ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-09OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 264

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 10:10

פגיעה קשה בעולים חדשים המועסקים במפעלי טבע בירושלים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

מירי שמואלי - מנהל תחום בכיר מדיניות, משרד הכלכלה

שמעון ברוך - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

דגנית סנקר-לנגה - מנהלת אגף עידוד עליה, משרד הקליטה

תכלת רמות - יועצת מנכ"ל, משרד הכלכלה

חן עבאדי - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

חן קהתי - מרכזת בכירה תפעול ובקרה הכשרת מבוגרים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משה יפרח - סגן מנהל מחוז ירושלים, שירות התעסוקה

אסיה צ'יירסקי - רכזת קליטה בבית וביחס, הסוכנות היהודית

ששון שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

טדסה גבטיה - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

אייהב זמנה - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

מסרשה מלסה - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

נגוסו גשהו - עובד טבע, טבע תעשיות

שניר הלוי סלמן - עובדי טבע, טבע תעשיות

ליאור קלימי - עובד טבע, טבע תעשיות

דותן רדה - עובד טבע משאפים ירושלים

ברהן אסנקה - עובד טבע, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

דריוש חקשור - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

אליעזר יצחק - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

יוהלם טגבה - עובד טבע, ההסתדרות הלאומית

טל רחמים - עובד טבע, טבע תעשיות

נגרצ'ו וונדמגיין - עובד טבע, טבע תעשיות

אריאלה נומברגר - עובדת טבע

אסראס טמסגן - עובד טבע

אשר לווי - עובד טבע

בני פרץ - פעיל חברתי

יאיו אברהם - מוזמן/ת

רן יעקבי - מוזמן/ת

איתן בכר - מוזמן/ת

מרה ויליאמסטיין - מוזמן/ת

הילה זליגמן - מוזמן/ת

קרול נוריאל - מוזמן/ת

נחליאל דיסון - מוזמן/ת

יוגב קרסנטי - מוזמן/ת

ג'פרי דאובה - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

פגיעה קשה בעולים חדשים המועסקים במפעלי טבע בירושלים

בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה והתפוצות. אני קודם כל שמח לראות אתכם פה, לאחר שנפגשתי אתכם במפעל, הייתי שם ופגשתי ושמעתי את כאבכם. כפי שאמרתי בפגישתנו, קבענו דיון דחוף בנושא כדי להגיע לאיזה שהוא פתרון שאנחנו רוצים לקבל ממשרדי הממשלה. אני גם העליתי את הנושא הזה ביום שני בישיבת סיעת הליכוד בנוכחות ראש הממשלה והשרים, העליתי את הנושא שלא יכול להיות שאנחנו נשלח הביתה והמפעל ייסגר והאזרחים בעלי המשפחות, שיש להם משכנתא ויש להם אחריות, יישלחו הביתה ללא פרנסה ואני מקווה שהשרים במשרדי הממשלה ימצאו פתרון על מנת להתמודד עם המצב הזה.

היום אנחנו מקיימים את הדיון בעיקר בזווית של קליטת עליה. כשהייתי במפעל ונפגשתי עם העובדים, למדתי שיש הרבה עובדים שהם עולים חדשים שנקלטו בתוך המפעלים. לכן זו פגיעה במשימה הלאומית של קליטת העלייה וגם שהעולים החדשים הן אחת האוכלוסיות החלשות בחברה הישראלית. לכן אני רוצה לשמוע את משרד הקליטה, שהוא הפה של העולים החדשים, במה הוא יכול לעזור בתחום הזה על מנת להגן על זכויות העולים החדשים בתעסוקה ובפרנסה. נמצא פה כמובן גם משרד העבודה והרווחה, שירות התעסוקה ומשרדים אחרים. אנחנו נשמע מהם.

הנושא שלנו הוא הפגיעה הקשה בעולים החדשים המועסקים במפעל טבע בירושלים. אנחנו ועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנחנו מזדהים גם הכאב של הוותיקים, ואת זה העליתי בפני ראש הממשלה בסיעת הליכוד. כולי תקווה שמשרד הכלכלה, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ימצאו פתרון לכלל העובדים במפעלי טבע.

אני רוצה לברך את ההסתדרות הלאומית שאתם יחד עם העובדים, נפגשתי עם היושב ראש יואב שמחי שהשתתף יחד איתי בפגישה עם העובדים במפעל. נמצא איתנו היום מר ששי שדה, יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית. אנחנו נפתח עם ששי שייתן לנו תמונה כללית.

לפני כן אני רוצה לציין כי הבוקר קיבלנו מכתב מהנהלת שני המפעלים המיועדים לסגירה בירושלים, הם טוענים במכתבם שתחול דחייה בפיטורי חלק מהעובדים, כ-180 יפוטרו בתחילת שנת 2018 והיתר ימשיכו לעבוד במפעלים עד סוף 2019, ואז ייסגרו המפעלים.

אני רואה את זה למרות שלחלק מהעובדים יש את האפשרות של שנה, אבל למה לפטר עכשיו 180 עובדים? עמדתי גם כירושלמי היא שאסור לסגור את מפעלי טבע בירושלים. טבע זה ירושלים וירושלים זה טבע. אני חושב שעושים טעות חמורה שסוגרים את המפעלים האלה. זה לא מספק אותנו, אנחנו נמשיך במאבק יחד עם העולים.

יחד איתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב חברת הוועדה. היא גם משתתפת בדיון הזה ואני קורא למשרד העלייה והקליטה להיערך לקלוט את העובדים המפוטרים ולפעול כדי למצוא להם תעסוקה הולמת בירושלים. קודם כל לעמוד יחד עם העולים ולהיאבק לא לסגור את המפעלים ולא לפטרם, אבל אם לא נצליח, משרד הקליטה צריך למצוא דרכים כיצד לעזור להם להיקלט בתעסוקה. חברתי טלי פלוסקוב את רוצה לשמוע קודם?

אני אשמח להגיד כמה מילים. אני ב-10:30 צריכה לנהל ועדה אבל לא יכולתי לא להיות כאן גם כדי לשמוע את העובדים ולומר גם כמה מילים. בימים האלה כולנו פה רוצים לתמוך בכם ולתת לכם תחושה שאתם לא לבד בכל מה שאתם עוברים. אני יודעת שהמילים הן רק מילים אבל אני כן יודעת שנעשו לא מעט מאמצים גם מצד ראש הממשלה, גם מצד שר האוצר, גם מצד שר הכלכלה כדי באמת למנוע את הפיטורים.

נושא הפיטורים וסגירת המפעלים זה אחד מהנושאים, מי שלא מכיר אותי אני כיהנתי כראש עירית ערד ובזמן כהונתי נסגר מפעל מגבות ערד. רבותי, הפצע הזה שיש לי כרגע פה בלב יישאר איתי לכל החיים. זה מאוד קשה לראות את האנשים שנשארים ללא פרנסה, במיוחד שאין להם אלטרנטיבה אחרת. ומה שקורה פה בירושלים זה משהו מאוד דומה ולכן אני כל כך מזדהה איתכם ולכן למרות הלחץ אמרתי שאני חייבת לבוא ולהגיד לכם שזה שאנחנו היום יושבים, זה טוב, זה טוב שאתם יודעים שאנחנו כאן איתכם ובאמת כואבים יחד איתכם, ונורא חבל לי שהנהלת טבע לא התחשבו במצב של ירושלים גם, כמו שהתחשבו במצב של הפריפריה. אני חושבת שירושלים זה משהו מאוד מיוחד גם למדינה שלנו וגם בגלל לפי המצב מה שקורה כאן. לי מאוד כואב.

אבל פה אדוני היושב ראש אני רוצה לחזק אותך ולהגיד, אף משרד ממשלתי, כולל משרד הקליטה והעליה, לא צריך להישאר אדיש עד שאנחנו לא מוצאים פתרון לכל אחד מהאנשים האלה. אסור לנו להגיע למצב שמישהו מהאנשים האלה יישאר מחוץ למערכת, כי המדינה, בינינו, תצטרך להשקיע הרבה יותר כסף על האנשים האלה אם לא יימצא פתרון לכל אחד מכם וזה מה שכולם צריכים לקחת בחשבון. אז שוב פעם, ליבי איתכם, לצערי הרב אם הייתי יכולה לעשות משהו ולא רק אני, אני מאמינה שגם ידידי אברהם נגוסה וגם כל מי שנמצא כאן היה עושה את זה, אבל טבע נשאר לו רק שם ישראלי בעיני. שום דבר ישראלי לא נשאר בו. כי ישראלים בדרך כלל עם הלב הענק לא היו מגיעים למצב כזה, להשאיר את האנשים ללא פרנסה.

שוב אני אומרת, בעיר הבירה של ישראל, ירושלים. לכן אנחנו נמשיך להיות במעקב, ושוב פעם, אני גם מסיעת 'כולנו' ואני יושבת ליד שר האוצר ואני יושבת ליד שר הכלכלה ואני יודעת עד כמה הנושא קרוב לליבם וחשוב, ואנחנו לא פעם בישיבות סיעה מדברים על זה וחושבים איך אנחנו עדיין מלווים את התהליכים, ובטח אתם יודעים את התהליכים שעושה משרד הכלכלה, נמשיך ללוות ולתמוך בכם עד כמה שיהיה אפשר ובתקווה שבאמת אף אחד מכם לא יישאר ללא פרנסה. זה מה שהכי חשוב. זה מה שהיה לי לומר. והמון אהבה.

