ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-03OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 11:40

1.מעקב אחר התכנית הלאומית לצעירים חסרי בית

2.מדיניות המשטרה במפגש עם צעירים חסרי בית

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

קארין אלהרר

יעקב פרי

חגי ברוש - ראש אגף טיפול ושיקום ברשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

מורן מזרחי - מפקחת מחוזית, מחוז ירושלים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עדינה אנגלרד - מנהלת המחלקה לעבודה סוציאית בגריאטריה, משרד הבריאות

מלכה פרגר - מנהלת סוציאלית ארצית, משרד הבריאות

נרדינה אנגלרד - שירות לעו"ס, משרד הבריאות

שרה כהן - מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה

אלישבע סבתו - ראש תחום בכיר צעירים, המשרד לשוויון חברתי

מיטל אברהמי - קמ"ד נוער, משטרת ישראל

איילה קדמי חקלאי - אחראית טיפול במחוסרי בית, עיריית ירושלים

יהודית גבאי - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, אגף רווחה, עיריית ירושלים

לינור שמני מולרו - מרכזת תכנית יתד, אגף הרווחה, עיריית ירושלים

איילה חקלאי - קידום נוער, עיריית ירושלים

מור הרפז - מנהלת מישהו לרוץ איתו, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מירי כהן - מישהו לרוץ איתו, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מרלין רוזנר - מישהו לרוץ איתו, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

טל שידורסקי - טל שידורסקי

רעות גיא - ראש תחום קצה ונערות, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מאיה ברון - מנהלת במטה תחום קצה ונערות, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

הדס גול - מנהלת שלטר 24/7, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אורלי גופר - מתנדבת, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

טל הרפז אגרט - על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

שולמית אפרתי - גלגל, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

גל דבוש - גלגל, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מ' - צעירה בשלטר, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

ר' - צעירה בשלטר, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

אלון ברמי - מטה עמותת אותות, עמותת אותות

יאיר הס - מנכ"ל, עמותת ה.ל.ל האגודה ליוצאים לשאלה

יגאל גולדשטיין - החוט המשולש

הלית לוי - רכזת כללית, בית השאנטי

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את ה.ל.ל האגודה ליוצאים לשאלה (ע"ר)

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער

ענת כהן שמואל

הדס לוי, חבר תרגומים

1.מעקב אחר התכנית הלאומית לצעירים חסרי בית

2.מדיניות המשטרה במפגש עם צעירים חסרי בית.

בוקר טוב לכולם, אני אפתח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית. היום ה-25.12, ז' בטבת תשע"ח. הועדת משנה תדון בשני נושאים: 1. אנחנו נעקוב אחרי התכנית הלאומית ונשמע דיווחים של הרשויות ולאחר מכן נעסוק בנושא של מדיניות המשטרה, המשרד לביטחון פנים, במפגש עם צעירים חסרי בית.

אני קודם כל רוצה לברך את הנוכחים, הרבה זמן לא התכנסנו, שלום לכולם, לכל מי שהגיע, גם למשרדים, רשויות וכמובן לחבר'ה מהעמותות. אנחנו לא התכנסנו גם בגלל העניינים האישיים שלי אבל גם בעיקר בגלל שרצינו לתת לתכנית להתגלגל. יש מקומות שאנחנו באמת התקדמנו יפה ויש מקומות שעדיין אנחנו תקועים. יצא ככה שיש חורף כזה, כמו שאומרים, חצי כוח, אבל זה לא סיבה כמובן לא למצוא את התנאים מה גם שבאמת באמת תקצבנו לזה הרבה כסף שרובו, לצערי, לא בוזבז, ולכן ביקשתי לכנס.

אז אנחנו קודם כל נתחיל מהמצב ברשויות ולאחר מכן נעסוק בנושא של המשרד. אני רוצה להתחיל עם עיריית ירושלים, בבקשה.

אני מנהלת מחלקת נוער וצעירים בעיריית ירושלים, אגף הרווחה. ההתפתחות המשמעותית והאחרונה היא פתיחת השלטר לצעירים והרחבת השלטר לצעירות. אני מניחה שעלם ירחיבו ויפרטו אבל אנחנו פתחנו יחד עם עמותת עלם, הרחבנו את השטר ל-24/7 במבנה חדש מאוד מרשים. היו לנו אתגרים בקיץ, מאוד מאוד, הגיעו גם לתקשורת, בגין השכנים - - -

כן, אנחנו תיכף נתייחס לתופעה של מה שהיה בירושלים.

כן, אוקיי, אחר כך נדבר אבל בעיקרון כן התחילה ההרחבה של ה-24/7 ובעצם באוגוסט פתחנו את השלטר לצעירים בנים .

לקחתם את המבנה של גלגל פיזית?

זה מבנה חדש - -

של הבנים?

- - הבנים, כן.

קודם כל בוא נדבר על הבנים כי הבנים זה הפעלה של הרשות.

נכון, אנחנו מפעילים את זה, לקחנו את המבנה של גלגל באופן זמני. אנחנו לקראת סיום שיפוצים של המבנה קבע שהוא נמצא בבית תלפיות.

לקראת סיום השיפוץ.

ממש לקראת סיום השיפוץ - - -

זאת אומרת שכניסה משוערת של החסרי בית?

קודם כל אנחנו כבר, זה פעיל, זאת אומרת אנחנו באוגוסט פתחנו, באוקטובר גם פתחנו ללינה. יש לנו כרגע כ-10 צעירים שישנים שם באופן קבוע. סך הכל מאז שפתחנו עברו שם כ-50-60 צעירים. למבנה קבע אנחנו אמורים לעבור בטווח של החודש.

יופי. ואז המבנה קבע הזה בעצם יתן מענה 24/7 וכמה מיטות?

15 מיטות.

וזה רק בנים?

רק בנים.

אוקיי, יפה. אז מבחינת המקום אתם מאורגנים. עכשיו בוא נדבר רגע על הבנות, גם נעשה התייחסות לאירועים שהיו שם בחוץ. אני גם דיברתי עם עמותת עלם ועם העיר, הבנתי שאתם מעורבים שם בצורה טובה מאוד. אז בואי נתייחס רגע לבנות, הבנות נפתח לפני חודשיים?

אנחנו עברנו למבנה החדש בחודש יוני והרחבנו בהדרגה עד לעבודה 24/7 כבר מספטמבר. כמו שנאמר כאן היה לנו קצת אתגרים עם השכנים ומשהו כמו חודש-חודש וחצי שהיו שם קצת חיכוכים וחוסר הסכמות אבל אני חושבת שבחודשיים האחרונים הושג שם שקט.

הערכות מאוד מאוד רצינית - - -

יחד עם המשטרה.

עם עיריית ירושלים, עם המשטרה, משרד הרווחה כמובן. הגיע עד לכדי גיוס של שומר שנמצא שם בתוך המרחב. יש לנו את האתגר למימון שלו, אתגר חיצוני, יש לנו בעיה עדיין עם זה, זה התנאי היחידי שאפשר לנו באמת להשאר שם במבנה. כי הדיירים בשום צורה לא הסכימו באמת לאפשר את ההמשך של השהות של השלטר שם.

אני רק אגיד, אני אומרת שוב, היו אתגרים מאוד משמעותיים והשומר הוא כן פונקציה שהוא לצורך העניין יצר עכשיו את השקט, לא רק, נעשו פעולות בתוך - - -

אני רוצה רגע שאת תתייחסי רגע למשרד הרווחה, אני רוצה רגע להבין משהו. אני הייתי שם, ביקרתי אחרי חודש שהמקום נפתח, עכשיו שמחתי לשמוע שזה עובר ל-24/7. הסיפור הזה עם השכנים והאירועים שראינו גם בטלוויזיה והנושא הזה של הזנות שהייתה שם מחוץ לשלטר, מעבר לעניין של השומר, הרי השומר הוא נמצא בכניסה, מה קורה מסביב, האם יש לנו איזה שליטה, האם המשטרה מעורבת שם. כי התלונות של השכנים היו שהם נכנסו להם לבניין.

אנחנו קיימנו בעיריית ירושלים, גייסנו את כל השירותים, גם מנהלי השירותים הרלוונטיים העירוניים, את הביטחון, המשטרה. אנחנו קיימנו מפגשים עם הדיירים, ערכנו שם סיור, ביקרנו אצלם, נפגשנו איתם, יצרנו באמת, בנינו איתם והתחייבנו, העמותה והרשות, שאנחנו כן ננסה, יצרנו איזשהו מבנה, מערך כזה שבו אנחנו באמת מתייחסים - - -

מה עשיתם ממש מפגש תושבים?

מפגש תושבים, כן, עם הנציגים של התושבים, זה אזור מאוד יוקרתי ויש אנשים שקנו בתים במחירים מאוד מאוד - - -

מעל המדרחוב.

מגדלי הנביאים זה נקרא. בכל אופן, מה שעשינו בנינו רצף שבו גם העמותה מצדה עשתה סיורים, קידום נוער שזה אצלנו בעירייה, גם עשו, נכנסו. זאת אומרת בנינו איזשהו לו"ז כזה שאנחנו בעצם עוטפים את המקום - - -

כמה בנות יש עכשיו בשלטר?

בעיקרון יש לנו 16 מיטות אבל התקופה האחרונה הייתה עמוסה מאוד, השלטר בתפוסה מלאה ואפילו יותר, היו לילות של גם 22 ו-23 צעירות.

איפה אתם מלינות?

על מזרנים.

