ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 521

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 9:40

מצוקת תעסוקת המורים במגזר הערבי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

יוסי יונה

מאיר כהן

טלב אבו עראר

ג'מעה אזברגה

מיכל בירן

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

חיים ילין

מירב מיכאלי

יוסף עטאונה

עיסאווי פריג'

מיכל רוזין

נחמן שי

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה

יערה יפרח - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

ד"ר כמאל חוואלד - מפקח מוסדות להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

דוד מעגן - ראש תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

סעיד יאסין - מזכיר סיעת חד"ש, הסתדרות המורים

סעיד אבוליל - הסתדרות המורים

מיסלין עבאדי - הסתדרות המורים

אגבריה ג'אדאללה - מחנך, חבר מרכז מורים

מוחמד יונס - יו"ר הפורום לקידום החברה הערבית

רונית רובננקו - מנהלת תוכניות חינוכיות, מכון מרחבים

יערה שילה - נציגת ארגון אנו

זאב גולדבלט - יו"ר פורום ועדי הוריים יישוביים

איהאד ג'בארין - התאחדות הסטודנטים

איחאב גבארין - נציג, התאחדות הסטודנטים

בני ליבני - המשמר החברתי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

מצוקת תעסוקת המורים במגזר הערבי

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-25 בדצמבר 2017, ז' בטבת תשע"ח. הנושא – מצוקת תעסוקת המורים במגזר הערבי. אמנם הכותרת הייתה בשבוע שעבר, אבל את הסוגיה הזו מלווים הן בוועדה, חברי כנסת מהוועדה שחלקם נוכחים כאן, אני כיושב ראש הוועדה.

הוועדה נדרשה כמה פעמים לסוגיה הזו. אני אומר כמה נקודות שאני לא מחדש לאף אחד כלום. אני חושב שסוגיית עובדי ההוראה במגזר הערבי צריכה לקבל טיפול ומענה וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. צריך לעשות זאת על ידי מיפוי ופריסה של המורים. אנחנו יודעים שרובם ככולם בצפון, הן מבחינה גיאוגרפית והן מיפוי מבחינת תחומי ההתמחות של המורים, מיפוי צרכי המערכת באזור הצפה ובארץ בכלל. אם יש חוסר במוסדות חינוך באזור הצפה, יש מצוקת בינוי של כיתות, זה גם פרמטר שיכול לסייע, שילוב מורים מהמגזר הערבי במערכת החינוך הכללית העברית והתמודדות עתידית.

אנחנו כל פעם נוגעים כאן בסוגיה הזו עם ההצפה, על ידי הרמת הרמה הלימודית במכללות להוראה. אסור שברירת המחדל תהיה שכל בוגר מערכת התיכון במגזר הערבי יהיה ממקצועות ההוראה. זה מה שקורה היום. זה לא מדע בדיוני. מדע ידוע. בלי לחקור זאת, יודעים, לא רוצה לומר תעשייה של התארים, אבל המכללות זו תעשיה של תארים. בחלק מהמכללות זו תעשיה של תארים. אומרים לכם פעם אחר פעם, רמת המורים, רמת המורים, רמת המורים ואף אחד לא מקשיב ואף אחד לא עושה כלום עם זה. יכול להיות שנעשה בזמן האחרון, נקבל עדכונים היום, אבל אין ספק שזה אחד הפרמטרים שאיתו אנחנו נתמודד לעתיד, עם בלימת ההצפה, עם ויסות נכון של הצרכים.

אמרו לי שיש פסיקה או הלכה משפטית שלא ניתן לקצץ במכסות. תתייחסו לזה גם כן, כי אני לא מבין למה. אני חושב שמדינה צריכה, נהג צריך לשים ידיים על ההגה. מדינה צריכה לראות מה הצרכים שלה. כשיש פערים כאלה של אלפים, אני חושב שזה לטובת העניין. אני לא מכיר את הפסיקה, לכן אני לא רוצה לומר דברים חד משמעיים.

כפי שאמרתי בתחילת הדיון, חברי הכנסת נדרשו לזה בעבר, נדרשים לזה היום בעקבות הכותרת שהייתה בשבוע שעבר. מצאתי לנכון לשים זאת לדיון. אני יודע שחברי הכנסת, מאחר ושבוע שעבר זה עלה לכותרות, שמו את זה היום בבקשה לדיון מהיר. אני לא חיכיתי. אמרתי, נשיאות הכנסת תאשר, לא תאשר, אז קודם כול אני מודה לחברי הכנסת שמובילים זאת, אחמד טיבי שכל הזמן מדבר איתי על זה, חנין מחויבת לסוגיה הזו כמעט בכל דיון שמדברים על מקצועות ההוראה ומערכת החינוך במגזר הערבי. זה עולה בדרך כזו והיא זועקת זאת, מסעוד גנאים שמלווה אותי בוועדה בצמוד, גם כן איש חינוך לשעבר, גם חבר ועדה. אני חושב שלא צריך להרפות מזה. הפעם זה עלה בכותרות. אולי זו תהיה הסיבה, לראות איך המדינה מכינה תוכנית לאומית להתמודד עם הסוגיה הזו, לכן לפני שנשמע את האורחים שלנו, נשמע קודם כול את חברי הכנסת לפי סדר הגעתם. מסעוד, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, אני מברך אותך ומודה לך על קיום דיון חשוב זה למרות שזו לא פעם ראשונה ולצערי לא תהיה האחרונה שאנחנו נדון בבעיה שלפי דעתי היא לטרגדיה אישית של מאות ואלפי מורות ומורים שהם עד היום מחכים ומחכות בתור השיבוץ במשרד החינוך כדי סוף סוף לזכות במשרה שייחלו לה וקיוו והתפללו לה מאז שנכנסו ללמוד באוניברסיטה או במכללה.

אדוני היושב ראש, הבעיה ידועה, חוסר איזון בין היצע וביקוש, חוסר איזון בין כמות הבוגרים והבוגרות של המכללות ושל האוניברסיטאות בתחום ההוראה לבין מקומות העבודה.

למרות מה שתיארתי, שאלפים, אני לא יודע, 5,000, 10,000, 11,000, אבל אלפים של מורים ומורות שאין להם מקום עבודה, הפרדוקס, שאני מסייר בבתי ספר, ולמרות זאת בתי ספר, במיוחד בתי ספר תיכון, מנהלים אומרים לי, אני עד היום לא מוצא מורה איכותי שיכול ללוות את התלמידים לבגרות, אם זה במתמטיקה או בפיסיקה או באנגלית ואחרים. יש שני דברים סותרים. יש לנו כמות גדולה ויש לנו לצערי הרב בעיה גם באיכות. הבעיה באיכות, הצגנו אותה כאשר היה דיון פה על התוצאות של התלמידים הערבים בשפה הערבית למשל, בכל המבחנים הבינלאומיים.

אדוני היושב ראש, בקשר לבעיה של האבטלה בקרב מורות ומורים ערבים, אני חושב ואנחנו חושבים ואמרנו את זה גם קודם בכל הדיונים מלפני שנים, הבעיה מתחילה, אחת, בעניין ההכוון המקצועי שצריך להתחיל בכיתות מוקדמות, מהחטיבה, לאן הולך, לאן הולכת הסטודנטית או התלמידה. אי אפשר שכולם רוצים להיות מורות ומורים, בגיל רך, בהוראה, בכל הדברים האלה. צריך לכוון את התלמידים ואת התלמידות מתיכון, מחטיבת הביניים לפי היכולות שלהם, לאיפה ללכת. שוק העבודה הוא חשוב מאוד משום שכולם רוצים בסוף להשתכר, רוצים להתפרנס, אבל יש הרבה תחומים אחרים שצריך לכוון את התלמידים אליהם חוץ מהעניין של ההוראה.

היו פתרונות בקשר להסבה מקצועית, שמשרד החינוך והמשרדים יעזרו למורים ולמורות. יש כאלה, שמונה שנים ותשע שנים. הם לא משתלבים במערכת החינוך. מה יעשו? משרד החינוך, יש לו הוראות חדשות בקשר לעניין של המצטיינים, בקשר להקדמה בעניין של הניקוד, שמי שמצטיין או מצטיינת, נותנים להם יותר נקודות, אז מי שמחכה הוא יישאר בתור וזהו. צריך לעזור להם בהסבה מקצועית, הכוון מקצועי. הייתה תוכנית החומש בקשר לקליטת המורים והמורות הערביות במערכת החינוך היהודית או העברית. לא יודע איפה הגענו בה.

תקבל היום עדכונים על הכול.

בקשר למכללות, אדוני היושב ראש, צריך שיהיה דיון רציני על עניין מכללות ההוראה בחברה הערבית כדי שבאמת גם הם יתרמו את תרומתם בקשר לאיכות ההוראה ובקשר גם לפתור את הבעיה שלפנינו.

תודה. חנין זועבי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. האמת שאתה תפסת את העניין ואתה הצגת אותו בצורה נכונה כאזהרה למצב חירום. כמו שאמר מסעוד, זו אינפלציה בכמות, זו רדידות וירידה באיכות המורים. כבר אנחנו מאבדים את התלמידים בצורה הזאת. אנחנו עוקבים אחרי ההישגים של הלימודים.

אני רוצה ארבע פתרונות לסוגיה של הכמות והאינפלציה בכמות המורים, אבטלה, ואני רוצה אסטרטגיה שרלוונטית לעניין האיכות.

יש ארבע דרכים לטפל באבטלה ובאינפלציה. יש מחסור של כיתות לימוד. רק לפתור את המחסור הזה בכיתות לימוד, 5,000 כיתות לימוד יש מחסור. אם אתה תיבנה את ה-5,000 כיתות לימוד, אתה תכניס מאות. יש אבטלה בגלל שיש גם מחסור בבתי ספר ומחסור בכיתות לימוד.

