ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-01-01OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 663
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 9:37
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/12/2017
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח-2017
פרוטוקול
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח 2017
בקשות לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת בסעיפים הבאים:
תקנה 3(ב)(11) – יחידת מזון בשטח פחות מ-25 ס"מ, של חה"כ נורית קורן.
תקנה 15(ב) – חובת משווק גדול לקבל הצהרה מיצרן או יבואן, של חה"כ מירב בן ארי.
על כל התקנות , של חה"כ אלי אלאלוף.
סעיף 5 – כמות הנתרן במזון נוזלי, של חה"כ יעל כהן-פארן.
ביטול שלב הביניים, של חה"כ דב חנין.
חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מירב בן ארי
מרדכי יוגב
מאיר כהן
יוליה מלינובסקי
אברהם נגוסה
נורית קורן
משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות
איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות
שרון ברנע ספיבק - מהנדסת מזון בכירה, משרד הבריאות
שרון גוטמן - שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
מלכה פרגר - מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות
רונית אנדוולט - מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
אלי גורדון - מנהל שירות הארצי למזון, משרד הבריאות
ענת כאביה בן יוסף - מהנדסת מזון, משרד הבריאות
שי סומך - מחלקת ייועץ וחקיקה, משרד המשפטים
נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר
יפה חובב - מנהלת ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר
שלום זידלר - יו"ר איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים
גליה שגיא - מנהלת איגוד, התאחדות התעשיינים
דורית אדלר - יור ועדת היגוי, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
אבשלום דולב - מנהל ארגון המשחטות התעשייתיות
הילה בן זקן - מתנדבת, מגמה ירוקה
אודליה שמשון - מתנדבת, מגמה ירוקה
הדר מלכה - מתנדבת, מגמה ירוקה
משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את שמן תעשיות בע"מ
אנחנו היום ה-25.12.2017, לעם שמאמין בישו נאחל חג שמח, Happy Christmas, ז' בטבת תשע"ח, השעה 9:37 דקות.
אנחנו בתקנות הגנה על בריאות הציבור, בקשה לדיון חדש על פי סעיף 115 לתקנון הכנסת, בסעיפים הבאים, בעצם בעברית פשוטה רביזיה. הערה אחת, תקנות 3(ב)(11) , שתיים, תקנה 15, שלוש, על כל התקנות של אלאלוף, שהן כלליות, על הכול, סעיף ארבע זה סעיף 5, הנתרן, וחמש זה ביטול שלב הביניים.
חברים, אם אתם רוצים שנדבר על זה, במקרה היום, לשמחתי, הורידו מאיתנו בשלב זה את נושא הנכים. אני מקווה שזה יחזור מהר לשולחן הזה כדי שסוף סוף נפסיק לטרטר אותם. פה יש לנו את כל הזכויות של הטרטור, הוא על חשבון הח"כים למיניהם וגם השרים, ואני מצטער על כך כי זו לא אוכלוסייה שצריכה לסבול, רק צריכים לפתור להם את הבעיות. שתיים, אני שמח להודיע, שמי שעוד לא יודע, יש לנו ועדת משנה לנגב, בראשותו של חבר הכנסת מאיר כהן, ותודה, שוב, שלקחת אחריות על זה, כמו שמוטקה גם לקח על הצפון. ותאמינו לי, רק לעקוב אחרי מוטקה זה חצי משרה נוספת, אז באמת בראבו.
ואנחנו ניכנס לנושא. יש שתי אפשרויות, אם תורידו את הרביזיות שלכם אז נגיד שלום ולהתראות. אם אתם רוצים לדון ברביזיות אז נלך אחת אחת ונוריד או נעלה או נסכים, חלק מהדברים כבר תוקנו.
רק אגמור, מירב. אז הרביזיה שעשתה הכי הרבה רעש, על הסימון של הגבינה הצהובה, הוסרה על ידי חבר הכנסת איתן ברושי בעצמו ולכן היא לא מופיעה פה. שלא תחשבו ששכחנו, וזו זכותו המלאה, ועכשיו - - -
ועכשיו, אדוני , אני גם אסיר את הרביזיה שלי לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות הבטיח שהסעיף הזה יוסר.
אם הוא יוסר, ודאי. סעיף 15(ב), כבר הצבענו עליו, על הסרבול וההעמסה, בעיקר על מפעלי מזון - - -
אוקיי, אז ההצבעה הראשונה שתהיה עכשיו, אנחנו מקיימים דיון על הרביזיה, אז פותחים דיון על הרביזיה.