תודה. קודם כל נקבל תמונה כללית מיושב ראש האיגוד המקצועי בהסתדרות הלאומית, לאחר מכן נשמע את נציגי העובדים ולאחר מכן את משרדי הממשלה. רשות הדיבור למר ששון שדה בבקשה.

בוקר טוב. ראשית אני מבקש להודות לאדוני באמת על התמיכה, על זה שהגעת למפעל, על זה שדיברת עם העובדים, על זה שנגעת בהם, זה חשוב מאוד, זה העלה מאוד את המורל, ושנית על הדיון הזה והאכפתיות והניסיון לדאוג לעובדים קשי היום האלה ככל הניתן. אני יודע שאין כאן התחייבות אבל אנחנו מעריכים מאוד את הכוונה.

אני אתן קצת סקירה כללית איפה אנחנו עומדים היום במשא ומתן מול ההנהלה. זה יצא אתמול גם לעובדים שנמצאים כאן איתנו. אני מדבר על הטבליות, אנחנו מייצגים את הטבליות, יש גם את מפעל המשאפים ששם להבנתי עוד לא הגיעו להסדר.

אנחנו במהלך המשא ומתן הצלחנו באמת להוריד למינימום את מספר המפוטרים, בוודאי בשלב הראשון, לעצור את השלב השני ולדחות, מבחינתנו זה לדחות את הקץ ככל הניתן למספר הגדול יותר של העובדים, לסוף 2019, בתקווה שעד אז נצליח להציל את המפעל, או למצוא רוכש או שדברים יקרו וטבע תחליט להשאיר את המפעל הזה בעבודה. המשמעות המיידית מבחינתנו שבתחילת 2018 יפוטרו 100 עובדים ממפעל הטבליות ועוד 80 עובדים ממפעל המשאפים, בסך הכל 180 עובדים.

הדגש ששמנו לאורך כל הדרך במשא ומתן זה גם ברשימת העובדים, זה לדאוג לעובדים בחתך הסוציו אקונומי הנמוך ביותר. אלה מפעלי ייצור, נמצאים שם אנשים באמת במדרג סוציו אקונומי נמוך יחסית, למרות שאנחנו רגילים ושמדברים איתי לרוב אזרחי מדינת ישראל ששומעים על טבע אז מה שעולה לנגד עיניהם זה שכר המנכ"ל, אבל זה ממש לא כך. זה ממש לא כך וחשוב לי לשים את זה פה על השולחן. מי שנמצא כאן סביב השולחן אלה פועלי ייצור בשכר מינימום או טיפה יותר גבוה מהמינימום שאם הייתה להם כוונה או שאיפה להמשיך לעבוד בטבע זה היו הטבות שהיו להם מעבר לשכר. כי השכר פה לא גבוה, העבודה במשמרות, ממש לא פשוט.

בטח, כל ההטבות לפנסיה וכן הלאה, גם פה עובדים על העובדים.

הדברים האלה בוטלו. אין להם את זה יותר, והלך הרוח - - -

ברור לנו. - - - מה שנקרא.

כן. זאת אומרת אנחנו מהצד שלנו ניסינו לעשות הכל וגם ברשימות שהיו לנו אנחנו תמיד שמים דגש על החתך הסוציו אקונומי, על כל עובד ברמה האישית שלו, מה שקורה אצלו בבית במשפחה מאחורה, היבט כלכלי, היבט אישי ואפילו היבט פסיכולוגי ונפשי, כל הדברים נמצאים על השולחן. אבל ברגע שאנחנו לבד אנחנו גם יותר חלשים. אם אתם איתנו ואתם תוכלו לעזור לנו, אתם, הוועדה, משרדי הממשלה, לעזור, לסייע, לתמוך, לתת לנו רוח גבית בהחלט זה יעזור לנו ואני רק מברך על הוועדה הזאת.

תודה. אני גם מוחה על שהנהלת המפעל לא הגיעו לדיון ורק הבוקר שלחו לנו מכתב. את מה שציטטתי לכם קודם קראתי מתוך המכתב שמה שאמרו לנו ש-180 יפוטרו ב-2018 והיתר יעבדו עד סוף 2019. זה פשוט התעלמות מהכנסת, ואני מוחה על זה.

אני קוראת לזה במילה יותר גסה. זה זלזול, אדוני.

זה זלזול, זילות, והיו צריכים להגיע ולהביע את עמדתם פה בכנסת ישראל. הם לא רצו להגיע לכאן כי הם לא רוצים להתעמת ולדעת את האמת. הם לא רוצים לעמוד בפני האמת.

נכון. מבינים שאנחנו כועסים עליהם.

אחרי מה שהם קיבלו.

באמת נכון. קיבלו מהבית הזה.

אני גם אוסיף ברשותך אדוני, עוד דברים חשובים שהיו במסגרת המשא ומתן, מי שיצא גם בשלב הראשון וגם בשלב השני הוא ייצא עם חבילת פיצוים מיטיבה. אנחנו מהצד שלנו עושים את הכל כדי לדאוג להם גם לאורך נשימה כלכלי, גם אחרי זה אנחנו דואגים ללוות אותם ככל הניתן למצוא להם עבודות במקומות אחרים מי שייאלץ לעזוב, ודווקא פה, בדיוק פה אתם נדרשים לעזרה ככל שתוכלו כדי למצוא להם מקומות עבודה אחרים.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע את העובדים.

אני רוצה לדבר באמהרית. אפשר?

אם אתה יכול, עדיף בעברית. אבל אם אתה לא יכול אנחנו ועדת עליה וקליטה, אנחנו נותנים לעולים החדשים לזכות לדבר בשפתם ואנחנו נתרגם.

(מדבר באמהרית)

אני אתרגם את דבריו. הוא נשוי עם שמונה ילדים, שבעה בנים ובת אחת. בן 44. הוא אמר שהוא מודה לי על שהגעתי למפעל ודיברתי ושמעתי אותם. הוא התחיל לעבוד בטבע ב-2006 דרך חברת כח אדם, בשנת 2007 הוא ביקש לקבל יותר משכורת ואז ב-2008 החזירו אותו לאותו מפעל ומאז הוא עובד בטבע, וזו עבודה מאוד קשה שהוא צריך להחליף בגדים כמה פעמים במהלך יום העבודה.

הוא עובד במשמרות גם. שבוע לילה, שבוע בוקר, שבוע צהריים, עובד פיזית.

כן. הוא אומר שהוא האמין כל הזמן שטבע יהיה המקום שבו הוא יוכל לעבוד ולפרנס את משפחתו בכבוד והוא ראה את המקום כבית שלו, ועכשיו הוא לא יודע מה יהיה. משנת 2008 עד 2014 הייתה לו אפשרות לעבוד שעות נוספות בגלל שיש לו הלוואות שהוא לקח והמשכורת לא הספיקה, לכן הוא עבד שעות נוספות וזה הגדיל את הכנסתו. משנת 2014 עד עכשיו בא מנהל חדש והורידו את השעות הנוספות.

אין שעות נוספות בכלל?

אין.

הגיע מנהל חדש וחתך להם הכל, ואין יותר שעות נוספות. לכן הוא הולך לשטוף מדרגות כדי לקבל יותר כי זה לא מספיק לו, הוא בעל משפחה גדולה בת עשר נפשות וזה לא מספיק, לכן הוא הולך לעשות עבודות מזדמנות כמו ניקיון מדרגות ודברים כאלה. עכשיו גם את הבסיס הזה הם הולכים לאבד. הוא רוצה שהילדים שלו יקבלו חינוך טוב ויגדלו טוב כיון שהם העתיד של המדינה, הם אלה שיהיו אזרחים טובים של המדינה ויגנו על המדינה, ולכן הוא עובד קשה כדי לפרנס ולהביא הכנסה לבית לחנך אותם ולגדל אותם ולהביא להם אוכל. מאז שהנושא של הסגירה והפיטורים עלה, הוא לא ישן כי הוא לא יודע איך הוא יטפל ואעזור ואפרנס את שמונת הילדים שלו. אף פעם הוא לא חשב שהוא יהיה במצב כזה שטבע ייסגר והוא יפוטר. לכן הוא פונה שיעזרו, כדי שהוא ימשיך לפרנס בכבוד את המשפחה. הוא רוצה להודות לכל האנשים ולמשרדי הממשלה שבאו לשמוע אותם ובמיוחד הוא רוצה להודות לאיציק יו"ר ועד העובדים של ההסתדרות, הוא אמר שהוא עוזר לו במיוחד דרך העובדת הסוציאלית בחגים וגם בגלל שיש לו משפחה גדולה, והוא רוצה להודות לכולם.

מי עוד רוצה לדבר? בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני גם נשוי ויש לי ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות. התחלתי לעבוד בטבע ב-2008, עשר שנים בטבע. כואב לי שהמקום נסגר כי זה באמת הבית שלנו. כשמגדלים את הילדים ומפרנסים, יש משכנתא והוצאות. זה כאב לנו כי טבע הוא הבית שלנו והיום לא פשוט למצוא עבודה אחרת כי צריך מקצוע, צריך השכלה. זה לא פשוט, אני גם חוץ מזה אחרי שנתיים שהתחלתי לעבוד חליתי במחלה קשה ועברתי תקופה קשה, הייתי שנתיים בבית, ברוך השם עברתי את זה וחזרתי לטבע. כאב לנו שזה הולך להסגר.

מי עוד מהעובדים רוצה לדבר?