שניים, תנאי פנסיה. יש מורים ערבים שכבר יותר משלושים-ארבעים שנים, הם רוצים לצאת מהמערכת, והתנאים, אין שום משא ומתן חיובי וגמיש בין המורים לבין מערכת החינוך. אם מערכת החינוך תגיד, אנחנו רוצים מורים איכותיים, ומורה שכבר לא רוצה ללמד, משמעם לו, הוא לא רוצה לתרום ולא יכול עוד לתרום, אז אוקיי, אנחנו נתרום לאיכות ואנחנו נפתר ממאות מורים שהם יותר משלושים ושלושים וחמש שנה, אז אנחנו לא יכולים גם לוותר על המסלול הזה, על המחשבה הרצינית שאנחנו משפרים קצת את תנאי הפנסיה, אדוני היושב ראש.

אסטרטגיה שלישית, הזכיר אותה מסעוד, הכוונה. 50% מהנשים רוצות להיות מורות. אין אפשרות שמערכת החינוך תספוג ותעכל את המספרים האלה. יש מחסור. אתה אמרת ובצדק, אנחנו צריכים לאמץ את האסטרטגיה של מיפוי מחסור ומיפוי מסלולי הכוונה ומיפוי מה המחסור במקצועות אחרים ולכוון את הסטודנטים. זה פתרון רביעי. אלה ארבעת הדברים הפרקטיים של הכמות.

עכשיו של איכות. זה נכון מה שאמרת. צריכים דיון אחר ומחשבה ואסטרטגיה אחרת על איכות המורים, ופה אנחנו צריכים להיות מאוד נועזים ואמיצים להגיד, כן, יש תעשיית פערים במכללות ויותר במכללות הערביות מאשר במכללות הכלליות.

נקבע דיון לעוד שבועיים.

יש מדיניות ואנחנו יודעים, לא להכשיל סטודנטים. אנחנו יודעים שיש מין הוראות, מין מדיניות סמויה, כל מי שנרשם, מתקבל, כל מי שמתקבל, יוצא עם תעודת בגרות. לא מכשילים, אז אין שום קריטריונים איכותיים. מה התוצאה? אנחנו מקריבים את התלמידים שלנו, אנחנו מקריבים את העתיד שלנו.

תודה, חנין.

חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה אדוני. לפני מספר ימים כששוחחתי איתך במליאה אחרי שירדן צור פרסמה את הכתבה המצוינת ב"הארץ", אמרת לי שקיבלת איזה שמונה עשרה פניות מעמיתיי. זה רק מראה לך כמה הנושא מציק, כמה הנושא חשוב.

אני רוצה לומר לך, אדוני, ואתה חבר כנסת ותיק. דיברנו מספר ישיבות עם שר החינוך גדעון סער, עם שר החינוך שי פירון, עם שר החינוך נפתלי בנט. רק לפני כמה ימים נפגשנו עם המנכ"ל שמואל אבואב בנושא הזה, והגברת סוניה פרץ כמובן הייתה בישיבה. זה נושא שנמשך לאורך שנים ויש רושם שמספר המורים והמורות עולה ולא יורד, כי לא מוצאים פתרון דרסטי.

מה יכול לסייע כדי לפתור את המצוקה הזאת שהיא לא רק מצוקה פדגוגית-חינוכית, היא הפכה להיות חברתית-כלכלית של טרגדיה אישית משפחתית לעיתים? מישהי בכתבה אמרה, שבע עשרה שנים. אני נפגשתי עם מספר מורים ומורות בפעם השנייה לפני מספר שבועות. כל אחד, יש לו סיפור, והסיפור הוא כל כך משכנע. הוותיקים האלה, משרד החינוך אומר, אנחנו רוצים את המצוינים והחדשים.

אני בעד לעודד מצוינות בהוראות, כי איכות המורה לפי דוח מקנזי היא המשפיעה והפקטור החשוב ביותר לקביעת איכות התלמיד והצלחות התלמיד. יש גורמים נוספים, אבל אי אפשר שבגלל השיקול הזה, לזרוק את כולם ולנטוש אותם לנפשם, לכן הצענו, א', שיגויסו תקציבים כדי לקלוט את המורים האלה או חלק גדול או חלק מהמורים האלה, מספר אלפים.

ב', המחסור הכרוני שנמשך מזה שנים רבות בחדרי לימוד, זה פר תקציב. אפשר לפתור את זה, לבנות יותר.

שלוש, בתי ספר יהודיים. מורים ערביים יכולים וצריכים להתקבל ללמד בבתי ספר יהודיים, לאו דווקא בשפה הערבית - במתמטיקה, בביולוגיה, בנושאים אחרים. יש מאות מורים ערביים בבתי ספר יהודיים והם סיפור הצלחה למרות המורכבות של המצב כפי שאומרים.

בנוסף, אני בעד הסבות, אדוני היושב ראש. יש מקצועות שיש להם אפשרות של תעסוקה בשוק ויש מקצועות שלא, ולכן צריך לחשוב על תקציבים להסבה ולהשקיע מאמץ בענייני הסבה.

יש בעיה ותלונה וטרוניה של מורים רבים, שיטת הניקוד. שיטת הניקוד היא בעייתית. כל מורה יכול להגיד לך, אני הייתי מקום שני, ירדתי למקום שבע, ירדתי למקום שתים עשרה, ההוא עלה פתאום למקום ראשון. אני לא יודע אם יש שקיפות, כי אין כנראה שקיפות למרות שאמרו לנו שהמנכ"ל אמר לי שאין לאף אחד זכות נגישות למחשב או לנתונים האלה חוץ מאשר לחברה שמפעילה את הדבר הזה, אבל עדיין יש טרוניה קשה מאוד של המורים בנושא הזה, לכן אדוני היושב ראש, אי אפשר שכל הזמן נמשיך לדון ולדוש, לדון ולדוש בנושא הזה בלי למצוא פתרון.

תוכנית לאומית להתמודד עם זה.

אגב, אם היה נושא שיש בו 14,000 מובטלים בנושא מסוים בחברה היהודית, אני בטוח שראש הממשלה היה מתערב והיה עושה תוכנית כזאת נקודתית כדי לפתור את זה.

אין לי ספק.

זה מחייב מאמץ נקודתי אדיר כדי לפתור את זה באופן דרסטי ולא באופן חלקי.

אני אומר לך, גם מבחינה מוסרית, זה עיוות או עוולה תקרא לזה, שהמדינה אפשרה אותה. היא צריכה להתמודד איתה, היא צריכה לטפל בה.

יש מורות, אדוני היושב ראש, ובזה אני אסיים, שהן נאלצות לנסוע לנגב מהצפון כל יום או להתגורר שם ולעזוב את הבית ולחזור פעמיים בשבוע. קשה. תודה.

יוסי יונה.

תודה אדוני היושב ראש.

בהזדמנות זו, משתתפים בצערך.

תודה לכולם. למעשה הבעיה הזאת היא גם בעיה חוץ מערכתית ומערכתית, זאת אומרת, כאילו בגלל שיש בעיה חוץ מערכתית, היא הופכת להיות בעיה פנים מערכתית. למה אני מתכוון? העובדה הזאת שאפיקי תעסוקה עבור רבים בקרב החברה הערבית מצומצמים, לכן יש הפניית יתר לתוך תחום החינוך ואז נוצרת הבעיה הפנים מערכתית. אנחנו מנסים ואנחנו צריכים להבין שחלק מפתרונה של הבעיה אפילו לא קשור למערכת החינוך, זה קשור בכלל למדיניות ציבורית של ממשלת ישראל, רחבה יותר, כיצד מעודדים וקולטים את הצעירים.

בדברי הפתיחה שלי שהיו ארוכים, דילגתי, אבל אחד הדברים, תימרוץ מעסיקים ותימרוץ סטודנטים למקצועות אחרים.

זה קשור באמת לבעיה שהיא לאומית עם היבטים לתוך מערכת החינוך, אבל הבעיה היא בעיה לאומית כפי שאמרתי לפני כן, איך אנחנו למעשה מעשירים את מקורות התעסוקה לצעירות ולצעירים ערביים כך שהחינוך לא יהיה ברירת מחדל עבורם.

יחד עם זאת כפי שגם עלה כאן, גם בהינתן שבסופו של דבר הבעיה מנוקזת לתוך מערכת החינוך עצמה, אז יכולים להיות פתרונות שהם פנים מערכתיים, שמן הסתם חלק מהם, אנחנו קראנו עליהם בכתבה של ירדן צור.

אני הייתי תקופה ארוכה, אדוני היושב ראש, ראש היחידה להכשרת מורים באוניברסיטת בן גוריון.

תמיד ידעתי שהדרום משפיע.

הדרום משפיע ועדיין הוא מאופיין באותן בעיות שיש בצפון. הבעיה שאתה ציינת, אחמד, על המורים, אני מקבל כל הזמן בקשות ממורים לשיבוץ מחודש, שלא יצטרכו ללכת מביר אל מכסור לרהט או למקומות אחרים, משום שיש את חוסר האיזון הזה, חוסר מורים באמת בעלי איכויות טובות שירדו לדרום.

אני מברך על קיומו של הדיון הזה ואני רוצה לומר ברמה העקרונית שאני לא רואה אותה כבעיה ערבית, אני רואה את הבעיה הזאת כבעיה ישראלית שנוגעת לכולנו, שלכולנו כאזרחי המדינה יש אינטרס מהותי, משמעותי, עקרוני לתת מענה.

