ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-09OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 904

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 11:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220), התשע"ח-2017

חברות בית – דיון מחדש לגבי פרק הזמן לשומה של חברת בית ובעניין הגדרת בעל מניות כיחיד בסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מוסי רז

אורי מקלב

רולנד עם שלם - סמנכ"ל בכיר מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

חגי טיירי - יועץ לסמנכ"ל מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ג'ק בלנגה - יושב ראש ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינסבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

צבי פרידמן - רו"ח, יו"ר ועדת המסים, נשיאות הארגונים העסקיים

יערה שילה - נציגת ארגון אנו

לאה טבע עכו - עמותת CFO

מיכל קורן - מוזמן/ת

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220), התשע"ח-2017

חברות בית – דיון מחדש לגבי פרק הזמן לשומה של חברת בית ובעניין הגדרת בעל מניות כיחיד בסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220), התשע"ח-2017, חברות בית – דיון מחדש לגבי פרק הזמן לשומה של חברת בית ובעניין הגדרת בעל מניות כיחיד בסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה.

אני אסביר לחברים על מה מדובר. היה דיון כאן האם חברות הארנק חלות, כפי שאנחנו הבנו, רק על יחידים ולא על חברות. אנחנו סברנו – אני על כל פנים אומר באופן ברור וחד משמעי – שזה חל רק על יחידים. זה לא היה בנוסח. אני ביקשתי לשבת עם הלשכות והלשכות טוענות שזה נשמט . לא משנה, נעזוב את מה שהיה.

נפגשתי עם מנהל רשות המסים ואנשי רשות המסים וסוכם שאנחנו נתקן אתל החוק. אני לא רציתי לתקן את החוק. חשבתי שזה גדול מדי. אני חשבתי שפרשנות שלכם מספיקה אבל אני הבנתי אחרי כן את הרציונל שעומד מאחורי הבקשה שלכם. אם תעשו פרשנות, זה יכול להתרחב לכל מיני מקומות ואתם לא רוצים את ההתרחבות הזאת. לכן אמרתם שנתקן את החוק. את זה אני רוצה לעשות עכשיו.

קודם כל אני מבקש להצביע על הרביזיה.

רביזיה על שני הנושאים.

כן.

רביזיה על פרק הזמן על שומה ועל הגדרה.

גם נושא התחולה בחברות בית.

הוא עדיין בחברות ארנק.

אני הולך לתקן את החוק וזהו. אני לא פותח את הדיון מחדש.

אבל החברות כרגע בחברות בית כתובה לא טוב.

אם נשנה את זה, שלושים ימים לא יספיקו.

ביקשת. אין לנו אפשרות, גם חוקית אין לנו אפשרות. זה לא על סדר היום. אבל אפילו אם כן היה, אנחנו לא יכולים.

הוא אומר שמכיוון שלא התחילו לטפל וגם אין כאן עניין של קטנוניות, אם כבר מתקנים, במקום שלושים ימים – שישים ימים. זה קריטי?

זה מוסכם על רשות המסים.

זה לא קריטי.

אנחנו לא עושים באופן דווקני יום כאן וחצי יום שם.

אבל תקשיב גיא, כשאתה אומר דווקני, הם מבינים שרואה חשבון שבא אליך יום אחרי, אתה לא עושה לו מזה עניין. אבל אם בחוק שלושים ימים והוא יבוא 15 ימים אחרי, אתה תעשה לו עניין. לכן הדרישה שלי היא לשישים ימים.

מיקי, זה לא על סדר היום. אני לא יכול לדון בזה. זה לא מופיע.

אם אתה משנה את החוק, תשנה.

אבל זה לא מופיע על סדר היום.

אז אני מגיש רביזיה.

אי אפשר להגיש רביזיה פעמיים.

לא. בתיקון, אני אגיש רביזיה. אז יהיו שישים ימים.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – פה אחד

הרביזיה נתקבלה.

הרביזיה התקבלה.

אנחנו חוזרים רק למה שמופיע כאן. אני מבקש להקריא את הנוסח שאנחנו נכניס, שהיה מוסכם עם רשות המסים.

