ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 667

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, ט"ז בטבת התשע"ח (03 בינואר 2018), שעה 9:00

הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8) (הרחבת ההגדרה "נזקק" וסיוע במיצוי זכויות), התשע"ח–2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

יואל חסון

עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - נטלי מופסיק

סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל שירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - איריס פלורנטין

רפרנט ביטוח לאומי באגף תקציבים, משרד האוצר - אייל מדן

עוזרת ראשית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מצדה מצלאוי

מנהלת אגף שרות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי - נחמה שפירא

רו"ח תחום טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות - עבדאללה זועבי

מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה - שרה כהן

יועץ לתכנון ובניה, המרכז לשלטון מקומי - יוסי אוחנה

משקיפה, המשמר החברתי - ענבל גרינצווייג

סטודנט, המרכז הבינתחומי הרצליה - איתן פרדו-רוקואס

מוזמן/ת - מורן כהן

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

תמר פוליבוי

הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8) (הרחבת ההגדרה "נזקק" וסיוע במיצוי זכויות), התשע"ח–2017, פ/309/20 כ/740, הצעת ח"כ יואל חסון

ברוכים הבאים, אני שמח לפתוח את הישיבה שלנו היום. שלום לחברים מהמשרדים – קליטה, רווחה, משפטים, אוצר. פה יושבים בדרך כלל נציגי המשרדים הממשלתיים, ופה אמורים להיות כמה חברי כנסת. הוועדה שלנו כוללת 15 חברי כנסת. אני חושב שרק בחוק של שמירת הבריאות של הציבור, סימון המזון בשבוע שעבר, בפעם הראשונה היו פה כל 15 חברי הכנסת. אחרי דיון די סוער, הצבענו 15-0. זה הישג אדיר לטובת הנושא של בריאות הציבור, במיוחד בריאות הילדים שלנו.

היום ה-3 בינואר 2018, ט"ז בטבת התשע"ח, השעה 9:05, ברוכים הבאים. יש לנו הצעת חוק של שירותי הסעד (תיקון מס' 8) (הרחבת ההגדרה "נזקק" וסיוע במיצוי זכויות) של משפחות במצוקה. החוק הוגש ב-2017 יש לו כבר ותק, זאת הצעת חוק בראשותי שמוזגה עם הצעת חוק של חברי יואל חסון ומספר חברי כנסת.

לפני שהייתי חבר כנסת, היתה לי הזכות לעמוד בראש הוועדה למלחמה בעוני. נכתב דוח, שבחלקו מיושם. הנה מי שמינה אותי לוועדה, חברי היקר מאיר כהן, ברוך הבא. כשר הרווחה לשעבר הוא מינה אותי לעמוד בראש הוועדה למלחמה בעוני, והגשנו לו דוח כל עוד הוא היה שר לפני כשנתיים וחצי, ואחר כך הממשלה הנוכחית אימצה את הדוח הזה והחליטה ליישם אותו.

אחת המסקנות הקשות של דוח העוני זה שאנשים, גם אם יש להם זכויות, הם לא יודעים עליהן, לא מצליחים למשוך את מה שמגיע להם ולא מעמידים לרשותם גם במשאבים כספיים וגם בשירותים את מה שהיו צריכים לקבל כדי לצאת מהעוני. לכן אחת ההמלצות של הדוח היתה להעמיד שירותים, שיאפשרו מיצוי זכויות למשפחות העוני.

אתם יודעים שעוני זה לא רק עניין של כסף, זה גם עניין של שירותים שונים גם בתחומים שונים. לכן ציינו בדוח העוני את שירותי הרווחה, שהצעת החוק של היום קשורה לזה; זה גם נושא של דיור; של תעסוקה; בריאות. אנשים שנמצאים בעוני, כל התחומים האלה הם בתת-ניצול על ידם, ומה שמוציא מהעוני – אתם בוודאי יודעים מהניסיון האישי של כל אחד מכם וממני, כי אני בגיל שלכם – זה חינוך. אם רוצים להוציא אנשים מהעוני, קודם כל שיקבלו את החינוך הטוב ביותר.

אחת הטענות שהדוחות שוכבים ואף אחד לא מתייחס אליהם. את הדוח הזה שהוגש לשר הרווחה דאז מאיר כהן שיושב פה כחבר כנסת, אנחנו הבטחנו שננסה ליישם. זה יישום ארגוני, גם תקציבי בחלקו, אבל לכל אורך השנתיים האחרונות מאז שהממשלה הזאת קיימת, סכומים אדירים הושקעו בעוני – פחות ממה שהיינו רוצים, זה עוד לא מוציא מהעוני מספיק אנשים.