זאת אומרת שיש 16 מיטות אבל יש יותר מ-20 בנות - - -

מזרנים זה סבבה אבל אין מדריכות, יש מדריכה אחת על כל ה-30 בנות האלה. נישן גם על הרצפה אבל שיהיה מדריכות, שיהיה מענה.

תציגי את עצמך שיכירו, כי אני מכירה אותך.

אני ר' מהשלטר, כבר שנתיים ברצף והשלטר בתפוסה מלאה כרגע אבל אני יוצאת משם בקרוב כך שזה לא - - -

את יוצאת לדירה?

כן, בזכותך כן.

בסיוע בשכר דירה, בזכותך קודם כל.

נכון.

שזה באמת אחד האתגרים שלנו גם הפקק הזה או המעבר החוצה משני השלטר זה באמת העניין הזה של הסיוע בשכר דירה שאנחנו צריכים הרחבה של - - -

הסיוע בשכר דירה הוא הורחב כבר. הבעיה זה מבחן התעסוקה שצריך - - -

לא רק מבחן התעסוקה אבל שיהיה רשום לפרוטוקול שמתוך 30 בקשות לסיוע בשכר דירה בירושלים היחידה שאושרה זאת ר'.

שלכם- -

כן, בסדר אלה הצעירים - - -

- - אבל לשמחתי כל הכסף חוסל על ידי עוד עמותות שנמצאות כאן.

שזה מצויין אבל לקהל היעד שבעצם משתמש - - -

שהם קהל יעד של חסרי בית, הכל בסדר. שום שקל מהתכנית לסיוע בשכר דירה לא הלך למישהו שלא צריך.

מירב אני לא אומרת את זה בגלל זה אני אומרת אם אנחנו מסמנים את השלטר כפקק והמספרים רק עולים וצעירות רק יצרכו אותו יותר ויותר למעט ההערה החשובה של ר' שמדריכה אחת על 23 בנות זו בעיה אז אנחנו רק רוצים להגיד שזה מאוד משמח אותנו אבל היא הצעירה היחידה שהצליחה לממש את הסיוע.

אין בעיה. אני רוצה להגיד רגע משהו על התכנית לסיוע בשכר דירה. התכנית לסיוע בשכר דירה מוצתה עד תום. נשארו לנו על השולחן של ציפי 30 בקשות, נכון, אני יודעת, אני בעניינים.

מירב את מדברת על ה-2.5 מיליון ₪ שאת גייסת או תקציב אחר?

את התכנית הזאת של 2.5 הגדלנו בעוד 2 מיליון לסיוע בשכר דירה, 1000 ₪ פעם בחודש לצעירים שיצאו מהשלטר וכבר עובדים. מה שרעות גיא אומרת שזה שיש הרבה חבר'ה שלא עובדים במבחן התעסוקה. אבל אחת ההתניות, עכשיו, אני אמרתי, שכל הכסף, 2.5 ועוד 2 ועוד הכסף שיגיע ל-2018 כולו מיועד לצעירים חסרי בית, כולו. מה שקרה זה שיש פה עמותות כמו אחות שנמצאים כאן והלל שנמצאים פה ואותות שהכסף כן הלך. נכון, צריך לחשוב איך לעשות את זה, מצד שני אתה נותן סיוע בשכר דירה אתה חייב שיהיה איזשהו מבחן תעסוקה כי בסוף זה לא רק השכר דירה, צריך גם כסף לחיות.

רצית להעיר משהו, כן, משרד הרווחה.

מפקחת מחוז ירושלים, מחליפה את ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות, היא לא יכולה הייתה להגיע. אני רוצה להוסיף שלא רק סיוע בשכר דירה, יש עכשיו בכלל תכנית יתד והתקציבים הנוספים שקיבלנו אז אחד- - - וזה ממש על הקנה עם עיריית ירושלים להקים שתי דיוריות שאם אנחנו מדברים על רצף של מענים חוץ ביתיים ובקצה אחד של הרצף יש לנו את השלטר, את הלנת החירום ובקצה השנה יש לנו סיוע בשכר דירה - - -

אני אסביר מה זה דיורית. תסבירי למי שלא מכיר. קודם כל יש כבר דיורית אחת של חרדיות בירושלים של אותות.

שבמרץ הקרוב זה היה בפיילוט עם ביטוח לאומי, הם יוצאים ועיריית ירושלים לוקחת על עצמה את ההפעלה והם הפעילו דיורית נוספת במגזר כללי לצעירות. לכן זה מענה דיור נוסף שאנחנו נפתח בקרוב ודירת מעבר.

תסבירי להם מה זה דיורית.

אם אנחנו מדברים על רצף של מענים חוץ ביתיים אז אמרנו שבקצה האחד זה הלנות החירום שעובדות ופועלות ובקצה השני זה סיוע לשכר דירה, צעירות עם תעסוקה ויכולת להחזיק את עצמן. ברצף הזה יש לנו דיורית, היום אנחנו מקיימים כמה מודלים כאלה, אחד בירושלים במעונות אידלסון - -

ובתל אביב במעונות אוניברסיטת תל אביב.

ובבאר שבע במעונות בבאר שבע. שהרעיון הוא - - -

מה זה אומר קורת גג בעין?

זה אומר שהיא באה מהשלטר עוברת לדיורית. שם מתחיל ממעסיק ידידותי שמוצאים לה, עד מדריכה אחת לכמות - -

שמלווה.

- - נכון. ומי שעוברת - - - המטרה שלנו לשחרר את אותן צעירות וצעירים שמסתגלים ועובדים ולהעביר אותם לסיוע.

שיש להם - - - תפקוד. באמצע יש לנו את ההוסטלים שיש את הנציגים שלהם, דירות המעבר אז ככה - - -

אוקיי אז מבחינת ירושלים?

יש תשתית של מענים, יוצרים כרגע תשתית של מענים חוץ ביתיים לצעירים וצעירות.

ומה קורה למי שלא גר בירושלים.

עכשיו אנחנו נעבור הלאה.

לפני שעוברים מירושלים אני רק אגיד, דיברת על תעסוקה, אז בירושלים בשלוש שנים האחרונות בהובלה של - - - עובדים כל השירותים, רווחה, קידום נוער, עמותות שנמצאות פה, כולם יחד ישבנו בשנתיים האחרונות, יצרנו שפה משותפת, בנינו מטרות ויעדים ומתוך זה גם נוצרו צוותים. אחד מהם זה צוות תעסוקה וזה במענה להתייחסות, למה שהתייחסת ולתעסוקה כחלק מהכלים שצריך - - -

בדיוק דיברנו על הדיורית, אגב, אלון, עמותת אותות מפעילה את הדיוריות.

אוקיי, אז רק אמרתי שלגבי התעסוקה יש אצלנו צוות שהוא באמת לקח על עצמו משימה של מחוסרי קורת גג, צעירים והוא מאוד מעמיק.

תודה. אני חייבת להגיד מילה טובה לעיריית ירושלים. גם הפתרון של המשבר הזה שהיה, גם תקשורתית וגם הניהול שלכם, גם מול התושבים, אבל הכי חשוב מול השלטר עצמו, הטיפול באותן צעירות שבסוף הגיעו למצבי זנות האלה לא כי הן בחרו לזה אלא מתוך המצב הקשה שהן נמצאות בו. וכמובן לעמותת עלם שמפעילה את השלטר אבל זה אנחנו עוד נדבר על העניין של השלטר עצמו בהמשך.

חברי הכנסת רצו להתייחס אז ניתן לפרי.

אני קודם כל רוצה לשבח אותך. בכנסת לא כל כך באופן תדיר משבחים ואני חושב שהעובדה - - -

את מירב תמיד משבחים, מי לא משבח אותה.

התכנית שאת דנה, גברתי היושבת ראש, היום, היא תכנית מאוד חשובה. אני מודה ומתוודה שאני לא כל כך בקיא בפרטים שלה חוץ מהחומר שקראתי לקראת הדיון הזה אבל אני חושב שזה אחד הדיונים היותר חשובים בכנסת ואני כמובן גאה בך ובעובדה שאת מובילה את זה.

אני בחומר שקראתי, יכול להיות שבגלל איחור קל שאיחרתי לוועדה לא שמעתי נתונים, אני רוצה רק לשאול. אני מבין שהתכנית הזאת אושרה על ידי ועדת משנה בדצמבר 2015 ולפי התכנית, אז כשהיא אושרה היו 16 מסגרות ובהתאם לתכנית היו אמורות להפתח עוד שש מסגרות שמיועדות לבין 18-28. אחת מהן הייתה צריכה להיות לנערות חרדיות ואחת לבני נוער מהקהילה הלהט"בית. אני מבין שגוייס 2.5 ואחר כך פלוס 2 מיליון. זאת אומרת 4.5 מיליון.

גוייס 20 מיליון ₪ לשלטרים ועוד ה-2.5 - - - התכנית לסיוע באה אחרי השלטרים.

אני מבין שההערכות היו שכ-500 בנות ובני נוער זקוקות למסגרות, זקוקים למסגרות כאלה ועל פי מסמך הממ"מ שלא קראתי אותו ביסודיות אבל הסתכלתי על הכותרות שם כתוב שצעירים חסרי עורף משפחתי ההערכה היא שאנחנו נזדקק ל-700. זאת אומרת 700 צעירות וצעירים יזדקקו למסגרות האלה ואני לא חושב שיש דבר שיותר דחוף מזה.

