ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 892

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 10:33

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי לוי

מוסי רז

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ירון גולן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ליאורה בניאמינוב - מתמחה, משרד המשפטים

ג'ק בלנגה - רו"ח ועו"ד, יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי חשבון בישראל

יניב שקל - עו"ד, לשכת עורכי הדין

אלי שני - כלכלן, משקיעים פרטיים

ששון עוזר - ארגון קנ"ף

לאה טבע עכו - עמותת CFO

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשע"ז-2016

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשע"ז-2016.

מי מציג את הנושא?

יש כאן בעצם שלוש הוראות נפרדות שכולן מתייחסות לנושא של שינוי בהוראות הפטור מהגשת דין וחשבון. ההוראה הראשונה, סעיף 1, מתייחסת למי שיש לו הכנסה מניירות ערך, כאשר אנחנו בחקיקה הקיימת קבענו שמי שיש לו מחזור מניירות ערך בסכום העולה על סדר גודל של הסכום שמחייב במס יסף, חייב בהגשת דין וחשבון. כאן אנחנו מבקשים להעלות את הסכום הזה כך שבמקום שמי שיש לו מחזור ניירות ערך בסדר גודל של 600 ומשהו אלף שקלים, אנחנו עדיין לא רוצים את הדיווח אלא רק מי שיש לו מחזור מניירות ערך בסדר גודל שעולה על 2.5 מיליון שקלים. יש כאן בעצם הוראה מקלה כדי לא ליצור חובת דיווח של אנשים מהם אנחנו לא צריכים את הדוחות.

אבל מה שיש לי כאן זה על 800 אלף. למה אתם מעלים?

מס היסף הוא על הכנסה חייבת. זה אומר על הרווחים. כאן אנחנו מדברים על המחזור ומכיוון שיש מצבים בהם הכסף מגולגל אבל לא מגיעים למס יסף, אנחנו לא צריכים את הדוח.

יש כאן הבדל בין הכנסה להכנסה חייבת. כאשר אנחנו מדברים על הכנסות מניירות ערך, דיברנו כאן על הכנסה, זה המחזור. מס היסף, מי שחייב במס יסף, ממילא חייב בהגשת דין וחשבון. אנחנו כאן מדברים על מישהו שלא מגיע לחבות במס יסף כי ההכנסה החייבת שלו לא גבוהה.

שניים וחצי מיליון?

לא. המחזור שלו שניים וחצי מיליון שקלים. הוא גלגל את תיק ניירות ערך אבל ההכנסה החייבת שלו לא הגיעה למס יסף. לכן אין לנו צורך בדוח.

זה בסדר. די עם הרגולציה. זה יפה.

זאת הקלה.

מה הביא אתכם להגיש את הבקשה הזאת? כמה דוחות כאלה מוגשים?

אני אסביר. הסכום של 800 אלף, מספיק שיש לך מאה אלף שקלים או מאתיים אלף שקלים, כשאתה מזיז אותם ימינה או שמאלה, אתה תוך שנייה מגיע למחזור. השאלה היא האם בשל התזוזות האלה כשלעצמן צריך להיכנס לבירוקרטיה כפי שמיקי ציין של הגשת דוח שנתי. שיטת הדיווח במדינת ישראל היא שבגדול אם מנכים את הכול כמס במקור, אלא אם כן יש לך עסקים גדולים או מחזורים גדולים, אנחנו מסתפקים בפחות בירוקרטיה. מכיוון שאנחנו ראינו שה-800 אלף, לא צריך את זה, גם אין שם ערך מוסף בדוחות האלה, בדרך כלל אלה אפילו שכירים שרק מזיזים קצת ימינה ושמאלה, אמרנו שנעלה את התקרה למשהו יותר רלוונטי.

אתם אומרים שמי שחייב במס יסף יהיה חייב בדיווח שנתי.

לא. הפוך.

זאת אומרת, אתם מדברים על מי שהוא פחות מהמס יסף.

ברור.

זה לא ברור. אמרת שניים וחצי מיליון.

לא. מס היסף מדבר על רווח. כאן מדברים על מחזור. המחזור יכול בכלל להפסיד.