בוקר טוב. אני עובד בטבע קרוב ל-11 שנים. ראשית אני רוצה לומר תודה לכל משרדי הממשלה, לך אדוני, כל משרדי הממשלה באו וחיזקו אותנו כי לנו זה לא פשוט. אני באופן אישי הגעתי מיד אחרי צבא, שירתי בחטיבת גולני בסיירת אגוז, באתי מאוד צעיר, אפשר להגיד שגדלתי בטבע. התקדמתי עם השנים, טבע בשבילנו זה גאווה, היינו מותג, בחוץ הייתה סיסמה 'טבע זה הבית' נתנו שם הכל.

אני לא אשכח שאשתי הייתה עם צירים, זה היה במוצאי שבת, אמרה לי 'מה אתה הולך' אמרתי 'תשמעי, אין אנשים, אני חייב להגיע לעבודה, הצוות שלי מחכה לי' כי הרגשנו מחויבות כי ידענו שבקצה מחכה מישהו, חולה, שצריך את המוצרים. באמצע הלילה היא התקשרה ואמרה 'תגיע' אז הלכתי. כל זה שאנחנו נותנים מעצמנו, יש מוסר עבודה מאוד גבוה שם, חבר'ה אחד-אחד שנותנים מעל ומעבר. יום אחד באים ואומרים 'תשמע, כל מה שעשיתם עד עכשיו יורד לטמיון' עד היום, רובנו, כולנו אפשר להגיד, לא מעכלים שזה הולך להסגר. כולנו באנו צעירים, התחייבנו למשכנתאות, חלק שכירות, לא צריך לספר. במיוחד עם הזמן שלא למדנו, אין לנו תעודה כלשהיא, אנחנו קמים בבוקר, וזה כואב. לא יודעים מאיפה להתחיל.

אני רוצה לציין את כל חברי הוועד של ההסתדרות הלאומית באים ותומכים בנו מאחור, אומרים 'אנחנו איתכם' הם איתנו שם עד הסוף וזו ההזדמנות לציין ולהגיד תודה. אני מבקש ומצפה מכם חברי הממשלה, שלא ניזרק. אנחנו לא מבקשים לעבוד, אלא רק לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אני מבקש ומצפה שתתאמצו כפי שתמכתם, באתם, עזרתם לנו, זה מעודד אותנו ונותן לנו רוח גבית. אני מקווה שזה יימשך.

תודה. בבקשה.

אני חדשה בארץ וגם בטבע. עליתי מאוסטרליה לפני שנה בדיוק. התחלתי לעבוד בטבע לפני שלושה חודשים, אחרי זמן ארוך של חיפוש עבודה. זה היה קשה למצוא עבודה ומצאתי את התפקיד בטבע וכולם אמרו לי 'טבע זו חברה גדולה ישראלית יציבה, וממש טובה' והרגשתי שיש לי זכות להיות חלק מזה. עכשיו זה קשה, אני לא נשואה, אני רווקה ואין לי הורים ומשפחה בארץ וזה קשה. עכשיו אני צריכה לעשות הכל שוב, לעשות את כל הטפסים ולחפש עבודה. זה קשה ובלתי צפוי ואף אחד לא חשב שזה יקרה כאן, במיוחד בירושלים.

תודה. כשהייתי בפגישה במפעל ראיתי גם עולים חדשים מצרפת, מאנגליה, מרוסיה, אפילו שסיפרו לי בעל ואישה שעובדים ועכשיו כשהם מפוטרים גם כל הבית סגור, אין הכנסה, שניהם מפוטרים. זה ממש כאב לשמוע. בוא תספר לנו.

אני גם עובד עם אשתי שם, אני חבר ועד העובדים. אני עובד שמונה שנים בטבע, אשתי שש שנים וחצי בטבע. ביום שהתחלתי לעבוד בטבע, זה היה גאווה ללכת עם תג העובד, להגיד שאתה עובד בטבע. ממש היינו גאים לעבוד בטבע. כל הבשורה הזאת מה שהיה עם הבשורה שקיבלנו עכשיו אני בסטרס כי אני גם בוועד, אני מלווה את כל העובדים וכל הסיפורים שלהם, מלווים אותם מקרוב וזו ממש בשורה לא קלה, גם לי אישית, ושאשתי גם עובדת איתי שם. אני מקווה שיהיה טוב בסופו של דבר, שתתמכו בנו כל משרדי הממשלה, תומכים בנו עוזרים לנו. לי יש תקווה שהמפעל לא ייסגר, גם ב-2019. יכולים לקרות דברים, קרו דברים מעולם. וגם ה-80 איש האלה בעזרת השם גם לא ילכו, והמפעל ימשיך לעבוד ולהתקיים כי מגיע לנו. בחסד אנחנו רוצים להתקיים שם, שרק יהיה לנו בסדר וטוב.

תודה. בבקשה.

אני נשוי פלוס שלושה ילדים. אני כמעט 10 שנים עובד בטבע, תמיד הרגשתי בטבע כמו בבית שלי ולא רק אני, גם כל המשפחה שלי היו גאים בטבע, הם גאים שאני עובד במפעל טבע בגלל שהמפעל זה הסמל של מדינת ישראל, לא משנה איפה שאני הולך, אני אומר שאני עובד בטבע ותמיד הייתי מקבל כבוד ויחס טוב. אבל עכשיו לא רק אני, כל המשפחה שלי ממש בדאגות שהמפעל שלנו הולך להסגר, לא רק דאגות, אני אישית, לא מזמן לפני ארבעה חודשים בערך מכרתי את הבית שלי וקניתי בית חדש, עכשיו אני בתהליך ללקיחת משכנתא. הבנק דורש ממני תלושים ומסמכים, הגשתי להם את כל המסמכים שצריכים ממני, אחרי ההכרזה של סגירת טבע הם התקשרו אלי ואמרו לי 'בגלל שאתה עובד טבע לא נותנים לך את הכסף' זה ממש בלאגן, ממש קשה.

אתה חתמת חוזה?

חתמתי חוזה ומכרתי את הבית שלי. קניתי בית. אני ממש במצב קשה, לא יודע. יש כמה אנשים שרצו לעזור לי לפתור את הבעיה, אני לא יודע מה יהיה. אישית זה ממש פגע בי ואני לא יודע מה יהיה. אני חושב שלא רק אני, לכל אחד מאיתנו יש בעיה, ויכול להיות שקשה לספר את כל הבעיות בגלל סגירת המפעל אבל אני מקווה שאתם תעזרו לנו עד הסוף כמו שהתחלתם. אם אפשר שלא ייסגר המפעל, שנעבוד כמו שעבדנו עד עכשיו בטבע. אם לא נצליח וכן יסגרו את המפעל, כמו שהבטחתם לנו שתדאגו לנו להשיג לנו עבודה מסודרת, לא יודע מה, עבודה שנוכל לעבוד, שנקבל קורסים ונוכל לפרנס את המשפחה, אני מקווה שכמו שהבטחתם לנו שתעזרו לנו. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

שמי דותן רדה, אני מירושלים, גדלתי בירושלים, אני מגיל 6 בארץ. אני עובד שנתיים בטבע וזה לא מה שציפיתי. מה שסיפרו לי כל החברים שעבדו שם, ניסו למשוך אותי עוד לפני 10 שנים ו-12 שנה ולא כל כך רציתי, עד שבסוף הסכמתי וראה זה פלא, אחרי שנתיים הולכים לסגור את המפעל.

דבר ראשון אני רוצה להודות לך מכל הלב על זה שאתה מהראשונים שנרתמו לסייע לכל העובדים. אם זה במשאפים, אם זה בטבליות, אתה לקחת יוזמה ובאת לעזור לנו, ועל זה אני מודה לך. אבל שורש הבעיה זה כל המנהלים, איפה הם נמצאים? קודם כל זה בזיון שאין פה נציג אחד מההנהלה של טבע. זה בזיון. זה אומר שלא שמים על אף אחד. הם לא שמים עלינו. זה לא מעניין אותם וזה מה שכואב. שיבואו, יתנו, ידברו, אולי אני רוצה להגיד לו משהו? הם מרוויחים את המיליונים שלהם, שיהיה להם לבריאות. אנחנו חיים והמשכורות שלנו לא משהו. המשכורות שלנו זה מינימום וטיפה מעל המינימום. אני דורש שתבואו איתם חשבון. הם לקחו לנו את הכי יקר, את הכסף, את הפרנסה. אני הבטחתי לילדים שלי דברים, יש לי שלושה ילדים, זה לא פשוט לגדל שלושה ילדים כשאתה גר בשכירות גם. אמרתי ניקח אותם לזה, לקייטנה, כל מיני דברים, אבל אין את האפשרות הזאת עכשיו. הכל בצמצום. אתה לא יכול לחיות כמו שיש לך את המרווח הכלכלי הזה שאתה יודע שנכנס לך כל חודש משכורת ואתה רגוע. אין את זה עכשיו. אני לא ישן, אני אומר לך את האמת, אני לא ישן, לא מצליח להירדם. ואם אני ישן זה יוצא שעתיים-שלוש, קם בארבע וחצי בבוקר. ממתי אני קם בארבע וחצי בבוקר?