אז מי בעד לפתוח הרביזיה הזאת? אנחנו בעד. מי נגד? אין.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לרביזיה על סעיף 3(ב)(11) אושרה
אני ביקשתי לשים את הרביזיה כדי שאנחנו נמשיך לקבל גם את הטבלה של הערכים הקלוריים במוצרים הקטנים וגם שיהיה סימון אדום על המוצרים הקטנים. בעצם המוצרים הקטנים זה מה שהילדים רוכשים ואנחנו בדרך כלל, גם אנחנו המבוגרים, קונים אריזה גדולה, אנחנו משתמשים ביחידות הקטנות ואנחנו רוצים לדעת כמה יש בכל דבר - - -
מירב, יש כאן חידוש ולכן אני פותחת ואומרת ואני חושבת שהדבר הזה חשוב מאוד, חשוב שיהיה מסומן על האריזות הקטנות כדי שאנחנו נוכל לדעת, כי אנחנו לא צורכים את האריזה הגדולה, אנחנו צורכים את היחידות. ואם היה עד עכשיו, לא נראה לי שיש סיבה לבטל את זה עכשיו. זה הכול. יש מצב קיים, צריך להשאיר אותו.
תודה לך, אדוני היושב ראש, אני רוצה לתמוך בבקשתה של חברת הכנסת קורן לתיקון הסעיף הזה. מעבר לדברים הנכונים שהיא אמרה אני רוצה להדגיש שני היבטים נוספים. כשאנחנו מדברים על המוצרים הקטנים אנחנו מדברים על חטיפים שהמשמעות שלהם, במיוחד לילדים, היא משמעות מאוד מאוד גדולה ועל הילדים אנחנו רוצים להגן במיוחד. אנחנו יצרנו מצב אבסורדי, שדווקא המוצרים שהנגישות שלהם לילדים היא הנגישות הכי גדולה, דווקא הם לא מסומנים. באיזה שהוא מקום יצרנו מצב הפוך, שבו אנחנו מגנים יותר על ציבור מבוגרים מאשר על ציבור ילדים וזה לא כל כך הגיוני, לא כל כך נכון, ואני פונה למשרד הבריאות לשקול את הנושא מחדש.
הדבר השני, אמרה את זה גם חברת הכנסת יעל כהן-פארן בדיונים קודמים, אנחנו מעוניינים לצמצם באריזות, אנחנו לא רוצים שיצרן, במקום - - - רוברט, אני רוצה גם אותך לנסות לשכנע בעניין הזה. אנחנו רוצים לגרום ליצרן, אם יש לו הרבה חטיפים, להכניס את כולם לאריזה אחת ולא שיהיה לו אינטרס כל חטיף וחטיף, להקטין אותו קצת ולשים אותו באריזה נפרדת. העברנו חוק אריזות פה בכנסת במאמצים מאוד מאוד גדולים, אגב קואליציה ואופוזיציה, זה היה אחד המפעלים הגדולים שעשינו בשנים האחרונות בתחום הסביבתי, כדי שיהיו פחות אריזות, עכשיו אנחנו בעצם מייצרים פה מנגנון שמתמרץ את היצרנים לארוז כל מוצר ומוצר בנפרד ולארוז אותו באריזה קטנה. הנימוקים שכנגד קבלת ההצעה הזו של חברת הכנסת קורן, שאנחנו שמענו אותם בדיונים קודמים, אלה נימוקים טכניים. נימוקים טכניים, זה יהיה קטן מדי. בסדר, זה יהיה קטן, בגודל פרופורציונאלי לגודל האריזה. אם הכיתוב יהיה קטן, הוא יהיה קטן, אבל עדיף כיתוב קטן ועדיף תווית קטנה אדומה מאשר היעדר תווית בכלל. ואני פונה אליך, אדוני המנכ"ל, לשקול את ההצעה הזאת באמת באופן פתוח, כי אנחנו באים לתועלת העניין.
אני רוצה לחזור לעיקרון הבסיסי שכל מוצר מזיק צריך להיות מסומן ובעצם אנחנו חוטאים כאן באמת לעיקרון הזה, הכי בסיסי. יש כאן הרבה מאוד מוצרים שהם מזיקים שלא היו מסומנים, נקודה, ובפרט שעושים להם גם את ההנחה עכשיו מהטבלה שהיום באמת על כל חטיף, קטן כגדול, יש את הטבלה ואפשר להסתכל, זה גם יירד. אז אנחנו כאילו הרענו את המצב מבחינת, כמו שנאמר כאן קודם, ילדים ומבוגרים, כולם, שצורכים את ה - - - הזאת. מדובר בעיקר בחטיפי שוקולד קטנים וכו'.
