ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-16OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 526

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט"ו בטבת התשע"ח (02 בינואר 2018), שעה 9:30

הקמת בי"ס באזור השרון לילדים על הרצף האוטיסטי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

מאיר כהן

לאה פדידה

אלעזר שטרן

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לאוטיזם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אמיתי שוחט - מנהל תחום בכיר, שילוב בחינוך, נציגות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

הדס רונן - מנהלת מחלקת פרט, אגף חינוך, רמת השרון, מרכז השלטון המקומי

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה לשלום הילד

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

הדס ארנון שרעבי - עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט

יעל יוספברג - אלו"ט

יעל יסכה טבק - נציגת הורים

ענת פיין ברטלר - נציגת הורים

אירית בן מנחם - מוזמן/ת

מאיר ברדוגו - מוזמן/ת

מאיר ברוך - מוזמן/ת

חיים גורביץ - מוזמן/ת

מיכאל סויסא - מוזמן/ת

יחיאל הרוש - מוזמן/ת

אריה זהר - מוזמן/ת

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הקמת בי"ס באזור השרון לילדים על הרצף האוטיסטי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.

לגבי קיום הצהרונים. נאמר בפרסומים שונים שיש בעיה עם התקציב.

נפתרה הבעיה.

אני בכל זאת מבקש, לא כרגע, גם אין אפשרות כרגע, שתקדיש כמה דקות באחת הישיבות הקרובות כך שתימסר האינפורמציה מאז ההתמודדות כאן בוועדה בראשותך וטוב שכך והחלטה במליאת הכנסת בלוח זמנים קצר ביוזמתך.

אנחנו נבדוק ואם יש בעיה, נקיים דיון.

גם לאפשר מידע, כמה הצטרפו, מי הצטרף, מה באמת קרה עם הצהרונים.

אני אסביר לך. נושא הצהרונים בהסכם ביני לבין חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, אפשרנו שהיא תקיים שם דיונים והיא עשתה דיוני מעקב. לכן, סתם לעשות כפילויות, לא. אני אבדוק ואם יש בעיות, אני אקבל את ההצעה שלך.

היום ה-8 בינואר 2018, כ"א בטבת התשע"ח. על סדר היום: הקמת בית ספר באזור השרון לילדים על הרצף האוטיסטי.

אנחנו קיבלנו פנייה מאלו"ט שביקשו מאתנו להיכנס לעובי הקורה. אני מבין שיש צורך בכך. אני רוצה לומר בהגינות שאין נושא בחינוך שמדברים על קושי פה ושם, אנחנו יודעים שרמת השרון היא לא המקום. הפוך. יש עודף מוטיבציה לעשות ולקדם אבל אני לא רוצה להגיע למסקנה כי אחר כך אנחנו נשמע גם מרמת השרון וגם ממשרד החינוך על הצורך, אם יש צורך, אם יש מיפוי, אם יש כמויות. הרציונל הוא שאם יש תקן, אפילו תקן של כיתת חינוך מיוחד, אם צריך, אם אפשר לשלב אותם – לשלב אותם, זאת ברירת המחדל הראשונה, צריך שייפתח ביישוב ולא צריך להסיע ולא צריך לחפש חסדים של רשויות אחרות. זה הרציונל ובזה אני מאמין וזה שדר אתו אני הולך לאורך כל הדרך.

בואו נשמע את אלו"ט שיציג את הנושא.

אני אומר כמה מלים כלליות ואחר כך אני אתן לאימא לומר דברים יותר ספציפיים. זאת האם שיזמה את הבקשה.

אנחנו דורשים ממשרד החינוך מיפוי, צפי והיערכות לשנת הלימודים הבאה. יש גדילה משמעותית במספר הילדים עם אוטיזם והמספר כל הזמן הולך וגדל.

באופן כללי ולאו דווקא רמת השרון.

באופן כללי. אתה צודק. זה נכון לכל המחוזות ובכל מסגרות החינוך המיוחד והשילוב. הדרישה צריכה להיות שיהיו מספיק מסגרות כדי שיתאימו לצרכים של הילד, ושנית, לרצון ההורים. במצב הנוכחי, ואני מחזירה אותנו לשנה שעברה, עמדנו בפני – סליחה על המילה הקשה – קטסטרופה. ילדים שלא היה להם שיבוץ ובמקרה הטוב שיבצו במקומות שלא מתאימים להם. במקרה הפחות טוב, וזה היה די נפוץ, ילדים שפשוט נשארו בבית בלי שיבוץ.

היום יש ילדים בבית?

את זה יגידו לנו במשרד החינוך. יש ילדים בבית אבל נשמח לשמוע. אני יכולה לתת לך את הנתונים אבל הייתי מעדיפה שלא אני אתן אותם.

יותר מזה, אנחנו היינו מבקשים שקיפות. לאמור, אלו"ט אוספת כל השנה נתונים מיטביים. יש לנו הרבה מאוד מידע שאנחנו נשמח לחלוק עם משרד החינוך על מנת לאפשר לילדים ב-1 לספטמבר להגיע למסגרות הרלוונטיות המתאימות להם. אנחנו מצפים ממשרד החינוך לאיזושהי שקיפות מולנו על מנת שנוכל לפעול מולם ולתת להם את המידע על מנת שנוכל לדאוג לכך.

בוקר טוב. אני רוצה קודם כל להודות לכם על שכינסתם את הוועדה. זה בהחלט לא מובן מאליו. אני אם לע', ילדה בת חמש וחצי מאובחנת עם אוטיזם בתפקוד נמוך. ע' עומדת לסיים השנה גן חובה במסגרת של גן תקשורת.

אני מבקשת לא להזכיר שמות קטינים. זה בפרוטוקול.

אנחנו אומרים לפרוטוקול שבמידה ויוזכרו שמות של קטינים, על פי סעיף מיוחד בתקנון, נמחק.

בסדר גמור. הבת שלי צריכה לסיים השנה גן חובה במסגרת של גן תקשורת ובשנה הבאה לעלות לכיתה א' כאשר בעיר שלנו אין בית ספר לחינוך מיוחד, מה שילד ברמת התפקוד הנמוכה שלה צריך. בתי הספר בערים הסמוכות לנו, שזה תל אביב ופתח תקווה, כבר בתפוסת יתר וכרגע מסתמן שהחלופות שאולי תהיינה פתוחות, וגם זה לא בטוח, חלופה אחת היא בבת ים, עשרים קילומטרים מהבית, שעה נסיעה לכל כיוון לכל הפחות.

זה במצב טוב. הכניסה והיציאה מרמת השרון לוקחת עשרים דקות.

ברמת השרון נמצאים ילדים מחוץ לרמת השרון?

אנחנו מהרצליה. אני יודעת שהרצליה קולטת ילדים מרמת השרון וגם מנתניה כשאין מספיק מסגרות במקומות אחרים. הרצליה קולטת בגנים.

בדרך כלל מקובל שעניי עירך קודמים.

יש עדיפות. לכן בתי הספר בתל אביב ובפתח תקווה לא יכולים לקלוט אותנו כי הם בתפוסה מלאה עם ילדים מהערים שלהם.

איפה נמצא בית הספר הקרוב אליך?

בית ספר אחד הוא כנראה בית ספר שנקרא מסילות בבת ים. כרגע מסתמן שאולי יהיה בו מקום.

בת ים היא הכי קרובה? לא המקום הפנוי. איפה המקום הקיים?

יש עוד בית ספר אחד שייתכן שיהיה פנוי והוא בתל יצחק. תל יצחק הוא בדרגת קרבה אבל זה לא בית ספר ממלכתי.

פתח תקווה כבר עמוס מעל התקן.

הבעיה היא המיפוי של משרד החינוך.

