ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 659

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' בטבת התשע"ח (19 בדצמבר 2017), שעה 10:30

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - התחשבות במסורת ישראל), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מיכל בירן

מירב בן ארי

אילן גילאון

מאיר כהן

מיכאל מלכיאלי

אברהם נגוסה

נורית קורן

יואב בן-צור

משה גפני

אכרם חסון

יוסוף עטאונה

עודד פורר

יעקב פרי

אלעזר שטרן

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הרווחה - אור רוזנמן

משפטנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איה דביר

מתמחה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לאורה ביניאמינוב

ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים - מוריה ברבי

, מרכז ליב"ה - ליבה יהודית בציבוריות הישראלית - אריאל פופוביץ

פעיל חברתי - פורום מים, מוזמנים שונים - אליהו יצחק

מנהל אגף עדות, משרד הפנים - יעקוב סלאמה

עו"ד לשכה משפטית אגף שכר, משרד האוצר - אורלי ישי גנץ

מנהל תחום נוצרים, משרד הפנים - סיזאר מרג'יה

מוזמן/ת - יהודה ששון

מוזמן/ת - שרית בן נעים

מוזמן/ת - אריאל בן נעים

מוזמן/ת - ריפעת ספדי

מוזמן/ת - ורד סגל גרייבר

מוזמן/ת - סארה אבו ציאם

מוזמן/ת - דורית אדלר

מוזמן/ת - חן טוקר

שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל) - רוני בונדי

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - התחשבות במסורת ישראל), התשע"ח-2017

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום: הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – התחשבות במסורת ישראל)ח, התשע"ח-2017, הצעת חוק ממשלתית, הכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מבקשים למזג אליה את הצעת החוק של חבר הכנסת גפני בצירוף של חברי הכנסת מקלב, יעקב אשר, מנחם מוזס, ישראל אייכלר.

אתה אמרת לי כל הכנסת וכולם מסיעה אחת?

יש עוד.

בן-צור, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, מכלוף מיקי זוהר ובצלאל סמוטריץ.

יש הצעה למזג את שתי הצעות החוק. מישהו רוצה להתבטא או אפשר לעבור להצבעה?

מי בעד למזג? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 2

נמנעים – 1

הבקשה למיזוג לא התקבלה.

אנחנו 2 ו-3 ואחד נמנע.

אני רק אעיר שהמיזוג הוא לפי סעיף 84ד' לתקנון ואנחנו צריכים את אישור ועדת הכנסת. כמובן אנחנו נמשיך לדון, מותנה באישור שוועדת הכנסת תיתן למיזוג הזה.

מה עושים כשזה 2 ו-2?

זה לא עבר.

אלעזר, יש לך זכות הצבעה?

לא.

רק מאיר ואילן ואני ואייכלר.

אני לא יכול להצביע.

2 ו-2 זה לא עובר.

טוב, אנחנו נעשה רביזיה.

לא התכוננו טוב, אם כך.

יש רביזיה, תוציאו את ההודעה.

אנחנו נבקש מהמציע להסביר.

אני מודה לך על הדיון המהיר שאתה עושה בעניין הזה בגלל שבאמת החוק לא מסובך.

גם החוק הממשלתי וגם החוק הפרטי מדברים על העובדה הזאת ששר העבודה והרווחה בואו לתת היתרים של יום המנוחה, הוא צריך לשקול שיקולים רבים. אני מצטרף לחוק הממשלתי שמדבר על-כך שהוא צריך לשקול את הנושא של רווחת העובד. כאשר הוא אומר שהוא נותן היתר עבודה ביום המנוחה, הוא צריך לשקול את רווחת העובד. הוא צריך לשקול את מסורת ישראל שהיום זה לא קיים. זה קיים רק בתחבורה ציבורית בשבת אבל זה לא קיים בשיקולים של היתרי עבודה.

למשל, אם יש עובד שהנושא של מסורת ישראל אצלו זה דבר מאוד קריטי, הוא צריך לשקול את הדבר הזה. הוא לא חייב לשקול אף אחד מהסעיפים המנויים כאן בחוק הממשלתי, אבל הוא יכול לשקול את זה, מה שעד היום לא היה בשיקולו בכלל.

ב-1991 נעשה תיקון בעניין הזה לגבי חוקים אחרים בשעות עבודה ומנוחה. אנחנו מבקשים לשים את זה גם כאן, דהיינו, קיום מלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועי. אם יש חלופה לעבודה הזאת.

אגב, זה לא פתיחת עסקים או סגירתם. זה לא הדיון בחוק הזה. הדיון בחוק הזה הוא מול העובד שצריך על פי חוק לקיים את יום המנוחה השבועי שצריך לקחת גם את זה בחשבון.

לגבי הסעיף הרביעי, ההשפעה שיש במתן ההיתר, אני חושב שמה שניסחתם הוא טוב. התלבטתי בניסוח בחוק הפרטי ואני חושב שמה שניסחתם הוא טוב. הוא עונה פחות או יותר על הדברים: "ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופיו והמרחב הציבורי בו יתבצעו העבודות".