עכשיו, זה לא שעל כל סוכריית טופי אפשר לסמן את הרכיבים התזונתיים שלה, בסדר, אז כשזה משהו כל כך קטן, סנטימטר מרובע, אני מוכנה שיהיה שם פטור, אבל באמת 25 סנטימטר מרובע, זה ממש משהו שבגודל שלו, כמו שהיום מסומנת בו הטבלה התזונתית, עם הערכים התזונתיים, אפשר גם שיהיה מסומן בקטן הסימון האדום שמצופה מאותו ופל מצופה.
זה לא ככה, מדברים על חטיפים יותר קטנים, תיכף את תיתני לילדה שלך חטיפים קטנים, את תרצי לדעת מה יש שם - - -
ארבעה סנטימטר מרובע, שתיים על שתיים, בסדר, תורידו לארבע סנטימטר מרובע.
כן, אני רק רוצה לומר שהנושא הזה כבר נידון המון ואני יודעת שגם עשיתם עבודה מאחורי הקלעים כדי לנסות להגיע לאיזה שהן הסכמות. אני חושבת שמה שמאוד חמור שיצא פה, שהאריזות הקטנות כאילו פטורות מהכול וזה אריזות שהן לא מאוד מאוד מאוד קטנות, זה לא סוכריית בר מצווה, ולכן אני חושבת שצריך לשקול מחדש את המעמד של האריזות הקטנות, במיוחד כיוון שבסופו של דבר רוב הזמן אלה האריזות שאנחנו אוכלים. זאת אומרת אפילו אם אנחנו מסתכלים פה על הקפה או על התה, בסוף הרבה פעמים זה הגודל שאנחנו רואים ואנחנו לא רואים את האריזה הגדולה שבה משהו היה כתוב ובעצם לזה אנחנו מסתכלים, אז אני חושבת שטוב לעשות דיון מחודש על גודל האריזה.
אני רוצה קודם כל לכל חברי הכנסת שדיברו פה ואני רוצה לציין שלמעשה הסימון האדום הוא סימון ויזואלי שיכול להיות גם על סנטימטר על סנטימטר. זאת אומרת אם אנחנו לא יכולים להכניס את כל הפירוט התזונתי, שתהיה רק הנקודה האדומה, זה כבר יספיק לקהל כדי לדעת.
צריך להבין, הנושא של חטיפים באופן עקרוני, חלקו הגדול מזון מזיק ואנחנו צורכים הרבה מאוד ממנו, הוא חלק מהמנועים של המגפה ולכן אני מצטרפת לביטול הדבר. מזון מזיק צריך להיות מסומן, לא משנה מה הגודל שלו, עם המדבקה האדומה.
אני רק רוצה להזכיר שהפטור הזה ניתן על מנת לעודד צריכה של מוצרים קטנים, מדודים, וזה היה הרעיון של הרפורמה.
ודבר נוסף, אני רוצה להגיד שהפטור הזה מבוסס על הדירקטיבה האירופית המעודכנת, ששם יש פטור גם לסימון מהטבלה התזונתית.
תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? נציג התעשיינים, שבדרך כלל בדקה ה-90 מבקש רשות, אתה יכול לקבל עכשיו.
אני מצטרף למה שאמרה חברתי לפני שנייה. אנחנו רואים, גם באירופה וגם בארץ, וכולנו חיים את החיים ולכולנו יש או היו ילדים, המנות המדודות, יש להן מטרה גם חיובית ולכן לשים עליהן סימנים אדומים או טבלה תזונתית זה לא הדבר החשוב, במיוחד כשכל האינפורמציות האלה מופיעות על האריזה החיצונית בה נמכרות האריזות הקטנות.
אני רק רוצה לומר שעם כל הכבוד לתעשיינים, ואני מבינה את צרכי התעשייה ואני מבינה גם שהם הלכו לפי הדירקטיבה האירופית, אבל זה לא אומר שהכול נכון ויש דברים שאנחנו לא הולכים לפי הקודים האירופיים. אני חושבת שהתעשיינים יוכלו להתמודד ובמיוחד שזה כבר היה ואנחנו יודעים, אף אחד לא מסתכל על האריזה הגדולה.
