק מהחברים פה ראו; וגם נושא של ביטול חוקים. אז אני יכול להגיד לך שאני בוודאי לא מטיל את האשמה רק על הרגולטורים, אני גם מטיל את האשמה עלינו כמחוקקים ועל הממשלה. עודף ה"חַקֶּקֶת" הזאת היא תסמונת מאוד בעייתית. ובלי קשר, אם אני שם רגע את שתי המועצות בתחום התקשורת בצד, אני יכול להגיד לך שיש רגולטורים אחרים שאולי קצת מתלהבים יתר על המידה ולפעמים הולכים למקומות שהמחוקק לא התכוון. את זה אני אומר לך בלי קשר אליכם, רק כדי שתביני מאיפה אולי הייתה אותה ביקורת.
אבל אני שמח שהגעת ואמרת את הדברים שאמרת, שהם מאוד חשובים. ובסופו של דבר, כמו שאמרת, יש הרבה הסכמות בין מה שאת אומרת לבין מה שבכוונותינו לעשות.
אנחנו עכשיו נעבור לסבב ח"כים. אמיר אוחנה, בבקשה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
גברתי, בוקר טוב. אני מסכים עם מה שאמרת בהתחלה, אף אחד... אני בכל אופן לא מאשים את הרגולטורים. אני חושב שהרגולציה, כמו שאמר היושב-ראש, היא רעה חולה בהרבה תחומים וצריך להפחית אותה ולצמצמם אותה, אבל זה תפקיד שלנו.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
למה לא לגיטימי במסגרת השיח שיש בין הרשות המחוקקת לבין הרגולטורים לבקש – אני לא אומר לדרוש... את רואה שיש פה התכנסות מאוד רצינית, שהתחילה ביום חמישי, ממשיכה היום ותמשיך מחר ובימים הקרובים, כדי לשנות את הרגולציה. אז למה לא לגיטימי לבקש שבזמן שאנחנו עובדים על זה – ואנחנו באמת עובדים על זה, זה לא תהליך שלוקח שעה – לא לנקוט בהליכים החמורים שדיברת עליהם ב-11 בינואר כלפי ערוץ 20? למה זו בקשה שאת עומדת על הרגליים האחוריות ואומרת "לא יהיה כדבר הזה"?
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אני פונה למועצה ומבקש: אנחנו עובדים על השינוי הזה, ואת רואה שכולנו התכנסנו לצורך הדבר – אז למה זה לא לגיטימי לבקש השהיה מסוימת, כדי לראות מה אנחנו נגבש בסופו של דבר.
יפעת בן חי שגב
¶
אני אשיב לך. המועצה תדון ב-11 בינואר והיא מן הסתם גם תביא בחשבון את עצם ההליך הזה של תיקון החקיקה. זה ברור לכל בר-דעת. אני גם אומר - - -
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
סליחה שאני מתפרץ לדבריה, אני רק רוצה להזכיר שהמנכ"ל המכובד התעקש לומר שהם: יראו עד, ויחליטו ויבחנו איך. ואני אומר את זה לא בהתרסה, אבל בסוף-בסוף צריך לראות את הדברים. אנחנו פנינו אליהם, ואני מקווה שכל אחד יבין לאור הדברים את אשר אנחנו אומרים.
יפעת בן חי שגב
¶
המועצה בהחלט תביא בחשבון... אני רוצה לומר שאולי אחת מן הסיבות שהמועצה דחתה את הדיון בנושא החדשות זה מפני שהיא מכבדת את הפורום הזה והיא מצפה שהפורום הזה גם ייתן את דעתו ויסדיר את סוגיית שידור החדשות.
היו"ר יואב קיש
¶
בפירוש כן. אני אומר לך כבר עכשיו, אנחנו נסדיר את שידור החדשות בערוצים הייעודיים בוודאות. את כבר אמרת שאולי מעבר, אבל אני מדבר כרגע, לפחות בוודאות, על הערוצים הייעודיים. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.
שרן השכל (הליכוד)
¶
תודה רבה. שני דברים. קודם כול, זה ידוע שיש הרבה מאוד גופי תקשורת, בעלי ערוצים, שלא עומדים בהתחייבויות של תנאי הרישיון שלהם. אני זוכרת שלפני כמה שנים, יפעת, כשערוץ "הלא" עמד בפני סגירה, את אמרת שרבים לא ממלאים את תנאי הרישיון וחילוט ערבויות הוא לא הפתרון האידיאלי.
שרן השכל (הליכוד)
¶
ולכן הבקשה שלנו היא גם להמתין עם זה. אבל למה גם? כי יש פה איזשהו כישלון שמועבר בין החקיקה לבין הניסיונות שלכם לעשות את הרגולציה הזו. למיטב ידיעתי, ממידע שהועבר אליי – אולי ערוץ 20 יכול להתייחס לכך – בתנאי הרישיון המקוריים של ערוץ 20 נאמר שלערוץ הייעודי, ערוץ מורשת ומסורת, יינתן מענה הולם בתנאי הרישיון. ופתאום, מ"מענה הולם" זה הפך להיות מאה אחוז. מאה אחוז, על פי החלטה שהיא בעצם פרשנות של הרישיון שלהם, של תנאי הרישיון שלהם.
עכשיו, זה בסדר שאתם באים ופתאום משנים, אם זה לתפיסתם או לתפיסתכם, ומפרשים למעשה מה זה מענה הולם, כאילו זה מאה אחוז. אבל הנה בא הרגולטור ואמר, אני רוצה לתת 25 אחוז לשידורים שאינם מורשת ומסורת, נכון? אז הרגולטור קבע, והנה מגיע מישהו אחר ובעצם חוסם אתכם. הגישו הרי בג"ץ ונדמה שעל פי הבג"ץ כנראה אתם גם לא תוכלו לאשר את זה. וכמו שאמרת, הבעיה היא בחקיקה. אתם צריכים לאכוף את החקיקה. ואנחנו באים עכשיו ומשנים את זה, כדי שלא תהיה פרשנות אלא יהיה חוק אחיד לכולם, שיפרשו אותו לפי הדברים שאנחנו כותבים, וניתן כמה שפחות אפשרות לפרשנות של מילים כאלה ואחרות. זו המטרה שלי, אני רוצה לבוא ולתת לך את הכלים הללו.
אני מבקשת גם, כמובן, שתמתינו. תיתנו שבועיים - - -
שרן השכל (הליכוד)
¶
יפעת, בקשה אישית: אנחנו מעוניינים לתת לך את הכלים על מנת לבוא ולעשות רגולציה אחידה וטובה, אבל תני לנו שבועיים-שלושה עד הדיון בחילוט - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יפעת, ענית בסדר. אני בהחלט מבין את הבקשה של חברת הכנסת השכל, אבל אם את רוצה להתייחס לנקודה הקודמת שהיא דיברה עליה, אז בבקשה.
יפעת בן חי שגב
¶
אני רוצה להתייחס, אבל אני אבקש מהיועץ המשפטי בתפקיד כרגע של המועצה, עורך דין איתמר חרמון להתייחס, מפני שסוגיית המכרז של ערוץ 20 נוגעת למועד שבו אני עוד לא הייתי יו"ר המועצה, ולמיטב הבנתי לא מדובר פה בפרשנות. איתמר, בבקשה.
איתמר חרמון
¶
בוקר טוב, אני איתמר חרמון, מהמחלקה המשפטית במועצה. מה שחברת הכנסת השכל אמרה קצת חזר להיסטוריה של תחילת ההליכים של מתן הרישיון. בהצעה של ערוץ מורשת, מה שהם הציעו בהתחלה במכרז, זה תוכני מורשת. יותר מזה, כתוב בהצעה שלהם במפורש, ואני מקריא מסעיף 7(4): "אין בכוונת הערוץ לשדר מהדורות או תכניות חדשות". זה מה שהם כתבו בהצעה שלהם. אחר כך הם קיבלו את הרישיון וראו שיש קשיים, ולכן הם ביקשו לתקן את הרישיון. המועצה, אחרי שימוע ציבורי, נעתרה לבקשה הזאת וכמיטב סמכותה כיוונה את הרישיון וקבעה שהוא יוכל לשדר עד 25 אחוז תכנים שאינם מורשת. ההחלטה הזאת נתקפה בבג"ץ, ניתן נגדה צו על תנאי, דהיינו על ההקלה. הגיע העותר וטען שההקלה הזאת - - -
איתמר חרמון
¶
הטענה הייתה שההקלה הזאת היא מעבר לסמכותה של המועצה, שהמועצה לא הייתה יכולה לתת 25 אחוז. באותו דיון גם עלה נושא החדשות כנושא רגיש ומיוחד שנכנס באותם 25 אחוז שאינם תוכני מורשת. ולכן אני חושב, כמו שנאמר כאן, שהפתרון לא יכול לבוא... בחוק הנוכחי המועצה עשתה את מירב סמכותה והלכה על 25 אחוז, מה שגם כן נתקף. אם רוצים מעבר, מבחינת המועצה זה צריך לבוא בחקיקה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
א', אני שמחה שאתה אמרת שהנושא של אסדרת חדשות צריך לבוא באסדרה. כלומר, רגולציה, עם כל הכבוד... גם בתור בן אדם שלא מגיש חקיקה סיטונאית, בוודאי לא בנושא רגולציה, למרות שאני באה ממפלגה שלכאורה... גם המפלגה שלי היא לא בעד בירוקרטיה עודפת. אז עם כל הכבוד, זה לא בא רק מצד אחד של המפה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא רק. רוב הזמן אנחנו משתדלים, בסיעה, כן להסתכל על הדברים האלה.