אנחנו שמחים לקבל את דיירי מגדלי הים התיכון בירושלים, שמשתתפים בדיון שלנו שאמור לאשר את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת איציק שמולי הזמין אתכם? בסדר, על חשבוננו. אם אתם רוצים להתבטא, מותר לכם. כל מי שרוצה להגיד משהו, נשמח להקשיב לו.

אנחנו צריכים השלמת קריאה?

כן, אפשר לעבור על הנוסח.

משרד הרווחה – נדמה לי שפתרנו את הבעיה הטכנית בישיבה מקדימה עם המנכ"ל ועם העובדים שלו, אז אפשר לעבור לקריאה.

רק נסביר לטובת הכלל מה עושה הצעת החוק באופן כללי. הצעת החוק עושה שלושה דברים מרכזיים. השינוי הראשון הוא אמנם שינוי של טרמינולוגיה, אבל עומדת מאחוריו תפיסה שלשכות הסעד – הן לא מעניקות סעד, אלא מעניקות שירותים חברתיים, ולכן מבקשים לשנות את הטרמינולוגיה, במקום לקרוא ללשכות הסעד "לשכות סעד", יקראו להן "מחלקות לשירותים חברתיים", ובעצם בכל דברי החקיקה השונים שינינו את הטרמינולוגיה הזאת.

הדבר השני שהצעת החוק עושה זה מוסיפה כאחת מעילות הסעד את עילת העוני. עילת העוני היום לא נמצאת במפורש בתוך חוק הסעד. בתקנות מכוח חוק הסעד יש נזקקות מחמת מחסור, אבל כפי שהסברנו בדיונים הקודמים, אין חפיפה בין נזקקות מחמת מחסור לבין נזקקות מחמת עוני.

יש התייחסות לנזקקות? מה זה נזקק? מישהו יכול להגדיר את זה?

נזקק מוגדר בחוק כמי שזקוק לסעד מחמת העילות המפורטות באותו סעיף. בין היתר אנחנו מוסיפים לשם את עילת העוני. חוק הסעד הוא חוק מאוד מאוד ישן, שמצריך רביזיה כוללת, גם דיברנו על זה בישיבות הקודמות.

העוני אף פעם לא היתה מטרה להתמודד אתו, זאת פעם ראשונה, אתה יכול להתגאות בזה, במקום לסבך אותי.

מבחינת המשרד, בנזקקות היתה בעיה עם ההגדרה, נכון?

אין בעיה בהגדרה. מבחינתנו, נזקק זה אדם שיש לו צורך, שהוא צריך לקבל מענה עליו. יש רשימה ארוכה - - -

אבל היה ויכוח האם זה נזקק שרשום אצלכם או כל נזקק, זה ההבדל.

נזקק שרשום אצלנו זה אדם שמקבל את השירותים אצלנו.

ואדם שלא מקבל את השירותים, יכול לבוא ולקבל את מיצוי הזכויות?

הוא צריך להירשם ולקבל את מיצוי הזכויות. יחד עם זה, במרכזי מיצוי זכויות לא כולם רשומים. אני כן רוצה לומר פה שבמרכזי עוצמה אנשים לא רשומים.

אני חושב שהיושב ראש - - -

היה ויכוח סביב זה.

בוודאי, אתה אמרת.

לא חייבים להירשם כנזקק, יש כאלה שמתביישים, ובצדק, לא רוצים להירשם כנזקק; במיוחד שלפעמים זאת פעולה חד-פעמית. אבל שתדעו שבינתיים כולם התאהבו במושג הזה של מרכז למיצוי זכויות. אתה רואה שהוא קם בבתי חולים.

אדוני, אני שומע שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל הולך לפתוח 10 מרכזים למיצוי זכויות. אני אמרתי בואו למשרד הרווחה ותעשו את זה דרכו. 10 מרכזים בהיקף של הרבה מאוד כסף, חבל.

לצערי זה לא מגיע לפה.

יש לנו כמעט 110 מרכזי עוצמה היום ברשויות מקומיות, שעושים מיצוי זכויות.

במקרה הוא יודע...

בתקופתך.

הוא שאמרתי. כשדנים בוועדה ומזקקים את הדבר הזה והופכים אותו לדבר המיטבי, חבל שמשרד יפתח 10 כאלה בלי להתייעץ עם משרד הרווחה ולהגיד: תנו לי את הפורמולה, ואני על פי זה אעבוד. צריך לפנות אליהם. חבל, אני אבקש מהשר שיפנה אליהם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל, אני מאוד מאוד שמח שהצעת החוק שלי מוזגה יחד עם הצעת החוק שלך והגיעה עד למקום הזה. עסקת רבות בנושא והובלת אותו בוועדה ביעילות, אדוני היושב ראש. אני מקווה שנגיע להצבעה ונהפוך אותו לחוק בישראל.

