הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום ב/ כה' בכסלו תשנ"ו, 18.12.1995, בשעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; היוי'ר א' גולדשמידט

ר' אלול

ר' זאבי

ע' זיסמן

ר' כהן

ר' נחמן

מ' קצב

מ' שטרית

ס' שלום

י' שפי

יושב ראש הכנסת, ש' וייס

ש' יעקובסון, מזכיר הכנסת

ש' כרם, סגנית מזכיר הכנסת

ד' לב, סגן מזכיר הכנסת

י' קוצ'ק, ממונה על השכר במשרד האוצר

יי כהן, משנה לממונה על השכר

י' למברגר, חשב הכנסת

מ' אוהלי, יועץ משפטי של משרד התקשורת

א' בן יוסף

יועצת כלכלית; ס' אלהנני

יועץ משפטי; צי ענבר

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

הצעת חוק הסדרים במשק (מס' 2) (תיקון חוק הבזק) התשנ"ו-1995



הצעת חוק הסדרים במשק (מס' 2) (תיקון חוק הבזק) התשנ"ו -1995

אני פותח את הישיבה של ועדת הכנסת. אנחנו

מקיימים היום ישיבה שהנושא המרכזי שלה הוא

המשך ישום החלטות ועדת רוזן-צבי בנושא שכר חברי הכנסת וההטבות הנלוות

לשירותם הציבורי של חברי הכנסת.

המניע הטכני לקיום הישיבה זו בעיה ספציפית שאנחנו צריכים לדון בה כאן,

והיא קשורה בהעלאה של % 30 בשכר, שאמורה להכנס לתוקף ב-1 באוקטובר,

שהוחלט לגביה בוועדת הכנסת בראשותו של ח"כ ח' מרום לפני כמה חודשים

ותוקן בעקבות זה גם החוק. אבל לא זו הסיבה היחידה שאני החלטתי לקיים את

הוועדה הזאת היום.

לפני שבוע ימים היה דיון בתוכניתו של גבי גזית לגבי שכר חברי הכנסת,

לגבי נושא של פנסיה, לגבי נושא של הטבות, וחשבתי שכיוון שאנחנו משרתים

את הציבור ואנחנו חשופים לעין הציבור, חשוב היה חלק מן הדברים שהושמעו

באותה תוכנית להבהיר וללבן כאן, בפורום הרחב הזה, שאמור לקבל את

ההחלטות, ולדעתי גם להסיר כמה אי-הבנות או אי-בהירויות שעלו באותה

תוכנית.

אני יודע שהנושא הזה הוא נושא מאוד רגיש, והוא נושא שהציבור בוחן אותו

בשבע עיניים. אני מאוד שמח שסוג כזה של דיון בוועדת הכנסת נעשה בחשיפה

לעיני הטלוויזיה והתקשורת. אני לא חושב שצריך להסתיר את הדברים, הדברים

צריכים להיות על השולחן ושהציבור ישפוט אותם על פי מהותם, ועל פי הדרך

שבה הם נקבעים. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת, שעל פי חוק ועל פי הנוהג

ועדת הכנסת היא זו שמחליטה את כל ההחלטות שקשורות בנושא השכר ובנושא

ההטבות לפעילותם של חברי הכנסת. כמובן שדבר זה מהווה ויוצר קושי לא

פשוט, משום שאתה בעצם מאפשר באמצעות חוק לאנשים שנהנים מההחלטות לקבוע

את אותן החלטות. לכן נכון עשתה ועדת הכנסת, שהחליטה להעביר את כל

הסוגיה של שכר חברי הכנסת להכרעה של ועדת ציבורית, בראשות פרופסור

רוזן-צבי, שהיום גם מכהן בוועדת שמגר, והוא הגיש המלצות לוועדת הכנסת,

חלק מההמלצות יושמו, וחלק מההמלצות טרם יושמו.

נושא מאוד מאוד רחב וחשוב הוא הנושא של עתיד הגימלאות, הפנסיה לחברי

הכנסת, עדיין לגביו ועדת רוזן-צבי לא הביאה בפנינו את המסקנות. אנחנו

עדיין חיים על פי המצב הקיים, אנחנו אמורים לקבל מוועדת רוזן-צבי

המלצות לגבי סוגיית הפנסיה לחברי הכנסת, והמלצות אלה תובאנה בפני ועדת

הכנסת ברגע שהוועדה תסיים את עבודתה בעניין זה.

חשוב שהציבור ידע שאנחנו פועלים בעניין שכר חברי הכנסת על פי המלצות של

ועדה ציבורית, שיושבים בה אנשים שאינם חברי כנסת.

אני רוצה לצטט משפט אחד מדוח ועדת רוזן-צבי, עמוד 4. מדובר בהתייחסות

של דוח הוועדה לעובדה שהכנסת היא זו שקובעת את שכר חבריה. הוא אומר על

כך-

"אנו מדברים על ניגוד עניינים ציבורי בלבד, להבדיל מניגוד עניינים

משפטי, הואיל שהחוק הסמיך את הכנסת עצמה לעשות כן, מבחינה זו רשאית

הכנסת להחליט על השכר, התנאים הנילווים והגימלאות ללא כל מעורבות של



ועדה כלשהיא. בחמנעותה מהחלטה עצמית, ובהזדקקותה לפיקוח ציבורי

וולונטרי, קרי בכך שהעברנו את העניין לשיפוטה או להמלצותיה של ועדה

ציבורית מחמירה הכנסת על עצמה ומשמשת דוגמה הולמת וראויה".

הרבה פעמים כבוד הכנסת נפגע ונשחק, בין היתר כתוצאה מאי-ידיעה, והוועדה

עצמה מוצאת שלמרות שעל פי חוק אנחנו מוסמכים להחליט על השכר ועל ההטבות

שלנו, אנחנו החלטנו להעביר את הנושא להחלטתה ולהכרעתה של ועדה

ציבורית.

על פי המלצת ועדת רוזן-צבי הוחלט שחברי הכנסת מתאריך מסוים, החל מ-1

באוקטובר 1996, לא יוכלו יותר לעסוק בעיסוק נוסף למעט עבודתם

הפרלמנטרית. קרי, את כל זמנם ומרצם יקדישו אך ורק לעבודה פרלמנטרית,

ולא יתאפשר להם עוד להנות מעיסוק נוסף. כידוע עד היום ועד 1 באוקטובר

רשאי כל חבר כנסת, יש כאלה המנצלים את זה ויש כאלה שלא, לקיים עיסוק

נוסף ולהרוויח במסגרת העיסוק הנוסף עד מחצית מהמשכורת של חבר הכנסת.

ענייו זה מטעמים רבים והגיוניים בוטל או יבוטל החל מ-1 באוקטובר. כנגד

זאת המליצה ועדת רוזן-צבי להעלות את שכר חברי הכנסת החל מ-1 באוקטובר

ב- % 33. ההחלטה הזו התקבלה בוועדת הכנסת עוד בטרם מוניתי להיות יושב

הראש של הוועדה הזו, ועדת הכנסת בעצם תיקנה את החוק וקיבלה את העקרון

שהחל מ-1 באוקטובר יעלה שכר חברי הכנסת ב- % 33, ומרגע זה ואילך לא יוכלו

לעסוק בעיסוק נוסף.

התעוררה בעיה, אגב דיון בוועדת הכספים של הכנסת, שדנה בשכר סגני השרים

שהוא צמוד לשכר חברי הכנסת, והשאלה היתה כדלקמן. שכר חברי הכנסת מתעדכן

אחת לשלושה חודשים, על פי העלייה בשכר הממוצע במשק. ב-1 באוקטובר, מועד

העלאת השכר ב-% 33 על פי ההחלטות אמור להתעדכן גם שכר חברי הכנסת לפי

העלאה בשכר הממוצע במשק בשלושת החודשים שיקדמו לאותו תאריך. השאלה

שנשאלה היא האם העלאת השכר של % 33 כוללת בתוכה את ההצמדה של שלושת

החודשים, או שהיא נעשית מעבר להצמדה של שלושת החודשים. במלים אחרות, אם

נניח השכר הממוצע במשק יעלה בשלושת החודשים האלה ב- % 3, אז לפי פרשנות

אחת השכר יעלה ב- % 3 מ-1 באוקטובר, ועל העליה הזו יתוספו 330/0. לפי

פרשנות אחרת, % 3 מובלעים בת % 33 והשכר יעלה רק ב-330/0, ללא התוספת

הזו. לעניין זה פניתי אל היועץ המשפטי של הכנסת, צבי ענבר, וביקשתי את

חוות דעתו.

אנחנו כל הזמן נקלעים למצוקה קשה מאוד עם

דעת הציבור בעניין זה. יש אי נחת אצל חלק

מהציבור שמתפשט על אימת שאנחנו דנים בסוגיות אלה. אני ממליץ לוועדה,

כדאי לדעתי לסיים את הטיפול ברוב העניינים במנה אחת, אם אפשר. כל עיסוק

בעניין זה מעורר מחדש ופותח פצע שבחלקו הוא אי-הבנה ובחלקו תוצאה מכך

שאנחנו גוררים איתנו החלטות של קודמנו. לקודמנו היו הרבה מאוד החלטות

שעל פניהן נראו כמיטיבות עם חברי כנסת. אבל זה היה בתקופה ששכרם של

חברי הכנסת היה נמוך מאוד. זאת אומרת היה לזה אז צידוק על רקע העובדה

שהשכר היה נמוך הרבה מאוד שנים. אנחנו ביטלנו כבר את כל העניין, ובצדק,

של האפשרות להשתמש בסיוע רפואי נוסף, וכאשר אנחנו ביטלנו, ביררנו אצל

מר למברגר, הסתבר שב-400 שקל בסך הכל הוציאו שניים-שלושה חברי כנסת,

באותה תקופה, אבל זה היה כתם עלינו. אין לנו שום העדפה רפואית, עדיין

בתקשורת ובמכתבים למערכת מציינים שיש לנו. אין לנו. כדאי להבהיר את

הדברים.