אבל מה שאני רוצה להגיד זה שאני שמחה על ההערה שלך בנושא החדשות, אני חושבת שזה חשוב. אני חושבת שחשובות ההערות של יושבת-ראש מועצת הכבלים והלוויין. כי צריך לזכור משהו: גם לא ברגולציה שכפופה ליפעת, אלא ברשות השנייה, הערוצים המסחריים מגיעים לתת דין וחשבון, בין אם מדובר בנושא הפקות מקור, בין אם מדובר בנושא של הפרות של הזיכיונות שלהם, ועכשיו נראה איך זה יטופל כשהם כבר בעולם של רישיונות. אבל הם באים לתת דין וחשבון, כלומר, זה לא רק הערוצים הייעודיים שבאים לתת דין וחשבון על המצב שלהם.
עכשיו, כן, יש חשיבות להתכנסות בעת הזאת. סליחה שאני מעירה כל הזמן הערות של הנושא של הטיפול המלטף. אני כבר אמרתי מלכתחילה, אנחנו לא בעד סגירת ערוץ 20, אבל אנחנו כן בעד אסדרה של הדברים שדורשים אסדרה, וזה נשען על שתי רגליים, כמו שאמרתי קודם: הפקות מקור ואסדרה של החדשות, נקודה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב ושבוע טוב. אין חדש תחת השמש, אבל בוא ננסה לזקק ולדייק את העניינים שעליהם אנחנו מדברים. תראו, אנחנו לא התכנסנו כאן בגלל החילוט. זה לא יותר מכותרת. בעצם יש כאן שתי נקודות מרכזיות שמונחות לפתחנו, ובהן נצטרך להתעסק בשום שכל. אני כבר אמרתי, אני אעשה את כל אשר נדרש כדי שערוץ 20 יוכל להמשיך ולפעול, כפי שעשיתי פעם אחר פעם אל מול ערוץ 10 וגם מול ערוץ 2 במתכונת הישנה כשהיה צריך את זה, וכפי שנאבקתי למען התאגיד.
אלא שצריך גם לשים את הדברים בצורה ברורה. לפחות בואו לא נזייף אנחנו, בואו נשים את הדברים, כדי שלא נמצא את עצמנו בסוף מקבלים חקיקה "בגיצה" ושבסופו של התהליך אנחנו נהפוך את זה לעניינים פוליטיים.
אז קודם כול, כל הערוצים שמונחים כאן הם מכל העדות, המגזרים והדתות. כך שהנושא הזה מקבל פחות עוצמה. עכשיו, אני בעד מתן חדשות לערוץ 20. כן היה להם? לא היה להם? – לי אין בעיה ברמה האישית, בוודאי לא הפוליטית והתפיסתית. אלא שצריך לשים את הדברים כמו שהם. לגבי חדשות, לא בונים מערכת חדשות חדשה. יש מערכת חדשות היום של ערוץ 10, ולא סתם היום גם חדשות 10 וגם חדשות 2, או בעצם - - -
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני מדבר מעבר. כולם נמצאים עכשיו בתצפית, כולם מסתכלים מה יקרה. צריך שיהיה ברור: אי אפשר יהיה לייצר – ואני אומר את זה כאן לכולנו, לפני שבכלל יוצאים לדרך – מתן היתר חדשות אחר, זאת אומרת, היתר שנותן סוג של העדפה שונה, שמייצר - - -
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני אומר את זה כי אלה הנקודות. אנחנו פה מכדררים, מכדררים, מכדררים, אבל בסוף צריך לשים את הדברים כמו שהם.
אסף, מה קרה?
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
זאת נקודה אחת. אני אומר שהחדשות בוודאי לא יתנגדו אם יהיו הקלות שיושתו גם עליהם. אבל שיהיה ברור, אי אפשר יהיה לייצר אסדרות שונות.
נקודה שנייה, שהיא לא פחות חשובה, בוודאי עבורי, שנאבק על העניין הזה כבר שנים: הפקות מקור. זה לא סוד שאני נלחם עבור הפקות המקור, זה לא סוד שנלחמתי עוד ברשות השידור, וגם במאבק מול הפיראטים - - -
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
נכון. מה שאני מנסה לומר לכל המכובדים, בעיקר לח"כים, זה שצריך למצוא נקודה מאזנת. אחרת אי אפשר יהיה להעמיד את החקיקה שלנו שתהיה גם "בגיצה". בסוף, אם אנחנו רוצים להוציא תוצאה טובה תחת ידנו, אלה שתי הנקודות, אלה שני העניינים, ואני מציע לכולנו שננסה לומר את עמדותינו ולראות לאן זה הולך בשתי הנקודות האלה. תודה.
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת איתן, רק הערה אחת קטנה. החקיקה תהיה "בגיצה" כך וכך. אנחנו צריכים להיות שלמים עם מה שהוועדה תוציא תחת ידיה במובן הזה שאנחנו חושבים שגם אם תוגש עתירה, תהיינה תשובות טובות לכך.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
זה ברור כשמש לאור הירח, רק שזה לא עובד פה, לא בחדר הזה. אולי בחדרים אחרים.
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת כבל, לגבי מה שאמרת על החדשות, יש לי הבהרה: לדעתי ברור שחוקי המשחק יהיו אחידים, אבל אנחנו נגדיר קטגוריה של שחקן קטן או זעיר, והוא יעמוד בחוקים אחרים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני לא נכנס לזה. הכוונה שלי היא שכל בר-דעת יודע שאין כאן איזה שבירה של הכללים.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
שלום לכולם. קודם כול, אני מברכת על הצעד הזה ועל הקמת הוועדה הזו, כי בעיניי להציל ערוץ טלוויזיה זה לא רק להציל ערוץ טלוויזיה, זה גם להציל אינטרס ציבורי במדינת ישראל. כי אני חושבת שאנחנו חיים במדינה כל כך הטרוגנית, וככל שיהיו יותר ערוצי טלוויזיה שמפלחים את נתח השוק באופן מאוד ייחודי, כך יהיה יותר טוב. וכמובן שצריך גם לשמור על כור היתוך.
אני, כיושבת-ראש הרשות השנייה, רוצה להגיד שאנחנו משתדלים מאוד לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הכלכלי של בעלות הרישיון. כשאנחנו מדברים על אינטרס ציבורי כמובן שבתוך האינטרס הציבורי יש גם יצירה ישראלית, יצירה מקומית, ואנחנו ראינו שבסופו של דבר כל היצירות האלה מביאות הרבה מאוד רייטינג.
אבל אני חייבת לומר פה דבר אחד ואולי להוציא מכאן משהו שאולי עוד לא נגעו בו. אנחנו מדברים על החוק הספציפי הזה, שבאמת צריך להיות קטן ולהתייחס אליהם כערוצים זעירים מסחריים, ערוצים שעוברים מהשוק של הייעודים לתוך המסחריים זעירים, אבל אני חייבת לומר פה משהו. אנחנו יושבים מחר, ב-2018, וכל שוק התקשורת נמצא במצב קטסטרופלי. אנחנו מדברים עכשיו על ערוץ 20 וזה אותו דבר גם בערוץ 9.
אגב, רציתי להגיד, חברת הכנסת איילת, שלא ייראה פה שיש לי איזה ניגוד עניינים, כי ערוץ 9 תמיד יהיה בדמי, תמיד יהיה דבר שמאוד חשוב לי, אבל בתפקיד הספציפי שלי הוא כאחד הערוצים הנוספים שישנם בשוק.
