ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-23OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 535

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 11:18

1. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ יונה יוסי

2. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ כהן מאיר

3. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ פריג' עיסאווי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

יוסי יונה

מאיר כהן

איציק שמולי

טלב אבו עראר

ג'מעה אזברגה

סעיד אלחרומי

ג'מאל זחאלקה

אחמד טיבי

יוסף עטאונה

מרב שביב - סמנכ"לית תכנון ומדיניות, משרד החינוך

נח גרינפלד - מנהל אגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

שפרה שגיא - חברת ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

עאמר אלהוזייל - סגן ראש עיר, רהט

אסתר גרובגלד - מנכ"לית, המכללה האקדמית אחוה

משה קרוצ'י - דיקן הסטודנטים, המכללה האקדמית אחוה

סלימאן אלטלקאת - מנכ"ל מכללת "מרכז הנגב"

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

דוד קשני שני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

נשאת דמחלי - קידום סטודנטים ערבים, התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

1. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ יונה יוסי

2. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ כהן מאיר

3. הקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב, של חה"כ פריג' עיסאווי

כדרכנו בקודש, אני אחסוך את מילות הפתיחה שלי, כי אנחנו התחלנו באיחור בגלל הדיון הקודם.

כאיש הנגב אני יכול לומר לכם, חייבת להיות מכללה אקדמית בנגב. אני אומר שהיא חייבת, בהסתייגות מסוימת. אם אין מענה שהוא כולל הכול, כולל שפת ההוראה, כולל לתת את כל הפרמטרים המתבקשים כדי שתהיה מכללה מצליחה או שהסטודנטים שילמדו או שלומדים כבר, יצליחו ברמות גבוהות, כי אני יכול להעיד על חברי הכנסת שיושבים כאן, שהדאגה שלהם באמת שאם כבר יש בוגרים למכללות האלה, שהם בוגרים איכותיים. הם לא אחת מלינים על מכללות מסוימות שיוצאות משם בוגרים והם לא הכי מצוינים, בלשון המעטה, והם דורשים איכות, ועל כך אני מודה לחברי הכנסת.

חבר הכנסת הראשון המציע, יוסי יונה, בבקשה, בקצרה.

תודה, אדוני היושב ראש. למען האמת, הסוגיה הזו, אדוני, הגיעה לתשומת ליבי בביקור שערכתי לפני מספר חודשים בנגב ובמיוחד במועצה האזורית של בני שמעון, ואז דיברו איתי שם, יושב ראש המועצה האזורית שם, על איזושהי תוכנית להקמתה של מכללה בדואית באזור, ליד היישוב רהט, והוא אמר שהנושא הזה היה כבר בדיונים כאלה ואחרים, אבל בגלל התנגדויות משרדי ממשלה כאלה ואחרים הדבר לא הסתייע.

הנקודה החשובה כאן לפני שמדברים על המכללה, זו התופעה המאוד בעייתית שמערכת החינוך שלנו, של ההשכלה הגבוהה, אינה מצליחה לתת מענה לצורך של צעירים בדואים או לפחות לכולם, להגיע למוסדות להשכלה גבוהה, וכפי שאדוני גם אמר בפתיח של דבריו, אני בכל אופן באופן אישי לא סגור על מה הוא הפתרון, אלא על הצורך המאוד חיוני במתן פתרון לצעירים רבים, בדואים, להגיע למוסדות להשכלה גבוהה, להתמחות שם בתחומים מסוימים וכך גם להתפתח באופן אישי ולתרום לחברה בכללותה ולחברה שבה הם חיים ופועלים.

כתוצאה מכך שאין פתרון לחלק משמעותי או לפחות עד כה לא הוצע פתרון מעשי לבעיה הזו, אנחנו עדים לתופעה שבה צעירים בדואים נודדים לאזורי יהודה ושומרון למכללות לעיתים איסלאמיסטיות ורוכשים את ההשכלה החלופית שלהם שם וגם בחו"ל, במקום שהם ירכשו אותה - - -

אתה פוחד מהמכללות האיסלאמיסטיות.

אמרתי, ובין היתר המכללות האיסלאמיסטיות, ואם כבר פתחת בדברייך, אין לי בעיה לומר שלי יש בעיה עם חלק מהאוריינטציות הלימודיות שם, שאם יש בהן משום הגדלת הניכור והעוינות בינינו לבין אחינו הבדואים, אז בוודאי שיש בעיה, ואכן שמענו גם, ופה אני רוצה לציין אדוני באמת בקצרה, את הכתבה שנעשתה על ידי אוהד חמו מחברת החדשות, שלמעשה אני יזמתי לאחר שביקרתי שם, שאכן כאשר הוא דיבר עם חלק מהסטודנטים, אמרו לו שהם משתתפים במספר קורסים שלא כל כך לרוחם, אבל הם חייבים ללמוד אותם משום שזה חלק מהסילבוס של תפיסת הלימודים, לכן אני אומר באופן חד משמעי - - -

גם באוניברסיטאות פה יש את הבעיה הזאת.

מאוד יכול להיות, אבל בואו נאמר שאני הייתי יותר מעוניין שהאוריינטציה הישראלית היא זו שתהיה דומיננטית ולא האוריינטציה שמתקיימת באזורי יהודה ושומרון, בשטחים, ולכן אני מביא את זה כאן, אדוני, לפתחינו, ובראש ובראשונה לבוא ולומר, הביטו, ישנה בעיה, וכפי שאמרת אדוני בפתיח של דבריך, היה והמוסדות להשכלה גבוהה אינם מצליחים לתת מענה למצוקה הזו של צעירות וצעירים בדואים שרוצים לרכוש השכלה, מאוד יכול להיות שהפתרון יהיה מכללה, אבל בוודאי שאנחנו לא אומרים שזה הפתרון היחידי והבלעדי לבעיה שבה אנו דנים. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מציע שהישיבה הזאת לא תתייחס למכללה או לסטודנטים כבדואים. הצורך באזור מסוים למכללה לאזרחי מדינת ישראל, כי כשאנחנו מתחילים להביא את זה, אז אנחנו שומעים את חנין ואנחנו שומעים את יוסי וזה הולך למקומות לא נכונים. אני גר שם מ-1962. למדו בבית ספר שלי גם ילדים בדואים, גם ילדים יהודים. אני מטייל שם, אני הולך לשתות כוס קפה אצל החברים שלי, אני שומע את המצוקה. המצוקה בראש ובראשונה מתבטאת באי השילוב שיש היום לאלפי סטודנטים בדואים בתוך מוסדות ההשכלה שלנו. הייתי באחוה. 23% מהסטודנטים של אחוה הם בנות ובנים מהמגזר. בסמינר יש 50%.

טיילתי במערכת החינוך. ראיתי ניסיונות יוצאים מן הכלל של אנשי חינוך מהמגזר הבדואי וגם אנשי חינוך שבאו מהצפון להתמודד עם אתגרים בלתי רגילים בתוך אוכלוסייה שבחלקה הם בסוציו אקונומי הכי נמוך שראיתי, וזה בושה לנו כמדינת ישראל.

הנשיא של אחוה היה עד לא מזמן פרופ' אלקרינאוי.