אני מבין שכל האירוע הזה הוא אירוע פורץ דרך, אז כשאני שומע 'האירופים עשו כך' ו'למה שנהיה יותר טובים', אנחנו צריכים להיות יותר טובים מהאירופים. נדמה לי שדיברתי עם רונית ממשרד הבריאות והיא אמרה, אני אצטט אותך, שהיא מוזמנת לארגון הבריאות העולמי בכדי שהיא תייצג את הרפורמה - - -
בכדי שהיא תייצג את הרפורמה הטובה הזאת שיוצאת מכנסת ישראל למקומות אחרים. אז החשש הזה של 'אנחנו לא רוצים להיות יותר טובים', 'אנחנו כן רוצים להיות יותר טובים מהם'.
חבר'ה, אני מזכיר לכם שאתם לחוצים, הח"כים, אז - - - בבקשה את ההתערבויות שלכם. בבקשה, מנכ"ל משרד הבריאות רוצה לענות.
תודה רבה. אז רק אני אומר מה היה הרעיון שהנחה אותנו כשכן עשינו את הפטור ומה אנחנו מציעים בעקבות הדיון. אכן רצינו ליישר קו עם אירופה ועם הדירקטיבה האירופית שפוטרת מסימון בכלל וזה כשגודל האריזה הוא עד 25 סנטימטרים רבועים. אנחנו בדקנו את זה ובדקנו את זה ובדקנו את זה, אין בארץ הרבה דברים כאלה. זה זניח שבזניחים, אבל אנחנו שומעים את האמירות פה של חברי הכנסת. לגבי מארז גדול ניתן מענה, היה על זה גם דיון מפורט בפעם הקודמת. אני מזכיר לכולם שבצ'ילה הפטור הוא לא ל-25, הוא ל-30 סנטימטרים.
מה שאנחנו מציעים זה שמכיוון שבישראל היום יש את הסימון הרגיל על המזונות שנמצאים באריזות שהן קטנות גם מ-25, יישאר המצב הזה, כלומר תישאר טבלת הסימון התזונתי ללא הסימון האדום, כמו בצ'ילה, אבל כן, לא נרע את המצב ביחס למצב היום. כלומר יהיה את הזימון התזונתי, קלוריות וכל הדברים האחרים.
אולי אפשר לבקש ממשרד הבריאות להסביר את התיקונים שייערכו בנוסח בעקבות זאת כדי שנוכל להבין האם זה נגיד משנה את הנושא של האריזה הסגורה כשזה - - -
למעשה מההחלטה נגזרים מספר תיקונים בנוסח, תקנה 3(ב)(11) למעשה נמחקת, היא עוברת לתקנה 6, תיכף אני אגיע לזה, ולכן היא נמחקת. בתקנה 3(ד), מאחר שהיא אזכרה את אותה תקנה, אנחנו צריכים לעשות תיקון נוסח והנוסח יהיה 'ארז יצרן באריזה שקופה מספר יחידות מזון ארוזות מראש, למעט יחידות מזון הפטורות מסימון בסמלי המזון האדומים לפי הסיפא של תקנת משנה 6(ג)', שתיכף נגיע אליה.
בתקנה 6(ג), נוסף בסוף 'הוראות תקנה 5 לא יחולו על תרכובת מזון לפעוטות ועל יחידת מזון ארוזה מראש ששטח קדמת האריזה שלה, המחושב כאמור בתקנה 9(2) אינו גדול מ-25 סמ"ר'.
בתקנה 8, אנחנו לא מגדילים את הסימון לעומת הסימון של היום, אנחנו לא מגדילים את חלק א' של הטבלה ל-120, אלא משאירים, בגלל גודל האריזות, אותו גודל ולכן בתקנה 8(ג)(1) אנחנו מציעים בסוף, בתקן ישראלי 1145 להוסיף 'ואולם ביחידת מזון ארוזה מראש ששטח קדמת האריזה שלה, המחושב כאמור בתקנה 9(2) אינו גדול מ-25 סמ"ר – בגודל המזערי הנדרש לעניין סימון רכיבים בתקן ישראל 1145'.
גם בתקנה 9, שמאזכרת את אותן יחידות קטנות, נגזר התיקון שבמקום שיהיה רשום 'למעט', יהיה כתוב 'למעט ביחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, שסימון סמלי המזון האדומים, יכול שלא יהיה בקדמת האריזה ואין יותר צורך במילים שהוא חייב בו מכוח תקנה 3(ה).
אם יהיה מישהו, לא יודעת אם יהיה, שיתנדב לסמן בסמל אדום הוא יוכל לעשות את זה, הוא יוכל לעשות את זה לפי הגודל הקטן שמוזכר בתקנה 9(3)(א).
אני מבקשת להבין, אני רוצה להבין, בסוף את אומרת בעצם בתקנה שלך שיש מקום באמירה של אם מישהו רוצה הרי יש לו מקום לסמן, לכן עדיין לא ברור לי מדוע הם מוחרגים מהסימון האדום.