ולכן, קודם כל אני מקווה שהמשרדים הממשלתיים באמת ימשיכו ויתמכו כי מי שנכנס לדיון, ונכנסתי קצת מאוחר, הרוח היא רוח טובה, היא רוח חיובית, היא רוח של שיתוף פעולה. השאלה אם בסופו של דבר היא גם מתיישמת בפועל ובמציאות ולא רק על שולחנות הדיונים של הוועדה.

אני, כמובן, פטור מלהגיד שלבנות ובני הנוער האלה מגיע כל סיוע מהמדינה ורבים הם חסרי עורף משפחתי אם בגלל שהם יצאו בשאלה, אם הם מקהילת הלהט"בים, אם הם באים ממשפחתות קרועות וקשות יום, אם הם כבר התדרדרו לשולי פשע או זנות. ואנחנו, אני חושב שחובתנו, כנבחרי ציבור, בית המחוקקים חייב לעזור להם כי זה השלב הראשוני של חייהם ואם אנחנו לא נקפיד לסייע ולעצור בשלב הזה אנחנו ניגרר לבעיה הרבה יותר גדולה שבחלקה בטח כבר קיימת ואני רוצה עוד פעם לשבח, לעודד ולהודות.

תודה רבה חבר הכנסת פרי. אני רוצה רגע לפני שאני נותנת למשרד הרווחה, אלון מאותות, כי שאלת על הלהט"בים ובלהט"בים יש לנו בשורה נהדרת שהיא באמת מבחינתי, אתה פרגנת לי, זה נורא טוב, אבל מה שהכי טוב זה שלא משנה איפה נהיה יש שלטר והוסטל של להט"בים שמיועדים להם שקמים בימים אלה.

אלון, תפרט, תן דגש על להט"בים, אחרי זה נתייחס גם לשאר המסגרות.

אלון מטה עמותת אותות. אנחנו ממש פותחים בימים האלה הקרובים הוסטל במסגרת להט"ב לצעירים בחולון, גילאים 18-25. היא מסגרת שהיא גם תקלוט במיידי אבל גם השהות שנה-שנה וחצי.

תסביר רק ברקע לחבר הכנסת פרי שזה ההמשך של בית דרור בעצם. חשוב לומר.

אנחנו מפעילים את בית דרור. בית דרור הוא נותן מענה לבני נוער 13-18 והוא מענה ארצי. הוא המשך אבל הוא לא בדיוק המשך כי הוא לא מתפקד כמו קורת גג ממש, הבית בחולון. מעבר לזה אנחנו מקימים - - -

הבית בחולון זה יהיה ממש פרוייקט מגורים?

מגורים, זה מסגרת כוללנית מלאה שהכל יינתן שם. אנחנו נעבוד בעיקר באמת על מענה הלנתי אבל מעבר לזה מיצוי זכויות, שילוב בקהילה, תעסוקה וכדומה.

זאת אומרת זה גם יהיה שלטר שזה יהיה קורת גג חירומית של מקלחת, מיטה חמה, אוכל כמו שיש לי מתחת לבית נגיד של אותו וגם הוסטל שיקומי טיפולי שזה אותם רצפים שאנחנו מדברים, של שלטר, הוסטל, דיורית ויציאה לסיוע בשכר דירה.

דירות מעבר.

חלק דירות מעבר, חלק דיוריות, נכון.

והשלטר עצמו זה גם, יש כבר מבנה, יש כבר צוות, השלטר בתל אביב שהוא ממש יתן מענה לצעירים, צעירות שזקוקים, כמו שמירב אמרה, לדברים הבסיסיים ביותר מלבוא לאכול ולבוא למקלחת, כולל לינה ומענה הרבה יותר מקיף ומלא. גם שם, שילוב בחזרה בקהילה, האפשרות כמה שיותר מהר ואם לא אז יכולים לעבור להוסטל בחולון ולקבל עוד מעטפת ארוכה יותר וליווי יותר צמוד.

שמבחינת לוחות זמנים תן לנו לוחות זמנים לשלטר ולהוסטל של הקהילה.

ההוסטל כבר קיים, יש אותו, הם ממש היום מחר מסיימים הצטיידות, כבר יש צוות מלא.

כמה יהיו?

בסביבות 14 מיטות וייכנסו שם בנים ובנות. השלטר אני משער, נהיה ריאלים יותר, שלושה שבועות-חודש הוא יתחיל קליטות.

מצויין.

שכונת התקווה נכון?

כן, הוא יהיה בשכונת התקווה, קרוב לבית דרור.

זה בשורה נהדרת, ממש מהפכה בעיני, גם שלטר וגם הוסטל ייעודי לקהילת הלהט"בים. עד היום יש לנו רק את בית דרור שהוא עד גיל 18. כמובן זה גם מתחבר למה שאמרת על יתד כי בסוף אנחנו צריכים את העובדים בתוך הרשויות שיידעו גם להפנות ולדעת שיש מענה בתוך זה.

מתל אביב אני לא רואה. קודם כל תגידי לנו מה קורה במישהו לרוץ איתו.

מור, מנהלת מישהו לרוץ איתו. אז חזרתי מחופשת לידה לפני שלושה שבועות אז אני ככה עומדת בעדכונים. אבל אנחנו בתל אביב כרגע נמצאים בחיפוש אחר מבנה, שני מבנים - - -

כבר כמה זמן? שנתיים?

ממאי בערך. אז מחפשים מבנה אחד לבנים, מבנה נפרד לצעירות, ושם אנחנו עומדים, יש מבנים על הפרק - - -

כבר איתרתם מבנים - - -

איך יכול להיות שאותות מצאו מבנה ועלם כבר שנה לא מוצאים מבנה. ועוד שמנו פרוייקטורית ושמנו עליה כסף - - -

שלא יהיה רשום בפרוטוקול ששנה אנחנו לא מוצאים מבנה אנחנו מחפשים - - -

כמה זמן?

אנחנו מצאנו - - -

עמותת עלם מצאה מבנה - - -

אז קודם כל מצאנו כמה מבנים, לא אחד, ראינו לדעתי כבר מעל 30 מבנים רק באזור תל אביב. אני חושבת שגם יש לנו קצת קהל יעד אחר, דרישות אחרות, אנחנו לא היינו רוצים להתמקם בתוך שכונת התקווה, שלא לדבר על מה קורה כבר בשכונת התקווה מבחינת שירותים ומעמסה על השכונה אבל גם לקהל היעד שלנו עדיף לצאת מהשכונה, מקום טיפה יותר נגיש. שוב, אנחנו מדברים פה בוועדה כל הזמן - - -

כן אבל התקווה זו שכונה נגישה זה לא - - -

זה דבר שאני חייבת להעביר אותו לפרוטוקול. אנחנו מדברים כל הזמן על קהל היעד של חסרי עורף משפחתי, חסרי קורת גג, קטינים וצעירים באותה נשימה כאילו זה אותו קהל יעד. יש רצפים גם באוכלוסיות לא רק במסגרות. ואנחנו מדברים על קהל יעד קצת אחר, קצת צריך להנגיש לו יותר, קצת צריך "אופן ספייס" יותר, קצת צריך יותר מרחב. זה לא חבר'ה שאפשר לשים אותם בחדר, לסגור אותם ולשלוח אותם לעבודה, זה לא עובד ככה, אנחנו עושים איתם דברים אחרים - - -

מה קורה עם למצוא מבנה בתל אביב? יש פרוייקטורית, מה היא עושה הפרוייקטורית.

קודם כל את זה צריך להפנות לעיריית תל אביב - - -

זה אנחנו נפנה.

בסדר אז זה לא שאלות אלינו. אנחנו עסוקים בזה יומן וליל, יש פה את מאיה שעובדת מטעם המטה שלנו בעלם והיא עסוקה בזה, זה ה-day job שלה העיקרי, זה מה שהיא עושה.

מאיה, מה המצב אצלכם?

המצב הוא כזה: אנחנו ביחד עם נעמה מעיריית תל אביב ראינו באמת, כמו שרעות אמרה לדעתי מעל 30 מבנים בתל אביב. אני חייבת להגיד שיש עמדות קצת שונות, עיריית תל אביב והמשרד מאוד מאוד רוצים שני שלטרים נפרדים לבנים ולבנות, שני מבנים נפרדים. אנחנו כל הזמן במגמה למצוא מענה אחד, מבנה אחד, שיספק בשתי כניסות נפרדות גם לבנים וגם לבנות, זו משימה מאוד מאוד קשה.

מצאנו מבנה אחד בשכונת שפירא שענה לכל הקריטריונים, אושר על ידי כולם ובסופו של דבר הבעלים של הנכס התחרטו. כרגע יש עוד מבנה אחד על הפרק ברחוב מטלון בתל אביב שהגשנו בקשה לעיריית תל אביב. עיריית תל אביב ששותפה בפרוייקט צריכה לאשר אותו מבחינת רישוי. זה אומר שהנכס הוא מסחרי ואנחנו ביקשנו בקשה - - -

לבקש שימוש חורג?

לא, לא מה שעשו - - -

בירושלים זה מה שעשינו - - -

נכון, בתלפיות זה מה שעשיתם, אני זוכרת.

אני אסביר. מה שקרה בעבר גם עם הלב 24/7 עיריית תל אביב עצמה נתנה פטור משימוש חורג, לא שימוש חורג, אלא פטור- - -

איפה זה עומד המבנה הזה במטלון?

אנחנו מחכים לתשובה מעיריית תל אביב.

כן או לא, הם רוצים את זה או לא רוצים.