אני ממליץ מאוד שהוועדה תזמין מחקר ממוקד מאוד, ושזה לא יארך זמן רב,

ואולי לפני ההכרעות פה, של טבלת השכר הציבורי במדינת ישראל. לפנות

לכלכלן שמסוגל לעשות זאת. ואז להשתדל שהשכר של חברי הכנסת יהיה בעצם

באמצע. זה בסדר, זה שכר הוגן מאוד. כי קיימות כל מיני אגדות שאנחנו

אי-שם בצמרת, וכדאי שיהיה לנו מסמך כזה. גם בעבורנו. אם יש צורך בהקצבה

כדי לעשות את המחקר הזה, זה גם לטובת הציבור, שידע איפה אנחנו עומדים.

דבר שלישי, בהקשר הזה, נפלה כבר החלטה שמעלים את השכר באוקטובר. אני לא

הייתי מרוצה ממנה ואני לא רוצה לעורר את הכל מחדש, ערב בחירות בדיוק.

אנחנו ממלאים תפקיד שיש בו מידה רבה של שליחות. בוודאי שלא מדובר בשכר

גבוה ולא צריך שתהיינה פריבילגיות גדולות. צריך ליצור מצב שזה יהיה שכר

הוגן, לא מתגרה.

ח"כ א' גולדשמידט, אני מקווה שאתה תצליח בזה, קודמך הצליח בזה באופן

חלקי, וזה שלפניו באופן חלקי, להגיע למצב שיש לנו מינימום שמצטייר

כפריבילגיה. כלומר שכר הוגן, מינימום סידורים שהם שונים מהסידורים של

שאר האזרחים. אני יודע שזו יכולה להיות פגיעה קשה מאוד בזכויות מוקנות

של מי שהיו פעם חברי כנסת. אבל לקראת הכנסת ה-14, צריך להגיע לסידור

של מינימום חיכוך בהקשר הזה, וכאן נכנס גם עניין הפנסיה.

אני פונה לחברי הכנסת, כי אנחנו מופיעים מדי פעם, אנחנו לפעמים לא

מציינים מספר עובדות, והתוצאה יוצאת גם בהכפשה של הכנסת. כאשר מדברים

אפילו על הפנסיה, ש-% 4 זה לא מעט. היה בזמנו היגיון בעניין זה, צריך

לבדוק אותו מחדש. למשל העובדה שלחברי כנסת אין בכלל לא קרן השתלמות, לא

שבתון, לא תוספת אקדמית, לא תוספת ותק, עכשיו התחיל. לא ארוחות חינם.

כל סגן ראש עיר קטנה מקבל השתתפות באחזקת רכב, לפעמים אפילו רכב. יש

בארץ עשרות אלפי אנשים שמקבלים רכב בתפקיד, הקהל חושב שלנו יש רכב, הוא

לא יודע שאנחנו משלמים גם הוצאות נסיעה, כמו רב-סרן בצבא שיוצא בתפקיד

ודברים כאלה. אני לא אומר שמגיע לנו יותר, אבל יש פער עצום בין הדמות

שלנו, שזה המצב הריאלי, לתדמית. אז אם הוועדה תוכל לעשות כאן לצמצום

הפער, גם על ידי פרסום מסמך מרוכז, יסודי מאוד, שנצייד בו גם את חברי

הכנסת בהופעותיהם. לא לזייף, אבל לפחות לומר את האמת.

להגיע למצב של שכר הוגן, מינימום תנאים נילווים, אם אפשר, ואני מודה

לכם.

היו"ר א' גולדשמידט; אני לא יודע אם הזמן יאפשר להעלות בישיבה

זו סוגיות נוספות, כולל נושא פעימות המונה

שניתנות לחברי הכנסת ולגימלאים. גם כאן היתה אי-הבנה שאני חושב שצריך

להבהיר אותה. הנושא של העיתונים היומיים, התחבורה הציבורית חינם,

והנושא של תוספת של % 25 לדף לבוחר. אני לא יודע אם נגיע לכל.

גם המלצות חיוביות של ועדת רוזן-צבי וגם

המלצות שליליות. לא יכול להיות שוועדת

הכנסת תחליט איך להרע לחברי הכנסת בלי לטפל בבעיות של צורת עבודתם של

חברי הכנסת. אני מוחה על זה. אנחנו אימצנו בוועדה את הדוח כולו, בהחלטה

פה אחד של הוועדה, עושים צחוק מאיתנו. אני בעד אימוץ דוח רוזן-צבי

כולו, ככתבו וכלשונו, על החיוב ועל השלילה שבו. כל פעם מטפלים בעוד

נקודה, ומשאירים את תנאי העבודה של חברי הכנסת מתחת לשולחן.



היו"ר א' גולדשמידט; אני רוצה לעבור לנושא הראשון, נעבור נושא

נושא ובכל נושא תוכל להגיד את דעתך.

אני מציע שנסתפק ב-% 33 אם בכלל.

אני אביא את הנושא של חובת הנחה ברגע

שנציג הממשלה יהיה פה.

אדוני היועץ המשפטי, האם % 33 כוללים בתוכם את ההצמדה של 1 באוקטובר, או

נעשים בנוסף להצמדה של 1 באוקטובר?

השאלה הראשונה היא מה אומר המחוקק, ואם

דברו לא ברור, מה כוונת המחוקק. המחוקק

אמר את דברו בשני חיקוקים. האחד הוא סעיף 11 לחוק שכר חברי הכנסת, שם

"משכורתם של חברי הכנסת כפי שהיא ביום 30 בספטמבר 1996 תועלה החל ביום

1 באוקטובר 1996 ב- % 33". זאת ותו לא.

ההוראה השניה היא הוראת סעיף 5/ב' להחלטת שכר חברי הכנסת, והיא אומרת

כך-

"השתנה השכר הממוצע ב-1 באפריל או ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר (זה נוגע

לענייננו) או ב-1 בינואר משיעורו שלושה חודשים קודם לכס, ישתנה מאותו

מועד שכר היסוד של יושב ראש הכנסת, חברי הכנסת, כל הנוגעים בדבר, כך

ששכרם הכולל ישתנה באותו יחס".

כלומר, סעיף זה מעמיד בפנינו שני מועדים, 1 ביולי, 1 באוקטובר. אם בין

ה-1 ביולי ל-1 באוקטובר השתנה השכר הממוצע ב-30/0 ישתנה גם השכר הממוצע

של חברי הכנסת ב-% 3. המועד הוא 1 באוקטובר לעומת 1 ביולי. לי נראה

שהסכום הקטן נכלל בתוך ההעלאה הגדולה. אבל היות שאמרתי שאם דבר המחוקק

אינו ברור אני פונה לכוונת המחוקק, לא מצאתי בדברי הכנסת ואינני זוכר

שהסוגיה הזו בכלל נדונה. הסוגיה לא התעוררה בכלל. לכן אני נוטה

לפרשנות. אני סבור שזכותכם בהחלט לקבוע כך, כי הרי זו אותה ועדת כנסת

שהחליטה על 330/0, אבל אז תאמר ועדת הכנסת את דברה במפורש. יש גם עדכון

שכר ממוצע בנוסף לעדכון שנקבע בסעיף 11 לחוק, וההחלטה הזאת: תבוא לידי

ביטוי בהוראה משפטית מחייבת.

כהן ואני היינו מ ו המחוקקים

שעשו את החוק הזה, חוק זה נעשה עוד לפני

ההנחה, הקריאה הראשונה שלו.

אפילו אם הפרשנות המשפטית אומרת שצריך להוסיף, נניח שהעדפון לא היה

באוקטובר אלא היה בספטמבר, איש לא היה מעלה את השאלה. היה עדכון

בספטמבר. אפילו אם המצב מאפשר לחברי הכנסת לקבל את העדכון שלושה אחוז,

נניח שיהיה עדכון של השכר הממוצע במשק, ועל זה 33%, אני מציע שנוותר על

זה, שהעדכון יהיה 33% בלבד, על פי החוק, ונגמור את הדיון.

היו"ר א' גולדשמידט; זאת גם דעתי, אבל חשבתי שמו תראוי שנשמע

לפני זה את חוות הדעת המשפטית. אם חברי



הכנסת שנוכחים כאן מסכימים להצעתו של ח"כ מ' שיטרית אנחנו יכולים לסיים

את הדיון בשלב הזה. מקובל עליכם.

יש פה השלכה להחלטה שלנו על מה שקורה בוועדת הכספים. גברת שניידר.

בניגוד למצב לגבי חברי כנסת, הרי שלגבי

נושאי משרה ברשויות השלטון, כגון נשיא

המדינה, שופטים, שרים, סגני שרים, מבקר המדינה, הסמכות לקבוע את שכרם

ואת ההטבות השונות מצויה בידי ועדת הכספים של הכנסת בדרך של החלטה.

לאחרונה החליטה ועדת הכספים של הכנסת ללכת בעקבות החלטה של ועדת הכנסת

ולקבוע כי שכרם של סגני שרים יועלה ב-% 33 גם כן ב-1 באוקטובר 96',

והתעוררה אותה שאלה משפטית לגבי העדכון האוטומטי, לעומת אותם 330/0.

ינהגו בדיוק באותה דרך. כלומר חוות הדעת המשפטית של עורך דין צבי ענבר

תתפוס גם לגבי הנושא של שכר סגני שרים וכל מה שיוחלט כאן לגבי חברי

כנסת יחול גם על סגני שרים.

היו"ר א' גולדשמידט; היועץ המשפטי של משרד התקשורת, תתייחס

בבקשה לנושא של שחרור מחובת הנחה, הצעת

חוק הסדרים במשק המדינה מספר 2, תיקון חוק הבזק ותיקון עקיף חוק הבזק.