נתחיל מהעניין הטכני. נושא קביעת השומה והשגה וערעור. נקבע בנוסח שעליו הצביעה הוועדה שניתן לקבוע את השומה או לתקנה תוך 18 חודשים מתום שנת המס. הדבר הזה בעצם הסתמך על ישיבה שהייתה ביולי בוועדה. זה התחיל מהצעה שיש פרק זמן של שנה והלשכות ביקשו שנתיים. בעצם הפוך, זמן שנתיים והלשכות ביקשו לקצר את זה לשנה. בסוף אמר היושב ראש בצורה חותכת שנה וחצי. בהמשך כיוון שעוד הייתה מחלוקת, הצעת פשרה. ביקשת שהלשכות ידברו ביניהם וכנראה לא היה שיח בעניין הזה ולא הייתה הסכמה. לפיכך זה היה צריך לחזור בחזרה לשנתיים ולא ל-18 חודשים. עדיין הוועדה הצביעה על 18 חודשים. לכן הוועדה צריכה להחליט עכשיו פוזיטיבית האם אלה שנתיים או שנה וחצי.

לפני שאנחנו עוברים לדברים אחרים שאני לא יודע בדיוק, קודם כל, את מה שסיכמנו, אני מבקש קודם כל לומר. מה סוכם לגבי יחידים וחברות.

אתה רוצה לעבור קודם לארנק?

קודם כל בוא נגמור עם מה שסוכם. אנחנו הרי לא הולכים לשום מקום אלא אם כן יצביעו פתאום על חוק המרכולים, וזה לא הולך לקרות עכשיו.

זה לא יהיה היום.

זה לא יהיה עכשיו. היום או לא היום, זה עוד דבר.

הצעה לגבי תיקון של סעיף 3ט1, לתקן את ההגדרה בעל מניות מהותי. להחריג ממנה חברות שאינן תאגיד שקוף. למעשה, לפי ההגדרה, זה יכלול יחידים ותאגידים שקופים כהגדרתם בפסקה (9). לגבי סעיף התחילה, יש שני ענייניים.

רגע. קודם כל, זה מה שמוסכם עליכם. זה מה שאתם הצעתם.

כן. זאת הצעה שלנו.

לגבי סעיף התחילה, התחילה בעצם של תיקון ההגדרה יהיה ב-1 בינואר 2017, בעצם בתחילת חוק ההסדרים הקודם וגם מבקשת רשות המסים לבוא ולקבוע סעיף שמירת דינים, שאין באמור בתיקון של ההגדרה בעל מניות מהותי כדי לפגוע בדין החל לפני מועד תחילתו של התיקון - זאת אומרת, התקופה שקדמה ל-1 בינואר 2017 - על משיכת כספים מחברה על ידי חברה שהיא בעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה או על העמדת נכס לשימושה.

בעיקרון התיקון המוצע נשמע בסדר אלא שיש עדיין מספר בעיות שאנחנו רוצים לבקש הבהרה מרשות המסים ולוודא שזה לא חל. כרגע בתיקון המוצע, בסעיף חוק, מדובר על משיכה מחברה, שמשיכה מחברה היא משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו. מכיוון שהגדרת קרובו מאוד רחבה, נוצר מצב שלמעשה אם יש לי בחברה בעל מניות מהותי שזה מישהו שמחזיק מעל עשרה אחוזים, אנחנו נופלים כאן לסעיף כי קרובו זה כל החברות שבשליטתו ואז כל הפעילות של החברות מתחת, כל החברות בשליטתו, כביכול נכנסות לסעיף ולא זאת הכוונה.

אבקש הבהרה מרשות המסים שאכן לא זאת הכוונה כאן.

במצב השני זה מצב שיש לנו חברה זרה שמחזיקה מתחתיה את כל התאגידים השקופים, שזה אומר LLC זרות, שותפויות זרות, ו-LLC זר אחד נתן הלוואה ל-LLC זר שני. זאת אומרת, בין שתי אחיות מעליהן יש חברה זרה. גם כאן כביכול לפי לשון החוק, אנחנו נופלים ולא זאת הכוונה מאחר ואנחנו לא יכולים למסות כאן.

לגבי שתי הבקשות להבהרות. התיקון המוצע כרגע הוא שבעל מהותי יהיה רק יחיד למעט חברה. אם החברה היא שקופה, אנחנו חוזרים לעניין של היחיד. לכן אנחנו מבחינתנו, יש ליישם את הסעיף ולהפעיל אותו כאשר יחיד מושך או חברה שקופה של היחיד מושך או מצב בו החברה שמוחזקת על ידי היחיד באופן ישיר, היא לוקחת הלוואה מחברה קשורה לאותו יחיד ואז השאלה של האם סעיף (9) כן חל או לא חל, האם יש תכלית כלכלית, כן או לא. כלומר, ברמה של חברה מתחת לחברה של היחיד – כלומר, אם יש לנו יחיד שמחזיק בחברה א' וחברה א' היא לא שקופה וחברה א' מחזיקה בחברות למטה, כל מה שקורה למטה מתחת לחברה א', מבחינתנו הסעיף לא חל. כל ההלוואות שבין החברות למטה, מתחת לחברה א' המוחזקת על ידי יחיד, הסעיף לא חל.

