ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-16OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 647, 648

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 11:30

1. דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 בינואר 2018 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

2. דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 ביולי 2017 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

3. דיווח שר התקשורת על פעולות משרדו בשנת 2017 ותכניות העבודה לשנת 2018, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת

בישיבה ישתתף חבר הכנסת איוב קרא - שר התקשורת

חברי הוועדה: איתן כבל - היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא - מ"מ היו"ר

עיסאווי פריג'

נורית קורן

נחמן שי

שר התקשורת איוב קרא

מנכ"ל בפועל, משרד התקשורת - מימון שמילה

יועצת משפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

עו"ד מחלקה משפטית, משרד התקשורת - ברוריה מנדלסון

יועץ השר, משרד התקשורת - אברהם שמידט

רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר - עומרי בן חורין

סגנית בכירה למינהל רשות החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות - מירה מינס

מנכ"ל דואר ישראל, רשות הדואר - דניאל גולשטיין

סמנכ"ל בנק הדואר - אורן לביאן

פרקליטה בכירה-חקיקה, רשות הדואר - פרלי שר

יועמ"ש, רשות הדואר - אליעזר חגי עינת

סמנכ"ל כספים, חברת דואר ישראל - דב פרימוביץ

מנהל בנק הדואר, חברת דואר ישראל - אבי בלו

מנהל אסדרה, חברת דואר ישראל - זיו ברק

סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי כדורי

סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק - שרון פליישר

מנהל רגולציה וקשרי ממשל, פרטנר תקשורת - טל זהר

סמנכ"לית רגולציה, חברת הוט - מיכל פליישר

יוסף קובני

מוזמן/ת - יהודה בר אור

מוזמן/ת - יהודה מזרחי

מוזמן/ת - מצליח שבתאי

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק -החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פלאפון תקשורת בע"מ, רשת - אורלי בן שמאי

שדלן/ית - תמר אברמוביץ

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes - טל נחום

אתי בנדלר

לאה ורון

אושרה עצידה

1. דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 בינואר 2018 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

2. דווח שר התקשורת על דחיית התחילה של חלק מסעיפי החוק עד ליום 31 ביולי 2017 בהתאם לסעיף 57 (ג) לתיקון מס' 11 לחוק הדואר התשע"ב-2012

צהריים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, יועצת משפטית, רשמת, דוברות מחליפות - אני מאחל בריאות לדובר שלנו - חברי הכנסת, קודם כל, בגדול, ההתכנסות המרכזית היא הופעתו הראשונה של שר התקשורת איוב קרא שינסה לדבר על תפיסת המשרד, כל תפיסת התקשורת בעיניו. אבל זה בחלק השני. בחלק הראשון נעסוק בפארסה השנתית. אני חייב להיות מדויק, אדוני מנכ"ל הדואר. אני רוצה להזכיר למנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, ואני רוצה שאדוני יקשיב. אנחנו שוב מתכנסים על הפארסה הקבועה השנתית. אני מתכוון שאף אחד לא יתחייב לך כמו שאתם מתחייבים לנו, לא בחיים הפרטיים שלך, ולא בכל מהלך, שהנה או טו טו. אני רוצה שיהיה לנו ברור.

ברשותכם, אנחנו עוסקים בדיווח לוועדה בדבר דחיית היום הקובע בהתאם לסעיף 57(ג) לחוק הדואר, תיקון מס' 11, התשע"ב-2012. ברשותכם, אני רוצה להקריא את המכתב של השר. לא סתם אני רוצה להקריא אותו, אלא כי אני רוצה בדיוק לגעת בשורש ובעומק הפארסה שאנחנו שותפים לה - כל אחד בדרכו. כולנו פה שותפים לעניין הזה.

"בהתאם לסעיף 57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012 (תיקון מס' 11 או התיקון) הריני מתכבד לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת (הוועדה) כדלקמן:

1. תיקון מס' 11 פורסם ברשומות ביום 31 ביולי 2012.

2. בסעיף 56 לתיקון נקבע כי תחילתו ביום פרסומו. קרי, ביום 31 ביולי 2012 (יום התחילה). בנוסף, נקבע בסעיף 56(1) לתיקון כי תחילתם של סעיפים מסוימים המפורטים בסעיף 57(א) לתיקון הוא שנה מיום התחילה (היום הקובע), בכפוף להתקיימותם של ארבעה תנאים המפורטים בסעיף 57(ב) לתיקון (התנאים המוקדמים)..."

קרי, שלעולם זה לא יתקיים, אלא אם כן המשיח יגיע, ואני לא יודע מי משניהם יגיע ראשון.

"...3. בסעיף 57(ג) לתיקון נקבע כי שר התקשורת ידחה בצו את היום הקובע בשישה חודשים בכל פעם, ככל שלא התקיים תנאי מהתנאים המוקדמים.

4. מאחר שהתנאים המוקדמים טרם התקיימו מאז שנת 2012, נדחה היום הקובע בשישה חודשים כל פעם בהתאם להוראות סעיף 57(ג) כאמור לעיל, בדחייה מצטברת עד כה לארבע שנים.

5. בסעיף 57(ג) לתיקון נקבע כי במידה ששר התקשורת דחה את היום הקובע בשל אי התקיימותם של התנאים המוקדמים, עליו לדווח לוועדה על הדחייה ועל הנימוקים לה, בדיון שתקיים הוועדה בהשתתפותו ובהשתתפות המנהל הכללי של משרד התקשורת.

6. בהמשך לאומר לעיל, ובנוכח העובדה כי עד למועד הקבוע כיום, קרי, 31 ביולי 2017, טרם התמלאו כל התנאים המוקדמים, כמפורט במכתבו של המפקח על בנק הדואר מיום 23 ביולי 2017, הריני להודיע כי החלטתי לדחות את היום הקובע בשישה חודשים, עד ליום 31 בינואר 2018, מהנימוקים האמורים."

אנחנו לרגע נעשה אתנחתא לכניסת השר. אדוני השר, בבקשה.

אדוני השר, האמת היא שאתה זה מקרוב הגעת. הנושא הזה עדיין כנראה לא בדיוק נמצא בראש מעיינך, אולי כן.

הכוונה שלי, שלנו, של חברי ועדת הכלכלה, וחשוב שהדברים האלה ייאמרו - אנחנו מאוד קיווינו ומאוד התפללנו שבנק הדואר ייהפך ויהיה בנק חברתי. זו היתה הכוונה, זו היתה ההתנהלות של המערכות השונות - להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי. לצערי, שום דבר לא התכתב עם המצב הזה, עד כדי כך שמי שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל בנק הדואר, איש מן השורה הראשונה, אי אפשר לחלוק על זה, מי שהיה נציב מס הכנסה, דורון ארבלי, התפקד מתפקידו, כי גם הוא הבין שהוא לא יכול כל בוקר לקום ולעשות מעצמו ולגחך את עצמו גם בשוק. בכל זאת, לאיש יש מעמד.

אנחנו מוצאים את עצמנו ארבע שנים כל חצי שנה חווים את הרוטינה, כולל הדברים שאני אומר. גם אני בלופ של הביזיון הזה. אז שהמדינה תחליט, ואם אדוני מתכוון עכשיו להיכנס לעניין הזה אז שהמדינה תקבל החלטה, למען השם, מה היא רוצה עם זה. העניין שהיא כל פעם מביאה את זה - באמת, היא מבזה את כולנו, את כל העוסקים במלאכה.

אדוני, אני חושבת שהיא מבזה, קודם כל, את החוק עצמו.

נכון, ברור. זה קודם כל. לכן, אדוני המנכ"ל, אם אדוני או מטעמכם ירצה להתייחס - לא כי התשובות תהיינה מרשימות, אלא לפחות שתינתן לכם זכות התגובה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה.

מימון שמילה, מנכ"ל בפועל של משרד התקשורת. ראשית, אדוני, אני כבר פעם שנייה פה. עשיתי את זה גם לפני שלוש שנים וביקשנו את הדחייה בחצי שנה. הייתי גם אז מנכ"ל בפועל. לצערי, אני צריך עוד פעם לדווח על הדחייה הזו. אני יכול להגיד שישבנו על הנושא הזה גם בתוך המשרד וגם עם הנהלת הדואר וגם עם אגף התקציבים, והשר בהחלט, כמו שאתה אומר, אמר לי את זה כבר בתוך הבית לפני כן כבר, צריך את הפארסה הזו לעצור ולהחליט האם ממשיכים עם זה קדימה או עוצרים את זה כי עוד חודש אנחנו צריכים עוד פעם לבוא ולדווח שלא עומדים כי זה או טו טו נגמר, חצי שנה עבר.

נכון.

זה follow up מצוין לתוכנית עבודה שנציג עוד מעט גם בנושא הדואר.

השר קיבל החלטה. השר פה והוא יגיד את זה בשמו, אני לא צריך להיות הדובר של השר פה. אנחנו הולכים לתוכנית אסטרטגית בחברת הדואר שהיא תשנה את מיקומה מקצה לקצה.

רק שזה לא יהיה כמו התוכנית הרפורמה בחברת החשמל. אתה יודע למה אני מתכוון בדיבורים על הרפורמות.

אני לא אחראי כרגע על החשמל. אנחנו תיכף נציג מה כן. בשוק התקשורת נעשו רפורמות, ויש לנו במה להתגאות ברפורמות ותיכף נציג אותן. גם הכוונה פה היא לעשות משהו אחר. אגב, הדואר עשה דברים. יש פה את מנכ"ל הדואר וסמנכ"ל כספים של בנק הדואר. זה שחבילה תוך יומיים היום - - -

בוודאי, אין ספק. שמילה ידידי, לא היו ידידים לחברת הדואר החדשה, ומי שנתן לה את הסיכוי מול כל הגורמים המדינתיים, יותר מהוועדה הזו. כי אם זה היה תלוי בגורמים הממשלתיים, חברת הדואר היתה נסגרת במתכונת שלה, ואתה יודע את זה.