זאת אומרת, אתה מדבר על מס יסף. במס יסף, מי שמחויב במס יסף - - -

צריך להגיש בלי קשר.

אז אין לו פטור.

לא.

אין לו. הוא מדבר על מחזור.

הבנתי. שכשמסבירים לי לאט, אני מבין מהר.

את מס היסף בגדול לא מנכים במקור. כל אחד רואה את כל ההכנסות שיש לו מכל המקורות ואז צריך להגיש דוח. לכן הוא חייב להגיש את הדוח האישי.

הוא מקל. אחר כך הוא יחמיר אבל עכשיו הוא מקל.

מן הראוי להקל מלכתחילה. החקיקה חוקקה במקור ב-2014 בטעות. הרחיבו את חובת הדיווח על משקיעי ניירות ערך למחזור של 800 אלף שקלים וזה נעשה בטעות. עכשיו מרחיבים את זה למחזור של שניים וחצי מיליון שקלים אבל מן הראוי לא להשאיר עברייני מס בחוץ, בין 14 16 ולבטל את החקיקה הזאת, לחוקק אותה רטרואקטיבית מ-2014 כי יש היום אלפי נישומים שלא הגישו דוחות.

יש כאלה שהגישו.

יש כאלה שהגישו אבל יש כאלה שלא הגישו ואנחנו לא רוצים שיישארו עברייני מס. הרשות מודה בטעות שלה.

לא. למה טעות? כשאנחנו באים להקל, זאת טעות?

אין לך מה לעשות הבוקר, רק להגיד שרשות המסים טעתה?

לא טעתה. היא מתקנת. אני חושב שלא צריך להשאיר אנשים עם חובת הגשת דוחות כשהם בכלל לא יודעים שצריך להגיש דוחות.

אני כבר אומר שני דברים. האחד, אנחנו בחלק מהמקרים כן פונים לאנשים כדי שיגישו דוחות. מבחינתנו להגיש דוחות, זה לא עונש חס וחלילה. לא צריך לראות בזה כדבר כזה.

זה לא עונש. זה מאמץ שעולה כסף ואין בו צורך.

מבחינת המדינה, נכון שבחלק גדול מהמקרים אנחנו לא רואים דוחות אבל גם מעת לעת אם מגישים דוחות, לא קרה כלום.

משה, תרשה לי. ראשית, רשות המסים לא טועה. זה הנתון הראשון. שנית, אתם באים היום עם הצעה מאוד עניינית ואתם משכנעים אותי שעד גובה הסכום הזה, לא צריך להגיש דוח. זאת רגולציה מיותרת לחלוטין. זה מה שאתם אומרים.

לחלוטין, לא.

לא לחלוטין.

בעלות-תועלת.

לא צריך להגיש את הדוח. זה מה שאתם רוצים שאנחנו נאשר.

מוכנים לוותר עליו.

הוא טוען טענה נכונה. יש כאלה שהיו באמצע, שהם עדיין לא הגישו דוחות והחוק אז חייב אותם, אבל אתם אומרים בהגיון שהם לא צריכים להגיש. האם אפשר למצוא להם פתרון? לדחות את מועד ההגשה? הרי זה מיותר לגמרי. זה סתם. זאת טרחה, זה מאמץ, זה לקחת מישהו שיכין את זה, זה עולה כסף. אין צורך בזה. זה לא מס יסף שעל זה הוא מגיש דוח. תדחו את המועד.

אנחנו קודם כל רוצים להפעיל את זה כבר על דוחות 2017.

בסדר.

לפי ההצעה כתוב 2016.

אנחנו הגשנו את זה כבר לפני שנה.

2017.

אנחנו רצינו לעשות את זה מ-2017. לגבי העבר, יש אנשים שהגישו, הרוב כבר הגיש. להגיד לך שנעשה אכיפה קשה למי שלא הגיש? זה דיון אחר. אנחנו לא בדיון באכיפה אלא בחקיקה. אני חושב שאם נשים את זה עכשיו, את 2017, נסתכל קדימה, זה בסדר גמור.

אפשר לסכם שמי שהיה חייב ב-2016 מכוח הנוסח הישן, לא יהיה חייב ב-2017?

עד 800 אלף שקלים.