אתם לפי דעתי תציעו גם אם זה בחקיקה או לא יודע מה, הם קיבלו מיליארדים. מיליארדים. איפה הכסף הזה? זה לא אשמתנו שהם עשו את ההשקעות הכושלות שלהם. זה לא אשמתנו. זה לא אשמה של אף עובד פה. אנחנו אוכלים אותה בסוף. וזה לא שקיבלנו משכורות מנופחות כמו שהרבה חושבים, שזה לא נכון. זו מחשבה מוטעית. אנחנו לא יכולים לחסוך בכמויות אדירות בשביל להגיד 'הנה, אני עכשיו יכול להיות רגוע' זה לא שהם מרוויחים את המיליונים בחודש אחד, מה שאני עושה ב-10 ו-15 שנה. איפה ההיגיון? אין פה שום הגיון.

אני מבקש שתבוא איתם חשבון על מה שפגעו בכל עובד ועובד פה, תסתכלו להם בפנים. בתשעה באב אתה לא רואה פרצופים כאלה. אין להם לאן ללכת. אין לנו לאן ללכת. אז כל פעם מבטיחים לנו שיעשו לנו השתלמויות, זה סתם. שידאגו באמת לעובדים זה מה שחשוב, העובדים המסכנים. אנחנו. אלה שיושבים פה, אלה שנמצאים במפעלים, העובדים הזוטרים, אלה המסכנים. אין לאן ללכת. פשוט מאוד.

תודה. עכשיו נשמע את משרדי הממשלה ולאחר מכן אם יש שאלות נחזור. ראשית אני פונה ללשכת התעסוקה. אתם שומעים את העובדים, איך אתם מתערבים בנושא הזה כדי לעצור את הפיטורים ולפעול כדי שהמפעלים ימשיכו לעבוד. זה דבר אחד, ואם חס וחלילה לא נצליח, איך אתם נערכים למצוא תחליף לעובדים?

אני סגן מנהל מחוז ירושלים בשירות התעסוקה. ראשית כולי תקווה שבאמת יימצא פתרון עד אחרון העובדים ולא נגיע למצב של הפיטורים. שירות התעסוקה לא אמון על אי סגירת המפעלים, אנחנו אמונים יותר על הקטע של הפיטורים ובתקווה שלא נצטרך. עשינו את זה בעבר עם מפוטרי רשות שידור שהיו לנו פיטורים מסיביים, אנחנו ערוכים גם לקבל את מפוטרי טבע. אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם ההנהלה של טבע. בשלב זה לא קיבלנו עדיין לא שמות של מפוטרים ולא לוחות זמנים. אנחנו מקווים מאוד שלא נגיע למצב הזה, אבל במידה וכן כמו שאמרתי אנחנו באמת נדע לטפל באנשים.

העברנו לטבע חוברות מידע לאותם מפוטרים עתידיים לגבי הכלים ששירות התעסוקה יכול לתרום לאותם אנשים. השלב הבא יהיה לעשות כנסי הסברה משותפים, שירות התעסוקה וטבע יחד עם אותם מפוטרים לגבי הזכויות שיש להם בשירות התעסוקה. אנחנו מתכננים גם ירידי תעסוקה לאותם מפוטרים. כשנקבל את הרשימות ונדע מי הם בעלי התפקידים ובאיזה מקצועות הם עובדים יהיה לנו יותר קל להתאים את ירידי התעסוקה לאותם אנשים שיפוטרו.

טבע לקחה על עצמה את האחריות ללוות את המפוטרים בנושא הסדנאות וליווי אישי, במידת הצורך גם לנו יש את זה בשירות התעסוקה. כמובן שיחד עם משרד הכלכלה אנחנו ערוכים להכשרה מקצועית, עם משרד העבודה והרווחה, האגף להכשרה מקצועית. אנחנו ננסה למפות את אותם אנשים שיפוטרו במידה וזה יגיע לזה ולראות באמת איזו הכשרה מתאימה לאותם אנשים, לנסות למצוא להם פתרון במיידי לגבי תעסוקה מיידית מכובדת כמו שאותם אנשים זכאים בזכות ולא בחסד.

אני לא שמעתי מה אתם עושים עכשיו כדי למנוע את הפיטורים, כמשרד העבודה.

פתחתי ואמרתי ששירות התעסוקה אמון יותר על החלק של הפיטורים, אחרי הפיטורים ואין לנו את הכלים כדי למנוע את סגירת המפעלים. כמובן שאם יש משהו, יש איזה רעיון למישהו ששירות התעסוקה יכול באמת לעזור בקטע של הסגירה אנחנו נהיה שם, אנחנו ערוכים לקבל את המפוטרים בשלב זה.

השאלה אם משרד העבודה מתערב עכשיו, השר או הדרג המקצועי, המנכ"ל, האם הם מתערבים כדי להציל את המצב?

אני מקווה שיש פה נציג של משרד העבודה והרווחה שהגיע, אנחנו נציגים של שירות התעסוקה. אז אם יש נציג של משרד העבודה שיענה, ממה שאנחנו יודעים משירות התעסוקה השר כן מתערב, השר מאוד רוצה למנוע את הסגירה של המפעלים בכלל ולהמשיך לקיים את זה בצורה כזאת או אחרת, ובאמת אנחנו מקווים שזה יצליח בידו.

אני אעדכן שהשר מעורב, הוא היה פעמיים במשרד, הוא בקשר ישיר עם יו"ר ההסתדרות הלאומית, מדברים כל הזמן, גם עם יו"ר הועד, איציק בן סימון. רק הייתי שמח לשמוע ממר משה, איזה הצעות יש. הלכה למעשה, בסוף מה קיים. מה יש לך היום להציע לחבר'ה, אתה רואה, אנשים פה ממש לחוצים.

קודם כל אני חייב לציין שחלק גדול מהאנשים שעובדים היום בטבע הם באמת אנשים שהופנו על ידי שירות התעסוקה, התחלנו תהליך לפני בערך 12 שנה וחלק די גדול מהאנשים שעובדים בטבע היום באמת הופנו על ידי שירות התעסוקה. לבוא ולהגיד כרגע איזה הצעות עבודה יש, אנחנו אמורים קודם כל למפות את בעלי התפקידים, מה הם עושים עד היום. יש מגוון של משרות בשירות התעסוקה. ממשרות ברמה הנמוכה יותר ועד הרמה הגבוהה ביותר. לבוא ולהגיד שיהיה פתרון לכולם, זה לא יהיה נכון שאני אצא בהצהרות כאלה. אחרי שנקבל את הרשימה של המפוטרים ונדע מה הניסיון התעסוקתי שלהם בטבע, נוכל יותר להתאים את המשרות.

אתה יכול לתת דוגמה.

יש גיוס קבוע למפעלי הייטק בירושלים אם זה אינטל שמגייס עובדים עדיין, למרות שגם שם יש קשיים, כך מדברים. יש בעבודות ייצור תמיד, ללא הפסק. שוב, אני לא רוצה להיכנס למשרות מסוימות עד שלא נדע מה בדיוק אותם אנשים עשו. אבל יש עבודות, בעיקר בייצור, יש הרבה עבודות בירושלים. יש הרבה עבודות בייצור בירושלים.

אפשר לשאול אותו משהו?

בבקשה.

כולנו פה עולים חדשים מתקשים בכתיבה ובקריאה, לא - - - אותנו מי שיש לו בגרות וכותב טוב וקורא טוב ויכול להצליח ואנחנו נשארים. מי שלא כותב וקורא טוב נשאר למטה. מה אתה מציע לנו, למתקשים בכתיבה ובקריאה, איזה קורס תציע לנו? איזה כלים תיתן לנו לעבוד שנצליח ונתקדם הלאה, לצאת לדרך?

גם כיום חלק מהכלים שיש לשירות התעסוקה לעזור לאוכלוסייה של העולים זה גם נושא של השלמת השכלה וגם עברית תעסוקתית, יש לנו עברית שאנחנו מלמדים את אותם דורשי עבודה שמגיעים אלינו בהיקף של 500 שעות שזה לא מעט, משם אנחנו מכוונים באמת לנושא תעסוקה, אם זה דיבור וגם כתיבה, אנחנו מכינים את האנשים לעולם העבודה ואני חושב שזה פתרון שיכול לתת מענה לאותם אנשים שמתקשים בקריאה ובכתיבה.

מר משה, דיברת לגבי ירושלים ויש כאלה הרבה שמחוץ לירושלים. השאלה מה קורה בחוץ, מה מעבר לירושלים.

מתוקף תפקידי אני אחראי על מחוז ירושלים. גם באזור מעלה אדומים יש אזור תעשיה שיש שם גיוס, גם בבית שמש יש אזורי תעשיה מתפתחים היום שיש שם גיוס לעבודות ייצור, מפעלים די רבים פתחו שם ומגייסים עובדים. כל מקום והפתרון שלו. אנחנו מקווים שבאמת נוכל לעזור לכל מי שיצטרך.

השאלה אם בתור משרד התעסוקה, לצורך העניין אני גר ברמלה, אם גם ברמלה מודעים לזה שיבואו אליהם מחר-מחרתיים.

רמלה ולוד שייך למחוז ירושלים, לגבי רמלה יש לנו את המרלו"ג בשוהם שזה קרוב ללוד, שיש שם היום גיוס של עובדים בייצור.

המרלו"ג בטבע נסגר.

לא רק של טבע. באזור של המרלו"גים יש שם היום מפעלים ובעיקר אחסנה שמחפשים שם עובדי יצור, עובדי אריזה, עובדי אחסנה, אנחנו ערוכים גם ברמלה ולוד.

אפשר לשאול עוד שאלה קצרה?

טוב.