אנחנו ברוח המפקד, ברוח השר, רואים בדואר כמו צבא, וזה לא בציניות. זה שירות חיוני, שירות שנדרש, לכל אזרח לכל מקום בצורה אוניברסלית, והעלויות של זה הן גבוהות. צריך לראות איך מתמודדים עם הדברים הללו. יש לנו שר שיודע לשבת עלינו ואנחנו נספק את הסחורה, ובעזרת השם נבוא עם בשורות.

תודה.

אורן לביאן, מנהל מינהל הדואר. כמו שהמנכ"ל אמר, אנחנו יושבים על הבטחת המשכיות השירות האוניברסלי שזה שירותי דואר ושירותי בנק הדואר. בין היתר, אנחנו נבחן את הנושא של בנק הדואר, והכול גם בראייה של שנת 2018-2017 לעומת 2012 כי חלו שינויים בשוק הזה. שינוי אחד שאפשר להגיד זה מאחזקת סניפים ל - - -

אורן יקירי, העניין ברור. מכירים את זה. איך בנק הדואר והדואר משתלבים זה עם זה, מי משלם, איך משלמים, למה הלך - יש כאן שאלות רבות וטובות שאני לא מתעלם מהן. הן יכולות להיות קטנות אם תתקבל החלטה אסטרטגית האם המדינה רוצה בנק חברתי, כן או לא.

אתה יודע מתי נדע שזה רציני? כששר האוצר ירשום צ'ק על 100 - 200 מיליון שיהיה ה-backing של הבנק. עד אז זה דיבור ארוך, חסר ערך, שאין לו שום משמעות. אתם תבואו לבלבל לנו, במחילה מכבודכם, מהשר שנמצא פה ברוך השם לראשונה ואתם. במחילה מכבודכם, זה אתם באים לבלבל לנו את המוח. סתם אנחנו מדברים, משחיתים מילים. תחשוב מה הייתי יכול לעשות בזמן הזה. אני משחית את הזמן איתכם על עניין שאין לו שום ערך ושום כלום. עד שמשרד האוצר, כמו שאמרתי - - -

אני מסכם את זה. אנחנו נאשר לכם את זה, אבל זה פשוט - - -

היו צריכים לבוא: תאשרו לנו. אין לנו הסברים. תקראו את הפרוטוקול מפעם קודמת. אין לנו מה להוסיף, וזהו.

עד שהאוצר לא ירשום 300 מיליון שקל, ועד שהוא יגיד עכשיו: הנה, יש לכם פה צ'ק שממתין צבוע לעניין של בנק חברתי, כל הדיבור שלנו הוא חסר ערך - זו האמת. להערכתי, זו אחת הסיבות המרכזיות שדורון הבין שאין לזה שום היתכנות, וקם והלך.

ועברנו את סוף השנה - - -

יש כאן נציג אוצר? האם לאדוני יש תשובות מסודרות או שאדוני רוצה להרכיב משפטים עכשיו?

עומרי בן חורין, אגף תקציבים, משרד האוצר. לגבי מה ששאלת שמשרד האוצר ישים צ'ק - זה לא בהכרח האפשרות היחידה, ואני חושב שהעמדה הזו היא לא חדשה. לדואר יש גם אפשרויות לשים את זה מעצמו. כמו שנאמר, זה - - -

ראית איך המנכ"ל ירד במשקל? יש לו משהו? אני באמת אומר לכם את זה.

וגם אני אומר - - -

עומרי, עשה לי טובה. אל תכדרר אותנו. אם זו התשובה, אני עוצר אותך פה. אנחנו מכירים. זה לא הוגן כי הוא בקושי חי. אני עוד לא הבאתי אותו לכאן לדיון לעשות לו את הסקירה ואת הסריקה על התלונות שאנחנו שוב מקבלים בצורה אחרת שהוא מפטר ומעסיק אנשים כמו פיאודל. עזוב אותי עכשיו. אתה רוצה שעכשיו הוא עוד יותר יתקזז ויתקזז וייתן לך מאיפה שאין לו כשהוא מנסה להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית? אתה רוצה לדבר כל הזמן לדבר בשם התחרות שהם הולכים רק איפה שיש שמנת, ואותו אתה שולח לכל פינה בארץ כדי לעמוד בהתחייבויות, וזאת כשהעסק כבר קרס והוא הציל אותו איכשהו? אז עזוב את זה. אם הן אלו התשובות, אני לא רוצה לשמוע אותן. עומרי, אגיד לך את האמת? גם אם היה אפשר לשאול את הפרוטוקול, גם הפרוטוקול לא רוצה לשמוע כי הוא כבר שמע את זה. אם אתם טוענים שיש דרך אחרת ואתם יודעים להוציא מהם את המאות מיליונים שהם מסתירים במודיעין באחת החבילות שמגיעות אליהם, אז אנא תבואו תגידו את זה. תגידו: חברות וחברים, נגמר הסיפור. אנחנו סבורים שיש את ה-300 מיליון שקל האלה להביא מפה, מפה או מפה. אבל אתם לא יכולים סתם לכדרר אותם.

עומרי, אז עזוב - עזוב. יש לך עוד מעט דברים יותר חשובים לחשוב עליהם. להערכתי, לא הקדשתם מחשבה מספקת לזה. התשובות האלה הן תשובות שאתם לומדים במבוא לכניסה לתפקיד, ואני לא מקבל אותן.

חברות וחברים, אנחנו רוצים גם לתת זמן לשר להתייחס לדברים.

אני רוצה להודיע שחובת הדיווח קוימה על פי החוק.

ואדוני קובע מועד בינואר לחובת הדיווח הבאה?

הבאה, כן - מה אני אעשה?

החודש, עוד החודש.

זה החודש. אני מציע שההודעה תהיה כפולה ולקבל כבר את ההודעה של ינואר כי סתם להטריח גם את הוועדה? יש לנו הרבה נושאים אחרים לוועדה וחבל סתם.

אוקיי, תודה.

3. דיווח שר התקשורת על פעולות משרדו בשנת 2017 ותכניות העבודה לשנת 2018, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת

אנחנו עוברים לדיון הבא. ברשותכם, אני רוצה לברך מכל הלב את שר התקשורת איוב קרא. זו איננה הופעתו הראשונה בוועדה, אבל זו הופעתו הראשונה כשר ממונה. על סדר יומנו על פי הכללים: דיווח שר התקשורת על פעולות משרדו בשנת 2017 ותוכניות העבודה לשנת 2018, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת.

ברשותך, אדוני השר, אני ממש רוצה לומר מספר מילים בקצרה כדי שניכנס פנימה לתוך התהליך, ונשמח לשמוע את אדוני.

יש מגוון רחב של נושאים שאני יודע שאדוני עוסק בהם. אבל אני רוצה לשים את הספוטים על ממש מספר מצומצם של עניינים: אחד, עולם הטלוויזיה לסוגיו: מכבלים, לוויין, ועד לחברות שנכנסו עכשיו למשחק, מפרטנר, סלקום, וגופים נוספים שאנחנו רוצים להכניס, אל מול מה שהיה פעם 10, קשת, רשת.

למה "מה שהיה"? הוא עדיין.

הכוונה - מה שהיה 2 בשלט. תודה לגברתי על שחיזקה אותי.

אני חיזקתי אותם.

לא משנה, אבל אנחנו בדיוק באותו מקום.

בנוסף לכל זה, יש גם כן את התאגיד שנמצא כאן מונח על השולחן ברמה כזו או אחרת.

אדוני השר, אחת הבעיות הגדולות שגורמות לכל התקלות שאנחנו מוציאים את עצמנו כל פעם רצים עם מטף סביב העניינים השונים, שלצערי כבר כמה שנים טובות אין למשרד התקשורת תפיסה איך הוא רואה את העולם הזה. בעבר היתה גישה. שרת התקשורת דאז היתה לימור לבנת. היתה ועדת פלד שהגדירה וחילקה את השוק. היא אמרה מי חי מאגרה, מי חי ממנויים, מי חי מפרסומות, והשוק התנהל לו. היו כאלה שידעו לנהל יותר טוב והיו כאלה שידעו לנהל פחות טוב, אבל היה סדר בשוק.

מאז לא רק שלא נגעו אלא עברו לשיטת הטלאים. כל אחד מהשחקנים המרכזיים פה מכיר את זה היטב. מי שהצליח למשוך יותר, ומי שהצליח ללחוץ יותר, קיבל. אדוני השר, דע שתמיד היה המצב שמתקיים גם היום סביב ערוץ מורשת או ערוץ 20, כפי שאנחנו מכירים. יש את ערוץ 20 ויש את הנשרים. הנשרים פשוט מתחלפים. פעם זה F-35 ועכשיו זה F- 12, או 13F- ו-F- 14. מישהו מקבל, כולם עולים לאוויר, ועכשיו רוצים לראות מה הם יכולים לקבל גם כן מהסיטואציה הזו. לפעמים היה מצב כזה שכל פעם שערוץ 10 היה נכנס לצרות בזמנו, הערוצים האחרים היו שמחים. לא בגלל חס וחלילה שערוץ 10 בצרות, אלא כי יש להם הזדמנות לשפר עמדות. כי הם ידעו את מקומם מול ערוץ 10, הוא לא היווה לפחות אז איום עבורם. הם כל הזמן חיו ככה בהרמוניה.

