ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 658

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' בטבת התשע"ח (19 בדצמבר 2017), שעה 9:30

במסגרת ציון יום הסוכרת הבינלאומי בכנסת על סדר היום: מצב הסוכרת והשמנת יתר בחברה הערבית בישראל

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יואב בן צור

מסעוד גנאים

אחמד טיבי

מאיר כהן

עאידה תומא סלימאן

יוסוף עטאונה

אגף לתזונה, משרד הבריאות - ענבר צוקר

מומחית ברפואה פנימית ומנהלת המחלקה לבקרה, משרד הבריאות - איריס לייטרסדורף

מקדם בריאות, משרד הבריאות - נסים עאסי

מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות - רונית אנדולט

מדריכה מרכזת חינוך לקידום הבריאות, משרד החינוך - רונית וייסברג

אחראי רפואה, המוסד לביטוח לאומי - יהודה ששון

יושב ראש המועצה הישראלית לסוכרת - פרופסור איתמר רז

מנכ"ל האגודה, האגודה הישראלית לסוכרת - מרדכי פרלמוטר

מנהל יחי' הכבד בהדסה עין כרם, ההסתדרות הרפואית - ריפעת ספדי

מנהלת המחלקה לאיכות קלינית, קופת חולים מאוחדת - ליאורה ולינסקי

יועץ מנכ"ל לטיפול במגזר הערבי, שירותי בריאות כללית - זאהי סעיד

אחראי על נושא הסוכרת, שירותי בריאות כללית - עבד אל עדי זועבי

חוקרת בכירה, מכון גרטנר - קטלין פרדריך

יועצת מקצועית לחינוך תזונה לגיל הרך, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי - ורד סגל גרייבר

יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי - דב צ'רניחובסקי

אחות, חברת care שירותי רפואה - רולה אכתילאת נאסר

מתאמת בריאות, עיריית רהט - סארה אבו ציאם

רכז, עמותת מהיום-הפורום הישראלי לאורח חיים בריא - איתי גוטלר

דוברות, עמותת מהיום - הפורום לאורח חיים בריא - פנינה שלו

מתמחה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לאורה ביניאמינוב

מוזמן/ת - שרית בן נעים

מוזמן/ת - אריאל בן נעים

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: האגודה לזכויות החולה, מאוחדת) - אבישג שחם חדד

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים

במסגרת ציון יום הסוכרת הבינלאומי בכנסת על סדר היום: מצב הסוכרת והשמנת יתר בחברה הערבית בישראל

בוקר טוב לכולם, אני אחליף את יו"ר הוועדה.

אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: מצב הסוכרת והשמנת יתר בחברה הערבית בישראל, במסגרת ציון יום הסוכרת הבינלאומית.

אני מברכת את האורחים, את פרופסור רז, שעושה עבודה נהדרת בעמותה שלו ולכן הזמנתי אותו. אני מברכת כמובן גם את חברי הכנסת.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה במסגרת יום הסוכרת הבין-לאומי, שהכנסת מציינת היום בדיונים בוועדות וגם במליאת הכנסת.

הנושא של הסוכרת אי-אפשר לנתק אותו מדיון שהיה פה אתמול בנושא של סימון המוצרים, חינוך החברה הישראלית להבין את גורמי המוות שהם סוכר, שומן, נתרן. אתמול היה לנו דיון של שלוש שעות וביום רביעי נמשיך בדיון ונסיים את הרפורמה של סימון המוצרים.

בסוף אנחנו נותנים לציבור לאכול אוכל, שגם אם אנחנו נותנים לו את השיקול הדעת לבחור, דווקא את האוכלוסיות החלשות ביותר מדרדרים להשמנת יתר ובעצם מביאים אותם למצבים קשים.

אתמול דיברתי עם אלי אלאלוף ואמרתי לו שניהל עשר שנים מרכזים לנוער בסיכון והיו אצלי הרבה אוכלוסיות רווחה. זה היה כל הזמן עניין כזה, אבסורד, שדווקא החבר'ה המוחלשים ביותר הם השמנים יותר. דווקא אוכלוסיות חזקות יודעות לצרוך מזון בריא יותר.