מתוך המציאות הזאת אני מנסה לחשוב על פתרון. אני גם לא גיבשתי עמדה. אני יותר נוטה לכיוון של מה המדינה עושה בשביל שהסטודנטים והתלמידים ישתלבו בתוך מערכות החינוך האקדמאיות. אני לא חושב שהפתרון יהיה בזה שאנחנו נקים מכללה כזו או אחרת או איזה מסלול כזה או אחר שבו אנחנו נוריד את רף הכניסה וכו' וכו', כי בסופו של דבר ביום שבת אחרי שהייתי עם נכדי אצל איזה ארבעה רופאים, הגעתי לחדר מיון ויש שם רופא מפזורה שאני חושב שאתה מכיר אותו, שמייד עלה על העניין. יש שם חבר'ה פשוט נהדרים. הכאב הגדול, שכמדינה אנחנו לא מצליחים לתת פתרון. אתה בא לבתי ספר בפזורה, זה מתחיל שם, שהילדים עדיין לומדים בפחונים. חמשת אלפים ילדים מהפזורה לא נמצאים במערכות החינוך. מביאים אותי מדי פעם לאיזה בית ספר שבנו עם מזגנים ואומרים לי, כאילו ואני לא מכיר, הנה, בנינו בית ספר עם מזגנים, סוף סוף. לכן אני אומר, הדיון צריך להיות ממש דיון עקרוני ודיון של שיתוף פעולה. תעזבו רגע את הפוליטיקה. של שיתוף פעולה, של אוכלוסייה שלא מקבלת את מה שמגיע לה. מערכת החינוך לא נותנים את מה שמגיע, לכן צריכים לקחת את המכללות ואת האוניברסיטה, ומי שמגיש הצעה נהדרת, צריך לתגמל אותו. מי שפותח מסלולים טובים, צריך לתגמל אותם. צריך להיכנס לבתי הספר התיכוניים. בית ספר תיכון ברהט ובערוער צריך להיות בית ספר תיכון בדיוק כמו דימונה ובאר שבע, דבר אחד לא פחות. יש שם מורים נהדרים, בשפע.

זה יצא, נדמה לי, לפני שבועיים מאחת הישיבות שעשינו. צריך שמדינת ישראל והממשלה, אני מבין שאתם יושבים וגם אישרנו אתמול את הדוח של מרכז מוסאוא, שתהיה ישיבת ועדת כספים לקראת תקציב. אני חושב שאחת הדרישות צריכה להיות גם שלנו, גם של כל חברי הכנסת, במיוחד אלה שבאים מהנגב, שזו צריכה להיות תוכנית לאומית. ההתייחסות למערכת החינוך במגזר הבדואי, במגזר הערבי בכלל צריכה להיות תוכנית לאומית עם תקצוב מתקן, עם שינויים משמעותיים.

באשר למכללה, אני חושב שגם צריך לשאול את כל אנשי החינוך. שתקום מועצה של אנשי חינוך של הפזורה הבדואית, שתשב ביחד עם המל"ג, ואם הם חושבים שמה שצריך זה להקים מכללה ליד רהט או במקום אחר והמכללה הזאת תוקם ותהיה מכללה טובה עם רף מאוד גבוה, זה יהיה הפתרון, ואם הם חושבים שצריך להשקיע יותר בשילוב, שזה יהיה הפתרון.

באמת תודה רבה על הדיון הזה.

אני מודה מאוד לחברי הכנסת המציעים.

אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך והות"ת/מל"ג, קודם כול את העמדה שלהם. הצורך, יש? אין? מה יש, מה אין.

תציגי את עצמך בבקשה, גבירתי.

אני שפרה שגיא. אני חברת מל"ג. אני פרופ' באוניברסיטת בן גוריון בנגב וגרה בנגב, בעומר.

תגידי משהו על הקשר בינינו.

כן, יוסי יונה, אני הייתי הבוסית שלו.

תוך כדי שמאיר כהן דיבר, א', אני רוצה לציין שהיום הכנסת מציינת את יום היערכות ומוכנות העורף הישראלי לחירום, אבל הכנסת כולה מגויסת לנושא ויש לנו אורחים ממערך החירום.

נכנסנו אלינו תוך כדי הדיון. אנחנו מארחים תלמידות. מאיפה אתן?

אני מאריאל. אנחנו מהמכינה הקדם צבאית - - -

תודה רבה. אתם משתתפים בדיון שחברי כנסת יזמו על הצורך בהקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי בנגב.

בבקשה, גבירתי מהמל"ג, מאוניברסיטת בן גוריון, ותושבת הנגב, בין תל שבע לבאר שבע. הבנו שזה עומר, זו האפשרות היחידה.

בין תל שבע לאבו כף.

אני אולי אקדים ואגיד רק שאנחנו בחצי שנה האחרונה עוסקים הרבה מאוד, אני תיכף אתאר את הוועדה שאני עומדת בראשה, עוסקים הרבה מאוד בנושא הזה של הנגשת ההשכלה הגבוהה לקהילה הבדואית בנגב. דנים בזה בכל כיוון אפשרי. כל הוועדה, הגענו גם לנגב, ישבנו בחורה עם כל ראשי המועצות, נפגשנו עם צעירים ועם צעירות כאלה שנוסעים לחברון וכאלה שלא נוסעים לחברון. ישבנו עם כל המוסדות בנגב וביקשנו מהם הצעות מה לעשות ואיך לעשות. לפני שהגענו לאיזה שהן מסקנות שתיכף מירב שביב מות"ת תציג בפניכם את המצגת, ישבנו ודנו עם האנשים בדרום, בנגב, מקהילה הבדואית. לא באנו מלמעלה להגיד כזה ראה ועשה, ככה מתאים לכם, ככה לא מתאים לכם. זה דבר ראשון שהיה לי מאוד חשוב להדגיש. זה די נדיר, דרך אגב, שוועדה שרוב האנשים בה יושבים בירושלים, תל אביב וכו', מגיעה לדרום, לנגב. הם אמרו לי, לאן את מביאה? לסוף העולם שמאלה.

רק על הדבר הזה הייתי מפטר אותם.

נכון, גם אני, אבל התאפקתי, מאיר אמר זאת.

אני רוצה להיות הקטגור בקטע הזה. נכון שהיוזמה כולה, אנחנו רוצים להפריח את הנגב, לעזור. אשאל אותך שאלה. כנציגת מל"ג, האם אין מענה בנגב למכללה? למה יש צורך? אוניברסיטת בן גוריון לא מספקת זאת? תשתית אחרת אקדמית לא עונה על הצורך? אבקש תשובות.

קודם כול כשתראו את המספרים - - -

המצגת מוכנה.

על המצגת, אני לא אגיד את זה עכשיו כי תראו את זה במצגת, אז תראו שבאמת כרגע כל המכללות ואוניברסיטת בן גוריון ביחד, בנגב, לא נותנים תשובה מספקת. תיכף תראו איזה אחוזים קטנים שמצליחים בכלל להגיע - - -

יש בלשכה שלי שלט, "מה לא לימדו אותי במערכת החינוך". אז מסתבר שגם כשלא לימדו אותי, אני שואל את השאלות הנכונות. בואו נשמע. איפה המצגת?

גברת שביב תיכף תציג את המצגת, אבל אני רוצה להגיד לכם קודם באמת מסקנה שלדעתי היא החשובה ביותר אולי מכל המסקנות שתיכף תראו כאן. קודם כול באמת החשיבה היא להתחיל, כי כשמגיעים כבר להשכלה הגבוהה, זה כבר צעד אחד מאוחר מדי.

מה זה מאוחר?