אני רוצה לחזור לנקודה הראשונה שהזכרתי. אם אנחנו נפתח את השורות, אנחנו, החברה הישראלית, ממשלת ישראל, מדינת ישראל, ונעודד במידה מאוד רבה את יצירתם של מקורות תעסוקה לציבור הערבי, אז גם נוכל לפחות ברמה הזאת להקל על הבעיה בתוך המערכת וכולם יצאו נשכרים מכך, כי התרומה של הציבור הערבי לכלכלה הישראלית, לצמיחה הכלכלית. דרך אגב, תמיד מדברים על כך ראשי ממשלה, שרי חינוך, שבעצם מנוף הצמיחה המרכזי שיכול להיות בעתיד למדינת ישראל זה בקרב האוכלוסייה הערבית והציבור החרדי, אבל כשזה בא לעניין של אופרציה, של לממש את זה הלכה למעשה, אנחנו לא רואים מספיק. תודה אדוני היושב ראש.

תודה. מירב מיכאלי, בבקשה.

תודה רבה אדוני.

בדיוק כמו שאמר פה חבר הכנסת טיבי, אני לאורך שנותיי בכנסת קיבלתי עשרות רבות של בקשות עזרה מנשים שסיימו ללמוד. יש כאלה שאני מלווה אותן מתחילת הקדנציה, שסיימו ללמוד ופנו אלי בתחילת הקדנציה.

ניסית לעזור להן?

בוודאי שניסיתי לעזור להן.

אני לא שואל אם הצלחת.

לא, אני חד משמעית אומרת לך שנכשלתי.

גם אני.

אני לא הייתי מודעת לבעיה בהתחלה, כמובן. פונה בחורה צעירה ואומרת, אני מחכה לסטאז', לשיבוץ. נשים צעירות שמסיימות ללמוד ומחכות לסטאז' חמש ושש ושבע שנים. לא היו לי קשרים, אבל את אומרת, אני אפנה, אולי זה עוזר בנגישות. שום דבר. אין מה לעשות. זו דרך ללא מוצא, שוב ושוב ושוב.

חבריי וחברותיי פה אמרו דברים חכמים ונכונים. אין ספק שהסוגיה הזאת - - -

רק ברשותך, הדיון הזה לא יהיה כמו כל הדיונים האחרים. זה תחילתו של טיפול בבעיה. אנחנו לא נעזוב זאת.

אני מאוד שמחה לשמוע.

שתיכתב תוכנית התמודדות. נדרוש תוכנית התמודדות ונעקוב אחריה.

אי אפשר להתעלם מזה. אחד הדברים המטרידים זה הפער בין מה שקורה במגזר היהודי לבין מה שקורה במגזר הערבי. זה לא יכול להיות שיש שני עולמות, מתנהלים ככה במקביל. זה דבר שמדינה דמוקרטית לא יכולה לשאת אותו. מדינה יהודית לא יכולה לשאת אותו, עם כל הכבוד, וזה צורם באופן באמת שהוא מעביר צמרמורת.

אני רוצה להגיד רק עוד דבר אחד. דיברנו על הכשרות מקצועיות גם לאלה שאולי אין להן ולא ימצא להן גם, כי הצטברו גם כן מספר כל כך גדול של מי שעברו הכשרה בהוראה, אבל אני חושבת שבכלל צריך, אנחנו מדברות על עולם עבודה שצריך בכלל לפתוח אותו, להפוך אותו להרבה יותר משוכלל, לתת הרבה יותר אופציות גם בהשכלה, גם בהכשרה, אבל גם בנגישות לעבודה, זאת אומרת שיהיו מקומות שאפשר יהיה ללכת לעבוד בהם בכלל, וזאת בעיה שאנחנו מכירות ספציפית על נשים בחברה הערבית.

אני ארצה להגיד בבוקר הזה שאנחנו מתבשרות שיפוטרו 1,300 יועצות יופי, נשים לא צעירות, מהסופרפארם. בבוקר הזה שאנחנו שוב מוצאות את עצמנו מול 1,300 נשים לא צעירות שתמצאנה את עצמן עכשיו בלי עבודה, אתה יודע, הן צריכות להתחיל חיים חדשים בלי הכשרה מקצועית, בלי מקצוע. אנחנו צריכות להבין שיש בעיה של עולם העבודה שלא מספיק מכשיר את עצמו לנשים, לא רק נשים את עצמן אליו, ואנחנו באמת להודות לך על הטיפול בבעיה.

תודה. מיכל רוזין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, לכולן. אני באמת באתי בעיקר לשמוע. אני לא יודעת אם דובר על שתי נקודות שחשוב לי לציין אותן, כי אני כמובן מסכימה עם כל הדוברים שדיברו לפניי. אחד, זה הנושא של לצד באמת מציאת עבודה בתחום ההוראה והיצף של השוק וכדומה, וזה בהמשך למה שאת אמרת, חברת הכנסת מיכאלי, הנושא של תחבורה ציבורית שבעצם לא מאפשרת בהרבה מאוד מקומות בארץ יציאות מהכפרים, מהיישובים, באופן שבו אם אין רכב פרטי, שניתן להגיע לעבודה גם במקומות שהם מרוחקים יותר, שזו בעיה אחת גדולה שבעיקר פוגעת בפריפריה ובעיקר בנשים.

הדבר השני שאני אשמח לשמוע עליו מהגורמים המקצועיים זה באמת שילוב של מורות ערביות במגזר היהודי. בעיניי יש לכך ערך הרבה מעבר רק למציאת מקום עבודה נוסף. המצב במגזר היהודי הוא שאין מספיק מורים ומורות, בעיקר מורות. אנחנו יודעים שהרוב זה מורות. אין מספיק מורות. מביאים כל מיני מורות מחליפות, שלא נדבר על תואר ראשון או שני, שיש מורות מקצועיות ערביות ללא עבודה, אבל באמת מביאים בייביסיטריות, סליחה אם אני מעליבה מישהי, אבל שמרטפיות לשמור על הילדים ולהעביר להם את הזמן בבית ספר מכיוון שלא מוצאים מספיק מורות, ואני חושבת שיש יתרון לא רק בכך שכמובן מגיעות נשים משכילות עם הכשרה מקצועית להיות מורות, אלא גם עצם העובדה שמורות ערביות ילמדו בחברה היהודית, אני חושבת שיש לכך יתרון בקידום השוויון וקידום הדו-קיום.

אני שמעתי רק לאחרונה מהבת שלי על מורה שהגיעה ללמד אצלה בבית ספר. נכון שזו לא חוכמה, כי הבת שלי מכירה ונמצאת ויש לה חברים ערבים, אבל עצם העובדה שיש את המורה והיא באה עם כיסוי הראש ועם הכול ויש שיחה על כך ומדברים על כך עם הילדים ופותחים את הנושא, ועצם העובדה שיש את המפגש הזה שאנחנו כל כך מייחלים לו, המפגש בין החברות - - -

מה היא מלמדת?

מדעים. יש למדעים, יש למתמטיקה, יש לאנגלית, אני יודעת.

נדמה לי מתוכנית החומש, רק מאה.

לא, חמש מאות. לאחרונה בדקתי את העניין.

אנחנו נשמע את הנתונים.

חמש מאות היה היעד.

יכול להיות שאני טועה. מבדיקה שאני עשיתי, שמעתי חמש מאות. גם חמש מאות זה נמוך, כי עדיין אני אומרת לך שאני שומעת ממנהלות וממנהלים שיש להם חסר מאוד גדול בוודאי במורות לאנגלית. דרך אגב, בוודאי במורות למתמטיקה יש חסר עצום ולכן אני חושבת שזה פתרון מתבקש אבל גם יש לזה יתרון ערכי, שוויוני, מלמד, חינוכי מאין כמוהו. תודה.

מיכל בירן, בבקשה.

דבר ראשון אני מברכת באמת על הדיון הזה ועל היוזמה ועל הזריזות. באמת היית אפילו יותר זריז מהדיון המהיר שניסינו להגיש, על אחת כמה וכמה זה שאתה חבר בקואליציה, כי כשהתחלנו לחשוב את מי מגייסים לדיון המהיר הזה, היו כמה מפלגות שעברנו בהם ותהינו האם יהיה מישהו שיסכים להתגייס למטרה כזאת שהיא כן לכאורה, יוסי התייחס לזה קודם, זאת באמת לא בעיה רק של החברה הערבית, ואגב, המונח הוא חברה/מגזר. אנחנו לא משתמשים במונח מגזר יהודי בשום מקום חוץ מהדיון הזה, כאילו בשביל להצדיק את השימוש במילה מגזר ערבי, החברה הערבית, אז אני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב, וחשוב מאוד שהוא הגיע כפי שהוא הגיע.

יצא לי לשמוע מלשכתה של שרת החינוך דאז, יולי טמיר, שאחת הבקשות הכי נחוצות שהייתה בסוף כל פגישה פוליטית, זה אם אפשר לסדר שליש משרה, עשר שעות, אם אפשר לחלק את המשרות לחלקי חלקי חלקים כדי לדאוג לעוד מישהי שהיא מחכה.

אני רוצה להגיד שבעיניי הפתרונות לא יכולים להיות פתרונות שפוגעים ברמת החינוך בחברה הערבית. נגיד, השיטה של השליש משרה, ברור שמישהי שהיא ספרית והיא מורה בשליש משרה, היא לא תהיה מורה טובה כמו מורה שעושה את זה במשרה מלאה ועוסקת בזה והולכת להשתלמויות וזאת הזהות שלה והיא בסביבה כזאת. הפתרון לא יכול להיות פתרון שרק פותר את הבעיה של המורים.