בקשת לפטור מחובת הנחה את הצעת

חוק הסדרים למשק המדינה מסי 2, תיקון חוק

הבזק התשנ"ו-1995, חובת הנחה מוקדמת. הסיבה היא משום שוועדת הכספים דנה

כרגע בחוק ההסדרים במשק המדינה, והמטרה היא להכליל את זה בהצעת החוק

הכללית שתאושר על ידי הכנסת השבוע, וכדי לאפשר להחיל את הנושא הזה כבר

ב-1 בינואר.

מ' שיטרית; י אני מתנגד לעניין הזה. חוק ההסדרים הוא

חוק המנוגד להליך החקיקה הרגיל, ולצערי

הרב חוק ההסדרים הפך להיות פלטפורמה לממשלה להעביר חוקים בדקה התשעים

כדי לעקוף את כל המערכת. אם לממשלה מותר להשתמש בחוק הזה כפלטפורמה

להעביר חוקים כדי לעקוף את הכנסת, אני כאופוזיציה הרי אין לי כלי אחר,

אני לא ממשלה. לממשלה יש צוות ואנשים ומנגנון שלם שצריך לתכנן את צעדיה

מראש, והיא יכולה ללכת בדרך החקיקה הרגילה. אנחנו כאופוזיציה מקבלים את

חוק ההסדרים שמשמש כפלטפורמה בלתי רגילה בגלל היותו חוק ההסדרים.

מכיוון שהדרך היחידה שלי להגיש הסתייגות חקיקתית היא דרך חוק ההסדרים

ולעקוף כביכול את כל התהליך. אני מציע שהממשלה תבטל את חוק ההסדרים

ואנחנו לא נגיש כל הסתייגות, כי לא יהיה מה להגיש הסתייגות. הרעיון של

להוסיף חוק נוסף על חוק ההסדרים, בעיני הוא פסול. ודאי שלא צריך לפטור

אותו מחובת הנחה. הממשלה רוצה להעביר חוק, בבקשה, יש לה את השולחן של

הכנסת, תגיש אותו, תדון בו, קריאה ראשונה - יהיה דיון בכנסת, תהיה

בעניין זה חקיקה רגילה. למה צריך חוק הסדרים בשביל להעביר חוק. אין שום

דבר בוער, ואם לא יהיה עד 1 בינואר אז יהיה עד 1 במרץ. אז חודשיים לא

יגבו אגרות נוספות.

כמו ח"כ מ' שיטרית, גם אני לא רואה את

הנוהל הזה של חוק ההסדרים. הוא הומצא

בזמנו על ידי ראש הממשלה ש' פרס, זו דרך לכפות על הכנסת נוהל מזורז

מבלי שאנחנו מתכוננים ברצינות, מבלי שלמדנו את הנושא המוצע. לעתים

נדירות יש סיבה להנחה המוקדמת לאישור של הנחה כשקרה משהו בלתי צפוי.



אינני יכול להבין מה היה לא צפוי בהצעה זו, לא ראו את הדברים האלה

בממשלה קודם? לא יכלו להגיש את זה בצורה מסודרת? לתת לנו להתכונן,

להגיב. זו שיטה לכופף את הכנסת לפי נוחיות של הממשלה או של פקידי

הממשלה, ואני אצביע נגד.

ר' אליל; חי'כ מי שיטרית, בכנסת אתה יותר שנים ממני.

אמרת שזו שיטה פרלמנטרית כאופוזיציונר.

היו"ר א' גולדשמידט; אני מעלה את הנושא של שחרור מחובת הנחה

להצבעה. השחרור מחובת הנחה מופיע בתקנון

הכנסת ומאפשר לממשלה לשחרר מחובת הנחה. נדמה לי שכאשר אתם הייתם בממשלה

גם שחררתם פה ושם מחובת הנחה. מי בעד שחרור מחובת הנחה ירים את ידו, מי

נגד. החוק שוחרר מחובת הנחה.

ההחלטה של ועדת הכנסת אומרת כדלקמן, שבעדכון השכר ב-1 באוקטובר העדכון

יכלול בתוכו את ההצמדה של אותם שלושה חודשים. במלים אחרות, ועדת הכנסת

מוותרת על חלק משכר חברי הכנסת על חלק מהתוספת.

ואני מבין שעניין זה מכניס גם את סגני השרים, לפי העמדה שהציגה פה

הגברת אנה שניידר.

זה לא מחייב שינוי חקיקה, משום שהיועץ המשפטי של הכנסת פירש כך את סעיף

החוק.

ס' אלחנני; העובדה שנכנסתי לוועדת הכנסת לדבר זה

נובעת מכך שוועדת הכספים מקפידה ששכר סגני

השרים יהיה תואם הן בתוכן והן בניסוח לשכר חברי הכנסת. בצורה שזה כתוב

עכשיו, לדעתי, צריך לעשות תיקון ניסוח ולהתעלם לחלוטין מה-30 בספטמבר,

שזה תאריך ממש.

היו"ר א' גולדשמידט; את עכשיו מחזירה אותנו אחורנית לתחילת

הדיון. היועץ המשפטי של הכנסת אומר שלפי

הפרשנות זאת התוצאה.

ב-30 בספטמבר, כי ב-1 בספטמבר זו יכולה

להיות תוספת יוקר שנכנסת אוטומטית, מועדי

העדכון הם תמיד 1 ביולי, 1 באוקטובר, 1 בינואר ו-1 באפריל. אם אתה עושה

את זה לעומת מועדי העדכון הקבועים נשמר היחס הקבוע לשכר הממוצע במשק,

כל הדברים מסודרים. מה שנעשה בין תיקון לתיקון נספג אחר כך בעת העדכון.

לכן, לדעתי הניסוח צריך להיות במקום העדכון של 1 באוקטובר 96, 'במקום

זה פשוט להגיד, על אף העדכון ב-1 באוקטובר יעלה שכרם ב- % 33 לעומת שכרם

ב-1 ביולי או במועד העדכון הקודם, כי זה יכול להיות גם 1 באפריל, יכול

להיות שביולי לא יהיה עדכון, יכול להיות שב-1 באוקטובר תהיה ירידת

שכר.

היועץ המשפטי של הכנסת יחד עם היועצת

המשפטית של ועדת הכפסים יבדקו אם יש מקום

להבהיר את הדברים בניסוח אחר. אם הם יגיעו למסקנה שאכן צריך לעשות את

זה, אנחנו נעביר תיקון לחוק שיבטא את ההחלטה שלנו בצורה שאינה משתמעת

לשתי פנים.



הנושא השני הוא שאלת תוספת אחזקת הרכב. ההמלצה של ועדת רוזן-צבי היתה

שתוספת אחזקת הרכב שמשולמת היום לחברי כנסת תכלל במרכיבי השכר של חברי

הכנסת. המשמעות המיידית היא העובדה שגימלאי הכנסת, חברי הכנסת שנמצאים

בגימלאות, בעצם שכרם לצורך פנסיה עולה בשיעור העלאה של אחזקת הרכב.

נושא זה מאוד בעייתי ויש לו השלכות על כלל המשק. לכן ביקשתי מהממונה על

השכר באוצר, מר יוסי קוצ'יק, להציג את הנושא הזה ואת ההשלכות שלו.

בדיונים הקודמים שהתנהלו בוועדת הכנסת

באשר לאימוץ המלצות ועדת רוזן-צבי, בין

היתר העליתי את החשש שלי באשר להמלצת ועדת רוזן-צבי להחיל או להכניס את

אחזקת הרכב של חברי הכנסת לתוך השכר הקובע לפנסיה. הפניתי את החששות

שלי ליושב ראש הוועדה וליושב ראש הכנסת, והם הפנו אותי לוועדת רוזן-צבי

על מנת להסביר את עמדת הממונה על השכר לוועדת רוזן-צבי. אני אכן הולך

לעשות כך על מנת להסביר לוועדה מהן ההסתייגויות ומהן הסכנות שטמונות

בהחלטה זו.

כפי שאתה יודע, שפרופסור זוסמן יהיה בריא, הדוח שלו מת, אז כרגע אין

ישום דוח זוסמן ולא יהיה ישום דוח זוסמן.

אני שומע שלגבי עובדי המדינה מתכוונים

להחיל את הכללת מרכיבי השעות הנוספות.

זה דבר לגמרי שונה. בנוגע להסתייגויות

העיקריות שלי, בחישוב שאנחנו עשינו הערך

של אחזקת הרכב לחברי הכנסת הוא כ-4100 שקל לחודש. יש לכך כמה משמעויות

כאשר מכניסים את זה לשכר הפנסיוני. אם היית רוצה להכניס את זה בעלות

אפס היית צריך לחתוך את ה-4,100 שקל האלה למחצית הסכום.

דבר שני חל כמובן על גימלאים באופן אוטומטי, אשר כיום החוק החדש של

עיסוק חברי הכנסת, כפל תפקידים, עיסוקים נוספים וכדומה לא חל עליהם.

דבר נוסף, יש 1,300 בכירים במשק שצמודים לשכרם של חברי הכנסת וסגני

השרים. זאת אומרת, המשמעות היא שמנכ"לים שיש להם רכב צמוד ושנהנים מרכב

צמוד יהנו בעצם גם מתוספת השכר הזו, מכיוון שאנחנו צמודים לשכרם של

חברי הכנסת. יש 1,300 בכירים כאלה בממשלה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים

הסטטוטוריים. זאת אומרת שמנכ"ל שיש לו רכב צמוד ונהנה מרכב צמוד יהנה

פתאום מתוספת שכר של 4,100 שקל לחודש. אני חושב שזה אבסורד שאי אפשר

להשלים איתו, ואני לא אוכל להתמודד עם זה מכיוון שההשוואה היא השוואה

לשכר, היא לא השוואה לסיבות.