מאוחר מאוד, והמסקנה היא שצריך ללכת עם משרד החינוך. זה חלק מהמסקנות שלנו, זאת אומרת שמערכת החינוך הגבוה גם תהיה אחראית על מערכת החינוך - - -

ההקדמה שנתת כיפרה לך על סוף העולם ימינה שאמרת על הנגב.

אני אמרתי ימינה? אני אומרת שמאלה.

בסדר, הבנתי אותך. אני הולך ימינה. כל אחד הולך לאיזה כיוון שהוא רוצה.

סוף העולם, זה הנכון.

זה לא סוף העולם. לוקח לי שעה מהבית, מהנגב לפה, כל יום.

אני מזדהה איתך. בכל זאת, אני חושבת שבאמת צריך להגיע בסופו של דבר למערכת החינוך ולשפר אותה ולתקצב אותה יותר טוב.

אני בימים האחרונים גם הגשתי הצעה לגני הילדים, איך אנחנו משלבים גני ילדים בחורה וביישובים יהודיים. הגעתי אליך, חבר הכנסת עטאונה גם היה תלמיד בבן גוריון, דרך אגב, להצעה על גני הילדים, זאת אומרת, המסקנה בסופו של דבר אחרי שנדון בכל הדברים שאנחנו מציעים להשכלה הגבוהה, כולל מכללה שנחשוב איך לעשות אותה, צריך להגיע להתחלת הדרך.

תודה רבה לך, פרופ' שפרה שגיא.

בבקשה, גבירתי, תציגי את עצמך. נעשה את זה טלגרפית.

מרב שביב, אני סמנכ"לית לתכנון ומדיניות במועצה להשכלה גבוהה, עוסקת כבר מספר שנים בנושא של החברה הערבית בכלל והחברה הבדואית בפרט.

קודם כול ברקע, אנחנו במסגרת הצוות הבין-משרדי ששפרה דיברה עליו, אנחנו יושבים בהרכב של מל"ג/ות"ת, משרד האוצר/אגף תקציבים ומינהלת הבדואים שבמשרד החקלאות ומשרד ראש הממשלה. זה צוות בין-משרדי והתוקף שלו הוא החלטת ממשלה שבעצם לראשונה שמה את הנושאים החברתיים - - -

מי נציגי האוכלוסייה בצוות?

הצוות הזה הוא צוות בין-משרדי. אין נציגים של החברה הבדואית, אבל כמובן שמינהלת הבדואים במשרד החקלאות יושבת שם מתוקף - - -

היא לא מייצגת.

חבריי, אנחנו מכירים את דעתכם על המינהלת, אז עזבו אותה, זה לא הדיון. פה אין קריאות ביניים, בוועדת החינוך, כי הפרוטוקול צריך לרשום את ההערות והוא לא יכול לרשום צעקות. בבקשה.

אני רוצה להדגיש שהעבודה הייתה לא רק במסגרת הצוות הזה, כלומר, אנחנו הזמנו מוזמנים נוספים, בראש ובראשונה משרד החינוך, מכון ברוקדייל שהוא מכון מחקר שעוקב אחר הפיילוט בספיר, תוכנית רואד שלנו להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית ונציג התאחדות הסטודנטים.

התהליך העבודה שלנו היה תהליך עבודה שהוא משתף. לא רק למדנו וניתחנו את הנתונים, אלא גם התייעצנו, כמו שאמרה שפרה, גם עם ראשי רשויות, נציגי חברה אזרחית וכו'.

עיקר העבודה שלנו עסקה בבחינת מודלים להרחבת פיילוט "שער לאקדמיה" בספיר, ואני תיכף אתאר את הפיילוט למי שפחות מכיר. לאחרונה הבאנו את ההמלצות לות"ת/מל"ג ויש כבר החלטות עקרוניות.

אז כמה נתונים, קודם כול נתונים רלוונטיים שהם בחינוך בחברה הבדואית.

(הצגת מצגת)

כמו שאתם רואים, קבוצת הגיל הרלוונטית, בני 17-18, כוללים כחמשת אלפים ושבע מאות תלמידים בדואים, מהם רק 74% לומדים בכיתה י"ב. יש נשירה גדולה שהיא בעיקר בכיתה ט' במערכת החינוך התיכונית, ואנחנו רואים את הירידה כשאנחנו הולכים ומתקדמים ומסתכלים על מספר הזכאים לבגרות ועומדים בתנאי הסף שהם רלוונטיים יותר לקבלה לאוניברסיטאות, אנחנו רואים את הירידה המשמעותית כשרק 23% עומדים בתנאי הסף, שזה שיעור שהוא כמעט כמחצית מהשיעור בחברה הערבית. אנחנו מדברים על סדר גודל של אלף, אלף ומאתיים למחזור, כל שנה, שעל פניו יכולים להתקבל עם הנתונים שלהם של תעודת הבגרות, שיכולים להתקבל למערכת ההשכלה הגבוהה.

אם תסתכלו על הטבלה התחתונה, אתם רואים את מספר המתחילים בשנה א' לתואר ראשון במוסדות בישראל. בשנת תשע"ז אנחנו מדברים על קצת יותר מאלף סטודנטים שהשתלבו בשנה א' בתואר הראשון. אני אציין שבתשע"ו המספר היה כשמונה מאות וחמישים והגידול הוא גידול של - - -

המגמה הולכת ועולה.

כן, אבל הגידול הוא גידול שהוא ספציפי מאוד למכללה חוץ תקציבית, שאנחנו עדיין רוצים לברר מה זה בדיוק הגידול הזה.

מה המניעים.

כן, ואיך הוא קרה. יכול להיות שיש כאן משהו שאנחנו חדש וטוב, אבל באופן הכללי הגידול הוא מאוד איטי בשנים האחרונות.

שיעור המתחילים ללמוד בשנתון ממוצע הוא כ-25%. תראו את השיעורים היותר גדולים של ערבים וכמובן הרבה יותר גדולים של יהודים שהם משתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה.

בואו נראה איפה הסטודנטים הבדואים לומדים. תסתכלו על השורה התחתונה של הטבלה. אתם רואים ששיעור הסטודנטים הבדואים שמשתלבים במכללות לחינוך הוא השיעור הגבוה ביותר. הרבה פחות, מצד שני, משתלבים או השיעור הנמוך ביותר הוא באוניברסיטאות, ומי שרלוונטי פה זה רק אוניברסיטת בן גוריון שפועלת בנגב או בעיקר אוניברסיטת בן גוריון, והשיעור שם הוא מאוד נמוך.

המכללות להוראה לא נלקחו בסקירה שלכם?

מכללות לחינוך, אמרתי, זה שיעור של כמעט 3%.

עדיין קבוצת הגיל 18 עד 22 בחברה הבדואית, שהיא הרלוונטית להשכלה הגבוהה מהווה 4% מכלל שכבת הגיל, ולעומת זאת בסך הכול אתם רואים שרק כ-1% משתלבים בתואר הראשון. אנחנו מבינים שהייצוג הוא מאוד נמוך ואנחנו חייבים לשפר ולהעלות אותו. זאת ההתפלגות המגדרית. רוב הסטודנטים הם סטודנטיות. הנשים הן מובילות. הן מובילות השינוי, כ-70% נשים משתלבות במערכת, וחלק מזה קשור לנשירה של הגברים במערכת התיכון.

חסמים – אני לא אעבור עכשיו על כל החסמים. אני מניחה שאתם מכירים ויודעים, אפילו יכולים ללמד אותנו, אבל כדי להכין תוכנית טובה צריך להבין טוב את החסמים בכניסה למערכת. חלק גדול מהחסמים מגיע ממערכת התיכון, אם זה הנושא של הבגרות, אם זה הנושא של הפסיכומטרי.