אתה לא יודע שהלשכה המשפטית אצלנו היא גם הלשכה הדיפלומטית?

היא גם היתה בוועדת הכספים.

הסעיף האחרון הוא כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכלית החוק. זאת אומרת, לשקול את הדבר הזה בתכלית החוק, זה שלכל אחד מבני העם היהודי – לגבי דתות אחרות זה ימים אחרים – אז כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכלית החוק.

החוק הזה איננו כופה שום דבר, איננו מחייב אפילו לא את השרים. הוא לא מחייב איש מעבר למה שיש היום. הוא רק מאפשר, כאשר עושים את השיקול הזה על יום המנוחה השבועי, כל אחד יכול לראות את זה מנקודת ראותו. אפשר לראות את זה מנקודת ראות סוציאליות, אפשר לראות את זה מנקודת ראות של העובד ומשפחתו וכל מה שנלווה לעניין הזה.

בהחלטה, השר שמופקד על החוק הזה – בעצם, לא השר, אלא האנשים שעוסקים במתן ההיתרים על חוק שעות עבודה ומנוחה, יכולים לשקול גם את השיקולים האלה. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק נכון גם מבחינה סוציאלית, אבל הוא גם נכון מבחינת הנושא של שבת. \

תודה רבה.

מאיר כהן, בבקשה.

אני מבקש להוסיף שתי הסתייגויות.

אחד, בסעיף 12א' תבוא ההסתייגות שלי, שייקחו בחשבון גם צרכים של חיילי צה"ל, אנשי הביטחון ואזרחים ללא רכבים. אני מבקש שזה יירשם כהסתייגות.

בסעיף 6 אני מבקש להוסיף הסתייגות: שיתחשבו גם ברגשות ובצרכים של כלל הציבור בישראל, הדתי והחילוני.

אני חייב להגיד שיש מושגים שמרגיזים אותי. אני לא מכיר מישהו מצהיר וגם המערכת לא מכירה במושג חילוני ודתי. יש יהודי ויש ערבי.

ויש אלה ששכחו להיות יהודים.

חס וחלילה, אין דבר כזה.

אני חושב שלדבר על מסורת ישראל זה אחד הדברים הבסיסיים של כל אזרח יהודי במדינה הזאת ולא חשוב מה הוא מאמין. זה לא קשור, לדעתי לדת או לחילוניות. לפחות אתה, מאיר, אנחנו באים מעדה שלהיות יהודי זה להיות יהודי וזהו. המושג חילוני זה מושג שאותי מקומם בצורה מטורפת.

אתה צודק שבעדה שלנו אין מושג שנקרא חילוני.

אני אספר לכם משהו שאותי תמיד מרגש. כדאי שההיסטוריה המיוחדת של כל אחד מאיתנו תבוא לידי ביטוי גם בפרוטוקול מדינה של הכנסת.

בשלב מסוים, אחרי 1945 אישרו ליהודים במרוקו לחזור לגור בכל מקום שהם גרו לפני כן. דווקא הצרפתים החזירו את היהודים לגטו של כל עיר ועיר. רק אחרי 1945 אפשרו להם לצאת ולגור בעיר החדשה. מעניין מאוד. אב בית הדין הרבני של פז, רבי אהרון בוטבול, הוא התחיל להגיד לצעירים: אל תשאירו אותי לבד בשבת, כי אתם עברתם לגור בעיר החדשה. אני ממליץ לכם וזה כתוב. ראש עיר מסוים מדהים בעיר מסוימת שאני לא אגיד את שמה כרגע. כשהגיע לפז לפני מספר שנים, אמרו לו: אתה חייב לבוא להתפלל למטה בעיר הישנה. הוא אמר: זה רחוק. אז הוציאו לו את ההחלטה של רבי אהרון בוטבול וזה אפשר לו בקניית כרטיס ערב שבת, לנסוע באוטובוס שנהג בו נהג מקומי. הוא הגיע לבית הכנסת והרגיש שהוא לא חילל את השבת. אני חושב שזאת הדוגמה שמראה - - -

אבל הוא הגיע בערב שבת.

לא, בשבת הוא הגיע. תאמינו לי, הוא הרגיש טוב. אלפי צעירים שלא עזבו את הרב שלהם לא הרגישו שחיללו את השבת. כדאי שנגיע לפעמים לפשרות שמאפשרות לכולנו להרגיש יהודים מלאים ולא רק יהודים שהם כביכול לפי קו כזה או קו כזה, רב כזה ורק כזה. אנחנו רק מתפצלים ואין לנו שום ברירה אלא לאהוב אחד את השני, אם אנחנו רוצים שהמדינה שלנו תישאר מדינה של כל אזרחיה ותושביה. זה מקפיץ שאני שומע שצריך את הדברים האלה של מסורת ישראל. זה נראה לי טבעי.

כמו שאי-אפשר לבקש מדת אחרת או מאזרחים אחרים לא לחיות לפי המסורת שלהם.

בבקשה, הרב אייכלר.