אני אומר את זה לך, אדוני. אני אומר את זה גם בהקשר של ערוץ 20 כשאדוני יודע את עמדתי ומכיר אותה. אבל אנחנו לא נשבור את השוק בשביל זה כי אני כבר יודע מה כל הערוצים האחרים רוצים. יש גם הוט, יש יס. אסור לשבור את הכללים אלא צריך להיכנס לתוך הכללים האלה בצורה מושכלת שבסוף לא ייצא שכר כולנו בהפסדנו. העסק הזה הרבה יותר עדין ממה שנדמה, ואני אומר את זה אמיתי. זה כבר לא במקום שבו אנשים ספרו שקלים או דולרים או לא חשוב מה. אגב, שלא נדבר על הפיצול שהתקיים בערוץ 2. מה קרה עכשיו? מה קרה? זאת אומרת, במה האזרח הרוויח יותר ממה שהיה לו קודם? האם הוא הרוויח כסף? האם יש יותר תחרות? אני מדבר על התוצאה שהיא, דרך אגב, היתה ברורה גם קודם. מה שברור הוא שאם לא יהיו מהלכים, אדוני השר, שכבר צריך לדבר עליהם, ברור שאחד הערוצים או יצטרך להתמזג, או חס וחלילה ימצא את עצמו ללא יכולת כלכלית לשאת את עצמו. אלה דברים שצריך כבר להתארגן אליהם כי זה בפתחנו. כי היום גם ערוץ 12, גם 13 ו-14, וכל אחד בדרכו, כי גם התחרות הזו, בוודאי בפתיח, מחריבה את כולם. זה שלא פתאום ירדו כוכבים מהירח וכולנו מרותקים פתאום. בסך הכול, כשההוא עושה כוכב נולד, ההוא עושה את זה וזה. הכול אותו דבר, בצבעים אחרים, בתפאורה אחרת.

אדוני השר, לא בחרת את זה, אבל אתה נכנסת באמת באחת התקופות האולי דרמטיות. אני אומר את זה אמיתי, לא במילים גבוהות. רצה הגורל ואתה הגעת לתפקידך באחת התקופות היותר דרמטיות, אם לא הדרמטית ביותר, ואני לא מרגיש שאני מפריז. אני לא חושב שיש פה סביב השולחן, להוציא שתי המכובדות האלה שמימיני ומשמאלי, שיחד ליווינו את התהליכים. גם כמובן מיכל שמכירה את זה מהמקומות הקודמים שלה. אנחנו נמצאים באמת בעת שעוד לא היתה כמוה.

אדוני, אני באמת אומר שזה מונח לפתחך. נשמח לשמוע איך אדוני מתכוון להתמודד עם המציאות הזו. עדיין לא נגעתי בבזק, ועדיין לא נגעתי איך מתכוונים להתמודד עם ההחלטות שהתקבלו פה בוועדה - כן יאפשרו להם להיכנס לבצע עבודות או לא, וכל השאלות האלה.

אדוני, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת יקרים, אורחים נכבדים, אנחנו מציגים היום את מה שעשינו בשנת 2017, ומה אנחנו מתכוונים לעשות ב-2018. אין ספק, כמו שאמר היושב-ראש, חברי הטוב, חבר הכנסת כבל, היתה שנה מאוד אתגרית, מאוד בעייתית. אני חושב שנפלתי בתקופה הכי מאתגרת אולי מבחינת משרד התקשורת וסביב התקשורת וסביב החברות שחלה עליהן רגולציה כזו או אחרת מהתקשורת. לא קל, וכאשר אתה בעוצמה של פרשייה כזו אחרת. מול זה אתה צריך להציל את הספינה מטביעה בלב ים, ולהיות קברניט שיכול להוביל אותה לחוף מבטחים. זה לא דבר פשוט. אני שמח שלמרות כל הדבר הזה אנחנו הצלחנו. הגעתי למשרד שכמעט רוב התפקידים הבכירים לא היו.

זה יתרון גדול לשר.

לא, בכלל לא. כשמדובר בהליכה ביושר, זה בכלל לא יתרון. אני חושב שמיניתי מנכ"ל שהוא עדיין ממלא מקום.

הוא עושה עבודה מצוינת.

הוא עושה עבודה מקצועית מאוד טובה. באתי גם לדואר ישראל, ואני שמח שמצאתי מנכ"ל מצוין שעושה עבודה מקצועית טובה ביותר.

אדוני, שניהם המזל של המשרד שלך.

כן. במקביל, מינינו כמה תפקידים בכירים, חשובים ומרכזיים בלב הסערה. אני שמח שיש שליטה יחסית בכל מה שנעשה לכיוון של התאוששות והבראת המשרד. זה לא מובן מאליו.

בהחלט ניתן להציג כמה הישגים, אדוני היושב-ראש. למשל, בתחום הפס הרחב עברנו לשוק הסיטונאי, כולל הוזלת עלויות ושירות טוב יותר.

התוכי עף מהר יותר בכבל התת-ימי.

בדואר הקמנו את מרכז החבילות שהוא אולי הכי משוכלל היום במזרח התיכון, ובאירופה אפילו. מאז שהדואר הקים את מרכז המיון החדש שזה משהו אדיר, התחייבנו. עד לפתיחת חדר המיון של החבילות היו מגיעות לפעמים אחרי שבועיים-שלוש. אנחנו התחייבנו שמרגע הגעת החבילה לנתב"ג, תוך 48 שעות היא תגיע ללקוח. אנחנו אחראים מרגע שהיא לנתב"ג. אנחנו לא יודעים על הדרך, אין לנו שליטה על זה. זה לא באחריות שלנו. לכן, מאז אתה רואה ממש שירות למופת. זה לא היה. מי שיש לו בעיה או שהחבילה שלו מגיעה מאוחר, מוזמן מיד לפנות. ברוך השם, מאז שעשינו את אולם המיון המיוחד הזה של החבילות אני לא רואה פניות.

בימים הקרובים אנחנו אמורים להיפגש עם שר האוצר. שוחחתי איתו אמש.

אם הוא ימצא את הדרך בין ערמות הזבל שיש בכניסה למשרד שלו.

אנחנו מתכוונים להעלות לפניו שני דברים כשהדבר המרכזי זה הפריסה האוניברסלית של הדואר שמחייבת מתן חשיבה כדי שהדואר יפסיק לעשות את זה על חשבונו. זה לא קיים, לא באגד ולא בשום חברה אחרת. כמו שעשינו בחבילות, אנחנו מתכוונים להתחייב שמכתב יגיע עד שלושה ימים לכל מקום בארץ. אם לא - תהיה סנקציה. אנחנו נודיע על זה.

אני גם מתכוון להתקדם במה שאמרת, בנושא בנק הדואר. אני חושב שזה דבר אדיר ועוצמתי. זה יכול להוסיף הרבה לאוצר, ולמדינה בכלל. עצם החשיבה שיש בנק חברתי ממדרגה ראשונה - אני חושב שזה דבר מתבקש וחשוב ביותר.

בנושא השידורים - כמו שאתם יודעים, כולם חשבו שאני אירתע מלעשות פיצול בערוץ 2. גם לא סוד שקיבלתי לחצים אדירים כדי שאני לא אצא לזה. ניסו להניא אותי ולגרום לכך שאני אחזור בי מהחוק הזה. היו לחצים, כולל מאלו שרצו אותו בהתחלה.

בניגוד לדעת אחרים, אני חושב שהתחרות בשוק התקשורת המסחרית היא דבר מאוד מאוד חשוב לצרכן שהוא הצופה. בניגוד לכל התחזיות שרואות רק שחור, אני מאמין שכל הערוצים יעמדו היטב על הרגליים, ובהמשך אסביר למה. אנחנו עוזרים להם, ונעזור להם, כי החוכמה להביא לתחרות ולא לקריסה בנושא השידורים, כולל הטבות שאני מתכוון לעשות שהן בסמכות שלי. כי אין לי כוונה פה לפגוע בשום ערוץ, אלא להיפך. ככל שנגביר ערוצים, ויהיו יותר ערוצים בשוק המסחרי, אני מעריך שבסופו של דבר כולם ייהנו מזה. התחלנו עם ערוץ 2, ויחד איתך אנחנו מנסים להפוך עכשיו את הייעודים.

אם יורשה לי להעיר, ואם אנחנו לא נזכור אז לפחות הפרוטוקול, לתחרות יש גבול. דהיינו, בסוף מי שישרוד זה לא כל אלה שאתה רוצה לתת יכולת להתקדם. בסוף זה שני עוגנים, או אחד שהוא החזק. אני מסב את תשומת הלב שלך, אדוני, ושל אנשי המשרד ,שבסוף בסוף שורד האחד החזק הזה שבסוף הוא בולע את כולם כי פשוט כל האחרים נופלים, וכך אתה לא מוצא את עצמך בתוך תחרות. אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה. כי הכוונה, אדוני השר, בנקודת המוצא היא נכונה. אבל אם אתה לא מייצר מנגנונים שיודעים באמצע לייצר את הבלנס - - -

אוקי. אנחנו ערים לקשיים ולמכשולים שיכולים להיות בדרך. זו מהפכה שאף אחד לא נגע בה. היא היתה במגרות. יכולים לומר: יודעים, ניסו, עשו. אני לקחת עליי לעשות את המהפכה הזו שקוראים לה "מהפכת קרא". אני חושב שזה דבר שיכול להביא את התקשורת כולה, בכל התחומים, למצב שתהיה תחרות כמו שקיימת בארצות הברית ובאירופה. הרי בשנות ה-90 קבעו את הרגולציה ומאז כל הטכנולוגיה השתנתה, אבל שום דבר לא השתנה ברגולציה. זה דבר שהוא לא יכול להיות, זה דבר אבסורדי. לכן, צריך להתאים כרגע את הרגולציה למציאות הטכנולוגית שמתפתחת מיום ליום. לכן, אנחנו הולכים לדרך שתתאים לציבור. כל נושא שהפך לתחרותי ונתנו לציבור להחליט בהתנהגות שלו, זה הצליח, אם זה בתחום הכלכלי או בכל תחום אחר. בסופו של דבר, אנחנו נעשה את זה. אנחנו נעשה גם פיקוח על ספקי התוכן שזה סלקום ופרטנר. אנחנו מריצים הצעת חוק שמאפשרת גם לפייסבוק ולגוגל היום להקצות משאבים לצורך תוכן. אני תומך בהצעת החוק של חברי הכנסת: מיקי רוזנטל ומיקי זוהר כדי שתהיה קרן לקידום הקולנוע והטלוויזיה. הגיע הזמן שתהיה.