דבר שני, יצא לי לשמוע מורה ערבייה מקלנסווה שהייתה מורה שנה בחולון, אגב, מה שאמרת מיכל. הייתה לה חוויה מזעזעת של גזענות גם מצידם של הילדים וגם מצידם של ההורים, ואני חושבת שאי אפשר רק להגיד, צריך לשלוח לבתי ספר יהודים בלי ליווי. כשמסתכלים למשל, מישהי בדיוק סיפרה לי איזה ליווי מקבלים בחותם, בתוכנית מה שנקרא דגל למנהלי בתי ספר כדי שאנשים לא יפרשו. הולכים, מחזיקים להם את היד, מלווים אותם לכל התהליך. אם רוצים ברצינות להכניס מורים מהחברה הערבית לבתי ספר יהודיים ורוצים שזה יצליח ויפחית גזענות ולא יעודד גזענות, צריך גם לעשות איתור טוב של המורים שיצליחו לעמוד במשימה הזאת. צריך ללוות אותם, להחזיק להם את היד, ללוות אותם לכל התהליך, לעשות את התהליך מול בתי הספר, מול הצוות החינוכי, מול ההורים של הילדים ורק ככה זה באמת יכול להצליח.

הפתרון השלישי, ונראה לי שהתייחסתם אליו באמת, זה הסבה של אקדמאים לא לניקיון אלא להיפך, יש פה מורות, למקצועות של מעמד ביניים, כי אני ממש רואה את זה, זה כאילו פשוט בדור אחד אחרי מה שקרה בחברה היהודית. אימא שלי גם הייתה מורה. זה מה שעשתה אישה לפני עשרים שנה. זו הייתה האופציה שהייתה הכי זמינה. בחברה היהודית נפתחו מאז המון אופציות לנשים ובחברה הערבית לא, ובגלל זה הן כולן זורמות להוראה. תודה.

תודה. רונית, מרחבים.

שמי רונית רובננקו, אני מנהלת את התוכניות החינוכיות של מכון מרחבים. מכון מרחבים זו עמותה שמקדמת אזרחות משותפת בחברה הישראלית, וריבוי זהויות, ואנחנו חברנו למשרד החינוך בתוכנית שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודים.

אני רוצה להתייחס קצת לדברים החכמים ששמעתי כאן במהלך הבוקר הזה.

אנחנו עוזרים למינהל עובדי הוראה לשלב מורים ערבים בשלושה מקצועות מובילים שבהם קיים חסר מאוד גדול בחברה היהודית, ואני מדברת על אנגלית, מתמטיקה ומדעים. כשמדברים על מדעים, אנחנו מדברים על אשכול של מקצועות שיש לו הרבה מאוד פנים.

העבודה שלנו מתמצה באמת בכל התהליכים החשובים של מיון ואיתור המורים האלה, ראיון שלהם והשמה שלהם אחד-אחד במשרות בבתי ספר, אבל אנחנו לא עוצרים שם, אנחנו ממשיכים הלאה ומלווים אותם בתהליך הקליטה בבתי ספר, עם באמצעות חוברת שהוצאנו, שמרכזת את כל הידע שלנו שהוא למעלה מעשר שנים בשילוב מורים ערבים בחברה היהודית, ועם במגע אישי עם מנהלי בתי הספר, עם המורים עצמם. יש לנו צוות שלם של מדריכים שמלווה את המורים האלה.

אני מוכרחה לומר ולהעיד, גם בתפקידי הקודם כמנהלת בית ספר, שחמש עשרה שנים במערכת, שבצוות המורים שלה היו שבע מורות ערביות, הן עדיין שם, אני כבר לא, למגוון גדול של מקצועות, לא רק לערבית, שהשילוב הוא מוצלח והוא באמת משיג את כל המטרות המדהימות שיש, חשיפה של החברה היהודית לעובדה שיש נשים משכילות בין אזרחי החברה הערבית, שמורה ערבייה יכולה להיות אשת סוד, שאפשר להישען עליה, שהיא יכולה להיות כתף לתלמידים.

מה מידת ההיענות של מנהלי בתי הספר?

טובה מאוד. לא כולם מכירים את המיזם.

את יודעת למפות באיזה אזורים בארץ זה יותר?

זאת אחת הבעיות המאתגרות ביותר. כפי שנאמר פה, בצפון ההיצע של המורות הוא מאוד גדול ובמרכז הוא קטן, אבל הצרכים במרכז הם הרבה יותר גדולים, וכאשר אישה, אימא לילדים, נדרשת לנסוע שעה וחצי למקום עבודה כדי לחצות את מחוז מרכז מצפונו עד דרומו, כאשר שם ישנו הביקוש, זאת בעיה מאוד מורכבת.

מערכת החינוך העברית, בצפון יש מחסור?

המחסור הוא קטן ויש עודף מורים לא רק בחברה הערבית אלא גם בחברה היהודית. זה לא יכול להיות פתרון למסות כאלה.

תודה, גבירתי. איהאב ג'בארין.

אני פעיל סביבתי והגעתי לכאן מטעם התאחדות הסטודנטים.

אני נשוי למורה צפונית שהיא מלמדת בדרום, בנגב.

ואיך היא עושה את זה? היא נוסעת?

היא כבר עושה את זה שבע שנים. היא גרה שם. גרנו ביחד שם. גרה עם שותפה שם, עשתה נסיעות והשנה היא עושה נסיעות.

כל יום?

כל יום. לא בשמה אני מדבר היום, כי היא הייתה אמורה להיות פה, דרך אגב, אבל עד שהיא מקבלת יום חופש ולא צריכה לקום בשעה 4, אז היא ויתרה.

אני מסכים איתה.

אני מדבר בתור הורה שדואג לדורות של שנים, שהבת שלו תהיה בכיתה א' בעזרת השם, ולכן אני נוכח פה היום. אני רואה שיש לנו בעיה דו קוטבית. מצד אחד יש לנו אחריות חברתית. אנחנו בתור הורים, בתור חברה, להתחיל לעשות משהו בנושא הזה. מצד שני, גם על הממסד האחריות הגדולה לדון בנושא הזה.

מישהו העלה פה את השיתוף של המורות במערכת החינוך היהודית. המורות בחברה הערבית, ההשכלה שלהן במכללות ערביות, לומדות בערבית, כמעט ולא יצאו מהמסגרת של החברה הערבית. פתאום אתם דורשים מהן להתחיל ללמד בעברית.

לא דורשים, רוצים, מעוניינים.

מעוניינים להתחיל ללמד בעברית.

מה אתה מציע? המציאות ידועה לנו.

מה שאני מציע, שני דברים, קודם כול אנחנו צריכים לקחת אחריות חברתית, אנחנו מהצד של החברה, להתחיל לקדם גם בשיתוף של הממשלה, לקדם הכוון תעסוקתי אקדמאי עוד בגילאים קצת יותר מוקדמים, בגיל 16 אפילו, כיתות י', להתחיל לפתוח את המרחבים של התלמידות והתלמידים ולהראות להם שאפשר אחרת. זה מצד אחד. מצד של הממסד אני יכול לשתף את הכישלון של שיטת הניקוד ואני אשמח להביא את הסיפור האישי שלה עם שיטת הניקוד.

אז ככה, שבע שנים היא עושה את זה. היא ניסתה כמה פעמים להשתלב במחוז הצפון, מחוז חיפה. תמיד הייתה טענה, המחשב לא נותן לך, את לא ברשימה, לפי שיטת הניקוד. לעניינו, יום אחד מורה שלימד איתה בערה, בנגב, שהוא מאזור המשולש, מקבל שיבוץ בבית ספר שמתרחק מהבית שלנו שתי דקות.

למרות שיטת הניקוד.

למרות שיטת הניקוד ולמרות שהוא נכשל בסטאז' פעם אחת לפחות, אז שיטת הניקוד לא עובדת.

מה עבד?

פרוטקציה.

כן, כן, פרוטקציה.

יש את העניין של הפרוטקציה. שמעתי שפיתחו שיטה איך עושים את זה בצורה - - -

אני אשתף אותך. מספר ההמתנה שלה לפני כמה שנים היה 4. השנה הוא 7. לך תבין.

אני לא מקנא באי ודאות הזו. זה דבר הכי איום ונורא שיכול להיות. פיתחו שיטה, הבנתי, על ידי מילוי מקום ואחר כך משתחל, אורח בא לרגע ונשאר.

יש כל מיני דברים. גם השלטון המוניציפאלי בחברה הערבית - - -

אוקיי, ברור. גם השלטון. כולם מדברים על זה בוועדות וייאמר לזכותם של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שלא מטאטאים את זה, שמים את הבקעים האלה, שמים את הרעה החולה הזו על השולחן ומדברים עליה פעם אחר פעם. לצערי הרב אנחנו כמדינה לא מרימים ולא פותרים את זה אחת ולתמיד. תודה רבה לך.

סעיד יסין, בבקשה אדוני.

שלום אדוני היושב ראש, אני סעיד יסין, מזכיר סיעת חד"ש בהסתדרות המורים. אני מייצג היום את הסתדרות המורים.

אני ביום הזה שהחברה הערבית חוגגת את יום השפה הערבית, כמה הייתי שמח אם הייתי מדבר עכשיו בערבית, אבל אני עוד אאחל לעצמי שיבוא יום וגם כאן אדבר בערבית וכולנו נבין כמובן.

אתה יושב פה עם אנשים שלא פוחדים מהשפה הערבית.