אנחנו לא עובדים בטור, אנחנו עובדים בשורה. יש לנו כמה מבנים שאנחנו בודקים גם מבחינת רישוי גם - - - אנחנו צריכים פה גם אישור להלין אותם, גם לבדוק את מצב הנכס מבחינת שיפוץ כי אתם יודעים שהתקציב של השיפוץ הוא מוגבל. אז יש פה הרבה קריטריונים משתנים. דבר אחד בטוח אנחנו לא נחים בקשר לזה אבל זה בתל אביב יותר קשה ולוקח יותר זמן אנחנו יודעים את זה.

זה לא מספק אותי. זה לא יכול להיות. כל הכסף ששמנו על תל אביב חזר לאוצר כבר שלוש פעמים. שמנו, באו, אמרו לנו בהתחלה אין מבנים, אחרי זה יש מבנים אין מי שיחפש, שמנו פרוייקטורית - - -

אבל מירב אני לא מבינה על מה אנחנו נזופים - - -

אבל אני לא מדברת אלייך, אני מדברת למשרד.

אם את לא נוזפת בי זה בסדר.

איפה הפיקוח שלכם זה כבר חורף שלם.

אני רוצה להוסיף כן לגביי המשרד הוא מעמיד הרבה מאוד קשיים וסליחה שאני אומרת את זה ככה.

מי?

המשרד.

איזה משרד?

היו מספר מבנים שמצאנו עם הכניסה - - -

את מדברת על העירייה?

על משרד הרווחה. היו כמה וכמה מבנים שאם הכניסה היא כניסה משותפת ואז כל שלטר הוא בקומה נפרדת או כל שלטר הוא באזור נפרד ברגע שהכניסה היא משותפת - - -

מה זה נקרא הכניסה משותפת?

היא לא רוצה שבנים ובנות יהיו ביחד.

למשל בניין שיש לו כניסה משותפת אבל מרגע הכניסה כל שלטר הוא באזור נפרד, הוא בקומה נפרדת, המשרד לא מאפשר את זה. יש דרישה לשתי כניסות נפרדות, חד משמעית, כדי שבנים ובנות - - -

שתי כניסות נפרדות לבנים ובנות?

חד משמעית, נפרד לגמרי שלא יהיה אישור נגיעה.

אם יש כזה דבר זה nice to have אבל או זה או לא יהיה, כאילו תחשבו בהיגיון.

אז קודם כל אני הבנתי מציפי שעדכנה ככה לפני הדיון שהגיעו לאיזשהי פשרה בעניין של הכניסות הנפרדות שכבר אפשר יהיה לעשות את זה.

שום פשרה.

רעות?

לא, על המבנה של מטלון 62 - - -

שכן אפשר שתהיה - - -

אז זה מה שהיא אומרת שהגענו לפשרה - - -

הגענו לאיזה שהיא פשרה כי הבנו - - -

מה הפשרה - שתהיה כניסה משותפת ושני מתחמים נפרדים?

כי אנחנו מתעקשים על ההפרדה המגדרית. אנחנו רואים - - -

למה לכניסה המשותפת יש בעיה עם ההפרדה המגדרית?

כי שניהם, גם הצעירים וגם הצעירות - -

שניהם יכנסו באותה כניסה?

נכון, יהיו באותה סביבה, זה עושה הרבה מאוד רעשים גם בירושלים מחוץ לשלטר.

הם גם ככה יושבים בזולות ביחד, מה זה משנה.

בסדר אבל אנחנו באמת בעמדה הזאת אבל בגלל ש - - -

קצת לטמון את ראשינו בחול.

לא לגמרי. מאחר ואנחנו רואים שהדברים לוקחים זמן וגם אחרי שזה כבר עובד אנחנו רואים עם איזה קשיים אנחנו מתמודדים - - -

את יודעת שבירושלים במתקן של הצעירות היה לבנות חיכוך, אני אגיד את זה באנדרסטייטמנט, עם האוכלוסייה המקומית. אז מה זה משנה? הרי בסוף מי שרוצה, יהיו בנים, מה זה משנה - - -

יש מבנה עכשיו שהוא נמצא באישור של עיריית תל אביב, של היועצת המשפטית של עיריית תל אביב, אנחנו עוד לא קיבלנו עליו תשובה.

הם רוצים שתי כניסות נפרדות שנעשה. לעניין המבנה ומאוד חשוב לי להגיד, גם שימו לב למחיר, לתקצוב. את מדברת על כסף שחוזר שלוש פעמים לאוצר אז אני רוצה להגיד ששכר דירה בתל אביב ל - 200-300 מטר זה קצת יותר מבכל עיר אחרת.

זה משותף גם לעיריית ירושלים, יש לנו את אותה בעיה.

גם בירושלים השכר דירה גבוה. קודם כל שיהיה מבנה.

בסדר, אבל חלק מהבעיה למצוא מבנה - - -

לא, אבל כבר היה, שלוש-ארבע פעמים כבר באו לחתום וחזרו אבל לא בגלל השכירות בגלל הכניסה המשותפת.

אבל התגברנו על עניין הכניסה המשותפת - - -

בסדר, אבל אני רוצה להגיד משהו הרבה יותר עקרוני.

שנייה, זה מבזבז את הזמן. אני גם אפנה לעיריית תל אביב לקבל בכתב התייחסות של המצב בתל אביב. כמה זמן אנחנו בוועדה הזאת? יש איזה שנתיים? מתקדמים בכל המקומות רק בתל אביב עם שני השלטרים האלה תקועים. זה ממש לא, תקועים ותקועים כל פעם מחדש. כל פעם הסיבות ומענות שונים. אני רוצה תגובה של משרד הרווחה על הכניסה. אתם מעדיפים שהם ישנו ברחוב מאשר שהם יכנסו באותה כניסה? מה זה משנה כבר? מה זה משנה, יכולנו כבר לפני שנה לבנות.

אני מאוד רוצה להתייחס אבל זה מבזבז את הזמן.

לא, די מספיק, חבל על הזמן. אני רוצה התייחסות גם של משרד הרווחה לעניין הזה וגם של עיריית תל אביב. אנחנו חייבים להתקדם עם הנושא הזה. לא יכול להיות שהם ימשיכו לישון בחוץ - - -

אפשר להגיד משהו רק לשלב הביניים, עד למציאת מבנים, זה דבר שמאוד חשוב לנו לקדם אותו ולהגיד אותו גם כן כאן. תראו, הסיוע לצעירים וצעירות חסרי בית 18-26, קהל היעד שאנחנו מדברים עליו פה הוא לא מתחיל ונגמר רק במבנה או שלטר. יש לנו בכל עיר קרוב לבין 30-50 מתנדבים, אנשי צוות 5-6 עד 10 אנשי צוות בכל פרוייקט שנמצאים איתם בקשר, שנותנים להם מענה, סיוע הומניטרי גם ברחוב, גם במרחבים להפחתת נזק אצלנו. אני אומרת את זה כי בשלב הביניים ועד לזה שנקבל את כל האישורים ואני גם רוצה להגיד שיש שלב של שיפוץ, לשפץ ולהתאים מבנה כזה זה בין 3 ל-4 חודשים, שגם על זה יש לנו ויכוח עדיין עם המשרד אם משלמים את השכר דירה. הבקשה היא להכיר בזמן הביניים כזמן קריטי שאפשר עדיין לתמוך כספית, תקציבית גם בצוות שעובד - - -

במה?

באנשי צוות שפונים - - -

באיזה, במישהו לרוץ איתו?

לא רק במישהו לרוץ איתו. אולי את אחר כך תרצי - - -

במישהו כבר סגרנו את זה.

קודם כל לא סגרנו את זה, מירב.

אני לא מבין, מהו זמן הביניים, שאין עדיין מבנה?

זה יכול לקחת 4 חודשים, זה יכול לקחת חצי שנה. בזמן הזה יש לנו קשר עם חסרי בית, אפשר לתמוך במשרות של אנשי הצוות, בהפעלה של השירות כמו שהוא - - -

אבל זה מה שעשינו עכשיו עם מישהו לרוץ איתו.

אבל זה לא קורה, מירב, עדיין.

הכסף למישהו לרוץ איתו כן עבר, זה מה שאמרתי.

באמת? אז הוא לא עבר. לא עבר ואני גם לא רואה שהוא הולך לעבור.

טוב, הבנתי, אני צריכה להתקדם - - -

וגם בחיפה. כי גם בחיפה אם את הולכת לבדוק מה קורה בחיפה יש לנו עובדים שעובדים בשטח ואין לנו מענה לתת להם. אז גם בחיפה אפשר לתמוך ולעבות את המענה ולהגדיל את השירות שם.

מה קורה בחיפה?

בחיפה בימים אלו חותמים חוזה עם העירייה, יש מבנה, יש צעירים. העירייה מפעילה את ה- - -

מה זאת אומרת, זה אותו מבנה קיים?

כן ברחוב הרצליה.

כן אותו מבנה.

כן הרשות מפעילה את ה- - -

פשוט הפכתם אותו ל-24/7.

נכון.

הייתי במבנה הזה, זה לא מבנה חדש. יש מבנה, יש צעירים, פשוט לא ישנים.

יש הסכם שנחתם בימים אלו עם עיריית חיפה והרשות מפעילה את השטח.

לא עמותת עלם.

לא. הרשות בחרה להפעיל.

ואיפה זה עומד?

בימים אלה ממש נחתם הסכם עם העירייה. יש צעירים שאמורים להכנס ממש בימים אלו יש צוות שעובד על זה.

אני רוצה לבדוק את זה.