כל המסגרות מפוצצות הרבה מעל התקן. התקן של משרד החינוך קובע עד שמונים תלמידים לבית ספר. בין שישים לשמונים. שמונים לחומרה. היום יש בתי ספר שהם כבר מעל מאה תלמידים.

אנחנו מכירים את זה.

איפה יש מאה תלמידים?

ביחדיו בתל אביב יש מעל מאה תלמידים. אני חושבת שגם ברעות בפתח תקווה.

תל יצחק הוא לא ממלכתי?

תל יצחק הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי. הוא מופעל על ידי חברת כוח אדם שנקראת דנאל. סזה לא בית ספר ממלכתי.

אגב, הם הולכים לנהל עכשיו את כל חסות הנוער לשנתיים. אותה חברה.

אני לא יודעת אם יש לה את הכישורים.

אם אפשר, כמה דברים קטנים. עבור ילדה בתפקוד הנמוך של הבת שלי, אין חלופה שהיא לא חינוך מיוחד. היא לא מסוגלת לשילוב או כיתת תקשורת, מה שאומר שזו החלופה היחידה שלנו. באמת ניסינו. אני פונה לוועדה הזאת כמוצא אחרון. פניתי לפני כן לעזרה של עמותות, העמותה לילדים בסיכון ואלו"ט. אלו"ט באמת הצליחה לסייע לנו קצת עם נתונים אבל הם לא יכולים לייצר לנו בית ספר. פניתי לעירייה שלי ולא קיבלתי מענה. פניתי למשרד החינוך ולא קיבלתי מענה.

מתחילת שנת הלימודים אנחנו בהידברות, היינו בשולחנות עגולים, עם משרד החינוך ומשרד החינוך קשוב. סליחה שאני אומר יומרה, אנחנו יחד עם משרד החינוך, כנראה בזמן הקרוב מאוד נוביל לשינוי. אני לא רוצה לומר רפורמה. אני לא אוהב את המילה רפורמה. שינוי כל הסוגיה הזאת של החינוך המיוחד כך שיכלול גם את המיפוי וצפי עתידי פחות או יותר לפי מגמות כי לא תמיד אפשר. אבל שנתונים ידועים. אין מה לעשות, צריך את הרצף. דיווח, מעבר מידע בין לידה עד שלוש ומשלוש למערכת החינוך, אפשר. זה לא מדע בדיוני ואפשר לדלות את המידע הזה. ועדות השמה, חלק מהשינוי, יצאו מהרשויות המקומיות.

למחוז?

לא. תהיה ועדה כמו ועדה סטטוטורית, כמו ועדת תכנון ובנייה.

ועדת זכאות.

לא תהיה ועדת השמה אלא ועדת זכאות עם בעל תפקיד שזו משרתו. יהיו כמובן חברים, פונקציות מקצועיות. ברירת המחדל הראשונה היא רצון ההורים, כמובן טובת הילד, ושילוב. נתחיל סוף סוף למפות ולעשות פריסה כי מה שקורה היום זה שמשרד החינוך אונס – סליחה על הביטוי – רשויות מקומיות מסוימות שהקימו מסגרות לקלוט גם ילדים מבחוץ ומעל התקן, דבר שפוגע והוא לא נכון וגם לא צודק. אני מקווה שהשינוי המיוחל יהיה לקראת תשע"ט . זה חלק מהשינויים – לא אמרתי את כל השינויים – וחלקם יהיו קשורים אפילו בשינויי חקיקה. הם יהיו טעונים שינויי חקיקה.

אני רוצה להעיר משהו. מההיכרות שלי, לא מדובר כאן על עניין החינוך המיוחד שהוא עניין רחב והוא מגוון ויש בו רמות שונות של קושי, אם מותר לי להשתמש בביטוי הזה. הנקודה עליה מדברים חורגת מהחינוך המיוחד. היא גם לא ביכולתו של מנהל רשות או מנהל מחלקת חינוך או לא ביכולתה של עירייה או מועצה מקומית להתמודד עם זה לבד. מדובר כאן על בית ספר על אזורי שאמור לפתור שאלה של אשכול של ישובים ולא של ישוב בודד ואפילו אם הוא גדול. צריך לומר כאן בבירור שמשרד החינוך לא בסדר. משרד החינוך היה צריך לתת תשובה לכל ילד. אם משרד החינוך שולח ילד כזה לנסוע שעה לכל כיוון, צריך לפטר את מי שאפשר לפטר שם ונתחיל מהשר. אי אפשר לשבת כאן אין סוף ישיבות. כשהייתה המנכ"לית הקודמת, כל פעם הוא קרא לה והמנכ"לית הייתה מצוינת עד שהוא פיטר אותה מרוב זה שהיא הייתה מצוינת, את מיכל.

הוא לא פיטר אותה.

סיים את תפקידה. היא הייתה כל כך מצוינת שהוא החליף אותה.

מה זה קשור?

זה קשור לזה שמרוב מחמאות, לא פותרים את הבעיות. צריך לומר שזה לא מקרה ראשון אלא ראינו את זה גם במשכורות של המורים. יש לו זמן לטפל בכל הבעיות חוץ מאשר בחינוך. בסופו של דבר זה מחדל.

לא הזכרת את התחממות כדור הארץ.

לא. הזכרתי בעיות אחרות. הוא מומחה לכל הבעיות של מישהו אחר.

של ביבי.

תשאיר משהו לדמיון. ראינו אותו עכשיו, איך הוא מתקזז עם המשותפת. מה שאני אומר כרגע, באמת יש לזה גבול.

איך הגעתם לזה עכשיו?

הגעתי לזה דרך הדימוי של שר החינוך. אני חוזר לבעיה לשמה התכנסנו הבוקר ולכן הגעתי במיוחד ותכף אני צריך לצאת לוועדת הכספים. אני אומר שזאת לא בעיה שאפשר להשאיר אותה, לא לרשות ולא להורים.

אני נתתי את ההקדמה ואמרתי שהולך להיות שינוי כדי לחסוך את הנאום הזה.

קודם כל, למה שאני אחסוך? הייתי חוסך אם הייתי מסכים אתך חברי. אני לא מסכים אתך. מה אתה אומר להם? חבר'ה, בעתיד יהיה בסדר.

לא.

אני מבקש לומר אחרת. צריך לפתור את זה מחר.

כל הדיון הזה של תשע"ט יטופל.

אדוני היושב ראש, אתה מכיר את הקצב של המערכת הממשלתית ועובדי המדינה. אתה קיימת כאן דיון על שכר המורים ואתה ידע כמה הדיון הזה השפיע.

השפיע. השנה לא הייתה אותה תוצאה כפי שהייתה בשנה שעברה.

תשאל את המורים.

אני אומר לך.

אני מציע לומר שזה עניין מידי. שימצאו מבנה, שישכרו מבנה, שיפתרו את הבעיה לא עם מורי קבלן. מה שאני שאלתי קודם, באמת לא צריך להיות גאון. על פני המרחב בו מדובר בטווח סביר, אם אין בית ספר שעונה ויש לצערנו יותר מקרים ממקומות, צריך לפתוח בית ספר.

מה זה טווח סביר?

בטח לא שעה נסיעה.

גברתי, פעמיים אמרת הערות חשובות אבל הן לא נרשמו כי את לא בזכות דיבור.

אני מבקש שהסיכום יהיה כזה שלא נראה מה יקרה אלא אנחנו נגיד מה יקרה. אנחנו נתכנסנו כאן לא לקבל אמירה שבעתיד אלא לומר מחר צריך לסדר את זה.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב ראש, יעל, אני רוצה לדבר אליך ולבקש תשובות מכמה אנשים שיושבים כאן. ברור מעל לכל ספק – רחל ממשרד החינוך – שאנחנו לא רואים נתונים של מיפוי מדויק ושל היערכות משרד החינוך. אנחנו נשמח אם את תאמרי.