אני חושבת שיש פה משהו שאנחנו חייבים להתייחס אליו. כשאגף התקציבים באוצר החליט ששוק הפרסום יעלה וכך אפשר יהיה לפצל את הערוצים ולהגדיל את ההיצע של הערוצים, הוא אכן צדק, ההיצע של הפרסום אכן עלה, כמעט למיליארד שקל נוספים מאז שעשו את העבודה הכלכלית. אבל בפועל מה שקורה זה שמיליארד השקלים הללו עוברים לשני קונגלומרטים ענקיים שאף אחד לא מוכן לגעת בהם, כי יש פה את היחסים הבילטרליים ומה יקרה עם ארצות הברית וישראל וכולי וכולי. אבל מיליארד שקל מועברים לפרסום לשני קונגלומרטים שהם לא ישראליים, שהם לא תוצרת מקומית, הם לא תעשייה מקומית - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
הרוב. מי שלא מסכים שירים את היד... חבל מאוד, אגב, כי כשאתם רוצים יצירה ישראלית אתם יודעים לצעוק - - -
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני רוצה להגיד לך, אסף, שאחת המטרות שלי בשיחה הזאת זה להעביר אליכם עוד כמה מאות מיליוני שקלים ליצירה ישראלית.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
כדאי מאוד שכל מי שיושב בוועדה הזו היום וכל מי שיישב בוועדה לקראת החוק וכל מי שיישב בוועדות הבאות בוועדת הכלכלה, ישים לב שאם כל כולם, כולל ערוץ 10 וערוץ 2 וערוץ 9 וערוץ 24 והלא טי. וי וערוץ 20 ישתלבו ביחד, גם עם היוצרים, למען מטרה נוספת שהיא לא רק היצירה הישראלית, למען מטרה של להציל את השוק הישראלי, כדי שגם לכם, אסף, תהיה עבודה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חבר'ה, אני מבקש לא להפריע. אנחנו מקשיבים עכשיו. גם חברי הכנסת לא להפריע, אנחנו מקשיבים.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
תקשורת חופשית, אבל לא תהיה עבודה לאף אחד. לא, עכשיו אני רוצה לשמור על התעשייה המקומית, אני רוצה לשמור על התעשייה הישראלית, ואני חושבת שאם כולנו, זעירים זעירים, נשתלב ביחד כנגד הקונגלומרט הזה שקוראים לו גוגל ופייסבוק, אולי נציל פה אלפי משפחות שיכולים להיות מפוטרים מחר.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
שנייה, אני רק רוצה לסיים. עכשיו, אפשר לשאול אותי, אוקיי, אז מה את רוצה? לצאת להפגנה?
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני אגיד לך מה אפשר לעשות. בזמנו, כשאני הקמתי את ערוץ 9 אנחנו הגענו וגילינו שמי שמוכר פרסום מעבר לערוץ 9, שביקש רישיון וקיבל רישיון, זה ערוצים זרים, שלא מוציאים שקל על תוצרת ישראלית, אבל כן מוכרים פרסום. אז אנחנו הגשנו בג"ץ, והפרסום... אני לא יודעת מה קורה היום, אני חייבת להגיד שלא עשיתי בקטע הזה שיעורי בית, אבל אז הפרסום הופסק והיה רק בערוץ 9. וזאת הסיבה, דרך אגב, חברת הכנסת נחמיאס, שערוץ 9 עדיין קיים בשוק.
אז אני מאוד מבקשת שאנחנו נוביל מכאן מערכה – אני לא יודעת אם זה בחוק הזה או בחוק הבא – שתיתן אופק לכלי תקשורת במדינת ישראל, שכולם בבעיה הזאת, כולל הרדיו. שלא תחשבו שהרדיו במצב טוב. אגב, גם העיתונות. אדוני חבר הכנסת אוחנה, אם לא תהיה עיתונות חופשית וטלוויזיה חופשית ואינטרנט חופשי ורדיו חופשי, אם לא יהיה להם ממה להתקיים, לא תהיה לנו דמוקרטיה – אם כל כך אתם דואגים לחופש הביטוי וכו'.
לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב מעבר לאיך אתה מעביר את ההצעה הזו ומציל את ערוץ 20 ולימים גם את 9 ו"הלא" וערוץ 24.
יוליה שמאלוב ברקוביץ'
¶
אני מסיימת את דבריי. אני מאוד מבקשת, אדוני היושב-ראש: אפשר לחשוב על הגבלות של אחוז פרסום בגוגל ופייסבוק. זה לא פשוט, אני יודעת שאנחנו נעמוד במלחמה נוראית, אבל אם אנחנו רוצים להציל את הערוצים, את התקשורת, את היצירה הישראלית, אין לנו מנוס אלא מלעשות זאת. כי הכסף הגדול, מיליארד שקל, נמצא שם. זה מה שצריך לעשות, ולא קצת להוריד עבור החדשות, קצת להוריד עבור היצירה וקצת להוריד עבור הקולנוע – כי זה כלום לעומת מה שקורה שם.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אני חייב לענות בשם המפיקים והיוצרים על זה שמעליבים אותם כל כך שאם לא יכריחו את הציבור לצפות בהם אף אחד לא יצפה בהם.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבקש רגע שקט. יושבת-ראש הרשות השנייה העלתה נושא שבעיני הוא סופר חשוב. זה גרר בתוכו גם מאבק על מיסוי, מן הסתם, שהיה בעבר. אני לא יודע איפה זה עומד, וכמו שאמר חבר הכנסת כבל, יש דיון בוועדת כלכלה על זה. אני אגיד במילה אחת את דעתי, ואני לא פותח את הנושא הזה לדיון, כי לא זה הדיון. אנחנו נקבל את הצעת החוק שמשרד התקשורת עובד עליה וישלים אותה היום, ואני מבקש מכל הגורמים ששמעו את מה שאמרה יושבת-ראש הרשות, שאם יש להם הצעה לתיקון בחוק שיכולה להיות רלוונטית לעניין הזה – נא להגיש אותה. אנחנו נבחן אותה, יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה, ואנחנו נבחן כל תיקון שיגיע בנושא הזה. אם הוא יהיה אפקטיבי ויהיה בקונצנזוס הוא יתקבל בברכה. משרד התקשורת לא יתחיל לדון בזה, אבל אני אומר פה לכל הגופים שאם יהיה שינוי שיציגו בעניין הזה, אני בהחלט אדון בזה, יחד עם יושב-ראש ועדת כלכלה, בכובד ראש. תודה, בזה הנושא הזה הסתיים.
אני ממשיך עם רשימת הדוברים. אסנת טרבלסי, יושבת-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים, בבקשה.
אסנת טרבלסי
¶
אני רוצה להתחיל בציטוט ממשהו שנדמה לי שחבר הכנסת אוחנה אמר, על רגולטורים שמתלהבים מתפקידם.
אסנת טרבלסי
¶
טוב שיש רגולטורים שמתלהבים מתפקידם. אבוי לנו שלא, כי ראינו את התוצאות כשרגולטורים לא התלהבו מתפקידם.
אסנת טרבלסי
¶
אני בתפיסת עולמי אפילו אנרכיסטית במידה מסוימת, אבל אני בעד רגולציה בשוק התקשורת. ושוב ושוב אני מוצאת את עצמי כמו בסרט שרוט חוזר, מצטטת שוב ושוב את מנכ"ל יס, שאמר שבלי רגולציה הם לא היו עושים הפקות מקור.
אסנת טרבלסי
¶
אנחנו שוב ושוב חוזרים על אותו דבר: כמה זה חשוב, כמה זה מייצג את התרבות, וכמה אנחנו עושים גם רייטינג וגם רגולציה. ולכן אני ממש לא מבינה איך יכול להיות שהצעת חוק עולה ושני הדברים שלא מופיעים בה זה חדשות והפקות מקור.
עכשיו, לא מתפקידנו לדון בחדשות ובאסדרה שלהם, לזה יש מי שידאג. אבל למה אנחנו צריכים שוב ושוב להגן על הדבר הזה שצריך להיות ברור ומובן מאליו? למה שוב ושוב צריך בכלל להעלות על הפרק חוק שאין בו התחייבות – עם הגנות ינוקא, בלי הגנות ינוקא... דרך אגב, אנחנו חושבים שגם בהגנות ינוקא צריך להגדיר תקופת זמן ולא להשאיר את זה פתוח; ולגבי ההגדרות של נתח שוק – ברור לנו שזה לא יגיע, בטח לא בתקופה של ריבוי ערוצים שנכנסו לנו, כולל השחקנים החדשים, שעליהם אין רגולציה בינתיים. יש לנו נטפליקס, יש לנו אמזון, ולמרות שמדינות כמו איטליה וגרמניה כן השיתו על פייסבוק ועל אמזון ועל נטפליקס והם מחויבים לשלם – פה על זה לא דנים. דנים על - - -
אסנת טרבלסי
¶
אז תודה, יוליה, שהזכרת את זה. אני לא שמעתי, סליחה.
עוד דבר שקורה כל הזמן זה ועדות שקמות, זורקות אבן לתוך המים, עושות סערה, ולא מיושמות, ואפילו להפך. הייתה למשל ועדת אייל, שדנה בנושא הזכויות. מבחינתנו זה נושא קריטי. זה נושא קריטי, שלא עולה פה לדיון ולא בא לידי ביטוי בשום דבר ובשום הצעה - - -
אסנת טרבלסי
¶
אני מאוד מקווה, אנחנו מחכים לזה בקוצר רוח, כי נכון להיום המעמד שלנו מול הערוצים הוא גרוע מאוד בנושא הזכויות והוא הולך ונהיה יותר ויותר גרוע. אין לנו כמעט זכויות, בטח בערוצים המסחריים הגדולים. היום נושא הזכויות, של מי הסרט, למי שהוא שייך, מה המשמעות של העובדה שאנחנו הוגים - - -
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת איתן, יישום המלצות ועדת אייל אמור לבוא לידי ביטוי באותה הצעת חוק רוחבית גדולה שצריך לבצע - - -
אסנת טרבלסי
¶
אין ועדה שאנחנו לא מעלים את הנושא הזה על הפרק, כולל ועדת שכטר, שלא לדבר על ועדת פילבר, שהמסקנות שלה עוד לא פורסמו. היום היא נקראת "מהפכת קרא" ואנחנו עדיין מחכים לראות מה יקרה. אבל ההגנה עלינו צריכה להיות ברורה, ואף אחד לא יעשה את העבודה הזאת אם אתם לא תגנו עלינו.