תודה אדוני היושב ראש. דבריך לגבי יהדות מרוקו ממש מחממים כי באמת לא היו שם הרוחות הזרות שבאו להשכיח את התורה, להכחיש את התורה, ולהגיד שיש כל מיני זרמים בעם היהודי. יהודי הוא יהודי. יש מסורת יהודית, יש הלכה יהודית.

אתם יודעים שבזמן הרמב"ם במרוקו, הוא היה חייב לברוח ממרוקו כי שם התחילו השיעים לכפות על היהודים את דת האיסלם. הוא היה חייב לברוח למצרים, שם היו הסונים ושם לא היתה כפיה של דת האיסלם. היתה גם איגרת תימן שהוא כתב להם על מסירות נפש בגלל היהדות, בגלל השיעים ניסו. הסונים לא ניסו לכפות. גם הסונים ידעו וגם היהודים ידעו מה זה יהודים ולא היתה שאלה בכלל.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שאם לא היתה כאן מדינה יהודית, היינו צריכים לדבר רק על שיקולים סוציאליים ויש הרבה שיקולים סוציאליים בעניין הזה. אבל היות וטרמפ הכריז בשבוע שעבר שירושלים היא בירת ישראל בגלל שזאת מדינה יהודית, רק בגלל הקשר הדתי לירושלים מן ההיסטוריה של אלפי שנות, אז מותר להגיד גם את האמת הפשוטה, שהשבת איננה יצירה אנושית. זה לא ערך של חולין, שבת קודש, למרות שיש בה גם מתנה של יום מנוחה וקדושה, אבל בבסיס שבת קודש היא יצירה אלוקית כי "ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ וביום השביעי ויינפש".

אבל אם יש אנשים שלא מסתפקים בנימוק היהודי הדתי וצריך גם נימוקים סוציאליים, אז יש רבים וטובים כאלה למה צריך לתת יום מנוחה שבועי. אני כבר אמרתי שאם באמת יש צורך ציבורי, צורך צרכני של שופינג, של נסיעות, של טיולים, אולי צריך לקבל את ההצעה שכבר הרבה פעמים הוצעה, שיום ראשון יהיה סגור, לא יהיו משרדי ממשלה, לא תהיה עבודה ושההורים יוכלו לצאת עם הילדים. יש לפחות מיליון שומרי שבת שמאוד ישמחו לעשות את זה. אולי זה יפתור לנו גם את הטענות הסוציאליות השונות לגבי יום השבת.

מה שברור, כמו שאמר היושב ראש, שמסורת ישראל היתה צריכה להיות כל-כך טבעית בשיקולים של שר יהודי בארץ ישראל שלא היו צריכים בכלל את החקיקה הזאת.

נכון.

אבל מה לעשות שהיה בג"צ שקבע שאסור לשר לשקול אלא עניינים מקצועיים, כלכליים טכניים ואסור לו לשקול שיקולים ערכיים דתיים. זה גרם לכך שמנכ"ל משרד הרווחה אמר לנו: אסור לי לשקול שיקולים של מסורת ישראל, אתם צריכים חקיקה.

לכן באנו בחקיקה וזה כל העניין, שתהיה אפשרות לדאוג לרווחת העובד, למסורת ישראל.

ישראל, על זה לא היה בג"צ. הבג"צ דיבר על המרכולים.

בג"צ אמר פעם שאסור לשקול שיקולים של מסורת?

המשרד אמר, בצדק.

תנו לי. אתם מניחים שאני יודע על מה אני מדבר.

היתה שופטת עליונה בשם בן פורת שכתבה בפסק בג"צ, שכל שיקול דתי במעשה שלטוני הוא שיקול פסול. בזמן שנתניהו ניסה לפני שנתיים לעצור את הרכבת, בג"צ פסק שאין לו סמכות לעשות את זה בגלל העניין הזה. אז אל תגידו שבג"צ לא פסק. הוא כן פסק בשני פסקי דין.

לכן אנחנו צריכים עכשיו את החקיקה כדי לאפשר לשר יהודי בארץ ישראל לשקול מסורת ישראל. זה סך-הכול.

אתם מאפשרים את החקיקה לא בכדי לשקול. לא יהיה לו שיקול, בכדי להחליט.

לא הוא החליט, הקדוש ברוך הוא החליט.

החוק מדבר על שיקול.

לעשות את רצון השם בארץ ישראל.

אילן גילאון, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לפנות לחברים שלי, גם לגפני ולאייכלר. הסבא שלי שהיה יהודי דתי, הוא תמיד היה אומר לי: בשביל מה אתה צריך את זה? למה?

חברים, כל הנימוקים שאנחנו מכניסים כאן זה לא כדי להרחיב את סמכויותיו של שר העבודה והרווחה אלא להכתיב משהו שהגיע הזמן שנדבר עליו באופן חופשי. אני בן חורין מול מורשתי. מסתכל עליה בדיוק באותו היבט שאתם. תאמינו לי, אני עיוור לדת, מין, צבע. אני לא משייך את אף אחד לשום קבוצה אלא על פי מעשיו שלו וגם אני קורא.