בוועדת הרפורמות עכשיו נפתח דיון על החוק שלי בנושא של תאומים, סיוע בחופשת לידה למי שנולדים להם תאומים. אני חייב גם לקדם את החוק הזה, אז אני מקווה שאני אספיק לחזור להצבעות.

למה זה ברפורמות? זאת רפורמה להוליד תאומים?

רוצים לעודד להוליד עוד ילדים. החוק אמור להביא למצב של מיצוי זכויות על ידי אנשים שלא תמיד יודעים איך למצות אותן, ולא מכירים תמיד את הזכויות שיש להם בחוק, לכן המרכזים האלה חשובים. אני מקווה שאני אספיק לחזור גם להצביע, אבל תודה שאתה מקדם את זה ביעילות כל כך גבוהה. תודה רבה אדוני.

תמליץ לוועדת הרפורמות שתתייחס לרפורמות, לידה של תאומים זאת ועדת הבריאות, העבודה והרווחה, והחופשות הקשורות לזה – זה פה. אם הם מחפשים עבודה, שיחפשו אותה במקומות אחרים.

זאת ועדה של המפלגה שלך, אדוני.

הבעיה של המפלגה שלי זה לא לדיון בוועדות הכנסת.

העיקר שזה יעבור, מה זה חשוב איזה ועדה? העיקר שזה יעבור ויעזור לאנשים.

שיעבור עם המקצועיות הקיימת בוועדה.

לא אני קבעתי את זה.

אתם מבינים שיש קצת מתחים פוליטיים בדיונים שלנו, אבל בטון טוב.

אנחנו חוזרים לדבר השלישי שעושה הצעת החוק – סיוע במיצוי זכויות, המחלקות לשירותים חברתיים יסייעו לנזקק למצות את כל הזכויות שלו, כפי שתיכף נראה את הפרטים בהצעת החוק. זה בגדול מה שעושה הצעת החוק, ונתחיל להקריא אותה:

"החלפת מונח

1.

בחוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958‏ (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום –

(1) במקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים";

(2) במקום "לשכות סעד" יבוא "מחלקות לשירותים חברתיים";

(3) במקום "הלשכה" יבוא "המחלקה";

(4) במקום "שהלשכה" יבוא "שהמחלקה לשירותים חברתיים";

(5) במקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים";

(6) במקום "לשכות הסעד" יבוא "המחלקות לשירותים חברתיים".

תיקון סעיף 1

2.

בסעיף 1 לחוק העיקרי, בהגדרה "נזקק", אחרי "או הגופני," יבוא "עוני".

זאת ההוספה של עילת העוני כעילת הנזקקות.

"הוספת סעיף 2ב

3.

אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא:

"סיוע במיצוי זכויות

2ב.

(א) מחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקק למצות את זכויותיו לפי כל דין, בין היתר בתחומי הרווחה, הבריאות, החינוך, התעסוקה והדיור, והכול בהתאם לתכנית הטיפול שקבע עובד סוציאלי לנזקק.

(ב) סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכלול מתן מידע לנזקק על זכויותיו וליווי במיצוין, ובכלל זה מעקב אחר מיצוי הזכויות, והכול בהתאם לכללים שיקבע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

(ג) סיוע במיצוי זכויות כאמור בסעיף זה יינתן במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות המחלקה לשירותים חברתיים."

חשוב קודם כל להדגיש פה מה המשמעות של הסעיף הזה, כי הסעיף הזה יוצר קשר בין עצם מתן הזכות לבין התקציב של הרשות המקומית. לפני שמצביעים, חשוב להבין את ההשלכות של הדבר הזה.

למה של הרשות המקומית בלבד?

כי לשכות הסעד הן בתוך הרשויות המקומיות.

והתקצוב שמקבלות אותן רשויות באמצעות משרד הרווחה לא משחק פה?

הצעת החוק הזו בעצם לא תוקצבה. המשמעות היא שהסיוע יינתן במסגרת המשאבים הקיימים של הרשות המקומית.

אני שוב מתקן אותך, בלשכות יש גם תקציב של משרד הרווחה, הוא לא בלעדי לרשות המקומית.

נכון, אבל ברגע שאתה יוצר איזשהו קשר בין עצם מתן הזכות לבין התקציב של הלשכות, המשמעות היא שדווקא אותן לשכות ברשויות מקומיות עניות הן אותן רשויות שלא יצליחו לממש את התיקון הזה. חשוב להבין שזה קצת מרוקן מתוכן את היכולת ליישם את התיקון הזה ברשויות המקומיות.