ואני רוצה להחמיר ולהגיד אפילו יותר מזה. אני חושבת שאתם מקלים ראש בכמה זה חשוב שכבר בהצעת החוק הזאת תהיה התייחסות לנושא הפקות המקור. אם לא תהיה התייחסות זאת תהיה אבן מתגלגלת, היא תלך הלאה, כי כולם מסתכלים. לא סתם נמצאים פה נציגים שגם לא קשורים לעניין; הם נמצאים פה כי הם מחכים. כי בכל מצב מחכים. יש מלחמה? יש שידורים מיוחדים? הקלות בהפקות מקור. למרות שמבחינת עלות זה עולה פחות מריאליטי וגם עושה הרבה יותר עבודה, אם זה לציבור הרחב ואם לעולם בכלל.
היו"ר יואב קיש
¶
בוודאי שלא. רק דיברתי על השיקולים שלהם. לא, כי את מנסה לשכנע כאילו הם צריכים את זה. אבל הם לא רוצים את זה, זה ברור - - -
אסנת טרבלסי
¶
הם רוצים את זה, ואת ההפקות שלנו אנחנו מוכרים היום לחו"ל; היום ההפקות שלנו הם כמעט פיילוט לעשות את אותו דבר בחו"ל.
אסנת טרבלסי
¶
אני אסיים במשפט הזה. אם אתם לא תקבעו את זה בחוק אתם בעצם כותבים את תעודת הפטירה ליצירה המקורית הישראלית. כי כל מה שאתם לא תכתבו פה, כל מה שתקלו בחוק הזה – יהיה לזה השלכות הלאה. אתם חייבים לשמור על זה, זו החובה שלכם. ושתרעד לכם היד כשאתם מצביעים על הדבר הזה.
יורי קגנוביץ'
¶
שלום רב לכולם. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות, לכמה אמירות שנאמרו כאן במהלך הדיון. א', הוזכר פה פיצול ונאמר כאן שעדיין לא ברור מה הפיצול עשה לשחקנים בשוק. אז אני אענה לכם. זה כבר מאוד ברור מבחינתי, מבחינת אדם שעומד בראש גוף תקשורת קטן יחסית, מגזרי, במדינת ישראל. הפיצול עשה כבר היום נזק רב מאוד, בעיקר לערוצים קטנים, בעיקר לנו, ואני מאמין שגם לנציגי הערוצים שיושבים כאן – ערוץ 20 - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
כל חצי אחוז ירידה ברייטינג, המשמעות שלו בכסף היא מיליונים, נקודה.
יורי קגנוביץ'
¶
חברים, אני רוצה להגיד לכם דבר כזה. לא תמיד המפרסם מקבל החלטה אם להיכנס לגוף תקשורת כזה או אחר רק על סמך רייטינג. אני אגיד לכם את זה בצורה מאוד ברורה, אנחנו ערוץ שלא נלחם על מאות אלפי שקלים, אנחנו נלחמים על תקציב של 20, 30 אלף שקל. נכון להיום אפשר להזמין קמפיין פרסומי ב-30 אלף שקל, אנחנו כבר נמצאים שם. זה לא אתמול, זה לא מחר, זה קורה היום.
יורי קגנוביץ
¶
התקציבים שאנחנו מבקשים מהמפרסמים נעים סביב עשרות אלפי שקלים – 20, 30 אלף שקל. אם עד לפני שלושה חודשים זה היה הזוי להזמין תקציב פרסומי ברשת, קשת או ערוץ 10 בתקציב הזה, היום זה אפשרי. עובדתית זה אפשרי. והזכייניות, עם כל הכבוד להן, נלחמות על כל שקל. זה מה שקורה. ולא תמיד מסתכלים על הרייטינג.
אני לא אדבר על גוגל ופייסבוק, אני לא מאמין שאפשר לפתור את זה, אנחנו חסרי אונים.
יורי קגנוביץ
¶
אני מאוד מברך ואני אסביר גם למה. נאמר כאן בבירור שהחוק הזה הוא להצלת ערוץ 20. אם הוועדה הזאת לא הייתה קמה ביום חמישי הזה, היא הייתה קמה בעוד שבועיים או שלושה להצלת ערוץ 9, אני אומר את זה בצורה חד-משמעית.
יורי קגנוביץ
¶
אני אסביר לכם למה. יש שתי סיבות. הסיבה הראשונה, רישיונו של ערוץ 9 מסתיים בסוף שנת 2018. זאת אומרת, נכון להיום נותרו לנו 12 חודשים לפעול. מה זה אומר בשטח לגבי היום? היום, כשהיינו אמורים לחתום – וכולם יודעים שאנחנו חיים מהסכמים עם משרדי פרסום – על הסכמים שנתיים, משרדי פרסום גדולים לא חותמים איתנו. הם אומרים, אתם עסק בסכנה גבוהה, לא ברור מה יהיה איתכם, ולכן אנחנו לא מוכנים לחתום איתכם על שום דבר. זה מצב עובדתי נכון להיום. להבדיל מסוף שנת 2016, שסיימנו אותה בחתימה עם כל משרדי הפרסום הקיימים בשטח, היום אנחנו לא חתומים עם אף משרד פרסום, כי כולם אומרים שעוד שנה אנחנו מסיימים לעבוד.
אז א', אני מבקש, אדוני היושב-ראש, תמצאו בבקשה פתרון. אני מדבר פה על ערוץ שפונה לכמיליון איש, ערוץ פעיל, ערוץ שמאכיל יותר ממאה משפחות. אני אגיד לכם את זה חד וחלק: אם הנושא הזה לא יוסדר תוך כמה שבועות... אנחנו תמיד מדברים בתוך תוכנו שאם הדבר הזה יגיע לפסח, נצטרך לחשוב להחשיך את המסך.
היו"ר יואב קיש
¶
אני יכול להגיד לך שהכוונה זה לעבור מזיכיון לרישיון, לתת אופק, ואנחנו בודקים איך נעשה את זה. זאת הכוונה שלנו, בדיוק בשביל לענות על הבעיה הזאת.
יורי קגנוביץ
¶
ועוד דבר קטן, בקשה. אתם כולכם מדברים על הגדרה של ערוץ קטן וערוץ גדול, אבל אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לדבר הזה: אני, וגם הלא טי. וי לא פונים לכלל מדינת ישראל. אני מבחינתכם כמו ערוץ מחו"ל – אני דובר שפה זרה, אני פונה, לפי הלמ"ס, ל-950 אלף איש ששפת אימם רוסית במדינה הזאת. הם צופים בנו ואנחנו משרתים את הצופים האלה בנאמנות כבר 16 שנה. אני רוצה לבקש להתייחס לעובדה שאנחנו מבקשים שהחובות הרגולטוריות יהיו בהתאם לפוטנציאל של שייר מסחרי של כל ערוץ. פוטנציאל של שייר מסחרי של ערוץ 20 הוא בערך פי חמישה מהפוטנציאל שלי, שיהיה ברור. כי ערוץ 20 - - -
יורי קגנוביץ
¶
לגמרי. כי אנחנו במהלך כל השנים – יפעת תאמת את דבריי – כן מנסים, ואף עומדים ב-95% מהדרישה הרגולטורית. אנחנו נלחמים בשיניים על כל שקל שאנחנו מביאים - - -
נחשון אקסלרד
¶
אני חושב שגם יפעת שותפה לעמדה הזו שמציג חברי ושאני הצגתי, אלא שהיא אומרת, ובצדק, שידיה קצרו מלהושיע, היא לא יכולה, היא נמצאת בתוך מסגרת שמחייבת אותה, כי זה החוק.
יורי קגנוביץ
¶
הדבר החשוב מכול: אנחנו צריכים אסדרה לגבי המשך הרישיון. אני מבקש מחברי הוועדה, מכבוד היושב-ראש, בכל לשון של בקשה: תפתרו את זה בבקשה בשבועיים, כי הנושא הוא בהול וקריטי מבחינתי. ממש.
יורי קגנוביץ
¶
דבר נוסף, אדוני היושב-ראש. תחשבו בכובד ראש על הוראות מעבר. כי נכון להיום אנחנו תחת רגולציה מסוימת - - -
זיו מאור
¶
תודה, היושב-ראש. אני אתייחס במשפט אחד לדברים שיוליה אמרה על גוגל ופייסבוק ואז איגש להצעת החוק.
זיו מאור
¶
משפט אחד. אם אתם רוצים לדעת מה הציבור רוצה, תסתכלו לאן הולכים המפרסמים. המפרסמים הולכים לגוגל ופייסבוק, ויש לזה סיבה. והאינטרס הציבורי העליון הוא לא לגעת בגוגל ופייסבוק בשום צורה.
לגוף ההצעה שמונחת כרגע, היושב-ראש קודם דיבר על כך שאם יהיה קונצנזוס ניתן יהיה לכלול בנוסח הנוכחי הקלות שונות לרשות השנייה. אבל כשמדברים על קונצנזוס, היושב-ראש, חשוב לשים לב מי נכלל בקונצנזוס באופן לגיטימי ומי לא. כי יש כאן סביב השולחן שתי קבוצות שצריך להכיר בזה שדעתן אמנם ראויה להישמע, אבל אין צורך שחברי הכנסת, שמייצגים את הציבור, יתחשבו בה.