אדוני היושב ראש, אני לא אדבר עכשיו על 11,000 מורים מובטלים בחברה הערבית ולא על עוד אלפי מורים ומורות שעובדים במשרה חלקית, בשליש משרה ובמיוחד כמו שדיברו חבריי, מורים מהצפון שעובדים בדרום, מחזירים אותם לצפון אחרי עשר שנים, אחד עשרה שנים. במקרה שלי, יש לי אב למורה שעובדת שם כבר שמונה שנים עם שני ילדים ובעלה עובד בצפון והיא עדיין נמצאת שם. אני לא מוצא את הדרך הזאת שהם מחפשים אותה דרך פרוטקציה. לא יודע. אז היא עדיין נמצאת שם. מה עוד שהם מחייבים אותם שהם מעבירים אותם, מחייבים את האומללים האלה לחתום שהם גם מסכימים לעבוד בשליש משרה. אז אני לא אדבר על המצוקה הזאת, אבל אני באתי היום מהסתדרות המורים להגיד שבאמת יש לנו הצעות לפתרונות. דבר ראשון, מספיק שאנחנו נצמצם את מספר התלמידים בבתי הספר בחברה הערבית שהוא מעל הממוצע העולמי בהרבה ומעל הממוצע בתוך מדינת ישראל. זה מאפשר לנו להכניס למערכת המון מורים.

דבר שני, זה גם מייעל את מערכת החינוך ומשפר את השיגיה. מורה שנכנס לכיתה שיש בה עשרים וחמישה תלמידים, בוודאי ההישגים יהיו הרבה יותר טובים.

דבר שני, כמו שדיבר חברי, קליטת מורים במגזר העברי. אני לא מדבר פה על, סלחי לי החברה, שיש שם בצפון מורה ועוד שבעה מורים במקום אחר. אני מדבר באופן גורף ששם יש מחסור ואנחנו יודעים שיש מחסור, שהמורים שלנו הם באמת, למרות כל מה ששמעת, כאילו שהם לא מוכשרים די כדי ללמד, יש לנו המון מורים שהם כן מוכשרים ללמד בכל מקום, בכל אוניברסיטה והם מוצלחים ויש להם הישגים מעל ומעל.

יש לי עוד הצעות. קליטת אקדמאים ערביים במחוזות משרד החינוך בעצמו. משרד החינוך מפלה את האקדמאים הערבים. הוא לא מעסיק אפילו את האחוז שלנו, את האחוז של האוכלוסיייה. יש אוכלוסייה ערבית, 20%, אז לפחות שאנחנו במחוזות, יהיו לנו פקידים שם ואנשים עובדים או עסקים שם, לפחות באחוז הזה שיהיה דבר הולם למצב הקיים.

קיום המכללות להכשרת מורים לקבל סטודנטים חדשים לפי ביקוש המערכת ולא באופן הגורף שנעשה עד היום הזה.

בזה אני מסכים איתך.

אני מבקש להרשות לי להמשיך לחלום שיום יבוא, ובזה אני מסיים את דבריי, שלסטודנטים הערבים תהיה נגישות לגשת בכל מקום עבודה בישראל, לא רק במשרד החינוך ואז גם בזה אנחנו פותרים את הבעיות של המובטלים. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת ג'ומעה אזברגה.

אדוני היושב ראש, תודה על הדיון המעניין. אני לא אדבר הרבה כי יש חלק מהדברים שכבר דיברו עליהם. אני מציע דבר כזה, רוצה להיכנס ישר לעניין. לעודד אנשים ותיקים לצאת מהמערכת על מנת לקלוט אנשים חדשים במקומם. זה דבר בריא שיכול להביא זרימת דם חדשה למערכת וגם להוציא את האנשים. יש כאלה שעובדים מעל שלושים וחמש שנה והם ממשיכים.

מה הם יעשו בגיל הזה?

בן אדם שיוצא לפנסיה עם 70%, זה המקסימום שאפשר לתת על פי חוקי ההסתדרות. הוא לא יכול לקבל יותר מ-70%. שלושים וחמש שנה, לא צריך לעבוד שלושים ותשע שנים. בשביל מה? זו הצעה אחת שיכולה לקלוט אולי אלף-אלפיים מורים במקום הוותיקים שיוצאים.

דבר שני שכולם דיברו עליו, העניין של הקליטה במגזר היהודי ויש חלק מהמקצועות, נגיד המדעים במיוחד ומתמטיקה, שהם יכולים לקלוט. הם לא הולכים ללמד תנ"ך בבתי הספר היהודים. אני חושב שזה חשוב.

דבר שלישי שאני מציע, אולי לעשות הסבה מקצועית. לא יודע כמה משרד החינוך, אם יש לו את הנכונות הזאת לקחת את העניין הזה ולבנות משהו מובנה על מנת לעשות הסבה מקצועית למורה הזה שלא יהיה מובטל ולא ילך לשוק האבטלה. זה ההצעות שלי בצורה מצומצמת. כמובן אנחנו יודעים מה שדיבר סעיד על הנושא של באמת כיתות. יש בתי ספר שיש להם 1,800 ו-1,700 תלמידים ו-42 ו-45 בכיתה. אפשר להקטין את מספרי התלמידים בכיתות ואז אתה קולט יותר משרות של מורים ומורות.

תודה רבה. מוחמד יונס.

יונס מוחמד, יושב ראש הפורום לקידום החברה הערבית.

כל חברי הכנסת דיברו על כל הבעיות של החינוך במגזר הערבי, אבל צריך לשים דגש מיוחד, שלקדם את החברה ולהקים חברה מעורה ומפותחת מתחיל במורה. כשאנחנו באים ואנחנו מתעלמים ולא משקיעים במורים הערבים, אנחנו גורמים לחברה הערבית להיות בפער גדול בינה לבין החברה היהודית. כשמדברים על להעביר מורים, לעשות הסבה מקצועית, למה לעשות הסבה מקצועית? הם בחרו להיות מורים. הוא בחר להיות מורה.

אבל אין לזה ביקוש, מה לעשות?

אין ביקוש?

יש היצע.

לא מתווכחים, מיכל.

את חושבת שאין ביקוש למקצועות המדעים, האנגלית ומתמטיקה במגזר הערבי? רוב הכישרונות של בתי הספר הם במדעים, במתמטיקה ובאנגלית. כשאני מקבל פנייה ממורה לאנגלית, שמנהל בית הספר לא רוצה לקבל אותה בבית הספר ויש לו מורה בחצי משרה שעדיין לא סיימה לימודים, זה כבר גורם לי להשתגע, בעלת תואר שני בשפה אנגלית שלא מלמדת, וסטאז'רית מקבלת את המשרה שלה? איפה משרד החינוך, למה הוא לא מתערב?

תודה.

זאת אחת הסוגיות הכי חשובות של קליטת המורים. אני מכיר את זה, שיסלח לי, במגזר הבדואי בנגב, וזו שערורייה. זאת נקודה מאוד חשובה לדיון.

תודה. ג'מאל זחאלקה.

צריך להבדיל בין עיקר וטפל בעניין הזה. העניין של אי סדרים במינוי, אני חושב שהוא נושא שולי, אם אנחנו לוקחים את הבעיה הגדולה, כי מה קורה? יש למפקח מאה משרות ויש לו ביקוש של אלף אנשים שמבקשים את המשרה, אז מה שהוא יעשה בסופו של דבר, יישארו מאה. זה לא יפתור את הבעיה. נכון, צריך לשפר, צריך לפקח, ישנו מנגנון והבעיה עם המנגנון הזה, שאפשר לעקוף אותו. זו הבעיה העיקרית בעניין המינויים של הפרוטקציה.

אני חושב בעניין הזה כמה דברים. אחד, צריך לנצל את המשבר שישנו ואת הבעיה שישנה כדי לשפר את מצב החינוך. אני הצעתי לפני מספר שנים שיהיו מבחני קבלה למורה. אין היום. היום אתה רוצה ללכת לעבוד במפעלי נייר בחדרה, עושים לך בחינה פסיכוטכנית, התאמה לעבוד על איזושהי מכונה באיזשהו מקום. למורה אין שום מבחני התאמה. לא כל אחד שיש לו ציונים ויש לו נקודות, הוא ראוי להיות מורה או יכול להיות מורה. יכול להיות שהוא יהיה פקיד בנק טוב, אבל מורה זה מקצוע שיש לו מאפיינים ואני חושב שצריך לעשות בחינת התאמה למקצוע ההוראה.

הבת הבכורה שלי אהבה כימיה. מי אוהב כימיה? הייתה משוגעת על כימיה בגלל המורה, מורה טוב, ושנאה היסטוריה. מי שונא היסטוריה? זה כל כך מרתק, או ספרות. בגלל המורה. אני אומר שאפשר, וזה לא עניין רק של ידע. צריך לנצל את זה שיש לנו כל כך הרבה אנשים שרוצים לעבוד ואז לקחת את הטובים בהם, לבחון את הטובים בהם שעניין הרמה ועניין ההתאמה למקצוע יכנס לעניין הניקוד, שזה לא נמצא, ואז אתה יכול לבחור את הטובים ביותר.

לא יקרה כלום אם יעשו פסיכומטרי במקצועות ההוראה ואז עקפנו את הפסיקה המשפטית של ויסות. יש לך ויסות אוטומטי.

כבוד היושב ראש, התפרסם שמשרד החינוך וארגון המורים העל יסודיים מתכוונים להגיע להסכמות שיעשו אפליה נגד מורים ערבים. הדבר מקומם. נאמר שם שמורה שהוא יוצא צבא יקבל שכר גבוה יותר.

אני בדקתי את הנושא הזה. זה סתם נכנס להסכם. הרי ידוע שכל עובד במגזר הציבורי, הוותק הצבאי נחשב לו לוותק מקצועי, שלוש שנים לוותק מקצועי. אם זה קיים, למה להכניס את זה? זה לא סעיף מיוחד של העדפה.

אבל זה מתבטא בשכר, זה עניין. אני חושב שזה דבר חמור מאוד. אני חושב שמשרד החינוך צריך לצאת בהכחשה או להגיד מה נכון, כי מתנהל ויכוח. שאלתי את משרד החינוך ואומרים לי, אין תשובה בינתיים.

היום נקבל תשובות על הכול. תודה.