דבר נוסף, אתם יודעים שיש רבים שטוענים שאחזקת רכב היא תוספת שכר לכל

דבר ועניין, ויש על כך מאבקים קשים בבתי הדין לעבודה. אם בבתי הדין

לעבודה יוכר הרכב כשכר לכל דבר ועניין לצרכים פנסיונים, המשמעות היא

החלטה שתעלה למדינה מיליארדים, כיוון שזה הולך אחורה, זה הולך לגימלאים

וזו יכולה להיות מכה אנושה. המשמעות היא שחברי הכנסת יהיו הראשונים

שיחילו את אחזקת הרכב לתוך השכר, מבחינה פנסיונית תהיה לזה משמעות

חמורה.

אי אפשר לעשות דיון בדרך הזאת. אנחנו

לוקחים מוועדת רוזן-צבי את הנקודה שנראית



לנו באותו רגע ובה אנחנו דנים. אני חושב שצריך לדון בסוגיה זו יחד עם

כל יתר הסוגיות של דוח רוזן-צבי בחבילה אחת. לא יתכן לקחת סעיף אחד

מתוך הצעת החוק ולהגיד אנחנו עכשיו דנים בזה. האם הוגשה עכשיו בקשה על

ידי מישהו מחברי הכנסת להחיל עכשיו את השכר הפנסיוניל אני לא מכיר אף

חבר כנסת שהציע את זה. לכך הדיון הזה כרגע מיותר, מכיוון שאנחנו לא

מתכוונים, אף אחד לא ביקש להחיל את זה הלכה למעשה היום. אני מציע לדון

בדוח רוזן-צבי כחבילה אחת ואני ממליץ על שינויים מסוימים לטובה

ושינויים מסוימים לרעה בתנאי חברי הכנסת. אי אפשר לדון באחד בלי לדון

בשני, כי אחרת אתה הופך את חברי הכנסת לתוף שכל אחד שרוצה לעשות רעש

בתקשורת מכה על התוף הזה. אני חושב שצריך להפסיק את זה. יש דברים פי

אלף יותר דחופים מאשר זה. אני חושב שתנאי עבודתם של חברי הכנסת, שהוא

הדבר הראוי והחשוב ביותר בדוח רוזן-צבי, ישום שהוא לא תוספת שכר ולא

לגימלאים ולא לצמודים אלא לכך שהציבור יקבל שירות, ואת זה אנחנו לא

עושים. אני מדבר על דברים יותר אלמנטרים בדוח הזה. אז נדון בזה בסדר

מסוים. הדבר הזה הוא סעיף קטן בדוח רוזן-צבי שאני לא חושב שהוא ראשון

מעלה לדיון.

בהמשך לדבריו של ח"כ מ' שיטרית, יש עקרון

מתודי שאומר מן הכלל אל הפרט ובחזרה. דנים

בזה כהכללה, קוראים את הכל ואת זה עשינו. בצדק אתה מגיע אל הפרט, לבסוף

נרד לתמונה שוב חזרה, הסדר ראייה כוללת.

כשרוזן-צבי הגיש את הדוח הזה ההשקפה שלי היתה, שצריך לקבל אותו בשלמות

או לא לקבל אותו, אי אפשר לקבל חלקים ממנו. אף על פי שמחלקים ממנו לא

הייתי מאושר, אבל התפיסה הבסיסית שלי אמרה לקבל הכל או לא לקבל כלום.

לכן אני לאורך כל הפרק של אל הפרט, כשאתה צריך להעביר סעיפים אל הפרט

אהיה נאמן לרוזן-צבי ללא קשר למה אני חושב שיותר טוב, כי אני לא חבר

בוועדת רוזן צבי, אני חבר בוועדת הכנסת שהחליטה פה אחד שהיא מקבלת את

התיק בשלמות.

בצדק אתה מעלה את הסעיפים אחד אחד, כי אתה עוסק כרגע בפרק של הפרט.

בנושא שעולה ברגע זה, עניין הרכב, ומאיימים עלינו עם 1,300 עובדי מדינה

בכירים, זה יגרוף אותם, לפי דעתי זה לא עסקנו, ואנחנו צריכים לתבוע

מהאוצר לנתק את ה-1,300 מחברי הכנסת. אנחנו עוסקים רק בחברי הכנסת. אין

לנו סמכות לעסוק בעובדי מדינה. אנחנו לא מושפעים מהם, הם לא משפיעים

עלינו. הוא התחייב בוועדת הכנסת, הוא אמר אני אדאג לנתק בין 1,300 לבין

שכר חברי הכנסת וזה לא צריך להיות גורם שמשפיע עלינו. זה גורם שמשפיע

עליו, והוא מודע והוא הגדיר את בצדק מבחינתו, אבל זה לא עסקנו אנחנו,

זה בינו לבין שר האוצר.

המשמעות זאבי. אני רוצה שתדע שהמשדמעות של

הפיסקה הזו בוועדת רוזן צבי משמעותה לא

העלאת שכר של 330/0, אלא העלאת שכר של 620/0.

באשר לניתוק ההצמדות, הכנתי הצעה שעומדת להיות מוגשת לממשלה באשר לנתוק

הצמדות של הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות הנבחרת, אבל חייבים להבין

שזה חל רק מעתה ואילך, זה לא יכול לחול על העבר מכיוון שחוקי היסוד

כיום לא מאפשרים לפגוע בזכויות מוקנות של כאלה שמשרתים ונכנסו לתפקיד

בתנאים מוגדרים.



מ' שיטרית! המשמעות של ההחלטה היא לא כזאת, היום

לגימלאי אין זכות של אחזקת רכב.

אם אתה משפר את שכרם של חברי הכנסת באופן

אוטומטי זה חל על הגימלאים, מפני שזה

החוק. זו הזכות המוקנית של הגימלאים.

מ' שיטרית; לכולם יהיו תנאים כאלה, או לגבי עובדי

מדינה רק מהיום ואילך יהיו תנאים כאלה?

לא. יש קשר דו-סיטרי.

היו"ר א' גולדשמידט; היתה החלטה בנושא הבזק.

היתה החלטה בנושא השופטים, ועדת הכספים

החליטה שהנושא יחול אך ורק לגבי שופטים

שהם פעילים, זאת אומרת שופטים שעוסקים בשיפוט פעיל, והעובדה היא

שההחלטה הזו לא "החזיקה מים" ונאלצנו לתת את תוספות השכר שניתנו

לשופטים לכל המוקבלים, מכיוון שהיו להם זכויות, והחלטת ועדת הכספים לא

יכלה לנתק את הקשר הזה. לכן אני חייב לומר בדיון כל כך חשוב בנושא

התנאים של עבודתם של חברי הכנסת, שסך הכל נושא הרכב יעלה את השכר מ-% 33

ל- % 62. דבר שני, אנחנו מביאים הצעה לניתוק אבל הניתוק יהיה מעתה ואילך.

לכן כל ההשלכות של ההחלטה שלכם כרגע תתקיימנה למשק. אין לי שום כלי

אחר, לא חוקי או חקיקתי ולא אדמיניסטרטיבי, למנוע את הנזקים האלה. לכן

אני חייב להאיר את עיניכם במובן הזה שאלה הן ההשלכות של ההחלטה הזו

בנושא הזה. אני הולך להציג את זה על פי בקשתו של יושב ראש הכנסת וועדת

הכנסת בפני ועדת רוזן-צבי, אני חושב שהלוגיקה שלך נכונה, ח"כ ר' זאבי,

במובן הזה שאתה מקבל את המלצות ועדת רוזן-צבי. אני חושב שזה מה שהנחה

גם את יושב ראש הכנסת, הוא אמר לך ושכנע אותם, אם תצליח מה טוב.

היו|ר א' גולדשמידט; אם אכן היה נעשה מה שח"כ ר' זאב:י רמז לו

קודם, שהייתם מקבלים, אם כיושב ראש חדש

שנכנס לוועדת הכנסת הייתם משחררים אותי מהטיפול בהמלצות ועדת רוזן-צבי,

מה טוב. ועדת הכנסת לקחה, לא את הצימוק, אבל לקחה את הנושא של העלאת

השכר ב- %33 עם השחרור מהעיסוק הנוסף, נכון שהיו לזה יוזמות קודמות לפני

העניין של ועדת רוזן-צבי, והיא יישמה את זה והשאירה את כל שאר הדוח. זו

בעיה.

אני אתן לך דוגמה מדוע זאת בעיה. אתה העלת ב- % 33 את שכר חברי הכנסת,

ועדיין לא ביטלת נושאים נוספים כמו עיתונים, כמו נסיעה חינם בתחבורה

ציבורית, התייחסות לנושא של פעימות מונה. כל הנושאים האלת שוועדת

רוזן-צבי התייחסה אליהם כמיקשה אחת מול הנושא של העלאת השכר ב- % 33. אז

אתה רוצה ממני כיושב ראש ועדה שאני אבוא ואגיד, נעלה את השכר ב- % 33, כל

שאר ההטבות תשארנה בעינן, יהיו גם % 33 וגם שאר ההטבות. אני הרי יודע

שלא זאת הכוונה שלך. הנושא שאתה מעלה ראוי לדיון נפרד ולא נעסוק בו

היום. יהיה דיון אחר. זה השאלה של הארגון הפרלמנטרי, השאלה של יעוץ

לחברי הכנסת, של רמת יעוץ יותר גבוהה מבחינת כמות אנשים שעומדים לטובת

העניין, אבל זה לא הנושא של היום. אני אעלה את הנושא הזה בנפרד. בא אלי

הממונה על השכר במשרד האוצר ואומר אני הולך לוועדת רוזן-צבי להשפיע

עליהם לשנות את ההמלצות. אפשר לקבל את העמדה הזו ולשלוח אותו לוועדת



רוזן-צבי, השאלה האם אנחנו כחברי כנסת לא צריכים לקחת בחשבון תוצאה של

החלטה שלנו על כלל המשק הישראלי. האם זו זכותנו או חובתנו כן לקחת את

זה בחשבון. אפשר להתעלם מההשלכה ואפשר לא להתעלם. אפשר לעשות את החיים

קלים ולשלוח אותו חזרה לרוזן-צבי, שרוזן-צבי ישבור את הראש ויקח את

האחריות. אני בדעה שאנחנו לא צריכים לברוח מאחריות. יש לנו דילמה

אמיתית שאומרת שאם מוסיפים את הוצאות הרכב המשמעות היא הטבה מאוד גדולה

בשכר חברי הכנסת מעבר ל- 33. דבר שני, השלכה על כלל המשק הישראלי. אז

אנחנו צריכים לברוח מהסוגיה הזו ולשלוח את יוסי קוצ'יק לרוזן-צבי. אם

אתם חושבים שכך צריך.