אני חושב שזה עונה לבקשה שלכם.

מבחינתנו זה בסדר גמור.

לא היית צריכה להגיד את זה. אני הבנתי שזה בסדר. ביקשת וקיבלת.

יש לך פרוטוקול. את יכולה להסתמך עליו. קחי אותו אתך.

אדוני, עדיין הגדרה של קרוב היא מאוד רחבה ורצוי לצמצם אותה ולהפנות רק לפסקה (1) ו-(2) ו-(88) כי אחרת הפרשנות עדיין תהיה מאוד מאוד רחבה. זו נקודה אחת שכן חייבים לתקן אותה.

נקודה שנייה שאנחנו מבקשים. מאחר שיש פרשנות מאוד יצירתית בעקבות חקיקת החוק הזה, אנחנו מבקשים שבתאגיד שקוף בפסקה (9), שהוא יהיה שקוף למה הכנסה ישראלי. זאת אומרת, שקוף לעניין פקודת מס הכנסה. אז זה יפתור את הבעיות הבינלאומיות האחרות.

אנחנו לא מסכימים לשתי הבקשות של ג'ק. בדרך כלל אני נענה לבקשותיו. הבקשה הראשונה, אני חושב שמה שאמרתי קודם פותר את הבעיה באופן גורף. אם אני מצמצם גם את ההגדרה של קרוב, אני יכול למצוא את עצמי עם סעיף (9) שהוא לא רלוונטי בכלל.

לגבי הדבר השני, תאגיד שקוף כמו שמוגדר כרגע בסעיף (9), אני חושב שמה שאנחנו עושים כרגע, התיקון שאנחנו מציעים, לרבות ההבהרה שנתתי קודם, זה עושה סדר ושקט תעשייתי בכל הגזרות.

זאת לא הייתה הכוונה בתאגיד שקוף. חד משמעית, את חוקק (9), הייתה כוונה לחברות בית ומשפחתיות, ובטח לא תאגיד שלכאורה שקוף במדינה זרה. אני לא מבין מה כל כך קשה כרגע כי זה מתאים למה שאמרת קודם שאם יש תאגיד ויש תאגידים מתחתיו, אתה לא תמסה הלוואות ביניהם גם אם הם שקופים. אבל כרגע זה לא הנוסח. אז מה הבעיה להגיד תאגיד שקוף לעניין פקודת מס הכנסה?

ההבהרה היא בכלל על תחולת הסעיף. מה שנתתי קודם, זה יותר גדול מ-(9).

אני מביו, אבל למה לא להגיד תאגיד שקוף? כרגע יש כאן בתיקון הפניה ל-(9).

ההפניה היא ל-(9) כי זה המקום היחיד שמופיע בו תאגיד שקוף.

אפשר לומר תאגיד שקוף כהוראתו ב-(9), שהוא שקוף לדיני ישראל.

אדוני, פעם ראשונה שמענו את ההערה הזאת.

אני רוצה לומר לך מבחינת העבודה שלי. כאשר רשות המסים חוזרת עם תשובה חיובית על מה שאתם טענתם כל הזמן, בצדק, קשה לי עכשיו לנהל אתם משא ומתן על דברים נוספים. אם רולנד מסכים, אז טוב. אם הוא לא מסכים, יש לנו בעיה. אתה מבין מה אני אומר? אני הגעתי אתם להסכמה. אתה דרשת את זה.

אני דיברתי בארבע עיניים עם רולנד והוא שמע אותי. אני לא יודע מה התגובה שלו.

שמעת אותי?

שמעתי.

כל הכבוד. אז אתה מסכים?

לא.

אבל על השישים ימים אתה מסכים?

זה סעיף שחייבים לדבר עליו.

לא. אנחנו לא שם. אנחנו כרגע בארנק. אני חושב שניתנה הבהרה.

אתה מסכים או לא מסכים?

לתיקון הנוסף, לא.

אם אתה לא מסכים, אני עובר הלאה.

לתיקון הנוסף, לא.