לכן אני מקווה וגם נדון בזה היום, איך עושים את האיזון. דווקא האוכלוסייה שהכי צריכה את החינוך הזה והכי צריכה את המודעות הזאת ולא נחשפת אליה זאת החברה הערבית והחברה החרדית. גם החברה היהודית הענייה נחשפת באמת לעניין הזה של השמנת יתר. כל הזמן דיברנו על איזה מוצרים. אחת הבעיות היא, שהמוצרים הזולים יותר נמכרים יותר והזולים ביותר הוא הפחות בריא. בדרך-כלל, מוצר בריא הוא מוצר יקר יותר.

ברשותכם, פרופסור רז יפתח ואחריו חברי הכנסת.

יש לך מצגת?

לא, אני מוותר על מצגת מקוצר זמן.

משרד הבריאות, לכם יש מצגת.

אני ראש אגף התזונה במשרד הבריאות ואני מייצגת כאן גם את פרופסור איתמר גרוטו. יש כאן צוות ממשרד הבריאות, שאחראים על הבקרה, על הניתור וגם על חלק מההתערבויות שנעשות במגזר הערבי.

אנחנו נציג לכם בכמה דקות את עיקר הדברים. אחד הדברים המרכזיים הוא שאין לנו היום זיהוי של האוכלוסייה הערבית ולכן אנחנו עושים את זה בכל מיני דרכים, אבל זה לא זיהוי מוחלט, מפני שזה לא אחד מהדברים שחובה לדווח עליהם בתיק הרפואי. לכן קשה מאוד לדעת כמה התערבויות נעשו וערכים מוחלטים. עושים את זה לפי ערים. יש כל מיני דרכים שמנסים לבדוק את זה, אבל זאת לא התמונה המלאה. אנחנו חוששים שהתמונה המלאה פחות טובה מאשר מה שאנחנו מציגים.

אני רוצה להזמין את קטי ממכון גרטנר. הם עשו מחקר מאוד חשוב בנפת חדרה. למעשה הם הראו שניתן לעשות שינוי בחברה הערבית. זאת אומרת, למרות שהמצב מאוד קשה מבחינת סוכרת והשמנה, התערבות אינטנסיבית עובדת. אני חושבת שחשוב שקטי תציג את זה בעצמה.

(מוצגת מצגת)

שיעורי תמותה מסוכרת בקרב נשים וגברים בחברה הערבית בישראל גבוהים פי 2 עד 3 יותר מאשר בני אותו מין בחברה היהודית. הבדלים נוספים באותו כיוון רואים גם בשיעורי תמותה ממחלות לב וכלי דם.

על-פי נתונים כלליים, הימצאות הסוכרת עומדת על 10.3% בקרב יהודים מבוגרים ועל 18.4% מקרב ערבים מבוגרים. סוכרת מקדימה הופעתה - - -

זאת פעם ראשונה שלך בוועדה, ברוכה הבאה.

אני לא צריכה שתקריאי לי. אנחנו יודעים לקרוא ואנחנו קוראים. תגידי את הנקודות החשובות.

מה שחשוב פה זה שהסוכרת מתפתחת אצל ערבים 11 שנים לפני היהודים. זה חשוב בגלל שהם עדיין בגיל העבודה. יש פגיעה במשפחה וגם במערכות הבריאות ברווחה בגלל אובדן שנות עבודה. פה אתם רואים את שיעור הסוכרת שאינה מאובחנת.

הבעיה היותר גדולה זה איזון סוכרת וזה פחות טוב אצל הערבים מאשר אצל היהודים. זה לא בגלל שהם לא מקבלים תרופות מתאימות. הם מקבלים אינסולין כמו יהודים ואפילו יותר. יש עוד גורמים כמו תזונה שמאוד משפיעים. במחקרים מצאנו שחצי מערבים עם סוכרת לא ביקרו מעולם אצל דיאטנית ולא קיבלו ייעוץ תזונתי מדיאטנית. עוד שליש מהחולים לא קיבלו בשנה האחרונה אפילו שיש איזון.

רק שליש מהחולים ראו דיאטנית בשנה האחרונה. זאת אומרת, הם בכלל לא נמצאים במעקב תזונתי.

למה?

כי אין דיאטניות דוברת השפה הערבית.

יש אבל לא מספיק.

תכף נעסוק בזה.