אני חושב שמדינה שיש לה ציוויים כפי שיש לה היום, זה לא מסורת ישראל, כי מסורת ישראל שאני קורא אותה היא אחרת. היא חייבת להיות תמיד אמיתות ישנות באור חדש, אחרת המסורת הזאת מרחיקה ממנה אנשים כל הזמן והם יוצאים מתוכה.

אתה דיברת על יוצאי מרוקו. זאת עדה שבעצם תפסה את הרעיון של הרפורמה, עדה זורמת מה שנקרא מהבחינה הזאת. לכן היא לא קפאה על שמריה.

ואי-אפשר. כלכלה שרוצה להיות בין הכלכלות המובילות בעולם ומעצמה כלכלית, להשתמש בפתיחת האלף השלישי עם אמצעים של האלף הראשון. זה פשוט לא עובד ככה. ואי-אפשר שלא להביא בחשבון באהבת ישראל מה קורה לחיילים, מה קורה לאזרחים, לאלה שאין להם מכוניות ביום ראשון, בשני ובשאר ימי השבוע. איזו הפרעה במהלך השבוע יש לדבר הזה?

זה לא מסורת ישראל ובטח ובטח לא אהבת ישראל. זה ממש לא כך.

לכן, חבר'ה, יש תנאים ויש דברים שיש להתעדכן בתוכם. בעוונותיי הייתי סגן ראש עיריית אשדוד. כשהייתי בעירייה, ותבדוק את זה גפני, הקמתי את המתנ"ס החרדי הראשון בארץ כמתנ"ס. שם הגענו בשנות התשעים למה שנקרא מסגרת חיים של חיה ותן לחיות כשכל אחד מכבד את השני. הגענו לאיזו פשרה גיאוגרפית פונקציונלית.

אגב, אשדוד היתה באותה תקופה, לפחות העיר השלישית במספר הקהילות החרדיות שבה. אמרנו שאנחנו עם אחד כל השבוע ושישי שבת אנחנו נותנים קצת ספייס אחד לשני, כדי שנוכל כמובן לחיות כל אחד על-פי דרכו ועל פי הדרך שהוא מפרש את המורשת שלו. זה היה מוצלח מאוד. זאת הדרך לחיים בעתיד.

חברים, המשק הישראלי, מבחינת מה שהוא רוצה לעשות ומבחינת מה שהוא רוצה להשתייך אליו והוא עוד רחוק משם, דהיינו, להיות ב-OECD, לנהל משק מודרני, להיות מעצמה כלכלית, הדבר הזה לא מתיישב ולא מתיישר לא עם מסורת ישראל ולא עם אהבת ישראל.

כנ"ל בנושא של התחשבות בעניין הסביבתי.

לכן הדבר הזה אין לו – מה זה נקרא הנימוק החברתי? הרי כל אחד יודע שהתחליף ליום הזה הוא יום אחר והתשלום של היום הזה הוא תחליף של יום אחר. העבודות האלה, לצערנו הרב, הן חייבות להתבצע. אני אומר לכם, אם אלוהים מסתכל על זה, הוא גם מקבל את זה ומבין שזה צורך שאי-אפשר להימנע ממנו.

גפני, אני מבקש מכם. עזוב, בלי התנגחות. למה אתם צריכים את זה?

רק צריך לקרוא את החוק לפני שמדברים עליו.

החוק הוא החוק והכוונה היא ברורה.

אין כוונה, יש שר.

אז אתם מחוקקים משהו שאין לו שום - - -

יש לו אפשרות להתחשב בעובד הזה שרוצה לשמור שבת. הוא יתחשב בזה, הוא לא חייב.

הוא לא חייב.

אני אומרת לך שאני לא מצליחה להבין.

אתם רוצים שלא יבוצעו העבודות.

מה הבעיה לקחת את הנושא של המסורת? אני אומרת לך בתור אדם - - -

החוק הזה הוא לא לחייב אנשים – חבר'ה, תהיינה עבודות בשבת או לא?

התשובה היא לא.

אני באמת שואלת אותך, המילה יתחשב - - -

יאללה, יאללה, אל תחפשו לי מילים פה.

- - -

אם הוא היה צריך להחליט לבד הוא לא היה מביא את החוק הזה.

מה הבעיה?

אילן, אתה חושב שמישהו מסוגל, לא חשוב איזה רמת פקיד ורמת יכולת שיש לו, להגיד ליהודי: תעבוד בכל מקרה.

זה לא הנושא אבל.

רק זה הנושא.

לא, ממש לא. אפשר יהיה לקיים עבודה ברכבת בשבת, כן או לא?

רק זה הנושא.

יכול ממונה כלשהו לחייב מישהו לעבוד.

אני האחרון שיחייב אדם אחד לעבוד באיזה יום, בוודאי לא בשבת. זה לא קשור לעניין.

אני מאמין לאילן שהוא לא רוצה לחייב אף אדם לעבוד בשבת, אבל אני רוצה שתדע שייווצר פה מצב שכבר התחיל להיווצר, שמי שלא רוצה לעבוד בשבת, מאות אלפי משרות יהיו סגורות בפניו, אדוני היושב ראש. זה קרה באמריקה, זה קרה בצרפת וזה יקרה פה.