הבעיה היא לא רק במחוז תל אביב אלא בכל הארץ, אבל הקושי במקום שהוא פקוק, הוא גדול יותר. עשרים קילומטרים במרכז הארץ, הם הרבה יותר משמעותיים מאשר מקרה של ילד שאני יודע שמניידים אותו מדימונה לבאר שבע.

במועצה האזורית שלנו נוסעים עד אשדוד אבל זה פחות זמן.

לגמרי. אם בתך יוצאת ולוקח לה שעה, אנחנו באמת צריכים לחשוב על פתרון מיידי. משרד החינוך, אני מכיר את הלקויות של המשרד, עבדתי במשרד הזה 25 שנים. אני יודע שהרבה פעמים – רחל, ואני מקווה שזה לא כך – המשרד עובד כמו מכבה אש. יש בעיה, הם באים, פותחים את הצינור ופותרים נקודתית ואין איזו ראייה מערכתית. ברגע שיש מאה גנים לתקשורת במחוז תל אביב, שזה יפה, אבל יש רק עשרה בתי ספר שכל הגנים האלה מזינים לבתי הספר, ושניים מתוכם הם בתי ספר חרדיים ודתיים, זאת אומרת שיש עשרה גני תקשורת ושמונה בתי ספר שמפוזרים על פני כל המרחב שהגנים האלה מזינים אותם.

לכן אנחנו רוצים לשמוע, רחל, באמת, האם בשנת הלימודים הבאה יש צפי לפתוח בית ספר. אין כאן שום פטנט אחר. זה לא שאנחנו נביא היסעים. אין דבר אחר. צריך לפתוח עוד בתי ספר. להערכתי בקצב של שני בתי ספר לשנה בתכנית חומש, אנחנו פותרים את הבעיה.

בכל הארץ?

אני מדבר על מחוז מרכז.

מחוז תל אביב ומרכז.

אגב, היום בשעה 12:30 אנחנו פותחים ועדת משנה שאני עומד בראשה שמטפלת בחוסרים הגדולים של קלינאי תקשורת והחבר'ה שעובדים בתוך בתי הספר, שזאת בעיה בפני עצמה. אבל אני רוצה לשמוע, רחל, האם יש צפי לפתוח עוד בית ספר, להתחיל אותו עכשיו או בסוף השנה או כמו שאמר חבר הכנסת ברושי גם אם אין בינוי אבל יש בניין חלופי, האם בשנה הבאה הבת של יעל תמצא מקום כך שהיא לא תצטרך לנסוע שעה.

לגבי תל יצחק, בית הספר שם, היות ואני קצת מכיר את המקום הזה, אני לא הייתי פוסל. גם בתי ספר שמנוהלים על ידי דנאל, חלקם, לא כולם, יש כוח אדם.

לצערנו חלק גדול עוד לא מופשר.

הבעיה בבתי ספר כאלה שמנוהלים על ידי חברות כוח אדם היא התחלופה שם. אני ניהלתי בית ספר הרבה מאוד שנים. אני יודע שהתלמידים שלמדו בחינוך המיוחד או תלמידים עם צרכים מיוחדים, מה שמאוד מאוד עזר להתפתחותם הייתה הקביעות של המטפלים שעבדו אתם. ברגע שאלה עובדים מחברות כוח אדם, זה הופך להיות לדלת מסתובבת וזה ממש פוגע בילדים.

אני מאוד מודה לך. אני חושב שהעלית נקודות חשובות.

אנחנו מדברים כאן על כיתה א'. איפה כיתה ב', ג' ו-ד'? איפה הילדים שכבר נוסעים?

זאת כיתה צומחת. הם ממשיכים.

צומחת זה ביישוב חדש.

אם היא משובצת בכיתה א', היא ממשיכה.

יעל אימא לילדה שאמורה לעלות לכיתה א'. אפשר לומר שמחפשים עכשיו להקים בית ספר צומח, שיתחיל עכשיו מכיתה א' וילך הלאה. ילדים על הרצף יש עכשיו באותם מקומות גם בכיתות ב', ג' ו-ד' וסביר להניח שבאותם מספרים. אני קודם כל שואל מה קורה אתם.

אני גם אומר למה אני שואל את השאלה הזאת. על פניו אם היה מדובר על ילדים בכיתה א' ויש עוד סוגיות של בינוי ולא משנה מה, אולי אפשר לפתוח בבית ספר שקיים או באותו מקום רק כיתה א' עד שייפתח בית ספר צומח, שזה כבר סיפור אחר לגמרי.

אתה מסתכל לכיוון הלא נכון. רחלי היא התשובה. לא היא.

קודם אני שואל את ההורים מבחינת ההסכמה לדבר כזה והאפשרות לדבר כזה. אני לא אומר לחבר את זה נגיד לגן שכבר קיים ולפתוח כיתה ליד הגן.

אתה עובר לפתרונות.

הפתרון של לפתוח בית ספר.

אנחנו נשמע. הציפייה שלנו היא לשמוע ממשרד החינוך.

המועצה לשלום הילד. אני רוצה להגיד שזאת לא הפנייה היחידה שמגיעה אלינו בהקשר הזה. קיבלנו לאחרונה כמה פניות שקשורות להסעות של תלמידים מהחינוך המיוחד שבאמת צריכים לנסוע בדרכים מאוד ארוכות זמן רב. אני רוצה כן לומר לגבי הגדילה המשמעותית קודם כל שמספר הילדים - - -

מאחר והזכרת, אפרופו דיוני ועדה. חלק מהשינוי שהולך להיות השגנו ברוך השם בתיקון התקנות שיובאו סוף סוף כך שגם ילדים מגיל שלוש עד חמש יוסעו עם מלווה, מה שלא היה בתקנות. זה בשינויים הקרובים. מה שקודם לא הבטחנו, גם זה בשינויים שיקרו.

אחד השינויים הכי מבורכים.

בשנתון הסטטיסטי שלנו שיצא ממש לאחרונה, רק לפני שבועיים, הוא הצביע על כך שבשנת תשע"ו מספר ילדים בחינוך המיוחד גדל משמעותית. אם בשנת תש"ע הוא עמד על 61,811, הוא עלה עכשיו ל-85,266 ילדים. לכן קודם כל אין ספק שצריך להתאים את מספר המסגרות והגודל שלהן למספר הילדים ולגידול הזה.

מעבר לזה, אני רוצה לומר, בסוגריים, חשוב לי להגיד שאנחנו כן מאמינים בשילוב ועם זאת ברור שיש מקרים שלא מתאימים וכל ילד צריך להגיע למסגרת שהולמת את צרכיו וצריך למצוא לו את המסגרת הקרובה יותר. אני אומרת את זה על כל הילדים אבל קל וחומר על ילדים של החינוך המיוחד. מעבר להגדלת הכיתות, אני רוצה לומר שממקרים אחרים שקיבלנו מאוד חשוב לשים לב שיש לפעמים את העניין של הגבולות המוניציפאליים. יש בתי ספר שנמצאים קרוב ולא בגלל שלא היה מקום אלא פשוט כי הם נמצאים במסגרת של רשות אחרת, בעצם מניידים את הילד מאוד רחוק במסגרת של הרשות שלו. לכן גם בהקשר הזה צריך למצוא פתרונות כדי שילד יגיע כמה שיותר קרוב לבית הספר.

אני רוצה לשאול את המועצה לשלום הילד. האם אתם בשיח שלכם בסוגיה הזאת – נסתפק בסוגיה הזאת – מול משרד החינוך, אתם מאירים את הדברים או שאתם נחושים בתביעות? זה שלום הילד, לקחת ילדה ולהסיע אותה שעה כל בוקר עם הרעה של תנועה צפופה, זה איום ונורא. האם בכוחכם לבוא למשרד החינוך ולומר, רבותיי, בואו תנו לנו תאריך יעד לפתרון של הבעיות האלה? זה השיח שלכם?