אני; יש גם חלופה שלישית, שדיברתי עליה קודם,

מר קוצ'יק חושב שהיא לא קיימת אבל הייתי

רוצה לשמוע את היועץ המשפטי. החלופה השלישית אומרת למצוא את הדרך לעשות

נתק בין 1,300 לבינינו, ולא רק מעתה ואילך, אל לעשות את הנתק באופן

ברור, משמעותי, חותך.

ההחלה של איסור העיסוק הנוסף ותוספת השכר

נעשתה על פי הצעת חוק של ח"כ רענן כהן

ושלי. החוק הזה הונח ללא קשר לדוח רוזן-צבי בכלל, הוא עבר את הקריאה

הטרומית והקריאה הראשונה לפני שהוגש דוח רוזן-צבי. דוח רוזן-צבי סמך את

ידיו על החוק הזה. דוח רוזן-צבי אגב קושר גם בהמלצות שלו, ראה עמוד 15

בדוח, פרק ז', איסור עיסוק נוסף כתנאי לשינוי שכר.

אבל הוא גם רוצה לבטל את ההטבות.

פרק ז' עוסק רק אחד מול השני. הוא אמר,

למרות ששכרם של חברי הכנסת נמוך אין

להגדיל את שכרם של חברי הכנסת אלא אם יאסר העיסוק הנוסף. מאחר שהחוק

שלנו עלה בקנה אחד עם המלצות רוזן-צבי, הוועדה לא מצאה לנכון לעכב עד

שיעיינו בכל הדוח ואמרו ניישם את זה, כי פה שתי המלצות, גם איסור עיסוק

נוסף וגם שכר. אגב, כשעוברים כמה דפים קדימה, בעמוד 21, פרק ט/ כתוב

שם איסור הצמדת שכר לשכר חברי הכנסת. גם זה בהמלצה של רוזן-צבי. ששום

סקטור לא יכול להיות צמוד לשכרם של חברי הכנסת. לכן אדוני היושב ראש,

הרי דוח רוזן-צבי אמור להגיש עוד שורה של המלצות בנושא הפנסיה. יכול

להיות שהמלצות דוח רוזן-צבי יהיו להקטין את הפנסיה של חברי הכנסת מ-% 4

ל- % 2. אני לא בטוח שבאמת אז צריך לוותר על עניין של הכנסת הרכב כמרכיב

פנסיוני. אם אתה מרע את תנאי הפנסיה מצד אחד אתה משפר אותם מצד שני, אז

התוספת היא לא 330/0 אלא חצי ממנה.

לכן אני מציע שנחכה ונראה את כל ההמלצות. אם יוסי קוצ'יק רוצה לגשת

לוועדת רוזן-צבי שידבר.

האם ועדת רוזן-צבי לא סיימה את תפקידה עם

הגשת הדו"ח?

היו"ר א' גולדשמידט; לפי מה שנמסר לי, ואתם הייתם פה לפני,

הפנסיה פנסיונית.

אם אפשר להגיע למצב של שכר הוגן, מינימום תנאים נילווים. ואני מודה

לכם.

אנחנו גורמים לטירחה מיותרת, עבודה

סיזיפית. הוא ילך אליהם, הם יגידו אנחנו

הגשנו את הדוח, אנחנו סיימנו את תפקידנו.

היתה פנייה של יושב ראש הכנסת אל ועדת

רוזן-צבי, וועדת רוזן-צבי הסכימה לשמוע את

טיעוני הממונה על השכר בעניין הזה. הוועדה עדיין חיה מכיוון שהיא

ממשיכה לטפל בהמלצות בנושא הזה.

הדילמה ברורה, אני גם נוטה לתפיסה

שמשהגישה הוועדה את ההמלצות שלה היא סיימה

את תפקידה לגבי הפרקים שבהם היא דנה, ואחרי זה זה עובר לשיקול הדעת

שלנו. אבל אנחנו נקבל החלטה בהמשך.

אדוני היועץ המשפטי, עלתה פה שאלה לגבי האם מה שכתוב בהמלצות ועדת

רוזן-צבי, שהיה ער לשאלת ההצמדה של שכר תוספת הרכב לשאר המיגזרים במשק.

הוא הציע לחוקק חוק שינתק את ההצמדה, הוא היה ער לכך, האם יש התכנות

משפטית שהחוק הזה יעמוד במבחן של חוק יסוד? זו לדעתי השאלה המכרעת

בסוגיה זו.

השאלה מורכבת ומחייבת בחינה מדוקדקת, מפני

שמדובר פה לא רק בחוק ובשאלת התאמה לחוקי

יסוד, אלא מדובר גם בהסכמי שכר. לכן אי אפשר להשיב על השאלה הזאת,

ונדמה לי שגם רוזן-צבי בדוח שלו איננו מציג את הדרך איך למנוע את

ההצמדה. הוא אומר, זו ההצעה אבל יישומה מחייב בדיקה מאוד מאוד מדוקדקת.

היא לא בתחום הוועדה הזו כמובן, אלא בתחום פעולתה של הממשלה ומשרד

המשפטים ומשרד האוצר וההסתדרות וגורמים שונים.

להערכתי זה פשוט לא ניתן. מכיוון שאתה לא

יכול למנוע מאחרים להיצמד אליך. יש הסכמי

עבודה. נניח שמישהו מחליט שהוא רוצה להיצמד למנכ"לים.

ר' זאבי; אז למה שר האוצר הבטיח לנו שהוא מנתק את

ה- 1300

מה ששר האוצר אמר לך זה שאנחנו באמת

מתכוונים להגיש הצעה, לא חוק. על פי חוק

אי אפשר על פי דעתו של היועץ המשפטי ועל פי דעתם של היועצים המשפטיים,

אלא מה שכן אנחנו עושים, אנחנו מגישים החלטת ממשלה שמנתקת את המנכ"ל

מחברי הכנסת ומסגני השרים, וכך אנחנו מתחילים לנתק את ההצמדות האלה.

בלתי אפשרי לנתק. אבל ברגע שאתה מקבל החלטה כרגע להגדיל את שכרם של

חברי הכנסת ב-% 62.

אנחנו לא ביקשנו לקבל החלטה כרגע.

היו"ר א' גולדשמידט; ח"כ מ' שטרית, אתה מתפרץ לדלת פתוחה ואתה

מציג נושא שלא כהלכה. אמרתי שאני עובר על

הסעיפים של החלטת רוזן-צבי בזה אחר זה. אפשר להחליט לגבי כל המלצה או

לקבל אותה או לדחות אותה, או בשלב זה לא לדון בה. אנחנו מכירים את

הסיטואציה הידועה במדינת ישראל שוועדות מגישות המלצות והן נקברות



במגירה, במשרד ממשלתי, ומעלות אבק לנצח נצחים. החלטתי שזה לא יעלה אבק,

ואני כן רוצה להעלות את זה. אם אתה מגיע למסקנה אישית שצריך לקבל את

ההמלצה, תצביע בעד. אם אתה נגד לקבל את ההמלצה, תצביע נגד. אם אתה רוצה

לא לדון בזה עכשיו אפשר גם את זה להעלות כהצעה. אבל לא לבוא ולהגיד

שהדיון הוא לא לגיטימי. לא רק שהוא לגיטימי, הוא מתחייב מהתפקיד שלנו.

. אני מברך אותך על יוזמת הדיון, סדר הדיון

לדעתי הוא לא נכון.

נדמה לי שעלו פה בעצם שתי הצעות. יש הצעה

של ח"כ ר' זאבי, אתה מבקש לאמץ את ההמלצה

הזו.

בכל הסעיפים של המלצות רוזן-צבי אני בעד

גישה של לקחת או לעזוב. אי אפשר היה לקחת

נתחים מתוך העסק הזה. הוא גם הסביר את הפילוסופיה כשהוא הגיש את

ההמלצות שכשהוא הטיב הוא גרע. דבר תלוי בדבר אחר. גם אם היו דברים שלא

אהבתי אותם, ברגע שהצבענו בעד זה אנחנו צריכים להצביע בעד כל הסעיפים.

היו"ר א' גולדשמידט; יש לי הצעת פשרה. כיוון שהסוגיה המשפטית

סבוכה בנושא של ניתוק ההצמדה, הסוגיה

המשפטית שקשורה בהשלכה על שכר הגימלאים שהיא כנראה מאוד בעייתית. כי

לגבי חברי כנסת בזמן כהונתם זה לא מעלה ולא מוריד אם אתה קורא לזה

תוספת רכב או אס אתה מחיל את זה בכוח הסכמי השכר, זה משפיע רק על

הפנסיה. מכיוון שעדיין לא קיבלנו את המלצות ועדת רוזן-צבי בנושא

הפנסיה, אני מציע לקבל החלטה שאנחנו משעים או דוחים את הדיון בסוגיה

הזו של הרכב, לדיון לאחר קבלת המלצות ועדת רוזן-צבי בנושא הגימלאות.