הקבוצה הראשונה היא היוצרים. בואו נבין מי הם היוצרים ועל מה אנחנו מדברים. מעבר לגידול המשמעותי בתקציבים הציבוריים שעומדים לרשותם עם תחילת השידורים בתאגיד, הם נהנים מגידול של 50% בזמן השידור בטלוויזיה המסחרית, כלומר, גידול של 50% בביקוש לתכנים שהם מייצרים, וזה עוד לפני שהרגולטור אמר מילה אחת. כל הנושא של מוניטיזציה ביוטיוב וברשתות חברתיות נוספות זה כסף שמונח לרצפה מבחינתם, מאחר שהם, על חשבון הציבור, צברו בעשורים האחרונים את הידע ואת הניסיון שמאפשר להם להפיק הפקות וידאו ברמה הרבה יותר גבוהה מהציבור הרחב, וזה כסף שפשוט מונח על השולחן. ובנוסף לכל הדברים האלה, בדוח פילבר נכתב שב-2015 גופי השידור עמדו בחובות התוכן שלהם בשיעור של 150 אחוז ממה שהיה נדרש. אז כשהם באים לכאן ודורשים עוד כסף על חשבון הזכיינים ועל חשבון גופי הציבור, הם זורים מלח בעיני הציבור. חובות התוכן הם הגורם המעכב המרכזי בפני התפתחות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, אני מצטער, לא הייתי לרגע בתשומת לב. אני מתנצל. אנחנו נשמור על זכותו של - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת אוחנה, תעצור רגע בדבריך. אנחנו בוועדה הזו נשמע דברים מכל מיני סוגים. אנשים חושבים בדעות שונות. אני יכול להגיד לך, אסנת, שעם חלק מהדברים שאמרת הזדהיתי ועל חלק חשבתי הפוך לגמרי, ובכל זאת שמעתי אותך. ואני מניח שאת חושבת הפוך מהדברים שאומר לנו זיו, אבל אני מבקש לכבד את הדיון.
זיו מאור
¶
לגבי היוצרים אני אסכם ואומר שמדובר בסופו של דבר בקבוצת אינטרס צרה. זה מאוד לא נעים שעושים חיקוי שלך ב"ארץ נהדרת", זה מאוד לא נעים כיושב-ראש הישיבה כשאתה נאלץ להוציא דובר בוטה באמצעות סדרנים החוצה וזה מה שמשודר אחרי שניהלת ישיבת תוכן מאוד רצינית. אני מדבר על דברים שקרו בעבר בחדר הזה. אבל בסופו של דבר מדובר בקבוצת אינטרס צרה, שהכוח וההשפעה שיש לה על נבחרי הציבור היא לא לגיטימית, וחברי הכנסת נדרשים לשים לב לדבר הזה.
זיו מאור
¶
הקבוצה השנייה שלהבנתי אין לה חלק לגיטימי בקונצנזוס שהיושב-ראש מדבר עליו הם הפקידים; פקידי משרד התקשורת ופקידי הגופים הרגולטורים. אנחנו נמצאים כאן ומדברים באוויר מבלי שיש נוסח דה-פקטו מאחר שיש פקידה שיושבת באיזשהו חדר כרגע ומנסחת נוסח, למרות שוועדת השרים - - -
זיו מאור
¶
למרות שוועדת השרים את ההחלטה שלה כבר קיבלה ביום ראשון שעבר והיה די זמן כדי להציג נוסח כלשהו, מה גם - - -
זיו מאור
¶
מה גם שבסופו של דבר יש נוסח שעבדו עליו מאוד קשה כמה חברי כנסת, וכאשר הנוסח הזה מוצג לאותם פקידים אז בסופו של דבר הפקידים אומרים "אין לנו מה לעשות עם זה". אם הנחת העבודה של הפקידים הללו היא שהנוסח שמופיע בוועדת פילבר הוא ההתחלה והסוף של הטיעונים שאנחנו מנהלים כרגע לשינוי מעמדם של הערוצים הייעודיים, אז יש בעיה. כי הנוסח הזה מעולם לא עמד בדיון ציבורי.
עכשיו, אנחנו נמצאים בסד מאוד מורכב ובעייתי של לחץ זמן, והפקידים בסופו של דבר לוקחים את הזמן, כדי לעשות עבודה מקצועית מבחינתם - - -
זיו מאור
¶
אני אתייחס גם לגופם של דברים. בסופו של דבר שני עקרונות מנחים צריכים להנחות לגבי הערוצים הייעודיים, ואני גם אגיד עוד משפט לגבי הערוצים המסחריים. לגבי העקרונות המנחים לגבי הערוצים הייעודים – מודל הערוצים הייעודיים נוסה בעשור האחרון ונכשל. אין מקום לערוצים ייעודיים בטלוויזיה שלנו. התפיסה שהממשלה תקום בבוקר ותחליט "היום אני רוצה ערוץ לדוברי רוסית, היום אני רוצה ערוץ לדוברי ערבית, היום אני רוצה ערוץ מורשת" נוסתה ונכשלה. הציבור הצביע בשלט וזה מאוד מאוד בולט. לגופים האלה צריך לתת לשדר מה שהם רוצים, לפי הבנתם. אם הם ימשיכו לעצב את המודל העסקי שלהם לפי פנייה לאוכלוסיות מסוימות – זכותם כמובן, ואין לממשלה שום דריסת רגל בעניין הזה. הערוצים הייעודיים זו תופעה שצריכה לעבור מהעולם.
הנקודה השנייה היא לגבי חדשות. התפיסה שאומרת שמישהו צריך לקבל רשות מהממשלה כדי לשדר חדשות – בכל הכבוד, חדשות זה נושא חשוב מכדי להפקיר אותו בידיים של רגולטורים. כל מי שרוצה צריך לשדר חדשות. צריך שהחוק יכיל רשימה מאוד מצומצמת של תנאים שמאפשרים לגופי שידור לשדר חדשות ולהפקיד את סמכות האכיפה בידיים של הרגולטור – אבל לא את הסמכות לקבוע כללים, כללים דרקוניים שאינם נתונים לפיקוח אפקטיבי של הבית הזה. הרשימה צריכה להיות מצומצמת, והתפיסה שהממשלה נותנת רשות לשידור חדשות צריכה לעבור מן העולם.
ולסיום, לגבי הערוצים המסחריים. יש שתי דרכים להכשיל את המהלך הזה. הדרך האחת, כמו שאומר חבר הכנסת כבל, היא להעמיס עליו יותר מדי ולנסות להעמיס עליו את כל רפורמת פילבר. הדרך השנייה היא להתעלם לחלוטין מהאינטרסים הלגיטימיים של החוליות האחרות בקונצנזוס, ואלה הערוצים המסחריים, שהאינטרסים שלהם עומדים על הכף. אם אנחנו בסופו של דבר נחוקק חוק שיהיה מצוין מבחינת הנוסח שלו עבור ערוץ 20 והערוצים הייעודיים האחרים אבל נתעלם מכך שהחוק הזה פוגע באינטרסים מסחריים לגיטימיים של הערוצים המסחריים האחרים, החוק הזה ייפול בבג"ץ ובצדק. כי לפי מה שאני מבין יש להם רשימה מצומצמת - - -
זיו מאור
¶
בתור נציג של ארגון ציבורי שמופיע כאן אני אומר בצורה נחרצת וברורה את דעתי. בנוסף, בתור עורך דין שמכיר קצת את העולם המשפטי, וגם מבחינת התפיסה המוסרית, אני אומר, חברים, הערוצים 12, 13, 14 קיבלו את הזיכיון מהמדינה בתנאים מסוימים - - -
זיו מאור
¶
את הזיכיון, שהפך לרישיון. את כל המצב הזה הם קיבלו בתנאים מסוימים, שכללו גם את מפת התחרות שבה הם משחקים. וברגע שאנחנו מסירים, כפי שאני תומך, את כל מגבלות התוכן מהערוצים הייעודיים, מפת התחרות הזאת משתנה, וזה אומר שנפגע אינטרס לגיטימי שלהם. ויש חשיבות, עורכת הדין בנדלר, לכך שאני אומר את הדברים בצורה ברורה לפרוטוקול – כדי שהשיקול המשפטי הזה, אם וכאשר יגיע לבג"ץ, יהיה מונח לפתחכם. להכניס את הרפורמה הזו לתנור החקיקה מבלי להתייחס לאינטרסים הלגיטימיים של הערוצים המסחריים זה להוציא אופניים עם גלגל אחד בלבד. זה לא יעבוד, זה חייב לבוא בגוש אחד, אחרת זה פשוט ייפול וחבל. תודה רבה.