היות ופי ולבי שווים וגם חתמתי על חוק כזה שאסור את הדבר הזה בקניונים.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

בפרשת השבוע הקודמת - - -

אלעזר, אני מתנצל שלא החתמנו אותך על הצעת החוק הזאת.

בפרשת השבוע הקודמת קראנו: "אם כנים דבריכם בזאת תיבחנו". שם זה היה על אחיכם הקטון. אם כנים דבריו של חברי חבר הכנסת גפני, שמה שהחוק הזה בא לעשות, אז שיעשה חוק שאי-אפשר להכריח אדם לעבוד בשבת. שיהיה חוק כזה.

יש חוק כזה.

גפני אומר שבשביל זה צריך את החוק. אם יש חוק, אז זה בכלל מיותר. החברים שלך מהקואליציה אומר שכבר יש חוק כזה של גואטה.

לא, מה שאתה הצעת, יש כבר כזה חוק.

אלעזר, אני מחכה במתח לראות. הרי אתה תומך בחוק הזה, איך אתה מדבר נגדו?

תתקדם.

האמת, אני מכיר אותך, אני יודע שעמדת במתחים קשים יותר. אם כבר אתה רוצה, דוגרי אני מברך אותך. זה לא פשוט שאתה מעלה על נס את התנועה המסורתית, אני בעד זה.

הגיע הזמן שגם יהדות התורה - - -

איך אתה מגיע לשם?

הרי אחרת היית כותב לפי ההלכה. בתרגום של מסורתיים זה קונסרבטיבי.

מה פתאום?

בסדר, מסורתי. אם הוא לא רוצה לעבוד בשבת, בסדר.

גפני, זה החוק. יש פה דבר אופטימי.

אלעזר יודע מה הוא אומר. הבג"צ יגיד שמסורת ישראל זה הרפורמים והקונסרבטיביים.

הלוואי, אני בעד. מסורתי, קונסרבטיבי שלא רוצה לעבוד בשבת - - -

חבר'ה, תאמינו לי, זה לא מוסיף לעניין.

אני אגיע תכף לעניין.

דרך אגב, אני חייב למחות על חברי הכנסת. כתוב "הוכח תוכיח את עמיתיך", זה גם כתוב. זה לפי מסורת ישראל על זה שחבר הכנסת אייכלר שם בפי שופטי בג"צ דברים שהם לא אמרו. אני כבר רגיל, הוא כבר אמר שאני ג'ובניק אז זה אותו דבר על שופטי בג"צ.

שני הדברים נכונים.

ברור, אתה הרי מבין.

עכשיו אני רוצה להיכנס איפה הבעיה בחוק.

חבל שאתם מזכירים משפטים לא מוצלחים של כל אחד מאיתנו.

אנחנו מנסים לפתור את המשבר ב"טבע". אני רוצה לתת לכם כמה פסוקים.

אתה מנסה לפתור את הבעיה ב"טבע".

"לא תלין פעולת שכיר", בסדר? כתוב: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אני מצווך לאמור, פתוח תפתח את ידך". "וכי יגור איתכם גר בארצכם לא תונו אותו ואהבת לו כמוך".

ואהבת לרעך כמוך.

ואהבת לו כמוך וגם לרעך כמוך.

לא גרי צדק, במצרים לא היינו גרי צדק. במצרים היינו גרי עבודה והגירה. על זה נאמר, תוציאו לכם את זה מהראש. "וזכרת כי גר היית" ומשייכים את זה למצרים? במצרים לא ניסינו להתערות תרבותית דתית איתם אלא להיפך. למרות זאת, נאמר "כי גר היית בארץ מצרים" ולא גר צדק.

"לא תטה משפט גר ויתום", "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו".

האם על משהו מהחוקים האלה מישהו התעקש שיהיה כתוב לפי מסורת ישראל? האם זאת לא מסורת ישראל?

כי היה ברור שזה כך. היום זה לא ברור.

אז תכתבו בכל החוקים.

אני רוצה להציע, אדוני היושב ראש, שאם באמת אנחנו לא רוצים להזיק לכל פעולות החקיקה אלא באמת לדאוג לשבת, אז שני דברים. אחד, שכל פעולות החקיקה בבית הזה, לפחות שהחברים שלנו תומכים בהם וגם אני תומך בהם, יהיה כתוב: וישקלו שיקולים של מסורת ישראל.

אם אנחנו רוצים עכשיו באמת שלא יכריחו אנשים בשבת, אולי נגיע לדיון האמיתי? אני אומר לך את זה גם כיושב ראש ועדת הרווחה. לדוגמה, אם הם היו מוכנים לדון באמת, אז היינו אומרים: אחד, לא יכריחו אנשים לעבוד בשבת. שניים, גם מי שרוצה לעבוד בשבת, אולי בזה אני חלוק על חברי אילן גילאון, לא יוכל לעבוד יותר משתי שבתות או שלוש שבתות בחודש. לא משנה כמה בהקשרים האלה. למה? כדי לדאוג לשבת שלו באמת, שאולי צרכים סוציאליים דוחפים אותו ל-100%.