מקובל עליכם? טיפלנו בעניין וקיבלנו החלטה כשראינו את כל ההיבטים.

אני אקיים על זה דיון נפרד, אני אזמין אותך שנכין את הדיון יחד.

נושא פעימות המונה בכיכובו של ח"כ מ' שיטרית בתוכניתו של גבי גזית, אני

מציג את זה כי הנושא הזה עלה. אני מבקש מהיועץ המשפטי של הכנסת להבהיר

אחת ולתמיד מהי קיצבת פעימות המונה לגימלאי הכנסת. חשוב מאוד, כיוון

שנדמה לי שאין מגבלה וכנראה שיש מגבלה.

קיימת החלטה של ועדת הכנסת מ-23 בדצמבר

86'. ההחלטה הזו קובעת שמכסת השיחות לחבר

כנסת לשעבר היא יחסית לאחוזי קיצבתו. כלומר, חבר הכנסת אשר כיהן קדנציה

אחת בלבד זכאי לפחות מרבע מהמכסה, מפני שהוא בסך הכל כיהן קדנציה אחת.

גם מי שכיהן שתי קדנציות עדיין מקבל פחות מהמחצית. ועדת רוזן-צבי הציעה

לצמצם ל- % 50. רק חברי כנסת אשר זכאים לפנסיה מלאה מקבלים את מלוא מכסת

השיחות. אותה החלטה אומרת שחבר הכנסת לשעבר הזכאי לשיחות טלפון ביום

חתימתה של הודעה זו, ימשיך להיות זכאי לאותו מספר שיחות טלפון חינם,

שלהן זכאי חבר הכנסת, וזאת מתוך המסורת הנהוגה בכנסת שאין פוגעים

בזכויות שכבר קיימות, ולא מקצצים למי שכבר זכאי. כך שכיום גם חברי

הכנסת הנוכחים לכשיפרשו וגם אלה שפרשו החל מ-23 בדצמבר 86/ מכסת

השיחות שלהם היא באופן יחסי לאחוזי קיצבתם.

פלאטו שרון חיה בכנסת ב-77י, בכנס

התשיעית, הוא היה חבר בקדנציה אחת בלבד.

גם אז למיטב זכרוני לא היה שוס מצב שחבר כנסת קיבל מכסה בלתי מוגבלת של

שיחות. 25 אלף שיחות.

היו"ר א' גולדשמידט; אני לא משוכנע בזה שוועדת רוזן-צבי לא

היתה ערה להבהרה שאתה נתת כאן. אשר על כך

היא קבעה מכסה של 12,500 לגימלאים, ובכך היטיבה מאוד עם אותם גימלאים

של קדנציה אחת והרעה עם אלה שנמצאים תקופה ארוכה. כיווו שהובהר לנו

שמרבית הגימלאים, בוגרי קדנציה אחת ושתי קדנציות, מקבלים פחות מ-12,500

פעימות מונה, כי הם מקבלים הרבה פחות מההקצבה של חברי הכנסת, אני מציע

להפוך את המספר של מחצית ממספר פעימות המונה של חברי הכנסת לגג, לתקרה

שאליה יכולים להגיע הגימלאים. זאת אומרת, גימלאי של הכנסת ששירת קדנציה

אחת בלבד יקבל % 16 מ-25 אלף. גימלאי ששירת שתי קדנציות יקבל 320/0

מהקיצבה. גימלאי ששירת שלוש קדנציות יקבל % 48. גימלאי ששירת ארבע

קדנציות לא יעבור את ה-% 50. זאת אומרת יקבל עד 12,500.

ר' נחמן; בסדר שאתה הולך, מי שלבסוף יהיו לו

המקסימום של השיחות הוא כבר ימות. אני

חושב שהמכסה שאתה קובע או מציע, לגבי ההחלטות של ועדת רוזן-צבי, קשה

מאוד לקבוע מסמרות כאלה ויש לנו אולי שליחות או תחושה של שליחות שצריך

לצמצם כמה שיותר. אני חשוב שגם לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה זה

לא נכון.

היו"ר א' גולדשמידט; 12,500 פעימות מונה זה לא קיצוניות. זה

הרבה מאוד פעימות מונה.

ר' נחמן! זה לא קובע לפי הוותק שלו שהיה בכנסת

ומספר פעימות המונה, זה לא פרמטר של ותק

בכנסת. זה קשור באיש עצמו, קשור מה הוא עושה, ואני לא בטוח שבגיל מבוגר

יותר הוא צריך יותר פעימות מאשר בגיל צעיר יותר, שאז הוא במלוא אונו

וצריך לעשות דברים אחרים. זה בדיוק ביחס הפוך. יש תחושה שצריכים לעשות

משהו לצמצום הזכויות של חברי הכנסת גם תוך כדי כהונתם וגם עם פרישתם.

היות ואני לא ידוע כחבר כנסת שזכויותיו יבואו מהכנסת, זו סך הכל קדנציה

ראשונה, אני חושב שהדרך הזאת תגרום לכל מיני תביעות גם מחברי כנסת

עתידיים, אתה מצמצם את הזכויות לחבר כנסת אטרקטיבי, אתה עושה מזה בדיחה

ואני חושב שאלה דברים קטנים. יש צורך לחשוב לא רק על העניין של מכסת

הטלפון, אלא על עוד כמה דברים נוספים שנכנסים בתוך מסקנות או הצעות של

הוועדה לבדיקת השכר. באתי היום לדיון הראשון פעם ראשונה, כאן כי ראיתי

שזה דיון פתוח של הוועדה, ובאתי להגיד כנבחר, גם בשלטון המקומי וגם

בכנסת, כמה דברים שהם אבסורדיים, ואני מציע שלא לגעת בכמה דברים שהם

נכסי צאן ברזל של חברי הכנסת. אין לזה שום משמעות פרט לכותרת בעיתון.

ר' זאבי; ועדת רוזן-צבי טרם הגישה לנו את המלצותיה

בנושא הגימלאים. נמתין עד שהם יגישו ואז

נדון בזה. אנחנו לא צריכים להקדים את העגלה לסוסים.

היו"ר א' גולדשמידט; כי זה מה שהיא עשתה. היא הגישה בנפרד

מההמלצות לגבי הגימלאים המלצה להפחית את



פעימות המונה של הגימלאים ל-12,500 פעימות מונה לשנה. זה מופיע בדוח

הוועדה, והוועדה יודעת שהיא עוד עומדת להגיש המלצות בנושא הפנסיה.

זה שהיא כללה את זה בדוח הזה, היא לא ידעה

שהיא תעשה עוד עבודה בנושא הגימלאים. זו

הסיבה. לכן כשהם הגישו לנו את המכלול השלם על הגימלאים נדון בזה, יהיו

פה גס נציגי הגימלאים ויש להם מה להגיד, תזכרו שגם אנחנו נהיה פעם

גימלאים, בואו נחכה.

ההבהרה שאתה עשית היום היתה הכי חשובה

לדעתי, כי לציבור יש רושם שאם אתה מכהן

בכנסת קדנציה אחת אתה אוטומטית זכאי ל-25 אלף שיחות כל החיים. זה הרושם

שיש לציבור. טוב שאנחנו מבהירים לכלל הציבור שזה לא המצב, אלא מקבלים

לפי מספר אחוזי הפנסיה. % 16 ממספר השיחות המותרות זה לא מוגזם. אני

מניח שמי שחוקק את זה בזמנו ראה שחבר כנסת עדיין ממשיך לפעול ציבורית

בכל מיני גופים אחרים בתור וולונטר ושומר על קשר עם הציבור, וצריך

כיסוי לעניין הזה. ההבהרה הזאת היום היתה חשובה. אבל לדעתי צריך לטפל

בה במגזר אחד יחד עם הגימלאים מצד אחד, ומצד שני גם עם חברי הכנסת, כי

לדעתי מספר השיחות שהיום ניתנות לחבר הכנסת הפעיל, בפועל הוא לא מכובד.

אני לא יודע כמה אנשים ערים לשימוש בתקשורת היום.

לדוגמה, מי שקשור מהמחשב שלו מהבית למחשב של הכנסת הוא משתמש במחשב שלו

מהבית לצורך, למשל, שיחה עם הכנסת. אלה פעימות מונה שנשרפות מאוד מאוד

מהר. אני כבר לא מדבר על הפריימריז, אני מדבר רק על פעילות שוטפת של

הכנסת. בתקופת העבודה הרגילה של הכנסת, הייתי תומך בהורדת המכסה

לגימלאים, אבל מי שחבר כנסת פעיל שיהיה לו כלים לעבודה. גם פה לא הייתי

מהסס.

היו"ר א' גולדשמידט; בניגוד לנושא הקודם, שהיה קשור בנושא

מרכיב הרכב עם הצמדה על כל המשק, שהוא

בעייתי, פה הייתי רוצה שנגיע להחלטה. אני לא יודע אם דנתם בעת הדיון

ביישום החלטות רוזן-צבי בתוספת של ה-% 33. התוספת של % 33 גם על פי הצעת

החוק שלך, באה מול האיסור על עיסוק נוסף. ועדת הכנסת נתנה לחבר הכנסת

העלאת שכר כדי לשחרר אותו מהצורך לעסוק בעיסוק נוסף שיביא אותו

לקונפליקט אינטרסים ולכל הבעיות. אי מתן מלוא הזמן שלו לטובת הכנסת

וכו' וכוי. וברגע שהעלנו את זה ב- % 33 זה חל על כל הגימלאים. לגימלאים

לא רק שמותר לעסוק בעיסוק נוסף, הם יכולים להתפרנס ב- % 100 מעבודה

נוספת. זאת אומרת, הרציונליזציה שעמדה בבסיס העלאה של % 33 לחברי הכנסת

היתה שחברי הכנסת יקדישו את כל זמנם לכנסת. הגימלאים לא מקדישים את כל

זמנם לכנסת. הם לא מקדישים בכלל את זמנם לכנסת, הם חיים את חייהם

כגימלאים. חלקם הגדול עובד בעבודות אחרות, בנוסף על כך מקבל פנסיה מן

הכנסת, וזה בסדר. אני לא בא להטיף לבטל את זה. לכן אני אומר, גם בסוגיה

של פעימות המונה, גם בסוגיה של עיתוני הבוקר, גם בסוגיה של התחבורה

הציבורית חינם, העלית לכל הגימלאים בפנסיה שלהם ב-330/0. אני אומר את

הדברים בגילוי לב, כיוון שכולנו נהיה גימלאים, מי יותר מוקדם ומי יותר

מאוחר, אז כל אחד מאיתנו ברגע שהוא מחליט על זה גם מחליט על עצמו, כך

שאין לי תחושה שאני פוגע בסקטור שלא מיוצג. סקטור הגימלאים מיוצג.