אני אסיים את המשפט. אפשר לסכם שמי שהיה חייב ל-2016 לפי התקנות הקודמות, לא יהיה חייב להגיש ב-2017 מכוח החובה להגיש בשנה עוקבת?

משה, תהיה לארג'. כולה 2016. עזוב. הנה הצהרה של ראש רשות המסים שאומר 2016 הוא לא אוכף.

אנחנו נסכים לגבי השנה הזאת, של 2016 מול 2017. נקבל את ההערה הזאת אבל ברגיל אנחנו בדרך כלל מקבלים גם שנה אחרי כן.

אני משקיע פרטי בבורסה. אני כמובן תומך בהצעה של רשות המסים. אני רוצה לתת לכם את הנתונים העדכניים לגבי מצב הבורסה.

אני לא נכנס לזה עכשיו.

נתון אחד.

לא. אנחנו לא דנים על זה. אנחנו נדון בנפרד.

נתון אחד. בחודש נובמבר האחרון, 161 חברות שעדיין נסחרות בבורסה, המחזור שלהן היה פחות מחמישים אלף שקלים בממוצע ביום.

תודה רבה.

אם לא יורידו את המס על 25 אחוזים, לא יעזור לבורסה. היא תמות מות גיבורים.

זה בין 25 אחוזים למאה אחוזים.

על איזה מספר מדברים?

שואל חבר הכנסת מוסי רז בכמה דוחות מדובר?

אין לנו כרגע את הנתונים.

בערך.

אני מסביר שוב.

נתון. אל תסביר. ההסבר מובן.

אני רוצה להתחבר למה שג'ק אמר. הוא אמר שיש כאלה - - -

לא. אנחנו סיימנו את הסעיף הזה. קיבלנו ולא רק זה שקיבלנו אלא גם שמחנו על מה שאמרת בעניין הזה. שואל חבר הכנסת מוסי רז. אתה יכול להגיד שאין לך נתונים.

אין לי כאן את הנתון הזה.

אני אנסה לענות על זה. ההסתברות שיש כאן קבוצה שמהותית היא קטנה מאוד כי אנחנו מדברים על קבוצה שתשקיע שניים וחצי מיליון שקלים, שיש לה מחזור פעילות בבורסה.

כמה כאלה יש להערכתך?

בודדים ואני אסביר למה.

אני הבנתי כבר.

אם יש להם רווח של 600 אלף שקלים, ממילא הם חייבים. אנחנו מדברים על כך שמישהו הרוויח בין אפס ל-600.

שהוא משקיע שניים וחצי מיליון שקלים ולא מרוויח 600 אלף שקלים.

זאת קבוצה שהיא מאוד מאוד מאוד קטנה.

הוא מרוויח 600 אלף שקלים מדברים אחרים כי ה-600 אלף הם הכול.

לכן הקבוצה היא קטנה.

תקריא את הסעיף הזה ואז נעבור לסעיף 2. זאת תקנה 1 מה שעשיתם עכשיו.

תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות), בהגדרת "הכנסה מנייר ערך", בפסקה (2), במקום "הסכום הקבוע בסעיף 121ב לפקודה" יבוא "הסכום הקבוע בתוספת ו'".

שזה שניים וחצי מיליון.

כן, שזה סעיף 4.

עכשיו הנושא השני.

תקנה 2 מדברת על תושב חוץ.

לחייב אותו בהגשת דוח.

לא כל תושב חוץ. יש מצבים שבהם תושב חוץ חייב במס הנוסף ואין לו חובת דיווח מיוחדת מכיוון שבמס הנוסף אנחנו כרגע חייבנו תושב ישראל. ישנם מצבים בהם לתושב חוץ יש הכנסה שחייבת במס נוסף, היא חייבת במסים רגילים ובגין המסים האחרים הוא משלם את המס. נניח תושב חוץ שיש לו הכנסה ממשכורת ומנוכה מלוא המס ויש לו עוד הכנסה מדיבידנד או מניירות ערך שכל אחת מהן בנפרד לא מגיעה לסכום של המס הנוסף. אז מי שמשלם לו את ההכנסה הזאת, לא מנכה לו את המס במקור כי הוא לא יודע שהוא עבר את התקרה של המס הנוסף. אם תושב החוץ הזה לא יגיש לנו את הדוח, אנחנו לא נוכל לגבות ממנו את המס הנוסף. המדינה מפסידה כסף וגם נוצרת כאן סיטואציה בה תושב ישראל שחייב במס נוסף, אני גובה ממנו את המס, ותושב חוץ שחייב במס הנוסף, אני לא גובה ממנו כי פטרתי אותו מהגשת דוח כי הוא תושב חוץ. זה בדיוק המצב בו אנחנו חייבים, כדי לגבות את המס הנוסף גם מתושב חוץ, כמו שנגבה מתושב ישראל, לדרוש ממנו דוח כי אחרת אין לי דרך לגבות.