לא, אנחנו חושבים שזה חלק מהתפקידים של הרשות המקומית, שלא מצוינים כרגע. אנחנו אומרים שזה על בסיס התקציב הקיים. אולי זה יהיה בסדר עדיפות אחר של הפעילות של אותן לשכות, מה גם שיש תוספת תקציבית השנה של 10 מיליון שקל. אתה יכול לציין שזה יתווסף למערכת הזאת.

אני מבין שאתם באים ממשרד המשפטים. זה לא שאם מגיע מישהו ואומר "אין לי לאכול", אז הרשות לוקחת כסף ונותנת לו. כשמגיע אחד כזה למרכז למיצוי זכויות, שנמצא בתוך המחלקה לשירותים חברתיים, יש בארגז הכלים עוד כמה דברים שאפשר לסייע ולתת לו, לא מיד להוציא צ'ק ולתת לו. הלוואי ואנחנו נגיע למצב שלכל עובד סוציאלי תתנו קופה קטנה כזו או אחרת, שהיא תוכל לנהל אותה, אבל אין סתירה בין מה שאת אומרת לבין החוק. כאחד שהיה ראש עיריית דימונה, אני אומר שזה לא יכביד, לכן כתוב "לסייע".

להכביד זה לא יכביד, אבל חשוב לנו שהדבר הזה יהיה ישים. כחלק מהרעיון שזה יהיה באמת ישים, אנחנו הצענו – ואני גם דיברתי עם יעל בהקשר הזה – להדגיש דווקא בנוסח את ההבחנה בין עצם מתן הזכות, שזה מבחינתי ולדעתי כמעט מוסכם על כולם שזה צריך להיות חובה כל עוד זה נדרש במסגרת תכנית הטיפול, לבין אופן מתן הזכות. להדגיש בנוסח, שאופן מתן הזכות הוא זה שתלוי בתקציב של הלשכות.

אז מה היית רוצה לתקן פה?

אנחנו חשבנו שנכון להדגיש, חשבנו שזה יוצר נוסח שהוא מאוזן יותר ונכון יותר לרשום בסעיף (ג) שאופן מתן הסיוע במיצוי הזכויות יהיה במסגרת מקורות המימון.

את יודעת מה את עושה? את אומרת שברשויות עשירות יתנו להם.

לא, המשמעות היא שברשויות עשירות יכולים להקים מרכז מיצוי זכויות עם 10 קומות, כי יש להם כסף, וברשויות חלשות יותר, אני לא רוצה שלא יהיה בכלל. מבחינתי, שברשויות חלשות יותר השירות יינתן על ידי עובד סוציאלי.

ההפך, הנוסח הזה מבהיר שבכל מחלקה לשירותים חברתיים זה קיים, זה לא עושה הפרדה, לכן לא צריך להוסיף. נכון שזה מעט עמום, אבל הוא משאיר מרחב לכולם, גם לעשירות וגם לעניות.

החשש שלי שלפי הנוסח הזה יש קשר ישיר ואינהרנטי לתקציב של הלשכות, ובלשכה שהיא חלשה, אם אין תקציב, לא יינתן סיוע, וזה החשש שלנו.

לא, היות ודיברנו על זה לפני הישיבה, כדאי שמשרד הרווחה ייתן את ההבהרות.

אני חושבת שזה ממש ברור שעובד סוציאלי, במסגרת התפקיד שלו, צריך לעשות את זה, וכשהוא קובע תכנית טיפול ובתוכה מיצוי זכויות, הוא יעשה את זה.

בוודאי.

וזה לא תלוי תקציב, כי זה בתוך הקיים, ולכן אני לא מוצאת שום סיבה לשנות את זה.

אני רוצה להוסיף עוד משהו למה שאת אומרת פה, זה חוזר למה שחבר הכנסת מאיר כהן אמר פה. יש כאן נזקקות ואין כאן זכות. בחוק הסעד יש נזקקויות. אדם שיש לו צורך, צריך לקבל מענה. לכן אנחנו לא מדברים על זכויות, שמביאות את זה לפן משפטי אחר לגמרי, שהוא לא הדיון פה, ואני לא מציעה להיכנס אליו פה.

למשרד המשפטים יש כוח כזה, שכל פעם שהוא מוצא מושג, הוא גם מביא תקנים וגם תקציבים. אנחנו במשרד הרווחה, וזה על חשבון הזמן הקיים בלשכה, שתיתן עדיפות לנושא של העוני. עד עכשיו גם העובדים הסוציאליים לא קיבלו את ההדרכה הנדרשת, וגם לא ראו בזה התמודדות שלהם. היום זה משנה סדר עדיפות בעבודה של הלשכות הקיימות, בתקציבים הקיימים, וזה חד-משמעית.