שנייה, בדיון, באמירה של מנכ"ל המשרד, שמדובר במעט מאוד אריזות, אני חושבת שפה הבעיה כי ברגע שהאריזות האלה יהיו פטורות יהיו הרבה אריזות כאלה.
אז אני חוזר. מי בעד הנוסח כפי שנקרא ותוקן על ידי היועצת המשפטית בעקבות ההערה של חברת הכנסת נורית קורן והצהרה של מנכ"ל משרד הבריאות - - -
אני קיבלתי נוסח שמאפשר להצביע עליו. אז מי בעד הנוסח כפי שנקרא? 9. מי נגד? 3. בראבו.
הצבעה
בעד – 9
נגד – 3
נמנעים – אין
תקנה 3(ב)(11) אושרה.
טוב, לפחות השארנו את המצב הקיים וגם אפשר יהיה לסמן בנקודה אדומה וכפיות סוכר. אז אני רוצה להודות למנכ"ל.
אם הוא מוריד את הסעיף, אני מבחינתי הסעיף הזה מעמיס נטל רגולטורי, בעיקר על מפעלים קטנים ובינוניים שאין להם את אותו אדם שיעשה את כל החישובים. ביקשתי כבר והאמת שהייתה כבר נכונות בוועדה הקודמת, חבל למרוח את הזמן, המנכ"ל הודיע לי אתמול בערב גם. אני אומרת שאם הסעיף הזה יורד אני מסירה את הרביזיה שלי.
אז מי בעד הרביזיה? מי נגד? טוב. אז יש רביזיה.
הצבעה
בעד – רוב
נגד –מיעוט
הבקשה לרביזיה על סעיף 15(ב) אושרה.
אז מה שמופיע פה בנוסח כ-14(ב) היה מוכר ברביזיה כ-15(ב), זה כל העניין של ההצהרות. אנחנו מוציאים אותו, כי לא נדרש בנסיבות האלה. יכול להיות שבהמשך אנחנו נתקן את התוספת החמישית בנפרד, שמבהירה את היחסים בין המשווק לבין הקמעונאי וכל מערכת היחסים ביניהם, בעת הזאת אנחנו מסכימים עם מה שעלה פה בדיון, שזה מיותר. גם מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני יכול לציין, ולכן זה בסדר.
לא, חנון ורחום, כשתגיע התוספת החמישית. עד שנגיע לשם.
אז עכשיו, מי בעד להוריד את סעיף 14(ב) מהתקנות הנוכחיות? מי נגד? טוב. אז זה ירד.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההצעה בדבר הסרת סעיף 14(ב) מהתקנות אושרה.
ההצעה שלי, אני מציע שאנחנו נדון בה רק בסוף, ברשותכם. בסעיף 5. יעל, הסעיף שלך לגבי הנתרן.
אני מבקשת כאן רביזיה כי למעשה בפועל, בלי שהיה איזה דיון מעמיק, המספר שמופיע כאן בטבלה נותן דה פקטו פטור לסימון אבקות מרק, נקודה. זו המשמעות של הדבר הזה.
אנחנו יודעים שלמשרד הבריאות יש תכנית לאומית לצמצום תזונת הנתרן, לצמצום אכילת הנתרן הלאומית, שאנחנו יודעים שיש בארץ צריכה מופרזת, בערך פי שניים ממה שצריך לממוצע לנפש בנתרן. אז איך זה מסתדר עכשיו? כשזה עלה בדיון, ושוב, היו דיונים, בעיניי, שהיו קצת לחוצים. בוא נגיד את זה ככה בצורה עדינה.
למצות את הדיון, אדוני. הם היו ענייניים אבל לחוצים. כשענה לי המנכ"ל מדוע זה השתנה, הרי היה רשום שם לפני כן 100, מדוע זה השתנה? אז התשובה הייתה שרצו להשוות בין היבש ומוצק והנוזלי. כשאני אמרתי שבעצם אין כאן מקום להשוואה, כי אתה לא באמת אוכל 300 גרם בייגלה. אף אחד לא מסוגל, אני מקווה, לאכול חבילה שלמה של 300 גרם בייגלה.
בואו נעשה תחרות בייגלה, אני מבטיחה לכם ש-300 גרם אתם תיחנקו ולא תהיו מסוגלים לאכול, בעוד 300 מיליגרם מרק זה בסך הכול מאג גדול, זה הכול, זה מאג גדול שבלי בעיה כל אחד שותה כאן בשלושה שלוקים. עכשיו, 300 מיליגרם, אמנם זה ירד ל-300, זה כבר לא 400, אבל גם 300 זאת כמות רבה ומופרזת. בעצם במאג של 300 מיליגרם מרק יש 900, 900 זה יותר משליש מהצריכה היומית המומלצת המקסימלית, שהיא 2,300, לנתרן ואנחנו יודעים שאזרחי ישראל ונתרן לא כל כך מסתדרים, צריכים להפריד ביניהם.