אדוני, האם אפשר לחזור על ההבהרה?

כתוב בפרוטוקול.

קחי עותק. תהיה לך אסמכתא כתובה.

כרגע תצא פרשנות. עוד חודש נחזור לאותה בעיה, אבל בסדר. אנחנו נחזור לאותה פרשנות. אחר הצהרים אני אשלח לך מסמך ותראה שכל החברות בפנים ולא השתנה כלום, אבל בסדר.

אתה מכיר את כללי המשחק.

כן, אני מכיר.

מה שהם הסכימו, הם הסכימו.

מה יש לנו עוד?

לגבי חברות בית, אפשר דקה אדוני?

בבקשה.

חברות בית. סעיף התחולה כרגע בחברות בית שלכאורה אושר על ידי הוועדה וביקשת לא לחזור אליו, כרגע הוא לא מאפשר לחברות שטרם הגישו את הדוחות של 2016 ו-2017 לבקש להיות חברות בית. פשוט ביטלתם את החוק לחברות בית בשנים 2016 ו-2017. זה הנוסח המוצע שביקשתי לפתוח אותו ולדון בו מחדש. אם החוק יאושר היום סופית, חברות לא יוכלו לבקש לא לשנת 2016 ולא לשנת 2017 להיות חברות בית.

למה?

כי זה הנוסח שכתוב כרגע בחוק.

לא, למה בנוסח זה יוצא שהן לא יכולות לבקש?

כי כתוב שחברה שהגישה דוח כבר וביקשה, היא יכולה וחצי מהחברות הגישו ל-2016, כמעט חצי מהחברות עדיין לא הגישו. ל-2017 עוד אף אחד לא הגיש כי השנה הסתיימה רק אתמול והנוסח כרגע אומר שמי שטרם הגיש דוח, יוכל לבקש רק משנת 2018 בהודעה שימסור תוך שלושים ימים. לכן היום 2017 נחסמה לחלוטין וחצי 2016, ואני מניח שזאת לא הייתה הכוונה שלכם.

אנחנו יכולים לתת לחברות על 2017 ו-2016. מי שלא הגיש דוח מכוח הסעיף הקיים, אמרנו את זה גם לג'ק אתמול כשהוא פנה אלינו במסגרת החוק הזה.

הם מסכימים להצעה לתקן את החוק כהוראת מעבר.

לא. אנחנו מאשרים שאנחנו ניתן את זה. חברה שלא דיווחה עדיין על 2017 - - -

אם אתם מסכימים לתת את זה, נתקן את זה בחוק. מה זה משנה? למה צריך שזה יהיה בהתנדבות שלכם?

אם בהסכמה, עדיף לתקן. אני למדתי מכם בישיבה הקודמת, אני דווקא אעשה בזה שימוש כי אני חושב שזה נכון מה שאתם אומרים, שעדיף לתקן את החוק כך שלא תהיינה פרשנויות על כל מיני דברים אחרים שאחרי כן תעמדו בפני אנשים שיתחילו להתווכח אתכם. זה בסדר. אני דווקא אהבתי את האמירה הזאת שלכם. אני חושב שאם אתם מסכימים, צריך לתקן את החוק.

אחרי שאתלה מדבר, אני מבקש שוב. אני רק רוצה להבהיר, אם הם מסכימים, את הנוסח אותו אנחנו מציעים.

בוא נשמע את הנוסח שגיא מציע ואתה תראה אם יש לך מה להעיר.

סעיף קטן (5), בסעיף 5ב, הוראת המעבר.

חברה שהתאגדה לפני יום התחילה ובדוח האחרון שהגישה לפי סעיף 131 לא ביקשה כי יחולו עליה הוראות סעיף 64 הקודם, יתקיימו לגביה התנאים המנויים בסעיף 64(ב) החדש, רשאית להגיש בקשה כאמור בתוך שלושים ימים מיום התחילה ויראו אותה כחברת בית ביום ההודעה.

חברה שעוד לא הגישה דוח ל-2017 ותגיש ותרצה ליהנות מהתנאים של חברת בית תחת 64(ב) החדש - - -

זה לא החדש.

אתם הבנתם?

הבנו אבל זה לא מה שג'ק מתכוון אליו.

צריך לנסח כך שיתאפשר ל-2016 ו-2017, מי שיגיש תוך שישים ימים כמו שמיקי ביקש, לאפשר לו להיכנס ל-2016 ול-2017 בהודעה לפי הדין הקודם. לגבי 2018, לפי הדין החדש. לנסח את זה, זה לוקח דקה.