בסדר, זה לשיקולכם. אנחנו חשבנו שלהדגיש שאופן מתן הסיוע יוצר נוסח - - -

אז אני אומר למשרד המשפטים: תצאו ותראו מה קורה בשטח ותתקנו גם את עצמכם, זה לא יזיק לאף אחד. בוא נמשיך.

כמו שנאמר, החובה לסייע לנזקק שנקבעה לו בתכנית הטיפול שהוא זקוק למיצוי זכויות היא בסעיף (א). אומרים שהסיוע יינתן במסגרת מקורות המימון, כלומר הכוונה לאופן שיסייעו. זה ברור שאם העובד הסוציאלי קבע שצריך לסייע במיצוי זכויות, אז יסייעו במיצוי זכויות. זאת לפחות הכוונה של הצעת החוק, כמו שגם אמרה איריס פלורנטין.

"תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)

4.

בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938‏, בסעיף 5ג(ה)(6), במקום "בלשכות הסעד" יבוא "במחלקות לשירותים חברתיים".

תיקון חוק עבודת נשים

5.

בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954‏, בסעיף 7(ג)(5), במקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים", ובמקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)

6.

בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960‏, בסעיף 1, בהגדרה "רשות סעד", במקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק פיצויי פיטורים

7.

בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963‏, בסעיף 7א, בכל מקום, במקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק הסיוע המשפטי

8.

בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972‏, בסעיף 3(ד), במקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק הספנות (ימאים)

9.

בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג–1973‏, בסעיף 99(1), במקום "לשכת הסעד המקומית" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית".

תיקון חוק הבטחת הכנסה

10.

בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏, בכל מקום, במקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים", ובמקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה

11.

בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991‏, בסעיף 11א(א), בהגדרה "מחלקה לשירותים חברתיים", המילים "לשכת סעד" – יימחקו.

תיקון חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי

12.

בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992‏, בסעיף 1, בכל מקום, במקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים".

תיקון חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות)

13.

בחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012‏, בכל מקום, במקום "לשכת סעד" יבוא "מחלקה לשירותים חברתיים", ובמקום "לשכת הסעד" יבוא "המחלקה לשירותים חברתיים".

זאת רשימת החוקים. ככל שתוך כדי הניסוח נמצא שאיזשהו מונח של לשכת סעד נשמט פה מהצעת החוק, אנחנו מבקשים שהוועדה תסמיך אותנו לשנות את המונח למחלקה לשירותים חברתיים.

מאיר, אתה רוצה להעיר עוד הערה?

לא.

אני רק רוצה להזכיר לנציג האוצר, לאייל מדן, שלפי מה שסיכמנו יחד עם יעל מאגף התקציבים, יש תוספת תקציבים של 10 מיליון שקל ב-2018 להפעלת פיילוט או כל נוסח שתמצאו לנכון לתאם בין משרד הרווחה לאגף התקציבים. התוספת הזאת גם נסגרה, הטכניקה – אני בטוח שתיסגר ביניכם.

וגם ברור שאם בעתיד יידרשו משאבים נוספים, האוצר - - -

בוודאי, אנחנו פה, כל עוד אנחנו פה.

למה אתם מייעדים את ה-10 מיליון?

למרכזי עוצמה, מיצוי זכויות.

אני יודע, למה?

--- מרכזי עוצמה ונושמים לרווחה - - -

אני עבדאללה זועבי ממשרד הבריאות.

משפחה ענקית זועבי, זה כבוד.

קצת מורכב, אבל בסדר.

אל תיתן שישחקו עם השם של המשפחה שלך.

זה באמת מורכב.

אגב, אני הנכד של השופט הערבי הראשון בבית משפט עליון, כך שלצערי התקשורת גם לא כיסתה אותו כמו שצריך, אבל בסדר.

אבל זכותך לבטא את זה ואל תוותר, כולנו גאים לראות אותך פה.

תודה, זה הדדי. קודם כל, אנחנו מברכים על היוזמה הזאת.

כל מוקד, כל מרכז שיקום, אנחנו נשמח לשתף אתו פעולה. יש לנו אתר בשם "כל הבריאות". הוא אתר שמנגיש את כל הזכויות הרפואיות שיש בסל הבריאות הממלכתי והביטוחים הפרטיים של קופות החולים. אנחנו מוכנים להגיע לכל מרכז, להדריך את הצוות איך להשתמש באתר, איך להפיק ממנו את התועלת המרבית ואיך להנגיש את הזכויות לטובת הנזקקים, החולים, המבוטחים, אנשים שאחרי אשפוז. אנחנו נשמח לשתף כל פעולה, גם אוטוטו משרד הבריאות מוציא לפועל מרכזי זכויות משלו בתוך בתי החולים. אנחנו נשמח שתצרו אתנו קשר.