גברת שגיא, תקשיבי, אנחנו עשינו דיונים על תוכנית החומש ומכירים את הנתונים. הדיון מתמקד על הצורך בהקמת מכללה אקדמית. אנחנו מכירים את החסמים. תתמודדו, תטפלו בהם. אנחנו ניתן לכם רוח גבית.

חשוב שתדעו שות"ת/מל"ג קיבלו החלטה על יעד לגידול רב שנתי עד סוף החומש. אנחנו מדברים על גידול של כמה מאות סטודנטים בשנה א' עד לאלף וחמש מאות סטודנטים בתשפ"ב, וזה מתבסס גם על הגידול הטבעי וגם על התוכנית של משרד החינוך להגדלת שיעור הזכאים במערכת החינוך. אנחנו לא רק על שינוי כמותי, אלא אנחנו מדברים גם על שינוי איכותי. אנחנו רוצים לשים דגש גם על שינוי בתמהיל התחומים. אנחנו רוצים פחות חינוך והוראה למעט מה שבאמת נדרש למערכת החינוך. מה שנדרש היום זה מורים למערכת התיכון בהוראת המתמטיקה והמדעים ובהוראת שפות, ועל זה אנחנו נשים דגש. יש חוסר של בין מאתיים לארבע מאות מורים במקצועות האלה, אבל אנחנו רוצים פחות B.A רב תחומי. אנחנו רוצים יותר מקצועות שהם בוחרים לתעסוקה איכותית, כמו הן מקצועות ההנדסה, מתמטיקה, מדעים, רפואה ועזר רפואי וכדומה.

הפיילוט בספיר הוא פיילוט שבעצם נתן לנו, אנחנו בשנה השלישית עכשיו בפיילוט הזה. הוא בעצם ניסוי כלים שבא לעצב ולהתוות תוכנית שהיא אמורה להיות הדוגמא לאיך משלבים סטודנטים בדואים במערכת ההשכלה.

הם היו אורחים שלנו בדיון בכנס שדרות. בדיוני הוועדה הם היו אורחים שלנו.

אז אתם מכירים, אז אני לא ארחיב.

כל מה שאת נותנת לנו זה קדימון. אני רוצה שתתמקדי בקטע של הצורך במכללה. כל מה שמנית יעזור לנו גם אם יוחלט ותוקם מכללה, בלי שתהיה מעורבות והתערבות. אמרת טיפול הוליסטי כדי להביא את הבוגרים לתנאי הסף של האקדמיה. אנחנו לא שם אפילו.

אנחנו חושבים שהפיילוט הזה צריך להתקיים בין אם מדובר במכללה ובין אם מדובר - - -

חייב להתקיים.

המתווה הזה חייב להתקיים. המתווה הזה מדבר על כך שאנחנו כאן בעצם בשנת מכינה, מחברים אותה לתואר ראשון, מוסיפים נקודות זכות אקדמיות ועושים שם מעטפת מאוד רחבה שמתחילה מהקיץ, ממיון והכוון וחשיפה עד להשתלבות בשנה א' בתואר הראשון כדי להבטיח שילוב איכותי ולהבטיח שסטודנטים לא נושרים בהמשך.

מה שבחנו בצוות זה שלוש אפשרויות עיקריות. האפשרות הראשונה זה פתיחת שלוחה של מוסד ישראלי לבדואים בנגב. האפשרות השנייה זה פתיחה של מעין מכינה קהילתית או מכללה קהילתית. זה כתוב ממש בהחלטת הממשלה ואנחנו התייחסנו לזה. האפשרות השלישית היא יישום תוכנית "שער לאקדמיה" שבספיר - - -

התוכנית הזו כבר מיושמת?

בספיר היא מיושמת, אבל עכשיו אנחנו שואלים את השאלה איך אנחנו מגיעים בעצם לאלף וחמש מאות סטודנטים, איך אנחנו עוברים מפיילוט שהוא מאוד מצומצם ואיכותי. בספיר הם לא מגיעים אפילו למאה סטודנטים.

זו קבוצה קטנה מאוד.

הם מנסים והם לא מצליחים.

זה עדיין לא מיושם במוסדות אחרים. זאת התוכנית.

מה שטוב אצל הבדואים, שאין לכם את הפורום של הפרופסורים, יופי ואלה, שפתאום לא חוששים למרחב הציבורי ולא כלום, ושם אתם סלחניים והכול בסדר, ואני מצדיע למל"ג. פרופסור יופי. אם היא שומעת אותנו, היא מוזמנת להגיב בדיון. בבקשה, גבירתי.

לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות ויש חסרונות. אין פה איזשהו מתכון שאנחנו חד משמעית חושבים שיש לו רק יתרונות. היו לנו חילוקי דעות ועשינו דיון מורכב ושמענו את המוסדות ואת הגורמים האחרים.

הנושא של הקמה של שלוחה, לקחת ולהקים מוסד להשכלה גבוהה נוסף בנגב, לא משנה, בין אם זה יהיה של הבדואים או לבדואים, אנחנו חושבים שזה דבר שיהיה קשה מאוד לעשות אותו. אנחנו מתקשים היום בהגעה לגודל. אני הייתי במוסדות להשכלה גבוהה. יש לנו מחסור בסגל, יש לנו ירידה במחזור של מספרי הסטודנטים. יש קושי גדול ואנחנו חושבים שקודם כול צריך למצות את המוסדות.

אז זה שונה ממה שהתרשמתי מהדברים של פרופ' שגיא.

שניה, תן לי רק להשלים. האפשרות הראשונה הזאת שאנחנו פסלנו אותה די מהר, כי אנחנו חושבים שבאמת להגיע למוסד אקדמי איכותי צריך שנים של השקעה, צריך סגל אקדמי. אנחנו לא חושבים שיש עכשיו - - -

במילים אחרות אני אומר, עוד לא פתרנו את הבעיות של מכללות אחרות ואנחנו כבר נפתח עוד אחת שלא ניתן לה את המענה, ועוד לא גיבשתי את עמדתי הסופית אם צריך להקים או לא להקים, רק אמרתי.

אז זה קודם כול. האפשרות השנייה שדרך אגב עמדה על הפרק הרבה שנים, ואני יכולה להגיד שאני אישית חשבתי, וגם שפרה, חשבנו שזה הדבר הנכון. חשבנו על האפשרות להקים סניף של מכללה שהיא תפעל שנה או שנתיים בנגב, במקום שהוא מרכזי לחברה הבדואית ושהיא תוביל אחרי זה להשתלבות המוסדות להשכלה גבוהה.

לא הבנו. עוד פעם.

האפשרות השנייה היא להקים מכללה קהילתית. אין היום מושג כזה מכללה קהילתית במערכת ההשכלה הגבוהה. בכל זאת שמנו את זה על השולחן ואמרנו, אולי ניקח את הפיילוט שיש בספיר, את ההכנה שהם עושים לפני שנה א' ונעשה אותה מרכזית לכל המוסדות.

מכללה של הכנה?

של הכנה בעצם להשתלבות בלימודים אקדמיים.

כאילו שלב ביניים?

כן.

אבל עדיין לא שלב ביניים שהוא לגמרי מנותק מהאקדמיה.

הוא צריך להיות מחובר גם למערכת החינוך. אם רוצים שהוא יהיה שלב ביניים, הוא חייב להיות מקרין ויונק ממערכת החינוך.