למה עד היום הוא לא היה חייב?

כי יש כאן ניכוי מס במקור. אם יש לו ניכוי מס במקור על ההכנסות שלו, הוא פטור מהגשת הדוח.

זה פספוס. בחמש השנים האחרונות פספסו את זה מאז התחיל מס יסף. אני אומר שמאז שחוקק מס יסף ב-2013, היה צריך להכניס את הסעיף הזה והסעיף הזה היה צריך לחול מיד אבל אם כבר מתקנים את הסעיף הזה, צריך גם למחוק את 170 בסעיף הבסיס כי אם מנכים רק את ה-170, יש גם פטור מהגשת דין וחשבון וזה לא בסדר כי אז תושבי חוץ לא משלמים את כל המס שלהם. הסעיף הזה היה צריך להיות מחוקק מ-2013.

אלה דברים שונים.

כן, דברים שונים אבל מן הראוי שתושבי חוץ, הגיע הזמן שיגישו דוחות גם במקומות שהם חייבים להגיש דוחות.

זה נכון. נחשוב על כך.

לא, אל תחשוב. לא צריך עוד להחמיר. בסוף תושבי חוץ לא ישקיעו כאן.

לשכת עורכי הדין. אני חושב שכאן, בדיוק בגלל הנושא שהעלה כבודו, יש להילחם בזבוב עם תותח גדול מדי. אם הפתרון הוא שלתושבי חוץ לא מנכים את מס יסף, אפשר ליצור מנגנונים בהם ינכו להם את מס יסף. המשמעות כאן היא שאם יש תושב חוץ שהשקיע בבורסה - - -

הוא לא ישקיע כאן.

המשמעות היא שהוא יהיה חייב להגיש דוח בישראל. ודאי, אנחנו יודעים מהניסיון שלנו, שתושבי ישראל לא משקיעים בחוץ לארץ בהרבה מקרים כי הם אומרים שאם קיימת להם חובה להגיש דוח ולהתעסק עם רשויות מס זרות, זה דבר אחר. אין להם בעיה לשלם את תוספת המס, את מס יסף אבל לא הגיוני שהם יגישו דוח.

לא ישקיעו.

אני אתן לך דוגמה. נניח לתושב חוץ יש מס שבח מיליון שקלים ויש לו בבורסה עוד מיליון שקלים. מי יודע בכלל שהוא עבר את הרף הרלוונטי? אף אחד לא יודע. רק הוא יודע כי הוא יודע כמה הוא הרוויח בישראל.

אתם לוקחים בחשבון את המשמעות שאדם שבא להשקיע כאן בבורסה והוא משקיע במפעל או לא חשוב באיזשהו מקום, הוא צריך למסור דוח לראשונה לרשות המסים. הוא לא ישקיע כאן. אתם לוקחים את זה בחשבון?

לא לראשונה. רק אם הרווחים שלו מעל 600 אלף שקלים.

כן, בסדר, אנחנו מדברים על אדם כזה.

אדם כזה הרוויח למעלה מ-600 אלף שקלים, אתה לא רוצה לגבות את הדלתא?

אני רוצה לגבות את הדלתא אבל אני לא רוצה את זה בהכרח עם דוח.

אם הוא הרוויח את זה במס שבח, אתה יודע על זה.

הוא הרוויח 500 אלף שקלים במס שבח ודלתא במקום אחר.