אז אני חוזרת ואומרת, אני קוראת לעשות פה שינוי, להחזיר את זה ל-100. זה הצעד הנכון. אם אנחנו רוצים להבטיח את בריאות הציבור, לסמן מוצרים מזיקים, לא צריך להחריג את אבקת המרק. תודה.
אנחנו נשארים בעמדתנו. אני חייב לומר שגם כשהיה את ה-400 אני לא ראיתי את האסון הגדול. אני לא רואה פה אנשים יושבים עם ספלים של מרק ושותים את זה במשך כל היום.
דיברתם, אני אדבר. בתפיסה שלי אבקת מרק זה מוצר שנועד לתיבול וככזה הוא אכן משמש באופן מידתי. מכיוון שאנחנו החרגנו אותו מקטגוריות התיבול, כמו שאולי יש במקומות אחרים, הכנסנו אותו לקטגוריות המזון הנוזלי. התחלנו עם 400 כי מלכתחילה רצינו להחריג אותו ואז לא בהכרח שמנו לב למה שמנו במזון הנוזלי. כששמנו את זה שם העלינו את זה ל-400 כדי ליישר קו, לאור ההערות שהיו פה בדיון גם מצד חברי וחברות הכנסת וגם מצד הנציגים המקצועיים הורדנו את זה ל-300 ואנחנו עומדים על דעתנו שה-300 הוא סביר ומידתי. אם אנחנו נראה שעדיין לא הצלחנו והגורם לזה הוא כי אנשים שותים בכמויות מרקים אנחנו נבוא לפה ונשנה שוב. אנחנו בכל מקרה נלווה את כל האירוע הזה בבדיקה לראות איך זה משפיע על דפוסי הצריכה, אם נראה שזה הדבר המחולל הנוראי של צריכת הנתרן במדינת ישראל אני מבטיח לכם שאני אבוא לפה, נתמודד באומץ עם העניין הזה.
אתם יכולים גם לדחות את הרביזיה, זו החלטה שלכם, אבל אני מבקשת שכן נעשה פה דיון וניתן לעוד - - -
היינו צריכים להחזיר ל-400, התפשרנו על 300.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה על סעיף 5 לא נתקבלה.
אני רוצה, ברשותך, לפתוח בדבר אחד. יש פה איזה אי הבנה. אני לא מאשים אף פעם תקשורת, אבל היא אשמה בזה במקרה הזה. אנחנו לא דחינו את יישום התקנות, שיהיה ברור לכולם. היישום דורש שנתיים כדי להיות מופעל באופן מלא, אבל דברים מסוימים יכולים להיעשות, לא נדחה, בסך הכול אפילו התהליך קוצר מבחינת הזמנים ואני מבקש שתסבירו את זה - - -
מפני שזה דורש. אז אני רוצה שיהיה ברור, זה גם עונה לחוק שקראנו חוק שרת המשפטים. שיהיה ברור, לא עשינו כדי לשכוח, שלח ושכח, לא, ההיפך. אז בבקשה, אדוני.
תודה, אדוני היושב ראש, ההבהרה שלך היא אכן הבהרה מאוד חשובה. לא הוועדה הזו גורמת לדחייה של שנתיים, אלא חוק איילת שקד. אגב, זה לא חוק שרת המשפטים איילת שקד, זה חוק איילת שקד, לפני שהיא הייתה שרת משפטים היא גם עשתה נזקים וזה נזק שהיא עשתה אז. זה לא בידי הוועדה הזו ולכן אני אומר את זה גם לנוכחים כאן.