ג'אדאללה אגבריה, בבקשה.

שלום לכולם, אני רוצה לדבר בתור מורה במערכת וגם חבר מרכז מורים.

לצערי הרב יש לנו 12,000 מורים מובטלים. פשוט מאוד אין תקנים. עדיין המכללות כמו בית עסק, רוצים להרוויח כסף וזורקים מורים לאבטלה.

דבר שני, יש מורים שעובדים שליש משרה. איך מורה צריך להתקיים או מורה צריכה להתקיים בשליש משרה? תגידו לי. יש מורים שעובדים עשר שנים בנגב, מהצפון לנגב, ואני מכיר הרבה. יש מורות שנוסעות יום יום וחוזרות מהנגב.

המיקום של המורה במינוי הוא דבר סודי. המורה שואל, מה המיקום שלי? אומרים לו, אתה מספר 2. פתאום הוא מספר 8 או לא מקבל מספר בכלל.

בבתי ספר יש חמש שעות פרטניות כל שבוע. לצערי הרב אין חדרים. חמישה מורים יושבים עם תלמידים בחדר אחד ואין חדרים.

תודה אדוני, אנחנו רוצים להספיק לתת למשרד החינוך להגיב. הדברים נאמרו וטוב שחזרת עליהם.

דבר אחרון, לא מעודדים מורים לצאת לפנסיה. כשהמורה מגיע לגיל 60, המענק עף, לא נותנים לו. אם אתה יוצא לפני 60, אפשר לקבל מענק. אחרי 60 אתה לא מקבל מענק. תודה.

תודה. חבר הכנסת טלב או עראר.

מכובדי היושב ראש, אכפת לנו מהמורה הטוב. המגזר הערבי הוא בנגב במיוחד. חסרים לנו מורים מומחים בעיקר במדעים.

כמנהלים, כמפקחים, חייבים לדאוג להביא למקצועות האלו מורים מומחים, אבל בסוגיה השנייה, משרד החינוך מדברים גם כן במדיניות, פחות או יותר אני אולי בעד המדיניות הזו, שקודם כול לדאוג למורים המקומיים תושבי הנגב. גם בצפון ישנה מדיניות אחרת. בגדול, מורה חדש בצפון, שולחים אותו לנגב, אחוז גדול, לא מבוטל. כאן המורה נופל בין הכיסאות, כמו שאומרים. אני חושב שכל מורה, אחרי שדאג לעצמו, למד והשקיע כסף, זמן, מאמץ, צריך שמשרד החינוך ידאג לו לעבודה. לא מכובד לחברה בכלל לראות מורים מובטלים. הרי כל בעלי המקצוע האחרים עוברים בתחנה הראשונה אצל המורה.

אני מצטרף למה שאתה אומר, אבל לא רק משרד החינוך. אתה לא מטיל שום אחריות על המכללות?

בסדר, חלק מהדברים. איך המכללה תדאג?

שלא תקבל אותו. ברגע שהיא תרים את תנאי הקבלה, את האיכות, תעשה מבחני אישיות. מסכים איתך. אני חושב שהתלמידים צריכים לקבל את המורים הכי טובים שיכולים להיות. צריך לחזור לימים שמה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול, מורה.

בחלק מהדברים גם נדמה לי שהשב"כ גם מתערב לפעמים.

איך הגעת לשב"כ?

בהעסקתו של מורה או מנהל. לדוגמא, מנהל בית ספר עומד בכל התנאים, עונה על כל הקריטריונים, באים, שמים לו רגל. קרה את זה איתי.

אני אומר לך, קיבלתי יותר תלונות על מניעת העסקת מורה איכותי או מנהל בית ספר איכותי, שזה בגלל ראש המועצה או משפחה כזו מאשר שב"כ, משטרה או משהו אחר.

אני אגיד לך בקצרה על מקרים שהיו איתי. פחות או יותר הייתי מורה טוב.

השאלה אם המורה שלך היה טוב.

מאה אחוז. באה המועצה, דאגו שאני אהיה מנהל בית ספר במינוי. בא משרד החינוך ואמר לא. למה לא? אחרי בדיקות התברר שהשב"כ אמר, שמע, זה לא סתם בן אדם, זה קודקוד בתנועה האיסלאמית, ואז בא ראש המועצה, אמר, חברים, להיות מורה זה יותר מסוכן מלהיות מנהל, למה הוא במגע יום יומי עם התלמידים. הוא יכול לקלקל אותם. אז למה מורה כן, מנהל לא?

אני רוצה להאמין שמה שאמר חברי, שזה כבר היה פעם ונגמר. תודה רבה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך אדוני היושב ראש. אני מתנצל שהגעתי לדיון הזה באיחור בגלל הרביזיות שלי בנושא סימון מוצרי מזון בוועדת העבודה.

אבל סמכת עלי שאני פה, נכון?

אני סמכתי עליך שאתה פה ואני גם סמכתי על חבריי שהציגו. שמעתי את סוף הדברים שלהם. הם הציגו את הנושא הזה בצורה מצוינת. אני מצטרף לכל מילה שהם אמרו.

אני רוצה לומר את השורה התחתונה. השורה התחתונה היא לא פחות מאשר שערורייה. 11,000 מורות שסיימו את לימודיהן לא משובצות במערכת. זה טירוף מערכות. כבר הושקע, למדו, השקיעו זמן. עכשיו מציעים להם אולי לעבוד במשהו שהוא יותר מייצר עבודה. למה שיתפרנסו בחינוך? למדו חינוך, הדבר הכי חיוני לחברה. המצב הזה שאנחנו הגענו אליו הוא לא פחות מאשר שערורייה. הוא קודם כול שערורייה מבחינת 11,000 המורות האלה, אלה הם הנתונים הרשמיים, 11,000. שערורייה. נתנו להם ללמוד חינוך והוראה והן עכשיו מובטלות ומחכות, אני לא יודע למה כדי שיוכלו להתחיל ללמד. זו גם שערורייה מבחינת המערכת, כי מערכת החינוך בחברה הערבית צריכה כיתות וצריכה מורות וצריכה מורים. חסרים אלפי כיתות. אני מדבר על נתונים רשמיים של משרד החינוך, אז מה קורה כאן? אפשר לחלק כיתות קיימות, אפשר לעשות הרבה דברים כדי לטפל בבעיה הזו, אבל קודם כול החסם הכי גדול שיש לנו הוא לא חסם. יש לנו מורות, יש לנו מורים, אז בואו נתחיל עם זה ואחר כך נתקדם, נפתור את הבעיות הנוספות, לבנות כיתות, לבנות מבנים, לבנות הכול.

יש את הבעיה שהועלתה, אני מצטרף לחבריי שהעלו אותה, הסוגיה של המורים השחוקים. יש מורות צעירות, מגיעות עם אנרגיה, מגיעות עם רצון. יש מורים שכבר דיי, רוצים לפרוש. בואו נאפשר להם לפרוש, נאפשר להחליף.

יש את הנושא של מורים במערכת החינוך העברית, זה win win לכל הצדדים. כמה שיותר מורים ומורות ערבים יהיו במערכת החינוך הזו, כך תהיה לנו פחות גזענות, ככה תהיה פחות שנאה, אנשים יותר יכירו. רק רווח. אז יש לנו כאן גם היגיון, יש לנו גם חיסכון ויש לנו גם פתרון. מה חסר לנו? חסר לנו רק הרצון הפוליטי. זו הבעיה. חסר רצון פוליטי ולכן הפנייה שלי אליך אדוני היושב ראש, היא שהוועדה הזו תוציא מכתב לשר החינוך ותבקש ממנו לשים את הסוגיה הזו בראש סדר העדיפויות שלו כדי לקדם פתרון מיידי.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי. אני לפני עשר שניים הייתי יושב ראש הרשות לפיתוח הנגב. עשינו מיפוי של בתי הספר. בערך כבר אז אנחנו איתרנו את הבעיות שעולות כאן סביב השולחן. כבר אז אני שיגרתי מכתב וביקשתי משרת החינוך לימור ליבנת שהתיקון של ההוראה במגזר הערבי ובמיוחד במגזר הבדואי בנגב חייב להיות בבחינת תוכנית לאומית שמצהירה מפורשות על אפליה מתקנת. אם אנחנו נתמודד עם הבעיה הזאת בכלים הרגילים, שום דבר לא יקרה. אני אז הצעתי שבמשך שלוש-ארבע שנים יזרימו אישורים להוציא מורים לפנסיה הרבה יותר מאשר במגזר היהודי. חייבים לעשות את זה.

הדבר השני שהוא הרבה יותר עמוק ולהערכתי הוא שורש העניין, כי כשנתקלתי במאות מורים לפיזיקה ולמתמטיקה ולכימיה, מצוינים אגב, מהטובים ביותר, המורים האלה, השוק חסום בפניהם. חברות לא מקבלות כימאים ופיזיקאים טובים ערבים. בואו נשים את זה על השולחן. אם משהו שיש בו רק איזו נימה ביטחונית, ודאי וודאי. קחו כל חברה בכל מקום. תשלחו ערבי ויהודי, פיזיקאי מצוין, אנחנו יודעים מה המציאות, ולכן כולם פונים להוראה. חבר'ה, אני ראיתי, הגיעו אלי לבית הספר דוקטורים לפיזיקה, מהטובים ביותר, שאני אמרתי לו, מה אתה בא לחפש בהוראה? הוא אמר לי, זאת האפשרות, וקלטתי אותם. חלק מהתוכנית היא גם להתחיל לעשות הפניה של מורים לאנגלית ומורים לפיזיקה ולכימיה למגזר היהודי. אנחנו הולכים ומפספסים את הרגע, כי לצערי הגדול יותר ויותר מורים שנכנסים למערכת פחות מדברים עברית, שזו מכשלה גדולה מאוד שלהם להיכנס לתוך בתי הספר שלנו. ביקרתי את התוכנית בספיר, חבר'ה נהדרים שהולכים להיות מורים. העברית ששגורה בפיהם, לצערי תוביל אותם רק לבתי הספר הערבים. בתי הספר היהודיים יהיו סגורים בפניהם. תודה.