יש כמה עובדים מבוגרים, איזה פתרון אתה נותן לזה?

גם כיום יש לנו דורשי עבודה מבוגרים בשירות התעסוקה. זה נכון, זה לא סוד שיותר קשה באמת ליישם דורשי עבודה מבוגרים אבל עדיין זה אפשרי. אם יש רצון טוב של אותו עובד להיקלט בעבודה, יש לנו הרבה מעסיקים היום שמבינים שיש ערך מוסף לאנשים מבוגרים, לאנשים עם ניסיון תעסוקתי, אנשים שאין להם בעיות של ילדים קטנים. אנשים שמרגישים יותר מחויבות לעבודה. זה נכון שזה קשה, אבל זה אפשרי.

אנחנו רוצים לשמוע את משרד העבודה. אני יודע שהשר מאוד רגיש לעניין החברתי הזה, ובאמת תעדכנו אותנו. אני יודע, הוא היה שם ונפגש עם העובדים. האם אתם עושים מהלך מול ההנהלה על מנת לעצור את הפיטורים?

אני מהאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. חשוב לי לומר, אני מהאגף להכשרה מקצועית, לא ממטה המשרד, אני לא בקיאה בפעילות המשרד למניעת סגירת המפעל ומניעת הפיטורים, אם נידרש ניתן תשובה יותר מורכבת אחרי שאבדוק את הנושא.

בגדול, מבחינת האגף להכשרה מקצועית אנחנו נותנים מענה, בהינתן ויהיו פיטורים, מהלך שאנחנו לא רוצים להגיע אליו, אבל בהינתן ובאמת עובדים יפוטרו אנחנו ניתן מענה של הכשרות מקצועיות. לכל הכשרה מקצועית ניתן להשלים גם מכינה, מכינה לשפה העברית, מכינה מקצועית מותאמת להכשרה, לאגף יש מגוון כלים שבאמצעותם אפשר לצאת להכשרות מקצועיות, בין אם זה הכשרות ממומנות, בין אם זה באמצעות שוברים, כמובן בכפוף לזכאות. וזהו, אנחנו ניערך בהתאם.

מה זאת אומרת כפוף לזכאות, את יכולה להסביר?

שוברים זה כלי שניתן לממש אותו בהתאם לזכאות, כל אזרח יכול להגיע לשירות התעסוקה, לבדוק את הזכאות שלו לקבלת שובר להכשרה מקצועית.

תני לי דוגמה מי זכאי ומי לא זכאי?

יש כמה סוגים של אוכלוסיות, אדם שהוא מפוטר, מחוסר עבודה, יש כמה סוגים של אוכלוסיות, יש אוכלוסיות יעד בין אם זה יוצאי אתיופיה, עובדים במגזר הערבי, עובדים חרדים, יש מגוון סוגים של אוכלוסיות. שוב, זה כלי שקיים, כל אחד יכול להגיע לבדוק את זכאותו כמובן בהינתן והוא לא עובד, ולבחור הכשרה מקצועית מתאימה לו.

את יכולה לתת דוגמאות להכשרה מקצועית?

הכשרות מקצועיות יש לנו בענף המתכת, ענף החשמל, האלקטרוניקה, הרכב. ענף המחשבים אם זה רלבנטי. יש ממש מגוון רב של מקצועות שאנחנו מפעילים.

וכל אחד יכול לבחור לעצמו או שאתם קובעים?

בהינתן והוא הולך לשירות התעסוקה ומקבל שובר, הוא יכול לבחור את ההכשרה המקצועית שהוא רוצה, בהינתן והוא רוצה ללמוד בהכשרה מתוקצבת מלאה שאנחנו מפעילים, או במרכזי הכשרה או בפרישה ארצית, זה בכפוף לתכנית העבודה של ההכשרות שאנחנו מפעילים מדי שנה. כמובן, אם יתבצע איזה שהוא מיפוי של קבוצה גדולה שיידרשו למקצוע מסוים, אנחנו נפתח הכשרות ייעודיות, כמובן ניערך בהתאם לכך וניתן את המענה הנדרש.

זאת אומרת יכול להיות שאני ארצה ללמוד מחשבים אבל קורס ייפתח רק בסוף השנה למשל. זה מה שאת אומרת?

בהינתן וקיים כזה - - - אתה יכול לקבל שובר וללמוד באופן פרטי ולקבל סבסוד.

זה בכסף או באחוזים?

באחוזים. עד תקרה מסוימת.

חשוב לציין לגבי ההכשרות המקצועיות שהמשרד עושה, שיש לנו גם הכשרות מיוחדות לעולי אתיופיה. סתם אני אתן דוגמה, יש לנו קורס שמתחיל בעוד שלושה שבועות בתחום המחשבים שאנחנו עושים את זה בלוד. ב'קריירה'. המשרד יודע להיערך לאוכלוסיות מסוימות ולהתאים את הצרכים עם מרכזי ההכשרה. לגבי הזכאות שדיברנו, לגבי השוברים שזה כלי שהוא הרבה יותר זמין מבחינתנו כי לא צריך לחכות שתיפתח כיתה, כל אזרח זכאי לממש שובר פעם אחת בחיים שלו, כמובן שיש נהלים מסוימים, זה חייב להיות מקום שהוא מוכר על ידי משרד ממשלתי וזה קורס שהוא עד שנה, ואנחנו בודקים גם שיש בסופו של יום היתכנות תעסוקתית. זאת אומרת לא כל אדם שיבוא לבקש שובר למקצוע מסוים כי הוא חושב שזה מתאים לו ואנחנו רואים שאין היתכנות תעסוקתית בסופו של דבר, אנחנו נאשר. אנחנו באמת בודקים, אנחנו מעבירים את אותם אנשים ייעוץ תעסוקתי לפני שמאשרים להם את זה ובמידה ואנחנו רואים שיש סיכוי שאותו שובר אותו קורס שהאדם ילך ללמוד ייתן לו מענה ויקדם אותו לתעסוקה, אנחנו באמת נאשר לו את זה.

למשל אם ניקח לדוגמה את הדובר הראשון גשהו נגוסו, אב לשמונה ילדים. אם הוא צריך ללמוד, קודם כל אתם צריכים להבין את מה שאנחנו מנסים, המאבק למנוע הוא בעיצומו. אבל אם לא נצליח, זה מה שאנחנו מחפשים, דרך, כדי שלא יישארו באוויר. אני שואל אם לא נצליח להשאיר את המפעלים ולא נצליח למנוע את הפיטורים, נניח כמו גשאו, אתה מציע לו הכשרה מקצועית, אתה שולח אותו, נותן לו שובר. איך הוא יפרנס את הילדים? האם יש מלגה או הכנסה שאתם דואגים לה, לפי גודל המשפחה?

דורש עבודה שמתייצב בשירות התעסוקה והופנה ללימודים במסגרת שובר, זכאי לקבל בהתאם לזכאות הרגילה שלו דמי אבטלה תקופה מסוימת.

לא רק באמצעות שובר. כל הכשרה מקצועית מקנה - - -

בזמן הלמידה?

בזמן הלימודים - - -

לא לכל זמן הלימודים, כמובן בהתאם לזכאות שלו לדמי אבטלה. לדוגמה אותו אברהם בן 44 נשוי עם שמונה ילדים, הזכאות שלו היא ל-175 יום. זאת אומרת שזה בערך לשבעה וחצי חודשים הוא זכאי לקבל אבטלה שמבחינתנו זה הדמי קיום שלו בתקופת הלימודים.

יכול להיות מצב שקורס ייפתח אחרי מספר חודשים, ואז יכול להיות שבאמצע - - -

נכון. ואז יסתיימו לו דמי האבטלה בזמן הלימודים ולכן זה העניין שאנחנו רוצים להיערך מראש ולקבל את רשימת האנשים שאמורים להיות מפוטרים לנסות להתאים להם את הכלים כמה שיותר מהר.

אני מצטער אבל יש הצבעה ואני חייב לצאת. אנחנו נעשה הפסקה בדיון.

(לאחר ההפסקה)

חן עבאדי הייתה באמצע דבריה.

זה, אני אמרתי מה אנחנו יכולים לסייע מבחינת המפוטרים. מבחינת פעילות המשרד למניעת סגירת המפעלים ציינתי שאני לא בקיאה לנתונים, אני יכולה להשלים אותם במידה ויידרש.

כמה זמן זה ההכשרות?

זה משתנה לפי המקצוע. יש הכשרות של חצי שנה, יש הכשרות של שמונה חודשים. זה משתנה.

אבל בכל הזמן שהם נשארים בהכשרה, תמיד הם יקבלו דמי אבטלה?

לא. הם מקבלים דמי אבטלה בהתאם לזכאות שלהם. כמו שמשה ציין פה, אם אדם זכאי ל-175 יום דמי אבטלה, הוא יקבל דמי אבטלה בהתאם לזכאות שלו. בהינתן והקורס נמשך מעבר לזכאות שלו, הוא לא יקבל דמי אבטלה. כמו שציינתי, יש מקצועות שהם מוגדרים כמקצועות נדרשים במשק כמו לדוגמה ענף המתכת, ויש עוד כמה ענפים שמוגדרים ברשימה הזאת, שבמהלך ההכשרה ניתן לקבל דמי קיום. אני לא יודעת לומר באיזה גובה דמי הקיום יינתנו, אבל באמת יש מקצועות שאם בנאדם לא מקבל דמי אבטלה הוא יוכל לקבל דמי קיום במהלך ההכשרה. זה משתנה ממקצוע למקצוע.