היו"ר יואב קיש
¶
נשמעו דברים קשים. תחליטו ביניכם על נציג אחד שידבר ותקבלו זכות להגיב. לגבי הפקידים אני אענה לך. במקרה הזה כל האשמה כלפיהם היא בעיניי שגויה. הנוסח שהתחלנו איתו זה הצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת שרן השכל. בכוונתנו להוביל מהלך הרבה יותר משמעותי וגדול, והנוסח שלה הוא רק חלק מתוכו. ניסינו להתחיל להכין את זה ושמענו שמשרד התקשורת מסכים לעמדות של חברי הכנסת, של המציעים, של המציעה, של חברי הוועדה, או לפחות לתפיסה הכללית שאנחנו רוצים להביא, והם בעצם תורמים ועוזרים לנו בעניין הזה. הנוסח יוצג היום, אני עוד לא יודע להגיד באיזה שעה. לכן אנחנו גם נדחה את הישיבה שנועדה למחר, כי לא היו 24 שעות, ואנחנו נעשה אותה ביום שלישי בעשר וחצי, ותצא כמובן הודעה מסודרת מטעם מנהלת הוועדה לכל המוזמנים. ביום שלישי בעשר וחצי כבר נדבר כולנו על הצעת החוק. ולכן, להגיד שהם עיכבו... אני חושב שהם עשו עבודה יעילה. שחררתי אותם מלהיות נוכחים בישיבה כדי שיעבדו וישלימו את הצעת החוק, והיא כמובן תהיה בסיס להתייחסות חברי הכנסת בוועדה, אבל היא לא מחייבת. זאת המטרה של העבודה שלהן ולכן אני לא מצטרף לביקורת שלך.
היו"ר יואב קיש
¶
אני אמרתי. היום תקבלו את הצעת החוק, ולכן הדיון למחר נדחה ליום שלישי, כדי שיהיה לכם זמן. יוליה, בבקשה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
¶
אני רוצה להגיב לדבריו של זיו לגבי האינטרס הציבורי. שוב פעם, אני בכוונה זורקת את זה פה, כי אני מבקשת מאוד לקבל ממך בסוף הבטחה שאנחנו נטפל בנושא הזה.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
¶
אני מרימה את הכפפה. אבל אני מבקשת לומר שתי נקודות. לגבי האינטרס הציבורי, ברור לגמרי שלעסקים קטנים ובינוניים כל הנושא של פרסום בגוגל, פייסבוק, נטפליקס והאינטרנט זה מנוע צמיחה, ואני כבר רוצה לסייג את דבריי ולומר שאני לא מתכוונת חלילה לפגוע בעסקים קטנים ובינוניים.
דבר שני, אני רוצה להגיד שלגוגל ולפייסבוק יש מונופול שימוש במידע. אני מחפשת רהיטים, ומרגע שחיפשתי חלילה רהיטים, לא משנה לאיזה אתר אני אלך, הרהיטים ירדפו אותי 20 שנה - - -
היו"ר יואב קיש
¶
את צודקת. אני אספר לך גם אנקדוטה אישית. איזה חבר או ידידה אמרו לי שיש מלון מדהים איפשהו בשווייץ, עשיתי עליו חיפוש, ומאז כל אפליקציה, כל מה שאני פותח, אני מקבל את המלון הזה מול העיניים. אולי אני בסוף איסע.
יוליה שמאלוב ברקוביץ
¶
אני מבקשת לסיים את הנקודה שלי. הנושא של שימוש במידע, בעיניי זה מטרד אמיתי. כשאמרתי את זה למישהו השבוע, הוא אמר לי "תעברי ערוץ". נכון שכשאני רואה ערוץ 10, 12, 13, 14, 9, 20, או 24 ואני רואה פרסומת שלא מיועדת לי, אני יכולה לעבור. לצערי אני אראה גם שם פרסום, אבל זה כבר נקודה אחרת. אבל מה קורה באינטרנט? בגוגל אני רואה את אותם מגפיים - - -
אתי בנדלר
¶
עם כל הכבוד, אני רוצה להגיד לכם משהו במישור הפרקטי. היושב-ראש אמר שהוא מוכן לשקול תיקון במסגרת הצעת החוק הזאת; אבל קודם כול, נדמה לי שהנושא הזה הוא כל כך כבד, כך שהוא יחייב הרבה מאוד דיונים, ולא נראה לי שיהיה לי זמן לזה. מעבר לכך, אנחנו נצטרך להזמין את הנציגים שלהם, להתדיין - - -
היו"ר יואב קיש
¶
יופי. חברים, אנחנו ממשיכים. יש לנו עוד שני דוברים שלא דיברו ולאחר מכן היוצרים יגיבו. מי מכם מגיב? נציג אחד.
איתמר אביטן
¶
אני. אני איתמר אביטן, מאיגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, שהם כנראה לא כל כך חשובים במדינה הזאת, והידע הציבורי של 5,000 עובדים הוא לא רלוונטי.
זיו, אני לא חושב שראיתי אותך בדיונים על "טבע" אומר שלא צריך להשקיע כסף ולא צריך לעזור. אנחנו פה כדי שיעזרו לנו. אנחנו מעסיקים 5,000 עובדים, 5,000 העובדים האלה צריכים לפרנס משפחות. להגיד ש-20 אחוז שיורדים זה בסדר – זה בושה להגיד דבר כזה בכנסת ישראל. אנחנו ציבור שלם של אנשים ולא קבוצה - - -
איתמר אביטן
¶
סליחה, אני פשוט... להגיד שאנחנו איזה קבוצה ולנסות לצייר אותנו כסוג של איזה חונטה... יש כאן אנשים שמתפרנסים, תאורנים עובדים 14 ו-15 שעות ביום, אתה לא תדבר אליהם ככה פה - - -
איתמר אביטן
¶
סליחה, אז אני מבקש שלא תדבר ככה. אנשים עובדים, מזיעים כדי שיהיה תוכן בישראל, מעבר לכל הנושא האומנותי החשוב. יש פה פרנסה למשפחות, ועל זה אנחנו עומדים פה בדמנו ונשמור על זה. אז אני מבקש ממך לכבד את המשפחות האלה ולא להגיד שצריך להוריד את התוכן מערוצים מסחריים. אז מאיפה אנחנו נתפרנס? למי אתה תדאג? אז לבוא ולהגיד פה שזכות הציבור לדעת - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, לא, את הוויכוח העקרוני הזה הרי לא נפתור. הוא אמר את דעתו, אתם אמרתם את דעתכם ובזה נגמר העניין.
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני אתן לך לדבר בהמשך. אנחנו נמשיך ברשימת הדוברים ואני מוסיף אותך לעוד זכות דיבור, כאחרונה ברשימת הדוברים. יריב הורוביץ, יו"ר איגוד הבמאים. אבל בעצם דיברתם כבר - - -
יריב הורוביץ
¶
אני יושב פה שנים ואנחנו יודעים על הכשלים שיש פה. מדינת ישראל היא באמת מדינה מיוחדת, בכל המובנים, אבל מדינות באותו גודל, למשל בלגיה והולנד, כן מצליחות לקיים הרבה מאוד רשתות טלוויזיה וכבלים במקביל בלי בעיות כלכליות. אנחנו יודעים שבישראל יש בעיית ריכוזיות במשק, שמביאה לזה שההוצאות לפרסום בישראל הן הכי נמוכות במערב, אנחנו יודעים את זה. אם בישראל היו הוצאות לפרסום כמו בבלגיה או כמו בהולנד, שזה 17% מהמחזור, כולם היו חיים פה. אבל אין לנו את זה. אנחנו גם יודעים שהמפרסמים הם בעלי... מה לעשות, יגידו שזו מדינה קטנה.
אז אנחנו מבינים מאיפה הבעיות מתחילות, והתחושה היא שבשום דבר לא מטפלים. לא מטפלים בזה שאם יש ריכוזיות אז אין פרסום. אז יורדים למטה ואומרים, טוב, נעשה איזה פלסטר, נעשה רגולציה. הכול מין פלסטר על פלסטר.