תודה, מאיר. עיסאווי.

שלום לכל החברים. אני למען האמת לא יודע איזו רמת נציגות יש ממשרד החינוך.

הכי בכירה בנושא הזה.

אני חבר כנסת חמש שנים. מאז שאני בכנסת אולי זה דיון שלישי-רביעי שמתקיים באותו נושא. יש פתגם בערבית שאומר, קישקשתא. זאת התחושה שקיימת וזאת הסיבה גם לדלות הנוכחים. הם לא מאמינים.

היו פה ארבע עשר ח"כים, אדוני.

לא משנה. חברי אמר שבכלים הקיימים אנחנו לא יכולים לטפל בתופעה הזאת. הוא צודק. חוק הלאום מחלחל בכל פינה ופינה וגם כאן, כי אם הלאום של ה-11,000 האלו לא היה ערבים, זאת הייתה בעיה לאומית. חד וחלק. אין לי מחשבה אחרת. אתה יודע מה זה 11,000-12,000 מובטלים שרובם טובים, ושנים על גבי שנים זה עובר? אתה יודע מה זה? דרך טרגדיה, דרך ייסורים. כל מי שהולך להוראה צריך לעבור. הבת שמתקבלת לבית ברל אצלנו, איך שהיא נכנסת, האבא מתחיל לבנות את הדרך איך היא תיכנס למערכת. מתחיל לדבר עם ראש הרשות, מתחילות העסקות הפוליטיות כי הכול פוליטיקה אצלנו, צר לי מאוד, 90%. מתחיל עם ראש הרשות, חבר של אבא. אם יש לה הרבה ראשים, מצביעים במשפחה, אז תורה בא מוקדם ומתחילה דרך ייסורים.

גם חלק מחברי הכנסת.

גם חלק מחברי הכנסת, אני מודה. זה המצב. אצלנו עם כל הכבוד, אתם נהנים, ואלה, שיתעסקו.

חס ושלום, לא ניתן.

לא אתה. אני אומר, המדיניות. למה אני מעלה את זה? לצמצם את התופעה, חברים, צריך רק בהחלטת משרד החינוך. למה אתם ממשיכים להנפיק תעודות הוראה? שנים על גבי שנים אני אישית פניתי למנכ"לים. שלושה מנכ"לים החלפתי. כולם צ'אפחות על הכתף, יאללה, נתנו לערבי הזה חיוך, יסתדר. יאללה קדימה.

תפנה למל"ג, לא אליהם.

כולם אותו דבר, מאיר. כולם אומרים לך מלל יפה, אתה באותו מקום. למה אתם משחררים תעודות הוראה על שמאל ועל ימין?

שאלת? תקבל תשובה. תודה.

דיברתם על תכנון קליטת מורים ומורות ערביות במגזר היהודי, שנה שעברה ולפני כן, על כמות. איפה זה עומד?

לגבי הסבת תפקידים. אנחנו לא רוצים שכל המורות שלנו יהיו מורות. אנחנו רוצים להשתלב במשק. מה עשיתם לצורך ההסבה הזו? מה נעשה בפועל?

תודה אדוני. בבקשה, תציגי את עצמך.

בוקר טוב, אני סוניה פרץ, אני סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה.

אני ברשותכם רוצה להתייחס לסוגיות שנוגעות להשמה, לנוהל השיבוץ, לנושאים שעלו פה שקשורים לעבודה בתוך המערכת.

לעניין ההכשרה, עמיתי, כמאל חוואלד יתייחס, בהינתן שהעניין הזה תלוי ועומד היום בבג"צ ואנחנו נראה כמה אנחנו יכולים להתייחס לעניין ההכשרה.

אני רגע רוצה להתחיל ברקע כללי לגבי מערכת החינוך במדינת ישראל בהיבט של ביקוש להוראה.

אנחנו יודעים שבמגזר היהודי יש לנו לעיתים במקומות מסוימים מחסור בעובדי הוראה. זה באמת מקבל ביטוי בעיקר במרכז הארץ, למרבה פליאה.

אבל גם במגזר היהודי, אם אני לא טועה, לפי המסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך ה-100% שסיימו הכשרה להוראה, כ-74% מועסקים בהוראה.

כן, אבל יש כאלה שפשוט הולכים ללמוד לא במטרה לעבוד בהוראה.

אבל לא בגלל שאין להם מקומות עבודה.

אני יכולה להגיד שיש לנו מחסור במחוזות מרכז ותל אביב, ששם אפשרויות התעסוקה הן יותר רחבות מהוראה ולכן אין לנו מצוקה בדרום, אין לנו מצוקה בצפון, מה שאינטואיטיבית אפשר היה לחשוב - - -

את יודעת לומר לי בערך את המספרים של המחסור במרכז?

לא, אני לא יודעת להגיד לך את המחסור. אני יכולה להגיד לך שזה בא מהמקום של האישורים החריגים שאני נותנת.

זאת אמירה כל כך כללית, גבירתי. את יודעת כמה מורים לאנגלית חסרים בדימונה? את יודעת כמה מורים למתמטיקה, כמה מורים לפיזיקה חסרים?

גם בכל גוש דן, תאמין לי.

אנחנו כרגע מדברים על המסה של 11,000. כדי להתמקד לדיון עכשיו, אני לא מדבר על כל תחלואי מערכת החינוך. המחסור, כדי שפחות או יותר הוא בסיס למתן מענה, הוא באזור מרכז, תל אביב. נכון שיש בעיות נקודתיות פה ושם.

לא, זה לא נקודתי. בפריפריה אין מורים לאנגלית.

יש בעיה בפיסיקה בדרום.

אין פיסיקה, כימיה.

הבעיה של המקצועות המדעים והאנגלית היא לא נוגעת רק לפריפריה, היא נוגעת בכל הארץ. אני אמרתי שיש מחסור נקודתי בחברה היהודית, אבל אני אומרת בגדול שאם אני מסתכלת ומאפיינת איפה באמת יש לנו מחסור, דרך אגב, לא למקצועות המדעים ולא בחטיבה העליונה, אלא דווקא בשכבות הנמוכות, בגני הילדים, בחינוך היסודי זו תופעה שהולכת וגדלה. אני נותנת את הרקע הזה כרגע משום שבמגזר היהודי בשל העובדה שהיקף הביקוש פחות או יותר עומד על היקף ההיצע, מנהלי בתי הספר מראיינים, בוחרים, מחליטים לקלוט את המורים ואנחנו כמובן עושים אחר כך את הבדיקות הנדרשות לגבי הכשרות של המורים, אבל מנהלי בתי הספר הם אלה שבוחרים.

לעומת זאת במגזר הערבי במחוזות מרכז, צפון וחיפה, שיש לנו עודפים אדירים של מועמדים להוראה, אנחנו מפעילים, דרך אגב, זה נוהל שפועל עשרות שנים, אנחנו מפעילים נוהל שיבוץ שבו בעצם אין למנהל בית הספר ואין למפקח בית הספר שום גישה או מעורבות בהליך השיבוץ.

נדמה לך. אני מכיר את זה מקרוב.

בסדר, עיסאווי, גם אני מכיר מקרוב ומרחוק. תן לה לדבר.

תסבירי לי את התופעה הזו ששומרים את השעות ומשחררים אותם אחרי שאפשרות המעבר מסתיימת אחרי ה-1.9.

אני מכירה את כל השיטות והניסיונות לשיטות. אני יכולה להגיד שאיפה שאנחנו מאתרים איזושהי מגמה, אנחנו פועלים לעצור אותה. בסופו של דבר איך עובדת השיטה הזאת? מועמדים מגישים מועמדות. יש שלוש קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה זה המורים שעובדים בחלקיות משרה ומבקשים להגדיל את המשרה שלהם. הקבוצה השנייה זה מורים שעובדים בדרום ומבקשים לעבור למרכז, לחיפה וצפון. הקבוצה השלישית זה המועמדים להוראה שמבקשים להשתבץ בהוראה.

זה לפי סדר עדיפות?

בסופו של דבר שיטת הניקוד נותנת מקום למעמד בהוראה.

החלקיות, המשרד מחויב להשלים להם?

ברגע שיש מקום.

אמרת, חלקיות, דרום וחדשים.

אני חוזרת ואומרת, כל המועמדים, בין אם הם מבקשים לעבור, בין אם הם מבקשים מועמדות, הם מגישים בקשה להשתבץ לקראת השנה הבאה. אנחנו מנקדים את המורים. יש לנו פרמטרים. דרך אגב, האתגר הכי גדול שלנו, ועל זה אתם גם דיברתם קודם - - -

סוניה, אני אומר בצורה פשוטה. העניין הוא כזה. זו לא רק תחושה, זו ידיעה, שמנהלי בתי ספר יודעים לעקוף את שיטת הניקוד שלכם בתכסיסים.

ואת ההעברות גם.

אני לא רוצה לחשוב שיש מישהו במשרד שמסייע לזה. בתקופות מסוימות אני קיבלתי שבחים מצד חברי כנסת על שיטת הניקוד. בשנים האחרונות אני שומע תלונות וכנראה זה יותר מתחושה.

סוניה, מה שמדאיג, שאת מתעלמת מהביקורת הזאת. במקום שאת תיקחי את הביקורת ותשפרי את השיטה או תעקבי ותעשי מעקב בתוך המערכת, את ממשיכה לדבר על - - -, אז תהיו רגישים יותר לשטח.