זה לפי השכר קיים?

לא, זה לא תלוי. אין קשר.

זה תלוי גם בתנאים הסוציואקונומיים של הבנאדם, משפחה, ילדים?

לא, אין קשר. זה תלוי בענף שבו הוא לומד, באיזה מקצוע.

אני שוב רוצה דוגמה, אני חוזר על גשאו, נניח שהקורס שלו הוא 8 או 10 חודשים. מה יקרה, באמצע הקורס הוא יצטרך להפסיק אם אתם לא תמשיכו לשלם לו או שיש פתרון אחר?

אין לנו אפשרות, את דמי האבטלה הוא מקבל משירות התעסוקה, מהביטוח לאומי. לנו אין דרך להשלים לו הכנסה כל שהיא במהלך ההכשרה. מה שכן, אנחנו מפעילים גם קורסים, הדבר שיכול לאפשר פה סיוע זה במידה ונדרש נפעיל גם קורסים בשעות הערב כדי שיוכל ו לעבוד ביום ולהגיע ללימודים בערב.

איפה התכנית הממשלתית החדשה של יוצאי אתיופיה שאושרה להכשרה והשמה של יוצאי אתיופיה.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם עמותת קריירה, פתחנו כבר קורס ואנחנו פותחים איתם עוד קורסים, אמור להיפתח בקרוב קורס עם העמותה בלוד, קורס מחשבים, שזה כולל גם - - -

קריירה זה לא קשור לאוכלוסיית העובדים פה. אלה עובדים, שם זה צעירים.

זה גם וגם. כל אחד יכול להיכנס לעמותה.

אני מציע לך שתשב בשולחן ותהיה לך הזכות לדבר. עכשיו, אני שואל אותך מה שעד עכשיו הסברת לנו זה מה שמגיע להם כזכאים, אבל התכנית הממשלתית זה בנוסף. מה שמגיע להם ככל אזרח. התכנית מדברת על נוסף. האם נגיד למשל, אם הזכאות נותנת לו חצי שנה, אם הקורס נמשך 10 חודשים, האם את ה-4 חודשים לא יכולים בתוספת של התכנית החדשה?

אני אחראית על הכשרות מקצועיות. אני לא אחראית על דמי אבטלה ולא על השלמות הכנסה בזמן הכשרה. יכול להיות שהתכנית הממשלתית באמת תאפשר את זה, אני לא בקיאה בנתונים שלה, אני אחראית באמת על ההכשרות, על מה מגיע להם מבחינת קורסים, מבחינת זכאויות בין אם הם מיוצאי אתיופיה, בין אם הם עולים מרוסיה או מצרפת או מכל מקום אחר. אנחנו נותנים הכשרות מקצועיות. לגבי השלמות הכנסה וכל מיני כאלה מסביב, אנחנו לא - - -

לא, זה לא השלמת הכנסה. זו תכנית שמיועדת ליוצאי אתיופיה.

צריך לבדוק מה התכנית כוללת.

את לא מכירה את התכנית?

אני מכירה את התכנית להכשרות מקצועיות ליוצאי אתיופיה. התכנית להכשרות מקצועיות כוללת את תקופת ההכשרה, מכינות אם נדרש לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה ומענה בהיקפי קורסים. אני לא יודעת לגבי מימון משכורות או השלמות הכנסה במידה ונדרש בזמן ההכשרה.

אני מבין. מי ממשרדי הממשלה יכול להסביר לנו בנושא הזה? במשרד הכלכלה, אני יודע שאתם חלק מהתכנית אבל אתם גם בעניין עידוד היזמות והכשרה מקצועית, גם בזה יש לכם חלק. את יכול להסביר לנו?

נראה לי שהנציגה של משרד הכלכלה יצאה.

אוקיי. אנחנו נפנה למשרד הקליטה. אתה שמעת את העולים החדשים לא רק מיוצאי אתיופיה, גם ממקומות אחרים. אני יודע שיש את ההכשרות של משרד הקליטה וגם שילוב העולים החדשים בתעסוקה. אתה שומע את הדברים, האם אתה יכול לומר לנו מה משרד הקליטה עושה כדי למנוע את פיטורי העובדים העולים החדשים וגם איך אתם נערכים אם לא נצליח, לעזור להם. נציגת משרד הכלכלה נכנסה, את תדברי אחריו.

אני ממונה תעסוקה במשרד העלייה והקליטה. ראשית באמת כואב לי לשמוע את כאבם של החברים פה. זה מאוד עצוב שדווקא האוכלוסיות היותר חלשות נפגעות בסיפור הזה. אני מאוד מקווה שזו תהיה באמת זעקת שווא וזה לא ימומש כי באמת כמו שסיפרו פה החברים, כל אחד עם משפחה וכל אחד עם מחויבויות כאלה ואחרות.

אנחנו כמשרד הקליטה כמובן על פי זכאויות יש לנו מספר פעילויות ותכניות שאנחנו עושים. אם נגיע לזה, ואני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אם כן נוכל גם בנושא של הכשרות מקצועיות כפי שצוין פה לעולים שהם זכאים, ולאחר שתיבדק הזכאות שלהם, ניתן לתת הכשרות מקצועיות אינדיבידואליות.

כמו?

כל קורס שקיים בעצם בשוק, בהכשרה. מי שזכאי יוכל ללכת לבחור ולקבל סבסוד. זה השוברים. נוסף לכך, יש לנו בפרישה ארצית מרכזי תעסוקה שתפקידם הוא לעזור בחיפוש מקומות עבודה, כתיבת קורות חיים, שגם אליהם ניתן לפנות. אני רק אקדים ואומר שמבחינתנו הזכאות כפי שאתה יודע אדוני יושב הראש, הזכאות היא די ברורה, לעולים שהם עד 15 שנים בארץ ולהם נוכל לסייע.

הדבר הנוסף שיש לנו וגם אותו ניתן לנצל - - -

האם אתה יכול לפרט מה בדיוק מגיע להם, מה אתם עושים כשאתה אומר על ההכשרות. האם הוא מקבל דמי קיום כשהוא הולך להכשרה, כדי לעזור למשפחה שלו?

אלה שני דברים נפרדים בעצם. דמי קיום זה דבר אחד והכשרה זה דבר אחר. הכשרות מקצועיות אנחנו מדברים על זה שכל מי שזכאי, זכאי לקבל עד 7,000 שקל לקורס ולא יותר מ-80% מעלות הקורס, זאת אומרת אם הקורס עולה 7,000 שקל אז הוא יקבל 80% מעלות הקורס ו-20% העולה צריך להשלים. אם הקורס עולה מעל 7,000 שקל מטבע הדברים אנחנו ניתן לו את מלוא ה-7,000 שקל ואת היתרה העולה יצטרך להשלים. זו ההכשרה המקצועית.

לנושא של דמי קיום בזמן הקורס, מי שלומד מעל 24 שעות שבועיות ואין לו הכנסה אחרת, הוא יכול לקבל דמי קיום בזמן הלימודים.

שהוא יכול לפרנס את משפחתו?

דמי קיום זה סכום מזערי, זה בסדר גודל, שוב, זה תלוי בהרכב המשפחה וכולי, אבל זה נע בין 1,300 ל-1,800 שקל פלוס מינוס. זה מה שמוגדר כדמי קיום.

זה אפילו לא מכסה ארנונה.

זה שליש מהמשכנתא היום. יש מעונות, יש - - -

שוב, יכול להיות שזה קצת - - - אני אומר סדר גודל פחות או יותר ,כמובן שזה תלוי בהרכב המשפחה, משפחה שאין לה הכנסה ויש לה ילדים וכולי - - -

גשהו, כמה שנים אתה כאן?

עליתי לארץ ב-2004.

גשהו זכאי, הוא עולה חדש לפי ההגדרה, שמונה ילדים. הוא קיבל קורס שמונה חודשים, נניח. עכשיו הוא צריך ללמוד כל יום בקורס, כי יש לו קושי גם בשפה העברית אז הוא צריך להשקיע בלימודים, הוא לא יכול לעבוד בזמן הפנוי שלו. הוא צריך דמי קיום מלאים. איך אפשר לנהל משפחה בת 10 נפשות עם 1,300 שקל?

שוב, עוד פעם אמרתי, לא לתפוס אותי במילה, אמרתי סדר גודל. אני לא מדבר על שכר - - - משהו כזה.

לא, זה מרחק גדול. אני רוצה לדעת מה המינימום ומה המקסימום.

אני אומר, זה תלוי בהרבה מאוד מרכיבים ולכן בשביל לדעת באמת כמה מגיע, גשהו צריך להגיע לסניף של משרד הקליטה, לשבת עם יועץ ולראות באמת את מה שמגיע לו וכמה מגיע לו, ואז באמת אפשר לדעת אם זה מאפשר או שצריך לשלב עבודה ולימודים יחד. היועץ יוכל להגיד לו כמה מגיע לו כמשפחה, ואם בת הזוג שלו עובדת. כל הדברים האלה צריכים להיבדק, אני פחות בקיא בזה ולכן רצוי וכדאי לשבת עם יועץ ולבדוק.

אני חוזר למשרד העבודה או לשירות התעסוקה, תחליטו מי עונה. האם למשל גשהו שמוגדר כעולה חדש יכול לקבל דמי אבטלה אצלכם ולקבל את ההשלמה לעולה חדש בגלל שהוא זכאי, בו זמנית, במשרד הקליטה?