אבל האמת היא שכן יש כסף בתוך המדיה, יש המון כסף. ומה הפחד הזה לגעת בגוגל ובנטפליקס וביוטיוב? מה הפחד? הרי בכל אירופה כבר נוגעים בהם, כי אחרת אין יצירת מקור. בצרפת כבר מזמן ברור שגם הזכיינים המסחריים מקבלים סיוע מההיטלים האלה. הרי גם בצרפת כשערוץ TF1 הולך לעשות סדרה על ורסאי, הוא ישים כסף של עצמו, כמו "רשת", אבל הם גם יקבלו עוד תמיכה כספית שמגיעה מהיטלים שונים שהם הכנסות נלוות למדיה. הם יקבלו כסף תמיכה מהאינטרנט למשל. אז מה הבעיה לעשות את זה פה? מה, אי אפשר לעשות פה היטל על האינטרנט, הרי הם גונבים לנו את הכול, הם עושים רווחי ענק, בזק והוט עושים רווחים עצומים מהאינטרנט, בזמן שהם בעצם מתירים את הזכויות של כולנו, גם של הערוצים המסחריים - - -
יריב הורוביץ
¶
בעיניי יש המון דרכים, למרות הכשל הזה בפרסום, לייצר מצב שהתעשייה הזאת עובדת וגם שמסייעים לה. מה, זה מילה גסה לסייע לערוצים מסחריים? למה לא? למה אני צריך לעשות סדרה בהוט שנקראת "נעלמים", שיש לה כמעט מיליון צופים ומתוכם חצי מיליון זה בפיראטי? אני לא מתפרנס מזה. המצב הוא שרק אותנו הולכים ומורידים. אין כסף בפרסום, אז מורידים - - -
יריב הורוביץ
¶
כל הבעיות הכלכליות האלה של המבנה של איך שהשוק בישראל נראה, כל הצרות שלו, כל האינטרסים שלו וכל זה שיש פה המון סוגי אנשים והמון סוגי תרבויות – תמיד זה בסוף יורד עלינו על הראש. זאת אומרת, הפטיש בא עלינו, אנחנו אלה שצריכים להוריד את המחיר, אסף הוא זה שצריך לעשות מימון ביניים לערוצים מסחריים - - -
יריב הורוביץ
¶
אם פעם במאי היה צריך לעשות סדרה בשנה כדי להתפרנס, היום בפחות משלוש סדרות אתה לא משלם על ילד בגן. תבינו, זה עלינו, זה בזמן שהזכויות שלנו והזכויות של המשדרים האלה נגנבות בצורה חופשית באינטרנט. אתם חייבים לעזור לנו, כמו בכל מקום אחר, אין דרך אחרת. או שלא תהיה פה כזאת ריכוזיות של חברות ויתחילו לפרסם כמו בכל מקום ולא תהיה בעיה כלכלית, או שתעזרו לנו מול מי שעושה כסף על גבינו ועל גבי הערוצים המסחריים האלה והערוצים הייעודיים האלה. ותחזירו להם את הכסף, כדי שנוכל לעבוד. זה נעשה בכל מקום בעולם, זה לא נראה לי כל כך מסובך.
אלעד מלכא
¶
תודה רבה על הזכות הדיבור, אדוני היושב-ראש. שמי אלעד מלכא, אני מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת. אני רוצה ברשותך, אדוני היושב-ראש, לענות לשאלה שנשאלה כאן קודם - - -
היו"ר יואב קיש
¶
מה הבעיה? הבן אדם רוצה לדבר. אני מודה שלא שמעתי מילה ממה שהוא רוצה להגיד, אבל למה לא נתנו לו לדבר?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
כי אתה מאוד מקפיד לתת לנציג אחד מכל ארגון, ופה מדובר גם על היושב-ראש וגם על המנכ"ל.
היו"ר יואב קיש
¶
אז תודה לחברת הכנסת ורבין שהעירה את תשומת לבי. מכיוון שגם אצל היוצרים דיברו כמה אנשים... אני מבקש בקצרה.
אלעד מלכא
¶
תודה רבה על זכות הדיבור. אני חוזר ואומר, נשאלה כאן מקודם השאלה מה יותר ציונות מיצירה כחול לבן. והתשובה שלי היא שיותר ציונות מיצירה כחול לבן היא יצירה כחול לבן שהקהל מבקש אותה ודורש אותה ורוצה אותה – ולא כי החוק קובע. זה הדבר הכי ציוני שיכול להיות. אני אישית חובב של יצירה ישראלית, ואני רוצה לראות אותה לא כי החוק אמר לעשות את זה, אלא כי אני רוצה לצפות בזה.
כמו בכל תחום אחר, הגנות לתעשייה המקומית יוצרות חוסר יעילות, יוצרות התייקרות מחירים, ושוק התקשורת לא שונה מכל שוק אחר, וכך ראוי להסתכל על הדברים הללו.
נקודה אחרונה. ביום חמישי הדיון פה היה בשפה של תחרות ושל חופש הביטוי, כי אלה הדברים שמנחים להבנתי את הוועדה. והיום אני שומע פה חסמים על תחרותיות ועל חופש הביטוי. מדברים כאן באין מפריע, בלי לקבל איזושהי הבהרה שבסופו של דבר המטרה של הוועדה פה היא העצמה של חופש הביטוי, של עוד קולות - - -
אלעד מלכא
¶
אז אני חוזר ומדגיש: ככל שהדרישות הרגולטוריות הללו בדבר השקעות בתכנים מסוימים מונעות מקולות חדשים להגיע לציבוריות הישראלית ולשיח הציבורי בישראל, זוהי פגיעה חמורה בחופש הביטוי, שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה. תודה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. יש לנו עוד שני דוברים אחרונים ואחרי זה אני אסכם. מיכל רפאלי כדורי, רצית להגיד משהו. בבקשה.
מיכל רפאלי כדורי
¶
אני רק רציתי להגיד לאנשי זכות הציבור לדעת שהפקות מקור הן גם מקומות עבודה, אבל הן גם תרבות ישראלית - - -
מיכל רפאלי כדורי
¶
הן תרבות ישראלית, ואני גם יכולה להגיד באותה הזדמנות לחבר הכנסת אוחנה שהציבור שלנו מאוד מאוד אוהבים סדרות מקור - -
מיכל רפאלי כדורי
¶
בכל מדינה, בוודאי שיש בה שפה חריגה, רצוי לעודד הפקות מקור, ואני אומרת את זה עכשיו לא כ"יס" אלא כאזרחית. אני חושבת שאם לא יעודדו כאן הפקות מקור, אז לשפה הזאת, שאין הרבה מדינות בעולם שדוברות אותה, לא יהיה משהו משלה. אני חושבת שכולנו למדנו לעשות את זה הכי טוב ועובדה שבכל העולם קונים את זה עכשיו.
נגה רובינשטיין
¶
רק להשלים את הדברים של מיכל. זה תוצר של כשל שוק, זה לא תוצר של שאלה כלכלית. יש כשל שוק תרבותי שבגללו הרגולציה, המחוקקים, הגיעו למסקנה שהאפשרות היחידה שיהיו מגוון של סוגים של הפקה ישראלית בישראל היא על ידי הוראות רגולטוריות. זאת הסיבה היחידה. בסופו של דבר יש כאן את האנשים האלה, שדואגים לכך שתהיינה הפקות מקור, אבל הרציונל הבסיסי הוא רציונל תרבותי-ערכי של המדינה.
היו"ר יואב קיש
¶
אם תפריעו אז אני לא אתן לך, אסף, לדבר. אני ביקשתי לא להפריע. יש לך זכות דיבור, אז אל תפריע.
מיכל רפאלי כדורי
¶
הבנה עוד לא הזיקה לאף אחד. כש-HBO מפיק סדרה הוא מוכר אותה לעשרות אלפי משדרים בעולם, מוכר אותה ממטוסים לפלטפורמות, למדינות שמדברות אנגלית, למדינות שמתרגמות את זה מאנגלית. לעומת זאת, כשמדינת ישראל מפיקה סדרה שעולה לה הון עתק, עד היום לפחות היא יכלה למכור את זה רק למדינות דוברות השפה העברית. הפקות מקור זה דבר יקר, ולכן צריך לגרום לו שיקרה, כי באופן טבעי זה לא יקרה, כי כמו שאמרה נגה, יש כאן כשל שוק. אנחנו שוק קטן, שוק שהולך וקטן, שוק שהפיראטיות מכרסמת בו.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. אחרון הדוברים אסף אמיר ואז אני אתן לחברי הכנסת להגיד מילת סיכום ואז אסכם. דרך אגב, אני מודה לחברת הכנסת שרן השכל, שגם כתבה את החוק וגם יושבת פה בכל הישיבות. ואותו דבר חבר הכנסת אמיר אוחנה, שיושב פה לכל אורך הישיבה. אסף, בבקשה.
אסף אמיר
¶
אני לא מעט שנים מגיע הנה, וכל מה שנאמר לטובת היצירה הישראלית והקולנוע הישראלי והשגרירים וזה שהקהל ממש אוהב לראות יצירה ישראלית – זה הכול מעשה ידיה של הכנסת. הכנסת חוקקה חוקים לפני 25, 30 שנה שאמרו שהתרבות הישראלית, השפה העברית, זה דבר מאוד חשוב ואנחנו רוצים לשמר אותה, כי אם לא אנחנו עלולים חס וחלילה להגיע למצב, כמו מדינות יותר גדולות מאיתנו, כמו ברזיל למשל... אם אתם לא יודעים, ברזיל, במשך שנים כל מה שהם ראו היה מדובב. כל מה שראו בברזיל זה מדובב. הם שינו את דרכם לאחרונה.
כשאני עושה סרט – ואני לא חושב שאני מכריח את האנשים לראות לא את הסרטים שעשיתי בתחילת הדרך, לא את "למלא את החלל" ולא את "לעבור את הקיר" - -
אסף אמיר
¶
- - ולא את אריק איינשטיין. אני לא חושב שאני מכריח את האנשים לראות את זה, אתם לא חייבים - - -
אסף אמיר
¶
את הסדרה על אריק איינשטיין, שאני מאוד מאושר שניתנה לי הפריבילגיה לעשות אותה, מי שמימן זה יס, אתה לא מימנת אותה. יס מימנו אותה. מה קרה לך? מה קרה לך?
אסף אמיר
¶
לא, הוא שנים יושב פה.