תאריך יעד, אני מודה שעוד לא הצבנו אבל כל מקרה פרטני שמגיע אלינו, אנחנו בקשר רציף עם רחל אברמזון ואנחנו פונים אליה. אני כן אגיד שלאחר פניות - - -

אם הייתי מחלק פרסי נובל, הייתי נותן לרחל אברמזון עבור הצטיינות בטיפול פרטני.

נכון. לכן אני כאן, להעיד על הבעיה.

גם אני. אנחנו מגיעים לכאן בגלל שאלה פרטנית אבל אנחנו דנים בתופעה שהיא באמת תופעה בעייתית בכל הארץ.

נכון. זה לא המקרה היחיד.

קולכם – וסליחה על הביקורת – צריך להישמע הרבה יותר נחוש.

אני חושב שהוא זרק לפתחכם אתגר.

מצוין. תודה רבה.

אני אם לילד ממחוז מרכז ואני בהנהלת אלו"ט. חשוב לי מאוד לציין כמה דברים. קודם כל, הייתי בדיון באוגוסט, שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, עת היינו בשיא המשבר של 170 ילדים לא משובצים. הילדים נכנסו למסגרות. שוב אני אומרת שאני לא יודעת איזו מסגרת מוקמת ואיזה מסגרת לא מוקמת, ומה מרחקי הנסיעה. מה שמאוד חשוב לי, ואני מדברת כאן אל אנשים ואני מקווה שכולכם מבינים מהי הלקות. כשנבין את הלקות, נבין בפני מה אנחנו מעמידים את הילדים שלנו. ילד על הספקטרום שצריך לנסוע למעלה מחצי שעה במקרה הטוב, עד שעה וחצי, למסגרת לימודים, זה דבר נורא ואיום. היכולת שלו לשבת בהסעה בשקט, אם הילד עם פרצי זעם ואלימות, היא יכולת קשה. מאוד מאוד קשה לו. זו בעיה ראשונה שאנחנו מתמודדים אתה. הנושא של המרחקים, ההסעות, ואני חושבת שלכל ילד מגיע, על אחת כמה וכמה לילדים עם קושי אמיתי וממשי, מגיע להם לקבל מסגרת חינוך במרחק סביר מקום המגורים שלהם.

דבר נוסף. הספקטרום הוא רחב ואנחנו לא מדברים על שילוב יחידני כאר שילוב יחידני הוא דבר אחד, כיתות תקשורת זה דבר אחר ובתי ספר לחינוך מיוחד זה דבר נוסף.

לשאלתך, עלה הנושא של בתי ספר אזוריים.

העלה את זה איתן ברושי.

אני באופן אישי יזמתי מהלך. שלושת ערי הבירה – רעננה, כפר סבא והוד השרון – אנחנו מדברים על סדר גודל של בסביבות ה-600 ילדים על הספקטרום בטווח הגילאים של גני תקשורת עד גיל 18. פניתי לשלושת ראשי הערים ואמרתי, חברים - - -

את כל החבר'ה שנמצאים על טווח הספקטרום את רוצה להכניס לבתי ספר מיוחדים?

לא. בוא נגיד שאני בטוחה שמתוך ה-600 יש לי לפחות את המאה-מאה ומשהו.

יש ילדים על הספקטרום שהם בתפקוד נמוך מאוד שזאת התמודדות יום יומית בתוך המסגרת ומחוץ למסגרת בבית. כדי לחוש את זה, חייבים לבקר באותם בתי ספר. אני ביקרתי בכדורי, באותו בית ספר שהוקם בכדורי. אני שמח שגם באשל הנשיא מרימים פרויקט זהה.

בבית ספר תיכון שרחלי מכירה, פתחתי כיתת אוטיסטים עד כיתה י"ב. לצערי הגדול, אתם יודעים מה עשה משרד החינוך? כשהילדים הגיעו לכיתה י"ב, קיבלתי מכתב נזיפה על כך שציוני הבגרות ירדו בעשרה אחוזים. זה היה נורא.

על זה אני מדברת.

אשריך שנתפסת על דברי תורה.

על זה אני מדברת, על להבין את הלקות. תבקרו בבתי הספר, תגיעו למסגרות, תכירו, תבינו את הלקות ואז תבינו איזה מסגרות צריך להקים.

אני חוזרת לנושא. פניתי לשלושת ראשי הערים ואמרתי, ידידיי, יש לנו כאן ילדים - - -

בואי אני אספר לך. יש בית ספר זהה בירושלים, לצערי הרב הם שוכרים מבנים. הם שוכרים מעמותה שזכתה במבנה מהמדינה, אשכול פיס, חצו אותו. לא להקצות להם שטח, לא לסייע בבנייה, אני אומר לכם שהשינוי שהולך להיות חייב לתת את המענה הכולל. כשאנחנו מדברים על מיפוי, זה לתת לאו דווקא בשלושת הערים אלא באמת לפי צורך. לעשות את זה בפריסה הכי ידידותית שיכולה להיות. המדינה יכולה להרשות לעצמה את זה. היא חייבת לעשות זאת ואני מקווה שזה התהליך שיקרה בעקבות אותו דיון. זה לא רק אותו דיון אלא מה לעשות שאני עושה הקבלה, תרצו או לא תרצו. אני התמודדתי עם סוגיית אפליית הבנות החרדיות בתחילת שנת לימודים. זה כמעט זהה. אני חושב שדבר אלמנטרי לכל ילד זה לדעת שהוא מסיים שנת לימודים והיכן הוא לומד בשנה הבאה. 30 ביוני מסיים, מקבל תעודת סיום שנה, והוא יודע היכן הוא לומד בשנה הבאה. לגבי חינוך מיוחד ולגבי בנות חרדיות, זה לא עובד. אז לקחתי את זה כפרויקט. אני שמח שעם החינוך המיוחד אני מתקדם יותר מהר מאשר עם הבנות החרדיות.

אני מקווה שאתה מבין למה.

אתה רוצה עכשיו כיד הדמיון הטובה עלי? אתן לך ארבעה דימויים. אני צועד אתך קדימה. אני שמח שבחינוך המיוחד אנחנו מתקדמים והולכים לקראת משהו.

אתה יודע איזו עבודת הכנה נדרשת כדי להכין ילד לבית הספר?

אין ספק. אני לא רוצה להתחרות.

חשוב לי שיבינו. להכין ילד על הספקטרום לתחילת שנת הלימודים, אתה לא יכול לקחת ילד יומיים לפני תחילת שנת הלימודים ולהכניס אותו למסגרת.

אין ספק. גם רצף טיפולי. אמר מאיר כהן שאפילו המורה המטפלת צריכה להיות אותה דמות.

צריך לדעת לאן הוא נכנס ומי הצוות.

גם הצוות צריך להכיר אותו. כל ילד הוא אינדיבידואל.

אני הייתי מוסיף גם ההכנה כל בוקר לפני הנסיעה הארוכה, כמה זמן זה לוקח כדי להכין אותו לאותה נסיעה.

נכון.

אני יכול לשבת שעות ולדבר על האמפתיה ועל ההתמודדות של אותם הורים.

אני הולך לנדב היום את רמת השרון. אני אוהב את העירייה הזאת ואין סיכוי שהיא לא תיקח על עצמה עם היכולת הכלכלית שלה. תעבירי מסר חם ואוהב – זאת לא פרסומת - לראש העיר. אנחנו נקים ברמת השרון – אני אומר אנחנו כי אני משתף פעולה אם צריך – ולתת מענה כי אני יודע שאזור השרון הוא צוואר בקבוק בסוגיה הזאת. רמת השרון יכולה להרשות לעצמה והיא יודעת לעשות דברים גדולים.