אני לא בקיא בתנאים של משרד הקליטה מי זכאי ומי לא, אבל בעקרון הוא יכול לקבל את האבטלה - - -

מי שפחות מ-15 שנה הוא זכאי באופן אוטומטי.

הוא יכול לקבל את האבטלה, כי לכך הוא זכאי מכח החוק, אין לזה שום קשר למשהו אחר. צריכים לקחת בחשבון שתקופת האבטלה היא תקופה קצובה מראש ולכן גם צריך לנסות להתאים מראש את אותן הכשרות לתקופת האבטלה, שלא נגיע למצב שאותו דורש עבודה, אותו אחד שלומד כרגע בקורס, הסתיימו לו ימי האבטלה והוא ממשיך ללמוד והוא יהיה על 1,800 או כמה שזה לא יהיה שבוודאי אי אפשר לחיות עם זה, לכן מראש כדאי לתכנן את תקופת הלימודים לתקופת האבטלה וכך נוכל לסיים את זה בתקופה שאחרי זה הוא יוכל לצאת לעבוד.

אני חייבת לומר משהו, אנחנו גם דיברנו על זה בהפסקה. אני חושבת שהתכנית וכלי הסיוע למפוטרים תלויה במיפוי שנקבל מהחברה. כי בסופו של דבר אנחנו כרגע מדברים פה די באוויר על מה כל אחד יכול לקבל. ברגע שתהיה רשימה מסודרת ואנחנו נוכל לגשת לכל פרסונה ברמה האישית ולדעת איזה מענה נדרש לכל אחד ואחד, אנחנו נהיה יותר חכמים מאשר לבוא ועכשיו לנסות לנחש כמה דמי קיום כל אחד יקבל ולאיזה קורס הוא יוכל להתקבל. דיברנו פה וגם אמרנו שנקיים ישיבה מסודרת ביחד עם הוועד כדי להבין איזו אוכלוסייה הולכת להיות מפוטרת ואיזה מענה יידרש כדי להשלים להם את כל הדברים בצורה הטובה ביותר.

ברור שאנחנו מדברים כדי להיות מוכנים, אבל צריך לדעת ולברר מה המקסימום ומה המינימום. כי יש לנו דוגמאות, יש משפחה עם שלושה ילדים, יש עם שמונה ילדים, צריך לדעת את הטווח.

זו חליפה שצריכה להיות תפורה לכל אדם, פרסונאלית, כל אחד והזכויות שלו.

משרד הקליטה, תסבירו לנו מה אתם עושים כדי למנוע את פיטורי העולים. מה שרת הקליטה עושה, מה המנכ"ל עושה מול חברת טבע. האם אתם מדברים, האם זה מעניין אתכם. תסביר לנו.

על השאלה הזאת אני לא יודע לענות לך. אני מוכן לבדוק אם נעשה ואם הייתה פניה, לא בדקתי את הנושא לפני. אני רוצה כן להבהיר בקשר לזכאויות, מי שעשה צבא, תקופת הזכאות שלו היא בניכוי תקופת הצבא. אם מישהו עבר את ה-15 שנה לצורך העניין ובתוך זה יש שירות צבאי, מורידים לו את השירות הצבאי כך שהוא יהיה בתקופת הזכאות. הדבר הנוסף, אמרתי 15 שנים, אבל היות וגם אנחנו מדברים על עולים אחרים שנמצאים בתוך הסיפור, לעולים האחרים זה עד 10 שנים בארץ.

סיוע נוסף שאנחנו יכולים ואפשר גם בזה לסייע, יש לנו תכנית של קידום העסקה באמצעות קידום מעסיקים. אנחנו לפרק זמן של כחצי שנה נותנים הטבה למעסיק כדי שיעדיף להעסיק עולים על פני מועסקים אחרים וזה השתתפות של כמחצית משכר מינימום חודשי למשך כחצי שנה.

יש התחייבות?

כן. יש התחייבות.

שהוא יעסיק אותם למשך חצי שנה?

כן. ההתחייבות שלנו כלפי המעסיק היא בעצם ראשית שהוא משלים, אם אנחנו נותנים מחצית משכר המינימום, שהוא ישלים לפחות לשכר מינימום והדבר הנוסף שימשיך להעסיק תקופה זהה לתקופת הסיוע. דהיינו אם נתנו חצי שנה, אז זה יהיה שנה.

זה עדיין לא נותן בטחון.

אנחנו רוצים לשמוע את משרד הכלכלה. אמרת שאתה לא יודע לענות מה שרת הקליטה עושה והמנכ"ל מול הנהלת טבע על מנת למנוע את הפיטורים של העולים החדשים. אני מבקש שתעביר את המסר ואנחנו רוצים לקבל את זה בכתב. נשמע את משרד הכלכלה.

שלום, אני יועצת מנכ"ל במשרד הכלכלה. אנחנו גם כהנהלת המשרד נפגשנו גם עם הוועד וגם עם הנהלת טבע. אנחנו פחות מטפלים באופן ישיר בעובדים המפוטרים, אנחנו כן מסתכלים על התמונה ברמת המקרו. פעם אחת, אנחנו יכולים לספר שאנחנו יודעים על מקומות עבודה, אנחנו יודעים שהביקוש לעובדים בירושלים א. הוא גבוה וב. הוא הולך לגדול. זה אנחנו יודעים ממענקים שאנחנו נותנים לחברות שבאות ורוצות לפתוח או להרחיב פעילות בירושלים. אנחנו יודעים לספר שבספירה שלנו יש מעל ל-250 מקומות עבודה שעתידים להיפתח, זאת אומרת זה לא שהם כרגע על השולחן, זה בעצם תקוע בתהליכים, כמו שגם בטבע קורים עכשיו תהליכים, כלומר כרגע עוד אין עכשיו מבקשי עבודה, אבל באמת מבחינה של להסתכל קדימה ולראות לאן אנחנו הולכים, אנחנו יודעים לספר על מקומות עבודה שאמורים להיפתח ממה שאנחנו רואים.

מעבר לזה אנחנו גם נפגשנו, גם משירות התעסוקה וגם ממשרד העבודה לא היו בישיבה שהייתה אצלנו בשבוע שעבר עם הנהלת טבע, כדי לראות אם יש דרך לסנכרן את פעילות הממשלה ולענות על הרבה מהשאלות, לא יודעת להגיד שכולם, לענות עליהן ביחד, אבל אנחנו כן בקשר איתם וגם אנחנו מחכים לראות את המיפוי של העובדים שעתידים להיות מפוטרים. פחות משנה מה יהיה המספר כי בסוף ברגע שיש גם עובד אחד אנחנו רוצים לדעת, אנחנו רוצים להכיר מה הפרופיל של כל אחד, כי אז באמת מי שיודע לעשות את העבודה ולתת את הקורסים ולתת את הליווי זה באמת במשרדים האלה. אבל אנחנו גם, ברגע שיהיה, אנחנו נמצאים גם בקשר עם משרד האוצר, גם בקשר עם משרד ראש הממשלה.

למה אתם צריכים לחכות שיהיה? האם אתם לא יכולים לבוא ולהגיד 'אנחנו ניתן לכם מענק או עידוד', מה שקודם אמרת.

משרד הכלכלה לא נותן לאדם מענק אלא לחברה. החברות צריכות לפנות אלינו ואנחנו - - -

טבע לא פנו אליכם?

טבע פנו ואני סיפרתי, אנחנו יושבים עם טבע ואנחנו - - -

עוד לא סגרתם. אתם במהלך הדיון?

אנחנו כל הזמן בקשר איתם ואנחנו גם בקשר עם חברות אחרות שמגיעות - - -

אנחנו רוצים לשמוע - - -

לי אין בשורה לתת לך שאם טבע יפטרו או לא יפטרו, מצד שני - - -

מה שאני רוצה לשמוע, האם משרד הכלכלה מתערב, מה שהנהלת טבע כתבה לי במכתב שקיבלנו הבוקר ש-180 יפוטרו ב-2018 והיתר יפוטרו בסוף 2019. האם משרד הכלכלה יכול להגיד אל תפטרו את ה-180 ב-2018 ונתערב מבחינה כלכלית. האם אתם הולכים לעשות את זה?

מה שאנחנו אומרים זה ככה, אנחנו נמצאים איתם בקשר, במקומות שאנחנו יכולים לסייע להם אנחנו קשובים אליהם. אני לא יודעת להגיד לך אם לנו יש את הפתרון שהנהלת טבע עוד לא מצאה אותו. כמו שיודעים כאן חברי הועד, כי פשוט שמעתי את השר אומר גם להם, אנחנו מאוד מעורבים. גם בכל אופציות הבחינה שטבע בוחנת עדיין את הפעילות שלה בירושלים, ככל שהיא בוחנת, שוב, זה של החברה ולא של משרד הכלכלה. מנגד, מה שאני באה ומניחה פה על השולחן זה שמשרד הכלכלה כן רואה את מקומות העבודה בירושלים ובסביבה כי עלה כאן גם בית שמש וגם מעלה אדומים וגם האזור של השפלה, של רמלה לוד. אנחנו יודעים לספר על איזה השקעות אחרות, איזה חברות אחרות באות ופותחות ומרחיבות את הפעילות שלהן ובעצם אנחנו יודעים מזה שיהיה ביקוש לעובדים. אז אנחנו יודעים לתת את התשובה בדיון הזה שעניינו המפוטרים, לתת את התשובה שאנחנו יודעים שיש גם ביקוש מהצד השני ושאנחנו גם יודעים לשתף פעולה ולראות איך אפשר לעזור למעברים האלה לקרות יותר בקלות. זה מה שאני אומרת על זה.