אנחנו, איגוד המפיקים, נכנסנו... הוא היה שר התקשורת, וכשחוק הבזק נחקק אמרנו, בבקשה ממך - - -
אסף אמיר
¶
זיכרונו לברכה. נכנסנו אליו למשרד וביקשנו ממנו: בבקשה, בחוק הבזק תרשום 30 אחוז עברית. הוא זרק אותנו מהמשרד. היום, תשאל את כל גופי השידור, כל מה שישראלים רוצים לראות זה עברית. עכשיו, כל השנים פעלנו, הצד השמאלי של המפה עם הצד הימני של המפה. כי שם לא היו אופורטוניסטים, כי שם היו אנשים שמה שהיה חשוב להם זה ערך, תרבות, השפה העברית. אני לא יודע מה קרה ואיך קרה שפתאום זה לא מעניין אף אחד. העברית, התרבות הישראלית, לא מעניינת אתכם, זה מדהים אותי.
עכשיו משהו לגבי החוק הזה ואני מסיים. החוק הזה, כמו כל הדברים, הוא מין פלסטר שבא לעזור למי שהכי חלש בשרשרת. הבעיה היחידה עם העזרה הזאת – ואני לא נגד העזרה הזאת, אפילו שערוץ 20 הוא ערוץ עבריין מיום הקמתו - - -
אסף אמיר
¶
נכון, לתפיסתי. הוא שידר את עצרת הימין של הבחירות יום לפני ולא הסכים לסגור את השידור הישיר.
אסף אמיר
¶
לתפיסתי הוא עבריין ואני חושב שגם היו כמה פעמים שהמועצה כבר החליטה שהוא עבריין. לא סתם מדברים על חילוט - - -
היו"ר יואב קיש
¶
בוא, אני מבקש לא להיכנס לרמה הזאת, כי אם אתה נכנס לזה אז הם יתחילו לקפוץ, ואני לא רוצה את זה.
אסף אמיר
¶
עברו על רגולציה. אז נכון שלא רוצים לשלוח אנשים הביתה, אבל כדי לתקן את הדבר הזה הקטן אתם הולכים לשנות את כל מפת התקשורת. הרי ערוץ 2 יושב פה ולא סתם הוא יושב פה; הם יושבים פה ומשפשפשים ידיים, כי הם יודעים מה הדבר הבא. כולנו יודעים מה הדבר הבא. זה שיש שלושה זכיינים היום זה פעילות שלכם, ושלהם דרך אגב – ועכשיו כולם מדממים בגלל שיש יותר מדי ימי שידור, שיש יותר מ-14. הרי כולם ידעו ששוק הפרסום בישראל לא מחזיק יותר– תודה רבה, יוליה, שאת מקשיבה לי – מ-14 יום. אז הלכו ל-21. ועכשיו אולי גם נכניס כמה מסחרי לייט, ונראה איך כולם מדממים.
אבל בזמן שאתם עושים את החקיקה הקטנה הזאת, בעצם בסופו של דבר או שבג"ץ באמת יעשה את מה שהוא יעשה, או שערוץ 2 יקבל את אותן הקלות. הרי לא יקרה שערוץ 2 לא יקבל את ההקלות של ערוץ 20.
ולכן, כשאתם הולכים למהלך הזה, בעצם בחקיקה הקטנה הזאת על ערוץ 20 אתם מסיימים את כל הפרשה של החקיקה בגופי התקשורת לאורך השנים. חוק ההסדרים כמעט יהיה מיותר מבחינתי.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
זה לא רלוונטי אז לא נעמיק, אבל קונספטואלית כשמטילים חובה רגולטוריות להשקיע סכום מסוים, זה כמו להכריח את הציבור - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אסף, עצרתי אותו ועכשיו אני עוצר אותך. ולו יש זכות יתר. לא להפריע לו, הוא שמע בשקט דברים שהוא לא הסכים להם, אז עכשיו אתה תקשיב.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
המנויים משלמים על זה, הציבור משלם על זה. המנויים של יס והוט שדיברת עליהם קודם – הם משלמים על זה. הכסף הזה מגיע מאיפשהו, נכון? ובערוצים המסחריים זה בדרך של פרסומות וכו'. אבל בסוף, אם אנחנו רוצים תקשורת כמה שיותר חופשית אז צריכים כמה שפחות רגולציה, כמה שפחות חובות. ככה התקשורת תהיה יותר חופשית והיא תאפשר ליותר אנשים לבטא את עצמם, לפתוח ערוצים ובעצם להגשים את חופש הביטוי.
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה, סליחה, אתם רוצים שאני אוציא אתכם עכשיו? מספיק, נגמר. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.
שרן השכל (הליכוד)
¶
בדיוק ההפך. אם לנו לא היה אכפת לא היינו עובדים עכשיו על החקיקה. אם אנחנו לא נציל ערוצים כמו ערוץ 20 וכמו ערוץ 10 וכמו ערוץ "הלא" וכמו ערוץ 9, לא רק שלא תהיה תקשורת, גם לכם לא תהיה פלטפורמה שתיתן לכם תקציבים על מנת להפיק הפקות מקוריות. וכאשר אנחנו דנים – ולא הייתם בדיון הקודם – על כשלים אדירים בשוק התקשורת, ולא רק בערוצים הייעודיים, גם בערוצים המסחריים – לא שמעתי מהערוצים המסחריים בקשה אחת להוריד מהתוכן שלכם. אתם יודעים מה הם ביקשו? הם ביקשו אולי הקלות בתוכן שיווקי, אולי הקלות בפרסום, כדי שיהיה להם קצת מרחב נשימה. וכאשר אנחנו מסירים פה רגולציה ובירוקרטיה ופיקוח... אנחנו עושים את זה באומץ, כי אף אחד בממשלה, עם כל השנים שאתה יושב פה, לא היה להם אומץ לגעת בחוק התקשורת.
שרן השכל (הליכוד)
¶
לאף אחד לא היה את האומץ לבוא ולעשות מהלך ולשנות את הדבר הזה, על מנת שהם יוכלו לנשום. אנחנו עכשיו, באומץ רב, מתקנים את העוול של השנים האלו - -
שרן השכל (הליכוד)
¶
- - אנחנו מתחילים עם הערוצים הייעודיים ואנחנו נמשיך עם הערוצים המסחריים. אתה יודע למה? כי בסוף, כדי שתהיה טלוויזיה ישראלית, אנחנו צריכים שיהיה להם מרחב נשימה, ולשמה אנחנו חותרים. תודה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה, אני רוצה לסכם. קודם כול, אני מודה לכולם שבאו. שמענו פה דברים מדם ליבם של הרבה אנשים ושמענו גם את הדעות של השחקנים המרכזיים בשוק. אנחנו עשינו פה שתי פגישות בשביל לשמוע, וכולם שמעו את כולם. אנחנו נתכנס לפגישה הבאה ביום שלישי, בשביל לדון על חקיקה, בנוסח שהיום, בעזרת השם, יועבר לכל הגופים.
היו"ר יואב קיש
¶
הוא יפורסם באתר. יש כמה דברים שאני רוצה להגיד. ראשית, לגבי הדיון היום, שמענו נושא חדש שעלה פה, וטוב שעלה, והוא כל ההתייחסות לשוק הפרסום הישראלי בכללותו ואיך הוא מתמודד עם נתח שוק שהולך לשחקני הענק הרב-לאומיים. ברור שאין כוונה לפגוע לא באזרח הקטן ולא בעסקים הקטנים, אבל אולי דווקא חשיבה על מפרסמים גדולים – יכול להיות שזה משהו שאפשר לעשות. כמו שאמרה היועצת המשפטית, זה לא הבסיס של החוק הזה, אבל אני בהחלט אשקול כל הצעה שתגיע מכל גורם שהוא בעניין הזה.
לגבי הדיון עצמו, שמענו דעות שונות לגבי התפיסה של הרגולציה שצריך להחיל על ערוץ מסחרי, בין אם הוא גדול או קטן, בעיקר בנושא של חובת הפקה של יצירה מקומית מצד אחד, אבל כמובן שזה לא הנושא היחיד שעל הפרק, יש עוד הרבה נושאים שייבחנו בחוק. אני יכול להגיד שכבסיס אנחנו קודם כול נטפל בערוצים ייעודיים, נהפוך אותם להגדרה של ערוץ מסחרי קטן, נטפל בנושא הזיכיון לעומת רישיון, כדי לתת אופק וטווח נשימה, כדי שלא יהיו כל שנה בבעיות של מחזור. זה חד וחלק יקרה.
גם נבדוק את מודל החדשות, ולא נמצאת פה חברת הכנסת ורבין, שזיקקה את הדברים שחשוב שיהיו במודל החדשות. אבל בוודאי ובוודאי שלגבי ערוץ קטן צריך להקל על כל הנושא הכספי, כדי לאפשר לו לחיות. היה את הדיון ביני לבין איתן כבל על זה שלכולם אותו חוק. גם בעניין הזה, נכון שלכולם אותו חוק, אבל ניתן להפריד לפי היקפי הכנסות ולפי ותק ולתת הגנת ינוקא ולאפשר לשחקנים קטנים לצמוח, כי זה מה שאנחנו רוצים פה. את הסיכום של כל הדברים שאמרתי אני מקווה שנראה בהצעת החוק שתפורסם במהלך היום.
אני מודה לכולם ואני מזכיר שביום שלישי נתחיל את הליך החקיקה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.