האתר כעת מונגש בשפה העברית, אנחנו בשלבי הסיום של התרגום לעוד שתי שפות – ערבית ורוסית. זה אתר ממשלתי, הוא אתר שעובד תחת המטריה החוקית של חוק בריאות ממלכתי. ידנו מושטת לכל מיזם כזה.

האתר הזה עובד היום בקופות החולים?

גם קופות החולים וגם משרד הבריאות נשענים על האתר הזה, הוא האתר הממשלתי היחיד.

הרי אנחנו מדברים ברמה של הפציינט שנכנס היום. המשרד הכשיר אחיות בקופות החולים, שברגע שנכנס חולה ומבקש את זכויותיו, הן יכולות לגשת?

המערכת הפנימית של כל קופה – גם של כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – מושתתת על האתר שלנו, אתר מיצוי הזכויות. כל המערכת הפנימית שעומדת לרשותם של כל הגורמים הפנימיים של הקופה – הרפואיים והמנהלתיים – מושתתת על אתר "כל הבריאות".

אתה לא הבנת אותי, אשאל עוד פעם. אתה הצעת ל-110 מרכזי מיצוי זכויות שיקומו לשתף איתם פעולה ושאנשים אצלכם ידריכו אותם. אני שואל, האם אתם הצעתם את זה לקופות החולים.

התשובה היא כן. במהלך ההדרכות שעוברים הצוותים בתוך קופות החולים, אני יודעת שאתר "כל הבריאות" מוצג, ויתרה מכך, המערכות הפנימיות שמשמשות כלי לאותם צוותים, מבוססות על אתר "כל הבריאות". זה אתר קיים שמכיל כ-8,500 ערכים, הוא עודכן אפילו נכון להיום בבוקר. יש לנו צוות, שהתפקיד שלו לעדכן את האתר. זה אתר ממשלתי, שעושה לך גם השוואה בין ארבע הקופות, מה כל קופה נותנת, מה היא חייבת לתת, וכמובן מה שמעניין בנוסף את האזרח, כמה כל קופה צריכה וחייבת לגבות.

כאגף אנחנו מאשרים את תכניות הגבייה של אותן קופות, כך שמצד אחד אנחנו מאשרים, אבל מצד שני אנחנו גם חייבים להנגיש את המידע הנחוץ הזה לציבור. אף אחד לא צריך להמציא את הגלגל, זה פשוט אתר קיים שכבר שלוש שנים, אתם מוזמנים גם להיכנס להשתמש בו. אני מאמין שזה win-win, אם אתם גם תסתמכו על האתר הזה בנושא של מיצוי זכויות. הוא לא אתר מוטה עמותה, מוטה קופה, מוטה חברה – אתר ממשלתי של משרד הבריאות.

תודה עבדאללה. בדיון בוועדה – אל"ף, ידענו שזה התחיל אז. זה אומר שלשכות הרווחה עכשיו יהיו קשורות לאתר הזה, כי חלק מהדברים שהן ילמדו מהאתר זה לאפשר אי טרטור של האנשים ממקום למקום, כי אז כל הידע יהיה בתחנה אחת. תחזרו להגדרה מה זה מרכזי מיצוי זכויות, אני מסתכל על שרה ואני חושב על הקליטה אותו דבר. כל הרעיון היה שבדרך כלל כשאומרים למישהו בעוני "תתחיל להתמודד עם כל הכרת הזכויות שלך", הוא מאבד את הצפון, לא יודע לתפקד ולא יכול למצות את זה. אני שמח שמתחילים עכשיו יותר ויותר לעשות את זה.

ההמלצה שלנו – ואני שמח לשמוע את זה גם ממך עבדאללה – היתה הקמה של מרכזים למיצוי זכויות או משרדים למיצוי זכויות בבתי חולים, כי כשחולה חס וחלילה מגיע למצב א', ב' או ג', הוא צריך לדעת שיש לו זכויות קשורות לביטוח לאומי, קשורות לשירותי בית וכו' וכו'. אז בבתי חולים כבר יהיו מרכזים כאלה, ומי שייצא משם או מי שיהיה מטופל כבר בבתי החולים יידעו להביא לו את הידע. אותו דבר לגבי המרכז של שירותי הרווחה.