ברשותכם, בוקר טוב. מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. קודם כל, אני רוצה לומר שאנחנו אתכם בתפיסה. משרד החינוך בוודאי רוצה שכל ילד ילמד הכי קרוב לביתו, שיימצא עם הקהילה, עם הסביבה הטבעית בה הוא גדל. יחד עם זאת נוצרה איזושהי מציאות ולמציאות הזו אנחנו התכנסנו בצוות משימה שמינה המנכ"ל בתחילת שנת הלימודים כדי לגבש את כל התובנות.

תזכירי את השולחן העגול שעשינו.

בוודאי. אני קודם כל מפרגנת באהבה לשולחן הזה כי אני באמת חושבת שאנחנו מקיימים כאן דיונים מהותיים משמעותיים וגם מתניעים יחד דברים. באמת לומר תודה.

זה נכון שאנחנו זיהינו חסר גם בתוך התשתיות לגבי אוכלוסיות מסוימות עם מוגבלויות שבאמת הריכוז הוא מרכז ותל אביב. יחד עם זאת אני מבקשת באמת לא להתבלבל. השיבוץ של הילדים נמצא - גם ברמה הסטטוטורית - בידי הרשויות המקומיות ואנחנו עובדים יחד עם הרשויות המקומיות באמת יד ביד כדי למצוא ולתת את המענה עד אחרון התלמידים. אני לפחות, מבירור שלי ומהיכרות שלי את עיריית הרצליה שדואגת מאוד לילדיה, עשרים תלמידים נמצאים בתוך בית הספר בתל יצחק. אין שום מניעה שלקראת שנה הבאה לא ייקלטו שם ילדים. בית הספר הוא בית ספר טוב, הוא בית ספר איכותי, לא צריך להציג את זה כאילו חברת כוח אדם מנהלת. בית אקשטיין היא רשת חינוך טובה שמפוקחת ומבוקרת על ידי משרד החינוך. לכן אני מבקשת שלא נזלזל במסגרות שקולטות את התלמידים. זה לגבי המענה הספציפי.

אני רוצה להקשות עליך. למה הנכד שלי שלא מאובחן הולך לבית ספר של המדינה? למה ילד או ילדה עם מוגבלויות הולך לבית ספר שמנוהל על ידי חברת כוח אדם?

לא השלמתי את הדברים.

במשרד הרווחה יש עכשיו תהליך טוב שקורה, שהחליטו להלאים בחזרה את המסגרות.

התפרצת לדלת פתוחה.

זה חלק אחד למחר בבוקר במענה הזה שיעל דואגת שלבת שלה אולי לא יהיה מענה בשנת הלימודים הבאה.

את אומרת שזה לעכשיו.

זה למחר בבוקר. יחד עם זאת, זאת בדיוק הנקודה בה דן צוות המשימה בנוגע למבנים ולאחריות שלנו כמדינה לקחת ולנסות להעביר - זה יהיה תהליך הדרגתי – את כל בתי הספר בחינוך מיוחד תחת הפיקוח הממלכתי. יחד עם זאת, לראות גם אל תוך המקומות המוכרים שאינם רשמיים שפועלים היכן אנחנו מהדקים את הבקרה ואת הפיקוח כדי להגיד שזה שלנו גם.

אם כן, קודם כל, זה הכיוון.

קחי אוויר רגע. חלק מהרוח הגבית שנתנו למשרד החינוך, דחפנו את משרד החינוך, אני טענתי שבסוגיית החינוך המיוחד לא צריך להיות שוני בתקצוב בין מוכשר לממלכתי. משרד החינוך הבין לאן זה הולך. גם גילינו שזה לא חוקי לתקצב את המוכשר בחינוך המיוחד פחות, בחסר, לעומת החינוך הממלכתי. משרד החינוך הבין לאן זה הולך, את המעמסה ואת הכיוון. אני זוכר תקופות שהמדינה טיפלה בילדים עם מוגבלות, שיתוק מוחין, רק על ידי כנסיות ונזירות. מאז התקדמנו ברוך השם והמדינה הקימה מקומות. לבושתנו כך היה והיו מסגרות כאלה מיועדים לילדים עם פיגור קשה ועם שיתוק מוחין. כנסיות ונזירות טיפלו בהם. היום המדינה הקימה ברוך השם.

חינוך מיוחד, גם אני תהיתי למה המדינה צריכה להישען על מוכשר, על גופים שעושים עבודתם נאמנה. אדרבה, היכן שלא הייתה המדינה, הם נכנסו ועשו ויש הרבה גופים. לכן אני אומר שזה היה הדיון שהניע את כל התהליך. אנחנו בכיוון הנכון. אם אני לא טועה, רחלי, זה הופץ למשרדי הממשלה בשבוע שעבר או השבוע.

כן.

אתמול.

עשרים ימים התייחסות הממשלה. אנחנו גם ניתן להם רוח גבית נוספת. מגישים בשבוע הבא את הצעת החוק הפרטית שלי ואני אמנם אצמד לנוסח הממשלתי כדי שלא נשאיר את זה מקרטע אלא נדחף את זה. מה שיזמנו כאן, זה חלק מהשינויים.

בבקשה, תמשיכי.

מה שחשוב לי כן לומר זה שבאמת במסגרת צוות המשימה אנחנו בנינו גם איזושהי מעטפת ואנחנו בשיח עם השלטון המקומי והרשויות המקומיות, מעודדים רשויות מקומיות כדי באמת לפתוח מסגרות וגם קרוב ככל שאפשר במוסדות חינוך רגילים כי אנחנו מבינים את הצורך. יחד עם זה אנחנו כבר – ואני חושבת שכל מי שקרא את הפרסום שהיה השבוע בעיתון – זאת לא סיסמא אלא זה ממש תכנית מסודרת של טווח של 1,150 כיתות בפריסה של ארבע שנים.

עלות של מאות מיליוני שקלים.

כן. כמעט מיליארד שקלים לבינוי. לעודד את הרשויות המקומיות. יתרה מזאת, גם השר אמר וגם המנכ"ל, ואנחנו נמצאים שם בשיח עם השלטון המקומי והשלטון המקומי הסכים, שבמקום שאנחנו מאתרים במיפוי שלנו צורך, רשות מקומית תצטרך להתחייב לפתרון ותחויב לבנות במקומות שהיא יכולה.

מה שלא היה.

אם למשל – אני סתם אומרת עכשיו – הרצליה מזהה שהיא נמצאת במצוקה מאוד קשה של שטחים לבינוי וכולי, העירייה מחויבת לבוא בדין ודברים עם שכנתה ולעשות יחד עם זה את התהליך. אנחנו נהיה שם לאורך כל הדרך.

חייבים לחייב אותן.

חד משמעית.

נכון להיום ראש רשות שרצה לשחק ראש קטן ולא עניינו אותו אותם ילדים, הוא הרשה לעצמו. בשינוי הזה, זה לא יהיה. זה יהיה המיפוי. זאת הדרישה של המיפוי. רבותיי, הדיונים שהיו כאן לא נערכו לריק. המלים נכתבו.

הדבר הנוסף שהוא חשוב מאוד זה שאנחנו במיפוי שלנו, אנחנו בעצם מחלקים את הארץ לאשכולות ולא רק לפי מחוזות. כי מה שקרה היום, אמרו את זה קודם, עניי עירך קודמים, מחוז תל אביב דואג לכל ילדיו, כל רשות משבצת את ילדיה, המחוז דואג ואז קורה שמהרצליה נוסעים לבת ים אבל יחד עם זאת להגיד רגע, בואו נסתכל בראייה ארצית, באשכולות.