אני אשמח רק להעביר מסמך שלנו לגבי הרבעון האחרון, מה אנחנו איתרנו ומצאנו בחיפה. אנחנו מתקשים מאוד להפנות את הצעירים שלנו, כמובן, למסגרת הקיימת. יש שם איזה - - - בעצם הם הסבו חדר לצעירים, זה לא שלטר לצעירים. זה גגון רגיל ויש שם חדר שהוא אמור להיות מיועד לצעירים.

רגע, מה עם המקום הזה שאנחנו היינו בו?

שם, זה זה, זה המקום הזה. פשוט לקחו חדר והפכו אותו בתוך המקום לצעירים, מיועד לצעירים. אבל זה לא מחזיק מים. כמו שאי אפשר לערבב בין אדם בין 40 או 60 למישהי בת 18 זה לא מתאים, כן, אז זה לא - - -

לא, לא, רגע, אני הייתי בחיפה. יש מקום שהוא של דרי רחוב, ראיתי אותו, של מבוגרים, נכנסתי לשם. ויש את השלטר שלכם.

לא, את מבלבלת. מה שאנחנו מפעילים בחיפה זה פרוייקט הלב, מה שהיה ערים בלילה חיפה, זה הפך להיות הלב - - -

כן זה 24/7?

זה לא שייך, זה לנערות וצעירות וצעירים בזנות.

אני שואלת אם זה 24/7 הלב.

הלב הוא עוד לא 24/7, ב-18' הוא אמור לקבל תוספת תקציב. אבל אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על השלטר שהיינו בהרצליה 24, אנחנו במקום אחר, ושם הסבו חדר לצעירים. אבל אני רק אומרת שאנחנו לא מצליחים לתווך צעירים שאנחנו מאתרים ברחוב לשם, זה לא מחזיק מים, אני עדיין גורסת שצריך מענה ייעודי לצעירים וצעירות חסרי בית.

מה יש שם בחיפה?

אני יודעת שהמבנה בשיפוץ, הוקצה גם תקציב של המשרד לשיפוץ המבנה. אני לא מכירה את החדר שאת מדברת עליו אבל זה מבנה שהועד לצעירים, לא צעירים וצעירות, רק לצעירים - - -

אני אלך לראות מה זה. אני הייתי בחיפה כבר פעמיים, נותנים לי להכנס למרות הבית ברחוב חיים. בבאר שבע את יודעת מה קורה?

לא.

כי הייתה כאן אז נציגה של באר שבע.

עוד לא קורה משהו - - -

קורה משהו בבאר שבע כי הייתה אז נציגה והיא הייתה מרוצה.

- - - אני קיבלתי לא קורה הרבה בבאר שבע כרגע.

טוב, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לנושא של הרשויות מכאן, מהעמותות, מישהו שרלוונטי במקום. אוקיי אז אני אסכם את העניין הזה.

ירושלים, קבעתם אגב טקס פתיחה לירושלים?

עדכנו את זה, זה היה אמור להיות - - -

אני יודעת, עם האירוע עם השכנים.

אז חיכינו שקצת יצטננו וצריך לקבוע עכשיו מחדש.

בסדר אז אני מסכמת שירושלים אני מברכת אתכם על ההתפתחות בעניין. בתל אביב אני שוב אחזור ואנחנו נוציא פנייה גם לעירייה וגם למשרד וגם לגבי חיפה. וכמובן על האוכלוסייה הלהט"בית לעמותת אותות, אנחנו נבוא לשם גם, לראות גם את השלטר וגם את ההוסטל, לברך אתכם על הפתיחה, זה חשוב מאוד. חשוב מאוד בעיקר לאוכלוסייה הזו.

עכשיו אני רוצה להתייחס גם לאירועים שהיו כאן בתקופה האחרונה. הגיעו אליי פניות בנושא של טיפול של המשרד לבטחון פנים והמשטרה בצעירים חסרי בית. במפגש בין כוחות השיטור, ביטחון, כמו שראינו חלק בטלוויזיה יש מפגש שהוא לפעמים קשה. זה מתחיל מפינוי של הצעירים בעצמם, מהפינוי של הזולות ולפעמים גם השפלות שהצעירים עוברים. אנחנו שומעים על זה בכל הארץ ובעיניי התופעה היא תופעה מאוד קשה.

המפגש הזה הוא מפגש שיש לו פוטנציאל נפיץ. מצד אחד אפשר יהיה לטפל בו יפה אם אותו שוטר יידע לאן, מצד שני אם השוטר לא יודע הוא יכול לגרום הרבה נזק לאותו צעיר. לצערי, חייבת לומר שגם הצעירים חסרי בית, בגלל האופי שלהם, הרבה פעמים גם נתקלים בכוחות השיטור אם זה באירועים של גניבה או באירועים קשים יותר של ונדליזם וכדומה.

אנחנו שמענו על מקרים של אלימות גם מילולית וגם פיזית שלא מכבדת את שני הצדדים. ואנחנו יודעים שבתל אביב ששם אנחנו גם נבקש התייחסות, גם בגינת לוינסקי, גם בתחנה המרכזית הישנה שבה אנחנו יודעים שיש הרבה צעירים וצעירות חסרי בית חשופים באופן קבוע להטרדות, לעתים אפילו הטרדות מיניות של שוטרים.

אני סיירתי גם בגינת לוינסקי, סיירתי גם בתחנה, סיירתי גם בתל אביב וגם בירושלים, בעיקר בירושלים שיש הרבה כוחות שיטור. אני חושבת שצריך להזהר ולא לשפוך את התינוק עם המים ויש עבודה טובה מאוד של כוחות הביטחון והמשטרה אבל שוב, השאלה כמה הם מודעים ליכולות שיש להם.

בנושאים אחרים ראינו שמשטרה, אם זה טיפול בצעירים יוצאי אתיופיה, אם זה טיפול במסגרות אחרות, ראינו שהמשטרה כן עוברת איזשהו תהליך של גישור והבנה. ולכן רצינו לדעת מה המצב שם. לפני שנשמע את המשרד אני רוצה שנשמע קצת מתוך השטח ומהניסיון של הארגונים.

קודם כל, יגאל, אתה לא רוצה גם להתייחס מתוך הניסיון שלכם בחוץ עם העניין הזה. אם אתה רוצה להתייחס אז צריך לשבת בשולחן כדי שנשמע.

נתחיל עם המשטרה, מיטל אברהמי, קצינה במחלקת הנוער של המשרד לביטחון פנים, בבקשה, ספרי לנו על נקודות החיכוך שלכם.

כל עוד אין עבירה פלילית אז אנחנו בעצם מעבירים את הטיפול לגורמי הרווחה. המשטרה, השוטרים - - -

מה הנוהל של אותו שוטר שפוגש צעיר חסר בית או צעירה חסרת בית.

אין לנו איזשהו נוהל כזה, למיטב ידיעתי. כששוטר פוגש צעיר חסר בית אם אותו צעיר לא עבר עבירה פלילית אז אנחנו מעבירים לטיפול של גורמי רווחה. למשטרה אין מה לעשות, אין לה דרך לטפל בצעירים חסרי בית שלא עברו עבירה פלילית.

וברגע שנעברת עבירה פלילית מול השוטר, לצורך העניין, אותו תהליך של מעצר רגיל בלי - - -

כן, או שלא מול השוטר, אז נפתחת חקירה.

אוקיי. בוא נשמע קצת מהשטח עצמו. מי רוצה להתייחס מעמותת עלם.

אני אגיד לפרוטוקול שאם נצטרך אחרי זה לחסות את הדברים שאמרתם אז אנחנו נעשה את זה.

מי רואה ערוץ הכנסת.

זה לא ערוץ הכנסת זה באינטרנט מישהו שנכנס לשמוע את הדיון של הוועדה. אני רוצה להגיד לכם שמניסיון, היה לי כבר ניסיון עם צעירות בעמותת עלם שהיה מפגשים ופתאום קיבלתי תגובות של קרובי משפחה. קיבלתי תגובות אליי, ולכן אני אומרת מראש וגם אנחנו מחוייבות להגיד את זה. טוב, אז מי?

צעירה בעמותת עלם.

איפה?

פה בירושלים, בשלטר של הבנות. קרו לי כמה מקרים, יש לי אחד שאותו אציין. זה היה לפני איזה שנתיים בערך, הייתי בעיר, במרכז העיר, בלי להכנס יותר מדיי לפרטים יש דוכנים כאלה של אנשי חב"ד שנותנים לכל מיני עוברים ושבים להניח תפילין. לא מצא חן בעיניו שבתור בנות עמדנו שם, עמדנו חבורה של בנות, עמדנו ודיברנו כנראה קצת בקול, הפריע לו. בדיוק עברה משטרה והוא פנה לשוטרים ואמר שאנחנו מאוד מפריעות. השוטרים ביקשו שבאותו רגע נעזוב את המקום. יש לציין שהיינו שם לפניו, הוא בא ופתח שם דוכן והשוטרים נהגו ממש באלימות, אמנם הם לא הרביצו לי באופן אישי, אבל הם מאוד התקרבו במטרה להרחיק אותנו משם. אני לא חושבת שזה נכון, שזה ראוי, שזה הוגן. זה דוגמה אחת.