אנחנו רצינו, ובצדק – ומשרד הרווחה רצה את זה – לרכז את כל הידע הקשור. אנחנו יודעים בוועדה – מאיר זוכר את זה טוב מאוד – שהביטוח הלאומי בעצמו הודה שכל שנה, אני לא אגיד מספר כדי שאף אחד לא יתרגז, אגיד סדר גודל של מיליארדים לא מגיעים לאזרחים, בגלל שהם לא יודעים שמגיע להם משהו, חוץ מהקצבאות האוניברסליות וגם יש כאלה שלא יודעים לקבל, כי לא עדכנו את חשבון הבנק או את הכתובת. גם שם הביטוח הלאומי נשאר עם כסף שמגיע לאזרח ולא מצליח להעביר אותו, או שהאזרח לא יודע איך למשוך אותו.

המרכזים האלה זה לא תחנה אחת, זה לא חד-סטרי, הם מאפשרים למספר משרדים, כולל ידע בנושא הדיור הציבורי, שירותי הרווחה, שירותי התעסוקה למיניהם, החינוך. חברים, יש היום הרבה מאוד החלטות. כרגע אנחנו עושים את איסוף הנתונים, שאפילו קיבלנו מכם את חלקו, אבל אולי נעבוד עכשיו בשיטה אחרת. השתחררו תקציבים אדירים. כמה אנשים יודעים שילד עד גיל 14 היום יכול להיכנס לרופא שיניים ולקבל טיפול? כמה הורים יודעים, שלילד שלהם עד גיל 14 יש טיפול חינם? זה הדבר הכי פשוט, וזה קשור לבריאות של הילדים שלנו, אז מי שיודע להסתדר ויש לו מספיק משאבים, הוא משלם וזהו, אבל לא, זה קיים, המדינה העמידה את זה, וזאת גם החלטה שקשורה לדוח העוני. היא מראה שאם נדע מה הזכויות שלנו, אנשים יהיו פחות בעוני, וזו המטרה של כולנו. לא היינו רוצים לחיות עם המספר האדיר הזה של עניים בארץ שלנו.

גם אנחנו כמשרד מברכים על התהליך ועל ההקמה וההרחבה של מרכזי מיצוי הזכויות. אני רוצה לחדד כאן שני דברים.

שרה, תדאגו כמה שיותר מהר ללחוץ שיתרגמו את זה לאמהרית.

זה עלה במהלך הדיונים.

כי ברווחה עובדים על זה בכל הכוח.

אני מציפה כאן את הצורך, שבכל המרכזים תהיה אפשרות של הנגשה לשונית, ככל שניתן בשפות שהן רלוונטיות לאותם עולים שמתגוררים בסמוך או ביישובים שמרכזי הזכויות יקומו, זאת אומרת: בהלימה לפרופיל של העולים באותם מקומות.

חשוב לי לציין שגם המערכת שלנו, של משרד העלייה והקליטה, מונגשת לשונית, זאת אומרת: כל החומרים, המידע והזכויות שהם בתוך האתר של משרד העלייה והקליטה, גם חומרים כתובים, מופיעים בשש שפות. לאחרונה אפילו התקדמנו לשפות, שהן בחלקן פחות שגורות, כמו תרגום לפורטוגזית, בגלל שעלה הצורך. המשמעות כאן היא להיות כמה שיותר מכוון להנגשה לאוכלוסיות, שמגיעות מרקעים תרבותיים שונים.

אני מבין שיש עלייה משמעותית של פורטוגזים לארץ.

כיוון שזה צורך שהוצף מולנו, נעשה בהחלט תהליך בנושא.

עדיין לא תרגמו לאתיופים, אז אני לא חושב שהייתי רץ לתרגם לפורטוגזים.

אבל לא רק להם.

אני רוצה לסיים ולומר, שאנחנו מתחברים להמלצות ולכיוון שכרגע גם מוביל משרד הרווחה. אנחנו יוצאים כרגע גם במהלך מבחינתנו, של ליווי עולים שמתקשים עם דגש וזרקור על הנושא של מיצוי זכויות. כשם שעד עכשיו עבדנו בשיתוף פעולה, נמשיך בשיתוף פעולה גם בנושא הזה.

חשוב לי להדגיש בהקשר של שיתופי פעולה, שבשנת 2017 הרחבנו את פעילות האתר, והיום בתוך האתר, בעמוד הבית של האתר, יש סלי זכויות משותפים, כלומר: סל זכויות לפי מצב רפואי. אנחנו איגדנו שם מידע על זכויות שניתנות ומגיעות לחולים, מבוטחים ומאושפזים מכמה רשויות, מכמה גופים ממשלתיים. נגיד שיש חולה אונקולוגי שרוצה לדעת מה מגיע לו במסגרת החוק – הוא נכנס לסל שנקרא סל זכויות לחולה אונקולוגי בדף הראשי, בעמוד הבית של האתר. אפשר למצוא שם מידע על זכויות רפואיות, שניתנות לו, לא רק במשרד הבריאות, אלא במשרדים ממשלתיים אחרים, כנ"ל לגבי חולים כרוניים. אנחנו נשמח להרחיב את הפעילות עם כמה משרדים ולאגד משם גם זכויות רפואיות. אנחנו נעשה את העבודה, העבודה "עלינו", רק תנו לנו את החומר ואת הגישה אליכם, זו ההצעה שלי.