לפני שישים הימים. הם מבקשים לפי הדין הישן. גם אצלנו אומרים את זה.

קודם כל צריך לבדוק אם הייתה חברת בית ב-2017.

היא לא הגישה דוח בכלל.

אם לא הייתה חברה, זה לא נכנס להוראות מעבר.

אין התנגדות שחברה שהייתה ב-2017, עמדה בהגדרה הישנה של חברה בית, פשוט לא הספיקה לדווח על זה, תהנה גם היא מהמעמד הישן.

יחול עליה המעמד הישן לעניין 2016 ו-2017 ומ-2018 יחול עליה הדין החדש.

המעמד הישן, זה סעיף קטן (א).

נכון.

בלבד שהייתה חברת בית לפי המעמד הישן - - -

אבל גם אם לא הגישה.

עכשיו היא צריכה להודיע.

עכשיו היא מודיעה.

התנאי שהיא תהיה באמת חברת בית לפי המעמד הישן ב-2017.

ברור. או 2016.

לא קשור 2016 צריך שהיא תהיה ב-2017 חברת בית.

או 2016 כי היא עוד לא הגישה את הדוח ל-2016.

אם ב-2017 היא לא חברת בית, דינה כדין כל אחת.

יש מצב שהיא הייתה ב-2016 והיא לא ב-2017?

ברור. יש מצב. עשתה עסקת רווח הון ב-2016.

כאן הוויכוח.

אין שום ועיכוח.

לכן הוא לא מסכים.

חמישים אחוזים מהדוחות לא הוגשו.

הוא אומר שאם היא הייתה ב-2016 והיא לא הייתה ב-2017, הוא לא רוצה לתת לה.

אני אתן לך דוגמה. חברה מכרה מקרקעין ב-2016 והיא חברת בית. ב-2017 התפרקה ולא קיימת. מה דינה עכשיו? היא עוד לא הגישה את הדוח. מה דינה עכשיו?

היא זכאית לדין הישן.

אז אני לא מבין מה זה משנה.

גיא, חברה שב-2017 לא קיימת, לכן היא לא חברת בית.

חברה חדשה תקום ותהיה. אם היא לא קיימת ב-201 - - -

היא מוסרת דוח על 2016. ב-2016 היא הייתה חברת בית.

ב-2016 היה לנו חוק אחר.

אז זה לפיט החוק הישן.

לחוק הזה אין תחולה רטרואקטיבית.

אם כן, זה לפי החוק הישן.

כן. בוודאי.

אז תאפשר לו.

הצלחתם כבר לבלבל אותי לגמרי. המציאות היא שב-2017 היא לא הייתה חברת בית. ב-2016 היא הייתה. עדיין לא הגישה דוח. עכשיו היא הולכת להגיש דוח. לפי איזה דין היא הולכת להגיש דוח? אומר גיא, ורולנד הנהן בראשו, שמגישים לפי הדין הישן.

שיהיה כתוב לפי הדין הישן.

יהיה כתוב.

הנהון הראש היה לגבי שתייה שהוצעה לי.

אני רוצה לבקש ממך שתגיש בקשה שבשנת 2018 כולם יהיו פטורים מתשלום חס הכנסה וזה בגלל שכל מה שאתה מבקש, הם נענים בחיוב.

זאת שעת רצון.

אז לא תהיה הכנסה וגם לא יהיו העברות תקציביות.

בדיוק. נחסוך את זה לעצמנו.

מה לגבי הרביזיה המרכזית בגללה פתחנו את הדיון, לגבי השנה וחצי או שנתיים.

אפשר בבקשה לסכם את הנקודה?

אני הייתי מציע לך לא לסכם כי עכשיו אפשר רק לגרוע. אנחנו הבנו. רשום בפרוטוקול. הם הסכימו.

תסכם.

2016 ו-2017, אפשר להגיש בקשה תוך שישים ימים לפי הדין הישן.

מי שהוא חברת בית.

מי שהוא חברת בית.

ב-2016, מי שהתקיים לגביו 2016 וב-2017, מי שהתקיים לגביו 2016.

ברור. לגבי 2018 אפשר להגיש תוך שישים ימים, חברת בית, לפי הדין החדש.

יפה.

חשבנו להחליף שלושים ימים מיום התחילה לשלושים ימים מיום הפרסום.

אנחנו מבקשים שישים ימיים. מיקי לוי ביקש שישים ימים.