מה זאת אומרת? יש.

אין. זה רק קרן מיוחדת לקידום הטלוויזיה והקולנוע. יש מועצה.

אדוני, אבל יש קרנות במשרד התרבות.

גורמים שיהיו חייבים להקצות כספים.

נכון להיום, כל מה שנקרא העולם החדש: פייסבוק ודומיו, גוגל וכו', פועלים בלי לשלם, לא מסים. אין להם שום מחויבות רגולטורית.

הם לא משלמים. אין להם חובה לכולם.

מקבלים נפח אדיר מעולם הפרסום בלי להחזיר שום דבר - - -

לא רק זה, הם פשוט לא משקיעים פה גם. אם היתה חברה ששמה מלון פה, אין לי בעיה שלא תשלם מס. אבל כשמדברים על אוויר שמנצלים אותו והופכים אותו לכסף ולבריחת הון מישראל, לי חשוב שהיוצרים והמפיקים וכולם - - -

רק שאדוני יידע שב-8 בינואר אנחנו מקיימים פה דיון בנושא: ההתנהגות העסקית של ענקיות האינטרנט. זה גם בנקודת המבט של ההגבלים עסקיים. זה מתכתב עם המדיניות שאדוני רוצה.

כן, אני חושב שזה מתבקש. זה גם יוצר תחרות הוגנת בין גורמי המדיה בכלל שעוסקים בפרסום. לא יכול להיות שאדם לא ישלם שום דבר והוא יקבל יתרון על אלה שקיימים פה.

חד-משמעית.

לכן, מן הצדק לעשות כמה מהלכים חשובים. אנחנו גם בודקים מחדש את כל הרגולציה היום שחלה על הערוצים המסחריים ועל כל התקשורת לקראת חוק התקציב החדש. בחוק ההסדרים ייכנסו הרבה דברים חדשים שיתאימו את הרגולציה למציאות של עכשיו. אנחנו מכניסים הכול. מה שלא עשו שנים והיה מונח במגרות, אנחנו הולכים לעשות אותם, כולל מה שרק יכולת לחשוב, אדוני היושב-ראש, שהוא לטובת הציבור. עניין הערוצים המסחריים הוא רק סנונית כי אנחנו רוצים להקדים את זה. אבל זה ממילא היה מופיע בחוק ההסדרים. לקחנו אותו מחוק ההסדרים כרגע, והרצנו אותו פה כדי להציל את ערוץ 20.

למה בחוק ההסדרים, אדוני?

תיכף אתייחס.

אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא הנושא עכשיו. אבל, אני רק אומר לכם אופרטיבית שהולכים לעשות הרבה שינויים.

בתחום הסלולר גם דור 4 וניידות לקוחות בין החברות, שינוי ארגוני שבמרכזו טיוב השירות לציבור.

תוכנית נוספת שאנחנו מדברים עליה ב-2018 היא קביעת מסגרת רגולציה חדשה בכלל לשידורים בישראל, הסרת חסמי כניסה, גיוון בלוח השידורים, דה-רגולציה על גופים משדרים ועל ספקים, ועוד. עידוד היצירה הישראלית הוא דבר שמאוד חשוב לי.

תיכף נראה עד כמה זה יהיה חשוב לאדוני בחוק.

גם פריסת תשתיות אולטרה רחבת פס נייחות וניידות בישראל. המשך רפורמת הפס הרחב השוק הסיטונאי - אתם יודעים שלא נגעו בזה הרבה מאוד שנים. אף אחד לא נגע בכל התשתית האינטרנטית.

אבל הרבו לדבר על זה.

כולם דיברו. אנחנו נכנסו, וזה היה מאבק לא פשוט מול בזק. אתם בטח עקבתם. זה הגיע לבתי המשפט וזה עדיין בבתי המשפט. אני חושב שצריך לעשות כך שישראל תהיה בליגת העל מבחינת התשתית האינטרנטית. אי-אפשר להישאר מאחור.

אני מבקש מהמנכ"ל להמשיך את הסקירה.

לפני שהמנכ"ל ממשיך, אני רוצה שאדוני יתייחס גם כן לכל הנושא של השירות לצרכן על ידי החברות השונות. יש את הצעת החוק שמונחת כאן שהיא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אדוני יודע שהוא צריך לחזור בעוד כחודש כדי לתת מענה. אני רוצה רק לברך. המשרד שלך, ובראש ובראשונה, מנכ"ל משרדך, הוא המוביל את העניין הזה.

המנכ"ל בפועל.

כן, בפועל.

אני נהנה מ"בפועל" כי זה יותר חזק.

לפרוטוקול.

מה שאני מנסה לומר הוא שאחת הרעות החולות שמתקיימות בכלל, אבל בשוק התקשורת זה בא לידי ביטוי, היא: לך תחפש מישהו מהם. מאז הם מהירים יותר מהפס הרחב. זאת אומרת, אתה לא מצליח לרדוף אחריהם. אנחנו הולכים לשנות את הדבר הזה מקצה לקצה. אדוני יתייחס לזה.

אנחנו הצלחנו בתקופה הזו גם לסיים הסכם רומינג פעם ראשונה אמיתי, לא רק בהצהרה, עם קפריסין. אנחנו יוצאים לשם לסכם את זה. בזק וכמה חברות הודיעו לי שכבר - - -

גם מעבירים תושבים מהערבה לקפריסין שיוכלו להתקשר.

תיכף נתייחס לזה גם.

מי שישתמש בסלולר בקפריסין ישלם כמו בישראל, ולהיפך. זה תוכנית שאנחנו הולכים ליישם אותה גם ביוון וגם במקומות אחרים.

אני מבקש שתשקלו גם בערבה.

זה לא רק תלוי בנו, זה גם קשור לחברות הסלולר. לא רק אנחנו קובעים את הדברים.

גם בנושא השידורים בערבית אנחנו יוצאים בקרוב למכרז לרדיו אזורי בערבית נוסף. זו בקשה של כל המנהיגות של המגזר הערבי.

צריך? כמה יש היום?

אחד.

אחד.

אני יוצא לכמה דקות.

(היו"ר עבד אל חכים חאג' יחיא, 12:20)

חשוב שתהיה תחרות. יש שם סוג של מונופול. גם בנושא הטלוויזיה אנחנו מתכוונים בקרוב להתחיל להתקדם להקמת ערוץ טלוויזיה שישדר לא רק עד הגבולות של ישראל, אלא ישדר לכל מקום בעולם הערבי.

ערוץ ממלכתי?

ערוץ ממלכתי במסגרת השידור הציבורי.

אבל נקבע בחוק שיהיה להם ערוץ.

אין להם שום משמעות. הם נותנים לו 20 מיליון שקל מתוך 800 מיליון שקל ואין לזה שום משמעות.

כנראה שהגיע הזמן לשפר את המצב שם כי אנחנו רואים גם שיפור בשידורים של ערוץ 33.

נכון.

אני עדיין מקווה לדעת מתי מסיימים לשמוע את המילה "בהרצה".

אני רק יכול לומר לך שבעניין הזה אין לי סמכות בתוך התאגיד כרגע עד החלטת בג"צ שיחליט על פיצול ולעשות רק חברת חדשות. אולי זה יועיל ויביא את הבשורה כי כרגע הכול שם מת.

ואז יחזקו את הראש של המנוע.

זה יהרוס אותם באופן סופי. אין דבר, אפשר להרוס אותם. למה לא?

בבקשה, שמילה.

צהריים טובים, אני אציג את המצגת. יש לי 42 שקפים. אפשר לשאול שאלות, בשביל זה אנחנו פה. אני יודע לעשות את זה מהר.

אני אציג תחילה את ייעוד המשרד.

אני רק מזכירה שביקשתם שהדיווח של השר לפי תקנון הכנסת יהיה חצי שעה.

אני אעמוד בחצי שעה, ואפילו בפחות.

זה מההתחלה של הדיווח, וכבר עברנו את החצי שעה. נשארו עשר דקות. אם מישהו מהיושבים סביב השולחן ירצה לשאול שאלות, הוא יוכל לבקש זאת.

בסדר גמור.

ייעוד המשרד - אני לא אחזור על מה שכתוב. לא אקריא שקפים, אפשר לקרוא. בסוף זה המצפן וזה המנווט ולשם אנחנו הולכים.

סליחה, אני גם מבקש לשלוח את המצגת כדי שאנשים יוכלו לראות.

עכשיו שלחתי לוועדת הכלכלה וזה כבר במייל של ועדת הכלכלה. זו היתה טעות שלי.