ובכל זאת הם צריכים להשתתף בדיון הזה.



היו"ר א' גולדשמידט; יכול להיות. הס נפגעים ויש להם פנסיה

בשיעור מאוד מאוד גבוה. גם בקדנציות, % 64

אז על פי החלטות הכנסת רק הם יפגעו בזה שהם לא יגיעו למכסה של ה-25

אלף, כי לכל האחרים זה מתחת לזה.

אני מציע וממליץ כן לקבל החלטה על פי המלצות ועדת רוזן-צבי, אבל לשנות

את זה בצורה כזו שתקרת ההחלטות הקיימות תהיינה החלטות על פי הנוהג

הקיים, על פי היחס של הפנסיה של התקופה ששירתו בכנסת, והתקרה לא תעלה

על 12,500. אם נגיע למסקנה עקב עידן המחשוב וכו' שיש מקום לשנות את זה,

אז נוכל לדון גם לגבי הגימלאים. אני מציע את זה, והכי טוב להגיע לדברים

אלה בהסכמה.

ר' זאבי! בתנאי ההחלטה הזו תוספת, בתנאי שוועדת

רוזן-צבי שמגישה לנו דוח משלים בעניין

הגימלאים תהיה חופשית לדון, ואם היא תציע דבר אחר הדבר החדש יחייב.

היו"ר א' גולדשמידט; אנחנו מקבלים את ההחלטה הזו, שוועדת

רוזן-צבי תקבל אינפורמציה על ההחלטה הזו

והיא תמיד רשאית.

צריך לעשות הפרדה בין שיחות טלפון רגילות

לבין הנושא של קשר עם מחשבים. קודם כל

ישנה אפשרות לעשות את הדברים לא בהפרדה טכנית, 03 אבל גם הפרדה טכנית אפשר

לעשות, אתה עושה קו נפרד למחשב יש קו נפרד. יש הבדל עצום בין זה שאתה

מדבר שיחת חולין לבין זה שאתה צריך אינפורמציה ונתונים, וגם חבר כנסת

שפסק מלהיות חבר כנסת בזה לא גמר את החיים שלו, יכול להיות שהוא קשור

עדיין למה שעשה בעבר.

אתה מוכן לבדוק את הנושא טכנית ולהביא לנו

המלצה בעניין ונדון בזה? אני מוכן לדון,

אם ישנה אפשרות לעשות הפרדה לצורך מה שנקרא פעימות מונה שקשורות

בעבודת מחשב, אז נבדוק את העניין הזה. אולי זה יהיה על חשבון דף לבוחר.

נמצא פתרון לעניין הזה.

האם הוועדה מקבלת החלטהל

החלטה: שמכסת שיחות הטלפון, פעימות המונה

של גימלאי הכנסת, תעשה על פי המלצות או

החלטות של ועדות הכנסת הקודמות, קרי בהתאם למכסת הקדנציות עד לתקרה של

500/0 מההקצבה המותרת לחבר הכנסת, שזה בפועל 12,500.

מ' שיטרית! אני מציע שבניסוח לא יהיה "יחול מעתה

ואילך". אם זה מעתה ואילך אין לזה הגיון.

אני השתכנעתי בגלל נימוק שאומר שהגימלאים קיבלו תוספת מחד גיסא, לכן זה

פיצוי לפצות אותם על הורדה בשיחות. אבל אני מבקש תיקון בניסוח, לא

לקבוע בניסוח 12,500 שיחות אלא 500/0. אם מחר תשתנה המכסה זה יהיה % 50

י' למברגר! גם ההחלטה היום לא מדברת על מכסת שיחות.



י' נחמן; אני רוצה להעיר הערה ליועץ המשפטי. כל דבר

שאתה קובע היום לגבי זכויותיהם של הברי

הכנסת והחלטה כזאת או אחרת צריכה לחיות מהיום למחר. מי שהיום נמצא

בתנאים הללו של חבר כנסת שפרש, לפי דעתי לא יהיה מן הנכון לגעת בו, אלא

להמשיך את התנאים שלו כפי שהיו עד היום, ירוצו עם זה כמה שנים.

היו"ר א' גולדשמידט; מותר לפתוח פה סיפור של % 33 כהמרה לעיסוק

נוסף לגימלאים. אתה מוכן שאני אביא את

זה?

אדם שפורש משירות המדינה לפנסיה באופן

רגיל, אתה לא יכול לשנות החלטת ועדה כזו

או אחרת שמתייחסת לתנאים שלו שהוא צבר במשך איקס שנים. מי שנמצא בתהליך

הזה חלים עליו התנאים שהם היו קודמים. מי שהיום יוצא לפנסיה, יכולים

לחול עליו תנאים חדשים. צריך לעשות הבחנה בין שתי תקופות. אדם לא חי

לנצח, הוא חי עד 120, לכן אני לא מציע לפגוע באותם חברי כנסת שפרשו,

וציפו לתנאים מסוימים כתוצאה מפעילות ועדה זו. לכן אני מציע להבחין בין

חברי כנסת שהם כבר בפנסיה, לאלה שהם יכנסו. אני מציע להחיל את זה לגבי

הכנסת הבאה ולא הכנסת הזאת, משום שאז הדבר הוא ודאי וידוע, וכל אלה

שייכנסו לכנסת יודעים במפורש וביודעין, אלה הן הזכויות שלכם, אלה הן

החובות שלכם. אם היה הדבר נעשה ביחסי עובד ומעביד במערכת יחסי עבודה

רגילים שקיימים במדינת ישראל, היו עושים על זה שביתות גם אם הדברים

נראים בשמיים. יש כללים. אני מכיר הרבה מיגזרים. אני הייתי מציע שיראו

מה קורה במיגזרים אחרים במסגרת הסכמי השכר. קח לדוגמה את המיגזר שנקרא

החברות הממשלתיות, קח את מיגזר הבנקים, קח מיגזרים אחרים. יש דברים

שאמרו אותם בקלות כאשר נוגע הדבר לחברי הכנסת. אתה תראה שחברי כנסת

שמשרתים קדנציה אחת או שתיים, או גם שלוש קדנציות לפי הגילים האלה, יש

להם קיום יפה, אבל תסתכל במיגזרים אחרים מסחריים עם האחריות שישנה על

אותם מקומות, מה קורה שם. תסתכל על התנאים שיש שם ותשווה. אלא שחברי

הכנסת פוחדים להתבטא, כי זה לא נוח, זה לא ציבורי, הם דואגים לעצמם.

חוששים לדבר. גם התוספת שנתן רוזן-צבי של 330/0, במשכורתו של חבר הכנסת,

השווה את זה למיגזר הציבורי זה בטל בששים. לא נוח לנו כחברי כנסת לדבר

על עצמנו. יתכן שהיו צריכים לעשות את זה בצורה אחרת. קח את הסיווג של

החברות הממשלתיות, סיווג של תעשייה אווירית, כימיקלים לישראל, תסתכל מה

קורה במיגזר העיסקי, מה קורה לגבי חברי הכנסת, ותשווה. הוועדה עשתה את

העבודה שלה. מן הראוי לפי דעתי להסתכל ולבחון את הדברים היטב גם בעניין

של 330/0, שלפי דעתי הוא דבר שהוא מטיב עם חברי הכנסת, ואני חושב שחברי

הכנסת לא פחות שווים מאשר כל מיני מנכ"לים של חברות ממשלתיות בסיווג

כזה או אחר.

יש לי תחושה שבנושא הזה של פעימות המונה

אנחנו נסיים את הדיון ווועדת רוזן-צבי

תחליט. יש לי אחרי זה נושאים טכניים ולא נמשיך.

בדרך כלל אומרים שגם אם חברי הכנסת לא

יקבלו בכלל שכר, עדיין יהיה פה תור מפה עד

להודעה חדשה של כאלה שירצו לבוא ולהיות חברי כנסת. אבל העניין של שכר

לחברי כנסת מונע שני דברים, מונע מצב שבו אולי אנשים משכבות חלשות לא

יוכלו להגיע, כשיש שכר הם יכולים להגיע כי זה קיומם.



דבר שני, כאשר לא משלמים מהקופה הציבורית לאותם חברי כנסת יהיו אחרים

שישלמו, וההפסד של הקופה הציבורית יהיה הרבה יותר גדול. לכן ההגיון

בתשלום לחברי הכנסת כשכר הוא היגיון שקיים, אבל באים הנה חברי מועצות

ערים ושואלים מדוע הם לא מקבלים. לדעתי גם שם צריך תגמול, גם לחברי

מועצות ערים. אמנם עבר חוק בשלוש קריאות, אבל שר הפנים לא הוציא תקנות.

לכן עדיין כל חברי מועצות הערים אינם מקבלים שכר בעבור השתתפותם

בישיבות, בוועדות וכדומה. אנחנו היום עוסקים בחברי הכנסת.