אני רוצה לציין שאני לעומת בנות אחרות לא חוויתי כל כך הרבה מפגשים עם משטרה לשמחתי. אבל עדיין יש דברים, אם זה גם בהגשת תלונות, כשאת באה להגיש תלונה במשטרה, היה מקרה שקרה לי לפני כמה חודשים, נגנב לי גלקסי 8 שהוא עלה המון כסף. הלכתי להגיש תלונה במשטרה וכמובן ציינתי שאני גרה בשלטר, זו הכתובת שלי, של השלטר, וציינתי שזה קרה בשלטר. עד לרגע זה לא קיבלתי תשובה, אפילו שסגרו את התלונה כי אין מה לעשות. הבאתי להם מיקומים של הפלאפון, הבאתי להם מספר ברזל, הכל.

אני חושבת שאפילו ההתייחסות המינימלית בתור בנאדם, אזרח שבא להגיש תלונה, גם אם אין משהו מספק, למרות שלדעתי כן היה, אני חושבת שזה לא נכון לא להגיב על זה בכלל ולהתעלם ואני, הדעה שלי, זה בגלל שההתנהגות של המשטרה כלפי אזרחים כמוני שאין להם את הגב, את העורף החזק שעומד מאחוריהם אז המשטרה מרשה לעצמה, הרבה פעמים.

אוקיי, תודה.

אני הוספתי מספר דוגמאות של צעירים וצעירות אצלנו אז אני אשמח - - - לפה. זה מספר דוגמאות קטנות. קודם כל צעירים וצעירות שקיבלו קנסות על עבירות שאולי נעשו אבל לאחר שהם הסבירו שהם צעירים חסרי בית, עישון סיגריה במקום ציבורי או מעבר בכביש לא במעבר חצייה, זה שני קנסות שחבר'ה שלנו קיבלו, 200 ₪, וזה לא משהו שצעיר חסר בית מסוגל לשלם כל כך בקלות.

צעירים שלנו שנעצרים ונלקחים לחקירה על זה שאין להם תעודת זהות ואין להם תעודת זהות כי הם ישנים ברחוב והציוד שלהם נגנב על ימין ועל שמאל. ושוב, הם מציינים שהם צעירים חסרי בית, הם מציינים הרבה פעמים תתקשרו לעובדת הסוציאלית, תתקשרו לעמותה, ולצערי לא יוצרים איתנו קשר. הם נמצאים מספר שעות בתחנה, לפעמים יותר מזה.

צעיר שעבר מקרה של אונס ובאותו לילה נעצר ועשו עליו חיפוש וביקש בפירוש שהאישה תהיה זו שתחפש עליו ולא הגבר, והיו שם אישה וגבר והגבר חיפש עליו. לטענת הצעיר הוא נהג באלימות. צעיר שנעצר ונלקח לו הציוד האישי, כרטיס קופת חולים, שרוכי נעליים שזה נראה מאוד מאוש שולי אבל לצעיר שחי ברחוב זה מאוד מאוד חשוב ופלאפון ישן. הציוד פשוט נעלם. אני הגעתי לתחנה, חיפשתי, התקשרתי ללא מעט גורמים כדי להבין איפה הדבר הזה וזה נעלם.

דוגמה אחרונה זה שצעיר נעצר וקיבל שחרור בערבות, זה משהו שקורה הרבה פעמים אבל לא היה לו למי להתקשר ולא היה לו איך להתקשר. וכשהוא ביקש ליצור קשר עם עמותת עלם כי שם מכירים אותו ואולי, אנחנו לא יכולים לשלם ערבות לצעירים, אבל אולי נוכל לעזור לחפש, נאמר לו שלא יוכלו ליצור איתנו קשר והצעיר שוב נשאר מספר לילות אך ורק בגלל שלא היה לו עם מי להתקשר. אני חושבת שהדבר - - -

- - - זה קורה הרבה ש- - - שמשתחררים בערבות - - -

זה קרה הרבה שהדרך היחידה שלהם להשתחרר זה בערבות ואין לי.

- - - לא אבל - - - מי יערוב?

אין מי שיערוב. הציפייה אולי שיצרו איתנו קשר ולפעמים יש חבר או חברה. אנחנו לא יכולים לערוב אבל אני אגיד שאין פה שום דבר שהוא לא חוקי. יש פה דברים שהם, נראה לי, לא ראויים ואני חושבת שהרבה מהצעירים שלנו חזרו ואמרו את הדבר הזה: שיש הבדל של שמיים וארץ ברגע שהצעירים האלה מלווים על ידי גורם מבוגר, על ידינו, וכשהם לא. וכשהם לא הם פשוט מתייחסים אליהם רוב הפעמים בצורה שהיא מזלזלת, בצורה שהיא מחפירה וגם בצורה שהיא לא מנסה לקדם איזה עזרה או מענה עבורם.

אני חושבת שהדוגמאות שנאמרו פה זה דוגמאות אולי למתקדמים. לצפות לקשר כזה מהמשטרה זה יהיה מהמם אבל אני חושבת שהבעיות שלנו מתחילות עוד הרבה הרבה קודם. אני יכולה לתת דוגמאות מהשטח על צעירות שבגלל שיודעים שהן נמצאות בשלטר או בגלל שהם יודעים שהן שורדות את הרחוב באמצעות זנות מתעלמים לחלוטין מתלונות שהן מגישות על פגיעות מיניות, להיפך, מאשימים אותן בפגיעות שהן עוברות.

יש לנו צעירה שאפילו לא היא, אזרח שהיה ברחוב וראה גברים מושכים אותה בצורה מאוד מאוד אלימה אחרי אונס מאוד מאוד קשה שהיא עברה, אזרח הגיש את התלונה, הזמין משטרה, אפילו לא היא הגישה את התלונה. וכשהיא הגיעה לתחנת המשטרה בגלל שאחד מהגברים האלה היה קטין רצו להאשים אותה בבעילת קטין. וכל הזמן שנאמר לה שבגלל שהיא עוסקת בזנות, בגלל שהיא חיה בשלטר, זה דברים שהם גם נאמרים להם בפנים, זה לא איזה משהו שמתחת לפני השטח ובגלל זה הרבה מאוד צעירות בכלל לא רוצות ללכת להגיש תלונה.

אני יכולה לתת דוגמה נוספת שקשורה באמת לחסרי בית. היה לנו צעיר בגלגל שישן בזולה, כל החפצים שלו היו שם. הגיעה המשטרה לעשות חיפוש, עשו חיפוש, לא מצאו עליו שום דבר אבל בצורה מאוד אלימה הכריחו אותו ללכת משם. וכשהוא אמר להם, תשמעו, אין לי לאן ללכת, אין לי איפה להיות, זה המקום שלי לישון, פה החפצים שלי נמצאים, גם אם אני אלך אני אחזור אחר כך, הם פשוט הוציאו גז מדמיע וריססו את כל הדברים שלו, את כל המזרון, את כל הכרית, את כל השמיכה כדי שלא יהיה לו לאן לחזור.

זה נראה לי דוגמאות שהן יותר ביום יום של הצעירים והצעירות שלנו. השפלות שהם עוברים, שלא לדבר על אלימות ושימוש בכוח מופרז ובלתי הגיוני בעליל למה שקורה שם. דוגמאות שאנחנו לפעמים רואות בעיניים שלנו.

תודה. יגאל מהחוט המשולש אתה רוצה להתייחס?

אני אזכיר בדיון הקודם שבחוט המשולש השלמנו את הנושא של המכרז של ההוסטלים לצעירים ופותחים שתי דירות מעבר בהמשך בשבוע הבא, לבוגרי ההוסטלים ולצעירים מבחוץ.

בנושא של השיטור אני דווקא רציתי להתייחס להתייחסות של השוטרים במקומות טיפוליים. אצלנו יש ארועים, זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה לפחות אחת לחודש שאנחנו נאלצים להזמין משטרה למקום, זה צד אחד, שמשטרה מגיעה אלינו, אני מדבר על מרחב פתוח במרכז העיר, השנה ראינו למעלה מ-800 ילדים, מתוך ה-800 ילדים יש אחדים שנדרש טיפול משטרתי. מה שאנחנו בנינו, זה אני אומר כהמלצה של צד אחד, זה בעצם קשר עם שוטרים שכבר מכירים את המקום, הם יודעים לאן הם מגיעים. כי המטרה היא ששוטרים לא יגיעו למקום טיפולי.

אני אתן את הדוגמה השנייה, יש שוטרים שמגיעים לחפש ילדים שברחו מהבית וכו'. הם לא יכולים להכנס למקום, לפי החוק הם לא יכולים להכנס למקום, הם צריכים צו חיפוש ייעודי ואין להם את זה אף פעם. הם באים כי הם יודעים שהילדים מסתובבים בחוט המשולש. צריך צד אחד של להסביר לשוטרים מה זה מקום טיפולי, לתת איזשהי הנחיה לפחות לשוטרים שבמקרה שלנו עובדים במרכז העיר.

מצד שני מה שאנחנו יצרנו, יזמנו את זה ויצרנו קשר טלפוני עם שוטרים שיודעים בדיוק מה זה המקום ואז גם ההתייחסות שלהם היא אחרת כי הרבה פעמים יש אירועים של אלימות שאתה חייב את השוטרים במיידי והם לא נענים אלינו אז אני אומר זה כבר הצד של הפתרון. אני אומר לגופים אם יש להם מקומות טיפוליים ליצור קשר עם שוטר ייעודי ואז הם יודעים לאן הם מגיעים ונותנים מענה יותר נכון.

שמת לב לתחלופה של השוטרים?

זאת בעיה, זה אומר שצריך להיות - - -

כי עד שאנחנו גומרים את הסבב של ההכשרה הם כבר פשוט מתחלפים.