אם אנחנו ב-2018, מה אתה רוצה שהוא יעשה?

אתה נותן להם שישים ימים גם ב-2018?

שישים שנים אנחנו מחכים.

זה ממש לא עקרוני.

אין התנגדות.

עם כל הכבוד, אני רוצה לומר לך שכאשר אתה אומר אין התנגדות, אתה לא יכול לעשות תנועה כזאת. אנחנו מסכימים.

בגלל שזה מצולם.

שישים ימים. מה שביקשת. כל הכבוד לך.

תודה רבה.

הנה, אייל מקרי את הנוסח.

למה באתם נחמדים? תמיד אתם נחמדים אבל למה באתם עם הסכמות חיוביות?

זאת שנת ח"י אדוני. 2018.

כי הם עשו טעות במקור. מתקנים אותה.

אם כך, הנוסח של סעיף קטן (5)(ב).

חברה שהתאגדה לפני יום התחילה, הדוח האחרון שהיא הגישה לפי סעיף 131 לפקודה ערב יום התחילה לא ביקשה כי יחולו הוראות סעיף 64 הקודם – היא בעצם לא הגישה - טרם הגישה דוח לשנים 2016 ו-2017 ועמדה בהוראות סעיף 64 הקודם - - -

2016 או 2017.

2016 או 2017.

זה לא 64 הקודם. זה כמו שעשינו ב-(א) למעט (2), (3) ו-(5).

בסדר. סעיף 64 הקודם לענייני פסקאות (2) - - -

סעיף 64(ב)זה החדש, למעט פסקאות (2), (3) ו-(5). היא לא תצטרך לעמוד.

נכון. בסדר. למעט הוראות סעיף 64ב(2), (3) ו-(5) החדש, תוכל להודיע תוך שישים ימים מיום התחילה שהתקיים לגביה לאותן שניים סעיף 64 הישן.

למעט (2), (3) ו-(5). כמו סעיף קטן (א).

הישן. רולנד, הסכמת כבר קודם.

ההפניה היא לא לישן. ההפניה היא לחדש למעט התנאים החדשים בחדש.

יש בעיה עם זה. אנחנו מבקשים את הנוסח הישן. הסכמת כבר קודם.

אבל הסעיף לא חל. הסעיף הישן לא חל עליהם. רק העמידה בתנאי לעניין הסעיף הישן. לוקחים את החדש, מורידים את התנאים החדשים ואז אתה נופל לתנאים הישנים.

מה הבעיה ב-2016 ו-2017, שאני אעמוד בנוסח הישן כאילו אין את הנוסח החדש?

אני רוצה למקד. הייתה חברה רגילה, נגיד ב-2015 הפכה לחברת בית. נגיד ב-2014 חברה רגילה והפכה להיות חברת בית. דרך אגב, חברת בית צריך כל שנה להודיע, אבל הפרקטיקה היא שהיא מודיעה פעם אחת וכולי. היא הפכה לחברת בית. מיום ההתאגדות שלה היא לא חברת בית. היא רק התחילה מאמצע החיים שלה. לפי הדין החדש, היא לא תוכל להיות חברת בית אבל אנחנו רוצים ש-2016 ו-2017 היא כן תהיה חברת בית.

זה מה שאמרנו.

דרך אגב, בשנת 2016 ו-2017 חל הדין הישן בכל מקרה. לא חל הסעיף החדש.

נכון. היא עדיין לא הגישה דוח.

אין בעיה. את זה אמרנו. ההפניה היא לסעיף החדש למעט התנאים החדשים.

למה לא להפנות לישן? למה ההתעקשות להפנות לחדש?

כי אין שום תנאי בישן.

אז מה שיש בישן.

לא. אמרנו, כמו שעשינו ב-(א)., תסתכל על (א).

בחדש יש הוראה מיום ההתאגדות והיא לא עומדת בזה.

זה ברור. זה אנחנו פותרים.

איך תפתור? תכתוב למעט יום ההתאגדות.

יש כרגע נוסח ב-(א). אם יש לכם את הנוסח המקורי, שם אנחנו מפנים לחדש למעט התנאים החדשים בו שהיא לא יכולה לעמוד בהם כמו התאגדות, כמו מספר בעלי המניות וכולי.

ההתאגדות, זה זמן ההודעה. צריך להתגבר על זה. צריך להתחיל את הרישא ולא להוריד אותה. על אף האמור בסעיף 64(ב)(7) שזה בעצם פרק הזמן שצריך לבוא ולהודיע תוך שלושה חודשים. צריך להשאיר את זה הרישא.