עמותת CFO. אני רוצה לומר שהמקרים המעטים שמדובר בהם, שאותו תושב חוץ לא ישלם את מס היסף, הם לא מצדיקים את זה שאנחנו נטיל על תושבי חוץ הגשת דוח בישראל. גם כך הרגולציה הישראלית מאוד קשה. גם כך פקודת מס הכנסה מאוד מורכבת ומסובכת ומרתיעה תושבים זרים. אני יכולה להגיד את זה כאחת שנמצאת במגזר הפרטי ורואה איך משקיעים מחוץ לארץ מסתכלים על מה שקורה כאן במדינת ישראל. אנחנו לא רוצים להרתיע אותם עוד.

על כמה מדובר?

כמה כסף תגבו כתוצאה מכך?

צריך להבין. אם לתת פטור, הפטור הוא בדין המהותי. לא דרך הדוחות. לכן אני אומר שוב שהדוחות אמורים בסוף לגבות את המס שאתם ככנסת קבעתם בדין המהותי.

אי אפשר לפטור אותם מהגשת דין וחשבון.

דרך אגב, יש הרבה מאוד תקלות עם משקיעים זרים. אם יש דברים שקבענו שלא נותנים להם פטור וחייבים מס כמו כל תושבי ישראל, צריך לדעת לגבות אותם. זה כלי גבייה.

אבל יש לך עוד כלים לגבייה. אני יכול להגיד לו שהוא יצהיר בפני.

זה מה שאני אומר לו, שיצהיר בפני.

לא. אתה מחייב אותו להגיש דוח.

בדוח השנתי הוא מצהיר על מה שהוא חייב במס בישראל, לא על ההכנסות שלו בחוץ לארץ. שלא נתבלבל. הוא לא צריך לדווח לי על מה שהוא מרוויח בחוץ לארץ אלא רק כאן.

פקיד השומה, כאשר מגיע אליו אחד כזה, הוא אומר לו שהוא מבקש שיחתום על תצהיר שאין לו רווחים יותר מה-500 אלף שקלים.

אין דינמיקה כזאת.

למה אין?

במהלך השנה הוא מדבר אתי. הוא לא סיים את השנה והוא לא יודע אם הוא ירוויח או לא ירוויח.

מתי הוא מדווח?

כמו כולם.

אומר לו פקיד השומה שבמקום דיווח הוא יצהיר האם לא היו לו רווחים נוספים שהוא חייב עליהם במס.

אין אינטראקציה. בגדול תושבי חוץ לארץ, פקיד השומה יכול לראות אותם כאשר הם עשו אקזיט או עשו מכירה במהלך השנה.

בכמה כסף אתם מעריכים שמדובר?

אנחנו לא יודעים.

זה הרבה כסף שתושבי חוץ לא משלמים. שהם חייבים במס בישראל.

כמה כסף?

לא היינו רוצים לתת פטור בדלת האחורית.

אנחנו מדברים על תושב חוץ שהרוויח מעל 600 אלף שקלים בשנה בישראל. יש כאן מצבים שתושבי חוץ הרוויחו מיליוני שקלים.

אין לנו ויכוח. יש לנו רק ויכוח על הנתון. אנחנו לא יודעים את העובדות, אנחנו לא יודעים את הנתונים על כמה מדובר והכמות בוודאי עושה כאן את המהות. יש חשש גדול - כרגע שכנראה לא מדובר במי יודע מה - שתושבי חוץ שיבואו לכאן, הם ילכו לרואה החשבון שלהם או ילכו לעורך הדין שלהם ויאמרו שהם רוצים להשקיע כאן בבורסה, הם רוצים להשקיע במשהו, יאמרו להם שהם חייבים לדווח לרשות המסים.

הבורסה פטורה. זה לא רלוונטי.

בסדר, לא הבורסה.

נדל"ן.

לא. זה גם בורסה. דיבידנדים בבורסה.

מה זה משנה? אז לא בורסה. הוא הולך להשקיע כאן במפעל ואז הוא אומר לו שהוא צריך לדווח כל שנה לרשות המסים.

גם כך הוא חייב בכך. הוא חייב מכוח סעיף אחר.