הוא אפילו לא רוצה להתגייר לפעמים כי אז הוא לא יוכל לעבוד בשבת במקומות מסוימים, בגלל שרק מעסיקים לא יהודים. אז אנחנו גם פועלים נגד הגיור בהקשרים האלה.

אני חושב שהדיון הזה הוא לא דיון לדחוף מילה בעין של החוק. הוא לא דיון לדחוף מילה מול עבודה בשבת. זה דיון הרבה יותר אמיתי. זה דיון שבטעות הוא יכול, מצד אחד, לצערי הרב, הוא יכול ליצור תחושה של אנטי יהדות, בגלל שאנחנו משתמשים בכוח. שניים, לצמצם את מסורת ישראל בלי באמת להרוויח משהו מעשי מבחינת העבודה בשבתות אלא רק להגיד: הנה עשינו.

אני לא יודע איזה פקידים ציטטו, את שר העבודה והרווחה. כמה פעמים הוא דיבר על השיקולים של השבת. הוא לא מהמפלגה שלי, כמה הוא הזכיר את השבת בשיקולים שלו, בצמצום שלו, בכל?

מה אנחנו מנסים? להכניס את כל השבת כולה במילה אחת בחוק שעות העבודה, במקום לעשות דיון אמיתי איך צריכה להיראות השבת במדינת ישראל? נתתי דוגמאות לאן אני חושב שצריך ללכת. תודה.

לי יש רק הערה של אחד שלא מתיימר לפרש כמוך את העקרונות היהודיים שלנו. זאת רפורמה אדירה מה שאתה אומר. זאת לא הוועדה הזאת. יש לנו ועדת רפורמות.

הם לא מוכנים, זאת הבעיה.

אני חושב שבאווירה אחרת ולא במסגרת פוליטית אחרת, כדאי שנדבר על הדברים האלה שאתם מעלים מכל הצדדים.

זה לא רפורמה, זה כבר רפורמים.

אז נבוא עם הצעה כזאת, שנמצא את הדרך לאשר אותה, להבין אותה או לחיות אותה. לצערי, כל פעם שמדברים בכנסת על משהו שהוא יהודי, יש מלחמה בין הגופים וזה נורא. אנחנו מפספסים.

גם גביזון מידן - - -

שמת לב שלא אמרתי את המילה חוק.

נכון. גם גביזון מידן לא בטוחים וגם אני לא בטוח שחוק זה הדבר הנכון. אבל אין כלום. פה עושים חוקים הפוך וזאת בדיוק הבעיה.

אלעזר, אני מוכן ללכת על רפורמה בעניין הזה. אבל אתה כל פעם מגיע לאיזה דיון כזה ואתה כבר יש לך פתרונות.

לא אמרתי.

אמרת שיש פתרון.

גפני, נתתי לך דוגמה לפתרון.

מסורת ישראל אתה יודע מה זה. אני לא רוצה להיכנס לנושא של דתי, אבל אתה מבין בחוקים. אתה יודע בדיוק מה זה פה מסורת ישראל. אתה לא טיפש, אתה בחור חכם.

חבר הכנסת יואב בן-צור.

אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת. בפתח דברי אני רוצה לומר לחבר הכנסת אילן גילאון שאתה לא רשע. אתה אחד מהצדיקים הגדולים בהליכותיך כאן במשכן. הלוואי והרבה חברי כנסת ילמדו מהליכותיך.

גמר אותי בפריימריז לגמרי.

אני אוסיף לו מלח. גם בעיריית אשדוד הוא עשה הרבה דברים וחסדים.

בכל זאת הוא היה סגן ראש עיר.

גם פה אין לי ספק שבסופו של דבר, מר"צ תשנה את פניה כשהוא יהיה יושב ראש מר"צ.

הרגת אותו עם מרצ ביחד.

עכשיו גם אותו וגם את מרצ.

הוא גם הרג וגם עשה וידוא הריגה.

החוק הזה הוא באמת חוק נדרש. כמו ידידי, חבר הכנסת אייכלר, אנחנו ישבנו מול מנכ"ל משרד הרווחה והוא אמר לנו: רבותי, גם אם אני רוצה להתחשב באיזה שהם שיקולים שעניינם שבת או מסורת ישראל, אין לי יכולת חוקית לעשות.

לכן התיקון הזה הוא נדרש.

אבל, אני חייב להוסיף משהו. הנקודה היא, כמו שאמר אלעזר, מה זאת מסורת ישראל? יבוא שר העבודה ואני לא מפקפק ביכולתו ובידיעותיו של שר העבודה לדעת מה היא מסורת ישראל ואז הוא יאמר: זאת כן מסורת וזה לא מסורת. אני חושב שיש גוף במדינה שהוא אמון על המושגים והביטויים לפרש מה היא מסורת ישראל. הגוף הזה זה הרבנות הראשית לישראל, שהיא גוף ממלכתי ולא פרטי. הגוף הזה אמור אולי לקבוע. צריך להוסיף בתוך החוק: "כפי שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל מה היא מסורת ישראל". לולא זה, אני חושב שאנחנו נהיה בבעיה ובוויכוחים חוזרים ואין סופיים מה היא מסורת ישראל.