אז זהו אז אם יהיה שיתוף פעולה גם שלהם מהמקום הזה, הם צריכים להכיר את המקומות, הם צריכים לדעת לאן הם באים ואז ההתייחסות גם תהיה אחרת.

אבל אמרה נציגת המשטרה שאין להם נוהל.

אנחנו תיכף נתייחס לזה. הלית, מבית השאנטי, את רוצה להתייחס?

לגבי מה שנאמר מהחוט המשולש גם בבית השאנטי בתל אביב אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו בשתי סיטואציות: הראשונה שאנחנו נאלצים להזמין משטרה אלינו בגלל איזשהי סיטואציה והשנייה שמחפשים אצלנו ילדים. לצערי הרב זה יותר מדיי פרסונלי. כלומר, אם יש תקשורת ישירה מול שוטר ספציפי שמכיר את המקום ומכיר אותנו ומכיר את הרגישויות שנדרשות בבית השאנטי אז זה עובד. אבל מספיק שאותו שוטר לא נמצא במשמרת באותו רגע ואז ההתנהלות תהיה שונה לחלוטין. עיקר הקשיים זה באמת מול כניסה שלהם לבית, על כל המשתמע מזה, עם הקשר, עם הנשק, זה דברים שמפעילים טריגרים מיידיים אצל הילדים וזה גם הופך אותנו, אנשי הצוות, הרבה מאוד פעמים לאיזשהי סיטואציה שאנחנו צריכים להתעמת כמעט עם השוטרים לגבי הכניסה שלהם לבית.

אבל יגאל אומר שבלי צו חיפש ושאין להם בדרך כלל הם לא יכולים להכנס.

אבל אם המדריכים שנמצאים באותו רגע לא יודעים את זה ובמקרה מדריך חדש והשוטר הוא טיפה יותר אגרסיבי - - -

אפשר גם להוסיף שאם יודעים את זה לי קרה כמה פעמים שהיו אירועים ששוטרים רצו להכנס לשלטר וכשאמרתי להם שהם לא יכולים להכנס בלי צו הם הזמינו כבאית להוריד לי את הדלת של השלטר.

זהו, זה מייצר דרמה יותר גדולה והדבר הנוסף מנגד שדווקא קרה לנו לא מזמן זה כשהזמנו משטרה שהיה הורה אלים שבא בכוח למשוך ילדה, את הבת שלו למעשה, קטינה, מבית השאנטי. השוטרים שהגיעו לא היו מודעים לסיטואציה הרגישה ומבחינתם הם היו מחוייבים לחוק שאומר- - - באותו רגע הילדה הייתה בהסכמה בבית השאנטי, מבחינתם היה להם ברור שהילדה צריכה לחזור עם אבא שלה. לא משנה מה נאמר להם. בסופו של דבר מצאנו - - - היא ברחה אז זה לא יכול היה לקרות. כלומר, התחושה היא שזה יותר מדיי פרסונלי ופחות מדיי ברמה של מדיניות ברורה ונהלים ברורים איך להתנהל מול מקומות טיפוליים.

מעניין. חברת הכנסת קארין אלהרר את רוצה להתייחס, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש ואני כמובן מצטרפת לברכות ומוסיפה גם משל עצמי על הטיפול שלך בנושא הזה. זה לא סוד שהנושא הזה מאוד יקר ללבי גם כן ונשתף פעולה כדי להעביר חקיקה בנושא. אני רוצה להתייחס ספציפית לעניין המשטרתי ולהתחיל ולשאול את נציגת המשטרה האם יש איזשהן הנחיות מיוחדות או איזשהו נוהל להתנהלות מיוחדת כשמדובר בחסרי בית. אני אומר, יש את העיקרון הזה שאי אפשר לגזור על ציבור גזירה שהוא לא יוכל לעמוד בה.

דהיינו, אי אפשר להפעיל את אותם כללים על אנשים שהם לא נמצאים בעמדה שווה. ומדובר פה באוכלוסייה עם מאפיינים מיוחדים שהם נגזרו עליהם, זה לא רצון וזה לא שאנחנו באים ואומרים, תראו, במצבים מסויימים החוק לא שווה. החוק צריך להיות שווה לכולם אבל הוא צריך להיות שווה רק במקום שיש מאפיינים שווים. ואם אנחנו מדברים על המאפיינים האלה, בטח המקומות הטיפוליים שבהם צריך להתייחס בצורה מתאימה לאופי המקום, בטח אל הסיפורים, אני חייבת לומר שאני מזועזעת מהסיפורים שנשמעו כאן כי המטרה בעיניי של משטרת ישראל כגורם אכיפת החוק היא קודם כל גם להיות גורם שמסייע בטיפול.

הטיפול באוכלוסייה הזאת חייב להיות מערכתי, הוא לא יכול להיות טיפול רק של משרד הרווחה. הם אנשים. לאנשים צריך להיות מענה מכל משרדי הממשלה: בריאות, רווחה, חינוך, דיור וכל מה שמגיע לאזרח אחר. ולכן, אתם בסופו של דבר נמצאים בשטח, משטרת ישראל נמצאת בשטח והיא רואה מצבים שיכול להיות שדווקא המשרד הממשלתי האחר שאמור לתת לו מענה לא יודע עליהם.

אז אני לא רק שהייתי מצפה שתנהגו בהם אחרת מבחינת אכיפת החוק אלא הייתי מצפה שאתם תדווחו גם לעמותה או תדווחו למשרד הרווחה או תבואו ותגידו, תשמעו, יש פה עניין, שמישהו יבוא לעזור. חלילה לא להתנהל בצורה כזאת שבחור שנאנס, להתייחס אליו בצורה כזאת באמת זה מזעזע, זה לא מתאים, ואני הייתי מצפה לכל הפחות לאיך נוהל, איך אמורים להתנהל מול אדם חסר דירה.

תודה.

אני דווקא רוצה לציין את זה שיש מערך כוננות עירוני אצלנו דרך מצבי חירום 106 ודרך כוננים שלנו של קידום נוער וצעירים ובאופן כמעט קבוע אין שבוע שבאמצע הלילה בו או משהו בסגנון אני לא מקבלת שיחה או אחד מהכוננים שלי לא מקבל שיחה מאיזשהו שוטר או תחנת משטרה, בדרך כלל נווה יעקב או מרכז העיר, מצאנו, ראינו, צעיר, צעירה, חסרי בית, מה לעשות איתם.

וזה באמת פרסונלי, אין הנחיות, אבל אני חושבת שלפחות במרחב ירושלים כאשר נתקלים במישהו לא מוכר, אני לא יודעת לדבר לגבי אותם פנים מוכרות, אבל לא מוכר, יש בהחלט מקום לפנות והמשטרה פונה ומקבלים כן או לא מענים. זאת אומרת אם זה שלטר ללילה או הלנת חירום וכל ההצעות - - -

אני אגיד לך מה, העניין של הגיבוש נוהל לטיפול בצעירים חסרי בית הוא לא זה שנמצא ברחוב. אני יודעת גם בתל אביב יש יחידה נהדרת, מתקשרים, באמת אני אישית פעמיים התקשרתי בלי להגיד כלום רק שלום מדברת מירב, ראיתי, כזה ובאמת ענו, טיפלו, שלחו לי הודעה אחרי זה, אמרו לי טיפלנו. זה לא העניין. העניין הוא מהכניסה לבתים, לדירות, לדיוריות, להוסטלים, לשלטרים. כי המדריך שמקבל אותם הוא לא אמור לדעת את כל הכללים אבל השוטר צריך לדעת, זה התפקיד שלו - - -

גם השוטר וגם - - - לא יודע מספיק.

נכון, אז אני אומרת - - -

מאוד ברור שאנחנו לא מכניסים אותם לשלטר - - -

נכון, מהכניסה לשלטר, מההתערבות, מהנקודה שהיא ציינה כאן על העניין שאם עוצרים צעיר והוא במקום להגיד תתקשרו לאמא שלי אלא אומר תתקשרו למדריכה של מעלם אז זה צריך להדליק נורה אדומה. ואם הוא אומר, אני נמצא בהוסטל או בשלטר של אותות או בדירה בחוץ אז אתה מבין שאין אבא ואמא. לכן אני רוצה קודם כל את ההתייחסות שלך.

אני כמובן אוציא ואפנה גם לשר וגם למנכ"ל אבל אני חושבת שצריך להיות נוהל, בטח באיזורים שהם איזורי חיכוך שהם כבר יודעים, שזה לא משנה עכשיו איזה שוטר יהיה, יהיה לו תלוי בתחנת משטרה איך מתמודדים. זה לא שאני צריכה עכשיו בכל 257 מהרשויות אבל אני צריכה ברשויות הגדולות את אותה יחידה שמטפלת שתדע. אני לא צריכה שהוא יתן לו טיפול סוציאלי עכשיו. אבל אני צריכה שהוא יידע מה בסמכות שלו, מה לא בסמכות שלו ואיך מתעסקים עם אותו צעיר או אותה צעירה שבמקום להגיד תתקשרו לאמא שלי היא אומרת תתקשרו למדריכה שלי. כי פה כבר אם אני במקום שוטר כבר נדלקת לי נורה אדומה - אוקיי, אולי צריך טיפול אחר כאן. אני מניחה שאין לך את התשובות בשבילי.