לפי התקנות האלה הוא יצטרך לדווח מה שהוא לא היה צריך לדווח קודם. הוא יעשה חשבון פעמיים, האם הוא מגיע לכאן להשקיע, דבר בו אנחנו מאוד מעוניינים, ואז אולי אתם תרוויחו קצת מס אבל המדינה תפסיד והאיש לא יבוא לכאן.

אדוני, מה שאתה אומר כבר מחוקק בתקנות. מי שמחזיק עשרה אחוזים בתאגיד ישראלי, חייב להגיש דוח בישראל בלי קשר לנושא.

בסדר. אז הסעיף מיותר.

לגמרי מיותר.

הסעיף מיותר.

יש נסיבות שמשקיע חוץ צריך להגיש דוחות.

אני הבנתי. אם יש סיבות ולא מדובר על כמות גדולה, למה אנחנו צריכים ליצור דגל אדום שהוא חייב לדווח כי יש החלטה חדשה בעניין?

לא לתת להם פטור דה פקטו.

מה התקנה השלישית? תכף נראה את התמונה הכללית.

מדובר על רווח של 600 אלף שקלים.

בסדר, אבל השאלה אם בן אדם ישקיע כאן, כן או לא. הוא הרי תושב חוץ. מה התקנה השלישית? אני לא יכול לעשות שתי החמרות בהצבעה אחת. התקנה הראשונה הייתה הקלה. השנייה הייתה החמרה. מה השלישית?

תיקון תקלה.

זאת אומרת, החמרה.

לא, לא החמרה.

היה איזשהו לופ בחקיקה שיצר חוסר בהירות. החקיקה שלנו בנויה בצורה כזאת שהחוק קובע חובת דיווח ואז יש תקנות שקובעות פטורים. בתקופה מאוחרת יותר אנחנו הוספנו חובות הגשה מיוחדות לנאמנים בנאמנות, לתושבי חוץ מסוימים בתנאים מסוימים, כאשר למצבים מיוחדים בהם החלטנו, הכנסת החליטה, שאנחנו רוצים לדרוש חובת הגשת דוחות. מכיוון שתקנות קודמות והן באות על החקיקה, נוצר מצב שמבחינת לשון התקנות, היה אפשר להבין שאנחנו פוטרים מהגשת דוח גם כאלה שבדיוק התכוונו לחייב אותם. התיקון הזה בעצם מבהיר שהפטור של התקנות לא חל על תיקוני חקיקה שקבענו חובת דיווח. זה ממש תיקון של איזשהו לופ שלא התכוונו שיקרה.

פרשנות ששמענו אותה וצריך להסדיר אותה.

את יכולה להסביר לי מבחינת ראותה של הכנסת מה המשמעות המשפטית של מה שהיא אמרה עכשיו?

אנחנו מבהירים כדי שלא יהיה בלבול.

אבל למה אתם צריכים להבהיר? איפה זה התעורר?

פה ושם עולות פרשנויות.

יש בג"ץ בעניין הזה? תגידו את האמת.

לא. עולות עמדות.

למה צריך את זה? אם היו תיקוני חקיקה, למה צריך את זה?

כי כרגע יש פטור. יוצא שכרגע יש פטור.

אתה לא יכול ללכת על הישיבה הזאת יחד עם רשות המסים. תשאיר אותי לבד מולם.

יש שאלות לחברי הכנסת?

אני מרגיש שכל הדיון הזה הוא עקר.

הוא לא עקר.

על מה אנחנו מדברים? לא בסעיף 1, לא בסעיף 2, לא בסעיף 3, לא יודעים על כמה אנשים מדובר ועל איזה סכומים מדובר.

יש סיכוי שנאשר את זה ותביאו את הנתונים? כל הזמן כובלים על העניין הזה חברי ועדה שאתם לא באים עם נתונים. יכול להיות שאין לכם נתונים וגם זה חמור, אבל עצם העובדה שחברי ועדה שואלים מה הנתונים ואתם לא יודעים לתת תשובה.

אני אתן דוגמה. הנתונים שלנו ניזונים מהדיווחים. אם אני בעולם של דיווחים, אני אתן נתונים וגם יש לנו נתונים. יש מקרים שאין לי דיווח. כדי להכניס אותם, זה בעוד שנה-שנתיים יהיה לנו דיווח וניתן לכם.