יש מקומות שלא תהיה הצדקה. אין ספק.

חלוקה מחוזית. אם ראש העין היא מחוז מרכז ולידה פתח תקווה היא מחוז תל אביב, ראש העין ופתח תקווה יחברו יחד לשבת את ילדיהן ולא בגלל המחוז הזה והמחוז הזה.

אני אומר לך מה רצית את לומר. אמרתי את זה כמה פעמים. יש לי תחושה, לפעמים, בתחומים מסוימים, ששנת ה-70 של מדינת ישראל היא שנה מכוננת. מקימים את המדינה מחדש. אמרתי את זה בעדינות יתר מכפי שאת רצית לומר.

אנחנו באמת עושים. יחד עם זה אני רוצה בהחלט לומר שיש עבודה שהיא עבודה טובה ובהיערכות שלנו אני מניחה שעד סוף פברואר אנחנו כבר עם התמונה הכוללת כדי לדאוג לפתיחת שנת הלימודים תשע"ט שלא תהא דומה למה שקרה לנו בקיץ האחרון, ועם ראייה עתידית של פריסה על פני חמש שנים קדימה לבינוי.

תודה. רמת השרון.

מנהלת המחלקה לטיפול בפרט ברמת השרון. אני מסכימה עם מה שאמרת. המדיניות העירונית היא מאוד אוהדת כלפי בעלי הצרכים המיוחדים מהיום שנכנס ראש העיר הנוכחי, שנתיים אחורה, ברמת הצהרה. כל דבר שיקדם את נושא בעלי הצרכים המיוחדים, מבורך, מרמת השילוב הפרטני ועד רמת המסגרות הכוללניות. זה על השולחן, אנחנו מעוניינים ורוצים. כמובן אנחנו עושים ביחד עם - - -

כל ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים מוצאים פתרון ברשות?

הילדים ברמת השרון, כולם משובצים.

בתוך רמת השרון?

ממש לא. גם הילדים של תל אביב לא משובצים כולם בתל אביב.

אני אחדד את השאלה. את צודקת.

נהפוך הוא. כמחצית מהילדים שלנו מוסעים מחוץ לעיר. יש לנו רק מסגרות בתוך בתי הספר בגנים. צמחנו במספר הגנים, גם עיכוב ההתפתחות וגם הגנים התקשורתיים ובשנתיים הכפלנו את עצמנו מכלום לשני גנים ובשנה הבאה ייפתח גן שלישי. אני מאוד מאוד אשמח למענה כוללני בנוסף לכך.

לא סתם הבאנו אותך מרמת השרון בשעת בוקר מוקדמת עם כל הפקקים. רמת השרון ממוקמת במקום טוב בלב השרון. נכון שיש מועצת לב השרון אבל זאת עיר מחוז. אני אומר שרמת השרון יכולה לתת לנו מענה. רחלי מחייכת. אני עושה לה את העבודה שלה היום. תאמרי לראש העיר. אנחנו באמת שואפים שמרמת השרון לא יצא אף ילד או ילדה כי אין הצדקה לכך אלא אם כן יש מוגבלות מיוחדת כזו שאין לה מענה במקום.

סוגיית הילדים עם האוטיזם היא תופעה שהולכת וגדלה ונצטרך לחיות אתה ולהתמודד אתה. השאלה אם באמת רמת השרון היום יש לה מענה לאותם ילדים, לדוגמה בית ספר שיכול להיות אשכול, יכול להיות אזורי.

אתה שואל אם יש מענה או אם אנחנו ניצור מענה?

ליצור מענה.

קודם כל, אנחנו מדברים על הילדים על הספקטרום האוטיסטי ואני חייבת לומר שיש לנו ילדים שצריכים להיות מוסעים והקושי הוא זהה. ילדים עם הפרעות נפשיות צריכים להיות מוסעים למסגרות כוללניות. זאת אומרת, יש מגוון של צרכים של ילדים שהמענה לא בתוך העיר. זה לא סותר את העובדה שאנחנו מאוד רוצים, ואנחנו עובדים יחד, לקדם פתיחה של בית ספר כוללני שאני לא יודעת את האפיון שלו. אנחנו צריכים לחשוב ביחד.

ברור. אבל אמורים.

כמה תושבים יש ברמת השרון?

אני לא יודעת להגיד לך בדיוק. משהו כמו שישים אלף.

בין חמישים אלף לשישים אלף.

על זה אתם מקבלים ציונים לשבח? שני גני תקשורת? שישים אלף?

אני קיבלתי זימון לוועדה לגבי פתיחת בית ספר באזור השרון ולא ברמת השרון. אני כאן כי אני מסכימה עם כל מי שיושב כאן. אני חושבת שכל עיר צריכה שתהיה לה מסגרת כלשהי.

אני מבקש שתמסרי לראש העיר, היות והייתי ראש עיר הרבה שנים, ש-שישים אלף אנשים, שני גנים, הוא צריך לחשוב מיידית.

השאלה אם יש צורך.

בטוח יש.

יש לנו שלושה גנים תקשורתיים בשנה הבאה. יהיו לנו שישה גני עיכוב התפתחות בשנה הבאה.

קודם כל, תאמרי לראש העיר שאנחנו מברכים אותו על הרצון ועל היוזמה להקים בית ספר לחינוך המיוחד שזה דבר חשוב.

איפה יקום בית הספר?

ברמת השרון. ניתן לו את הפריבילגיה.

אני לא יודעת להגיד לך.

עכשיו זה בתהליכים עם משרד החינוך. לא על השטח של תע"ש.

אני מאוד מודה לך.

בוקר טוב. נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. כמו שיושב ראש הוועדה ציין, אנחנו בפתחו של שינוי. אני לא יודע אם רפורמה אבל שינוי והשינוי הזה הוא בכמה דברים אבל אני חושב שמשרד החינוך יימדד גם במדד של השילוב, כמה ילדים יישארו בשילוב, כמה ילדים יעברו לשילוב וכמה ילדים יישארו ברשות בה הם גרים. אני בטוח שאם זה תלוי ברחלי, המדדים יהיו טובים אבל אנחנו יודעים שזה לא תלוי רק בה ולכן נשמח למעקב ופיקוח של יושב ראש הוועדה על התקציבים ועל הדברים האלה.

אני שואף לכך שרמ"ה – רשות מדידה והערכה – תוסיף עוד נתון מדידה שתציג לנו אותו כל שנה, לרשות שהיא קשובה. כפי שאמר אמיתי כרגע, רשות, כמה ילדים, ככל שמוסעים יותר זה מוריד את ציון ההערכה, התייחסות לילדים עם צרכים מיוחדים, איך הרשות הזו מנגישה את מערכת החינוך שלה לילדים עם צרכים מיוחדים. אני חושב שזו קריאה שבסיכום אתן אותה, שרמ"ה תוסיף את המדד הזה כך שלראשי רשויות יהיה תמריץ לא להופיע בדוחות האלה.

חשוב אדוני היושב ראש לציין, אם אתה מדבר על המדד הזה, זאת הסיבה שקודם אמרתי בתמונה החינוכית - - -

אני אקרא לו מדד אברמזון.

לא.

אני רוצה לקרוא לו מדד אברמזון.