אנחנו כוועדה של הכנסת כרגע מאשרים תקנות, אין לנו יכולת בתקנות לשנות חוק. אנחנו יכולים ככנסת לשנות את החוק, אבל זה נצטרך לעשות בערוץ אחר ולא בדיון הזה בוועדה. אבל כיוון שממילא היישום של התקנות נדחה בשנתיים בגלל חוק איילת שקד אני הצעתי שאנחנו נשתמש בשנתיים האלה כדי לפתור את בעיית הבלבול שנוצר כתוצאה מזה שיש שלבים שהיה להם מקום, היה להם מקום כאשר לא היה חוק איילת שקד. כשלא היה חוק איילת שקד אז אמרו בואו נעשה את זה בשלבים כדי שתעשיית המזון תסתגל וכדי שהמערכת תיכנס לפעולה בצורה שוטפת. כרגע יש לנו ממילא שנתיים הסתגלות שנכפו עלינו, אז אני מציע, במקום לבלבל את הציבור ולהגיד לו 'עכשיו זה כן תקין', 'עכשיו זה לא תקין', 'עכשיו זה בריא', 'עכשיו זה לא בריא', לבלבל את הציבור, לבלבל את התעשייה, לייצר אי ודאות, לקבוע שבעוד שנתיים אנחנו נעבור למשטר הסופי, זה יהיה גם יותר פשוט, גם יותר חסכוני ובעיקר גם הרבה הרבה יותר ברור לציבור הרחב. לכן אני מבקש ממשרד הבריאות לשקול את הנושא הזה ולהיענות לבקשה, זה לא שינוי כזה גדול, אגב.
אנחנו מתנגדים לבקשה שלך, חבר הכנסת חנין. אנחנו פה בסוף, ותיכף נגיע לזה גם בעוד שינוי שאנחנו נציע לוועדה לעשות, במערכת איזונים מאוד עדינה, בסוף יש לא רק תעשייה ואנחנו לא פה כדי לדאוג לתעשייה, אנחנו פה כדי לשנות הרגלים של הציבור. מלכתחילה אנחנו באנו עם שלושה שלבים. שלב ראשון שהיה אמור להיכנס באופן מיידי עם ספים יותר גבוהים גם של נתרן, גם של סוכר וגם של שומן רווי וכעבור שנה וחצי השלב השני וכעבור שנה וחצי השלב השלישי. כתוצאה מחוק איילת שקד הבנו שבעצם יש לנו עכשיו פער של שנתיים, שאגב אם לא נסיים את הדיונים היום אז השנתיים יהפכו לשלוש, צריך גם את זה לומר ולכן צריך לראות שאנחנו באמת מסיימים ומתחילים לעבוד.
ונוצרה לנו איזה שהיא בעיה, אז מה שעשינו, במקום שנדחה את כל התהליך בשנתיים ונתחיל בעוד שנתיים את השלב הראשון אמרנו שנתחיל בעוד שנתיים את השלב השני ושנה לאחר מכן את השלב השלישי. עשינו פה איזה שהוא שקלא וטריא בין הדברים האלה. אני אקדים ואומר, אני הורדתי את הסוכר מהשלב השני ב-15.12, השלב השני נמשך שנה, הוא נמשך שנה בלבד, בוא נבין על מה אנחנו מדברים, שנה בלבד שנועדה לאפשר גם לתעשייה וגם לחיך הלאומי של כולנו להתרגל לרמות יותר נמוכות של מלח וסוכר. אנחנו לא רוצים להגיע למצב, בעיניי זה יהיה לא טוב אם התוצאה של הרפורמה תהיה שנגיע לסופר ונראה שהכול אדום. אנחנו רוצים שהתעשייה, ועל זה נעמוד ונקים צוותים שמלווים את זה, ונשמח אם גם הכנסת תבדוק את זה, שנראה שהתעשייה מנצלת את הזמן שניתן לה לעשות הפחתות יזומות כבר עכשיו בסוכר, בנתרן ובשומן רווי.
כדי לאפשר לה את זה בצורה יותר נאותה אנחנו בשנה הראשונה של יישום התקנות, בין שלב ב' לשלב ג', שלב ב' היה צריך להיות מלכתחילה 15 גרם סוכר, אני אמרתי פה 12, אחר כך בדקנו את עצמנו, אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא לתת באמצע את ה-13.5, שוב השנה הזאת כדי לתת לתעשייה ולחיך הלאומי את הזמן להתרגל. שנה אחר כך יגיע השלב הסופי לעניין הזה של סימון המזון. אל תפחדו, הזמן עובר, יגיע גם הדבר הזה וגם את הדבר הזה אנחנו ניישם באופן מלא.
ויש גם ערך לגרום לכך שהתעשייה בישראל לא תרגיש שאנחנו רואים אותה כאויב העם. הם לא אויב העם, אני אומר לכם את זה באחריות, לאורך כל השיח שלי איתם. זה בסדר גמור, הם הבינו את הצורך שלהם להשתנות וביקשו שנעזור להם להשתנות. בעיניי זו בקשה אחראית ורצון וכממשלה, מרגע שאנחנו שמענו את האמירה הזאת מהתעשייה, החובה שלנו לסייע להם. זה מה שצריך לעשות, אנשים לא יפסיקו לאכול מזון שמייצרת התעשייה, זה לא יקרה, ולכן צריך למצוא פה את האיזונים הנכונים. אלה הם בעיניי האיזונים הנכונים.