אנחנו עשינו התערבות עם חולי סוכרת בעלי איזון גרוע מאוד. רק עם ארבעה מפגשים עם דיאטנית ראינו ממש שיש שיפור. זה נשאר גם שישה חודשים לאחר ההתערבות.

אנחנו יודעים שהשמנה מקדימה את הסוכרת. פה ההבדלים הגדולים בין יהודים לערבים מתחילים אחרי גיל 35. 10 שנים אחרי זה אנחנו רואים גם כן הבדלים גדולים בשיעורי סוכרת בין ערבים ליהודים.

לפני כן זה היה רק נשים מעל גיל 35?

כן, פה ראינו את ההבדלים הגדולים.

אנחנו רואים בכלל השמנה בנשים ערביות פי שניים מהאוכלוסייה ולכן סוכרת יותר שכיחה.

ברור, כי השמנה באה לפני סוכר.

השמנה מרכזית, שזה בעיקר בבטן, גם כן יש שיעור גבוה אצל נשים ערביות.

בשקף הזה נראה לכם מודל של תכנית התערבות אינטנסיבית שמכוונת להשיג אורח חיים פעיל וירידה במשקל על-ידי ייעוץ תזונתי ופעילות גופנית. התכנית הופעלה במשך שנה במדגם של נשים ערביות מהמשולש אשר סבלו מהשמנה.

זאת התערבות מיוחדת שעשיתם בוואדי ערה כדי לבחון.

כן.

ניתן לראות מהשקף מימין שבהתחלה אחוז מאוד קטן מהנשים הערביות היו עושות פעילות גופנית מספקת, בערך 6%. אבל אחרי שנה של התערבות, הנשים בהתערבות האינטנסיבית, רבע מהן הגיעו ליעד בפעילות הגופנית. אחרי 6 חודשים רבע הגיעו ליעד ירידה במשקל ושמרו את זה עד שנה.

בשקף הזה אפשר לראות שגם כן היתה התערבות מתונה. ההתערבות המתונה זה לא היה מספיקה כדי להציג ירידה במשקל. גם זה לא עזר לשפר את ערכי הגלוקוז בדם או שומנים בדם.

לעומת זאת ההתערבות האינטנסיבית, שזה בקו הירוק, חל שיפור מאוד טוב.

גם אצל הילדים.

גם היה שיפור במדדי איכות חיים בקרב הנשים בהתערבות האינטנסיבית וגם חלה ירידה במשקל של ילדיהם.

אני רוצה להגיד מה היה המחיר של ההתערבות. הנשים השתתפו בתכנית במשך שנה. זה היה 8 שעות דיאטנית, 2 שעות מאמן כושר ו-66 שעות מזכירות. זה היה פעמיים בשבוע אבל זה היה קבוצתי. זה היה פעמיים בשבוע מאמן כושר, פעם דיאטנית אישית ופעם סדנה תזונתית.

התערבות מאוד אינטנסיבית יחסית למה שקורה היום. זאת התכנית של ואדה ערה.

רונית, אני רוצה להבין.

התכנית הזאת היא תכנית רק של משרד הבריאות?

זאת היתה תכנית של קופת החולים הכללית.

רצו להראות שבעצם, התערבות אינטנסיבית עובדת גם במגזר הערבי.

מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?

אני לא יכולה לרסן את עצמי. זאת פעם שנייה שאני שומעת. הוכחנו שאפשר לעשות שינוי באוכלוסייה הערבית, אמרת בהתחלה. עכשיו את אומרת: התערבות אינטנסיבית, כאילו האוכלוסייה הערבית היא מחוץ לכל שינוי.

ההתערבות האינטנסיבית היא בכל אוכלוסייה.

אני מדברת על צורת הביטוי, גברתי היושבת ראש.

זה מקומם פשוט. אם התפיסה היא, שצריך מחקר להוכיח שאכן שינוי עלול לקרות בתוך האוכלוסייה הערבית, זה מעיד על תפיסה מוטעית לגמרי.

אבל עושים את זה גם באוכלוסייה היהודית.

לא לזלזל בהערה.

אני אסביר לכם איך זה יעבוד. היחידים שמעירים בקריאות ביניים זה חברי הכנסת. כל אחד יהיה לו את הזמן שלו להתייחס, אני מבטיחה.