נכון.

וממשיך אחר כך במוסדות שקיימים בנגב.

אנחנו רק זורקים באוויר. זה אפשרויות.

זה אפשרויות שדנו בהן.

ברור לנו.

מה היתרונות של מערך כזה? אז קודם כול נגישות פיזית. אנחנו מתקרבים לחברה הבדואית, אנחנו יכולים לרכז ידע והתמחות במקום אחד וזה משהו שהוא רחב יותר, כי בעצם אנחנו רואים ש-70% מהתלמידים בסופו של דבר לא מגיעים למערכת ההשכלה הגבוהה ומן מכללה כזאת יכולה להפנות גם להכשרה מקצועית, אבל בכל זאת פסלנו את האפשרות הזאת. אנחנו חושבים שהדבר זה הוא מורכב, הוא נפרד והוא מבדל והוא מחוץ לקמפוס אקדמי, הוא מאוד יקר ולכן חשבנו שמה שנכון וגם לאור הנכונות המאוד גדולה של המוסדות בנגב היום לפתוח את השערים, חשבנו שמה שנכון זה לקחת את מה שנעשה היום בספיר ולפתוח אותו בעוד מוסד אחד או שניים, בנגב. זה מתווה שיוביל קודם כל לשילוב ולא לבידול. זה מתווה שישמור על הרמה האקדמית. זה מתווה שיכריח את המוסדות האלה לפתוח את השערים ולתת את ההכנה הנכונה.

אני רוצה רק להראות את השקף הזה ועוד אולי שקף לסיום.

ההתחלה חייבת להיות במערכת החינוך. אתם רואים, אנחנו מסתכלים על כיתה ט', אנחנו יושבים היום עם משרד החינוך, הם משתפים פעולה בצורה מלאה. כל מה שקשור לנושא השפתי, למיומנויות למידה, כל ההכנה להשתלבות באקדמיה חייבת להתחיל במערכת התיכון.

ואנחנו נמצאים ב-21%, בתנאי סף.

נכון. אנחנו רוצים להגדיל את האחוז הזה.

תודה. את רוצה להוסיף משפט? בבקשה.

אני חושבת שהמצגת של מרב באמת הציגה את כל האפשרויות שדנו בהן. מה שלא דנו, זה במכללה באזור עידן הנגב. זה נושא שאני מדברת עליו לא בהקשר של מל"ג אלא כקבוצה. אנחנו מדברים עליו כבר די הרבה זמן יחד עם ראש עיריית רהט, יחד עם ראש המועצה של בני שמעון, ויש גם מקום בעידן הנגב.

המכללה שכדאי להקים שם היא לא מכללה שתהיה ממומנת על ידי ות"ת, כי זאת תהיה מכללה שאנחנו חושבים עליה באוריינטציה מקצועית.

מה שנראה זה שמכללה מסוג כזה היא תהיה עם אוריינטציה למקומות עבודה ולמפעלים שנמצאים בעידן הנגב, ואז האחריות היא על משרד אחר.

תודה. אנחנו מתרשמים שנעשתה עבודת חקר וצרכים.

מה שנראה על פניו כרגע, גם אם רוצים להקים מכללה, כנראה המועמדים אליה מקרב החברה הבדואית, אם 21% רק עונים על תנאי הסף, זאת תופעה חמורה שצריך לטפל בה ביתר שאת. אנחנו מדברים על זה שנים רבות. אני חושב שמערכת החינוך צריכה להתכנס ולטפל בזה באופן יסודי. האחוזים הם נמוכים ואם אני מבודד את הנשים מתוך ה-21% מהחברה הבדואית, אני אמצא אחוז נמוך יותר בקרב הגברים, כמעט לא מדיד. זה חמור. מיום ליום כשאני רואה את החבר'ה האקדמאים של החברה הבדואית שהגיעו לאקדמיה, וואלה, אתם חלוצים. אתם חוד החנית. בנתונים הסטטיסטיים האלה אתם חוד החנית.

הנושא המגדרי חשוב. טלב, מה זה הנשים עקפו אתכם ככה?

עקפו אותם אבל אין אף אישה מהערבים בנגב - - -

מהרשימה המשותפת.

חברת הכנסת.

אבל אני שמח שיש יותר בדואים ברשימה המשותפת. השתלטו עליכם. תודה.

אני רוצה לקיים את הדיון, מייד נותן לחברי הכנסת. לסירוגין, אורח, חבר כנסת. אלחרומי.

תודה, כבוד היושב ראש, תודה לחבריי, חברי הכנסת שיזמו את הדיון, יוסי, מאיר.

אני מסכים לרוב הדברים שאמר מאיר כהן בנושא השילוב, בנושא שהפעולה שלנו צריכה להיות לכלל תושבי הנגב ללא הבדל בין יהודים, ערבים ובין ישובים שונים, אבל הצורך במכללה בנגב, ברהט בפרט, הוא צורך מיידי. אני לא רוצה כאן לפרוס את כל הנתונים של החבר'ה מהמגזר שלומדים גם בשטחים וגם בחוץ לארץ, אלפים. המכללות בנגב ואוניברסיטת בן גוריון לא נותנים את המענה, ולא מהכיוון של הפוליטיזציה. אני לא רוצה להוביל את זה למקום של פוליטיזציה. לא רוצה את הכיוון הזה ולכן מבחינה נורמטיבית, מבחינת צורך מיידי חייבים להתחיל במהלך של הקמת מכללה שתתפתח לעתיד, גם לאוניברסיטה ובפרט ברהט, ואני מחדד את הנקודה הזאת.

אין לי ספק, והייתי מצפה מהתשובה של המל"ג. ברגע שזרוע ממשלתית היא הנציג בוועדה הבין-משרדית שקיימת לבחון את הנושא הזה, זאת התוצאה. יש בין ראשי הרשויות אנשים אקדמאיים. יש את ד"ר מוחמד אל נברי עם פוסט דוקטורט בכימיה. יכולתם להזמין אותו להציג את העמדה של המגזר הבדואי. יש את ד"ר עאמר אלהוזייל שיושב כאן. הוא סגן וממלא מקום ראש עיריית רהט. יכולתם להזמין אותו להזמין את העמדה של המגזר הבדואי.

אני אומר גם כיושב ראש ועדת ההיגוי העליונה של האזרחים הבדואים בנגב, הזרוע הממשלתית לא יכולה להיות תחליף לנבחרי ציבור בכל סוגיה שתידון בנושא הבדואים. תודה, כבוד היושב ראש.

תודה. ד"ר עאמר אלהוזייל, בבקשה.

שלום לכולם, אני מודה לכם על ההזמנה לדיון החשוב הזה.

הקמת מכללה, למעשה היא על סדר יומה של עיריית רהט משנת 2000. יש שטח של 75 דונם, מאושר סטטוטורית בעידן הנגב ויש תוכניות מוכנות להקמת המכללה ואפילו אומדנים להקמת המכללה. המכללה אמורה להיות באזור התעסוקה המשותף בינינו לבני שמעון ללהבים, והיא אמורה להיות מכללה רב תרבותית שילמדו בה יהודים וערבים.

מאז אישור השטח הסטטוטורי, בהכנת התוכניות, אנחנו הגענו להסכם עם אוניברסיטת בן גוריון לתת לנו חסות למכללה הזו. הגענו להסכם עם מכללת אחוה וספיר שהם גם שותפים להקמת המכללה הזו. התפשרנו מהחלום להיות מכללה בבת אחת, עצמאית, למכללה שתתחיל בשנתיים ובשנה השלישית ימשיכו שם - - -

עם התנאים של האוניברסיטה ושל המכללות האחרות.