ראשית, מובן מאליו שאנחנו ניצור אתכם קשר וננגיש את השירות הזה לעובדי עוצמה ברשויות המקומיות. אנחנו כבר עושים את זה לגבי זכויות של ביטוח לאומי. עשינו כבר שיתוף פעולה. אנחנו גם העברנו הדרכה של כל זכות, שכרגע נותנים שירות באמצעות משרד המשפטים, והם עושים התאמה של כל נושא הזכויות. אפשר להיכנס באמצעות האתר, כל העובדים הסוציאליים ברשויות. אנחנו נמצאים גם בקשר עם מרכזי מיצוי זכויות חדשים, עם משרד הבריאות, הם כבר היו אצלי בחדר. אנחנו נעשה את כל ההנגשה לרשויות המקומיות, כבר התחלנו.

אנחנו יצאנו למכרז מאוד מהפכני לפני כשבועיים, שהוא בעצם מכרז למיצוי זכויות, כשאנחנו מדברים על לקחת את כל התע"סים. התע"סים שלנו זה הנחיות לעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, מה הם צריכים לתת לכל נזקק, איזה מענים נותנים לנזקקים. האתר הזה יעלה לשינוי, כך שכל אדם יוכל להיכנס אליו ובשפת האנשים הנורמליים יבינו מה כתוב שם, ולא בשפת העובדים הסוציאליים. אדם יוכל להכניס את הפרטים האישיים שלו ולראות מה הוא יכול לקבל באמצעות שירותי הרווחה. זה בהחלט משהו חדש, שאני חושבת שראוי לציין את זה גם פה.

אני מתעורר קצת באיחור לגבי משרד המשפטים. משרד המשפטים, עם הסיוע המשפטי, יכול להיות לעזר רב למרכזים למיצוי זכויות. היה לנו דיון עם המנכ"ל עוד הבוקר, ואנחנו העלינו את המשאלה, שמשרד המשפטים ישתף פעולה במרכזים האלה באמצעות הסיוע המשפטי. יש לכם יכולות אדירות, שחסרות במרכזים האלה.

יש להם יכולות, אבל אין להם כוח אדם.

לא, יש להם, הם קיבלו תוספת כוח אדם. קחו את זה בחשבון. אני בטוח שאיריס והצוות שלה יידעו לשכנע אתכם ותמצאו את השפה הנדרשת. אחת ההמלצות שתשתמשו בפרוטוקול של הישיבה הזאת.

אייל, אתה מתחמק מלאשר מה שאמרתי?

לא.

לא? אז תאשר, תגיד.

אני מאשר.

אייל זה נציג האוצר, אז אני אומר לכם שהאוצר לא אוהב לדבר, כי כשהוא מדבר, הוא צריך להתחייב להביא כסף, אבל אנחנו מביאים אותו להגיד מה שאנחנו חושבים שהוא צריך להגיד.

אותו תהליך כרגע שציינת עם משרד המשפטים, כרגע אנחנו במשרד הקליטה, עושים אותו יחד עם הסיוע המשפטי, וכל עובדי המשרד שלנו במחוזות עוברים תהליכי הכשרה לגבי האופן שבו ניתן להשתמש ולהפנות עולים למרכזים לסיוע משפטי.

למרות הוותק שלי במערכות, אני גיליתי את היכולות של משרד המשפטים פה. באמת יש פה יכולות אדירות, במיוחד שזה שירות לאזרח וזה שירות חינם לאזרח. זה שירות יעיל ומאוד מקצועי, אז בבקשה מצדה תעבירי את זה הלאה, תשבו אחר כך עם איריס ותקדמו את זה.

אין הערות יותר? אנחנו עוברים להצבעה, ואני שמח שאני לא פה אחד, אבל זה פה אחד ביחד. מי בעד הקמת המרכזים? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

אין נמנעים גם.

תודה רבה. הישיבה נעולה. יום טוב לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 09:43 ונפתחה בשעה 09:44.)

אני פותח בחזרה את הישיבה לדקה אחת, ברשותכם. אנחנו מצביעים כרגע בעד הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8) (הרחבת ההגדרה "נזקק" וסיוע במיצוי זכויות), התשע"ח-2007 לקריאה שנייה ושלישית נתקבלה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.