שאלתי אם זה הגיע וקיבלתי תשובה שלא. לכן, ביקשתי.

שלחתי לפני עשר דקות וזה הגיע בפס הרחב. אני מקווה שזה כבר הגיע, למרות שהמצגת כבדה.

אנחנו תמיד נוטים להציג בתחילת שנת העבודה מה היו ההכנסות בשוק התקשורת, וחשוב להציג את זה. אנחנו מציגים בדרך כלל כמו שהיה ב-2016 ולא ב-2017 כי רק במרץ-אפריל אנחנו נדע לחשב את מה שהיה ל-2016.

נקודה חשובה שאפשר לראות היא שההכנסות סך הכול בשוק התקשורת קטנו ב-5.5%. זה אומר שהציבור חסך הרבה מאוד כסף כתוצאה מהחיסכון הזה. פה אנחנו יכולים לראות את זה פרוס לפי מגזרים של נייח, תשתית פס רחב, שידורים, מב"ל - איך התפלגות ההכנסות לפי שנים.

אני ארוץ בכוונה, ופה זה מתחלק באחוזים. אפשר לראות את זה במצגת לאחר מכן. אנחנו רואים בצורת פאי ש-42% מההכנסות הן בשוק הנייד, בסלולר. בנייח זה 17%, טלפוניה ותשתית פס רחב, תשתית אינטרנט זה 11%, שידורים 18%, חיוג בין-לאומי 4%, וגישה לאינטרנט ISP, זה 8%.

מה תכננו לעשות ב-2017? פה אנחנו מדווחים מה תכננו לעשות ומה ביצענו. יש פה חמישה יעדים מרכזיים שהמשרד הגדיר. אני לא אקריא כל אחד מהם בגלל חיסכון בזמן. ממילא בשקפים הבאים אכנס אחד, אחד.

בנושא תשתית נייחת אולטרה רחב, בשנת 2017, כמו שהזכיר השר, נפתחו המעיינות. עד שנת 2017 לא היתה פריסה אמיתית של סיבים אופטיים של חברות שרצינו שיפרסו. תיכף נציג במספרים מה קרה בחודשים האחרונים בשנת 2017.

נקודת אור שגם נציג אותה אחר כך - שוק ה-BSA שזה תשתית אינטרנט פלוס ספק, הגענו למספר שהוא עצום. אף אחד לא חזה כזה מספר של 527,000 מנויים. בנוסף, יש 396,000 מנויים שהם מקבלים שירותי אינטרנט בבאנדל של חברת בזק. זה נקרא באנדל הפוך. שני הדברים הללו ביחד מגיע כמעט לכדי 900,000 מנויים שהוזילו משמעותית את המחיר שהם שילמו בעבר, והם מקבלים שירותים הרבה יותר מהירים וזו הצלחה מאוד יפה. תיכף נגיע איפה אנחנו לא מצליחים.

החלו לפרוס סיבים אופטיים בתוך הקנים בזק. האם אתה יכול להגיד לנו באיזה רמה וכמה? אתה יודע שהיו פה מלחמות על החוק הזה.

שאלה מצוינת, אדוני היושב-ראש. יש לי שקף.

רצינו מאוד לפרוס סיבים אופטיים גם במגזר הערבי. התברר לנו שכמעט אי-אפשר לפרוס שם סיבים אופטיים כי אין דרישה להוט, יס, וגם לאינטרנט.

לאינטרנט יש.

לאינטרנט יש, אבל אני מדבר על הטלוויזיה, שירותי טלוויזיה בכלל, ואתה מבין למה. לא אנקוב בזה.

פה אנחנו רואים את התמונה של מה שקראתי BSA - Bit Stream Access, שזה שילוב של אינטרנט ותשתיות. 527,000 אנשים התחברות סך הכול מאז שהחלה הרפורמה ב-2015. לשאלתך אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים פה בתמונה שהיא תמונה אמיתית מהחדש. אנשי בזק ואנשים, קבלן חיצוני שעובד עם חברת פרטנר או סלקום, אני לא יודע מי משניהם הפעיל את הקבלן החיצוני, שהשחיל סיבים אופטיים בתוך התקנים והקווים של חברת בזק.

אני שאלתי את השאלה, וגם כבוד השר הקדים ואמר שאין דרישות ביישובים הערביים. אבל לא תמצא בית שלא דורש אינטרנט.

אינטרנט יש, אבל שירותי טלוויזיה, חבילות טלוויזיה.

בסדר, אבל לפחות אינטרנט אנחנו צריכים.

יש לנו פתרון. הוא ידבר עליו בהמשך. תדבר על עיר חכמה.

כשנגיע אתייחס.

מה שאנחנו יכולים לראות בשקף הזה לגבי הפריסה של התשתית של הסיבים האופטיים - מספטמבר 2016 עד אוקטובר 2017, כמעט שנה, היו 88 השחלות שהיו כ-41 ק"מ, וזה כשבזק ביצעה את העבודה עבור סלקום ופרטנר. ביום שנכנסו קבלנים שעבדו בשם פרטנר וסלקום הגענו תוך חודשיים, לא תוך שנה - יש פה השוואה של שנה מול חודשיים - 96 השחלות ו-80 ק"מ שזה עלייה ניכרת, מכובדת וטובה שמרחיבה בהחלט את הפריסה של הסיבים האופטיים. אנחנו מאיצים את זה קדימה.

האם זה רק גוש דן, איפה שיש לו את הבניין?

כרגע לפרטנר וסלקום אין חובת אוניברסליות. הם משחילים איפה שכדאי להם כלכלית. מן הסתם, זה באזור גוש דן כרגע - כן.

אנחנו בחוק העלינו את העניין של הפריסה הארצית לכל מקום. בזק פורסת בכל מקום, ופתאום אנחנו רק מצ'פרים את החברות האחרות.

תיכף אדבר על הפריסה האוניברסלית ואזכיר את זה.

מה עוד לפנינו בפס הרחב? זה בדיוק מה שאמרת כרגע. שוק סיטונאי בשירותי טלפוניה - זה עוד שירות שהיה צריך להתבצע וכרגע לא קורה. אנחנו בהליך הפרה מול חברת בזק כדי לראות שהדברים הללו יקרו. בינתיים ניתן מענה זמני וכרי-סייל, ועד סוף השנה נקבל החלטה איך הולכים קדימה. לא עד סוף השנה, בחודשים הקרובים כי סוף השנה זה שנה קודמת.

הדבר השני - חברת IBC היא חברה שגם כן היתה אמורה להיות חברה שפורסת פריסה אוניברסלית. החברה לא כל כך מצליחה להתרומם. היא העמידה את עצמה למכירה. הנושא הזה נמצא כרגע על שולחנות הדיונים. חברת IBC - חברת חשמל - 40%, ועוד קונסורציום של עוד חברות. היה מדובר על להשתמש בעמודים של חברת החשמל כדי להגיע לכל מקום. היתה כוונה, היא לא נגמרה. החברה מציעה את עצמה למכירה, שיבוא מישהו וירכוש אותה.

הדבר השלישי זה הפריסה האוניברסלית של חברת הוט. גם לחברת הוט יש חובת אוניברסליות. חברת הוט לא מגיעה לכל המקומות במדינת ישראל.

למה היא לא מגיעה למרות שיש לה חובה?

היא יכולה להגיש בקשה לוועדה מייעצת שמייעצת לשר. כל פעם הוועדה המייעצת שאני עומד בראשה, המליצו לשר לדחות. גם אני כשישבתי על המדוכה בדיוק כשנכנסתי לתפקיד המלצתי לדחות בחצי שנה כי אני רוצה ללמוד את הנושא הזה יותר לעומק ולקבל החלטות.

כמה פעמים זה נדחה?

זה נדחה. פעם אחת נתנו להם שנתיים לעשות. בתקופה של השר צחי הנגבי שהיה ממלא מקום, דחה בשנה, ובתנאי שיתנו שירותי טלוויזיה OTT לכל המדינה. הם עמדו בזה ועשו את זה, צריך לומר את זה ביושר. הרגולטור צריך להיות מאוזן ולהגיד מה כן בוצע ומה לא בוצע. היום יש אפשרות לראות טלוויזיה של הוט בכל ישוב במדינת ישראל, ובלבד שיש תשתית אינטרנט שם.

שוק סיטונאי ברשת הוט - גם שם אנחנו בפער. חברת הוט עדיין לא מספקת שוק סיטונאי. אנחנו איתה על זה ונאיץ בה כדי שהדברים הללו יקרו. אנחנו בשנתיים עיכוב. זה דברים שאנחנו צריכים להאיץ ולעשות אותם יותר טוב. אנחנו לא רק מציגים הישגים, מציגים גם דברים כמשרד שאנחנו צריכים להאיץ ולעשות, ויש לנו כוונה לעשות את זה.

פריסת רשתות דור 4 - החברות קיבלו תדרים לפני מספר שנים במכרז שיצא. כבר התחילו פריסה נרחבת של דור 4 במדינת ישראל. לצד זה, הקים השר ועדת מכרזים לדור 5 כדי לשים אותנו בשורה הראשונה. דיבר השר על תשתית פס רחבה בעולם הנייד. הכוונה לשים את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית כדי שיהיה לנו דור 5. בעזרת השם, עד אמצע 2018 אנחנו נהיה עם מכרז באוויר, ואז החברות יוכלו להתמודד, לקבל תדרים נוספים ולפרוס.

לשאלתו של חבר הכנסת נחמן שי - יש לא מעט מקומות שיש פערים. קשה לפרוס היום תשתית סלולרית במדינת ישראל, בוודא ערב בחירות. אני לא רוצה להתקיף פה את ראשי הערים. לא מוכנים להקים אנטנות ופוחדים מקרינה שלא בצדק.