כן. הגשנו את התוכניות לות"ת ולמל"ג. שפרה וכולם עודדו את המגמה, כולל הגברת שיושבת כאן. משום מה בשלב כלשהו הכול נסוג מהחלום הזה, הכול נסוג מהרעיון ומתחילים לקבור אותו.

אנחנו בעיריית רהט, אנחנו במגזר הערבי בכלל, חושבים שצריך להקים מכללה אקדמית בתאום עם מוסדות ההשכלה הגבוהה על פי ההסכמים שהגענו איתם. למה לסגת אחורה ולמה לא להתקדם? מאחר ויש לנו פוטנציאל אדיר של סטודנטים וסטודנטיות. רק בטווח של שמונה שנים אחוז בוגרי תואר B.A משכבת גיל 25-53, עלה מ-2.3% ל-9% ועדיין יש נהירה להשכלה הגבוהה. אף מוסד אקדמי ישראלי בדרום לא יכול לבנות אותו והם מודים בזה.

היא אומרת שיש בעיה של מרצים. אדוני היושב ראש, זה לא נכון. נעשה גם מבחן ברמה הזו. יו"ר ועדת ההיגוי להכנת התוכנית המקצועית של המכללה הזו, גורי זילכה, הוא היה סמנכ"ל של הות"ת בהקשר הזה והוא גם הכין בהקשר של האם יש זמינות של מרצים או אין זמינות של מרצים, וכן הוכחנו שיש זמינות למרצים, לכן החשיבות כאן היא באמת שהוועדה הזאת כן תקבל החלטה שהתוכנית להקמת המכללה ברהט כתוכנית ברמה המחוזית בכלל צריכה לקום.

תודה. סלימאן אלטלקאת, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול אני באמת מברך את כל הנוכחים. אני מודה ליוזמים על הדיון החשוב הזה. מבחינת אולי חלק מהנוכחים זה עוד דיון של ועדת החינוך, אבל מבחינתי כמי שעוסק כמעט שמונה עשרה שנים בתחום הזה, ומבחינת החברה הבדואית, זה דיון מאוד חשוב והרבה מאוד עיניים נשואות לדיון הזה.

אני דווקא הייתי רוצה להתחיל במשהו הרבה יותר חיובי. קורה משהו במגזר הבדואי בנגב, משהו מאוד יפה וכדאי דווקא להתחיל בו את השיחה הזאת, שהיום יש מודעות מאוד גבוהה בקרב הציבור הבדואי, להשכלה גבוהה כמפתח לקדמה ולהשתלבות נכונה בחברה ובשוק העבודה, בעיקר נשים.

הזכירו כאן אוניברסיטאות ומוסדות. אני רוצה דווקא לברך על זה שהיום אלפים נוהרים ולומדים בכל העולם, בחו"ל, בירדן, גם בתחומי הרשות הפלשתינית, והשאלה החשובה שמתבקשת כאן, למה לא כאן? למה לא בנגב? למה לא בבאר שבע?

אני אצמצם את הדברים שלי במשפט אחד ואני אסיים בזה. מכללת מרכז הנגב כמכללה שפועלת כמעט שבע עשרה שנים מול האוניברסיטה הפתוחה ומול המועצה להשכלה גבוהה, אני מניח כאן על שולחן הוועדה הצעת תוכנית למכללה קהילתית שהיא דגם קיים כמעט בכל מדינות העולם חוץ ממדינת ישראל, והיא כמו שאמרו כאן צוות המל"ג, היא באמת יכולה לתת מענה והיא יכולה להוות כדגם שאיתו נתחיל את העבודה ואת העשייה.

אני גם מציין כאן שיש באמת עשייה של המועצה להשכלה הגבוהה. אנחנו לא מתחילים מאפס. יש הרבה עשייה, אבל אנחנו רחוקים מלתת מענה הולם לאוכלוסייה הבדואית. תודה.

תודה. יוסף עטאונה.

אדוני היושב ראש, אני בתחילה רוצה להודות לחברים שיזמו את הדיון הזה, החבר יוסי יונה ומאיר כהן. אני חושב שהיוזמה והדיון הוא מאוד חשוב.

אני לא אאריך בדברים. אני איש חינוך, באתי מהנגב. שבע עשרה שנה הייתי במערכת החינוך. קידמנו מערכות חינוך. אני חושב שהגיע הזמן שבנגב תהיה מכללה עצמאית, רב תרבותית. אני גם מצטרף לדרישה שזה יהיה במקום מרכזי. ברהט יש את השטח, יש את הנכונות, יש את התוכנית שכבר הכינו ועבדו עליה איזה חמש עשרה שנה, שמגלגלים אותה, לכן חשוב מאוד להתמקד בתוכנית.

לצערי, במקום להתמקד בהקמת מכללה עצמאית ורב תרבותית לחברה הערבית בנגב, אנחנו מוצאים את תוכנית החומש ועוד תוכנית חומש, שמנסים להנגיש את ההשכלה. כשאני אומר להנגיש, גם במרכאות.

מכללות, באוניברסיטאות קיימות, הן לא נותנות מענה למספר הסטודנטים ההולך וגדל.

אתם אומרים במילים אחרות, אם תהיה מכללה ברהט עם אוריינטציה למגזר הבדואי, מספר הסטודנטים יגדל.

אני אומר לך, היום יש בחברון, יש בסח'נין, יש בג'נין, יותר מאלפיים סטודנטים - - - . יש היום בנגב מודעות להשכלה. יש בתי ספר בנגב, ורבים, של 30% עד 40% מהבוגרים ממשיכים להשכלה גבוהה ולכן יש צורך בהקמת מוסד עצמאי. גם צריך להיות בשיתוף עם מוסדות להשכלה שנמצאים בנגב, אוניברסיטת בן גוריון, ספיר ואחוה.

אני רוצה לתקן עוולה בעוולה. אני שואל שאלה. אם בנתונים שקיבלנו אחוז הסטודנטים שעומדים בתנאי הסף של המוסדות להשכלה גבוהה, של האקדמיה, הוא 21%, הרי המכללה שתקום בשיתוף בן גוריון, באישור המל"ג, תנאי הסף לא ישתנו. למה שמחברון יבואו ללמוד?

אני אגיד לך, תנאי הסף קודם כול היום בהתקדמות של מערכת החינוך בחמש השנים האחרונות, ואני אחראי על מה שאני אומר. אמרתי לך בוודאות, יש בתי ספר ש-30% מהבוגרים שלהם מצטרפים לאקדמיה, גם בבאר שבע, גם בספיר וגם באחוה, ואז הם יכולים גם לעמוד בתנאי הסף שהמוסדות להשכלה גבוהה מעמידים. הרי אותם תנאים הוא נמצא בסח'נין, הוא נמצא באלקסאמי והוא נמצא בחברון והוא נמצא באחוה.

יש היבט נוסף שזה נכון שמספר הבנות והנשים הלומדות הולך וגדל והיא פי 2 מהגברים וזה מבורך, אבל עדיין יש חלקים רבים של החברה המסורתית שלא שולחים את הבת לא לחברון, לא לסח'נין והוא רוצה לשלוח לרהט.

תודה. ג'בארין.

הפניה שלי לאנשי המקצוע בעיקר במל"ג ואולי גם במשרד החינוך.