נכון.

אז יהיה אפשר לקשור את זה ל-64. להכניס את ה-64 החדש למעט (2), (3) ו-(5).

ולמעט תאגיד שקוף בחוץ לארץ. אני אסביר. כרגע הנוסח החדש קובע שרק אם אתה תאגיד שקוף לישראל, חברת הבית חלות עליך. הנוסח הישן אפשר גם תאגיד שהוא לא שקוף לישראל. אני לא מסכים לזה. זה לא בסדר כרגע לחסום את 2016 ואת 2017 מלהיכנס לחוק. אני מבקש שעדיין תהיה הפניה לדין הישן כי יש כאן סגירה של כל החברות האלה שהן לא יוכלו להיכנס אחר כך. זה לא מה שראוי שיחוקק כרגע.

כרגע, לפי הנוסח החדש, LLC בארצות הברית לא תוכל לבקש בית.

אתה מדבר על 2016, 2017 או 2018?

על 2016 ו-2017.

למה? אם אנחנו מורידים את התנאים הרלוונטיים?

אם אתה תוריד גם את תאגיד שקוף.

זה אחד התנאים שאנחנו מורידים.

אתה מוריד את תאגיד שקוף?

תסתכל רגע.

מה נהיה כאן, כולל? אפשר לסיים את העניין הזה? בואו נסיים. מה נשאר לנו?

בוא נפנה לישן וזהו.

לא.

אז צריך להוריד תאגיד שקוף. אם תוריד את השקוף, בסדר.

בסדר. כן.

(2) יורד. (1), גם אם לא מתקיימים בה התנאים של 64(ב)(1), (2) ו-(5), (1) מדבר על מספר בעלי המניות. (2) מדבר על כך שאין בין בעלי המניות בחברה תאגיד שקוף.

וזה יורד?

כן. יהיה בסוף נוסח כמו ב-(א). גם אם לא מתקיימים בה התנאים שבסעיף 64(ב)(1), (2) ו-(5) החדש.

בסדר.

לגבי השנתיים אפשר להציע פשרה?

הוחלט על שנה וחצי. למה צריך לחזור לזה?

סוכם על שנה וחצי אבל אחרי כמה שניות סוכם שישבו אתם. לא ישבו.

הם לא דיברו על השנה וחצי בישיבה ביניהם.

אני מציע פשרה. אני מציע שנתיים מיום גביית השומה.

לא. זו אותה בעיה מבחינתנו. אנחנו יודעים לעבוד על ה-31 בדצמבר בעולם השומות.

השגות יש לכם כל יום בשנה.

נכון, אבל אם זה המאוחר מבין, אנחנו בדרך כלל נוחתים על ה-31 בדצמבר.

אני מציע פשרה נוספת. עד תום שנת המס העוקבת.

אז זה פחות.

למה? אלה יכולות להיות גם שנתיים. תום שנת המס העוקבת, אלה יכולים להיות עשרה חודשים ועוד שנה.

אני לא מבין למה ההתעקשות. שנתיים מתום שנת המס, הכול בסדר. זה בסך הכול לעשות את ההתאמות של השומות.

אבל למה צריך שנתיים? אתה רק עושה כאן אי ודאות של הנישומים. אם זאת שומה לחברת הבית, לכל בעלי המניות. למה שנתיים?

אפשר לעשות פשרה או אי אפשר?

אני חושב שהם יסכימו לשנתיים.

השנתיים היה מוסכם מלכתחילה. בסדר.

אנחנו רוצים גם להבהיר.

אם אתם נותנים להם משהו, אתם רוצים משהו?

כן.

רוצים להבהיר שתיקון השומה מתייחס רק לשומת חברת הבית. הנוסח קובע לקבוע את שומתו של בעל המניות או לקיימה בהתאם לשומת חברת הבית. שלא יבואו לומר שהתיקון רק שייך לשומת חברת הבית. תיקון בהתאם לשומת חברת הבית צריך לחול גם על הרישא ולא רק על הסיפא.

שנתיים. בסדר.

מה שצבי מציע זה לקבוע את שומתו של בעל המניות בקשר לחברת הבית. שזה יהיה ברור.

ברור. גם על הרישא וגם על הסיפא.

שלא ייווצר עכשיו מצב שעושים לו שומות על דברים אחרים.