התנועה הקונסרבטיבית, התנועה המסורתית, יש תנועה.

שתקבע הרבנות הראשית לישראל או נציג שהוסמך מטעמה. זה מה שיהיה מסורת ישראל כי זה הגוף הקובע בישראל.

נציגי משרד העבודה.

אני אבקש להתייחס לטיעון שמנכ"ל משרד הרווחה אמר.

אני לא הייתי בישיבות. אני אסביר את החוק.

נאמר פה שהמנכ"ל שלכם אמר שהוא לא יכול לקבל החלטה כי חסר לו הסעיף.

ברשותך, אני רוצה להתייחס לחוק שעות עבודה ומנוחה ולהצעת החוק. המנכ"ל לא נמצא כאן.

אז אני מבקש שתבדקי איתו.

אני מבקשת להציג את החוק כפי שאנחנו מבינים אותו.

אני אומר לכם שלא נוכל לדבר על הרביזיה לפני 11:23.

אני סגנית ליועצת המשפטית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

קודם כל חשוב לומר מה זה חוק שעות עבודה ומנוחה. החוק בא בעצם לתחום את שעות העבודה של העובד כדי לקבוע מה יהיו שעות המנוחה של העובד. מכאן שהחוק קובע כל מיני הגבלות, הן בקשר להעסקת עובדים בשעות רגילות אל מול שעות נוספות, הן בקשר להעסקת עובדים בימי עבודה רגילים אל מול המנוחה השבועית, הן בקשר להפסקות, הן בקשר להפסקות שצריכות להיות בין יום אחד למישנהו.

בקשר למנוחה השבועית, החוק קובע וזה הכלל כי אסור להעסיק עובדים במנוחתם השבועית אלא אם כן ההעסקה מותרת לפי סעיף 12 לחוק. כלומר, הכלל של החוק איסור העסקת עובדים.

איסור העסקת עובדים בשבת.

איסור העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי. זה הכלל.

לכלל הזה שתי תכליות ואלה באו לידי ביטוי בבג"צ ובבית המשפט העליון. תכלית אחת היא תכלית סוציאלית, לדאוג באמת לרווחתם של עובדים. תכלית אחרת היא תכלית של צביון המדינה כמדינה יהודית. בעצם שתי התכליות ואיסור השבת, זה גם בא מגובה בפסיקת בג"צ בעניין הספציפי הזה של איסור העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי.

יום המנוחה השבועי נקבע בחוק בקשר ליהודים כיום השבת. בקשר למי שאינו יהודי, נקבע שישי], שבת, ראשון, לפי מה שנהוג עצמו. הוא יכול לבחור בתחילת העסקתו איזה יום הוא ייקח כיום המנוחה.

אני אציין שמבחינת התכלית של האיסור, ואחר-כך נדבר הוא ההיתר, החוק קשור גם לאמנות בין-לאומיות, שאמנם חלקן נחתמו לאחר חקיקת החוק, אבל גם באמנות בין-לאומיות שישראל אישררה ושם נקבע שיש לשאוף שיהיה יום מנוחה אחיד בתוך המדינה, בהתחשב במסורת המקום. זה כתוב גם באמנה 104 לארגון העבודה הבין-לאומי וגם באמנה 106 של ארגון העבודה הבין-לאומי. הסיפור של מסורת בכדי לקבוע איסור העסקה ביום מנוחה שבועי הוא לא המצאה ישראלית אלא שהוא כבר נקבע באמנות.

בשאלת ההיתר, סעיף 12א, הוא רוצה לקבוע מה הן אותן עילות שבהתקיימן ניתן לשר לשקול בעצם מתן ההיתר. אותן עילות הן הגנת המדינה, ביטחון הגוף או הרכוש, תהליכי עבודה, פגיעה רבה בכלכלת ישראל או סיפוק צרכים של הציבור שהם חיוניים לציבור או חלק ממנו. כלומר, יש שיקול דעת לשר להתיר, בהתקיים אחת העילות הקבועות ב-12א לחוק.

כמובן, וכפי שהוא מפרש גם את הסעיפים האחרים של החוק, בבואו לתת היתר, הוא צריך לקחת בחשבון שהתכלית היא האיסור, כי אנחנו רוצים לשמור על יום המנוחה של העובד. באין ברירה, מכיוון שחלות אחת העילות שקבועות ב-12א, השר ישקול מתן היתר.

זה לא אומר שהוא ישקול את תכלית האיסור כפי שפירטתי קודם, אבל הוא צריך לבחון בהתקיים אחת העילות מתן היתר.

מה שנעשה בהצעת החוק הזאת, בסופו של דבר, זה לעגן את אותם שיקולים שבסופו של דבר יש לשקול בתכלית האיסור.

זה לא אומר שלא נעשה. זה כן נעשה, אבל מה לעשות? אם יש צרכים אחרים שנובעים מאותן עילות של 12א ואי-אפשר לדחות את העבודות ואי-אפשר להגיד לעובדים לא לעבוד באותו יום, אז השר ייעתר וייתן את ההיתר. השר הוא מי שהואצלה לו סמכות לפי סעיף 22 לחוק.