זוהי שאלה מקצועית, היא לא שאלה פוליטית. בנגב קיימות מורכבויות שרק אנשי מקצוע יכולים לעזור לנו לגבש הצעת מדיניות ראויה, ואני אומר לכם שכיום יש לנו מספיק אנשי מקצוע שחוקרים את הנושאים הללו וחיים אותם, שיכולים באמת לתת לנו תשובה. פרופ' אסמאעיל אבו-סעד הוא אחד מהם. קיימים הרבה מרצים, אבו רביעה ואחרים.

בנוסף להנהגה הפוליטית והמקומית ביישובים, אני חושב לקבל החלטה כזאת צריך לשבת ישיבת עבודה עם האנשים הללו ולשמוע מה הם אומרים. אני חושב שהם אומרים לכם שמכללה קהילתית זאת התשובה הראויה וזה מה שיעשה את ההבדל. אני רואה אותך אומרת לא. אולי הגיע הזמן עם התכתיבים שבאים מלמעלה ואם שומעים את האוכלוסייה, מה היא אומרת - - -

היא לא הממסד.

אני לא פניתי אליה כממסד.

היא בניגוד עניינים איתך כרגע.

זה לא סותר שכל מכללה, אחוה, ספיר וכולם יעשו תוכניות מיוחדות, אבל השינוי לא יהיה אם לא יתבצע אותו מהלך שתהיה מכללה שיש לה אופי קהילתי.

תודה יוסוף. המסר הועבר. אבו עראר.

תודה, מכובדי היושב ראש, ולחברי הכנסת המציעים, בראשם פרופ' יוסי יונה על הנושא החשוב הזה.

אני שמח מאוד שהמל"ג סוף סוף הגיע למסקנה שיש צורך בהקמת מכללה אקדמית למגזר הבדואי. הרי אלפי סטודנטים בדואים נודדים לצפון או לספיר או לשטחים או לחו"ל. לא כי אהבו את זה או תחביב בשבילם שהם יעברו למקום אחר, אלא עומדים בפניהם חסמים.

לדעת כולם, למרות החסמים, למרות היעדר המשאבים התקציבים, כל מה שעומד בפניהם, אבל יש לנו את האחוז הגדול בנגב לפחות, בין המצטיינים בכל התחומים, לפחות ביישוב ערערה בנגב. יש שישים או שבעים רופאים רק בערערה. בנגב יש לנו מאות רופאים, אנשים משכילים.

אני רוצה להתייחס לוועדה הבין-משרדית. אני לא יודע מה הקשר בין ההשכלה ובין מה שאנחנו מבקשים בתחום החינוך לבין הכנסתו של משרד החקלאות.

המינהלת.

היא אמרה משרד החקלאות, גם אורי אריאל.

טלב אומר במילים אחרות, מקומה של המינהלת לא במשרד החקלאות, במיוחד שאורי אריאל הוא שר החקלאות.

בדיוק. כבוד היושב ראש, אני רוצה שאנחנו נהיה כאן נבחרי ציבור מעורבים, חברי כנסת אפילו, אני אגיד לך למה, כי ראשי הרשויות, חלק מהם, כשעושים את הסיור ומעורבים בעניין הזה, חלק מהם מתנהגים כפקידים. תכניסו שם חבר כנסת או שניים, בוועדה הזו. לחילופין, אולי עד שתוקם המכללה הזו, ייקח לנו כמה שנים. אני לא יודע מה הלו"ז. לחילופין, אני מבקש להכיר במכללה הקיימת. יש לנו מכללות פרטיות קיימות במגזר הבדואי. אם באמת זה ייקח שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, יש לנו מכללות קיימות. לבחור אחת מהן ולהכיר בה. תודה רבה.

תודה. גם זו הצעה. חנין זועבי, בבקשה.

תודה. קודם כול אני רוצה להוציא מה אנחנו לא רוצים בכלל. בשביל לצמצם את האפשרות.

להתמקד יותר בפתרון.

כן. אנחנו לא רוצים עוד מכללה שהיא תנוהל על ידי קריטריונים מסחריים, סף קבלה נמוך, סף יציאה של סטודנטים, נמוך ושיקולים מסחריים ושיקולים של עוד מכללה. אני חושבת שאנחנו צריכים להוציא את זה מהפטרון שלנו, כי אנחנו סובלים מרמה נמוכה של סטודנטים שהם בוגרים של המכללות האלה.

צודקת. צריך להעריך שזה נאמר.

שניים, מה אנחנו לא רוצים? אנחנו לא רוצים גם מכללות כמו אחוה וספיר, ש-90% מהסטודנטים הערבים שנכנסים, נכנסים לתחומים של רב תחומי, הוראה ו-B.A כללי, שגם הם לא תורמים לא לשוק העבודה ולא תורמים להתפתחות של החברה והם גם לוקחים ממשרד החינוך 50 מיליון שקל.

חנין, את יודעת שחברי כנסת אחרים לא יודעים כמה אפשר ליהנות ממך בוועדת החינוך, אלה שמפריעים לך בוועדות אחרות. יבואו לפה, ייהנו ממך.

אז אנחנו לא צריכים את זה. אני גם פונה לד"ר עאמר. אנחנו צריכים באמת לחשוב עם כובד ראש האם היכולת האקדמאית שלנו לפתוח מכללה אקדמאית עם צוות שהוא מוכשר. אני לוקחת את ההצעה של מכללה קהילתית שהיא אולי תחנת ביניים.

לתקופת זמן קצובה.

מכללה שהיא מן להרחיב את התוכנית של מכינה, לחזק את בוגרי החינוך העל יסודי ושלב ביניים בין התיכון לבין האקדמיה. לחשוב בכובד ראש עם תנאי סף לא כמו המכללות שהזכרתם אלא כמו אוניברסיטאות, וככה באמת לחזק את התשתית האקדמאית.

תודה. אזברגה.

טוב, אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון המעניין.

אני מתחיל מאיפה שסיימה חנין. בהחלט אני תומך בכל מה שהיא אמרה לגבי העניין. רק אני רוצה להביע את מורת רוחי מהעניין של מינהלת הבדואים שנכנסת לכל עניין ועניין.

זה לא הדיון.

זו דעה, ואנחנו חייבים להגיד את זה. זה מרגיז.

אני מאמין שהחינוך מתחיל מאפס, מתחיל גם מהגן.

מלידה.

מהגן ואחר כך יסודי ובית ספר תיכון. אני אתן דוגמא פשוטה. הייתה יוזמה של הקמת בית ספר תיכון פרטי. 96%, כל הנתונים שהוצגו קודם זה אפילו לא קרוב לשם. 96% הצלחה בבגרות ועם ממוצע כזה גבוה שמכניס את כולם לאוניברסיטאות, וזה איכות. מה שאנחנו מחפשים, לא רק כמות, גם איכות. למה אני אומר את זה? כי יש לנו דוגמאות גדולות כמו נגיד אם אתה לוקח את מכללת אלקאסמי למשל, זו הצלחה אחת לעומת מכללות אחרות שזו לא הצלחה.

בלי שמות. יהיה דיון מיוחד על זה.

לגבי כוח האדם שהציגה גבירתי, מרב ושגיא. אני חושב שזה לא כל כך מדויק. הנתונים והמציאות אחרת. ככה אוניברסיטת בן גוריון. אני אומר לך, יושבי ראש חוג, מרצים הרבה מתוך המגזר הערבי בדרום, זאת אומרת יש כוח אדם. תודה.