איזה קרינה יש בדיוק בדרום?

אני אומר, אין שום קרינה.

אני עכשיו דיברתי על הדרום. גם שם יש ויכוחים כל פעם ביניכם לבין משרדים אחרים. הסתובבתי בדרום בסוף השבוע. לא ראיתי יותר מדי אנשים, ראיתי המון הרים ונופים יוצאים מהכלל. לא ראיתי התנגדות מצד ההרים שיפרסו שם תשתיות סלולריות.

אני יכול להבטיח לך שגם שם אתה תראה שינוי, ובשנה הזו. תקראו לנו עוד חצי שנה לשאול מה השתנה.

כן, אבל גם זה שיש התנגדות לראשי רשויות זה לא אומר לבוא ולבקש פטור גם מהיתרי בנייה. זה כבר משהו שנדון פה ואנחנו גם נתעקש על זה.

אדוני, היתרי בנייה זה היה על החלפת אנטנות שאין שום סיבה שלא לעשות את זה.

לא, על המתקנים בגגות.

אני יודע. זה עלה ושלחו אותנו לעבודה נוספת. אני חושב שיש שם מקום לדחוף. אנחנו מבקשים מהמחוקק לעזור לנו לעזור לציבור בישראל ולפרוס אנטנות בכל מקום שרק אפשר כי בסוף זה שירות חיוני. אף אחד מאיתנו לא מוכן לסבול שהטלפון שלו לא עובד. אתמול היתה תקלה בווטסאפ חצי שעה ואני חושב שהרבה מאוד אנשים מרטו את השיער מראשם. אנשים לא מסוגלים בלי זה.

כמות הניודים ברט"ן - דיבר השר על לקוח ללקוח. אנחנו רואים ש-2.5 מיליון מנויים במדינת ישראל מחליטים תוך חצי שעה לעבור מחברה אחת לחברה אחרת. אם הוא לא קולט באזור שלו בחברה X ובחברה Y קולטים, הוא יכול תוך חצי שעה לעבור. המחיר לא משתלם לו או החבילה לא בסדר, תוך חצי שעה. היינו בקפריסין ושם חודש לוקח לעבור מחברה לחברה כי אתה כבול לחברה הקודמת. אצלנו במדינת ישראל תוך חצי שעה אתה יכול לעבור מחברה לחברה. לא נוח לך, לך למקום אחר - זו תחרות.

(היו"ר איתן כבל, 12:30)

נושא השידורים - השר דיבר על זה. אני לא ארחיב על זה. אנחנו נדבר על זה בהמשך בשקפים הבאים. אפשר להציג כאן תמונה שמראה על סלקום ועל פרטנר שהן חודרות לתחום הטלוויזיה. דיבר על זה היושב-ראש חבר הכנסת כבל קודם. גם סלקום נכנסה פנימה וגם פרטנר. אלו נתונים שהם הציגו. 150,000 מנויים בסלקום, 30,000 בפרטנר. הכוונה היא לאסדר אותם, להכניס אותם תחת רגולציה מסודרת, שלא יהיה מצב שיש חברות שהן ללא רגולציה בכלל וחברות אחרות, אלה שהן מצד ימין, עליהן יש רגולציה רחבה, מקיפה, וכו'.

דואר - בשנת 2017 נעשו המון פעילויות, וגם על זה דיבר השר. הדבר המרכזי זה המיון, הסחר המקוון. לא אחזור על הדברים שהשר הזכיר קודם - ככה זה נראה. למי שלא היה, אני מציע ללכת ולראות. זה לא רחוק מפה.

אנחנו ניסע לחוץ-לארץ ונבוא כחבילה.

לא כדאי לך, נופלים שם. זה חבל על הזמן.

אין ספק שבנושא החבילות שהוא נושא דרמטי חל שינוי מדהים.

איך אתה יודע? אה, הגיעה חבילה שלך. זה מניסיון אישי

כן. אנחנו מזמינים הרבה. זה לא שאין תקלות, אבל בחבילות מספר התלונות ירד ממש באופן דרמטי. יש עדיין בעיות שנוגעות לשתי נקודות מרכזיות: האחת, זמן הגעה של דואר רגיל, וזמן המתנה בסניף.

בפטנט החדש היום, מי שרוצה יכול להתקשר והוא יכול לבוא בזמן ולהיכנס לתור שלו. כלומר, להזמין תור. זה לא מובן מאליו.

אדוני היקר, אני לא ממליץ לך להזמין תור כשהחדר מלא מפוצץ אנשים. לא כולם מבינים ולא כולם מכירים.

לא, לא. איתן, היום כבר יודעים. זה עניין של מודעות.

מתי אדוני ביקר לאחרונה בסניף? לא ביקור תנחומים, אלא אני מתכוון של ביקור שבו אתה נכנס, מברר ומדבר. אני עושה את זה כל יום שישי, והמנכ"ל יודע אפילו איפה. אני תמיד נכנס ומברר עם האנשים.

איתן, מה שעשינו אצלך בראש העין - - -

ונושא שהוא קרוא לליבך, אדוני היושב-ראש, פניות הציבור. אתמול, ב-31 לדצמבר, הוצאנו את כמות פניות הציבור שמתקבלות במשרד התקשורת על תחום הטלקום. אפשר לראות אחורה, משנת 2011 סדר גודל של כמעט 15,000 פניות בשנה, הכמות ירדה דרמטית. השאלה היא למה? אנחנו מנתחים כל שנה למה. אחת התשובות, ואני צריך להגיד פה, זה קודם כל תעודת כבוד לחברות התקשורת במדינת ישראל. אני לא רק נותן להם קנסות, ותיכף נראה גם את זה, צריך גם להגיד מילה טובה שנותנים שירות כנראה יותר טוב ממה שהיה בעבר.

אני אגיד לך איפה הטעות פה, אדוני אלוף בזה. יכול להיות שחברה אחת מורידה באופן משמעותי את הגרף, אבל אתה יודע שיש עוד חברות שאתה לא יודע - חוטא נשכר. זה קצת מטעה.

לדעתי, הדברים שהורידו, ואנחנו מנתחים אותם כל שנה: אחד, רגולציה שייצרנו בשנים האחרונות. כשראינו תקלה וראינו שלא נותנים זמני מענה, אז תהיינה עכשיו הוראות שעונים תוך זמן מסוים ואז אפשר - - -

יש כאן את חברות התקשורת, חלקן לפחות, ובטוח שחלק מהן צופות בנו. היום כמה חובת מענה של חברות הסלולר או החברות האחרות? מה כתוב?

כתוב: סביר. בחברות הסלולר כתוב: תוך זמן סביר.

וכמה הכבלים?

כבלים ובזק - דקה וחצי. לא עומדים. אף אחד לא. איך אמר השר? זה הוראה שלפני שלושים שנה. אני לא - - -

- - - ביקשתי דקה וחצי, אני אפילו לא ביקשתי שלוש דקות.

אדוני יודע את זה ואנחנו על זה. אנחנו הולכים לטפל בזה.

רק רציתי שאדוני יגיד את הדברים ל - - -

דבר שני, מה שמוריד את כמות התלונות - ברגע שהחברות יודעות שיש רגולטור בירושלים שמפקח עליהן ובודק אותן ואוכף אותן, הן משתפרות.

האכיפה היא לא שייווצר מצב של חוטא נשכר - -

חד-משמעית.

- - שהוא מרוויח מיליארד, ואין עיני צרה ברווח, והקנס הוא מיליון. זה אפילו לא גרגר אבק.

זה לא שאלה מוזמנת, שלא יגידו שעשינו פה תיאום במצגת. לא שלחתי אותה, ולאה כועסת עליי.

נכון.

זה בדיוק השקף הבא. פה מראים את העיצומים הכספיים שהטלנו לאורך השנים. רשמנו למטה: דרוש שינוי וטיפול בהפרות משתלמות. לא יכול להיות שההכנסה מהפרה היא 22 מיליון והרגולטור יכול להטיל קנס או עיצום כספי של מיליון שקל. אנחנו נבוא לאדוני עם שינוי כי אנחנו חייבים פה שינוי מהותי כדי שהרגולטור יוכל לאכוף ושלחברות לא ישתלם להפר.

- - - על איכות השירות - - -

כן.

כן.

שני דברים אחרונים: השקנו אתר חדש במשרד. לצערי, היינו ברמה טכנולוגית שדי התביישנו כמשרד. השר הצליח להשיג לנו משאבים ועלינו סוף סוף להיות כמו כל gov.il. הסנדלר הלך יחף ואנחנו כמו כולם.

אני גם שמח לבשר שירושלים על ראש שמחתנו. המשרד חצוי בשני מקומות: בתל אביב ובירושלים. בעזרת השם, נעבור לירושלים יחד עם הדיור הממשלתי, לאזור כנפי נשרים. לפני שבוע חתמנו. - - - הסכים, אנחנו יושבים עם הוועד, צריך לטפל בעובדים וכו'. אנחנו נטפל בכולם. זו בשורה שהיא חשובה מבחינתנו.

מה הולך להיות ב-2018?

לא. תתרכז רק בעיר חכמה.

אני אדלג. מה זה עיר חכמה? דיברנו על זה. אגב, יש פה תמונה מלפני שבוע. החלטנו לעשות ניסוי טכנולוגי בעיריית רחובות.

זה הסנונית הראשונה.