בתמונה החינוכית, אחד המדדים שנכנסו הוא באמת רמת מדד השילוב בתוך מערכת החינוך הרגילה. אני רוצה לסבר את האוזן ולומר שמתוך 14,200 תלמידים שמאובחנים עם מוגבלות אוטיזם בשנת הלימודים, אנחנו מוצאים כ-4,500 תלמידים בתוך מסגרות חינוך רגילות, בכיתות רגילות. אנחנו מדברים על עוד 3,200 ילדים שהם משובצים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ואנחנו מדברים על כ-5,500 תלמידים שהם במסגרות חינוך מיוחד כוללניות. מה שאני רוצה לומר זה שבאמת אנחנו רואים יותר ויותר תלמידים שמשתלבים בתוך המערכת ברמה כזו או אחרת ואנחנו נעודד את השילוב הזה. יחד עם זאת אנחנו מאוד מכירים בצורך של קירוב, של הקמת המסגרות לילדים על פי רמות התפקוד. זה מה שחשוב לי להדגיש. בתי הספר היום ייבחנו, ואנחנו באמת נפתח מסגרות על פי רמות התפקוד ובתפקוד המאוד מאוד נמוך, אנחנו ניתן את המענים במסגרות.

נושא בולט שעלה כאן הוא הנושא של מרחקי הנסיעה. גם אחרי שכל בתי הספר יהיו קרובים וכל הילדים יהיו משולבים, עדיין, כמו שהוועדה הכניסה - - -

זה ייתן מענה לחלק מהבעיה. לא לכולה.

נכון. כמו שהוועדה הכניסה את הנושא של הליווי של ילדים בגילי שלוש עד חמש, אנחנו מצפים שגם הנושא של זמן הנסיעה ייכנס גם הוא לתקנות.

המרחק היה בתקנות ויש ויכוח. הגבלנו לשעה אבל לא רוצים שעה כי היה שעה וחצי ויותר. כל צמצום מרחק כזה, זה עשרות מיליוני שקלים. חלק מהמענים, אני לא יודע לומר לך מה יהיה. ברגע שאנחנו נתחיל לעבוד בשיטה של אשכולות, אתה לא יכול בתקנות להתמודד עם הפקקים במדינת ישראל. אתה לא יכול לפתור את בעיית הפקקים עם התקנות. מה שכן, אם תהיה לי פריסה נכונה ומיפוי נכון, זה יצמצם. אני מעדיף להשקיע את הכסף הגדול הזה בפריסה, בבינוי, בתשתיות מאשר לכתוב בתקנה איזו תקנה שהאוצר ירוויח ממנה, שיצטרכו לתקצב אותה בעשרות מיליוני שקלים, לא בהכרח תיתן מענה או לא.

צריך לקבוע רף.

יהיה רף. אני לא יודע לומר לך מה יהיה הרף. זה חלק מהשינוי הגדול שאנחנו עושים.

אני רוצה להעלות סוגיה לגבי ה-1,150 כיתות. זאת בעצם סוגיה שגם מציגה את המחסור וגם את הצורך בשקיפות. אמרת שייפתחו.

מה הסיפור של השקיפות? אתם חוזרים על זה.

ניסיתי להתאפק.

אני אשמח שלא תתאפקי ותגידי לנו. 1,150 כיתות, אמרת שייפתחו על פני ארבע או חמש שנים.

כן.

זה אומר שזה בין 230 ל-287 כיתות בשנה לכלל החינוך המיוחד. אנחנו יודעים משיחות אתך לפני שנה בערך שחסרות נכון לשנה שעברה 250 כיתות ייעודיות לאוטיזם. אמרת לנו באחד הדיונים שחסרים 25 בתי ספר. אם אנחנו חושבים על הפרוגרמה, לפי הפרוגרמה של משרד החינוך יוצא שחסרות לנו בממוצע 250 כיתות. לא בממוצע אלא 250 כיתות מדויק, נכון לשנה שעברה. אם מדובר על 230 כיתות לכלל החינוך המיוחד, האם אנחנו לא ניפגש כאן באוגוסט? אני רק מעלה את השאלה.

אני לא מבטיח לך שלא. גם אם זה ימומש במלואו.

זה מסביר לנו את סוגיית השקיפות. זה נותן דוגמה. אני אומר מראש שאנחנו מעריכים את הרצון והנכונות, ואני ממש מתרשמת מכל החזון של הדברים שהולכים לקרות, אבל למה אנחנו לא יודעים על כך?

ישבנו רק לפני שבוע עם המנכ"לית שלכם.

עורכת הדין הדס ארנון שרעבי, תקשיבי לי טוב. אפשר לכלות את זמננו בדיונים כאלה. זה הוויכוח התמידי שלי ביני לבין הארגונים. הארגונים באים בתפיסה אולטימטיבית של המקסימום, הכול או לא כלום ואנחנו מכלים את זמננו והאוצר מרוצה ומשרד החינוך עוד יותר. אני מבין את הרצון שלך.

אנחנו בשביל הילדים.

ואני מה? זה היה מיותר. אנחנו התכנסנו בשביל הילדים. אני אומר שאנחנו לקראת שינוי וזה שינוי משמעותי. אני לא רוצה לומר שזה מדע לא מדויק, אבל אנחנו לקראת שינוי. החכמה לא נמצאת רק אצלנו. יכול להיות שבתהליך שיקרה, אנחנו גם לא שחקנים יחידים. כוונות טובות יש, משאבים, קצת משאבים, יש לנו הבטחה להקצאת משאבים לתשתיות. הכול טוב ויפה. יש גם ראשי רשויות כאן. יש כאן הכול. לכן אמרתי לך שיכול להיות שניפגש, אז ניפגש. הם בתהליך מיפוי. אין לה את הנתונים. יש לה בגדול פחות או יותר מה שהיא מודדת היום. המיפוי הולך להיות יותר פרטני. יכול להיות שהנתונים שיש לה היום הם לא מתאימים למה שהיא שואפת, לשינוי המיוחל. אנחנו רק מתחילים את התהליך. לכן, השאלות שלך במקום. לי אין ספק שזה צריך להיות מדע מדויק, מספר של ילדים זה מדע מדויק, אבל אנחנו לא שם כרגע.

ברשותך, עוד משפט אחד.

בבקשה. לכן עצרתי אותך.

אני מסכימה לכל מה שאתה אומר ואני מכבדת את זה לחלוטין. אני אומר רק דבר אחד לגבי השקיפות כי זה באמת נותן לנו דוגמה למה אנחנו לא אומרים שקיפות כי אנחנו רוצים להיות דווקאים. אנחנו אומרים שקיפות כי אני בטוחה שכולנו מאותה סיבה כאן בשביל הילדים. אלו"ט אוספת כל הזמן נתונים, נתונים מיטביים.

את הנתונים אתם קיבלתם מאתנו. צר לי, הדס, את לא מעודכנת. באמת. בשבוע שעבר אני פגשתי את המנכ"לית שלכם ושיתפנו אותה. פרסנו בפניה את כל התכנית. נקבעו ישיבות עבודה גם עם אותה חברה שאתם לקחתם כדי לראות שהנתונים תואמים. באמת, רבותיי, חבל לי שמגיעים למקום הזה כשאת אולי לא מכירה את כל הנתונים.

תודה.

לפי סעיף 7(ג) לחוק לימוד חובה, יש למשרד החינוך אפשרות כבר בחוק לחייב רשויות לפתוח מוסדות לחינוך. לא צריך רפורמה אלא צריך להפעיל את החוק.

מעבר מידע בין גופים שלטוניים, זו רעה חול שהמדינה לא ידעה להתמודד אתה. אנחנו משתפרים והולכים ומשתפרים. לכן גם נתונים שאין לה, היא לא יכולה לתת לך אותם.

גם עם משרד הבריאות עשינו את המהלך, מידע במעונות כדי לקבל צפי.

שירת הלב, בית הספר שיוקם בלב השרון, בשנה הבאה לא מקבל תלמידים. אני בהנהגת הורים שם. הוא לא מסוגל לקבל תלמידים. היא במבנה זמני. בפברואר מתחילים לבנות את המבנה הקבוע.

הפנית את תשומת לבה של רחל.

אנחנו נמצאים אתם כדי לתת את המענים.

זאב, אתה רוצה להוסיף משהו?