כשאני פותח הרצאה בפני תלמידים בבתי ספר אני פותח אותה בשאלה אחת, כמה

מרוויח חבר כנסת. כל אחד מרים את היד ואומר 40 אלף, 80 אלף לחודש. רכב

צמוד ונהג ולשכה ומזכירות וכדומה. אני לא אומר את זה כדי לומר ששכר

חברי הכנסת בטל בשישים, כלל לא. הציבור יודע את האמת, כמה זה היום שכר

נטו, שכר לא נמוך יחסית למיגזר, אנחנו לא נציג את עצמנו כמסכנים. עדיין

7,000 שקל נטו, למרות שזה כולל את החזר הוצאות הרכב והחזר הוצאות

האוכל, עדיין זה סכום לא נמוך, יחסית למה שקורה בשכר הממוצע, אבל השאלה

האם חברי הכנסת צריכים לקבל שכר ממוצע במשק. זה לא שהם מורמים מעם ולכן

הם צריכים לקבל שכר מורם מעם, אבל צריכים עדיין לתת תשלום הולם, הוגן,

בעבור מה שעושים.

העלאה בשליש של משכורת חברי הכנסת נועדה למנוע מצב של עיסוק נוסף. במשך

כל השנים שאני בכנסת, וזה לא זמן רב, שלוש וחצי שנים אמרתי במשך כל שנה

כשהגישו את הדוחות שאני בעד עיסוק נוסף, כי זה נוח לי, תמיד היתה לי

הצהרה על אפס הכנסות נוספות, לכן יכולתי להסתכל על העניין הזה

בפרספקטיבה שונה מאשר אלה שבאמת טוענים שהם רוצים את זה אולי בגלל שהם

דואגים גם לעצמם. אני חשבתי שצריך לאפשר את הדבר הזה כדי למנוע מצב שבו

אפשר יהיה להגיע לכנסת רק אם אתה ממש לא נזקק לשום דבר אחר, או שאתה

מגיע משורות המפלגה וצומח בדרגות כאלה ואחרות. אנשים שיש להם עיסוקים

של מקצועות חופשיים לא יעזבו את זה אף פעם, כשהם יבואו לכאן יצטרכו

לסגור לגמרי את המשרד. אבל דעתי לא התקבלה. היום הדעה היותר רווחת,

בדרך כלל עשו את זה אלה שאין להם המקצועות החופשיים ואין להם אולי

אפשרות להשתכר הכנסה נוספת, והם הביאו לכם שנוצר לחץ ציבורי להגיע למצב

שבו לא יהיו עיסוקים נוספים, ואני לא דוחה את העניין הזה על הסף, יש

שיקולים לכאן ולכאן, אני לא נתפס בעמדה אחת בעד העניין, ישנם שיקולים

נספיק חזקים. את הדעה שהתקבלה צריכים לקבל.

השאלה היא מה עושים לאחר מכן. האם העלאת השכר הזאת גומרת את העיסוקים

הנוספים לגמרי או שיש פתח להיות ראש עמותה כזאת או אחרת או ראש גוף כזה

או אחר, ואני יודע שהעניין של העמותות יתחילו לצמוח. האם העמותות

נתמכות על ידי התקציב, לא נתמכות על ידי התקציב, הן שייכות למשרד

ממשלתי, כל מיני דברים כאלה ואחרים. לכן אם הולכים למצב של העלאת שכר

ולא יהיה עיסוק נוסף, לא יהיה עיסוק נוסף לאף אחד. זה לא מצב שעיסוק

נוסף כעורך דין או כרואה חשבון או כרופא אי אפשר יהיה לעשות, אבל עיסוק

נוסף כיושב ראש העמותה למען משהו זה כן אפשר יהיה.

בעניין של פעימות המונה, בסופו של דבר אצלי פעימות המונה נגמרות כבר

בחודש מאי. יכול להיות שאנחנו מדברים יותר מאחרים. לכן העניין של

פעימות מונה מבחינתי הוא לא כל כך נוח.

היו"ר א' גולדשמידט; המלצת ועדת רוזן-צבי מתייחסת אך ורק

לגימלאים. הובהר כאן דבר שכנראה לא היה



ידוע, שכנראה הגימלאים לא מקבלים את מלוא ההקצבה היום, אלא מקבלים רק

את החלק היחסי לפי אחוז הפנסיה שלהם. זאת אומרת גימלאי של קדציה אחת

מקבל רק % 16 מ-25 אלף. גימלאי של שתי קדנציות מקבל % 32 מ- 25 אלף. מה

שאני הצעתי, זה התגבשה הסכמה שהתיקרה תהיה 12,500 פעימות מונה לגימלאי,

שהעלנו לו ב- % 33 את הפנסיה למרות שהוא לא ממיר את זה בהפסקת עיסוק

נוסף, לגימלאי יש עיסוקים. עד 160/0 מ-25 אלף, % 32 מ-25 אלף.

מי שהיה לו יותר מחמישים אחוז פנסיה

הפסיד, מי שהיה לו פחות מחמישים אחוז

פנסיה הרוויח. כאן רוב הגימלאים ירוויחו לפי דעתי מההצעה הזאת.

היו"ר א' גולדשמידט; במצב הקיים אף אחד לא ירוויח.

ס' שלום; אם היום חבר כנסת היה בקדנציה אחת, 160/0

מ-25 אלף זה 3,500. הוא יכול להגיע היום

ל-12,500.

מ' שיטרית; במצב הקיים היום חבר כנסת זכאי לפי החוקים

הקיימים על כל קדנציה שלו לקבל אחוזים

ממכסת השיחות המותרת לחבר כנסת פעיל. לחבר כנסת מותר היום לקבל 25 אלף

פעימות מונה, אז אם אתה עשית קדנציה אחת קיבלת 160/0 פנסיה, תקבל 160/0

מ-25 אלף פעימות מונה. שתי קדנציות % 32. מי שיש לו היום פנסיה מלאה

מקבל את מלוא המכסה. מי שהיה חבר כנסת במשך ארבע קדנציות, לפי המצב

הקיים הוא מקבל 640/0 מאותם 25 אלף. אנחנו באים על פי ההצעה לקבוע תקרה

שאומרת, גם אם עברת באחוזי הפנסיה שלך אתה מקבל יותר מ-% 50 אתה לא

תקבל יותר מ-500/0.

ס' שלום; אפשר לחשוב ש-25 אלף פעימות מונה זה הרבה,

אצלי זה נגמר במאי ולפי דעתי לא צריך

להוסיף פעימות מונה על הקיימות, לגבי גימלאים, לכל החיים. כמה קשר עם

הציבור יש לו אחר כך, כאשר הוא גם פורש מהחיים הפוליטיים? אני רואה את

כל אלה שפורשים מהכנסת ואני מכיר רבים מהם, הם לא בדיוק שומרים על קשר

ועל פעילות ציבורית שהם צריכים הטבה כל כך גדולה. אני מבחינה זו הייתי

תומך בהצעה שלך, זאת נראית לי הצעה טובה וסבירה. לגבי העניין של השכר

אמרתי את דעתי קודם, ואם זו תהיה ההמלצה שלך אני באופן אישי תומך בה.

היו"ר א' גולדשמידט; מיצינו את הנושא, קיבלנו את ההחלטה. יש פה

הערה של מר למברגר שנעשה את זה לא מ-1

באוקטובר, בגלל בעיות של בזק, רק מ-1 בינואר, בגלל החשבונות.

החל מ-1 בינואר 1997 מכסת פעימות המונה של גימלאי הכנסת תהיה

לפי אחוזי הפנסיה שלהם ומדורג, ובכל מקרה לא תעבור את התקרה של מחצית

הקצבת הפעימות המונה שחלה על חברי הכנסת מעת לעת. בפועל היום זה 12,500

ולא למעלה מזה. זה חל על כל גימלאי הכנסת באשר הם, והרציונל של העניין

זה תוספת השכר של 330/0 שבאה לידי ביטוי במרכיב הפנסיה שלהם.

אני מוסיף את התוספת של ח"כ ר' זאבי, ההחלטה הזו תועבר לידיעת ועדת

רוזן-צבי והיא תיקח בחשבון את ההרעה הזו בתנאים כשהיא באה לדון בשאלת

הפנסיה של חברי הכנסת.



מיזוג הצעת חוק בנושא חוק הנכים תגמולים ושיקום תיקון מספר 17, ועדת

העבודה והרווחה החליטה למזג את הצעת חוק הנכים תגמולים ושיקום תיקון

מספר 18 של ח"כ ב' בגין עם הצעת חוק ממשלתית, חוק הנכים תגמולים ושיקום

סיכום מספר 19, ולהביאם כהצעת חוק אחת, חוק הנכים תגמולים ושיקום תיקון

מספר 17. על פי האמור בסעיף 122/1 לתקנון, כך פונה יושב ראש ועדת

"אודה לך אם תביא לאישור ועדת הכנסת את ההחלטה האמורה של ועדת העבודה

והרווחה".

כך אושר.

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום, הצעה של ח"כ ש' אביטל לגבי חומרי

הדברה בירקות, שר החקלאות הציע להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה, נשמעה

הצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה. כלכלה. פה אחד

הועבר לכלכלה.

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק רשות השידור פטור מתשלום אגרות, הוראת שעה

תשנ"ה-1995, ח"כ יי שפי, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. נשמעו הצעות להעביר

לוועדות העבודה והרווחה, כספים, חינוך ותרבות. השרה המליצה להוציא את

ההצעה מסדר היום. ח"כ ר' זאבי מציע כספים, אושר. קבענו שהוועדה לדיון

בהצעת החוק של ח"כ י' שפי תהיה בוועדת הכספים של הכנסת.

אני מודה לכולכם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 32;11