תבהירי לחברת הכנסת לגבי ההערה שלה.

קודם כל, תודה על ההתייחסות שלך.

אנחנו לא אומרים שהחברה הערבית שונה מהיהודית במובן הזה. אנחנו אומרים שהתערבות אינטנסיבית עובדת. אם הובנתי לא נכון, אז קחי את דברי כמו שאני אומרת אותם.

כל תכנית התערבות אינטנסיבית בחברה יהודית או ערבית היא חשובה והיא תעבוד.

בכל חברה צריך לעשות התערבות אינטנסיבית, בטח בחולי סוכרת, כי זאת אוכלוסייה עם תחלואה מורכבת ועם דפוסי התנהגות קבועים וקשה לשנות דפוסי התנהגות. אנחנו יודעים את זה בכל אוכלוסייה. רק רצינו להראות שכשעושים התערבות אינטנסיבית זה עובד.

נכון, אבל זה עובד בכל מקום, גם אצל חרדים, גם אצל חילונים, זה לא משנה. ברגע שיש בעיה באוכלוסייה מסוימת צריך לטפל בה.

נכון. הדגש היה על האינטנסיביות של ההתערבות ולא סוג האוכלוסייה. אם הובנתי לא נכון אז אני מתקנת.

אנחנו רוצים להראות את הנתונים של רשם הסוכרת, כי מה שהוצג כאן זה תכנית מאוד ספציפית באזור מסוים. אנחנו רוצים להראות את גודל המצוקה ואת גול הצמיחה של התחלואה. את זה חשוב לנו מאוד להראות.

דוקטור ענבל צוקר מהמלב"ם, תציג את הנתונים.

חשוב להגיד שיש לנו רשם לאומי לסוכרת שמקבל דוח אחת לשנה מכל קופות החולים על כל החולים שעונים לקריטריונים של חולי סוכרת. מדובר ברשם שהוא עם תעודת זהות מוצפנת, כך שאנחנו מקבלים דוח פרטני על כל חולה. שוב, יש פה את הנקודה, שבגלל המגבלה של זיהוי הלאום בקופות, אין לנו נתונים פרטניים, למרות שתיאורטית היו יכולים להיות לנו. לכן הזיהוי של האוכלוסייה הערבית הוא רק לפי יישוב מגורים. יוצא שאנחנו בעצם מזהים רק את הערבים שגרים ביישובים ערביים בלבד. כשליש מהאוכלוסייה הערבית חיה בערים מעורבות ואז הם לא מזוהים לנו ואנחנו לא יכולים להבדיל בין ערבי שגר בעיר לערבי שגר בכפר.

ממה שאנחנו רואים כאן, ביישובים הערביים, שיעור הימצאות הסוכרת הוא ב-40% יותר גבוה משיעורי הימצאות הסוכרת ביישובים היהודים. אנחנו רואים את ההבדלים האלה בכל קבוצת גיל, במיוחד מגילאי 35 ומעלה, שזה יותר סוכרת סוג 2 שקשורה בהשמנה. בנוסף, חולי הסוכרת הערביים, כפי שכבר צוין, הם צעירים יותר. חלק מזה נובע מכך שהסוכרת מופיעה אצלם מוקדם יותר.

שיעורי ההשמנה בקרב חולי הסוכרת הם גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית מול האוכלוסייה היהודית. זה משפיע, בין השאר, על איזון הסוכרת, כפי שנראה בשקפים הבאים. אחוז החולים שיש להם סוכרת שהיא מאוד לא מאוזנת, כשהסף נקבע כ-9 מיליגרם אחוז של המוגלובין הוא גבוה יותר. שוב, ההבדלים האלה מופיעים בכל קבוצת גיל.

גם הגילאים הצעירים, שבהם ההשפעה על כל ההופעה של סיבוכי סוכרת היא הכי משמעותית.

באופן אופקי, אחוז הסוכרת המאוזנת הוא הרבה יותר נמוך באוכלוסייה הערבית.

אנחנו רוצים להציג את הנתונים באשר למה שאנחנו עושים מבחינת בקרה ותכניות לאומיות, כי זה חלק ממטרת הדיון.