לא. באתי רק לוודא שהן מקבלות זכות דיבור.

הן קיבלו.

אני רציני. אמרתי להן את זה מראש.

אני לא רוצה לפגוע בך, אבל אם רק בשביל זה באת, התייתרת כי אני כאן בשבילן אבל ברוך הבא תמיד.

תודה. אולי זה מצביע על שאיפות שאני רוצה להחליף אותך.

ברוך הבא.

חס וחלילה. לא יכול להיכנס אפילו לנעל אחת שלך, בטח לא לשתיהן.

אני חסיד של הריענון.

לאה, את רוצה לומר משהו לפני שאני מסכם?

לא.

מאיר?

יעל, את יוזמת הדיון. עם מה את יוצאת.

אני קודם כל יוצאת בתקווה שבאוגוסט אני כאן רק כדי לומר תודה לוועדה ולא כדי לספר שעדיין אין לנו מסגרת. זו התקווה הגדולה שלי. אני כן הייתי שמחה אם תהיה איזושהי שורה תחתונה אופרטיבית שאנחנו נוכל לעקוב אחריה כדי לראות מה קורה כי בסופו של דבר נאמרו כאן דברים כל כך חשובים ולא הייתי רוצה שזה יישאר אך ורק כאן סביב השולחן.

את רואה את השלט האדום? זה משודר באינטרנט. דיוני ועדות הכנסת משודרות ואת יכולה לעקוב ויכולה גם להיכנס אחורה ולראות.

אנחנו מחויבים, וכשאני אומר אנחנו זה לא רק אני אלא הוועדה וחברי הוועדה, לחינוך המיוחד. אנחנו מחויבים לחינוך בכלל ולחינוך המיוחד פרט. לא בגלל שמישהו הטיח בי פעם מהנהלת משרד החינוך: מה לעשות שאתה רגיש. אמרתי לו שזאת לא רגישות, מעבר לרגישות. אני חושב שלא חכמה לנהל מערכת ללא אתגר, מערכת שהכול הולך חלק. אני מכיר תלמידים שגם בלי מערכת החינוך הם יצליחו. יש כאלה שמצליחים למרות מערכת החינוך ויש כאלה שמצליחים בגלל מערכת החינוך אבל יש כאלה שאנחנו צריכים לקחת אותם בידיים ולעזור להם. אנחנו כאן מחויבים להם.

יעל, אני יכול לומר לך שאנחנו עוקבים. אני לא יודע לומר לך שב-1 לספטמבר נפתח את השנה בצורה חלקה אבל לי אין ספק שנפתח אותה יותר טוב מאשר בשנת תשע"ח. את זה אני אומר לך בוודאות כי אנחנו חייבים זאת. אנחנו נקיים דיוני הכנה. דיבר כאן איתן ברושי לגבי תלושי המשכורת. כאשר קיבלנו את המשבר, קיבלנו אותו עם 180 אלף מורים עם שיבוש בתלוש השכר. 180 אלף מורים זה כלל, עשרה אחוזים מהווים 18 אלף ועם עשרה אחוזים היו טעויות. נכון, גם לגבי אלפים בודדים זה לא צריך לקרות אבל מערכת שהיא דינאמית – ויושב כאן מי שהיה ראש רשות וגם מנהל בית ספר והוא יודע שמערכת שעות מסתדרת לפעמים ברגעים אחרונים ולפעמים מורה מקבלת שינוי. הזרמת נתונים, כל הפעולה הקלוקלת הזו דרך מנהל מחוז, זה תהליך. הפרקטיקה שלי היא שכר ואני יודע איך זה עובד. בעשרה אחוזים, גם כשהייתה המהומה הגדולה, זה לא בגלל עשרת האחוזים, עשרה אחוזים זה סביר במערכת דינמית, אבל הייתה בעיה של הניכוי במכה אחת של אותם תשלומים רטרואקטיביים והשנה התמודדנו אתה. נכון, במספרים נמוכים. יש לציין את מנכ"לית המשרד לשעבר שהקימה ועדה וישבה וקבעה תחנות ואבני דרך למעקב. אני מודה למשרד עם המנכ"ל הנוכחי שעקב אחרי הביצוע והביצוע היה טוב. להשתפר תמיד טוב.

גם כאן אני לא יכול להבטיח שב-1 לספטמבר הכול יהיה, אבל אני מבטיח לך שתהיה תחילת שנת לימודים, תשע"ט, בחינוך המיוחד יותר טובה מאשר בתשע"ח. אנחנו עוקבים אחרי זה.

הצעת החוק שאתה מקדם, בעצם מחילה את האחריות על החינוך המיוחד על המדינה?

לא. זה לא חד משמעית. השינוי שהולך להיות, שמשרד החינוך מוביל, הוא מוביל עם הרבה סוגיות שקשורות לחינוך המיוחד. אלה ועדות זכאות, השמה, השיבוץ, הפריסה, פריסה יותר ידידותית לתלמידים ולהורים, מיפוי של הצרכים, הידברות בין משרדי הממשלה כי עד גיל שלוש זה לא בידי משרד החינוך. הנתונים האלה צריכים לבוא ממקום אחר. הפקת לקחים מהמשברים שהיו בתשע"ח והם הופקו ומתמודדים אתם. זה שינוי מבורך. להערכתי יצטרך להיות מקצה שיפורים אבל שוב, נלמד אותם.

אני מסכם. קודם כל, אני מודה להורים, ליעל. אנחנו אומרים לך, קחי את זה מאתנו בשביל כל ההורים. אנחנו מכאן באמת מחבקים אתכם. ההתמודדות היא לא פשוטה. ההתמודדות היא לא קלה. בתוך המערכת יש אי ודאות יום יום. זאת אופרציה אחרת, אלה חיים אחרים ואנחנו מכירים זאת אמנם לא כמוכם אלא תוך כדי לימוד הנושא. אנחנו כאן מחויבים לנושא ואני אומר לך את זה בצורה חד משמעית.

אני מודה לכם על שהעליתם את הסוגיה הזו כי באמת בשרון יש חוסר או מספר גדול של תלמידים בגלל האופי האורבני של אזור השרון ומחוז תל אביב.

אני מודה לעיריית רמת השרון וקורא לה להזמין אותנו להנחת אבן הפינה לבית הספר.

אנחנו מודים למשרד החינוך על הסקירה.

בסוף הדס תגיע לראש העיר והוא ישאל אותה על מה היא מדברת.

הדס, אם הוא רק ימצמץ – דברי אתי. אני יודע שלא. לא הייתי אומר את אבל לפני שהצהרת ידעתי שאני מתפרץ לדלת פתוחה ואני מודה, זה לא מובן מאליו ואני מודה.

אני קורא מכאן לכל ראשי הרשויות, כפי שעשיתי בדיונים קודמים, למפות אצלם את הצרכים ואם צריך להקים, זה אתגר. חמישה כוכבי יופי, הבלוף הזה שעושה משרד הפנים לראשי הרשויות, אני לפעמים מסתובב, קורא בעיתון ואחר כך אני מסתובב באותה עירייה ואני רואה את חמשת כוכבי היופי, איך הם נראים. לזה הייתי נותן כוכב. ראשי רשויות שיודעים לטפל באוכלוסיות עם הצרכים המיוחדים, להם הייתי נותן כוכב, כוכב מאיר לאותה רשות.

כפי שאמרתי, אנחנו מודים למשרד החינוך על קידום – לא רוצה רפורמה – השינויים המבניים בכל סוגיית החינוך המיוחד.

הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא. אני מזמין אתכם לדיונים. יהיו כאן דיונים לגבי שינוי חקיקה. נזמין אתכם לדיונים כדי שתאמרו את הדברים שלכם כי השכל והחכמה לא נמצאים רק אצלנו אלא הכול ביחד.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.