אבל יש דברים בהם אתם יכולים להביא נתונים. תקריאו בבקשה את שני הסעיפים. אני אצביע על זה ואני אבקש נתונים. מה שאתם יכולים לתת, אנחנו מבקשים לקבל.

אני מניח שאחרי שיהיו דיווחים, ניתן לכם את כל הנתונים.

זה סעיף 2, אבל יש דברים כמו למשל לגבי סעיף 1. אנחנו מרגישים לא טוב עם העניין הזה כי נתונים עושים כאן שינוי מהותי.

תיקון תקנה 5

בתקנה 5 לתקנות העיקריות, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על תושב חוץ אם הוא חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה".

הוספת תקנה 5ב

אחרי תקנה 5א יבוא:

"5ב. סייג לפטור למי שחייב בדוחות נוספים

על אף האמור בתקנות 2 עד 5, יחול הפטור מהגשת דין וחשבון על מי שחייב בדיווח לפי סעיפים 131(א)(1) עד (5) לפקודה בלבד".

הוספת תוספת ו'

אחרי תוספת ה' לתקנות העיקריות יבוא:

"תוספת ו'

(הכנסה ממכירת ניירות ערך)

שנת המס הסכום בשקלים חדשים

2017 2,500,000".

תחולה

תקנות אלו יחולו לגבי דוח שיש להגישו בשל שנת המס 2017 ואילך.

יש את ההבטחה שלך וההתחייבות. בסדר.

השנה העוקבת לגבי שנת 2016-2017.

הוא בעצם לא צריך להגיש מכוח הסייג לפטור בתקנה 3.

על דוחות 2017.

לשכת עורכי הדין.

הערה אחת לגבי תקנה 2. נושא פשוט. אם רשות המסים יכולה להציג באילו מדינות אחרות בעולם, כי לא מטריד אותי נושא המפעלים כי באמת כמו שציין ג'ק בלנגה, יש חובת דיווח נפרדת. לכל הנושאים יש חובות דיווח נפרדות. למס שבח יש חובת דיווח נפרדת כי פקיד השומה רשאי לדרוש. המקום היחיד שזה מוסיף באמת, זה שוק ההון. הבעיה בשוק ההון היא שכאשר אתה משקיע בשוק ההון הישראלי, אתה לא יודע אם בסוף השנה בגלל דיבידנדים, ריביות והצלחה תעבור את ה-600 אלף שקלים. אני רואה במדריכים הבינלאומיים שהיום מופיע שמי שיש לו הצלחה בשוק ההון הישראלי מעל 600 אלף שקלים בשנה נתונה, הוא יהיה חייב לקחת רואה חשבון ישראלי. הרי הטפסים אפילו לא באנגלית. הוא יהיה חייב למלא טפסים ולהגיש דוחות על ההכנסות שלו משוק ההון בישראל. המשמעות היא קטסטרופלית מבחינת שוק ההון.

אחד שקיבל דיבידנד של 600 אלף שקלים.

לכל האחרים, גם כך יש פתרון ראוי.

הוא צודק. לא הייתם צריכים ללכת על זה. היום יש דיווחים על הכול. כמעט על הכול. אבל בסדר, אני אתמוך בזה.

משפט אחד בקשר למס יסף. היה עכשיו מבצע דיבידנדים של רשות המסים במהלכו בוטל מס היסף לתקופה זמנית ונתנו עוד הנחה של חמישה אחוזים במס. בסך הכול, במקום 33 אחוזים מס - - -

אתה ביקשת רשות דיבור כדי לומר להם תודה רבה?

לא. אני רוצה לשאול האם בכלל מס יסף מגדיל את הכנסות המדינה?

אני לא יודע. אין לי מושג. אנחנו נעשה על זה יום עיון. זה לא נוגע לעניין הזה. אתה מעלה דברים נכונים.

ואם כן, ממה אתה רוצה שהמדינה הזאת תתקיים?

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשע"ח-2017? כולל ההבטחה של משה אשר. מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשע"ז-2016 – פה אחד

התקנות נתקבלו.

התקנות אושרו. תודה רבה.

אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.