הסעיף הזה מאפשר רק שומה בעקבות השומה שנעשתה.

רק בגיל שומת חברת הבית.

יכול להיות שיעשו לו שומות בהקשר אחר.

בזה אין בעיה, אבל לקבוע את שומתו של בעל המניות בקשר לחברת הבית.

בקשר לחברת הבית. בסדר.

כן. אני מאשר.

חברי הכנסת, אני הולך להצביע.

תחילה.

שישים ימים מיום פרסום החוק.

כן. נאמר.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לומר שאנחנו מתנגדים לכל התיקון הזה וכל זאת למה? הוועדה ישבה כאן מספר ישיבות - - -

נראה לי שאלה ליטאים. אחרי שמקבלים הכול, אומרים אנחנו מתנגדים.

עוד מעט הופכים להיות דגל התורה.

כל הכבוד לכם. קיבלתם כל מה שביקשתם.

לא קיבלנו.

אתה יכול לעבור לדגל התורה. זה מתאים.

אנחנו בדעה שצריך לחול כאן המודל של החברה השקופה. לא צריך להגביל את החברה השקופה.

כבר הסכמנו. תגיד לי, אתה רוצה להפוך את זה ליום עיון? הסכמנו. מה שביקשתם, קיבלתם. אתם הסכמתם גם לשנתיים. אני לא מבין למה הסכמתם אבל הסכמתם.

כפו עלינו הר כגיגית.

בסדר. הם הסכימו ואני משבח אותם בעניין הזה. באמת, אתם מכירים את המשאים והמתנים. הם היו אצלי והם אמרו שהם רוצים ללכת לתיקון חקיקה והם עומדים בעניין הזה וזה בסדר גמור. גם אם אתה לכתחילה לא רוצה שיהיה דבר כזה, אבל זה היה כבר. זה אושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. זה היה כאן בכמה דיונים והגענו להסכמות.

מה שצביקה אומר זה שמן הראוי – זאת בעצם פנייה לרולנד – לאפשר את המכשיר את חברות בית גם לפעילויות אחרות במשק. זאת אומרת, היום יש רק שני תאגידים שקופים בפקודת מס הכנסה, גם למשפחתיות וגם בית. זה נושא שצריך לשקול אותו באיזה מקרים לאפשר לאנשים שהם לא מכירים לפעול בתאגיד שקוף.

אני רק רוצה להוסיף שיהיה חוק. זה לא לקבוע חוק מחדש. החוק קיים. רק שר האוצר צריך לקבוע תקנות

תודה רבה. אייל, מה חסר עוד?

אדוני, עוד משפט. סוכם עם רשות המסים שתוציא הבהרה – שגית, חשוב שתקשיבי – לגבי הקצאה. בחוק הזה יש סעיף על הקצאה, שמנטרלים את הרווחים של בעלי המניות הקודמים. סוכם עם הרשות שתצא הבהרה בחוזר שהרווחים האלה יישמרו, למרות שהייתה הקצאה, לבעלי המניות הקודמים. שיהיה רשום בפרוטוקול. רולנד אישר שתצא הבהרה בנושא.

אתה אומר את זה כדי שגם אנחנו נעקוב אחרי ההבהרה? רולנד אפילו לא הנהן בראשו.

לגבי הסעיף שהקראנו לגבי חברות קיימות שלא הגישו עדיין דוחות ל-2016 ו-2017, זה יהיה סעיף קטן נפרד, סעיף קטן (ג). השישים ימים יהיו שישים ימים מיום הפרסום. סעיף קטן (ב) שבפני הוועדה יישאר כפי שהוא אבל השלושים ימים, גם כן יהיו שלושים ימים מיום הפרסום.

זה הפרסום כי בעצם זה יעבור במליאה רק בשבוע הקרוב ואנחנו כבר נכנסים ל-1 בינואר. שלא תהיה לנו תחילה רטרואקטיבית.

מה נשאר שלושים ימים?

יום הפרסום. סעיף קטן (ב).

הסכימו שישים ימים על הכול. גם 2018, גם 2016 וגם 2017.

עוד משהו?

דיברנו על כך שזה יהיה סעיף נפרד.

כן. זה סעיף נפרד. זה יהיה סעיף קטן נפרד.

רבותיי, חברי הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח-2018 עם התיקונים שהוקראו על ידי היועץ המשפטי של הוועדה וההסכמות שהיו בחוק הזה לקריאה שנייה ושלישית? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220), התשע"ח-2018 – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.