עד היום כדי לעשות עיר חכמה רוצים כולם לחבר מצלמות ותאים וכו'. אפשר לעשות את הדברים הללו, לחפור את כל העיר ולהשבית את העיר עצמה, ואין חניה. יש היום טכנולוגיות חדשות שהמשרד בגלל מדיניות של הקצאת תדרים מנע את השימוש בה. השר אמר: אני רוצה לפתוח, והכנו תוכנית. כרגע אנחנו תחת הוראת ניסוי לראות איך הדברים הללו עובדים. רחובות התנדבה לקחת את זה גם כפיילוט. בשבוע שעבר נחנך שם: העיר החכמה האלחוטית הראשונה במדינת ישראל. אם רשויות מקומיות שומעות אותי ואת השר, אנחנו ניתן את כל הסיוע.

מה עושה משרד התקשורת בעיר חכמה? אנחנו לא מקימים, אין לנו ברגים וציוד. אנחנו יכולים לתת רגולציה, לאפשר הקמה של אנטנות כאלה, לאפשר השחלה של סיבים אופטיים כי עד היום זה היה אסור על-פי חוק התקשורת. אנחנו אולי גם נשנה דברים בחקיקה כי אנחנו רוצים לאפשר שכל עיר תוכל להפוך לחכמה. בסוף זה נותן שירותים מצוינים לתושבים ולרווחת האנשים.

מה זה אומר בפועל? האם התחברות תהיה נוחה יותר?

לדוגמה, בשקף הזה אדוני יכול לראות מה זה אומר: חיסכון בחשמל. אפשר מרחוק לשלוט בכל נורות הרחוב שבעיר, לעמעם ולצמצם אותן.

זה עירייה חכמה, זה לא עיר חכמה.

זה עיר חכמה. בסוף העיר מנוהלת בצורה חכמה.

מנהלים את העיר, זה מנקודת ראות של העירייה.

כן. כמו כן, חיסכון בהוצאות השוטפות. זה דוגמה שאוהבים אותה ולפעמים אנשים נעלבים מלומר אותה - פינוי של פחי אשפה. לא צריך לאסוף כל פח אשפה שמגיע לחצי. זה חוסך המון בהוצאות של העיר. יהיה חיישן שיגיד את המשקל. ביוב - אם יש משהו תקוע בצינורות הביוב, לפני שהביוב יציף את הרחוב יש חיישן שאומר שיש שם משהו.

אדוני המנכ"ל, אני מתלהב כבר יותר מדי. לפני החיישנים והלוויינים, בוא נחזור לכדור הארץ.

אוקיי. המהפכה בשידורים המסחריים - דיבר על זה השר גם קודם מה זה נותן. בשוק השידורים אנחנו רוצים יותר תחרות, הסרה של חסמים, גיוון של תכנים ועידוד היצירה. אני לא אכנס לכל הדברים הללו.

אל תיכנס.

אם יש שאלות, אני פה.

אמרתי שאדוני לא כיוון, אבל נפלה לידו הזכות באמת לאחת התקופות היותר מרתקות שיש בעולם התקשורת. אבל זה מביא איתו גם אחריות גדולה כי פעולה לא נכונה עלולה להחריב, ואני לא מגזים, את עולם התקשורת. אדוני, תזכור את מה שאני אומר לך. נכון לרגע זה, עולם התקשורת תפור בתפרים גסים, וצריך לתפור אותו בתפרים עדינים. כל העולם מתחבט בשאלות האלה. אנחנו בפיגור אחרי העולם. אני אומר את הדברים האלה לא כדי חס וחלילה להזהיר את אדוני, בוודאי לא את המנכ"ל, אלא כדי לשים את הדברים כמו שהם.

חבר הכנסת נחמן שי, אתה תיכף תתייחס לעניין הערבה. בבקשה, אדוני.

קודם כל, השר והמנכ"ל, אני מודה לכם על הסקירה. אני ממש מתעניין בנושא הזה מספר שנים, ואני שמח לראות את ההתפתחות ואת הקידום. אנחנו כמובן מפגרים אחרי ההתפתחויות. הן כל כך מהירויות ואפילו אם יגיעו השרים הכי זריזים, המנכ"לים הכי חכמים, ומנהלי החברות הכי נמרצים, כשהם יגיעו לנקודה הם יגלו שהנקודה כבר ברחה להם בזמן מסוים קדימה. זה כנראה אי-אפשר, ובוודאי מנגנון ממשלתי הוא יותר איטי מחברות פרטיות שיודעות יותר טוב להגיב. אבל אין מה לעשות, זה יהיה חלק מהעניין.

אני רוצה להגיב לכמה מהנקודות שהזכרתם. הזכירו לי חבריי את הנושא של פריסת המתקנים הסלולריים כדי לאפשר קליטה מלאה בכל רחבי הארץ. אתה יודע שהיה לנו על זה דיון במליאה, ואתה הורדת את הצעת החוק שהגשתי. אני הצטערתי על כך. גם לא ענית לי ישירות. אני יודע שיש אזורים בארץ שהקליטה בהם היא ברמה נמוכה. חיים שם אנשים או עוברים שם אנשים ומתרחשים שם אירועים, גם ביטחוניים, גם בטיחותיים והם זקוקים לקליטה סלולרית. חברות הסלולר קיבלו רישיונות מכם, ואתם גם יכולים אולי כנראה לחדש אותם. אולי הרישיונות האלה מסתיימים מדי פעם. אני יודע שבתוך הרישיונות נכללו דרישות לפריסה. אז נכון, יש לחצים הפוכים. לפעמים זה רשות שמורות הטבע, ולפעמים עירייה כזו. אני יודע, זה לא עולם מושלם. אבל אני חושב שהאינטרס הציבורי צריך לגבור פה, וצריך באופן הכי קפדני לוודא שלא יהיה אזור בארץ שהקליטה בו לא תהיה ברמה סבירה.

המנכ"ל, תענה לו על זה כי זה חשוב. תגיד לו מה אנחנו עושים והכול.

לצערי, היום הרגולציה לא מחייבת פריסה מלאה כלל ארצית. אנחנו מתקנים אותה. היא מתייחסת לכמות ניתוקים של שיחות. מקום שאין בו כיסוי, אני לא יכול לדרוש כיסוי. אנחנו שינינו את הרגולציה לדור 4 ולדור 3, דור 2 זה לא קיים, כדי שתהיה הרחבה של כיסוי, כדי שיהיה כיסוי. זה לא במאה אחוז, אי-אפשר להגיע במאה אחוז כיסוי. יש הבדל אם אתה נמצא בתוך הבית או מחוץ לבית. לפעמים הקירות חוסמים. יש תקלות ויש בעיות טכנולוגיות שלא תמיד מאפשרות. יחד עם זאת, אנחנו נכנסים עכשיו לתוכנית פעולה עם פיקוח הדוק, עם צוות טכנולוגי מורחב, על הנושא הזה. זה קרוב ללבנו, מאוד כואב לנו ומאוד מפריע לנו. אנחנו רוצים לכסות לפחות צירים מרכזיים, ערים מרכזיות, גם ישובים, כמו בערבה, כדי שיהיה כיסוי סלולרי מיטבי. אנחנו נשב על זה. זה לא רק בערבה, אלא גם מעבר לקו הירוק, מה שנקרא. שם ליבי ליבי, וזה לא קשור לפוליטיקה. אני איש מקצוע. יושב לי כל הזמן ואדי חרמייה - 11 אנשים נהרגו ולא היה אפשר להזעיק עזרה. גם שם אנחנו הולכים לפעולה. ועדת המשנה של ועדת הביטחון שמוטי יוגב הוא היושב-ראש שלה, הולכים לפעולה לראות איך מכסים.

רק שזה יהיה בלו"ז יותר מהיר מהפריסה של הוט.

אין קשר בין הדברים.

יש הזדמנות. אמרתי, אדוני יודע למה אני מתכוון. גם השר יודע.

אני לא אומר חלילה לקפח את תושבי יהודה ושומרון. מכל החוקים שהממשלה רוצה לבדוק, לכלול את יישובי יהודה ושומרון בקליטה סלולרית, זה בסדר גמור מבחינתי. זה לא אקט פוליטי, זה צורך מובהק. השאלה היא איך אתם הולכים לטפל בזה, ואיך תוודא שחברות הסלולר ייענו לדרישות.

אני יכול לתת לך דוגמה מהלו"ז שלי מחר בבוקר. מחר בבוקר מגיע אליי מהנדס העיר של עיריית נתיבות כי יש שם קושי בקליטה. יחד עם חברות הסלולר יושבים מחר אצלי. מדובר במנכ"ל, לא איזה עובד זוטר במשרד.

מי לא רוצה? יחיאל? אני אדבר איתו.

תגיד לו: איוב אמר.

החברות יבואו עם המיקומים שהם רוצים להקים, העירייה מציעה מיקומים משלה להקים, וזה לא תמיד מתכתב אחד עם השני. בסוף זה יישב על שולחני ונצטרך לקבל החלטות. אני לא חושב שראש העיר יהיה הכי מרוצה או שהחברות תהיינה מרוצות. בסוף נמצא פתרון מקצועי.

האם אני יכול לסכם שהנושא עומד בעדיפות גבוהה ושיש לכם תוכנית עבודה להשלים את הקליטה בכל הארץ?

הכי גבוהה.

השר איוב קרא אמר שזה הנושא הכי גבוה בעדיפויות של המשרד בזמן הקרוב - מצוין.

כן, נכון.