אני רוצה להודות, אני גם מביע דעה אחת פשוטה, אחריות הביצוע היא על הפקידות, האחריות על המעקב של הביצוע על הפקידות של המשרד, שיש לה יתרון על הפוליטיקאים, הם פה להרבה שנים.
מי בעד ההצעה של דב חנין? מי נגד? ההצעה הוסרה.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההצעה לביטול שלב הביניים לא נתקבלה.
לגבי ההצעה שלי, אני שמרתי אותה טכנית, כדי שאם במידה שאני אצטרך אני אשתמש בה, אבל כרגע - - -
לא, היא נועדה לאפשר את ה-13.5. ברשותך, היא נועדה לאפשר את המעבר מ-12 ל-13.5, בשלב ב' בשנה הראשונה.
מי בעד הרביזיה שלי? אוקיי.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הבקשה לרביזיה נתקבלה.
תקנה 18(ב) היא התקנה של הוראת המעבר של השלב השני. אני רק אזכיר, יש את הוראת הקבע. אני עוד מעט אפנה אתכם אליה. את הוראת הקבע אנחנו לא משנים, היא בסעיף 5, אותה אנחנו לא משנים. בסעיף 18(ב) יש את הוראת המעבר ובטור של כמות 100 גרם במזון מוצק, השורה של סף סוכרים, במקום 12 גרם יהיה כתוב 13.5 גרם. זה השינוי. אני מפנה אתכם, זה בעמוד 12, יש את הטבלה העליונה פה ופה כתוב 12 גרם, במקום 12 יהיה כתוב 13.5.
המשמעות המעשית זה שבשנה הראשונה התיקון יהיה, סף הגרם לסימון יהיה 13.5 ולא 12. ב-12 שהיה פה, אני שלפתי את זה כאן, אחר כך עשינו בדיקה מעמיקה, גם עם התעשייה והוחלט שיותר נכון שיהיה 13.5.
רק עוד שתי הערות לנוסח, גם בקשר לתקנות. היו שני מקומות שהיה כתוב 'מוצר' במקום 'מזון' שינינו למזון, כי זו הייתה הכוונה. עוד דבר, בתקנה שמתייחסת לאריזות, 3(ד), היה כתוב 'אריזה שקופה שניתן לראות בעדה', וכמובן שהמטרה היא שאפשר יהיה לקרוא בעדה ולכן נחליף את המילה 'לראות' במילה 'לקרוא'. שני תיקונים קטנים.
אני רוצה רק להתייחס לתקופה הבאה עד למצב הסופי, שהיה מקודם שנה וחצי ולא בכדי, כי יש הרבה מאוד נתונים חוץ ממה שמשרד הבריאות עורך ועושה ובודק. יש תקנים, יש תקינה במדינת ישראל, אני יכול לספר לכם על ארבעה תקנים לפניי, תקן לחם, תקן סלטים, תקן ריבות. סתם, לדוגמה בריבות, הוא לא מאפשר הפחתת סוכר. לדוגמה. משרד הבריאות אכן יעשה את כל מה שהמנכ"ל - - - משרד הבריאות וצוותו יעשו, אבל יש דברים שאינם נתונים, לא בידם ולא בידיה של התעשייה. לכן מה שאני מבקש, לאחר שהתאמנו את עצמנו לכל אותה חקיקה שבאה לכאן, שמשרד הבריאות הביא, בכל זאת להשאיר כמו שהומלץ על ידי ועדת ההסדרה, שבפרק הזמן עד להגעה לטבלה הסופית יהיה בכל זאת שנה וחצי, כפי ששם נכתב. בגלל הסיבות האלה.
הבקשה של יו"ר איגוד המזון היא כזאת, לפי הנוסח שיש כרגע עד לכניסה של שלב ב' יש שנתיים ושנה אחר כך השלב השלישי. מה שהוא ביקש זה להאריך את המעבר משלב ב' לשלב ג' משנה לשנה וחצי.
אוקיי, העמדה של המדענים של משרד הבריאות לא בעד, אז אנחנו נישאר עם ההצעה של המנכ"ל. אנחנו עכשיו מצביעים על כל התקנות?
כן, זה כולל את התיקון של במקום 12 להעלות ל-13.5. אנחנו נשארים בלוח הזמנים המקורי שהובא פה בתקנות. מי בעד כל התקנות היפות והבריאות לטובת הציבור? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח 2017, אושרו.