בסופו של דבר, אנחנו מעגנים, וכך נכתב בדברי ההסבר, את אותם שיקולים שמאחורי האיסור, שהם שיקולים שהם תכלית החוק. את תכלית החוק צריך לשקול גם במתן היתר.

האם אתם יודעים או מודעים למקומות עבודה שמגיע מישהו ואם הוא אומר שהוא לא יכול לעבוד בשבת לא קולטים אותו.

זה סעיף אחר בחוק.

אני שואל, האם אתם מודעים? יש תלונות כאלה?

למה שזה יגיע אליהם בכלל?

אני רוצה להסביר. יש סעיפים אחרים בחוק שקובעים - - -

לא, אי-אפשר, זה לא קשור. יש לי דיון המשך.

חברים, הלשכה המשפטית והיועצים המשפטיים הם לרשותכם לכל אורך השנה.

משפט אחד, אני רוצה להבין.

אמרת שיום המנוחה מוגדר וזה חלק מהשיקולים שהשר חייב לקחת. יום המנוחה ברור שהוא שבת. אני שואל עכשיו מבחינה משפטית מה זה יוסיף? אם ממילא, כמו שאת אומרת - - -

היא אמרה שהיא רוצה שזה יהיה בחקיקה.

אמרת דברים ברורים מאוד, היא לא השאירה שום ספק.

ברשותכם, אנחנו חוזרים לרביזיה.

מי בעד הרביזיה שהגשתי? מי נגד?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 4

נמנעים – אין

הרביזיה של חבר הכנסת אלי אלאלוף נתקבלה.

הרביזיה התקבלה.

מי בעד המיזוג של הצעת החוק הממשלתית עם הצעת החוק של חבר הכנסת גפני וחבריו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 4

נמנעים – אין

ההצעה למזג את שתי הצעות החוק נתקבלה.

ההצעה התקבלה.

עכשיו יש הסתייגויות.

אני רוצה להוסיף הסתייגות.

בסעיף א1 אני מבקש להוסיף: במתן היתר לפי סעיף קטן א', רשאי שר העבודה להתחשב.

אנחנו נקרא ונחזור אחר כך להסתייגויות.

אני אקריא את הצעת החוק ואז אני אציג את ההסתייגויות שהוגשו.

"הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16), התשע"ח–2017

תיקון סעיף 12

1. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, בסעיף 12 אחרי סעיף קטן א' יבוא:

א1. במתן היתר לפי סעיף קטן א', יתחשב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בשיקולים אלה:

1. רווחת העובד.

2. מסורת ישראל

3. קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית.

4. השפעה שיש במתן ההיתר על אופיו של המרחב הציבורי בו יתבצעו העבודות לגביהן מתבקש ההיתר.

5. כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכלית החוק".

ההסתייגות הראשונה שצריך להצביע עליה זאת ההסתייגות שהוצגה על-ידי חבר הכנסת מאיר כהן יחד עם כל סיעת יש עתיד.

אי-אפשר לחבר את כל ההסתייגויות?

לא.

הם מבקשים להוסיף צרכים של חיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ואזרחים ללא רכבים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות נפלה והיא תעלה למליאה במסגרת הצעת החוק.

להוסיף פסקה שאומרת שיש להתחשב ברגשות ובצרכים של כלל הציבור בישראל, דתי וחילוני.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות האחרונה של יש עתיד זה בסעיף א1, מה שהוצג עכשיו, להוסיף את המילים: רשאי השר להתחשב ולא יתחשב.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגויות של חבר הכנסת אילן גילאון וסיעת מרצ.

במקום מסורת ישראל יבוא צביון ישראל.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

גם היא תעלה למליאה.

לחילופין להסתייגות הזאת, במקום מסורת ישראל יבוא מסורת ישראל החילונית.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות אחרונה של סיעת מרצ, בפסקה 4 במקום "האמור בה" לכתוב: "תישקל מידת הפגיעה הצפויה במרחב הציבורי בין יום קודש ליום חול".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני דווקא הייתי מצביע בעד רק לא הבנתי מה זה.

כל ההסתייגויות נפלו ויעלו למליאה.

עכשיו אפשר להצביע על הצעת החוק.

רגע, אני רוצה לסעיף 5 גם להוסיף הסתייגות. "כל שיקול אחר שיש לו כדי להגשים את תכלית החוק, לרבות שלמותה של הקואליציה".

זה יעזור לך בפריימריז?

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אילן גילאון? מי נגד?

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות האחרונה של אילן גילאון היא של כל הסיעה.

בסדר.

אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק כפי שהוקראה. היא ממוזגת עם הצעת חוק של הממשלה ותגיע לשולחן ועדת הכנסת וממנה לדיון במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

מי בעד הצעת החוק כפי שהוצגה? מי נגד?

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 8

נמנעים – אין

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - התחשבות במסורת ישראל), התשע"ח-2017, אושרה.

הצעת החוק התקבלה.

אני מבקשת רשות דיבור במליאה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.