תודה. מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש. אני מצטרף לשני דברים, אחד, מה שאומר חברי יוסף ג'בארין, שיש לנו אנשי מקצוע שיכולים באמת לעשות איזה מחקר. המחקר הזה יהיה מחקר מקצועי ולדעת מה באמת אנחנו צריכים בנגב לאחינו הערבים הבדואים שם. זה אחד.

שניים, אני עם העניין של האיכות. הכוונה, אנחנו לא רוצים כמות. כמות, אתם יודעים, יש לנו אחד עשרה אלף מורות ומורים שמחכות ומחכים למשרה.

לא רוצים תעשיית תארים.

אנחנו רוצים גם איכות, לכן אני עם ההצעה של המכללה הקהילתית אבל שלא תפגע גם באיכות, כי גם אנחנו רוצים שהבוגרים שלנו יהיו ראויים ולא פחות מהאחרים.

תודה. כל הכבוד. זחאלקה, אחרון חברי הכנסת, ואחר כך ניתן לאחוה, ונסכם.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לתת מבט כללי.

אתה בוודאי מכיר את האמרה, אני לא יודע מי אמר אותה, "היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה". מה זה אומר? אם אנחנו מיישמים את זה באמת, צריך ללכת על כך שציונים זה דבר יחסי. כלומר, אם תיקח כיתה בבית ספר הכי גרוע בארץ, עשרת התלמידים המצטיינים בכיתה הזאת - - -

שמעתי את ההרצאה הזו שלך כבר כמה פעמים. כל הכבוד.

כי פה קבור הכלב ופה עצם העניין. תיקח את עשרת התלמידים בבית ספר הכי טוב בעולם, הפוטנציאל של עשרת האלה ועשרת האלה הוא אותו דבר. תביאו אותם למבחן סף באוניברסיטה. כל העשרה בני העניים, הדפוקים, לא יכנסו, ועשרת האחרים מבית הספר, הם יכנסו. מה זה אומר? נעשה ניסיון וצריך לחשוב עליו, ואני קורא, אסור ששערי האקדמיה יהיו רק דלת אחת. זה טוטליטריזם, זה דבר אנטי דמוקרטי שתהיה דלת אחת להיכנס לאוניברסיטה או לכל מכללה. צריך עוד דלתות. אחת הדלתות, הניסוי המדהים, אני לא יודע למה מתעלמים ממנו, שנעשה באוניברסיטת תל אביב, שלקחו תלמידים שלא התקבלו לאוניברסיטה בכלל והכניסו אותם לפקולטה למשפטים, בהתחלה חמישה, אחר כך עשרה, אחר כך עשרים, אבל המעלה שלהם, שהם לא נכנסו לאוניברסיטה, הבגרות שלהם לא התאימה, הפסיכומטרי לא התאים, שום דבר. הם הטובים ביותר בכיתות שלהם בבית הספר שלהם. בהצלחה אדירה.

מסכים איתך.

הממוצע שלהם היה יותר גדול, לכן צריך לחשוב על האזרחים הערבים בנגב במבט הזה שהם נמצאים במצב של הזנחה, של דיכוי ולתת אפשרות לטובים.

הערה אחת, דוגמא. חבר הכנסת טלב א-סאנע נרשם לבית ספר אורתודוכסי בחיפה. הוא נכשל בבחינות הכניסה. חנא אבו חנא, מנהל בית הספר האגדי שעדיין חי, אמר, אני רוצה אותו. אמרו לו, הוא נכשל. אמר, אבל הוא הטוב בכיתה שלו. אנחנו ראינו מה יצא מטלב א-סאנע אחר כך, עורך דין מצליח וגם חבר כנסת לא רע.

אז הגדרה גמישה של איכות.

על הדרך, גם הוא סיפר לנו שהוא מכיר את השירים של להקת כוורת.

"פה עצם העניין".

בבקשה גבירתי, בקצרה.

שמי אסתר גרובגלד, אני מנכ"לית מכללה אחוה. אני לא פוליטיקאית ואני הולכת לשורה התחתונה. שאלת האם להקים מכללה נוספת בנגב. אז אני מדענית. כששואלים אותי שאלה, אני חושבת מה המטרה. השאלה שלי, האם אנחנו רוצים שילוב או האם אנחנו רוצים פירוד. אם אנחנו רוצים שילוב של החברה הבדואית בחברה הישראלית, אז התשובה ברורה ואתה לא צריך דיון לטעמי. אם אנחנו רוצים פירוד, אז גם התשובה ברורה ובואו נקים מכללה. באחוה יש לנו 30% של סטודנטים מהמגזר הבדואי. אני, מעבר להיות מנכ"לית, אני גם ד"ר לכימיה, מלמדת כימיה. שנה א' אני מלמדת בכיתה במדעי החיים, לא חינוך. כאילו זה כבר סטיגמה. בשנה א' יש במדעי החיים מעל 50% מהמגזר הבדואי. שנה א' הם יושבים לי ככה, שתי קבוצות. אני נכנסת, מימין, לא יודעת למה, מימין הבדואים - - -

ככה זה גם בחברה הישראלית, דתיים, חילוניים.

יש להם מעבדות משותפות, יש להם תרגילים משותפים. אין להם ברירה. שנה ג' הם מתערבבים.

אנחנו לא שם, גבירתי.

לא, זאת שאלה חשובה.

משפט סיכום.

אני חושבת שצריך שילוב ואם אנחנו רוצים שילוב, אי אפשר לעשות אותו על ידי פירוד.

לגבי השנתיים האלה, אני אומרת לך, אני יודעת איך אני מקבלת את הסטודנטים האלה בשנה א', לא מדברים מילה עברית. אתם יודעים מה אני עושה בכיתה? אחרי שניים-שלושה שיעורים, אני כבר מזהה את הסטודנטים הבדואים המצוינים, והרבה פעמים זה המצוינת. אני אומרת לה, אני מרוקאית מהבית, אז אני קצת שומעת ערבית. אני ממנה אותה כמתורגמת או כמתורגם וכל פעם שאני מגישה בעיניים שלהם שהם לא מבינים מה אני מדברת, אני אומרת, תסביר להם, תסביר בערבית. אז תביאו לי אותה אחרי שנתיים, אותו דבר, לא מדברים עברית - - -

רבותיי, אני אגיד לכם, שילוב אנחנו רוצים ושילוב מתקיים קודם כול בהעלאת אחוז הזכאים ותנאי הסף למעל 50%, כי חלקם בחברה הישראלית, כמו בחברה היהודית ולשם אנחנו חותרים, ולמצוינות. תודה.

הסיכום הוא אחד, פרופ' שגיא ומרב שביב, אני מבקש את תשובת מל"ג/ות"ת להצעה שעלתה מרוב חברי הכנסת, שימצא את האפשרות האחת שאת הצעת, בשלב ביניים לתקופה שתיקבע על ידכם, על ידי מומחים של המכללה הקהילתית, שתשמור על תנאי סף גבוהים של האקדמיה, גם תחזק את מערכת החינוך, גם תיתן שער כניסה לאקדמיה. תוך 45 יום תשובה.

המל"ג כבר הכריע.

אני קורא למל"ג להתכנס ולקבל החלטה לאור הדברים שנאמרו כאן. תביאו בפניהם את הדברים.

אני מבקש מהמל"ג שיתכנס שוב לדיון חוזר ויקבל החלטה נוספת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:22.