עוד שתי הערות, ברשותך. אמרת שהתקופה היא דרמטית, וכן הלאה, ובאמת השינויים הם גדולים. מה המדיניות שלך בעניין רגולציה? אני מדבר עכשיו על טלוויזיה עכשיו. יש רגולציה שחלה על חלק מהמשדרים. עומדים להעביר חוק, אני לא יודע אם הוא יעבור, שיביא ערוצים ללא רגולציה. הוועדה תצטרך לדון בזה - אם היא מאשרת או לא. האם אתה ככלל בעד רגולציה, מעט רגולציה, אי-רגולציה? כי זה מאוד מאוד חשוב. אם כן, הלוא תצטרך להחיל את זה גם על החברות האחרות - זו השאלה.

זה היה הדיון בהרחבה סביב ערוץ 20. זה היה אתמול ובפעם הקודמת השר הרחיב על זה. זה יהיה שוב מחר. אדוני מוזמן לבוא.

הבנתי. שאלה נוספת היא לגבי שידורים בטלוויזיה בערבית. אני רוצה לבקש ממך, כי אני טיפלתי בזה בעבר בהצעות חוק, וכן הלאה, שתקימו ערוץ טלוויזיה או שתבטיח שערוץ הטלוויזיה הדל הזה שמתוכנן בשידור הציבורי ישדר לכל אזור המזרח התיכון.

אמרתי, הודעתי על זה. זה מאוד חשוב.

זה מאוד חשוב. זה צורך לאומי וממלכתי ממדרגה ראשונה.

חברים, המוניות כבר נכנסו לפה.

חבר כנסת חאג' יחיא, בבקשה.

כשאנחנו מדברים על ערוצים ייעודיים אז יש לנו רק ערוץ אחד. אם אתם מדברים על ערוץ 20, יש הרבה ערוצים בעברית שיכולים לשדר את אותם תכנים. אבל בטלוויזיה הערבית יש רק את "הלא".

הערוץ הערבי הוא חלק מהרפורמה ש - - -

כן. אני חושב שגם "הלא" צריכה לקבל את ה - - -

מה שיקבל 20, יקבל "הלא" הערבי - אותו דבר.

למרות שאני רוצה לפצל, אבל - - -

אתה לא יכול כי הכול מקשה אחת.

שנית, כשמדברים על אזורים בגדה המערבית שרוצים קליטה, אחת הבעיות היא שיש הרבה עובדים מהשטחים של הרשות הפלסטינית שעובדים פה. אבל כשצריך להתקשר איתם בסלולר המחיר שם הוא כאילו שאתה מתקשר לחו"ל. למה בקשר בין רשתות הסלולר של הרשות הפלסטינית ובין הסלולר שלנו פה צריך לשלם יותר משקל לדקה? זה אבסורדי. זה המצב היום. האם נראה גם ברפורמה שלכם - - -?

חברות ג'אוול ווטנייה שהן שתי החברות שמפעילות את הסלולר ברשות הפלסטינית גובות דמי מעבר, מה שנקרא קישור גומלין כמו שיש אצלנו בין שתי חברות. אתה זוכר, בתחילת הדרך. הם גובים הרבה מאוד כסף.

בסדר. השאלה היא האם זה קשור בהם או בנו?

זה קשור יותר בהם כי זה המחירים שהם רוצים לגבות מהחברות הישראליות, ובסוף מגלגלים את זה על המנוי שמתקשר. כשמדבר השר על הסכמי רומינג, אנחנו יודעים לעשות מול מדינות. אנחנו יכולים לבחון. יש לנו ועדה שנקראת JCC עם הרשות הפלסטינית.

השאלה היא אתם מקדמים את הנושא? האם אנחנו נקבל תשובה?

אני יכול לבחון את זה, אני לא יכול לחייב אותם.

לא, ברור. אני מתכוון, תוצאות של פגישה כזו.

אני אבדוק את זה, אני אעדכן.

שנית, העניין של הסיבים האופטיים ליישובים הערביים. אנחנו העלינו את זה כשדנו בחיוב בזק לתת לחברות אחרות להכניס בקנים שלהם גם את הסיבים האופטיים. אבל העלינו את הנקודה שאנחנו לא רוצים שהמקומות שישתלם להם, וכבוד השר אמר כאילו אין דרישות. אין דרישות כי אין תשתיות. אתה צריך לפרוס את התשתיות ואחר כך לבדוק אם יש. במקומות שאין, אתה לא תמצא דרישות. אני חושב שצריך לחייב אותם, וגם הגיע הזמן.

מיכל, בבקשה שאלה אחרונה.

מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"ל רגולציה של יס. שאלה אחת ואחרונה לשמילה. בתחילת דבריך אמרת שאתם מתכוונים להכניס בתחום השידורים את השחקנים החדשים לאיזושהי רגולציה. היום חולק לכולם המחליטים, וזה לא נמצא שם.

איזה מחליטים?

של טיוטת חוק ההסדרים. מחליטים - יש רק אחד. אני לא יודעת על כמה מחליטים. הגיע היום מחליטים כשנתבקשנו להגיב עד ה-7 לינואר, ונושא ספקי תכנים ורגולציה הוצא.

תהיה רגולציה גם על השחקניות החדשות. אני לא יודע איזה נוסח את מחזיקה.

אני מחזיקה רק את הנוסח הרשמי, אין לי נוסח אחר.

זה כמו באינפלציה ב-84' - עד שקיבלת, כבר יש תיקונים.

אולי אפשר לשאול את היועצת המשפטית. אני מחזיקה את מה שהופץ היום.

גברתי רוצה לענות או שאני אומר משהו?

דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. מיכל, קודם כל, השאלה צריכה להיות מופנית לנציג האוצר שהוא אחראי על חוק ההסדרים, משרד האוצר.

נכון, אבל המנכ"ל סקר את זה אז חשבתי להסב את תשומת ליבו.

בין אם זה יהיה במסגרת חוק ההסדרים, ובין אם לאו, התוכנית של השר ושל המשרד היא לקדם את הנושא הזה בלי קשר - או שזה יהיה במסגרת חוק ההסדרים או שזה יהיה במסגרת אחרת.

או שאם זה לא יהיה בחוק ההסדרים, אז כנראה לא יהיה.

לא, זה או פה או פה. זה - - -. זה לא מובן מאליו, זה דבר - - -

- - - שתהיה נבואה שתגשים את עצמה. מיכל, אבל אומרים לך שאנחנו חושבים שזה יהיה.

זאת אומרת, כרגע זה לא במחליטים.

זה לא מה שאמרתי. או שזה יקודם במסגרת ההסדרים או שזה יקודם במסגרת אחרת.

אז אני אשאל את עומרי את השאלה, את נציג האוצר. אבל במחליטים זה לא נמצא, אני קראתי נכון.

זה כרגע הנוסח שהופץ ל - - -

חברים, העניין ברור. הרי הנושא הזה יגיע. אתה לא יכול לחוקק חוק שאין בו מידתיות ואיזון, זה ברור לנו. זה נאמר גם כן. אנחנו נבוא ו - - -

כן, אבל אז יגידו: נושא חדש.

לא, לא. הרי נראה את זה לפני שזה נושא חדש. זה עדיין לא, זה טיוטה של הטיוטה של הטיוטה. לכן, אני לא רוצה להתעסק עם העניין הזה. עזבו, זה לא מונח לפתחנו.

אדוני רוצה לסכם ולומר משהו?

אני רוצה להודות לוועדה על הדברים החמים ועל ההזדמנות מצדנו להציג בפניכם את הנושאים הללו. זה מצריך שילוב ידיים. אין כוונה חלילה וחס לפגוע במישהו או באיזה גוף או באיזה חברה. המטרה היא להביא כמה שיותר איזונים במידתיות ובסבירות שאפשר ללכת בהם לעידן חדש, תרתי משמע: שאנחנו הולכים למכרז עכשיו עם עידן פלוס דרך האוצר, וגם כל המהפכה הזו - - -

עוד לא סיימנו את HD של עידן פלוס ועוד לא קיבלנו תשובה בעניין הזה.

עדיין לא, אנחנו לוחצים לעשות את זה.

אדוני היושב-ראש, חשוב לי שילוב הוועדה הזו והגיבוי שלה למהפכה הזו שאנחנו מביאים.

אני מודה לך מאוד.

תודה, אדוני. אני מודה לך. אנחנו בטח ניפגש גם בחוק ההסדרים, אבל לא רק בחוק ההסדרים. באמת, במה שתלוי בנו אנחנו ידידי אמת של עולם התקשורת ועושים את המיטב כדי להוציא מתחת ידינו את התוצאות הטובות ביותר.

אני רק רוצה להגיד לאדוני את הדבר הבא. זה כמובן לא תלוי בי, זה תלוי בכם - מה פחות דברים שתביאו במסגרת חוק ההסדרים. אני לא אומר את זה כי אין לנו עניין לקדם דברים, אלא אני אומר את זה לך. אני יודע שהאוצר, בעיקר, ילחץ אותך להביא דברים חוק ההסדרים כי כל אחד בא מהמקום שלו. האוצר רוצה לעשות וי. בסוף זה יהיה על השם שלך, תזכור את הדברים האלה. אנחנו באים ממקום שבסך הכול הכללי יש הסכמות להוביל רפורמות ולהוביל שינויים. אבל תוך כדי תנועה אתה רואה את הבעיות שלא חשבת עליהן בניאונים במשרדים, ואחר כך אנחנו בגלל הלחץ מוציאים תוצאות לא טובות מתחת ידינו או פחות טובות. אין ספק שבעיקר ברפורמות הגדולות כשהן מובאות בלחץ, המעשה בסוף שיוצא הוא לא טוב. אולי הכוונה היא טובה. אני אומר את זה לאדוני כדי שיידע את הדברים האלה והדברים האלה יונחו לפתחו, כי יישבו לך על הצוואר.

תודה רבה, אדוני.

תודה רבה, ובהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.