אני חייבת להגיד שאני לא מתעלמת משום ביקורת ואנחנו בודקים את עצמנו באופן קבוע ושיטתי. אנחנו כל הזמן נמצאים במקום שבו אנחנו נבחנים ברמה המשפטית. כל אחד שלא מוצא את עצמו בעבודה, הולך לבית משפט וכדומה.

הדיון הוא בסוף סביב אותם מורים שלא מועסקים. עזבו אותנו מעקיפת תורים. נטפל בה בדיון אחר. אני מדבר כרגע על המחסור של ה-11,000 מורים מובטלים. עלתה הסוגיה הזו של בינוי, הסבה מקצועית ושילוב במערכת החינוך היהודית.

ולמה הם ממשיכים להציף - - -

לגבי המכללות אני גם אתייחס לזה בסיכום. זה גדול מהם, זה בערכאה משפטית. הם פשוט צריכים לקבל החלטה להרים את תנאי הסף בקבלה להוראה כדי לעצור את הגידול העתידי. 11,000 האלה, האם יש תוכנית באמצעות שילוב במערכת החינוך היהודית, צמצום מספר התלמידים בכיתות ובינוי של בתי ספר וכיתות, וכנ"ל הסבה מקצועית.

סוניה, מה מספר המורים והמורות במגזר שעובדים בחלקיות משרה, בסך הכול?

אין לי כרגע את הנתון הזה, אני יכולה לבדוק.

נקבל אותו.

אני קודם כול רוצה להגיד לעניין הנתון של 11,000. זה 11,000 מבקשי עבודה.

ברור.

מתוכם, בבדיקה שלי, 1,500 עובדים בבעלויות. הם פשוט מבקשים לעבוד במשרד החינוך.

זה עדיין מספר קטן.

3,000 מתוכם הם אנשים שעובדים במערכת, אבל מכיוון שהם עדיין לא קבועים, הם נדרשים להגיש בקשה מחדש, כך שאנחנו מדברים על הרבה פחות מ-11,000.

8,000, 7,000.

7,000 מבקשי עבודה.

עדיין כמות גדולה.

3,000 הם עובדים במערכת.

עובדים זמניים.

1,500 מתוכם עובדים במוכר שאינו רשמי והם מבקשים פשוט לעבוד במדינה.

אני חייבת להגיד שהתוכנית של התקצוב הדיפרנציאלי העלתה את מספר שעות התקן בבתי הספר במגזר הערבי באופן כזה שמאפשר לנו לקלוט יותר מורים על פי התקן. זו תוכנית אחת.

יש תוכנית החומש לבינוי עד 2021 להוספת כיתות במגזר הערבי.

אני חייבת להתייחס גם לעניין הזה של הפרישות. בשנתיים האחרונות משרד האוצר, כשהוא מקצה לנו מכסות פרישה מוקדמת, הוא משריין לנו מכסה למגזר הערבי. המורים במגזר הערבי לא רוצים לפרוש.

אתם לא מגיעים לתקרה?

אנחנו לא מגיעים לתקרה.

אמר הבחור, כשאנחנו נותנים עידוד פרישה, אנחנו רוצים להוציא מהמערכת מורים עם ותק מקסימלי או מורים שחוקים. צריך לעודד אותם איך לעשות את זה. כל הכבוד, יש להם ארגון יציב, לא יתן לו לצאת. למה שאני אצא? אני לא באתי לטפל בבעיה של החברה הערבית. אני מורה ותיק בחברה הערבית, יש לי את הזכויות שלי, שומר עליהן. תעודדו אותי כמדינה. צריך כנראה לצאת מהקופסה, מהתבנית הרגילה של עידוד פרישה במקרה הזה שיש לנו פה שבר. צריך לטפל בו, צריך לצאת מהקופסה, צריך לצאת מאותה תבנית. אם זה לא עוזר, אם לא מצליחים שנה אחר שנה להגיע לרף המקסימלי של מימוש האופציה הזו של פרישה, סימן שמשהו פה לא מאתגר, משהו לא מתמרץ. שהמנכ"ל ישב עם האוצר ויראה איך אנחנו מביאים עידוד פרישה אטרקטיבי כדי להוציא מהמערכת.

הכשרות.

אני ד"ר כמאל חואלד, אני מפקח על מכללות להכשרת מורים בשני המגזרים.

היקף הכשרת המורים במגזר הערבי עומד על כ-2,000 מורים בשנה, מחציתם זה אקדמאים שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות הכלליות ועושים הסבה להוראה במכללות לחינוך.

נקודה נוספת. מחצית ההכשרה להוראה של מורים ערבים מתקיימת במכללות הממלכתיות, לא במכללות הערביות – מכללת גורדון, מכללת אורנים, מכללת ויצו, מכללת וינגייט, סמינר הקיבוצים.

מה עם ה-50% הנותר?

50% במכללות הערביות. ה-50% שבמכללות הערביות, חצי מהם באו מהאוניברסיטאות.

אכן קיים עודף הכשרה במגזר הערבי.

מתוך ה-2,000 רק 60% מועסקים. כל שנה 40% מ-2,000 – 800 נפלטים ממעגל האבטלה. לא רוצה להגיד לך, זה מאותם שבאו מהמכללות האלו או לא מהמכללות האלו. לא מעניין אותי. זה יותר טראגי שאני יודע להשלים עם זה בכלל שיוצא מישהו ממכללה כלשהי עם תעודה שהיא לא שווה. אני רוצה לשמוע ממך, יש הליך משפטי. אי אפשר לקצוב כמויות למכללות, אבל אני יכול לקבל החלטה כמדינה שהמורה העתידי שלי הוא ברמה איקס? זה עומד לריבון, אני לא מבין למה אתם לא עושים את זה.

אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה בכמה דרכים. דרך אחת זה הקפאת המכסות במכללות הערביות. הקפאנו את המכסות. אחת המכללות עתרה לבג"צ, זה בדיון משפטי.

הדרך השנייה הוזכרה כבר, נושא של שילוב של מורים ערבים בבתי ספר יהודים.

מאיזו שנה הקפאתם את המכסות?

לפני שמונה שנים הקפאנו.

אני מסתכל על הנתון. תראו משהו אנומלי. תסתכל מאיר, הקפיאו את המכסות. היה אחוז מועסקים לפני ההקפאה, היה מספר סטודנטים, 1,700 מוכשרים להוראה, 80% מועסקים. הקפאתם את המכסות, הגענו ל-2,000 מוכשרים, ירדנו ל-60% העסקה.

כן, כי המכללות קולטות סטודנטים לא מתוקצבים ואנחנו לא יכולים למנוע ממישהו שרוצה ללמוד, אני לא יכול למנוע ממנו.

עם כל הכבוד, כשאתה אומר לי, אני לא יכול לחסום מכללה לא מתוקצבת, אני אספר לך איך עושים. אני יודע שאני מתמודד עם מכת מדינה. אני מתלה מחדש את אותו רישיון של אותה מכללה ושם לה את הסייגים שיביאו אותי לתוצאה.

הכול נכון, אבל זה לא במשרד.

זה עדיין לא ות"ת, מל"ג.

א', הקפאנו מכסות. דבר שני, הפעלת התוכנית של קליטת מורים ערבים בבתי ספר יהודיים.

כמה כבר נקלטו במערכת היהודית?

כמעט 700.

740.

כמה היה היעד?

500 היה היעד.

עברנו את היעד. תציבו יעד חדש.

זה היה 500 לאנגלית, מתמטיקה ומדעים, ופה יש לנו 331.

הדרך השלישית, הפעלת תוכנית הכוון קריירה לבתי ספר על יסודיים, להנגיש מידע לתלמידים אודות מקצועות ברי תעסוקה. זה גם אנחנו עושים.

הנושא של איכות המועמדים – אנחנו מגבשים תוכנית לגיוס מועמדים איכותיים ללימודי הכשרה להוראה עם נתוני כניסה גבוהים לנושא של מרכז הערכה, מה שהזכיר אותו קודם ד"ר זחאלקה, גם בכניסה וגם ביציאה, גם שמועמדים להוראה יצטרכו - - -

תודה. אני מצטרף לדברים שנאמרו כאן, של כל החברים, במיוחד חבר הכנסת מאיר כהן שאמר, בתופעה הזאת אי אפשר להתמודד בכלים הרגילים.

הוועדה רואה את התופעה הזו של פליטה של מורים מוסמכים למערכת ללא אפשרות תעסוקה כתופעה חברתית קשה.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית לאומית לצמצום התופעה עד לאחוז הזהה לפחות כפי שקורה בחברה היהודית.

התוכנית תכלול פרישת מורים שחוקים עם ותק מקסימלי ותוכנית לעידוד פרישה.

התוכנית תכלול תוכנית בינוי מאסיבית וצמצום מספר התלמידים בכיתות למספר המקסימלי הנהוג במדינה.

התוכנית תכלול יעד מרבי לשילוב מורים ערבים במערכת החינוך היהודית.

התוכנית תכלול תימרוץ מורים להסבה מקצועית למקצועות הנדרשים, ברי תעסוקה.

התוכנית תכלול תוכנית בין משרדית להרחבת היצע התעסוקה בחברה הערבית. כשאני אומר תוכנית בין משרדית, זו לא בעיה רק של משרד החינוך, בעיה של משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה.

התוכנית תכלול הגבהת הרמה הנדרשת בתנאי הקבלה למקצועות ההוראה.

הוועדה תקיים דיון מעקב ביום העבודה ה-45 מהיום, אז יש לכם 45 יום לעבוד על התוכנית הזו. אני מבקש לקבל את התוכנית הזו, להורות לשר, למנכ"ל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.