התשובה היא שאני לא מכירה נוהל כזה אבל כמו שכן אמרתי קודם ואני אומרת לך עוד פעם, חברת הכנסת, אנחנו כן מפנים לטיפול רווחתי. זאת אומרת - - -

כן, אני לא שם, אני לא בטיפול הסוציאלי שתפני. אני בהתנהלות שלך כשנכנס שוטר למתחמים של צעירים חסרי בית, כשנכנס שוטר להתערבות פתאום בתוך השלטר עצמו וברחוב.

להיפך, ברחוב הם הרבה יותר חשופים כי במקומות עדיין עוד יש אנשי צוות שהם איזשהי חומת מגן. אבל עיקר התלונות ועיקר העדויות המזעזעות, ועוד לא שמענו אפילו את קצה הקרחון על איך מעירים אותם בבוקר. ואני גם אגיד, זה לא שהם טלית שכולה תכלת, הם ישנים נגיד במקומות ציבוריים או פרטיים שאסור להם לישון בהם, עדיין זה לא אומר שצריך להעיר אותם בשש בבוקר בבעיטות, וזה מה שקורה, וזה לא צעיר אחד ולא שניים. אז עיקר האלימות שהם סופגים היא ברחוב, אני חייבת להגיד את זה, זה נהייה פה רושם כאילו זה במסגרות.

אני ממש לא אומרת שזה הרושם, אמרתי שזה גם וגם.

אני יכולה לומר רגע לגבי נהלים שבעבר אני יכולה לומר שגם לגבי מקומות טיפוליים אני זוכרת שאצלנו היה אירוע אחד בשירות הטיפולי של נוער וצעירים, שלנו ברשות בעיריית ירושלים, היה איזשהו אירוע שנכנסו שוטרים לממש איזשהו צו, היה על זה סערה מאוד מאוד גדולה ומאז יש נוהל מאוד ברור במשטרה מול הרשות אצלנו, עיריית ירושלים, שלא נכנסים שוטרים למסגרות טיפוליות, זה נוהל מאוד מוקפד, לא נכנסים.

אנחנו מאוד מקפידים - - -

אם הם נכנסים אז?

שנייה רגע - - -

הם לא נכנסים. זה משהו שלא היה ונבנה.

ואם הם נכנסים? מה הם עוברים על החוק?

זה נוהל אוקיי.

שנייה, שאלתי גם אלון מאותות.

אנחנו מאוד מקפידים. אני אחלק את זה. למשטרה יש פחות - - - אני לא יודע להגיד על הרחוב, אני חושב שעלם יודעים להגיד הרבה יותר טוב מאתנו אבל בתוך המסגרות עצמן אנחנו גם מקפידים. עבודה עם נוער, נקח את הקורות גג כי הן יותר משחקות על הרחוב וכדומה, אז שם כשיש צורך בהתערבות שאנחנו מזמינים אז במידה ומגיעים שוטרים כחולים במדים זה קטסטרופה, זה קשה, הם לא מבינים את השפה, לא יודעים במה מדובר, איך להתערב, מה לעשות נכון. אנחנו לומדים עם הזמן לטפל או לבקש יותר את ההתערבות של החוקרי נוער. אבל אני לא יכול להגיד שנכנסים לנו בכוח ולא - - -

לא זה לא מה - - - אנחנו דיברנו בעיקר על ההתנהלות ברחוב מול הצעירים ודיברנו על העניין שהם מגיעים. אבל רוב הנושא הוא בעצם איך צריך להתמודד אותו שוטר מול צעיר חסר בית. כמו מה שהיא דיברה כאן על שחרור ממעצר או שחרור בערבות או התנהלות אחרת, כן.

אגב, רק לגבי הסיפור של מ', זה נורא נבלע בסיפור שלה, אבל הסיפור הזה של פינוי חסרי בית מהרחוב לרחוב בעצם יש לזה תקדים נגד עיריית תל אביב שיצאה פסיקה על הדבר הזה שאסור לפנות חסר בית מהרחוב כי אין לאן לפנות אותו. בעצם רק מזיזים אותם מרחוב לרחוב. אז אם נגיד היה נוהל כזה שבעצם אומר, אם מישהו חסר בית ואין לאן לפנות אותו אז אתה לא מזיז אותו מרחוב אחד לשני זה היה יכול לפחות לתת להם איזהו כוח או איזשהי סמכות לעשות משהו בנדון.

אני רק רוצה לומר שהמדיניות של מחלקת נוער במשטרה בשנים האחרונות היא מדיניות של מניעה והסברה. בשנים האחרונות יש קציני מניעה והסברה בכל מחוז ואני יודעת, לפחות בבאר שבע לדוגמה, שנכנסו לבית כזה ועשו תכנית מניעה לבני נוער - - -

אז הנה אני אומרת לך - - -

בדיוק חשבנו פה על רעיון כמו שיש עם הנוער, בנוער הם באמת מאוד מומחים, לעשות אולי משהו עם צעירים - - -

- - - עבודה מאוד מאוד יפה עם נוער בירושלים.

יש תכניות מניעה מטעם המשטרה להמון מסגרות של בני נוער ואני יודעת ש- - -

אנחנו פונים אל שר ומנכ"ל לגבי גיבוש של נהלים ברורים: 1) מהטיפול ברחוב. 2) מהטיפול אחרי מעצר. 3) הטיפול מול המסגרות עצמן, אם זה כשהמשטרה מזמינה או כשהמשטרה מגיעה מיוזמתה. יש כאן שלושה דברים עיקריים בעיניי.

הנושא הזה של טיפול בצעירים חסרי בית הוא נושא שהתפתח ביתר עצימות בשנים האחרונות ואיתם מגיעים הטיפול, מבניית מסגרות הוליסטיות מתאימות לאוכלוסייה עד לשיתוף אותם כוחות השיטור שנתקלים בהם. אם פעם היינו נתקלים רק בדרי רחוב שצריך להעביר אותם כמו שאת - - - עכשיו כשפוגשים צעיר כזה יכול להיות שצריך לתת לו טיפול אחר כדי שבאמת ניתן יהיה לטפל בו כי זו המטרה של כל השולחן הזה פה.

המטרה היא לתת להם טיפול. אני לא רוצה שהוא יהיה עובד סוציאלי, לא ציפיתי מזה, אבל אני כן רוצה שהוא יידע א' - למי להפנות ו-ב' - מה הגבולות שלו. כי בסוף יש כבר מסגרות שעושות ויש מסגרות שמטפלות. ואני חושבת שאם הייתי שוטרת והייתי פוגשת צעירה והיא הייתה אומרת לי, תשמעי, אין לי קשר עם הבית אבל יש לי מדריכה נחמדה שמכירה אותי ויכולה לספר לך עליי אז זה מה שהייתי עושה. אבל יכול להיות שהשוטר או השוטרת בכלל לא נמצאים שם.

לכן אנחנו נפנה אל השר והמנכ"ל, נבקש ממנו. את יכולה, ראיתי שרשמת, אז כבר להעביר אצלך למי שרלוונטי. אנחנו גם אצלנו נוציא פנייה, גם מכאן, אנחנו רוצים לקבל איזשהי תכנית מסויימת. אני חושבת שזה מאוד פשוט, הם גם דיברו כאן. זה פשוט וזה קל ליישום וזה יקל גם על האוכלוסייה שמתמודדת אבל בעיקר יעזור לנו להיות חלק מהפתרון הזה של צעירים חסרי בית. כי אני מרגישה שאנחנו בשנים האחרונות מתקדמים וכל פעם זה עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, נכון זה לא מושלם, יש עוד מלא דברים לתקן ולשפר בנושא הזה אבל אנחנו כל פעם מתקדמים - - -

אני יכולה לשאול משהו?

כן, אני בדיוק מסכמת ומסיימת אבל אם חשוב לך להעיר משהו, את יודעת שאת אורחת פה.

גם אני חוויתי הרבה דברים מהמשטרה אבל חיכיתי שיהיה פה מישהו, גורם משטרה - - - השמות שלהם, אבל גורם גדול שיש לו שיניים, שהוא בכיר, שהוא - - -

אבל בשביל זה אנחנו פה. את לא צריכה לראות אותו פיזית יושב כאן - - -

בא לי לדבר מולו.

אוקיי, אז קודם כל אני מבטיחה לך ר' שכשאנחנו נעשה פגישה בנושא, ואנחנו נעשה - - -

היא העבירה את ביקור שר הרווחה אז קשה לה - - -

דווקא קטן עליה כבר לשבת מול משטרה.

קשה לה לרדת ברמה, לעם.

נכון, נכון. אז אנחנו נזמין אותך לפגישה, אנחנו נקיים פגישה עם האנשים הרלוונטיים אחרי שנפנה אליהם. בדרך כלל אנחנו יושבים בפגישה כדי לשבת על נוהל ואני מבטיחה לך שאת תבואי גם, בסדר?

בסדר.

יופי. אני מודה לכולכם. אני רוצה לומר שהוועדה אמנם הייתה בהפסקה אבל היא תחזור. אני רוצה להגיד משהו אחד, הנושא הזה של טיפול של כוחות המשטרה, המשרד לביטחון פנים, הגיע מהשטח. חשוב מאוד שאם יש לכם נושאים שרלוונטיים ברמה של משרדים פלוס פניות של הוועדה תעלו את זה, הוועדה כאן עבורכם. אני, כמובן, בסיכום גם מכניסה את המעקב שלנו על הרשויות שאנחנו נפנה גם לחיפה וגם לתל אביב לבחון את הנושא ואנחנו מחכים להזמנה של עיריית ירושלים כי אם נפתר הסיפור כדאי לפחות לחנוך להם את המקום החדש כמו שצריך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.