אין לך בשורה לתת לנו למנוע את הפיטורים.

קטונתי. כולם מעורבים וזה מעל ומעבר, וכרגע אין את הבשורה הזאת, אז בטח שלא באתי לכאן עם בשורה.

כשאתם חותמים עם החברות ואתם מחלקים להם מיליונים, הרי הטעות הגדולה שעשיתם עם טבע, לא את אלא משרדי הממשלה, שהם חילקו להם מיליארדים ולא עשו איתם התניות. זו הטעות.

שוב, אני לא יכולה לענות כאן בשם משרדים אחרים, אני יכולה לדבר שניתנו התניות, ודברים עדיין בבדיקה, כלומר אין לי כאן שורות תחתונות לתת אבל אני מסכימה איתך שאכן יש כאן משהו שדורש בדיקה. מרבית הכספים שמדברים עליהם זה כמובן רשות המסים וזה לא העולם שלנו. אז אלה התשובות. בתשובה שאני נותנת לכם לא בודקים מה יקרה עם טבע אלא באה ואומרת שיש השקעות גדולות שכבר פורסמו למשל מתחומי הפארמה שזה דומה, זה לא יעזור, זה לא טבע, אבל אלה מפעלים דומים שפותחים בירושלים, אז מבחינת הבשורה לעובדים זה אומר שיהיו כאן מקומות עבודה.

פרסמו בהתאם על פיזיקאים ועל מהנדסים. חשוב לציין שזה מה שפורסם, על רפא"ל אני מדבר וכאלה.

זה גם ב-2022. לא עכשיו.

אבל זו הבשורה לעובדי טבע, חשוב שיבינו שרוב העובדים במפעל הם עובדי יצור, לא פיזיקאים ולא מהנדסים. 12 שנות לימוד, לא שאני ממעיט בערכו של מישהו פה.

האם אתם גם משתתפים בהכשרות מקצועיות?

הכשרות מקצועיות זה באמת במשרד העבודה והרווחה, פעם זה באמת היה ביחד והשיח היה יותר פשוט, כשמשרד הכלכלה הכיל גם את התעסוקה, אבל באמת כרגע מפוצל וזה בזרוע שלהם. בגלל זה חשוב להגיד, והם העלו את זה כמה פעמים, הסיפור של המיפוי ושל הפרופילים, כי ברור שמחפשים מהנדסים, זה לא מדבר אל כולם. אבל אני כן יודעת מהרשימה של המפעלים שאני ראיתי שבאמת מה שמחפשים זה לא יהיה רק מהנדסים ומפתחים כאלה ואחרים וכן זה יהיה גם עבודת ייצור. אז אנחנו באמת נמצאים בקשר ומחכים לזה.

עוד משהו קטן. אפשר לעשות את השילוב הזה, אמנם אנחנו עובדי טבע ויש עוד הרבה מפוטרים במשק והכל, אבל איך אפשר להבטיח שיהיה את השילוב הראוי בין המפעלים לעובדים המפוטרים? כי אתם אומרים שיש דרישה, אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתחברים לדרישה הזאת.

בעצם החוליה שמחברת זה באמת שירות התעסוקה, שלשמחתי כבר יש איזה שהוא מבנה כי זה לא מובן מאליו, שזרועות שונות בממשלה יודעות לדבר כך ולהגיד, אני יודעת להגיד להם את רשימת המפעלים שקיבלו מענקים ממני והם יוכלו להכיר אתכם. זו החוליה שתקשר.

תודה. אנחנו צריכים לסכם את הדיון אבל אם אתה רוצה להגיב קודם.

אני שומע בקשב רב על כל מיני אנשים ומוסדות מדינה שמעבירים אחריות מזה לפה מזה לשם ותכניות ותכניות לפה. הייתי ממליץ יותר לקחת את העובדים, לדאוג להם על הערבות שלקחו עם הבנק שלא ייכנסו לחובות, לדאוג להם למשכורת של שנה מה שהם קיבלו עד עכשיו, שהמדינה תתערב באופן ברור, לא באופן מגמגם, שהמדינה תיקח אחריות, תיתן את התקציבים לאותם עובדים. כשהמדינה זורקת את העובדים לרחוב, המשמעות שלוקחים לחם מהפה של הילדים. כולם פה הורים.

הבעיה פה שזה מפעל פרטי. זה לא מפעל ממשלתי. לכן זה מה שעכשיו, זה שמשרדי הממשלה מתערבים עד הרמה של ראש הממשלה, שישבו עם מנכ"ל החברה והציעו להם מה שהמדינה יכולה לעשות כדי לעזור להם, אבל החברה היא פרטית. היא החליטה לסגור.

סליחה, כבוד היושב ראש, החברה הפרטית קיבלה מיליארדים מהמדינה על ידי סבסוד כל מיני הטבות כך שזה לא מדויק להגיד שהחברה פרטית. המדינה צריכה לקחת אחריות על ה אזרחים שלה, על ה ילדים, אם רוצים להוציא אנשים מהמצוקה, אנשים בגטאות כאלה ואחרים, זו בדיוק הדוגמה לא לשלוח הורים עובדים, עולים, אזרחים, לרחוב. בנאדם שמפטרים אותו מהעבודה יש לזה השלכות, יש להם ילדים והמדינה צריכה להיות ערבה לדבר הזה. הבנקים לא רואים קיץ או גשם. הם לוקחים, אין החזר, ישר שולחים אותו הביתה ועיקולים ובעיות במשפחה וסכסוכים עם האישה. אז העברת אחריות ממשרד כזה, משרד כזה, אתם רציניים? רוב האנשים שיושבים פה לא מתכוונים עכשיו ללכת ללמוד. הם מתכוונים ללכת ולעבוד ולהביא פרנסה. הם לא מתעסקים בפוליטיקה, אלא בעבודה קשה. הם יודעים רק לקום בבוקר, לעבוד קשה ולחזור הביתה. הם לא מחפשים עכשיו כל מיני קורסים כאלה ואחרים וסיסמאות סרק. הם מחפשים פתרון.

תודה.

מה שאני רוצה להגיד, אני בסך הכל די מתחבר לדבריו של ידידי כאן. בסוף אני רואה פה אנשים באמת טובים מולי, שיש להם הרבה רצון לסייע אבל אין שום דבר שמחבר בין כל המשרדים או אני אגיד קצת יותר גס, אני לא רואה תכנית מיוחדת למשבר שאנחנו נמצאים פה בטבע והייתי מצפה לא מהחבר'ה כאן, זה באמת בדרגים יותר ברמה של מנכ"לים ואפילו שרים, להקים ועדה משותפת ולדון פרטנית בעניינה של טבע כי אנחנו שומעים מה שיש במשק היום, מה שמקובל. הייתי רוצה, גם אם זו טיפה חוצפה, לבוא ולהגיד 'חבר'ה בואו נקים ועדה מיוחדת לדברים של טבע ונדאג בדיוק לדברים שידידי כאן אמר, שתהיה להם פרנסה מהיום הראשון'. ותסלח לי, אני יודע שהצגת את הדברים כמו שהם, שיקפת אותם, אבל מה הם יעשו ב-1,300 שקל? ואם הם צריכים הכשרה קצת יותר ארוכה, לדאוג להם באמת שתהיה להם פרנסה קצת אחרי ופרנסה ראויה, כאן אם אנחנו נצליח להביא את הועדה הזאת שישתתפו בה גם הביטוח הלאומי, גם לשכת העבודה, גם משרד העבודה ובוודאי משרד הכלכלה, אם נצליח להקים ועדה כזאת שתבוא ותבנה תכנית ייעודית לאותם אנשים שאנחנו רואים, ממש פשוטי העם, אנשים הכי פשוטים שיש, זו תהיה הצלחה.

תודה. אני צריך לסכם את הדיון. קודם אני מודה לכל המשתתפים כולם, לנציגי העובדים, ההסתדרות הלאומית ונציגי משרדי הממשלה. אנחנו באמת כואבים את הכאבים שלכם ואני מקווה שלא נגיע לפיטורים. אני מסכם: ועדת העלייה והקליטה קוראת 1. להנהלת מפעל טבע לא לפטר את עובדים ולא לסגור את המפעלים, במיוחד בירושלים. אנחנו קוראים להנהלה לשקול מחדש את החלטתם. זה לא אנושי לשלוח את העובדים עם משפחות עם חובות ועם משכנתא, לשלוח אותם הביתה. זו משימה לאומית לקלוט את העולים החדשים במדינת ישראל ולכן אנחנו קוראים להנהלת טבע לקחת חלק במשימה הלאומית של קליטת העלייה. 2. ועדת העלייה והקליטה קוראת למשרדי הממשלה ובראש ובראשונה למשרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה ומשרד הקליטה להקים ועדה מקצועית ברמה בין משרדית, ברמת מנכ"לים, כדי לנהל משא ומתן עם הנהלת טבע למנוע את הסגירה ופיטורי העובדים. אלה ההחלטות שקיבלנו בעקבות הדיון ששמענו מועד העובדים ומהעובדים וגם ממשרדי הממשלה. אנחנו נשלח מכתב ונעביר את ההחלטות הללו לשרים הנוגעים בדבר. תודה רבה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.