זאת בדיקה שנעשתה מול הלמ"ס, כמה בעצם מקבלים הדרכה תזונתית מדיאטנית? אנחנו רואים שזה מעט מאוד יחסית. אתם יודעים שנותנים כסף לקופות החולים כדי שיעשו קבוצות לטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר. אנחנו יכולים לראות שיחסית, האוכלוסייה שמגיעה לקבוצות האלה היא בעיקר משתייכת למעמד סוציו-אקונומי הבינוני והגבוה והרבה פחות למצב הסוציו-אקונומי הנמוך. מעניין שדווקא האוכלוסייה הערבית מתמידה בטיפול הרבה יותר. זה יתרון מאוד גדול, כשכבר יש קבוצות וכבר מגיעים, אז ההתמדה יותר גבוהה.

רגדה, תציג את התכנית של משרד הבריאות. יש תכנית לאומית לטיפול באתגרים הבריאותיים של האוכלוסייה הערבית. אחד הנושאים המרכזיים שהולכים לדון בו זה נושא הסוכרת.

אני מאגף התזונה.

התכנית היא תכנית לאומית יחד עם הממשלה. התכנית מכוונת לבריאות האוכלוסייה הערבית על כל הרבדים. אחד הדברים שהתכנית מכוונת עליה היא סוכרת, תזונה והשמנה.

זאת תכנית שאתם מפתחים עכשיו.

נכון. ביום חמישי זה המפגש הראשון מכוון סוכרת השמנה. אנחנו ממש בהתחלה. אני לא מרכזת התכנית. התכנית מרוכזת על-ידי דוקטור שלומית אבני שלא נוכחת היום.

מה אנחנו עושים באגף? אני בעצמי בתפקיד חדש במשרד כשנה באגף לתזונה תחת פרופסור אנדוולט. עשינו מיפוי לצרכים בתוך האוכלוסייה הערבית ממוקדים בסוכרת והשמנה. עשינו שיתופי פעולה גם באופן עקרוני מבחינת יצירת שיתופים עם השטח, עם אנשי מפתח בתוך החברה, כדי לקדם את הנושא ולפעול בכל מיני רבדים: קופות חולים, בתי חולים. יחד עם עמותות וקולגות וחברים, שאני רואה שהם גם נמצאים נכון להיום.

מבחינת נתונים. ברשותכם, אני רק רוצה להראות את גודל הבעיה מבחינה תזונתית. זה לגבי בני נוער והעיגול מראה את בני נוער מהאוכלוסייה הערבית. אפשר לראות שמבחינת שתייה ממותקת, בני הנוער מגיעים לממוצע של 50% של שתייה, כשהחברים שלהם באוכלוסייה היהודית מגיעים לסביבות ה-25%. אנחנו כמעט עוקפים אותם פי שניים.

אם אנחנו מסתכלים באוכלוסייה המבוגרת בתדירות השבועית, אנחנו גם יכולים לראות את האחוזים הגבוהים שלנו ממוקמים בתדירות השבועית לגבי צריכת משקאות ממותקים ובאוכלוסייה היהודית אפילו האחוז הגבוה לא צורכים פר שבוע.

מבחינת פעילות בקרב האוכלוסייה הערבית לבני נוער. בני הנוער אצלנו פחות פעילים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. אפשר לראות את זה בנתונים מבחינת האחוזים.

באופן עקרוני, תכניות שגם רצות וגם רצו קודם. בסקר בשירות בריאות השן לתלמיד מ-2007, באוכלוסייה הערבית רק 14% מתוך התלמידים היו חופשיים מעששת ולעומתם 50% מהאוכלוסייה היהודית. אנחנו אוכלוסייה הטרוגנית. אם נסתכל פר אזור, למשל, לגבי רהט, 90% בתכנית התערבות בטיפת חלב לבריאות השן, היו בסכנה גבוהה לעששת בשיניים לגבי יהודים כשהתזונה היתה המקור העיקרי לבעיה.

תחומי הפעולה מתחלקים לשניים. משרדית, מבחינה אסטרטגית, אנחנו לוקחים חלק בוועדות, עדכון הנגשת מידע לאוכלוסיית אנשי מקצוע דרך עבודה משותפת עם הפורום לעמותת עתיד. יושב פה הקולגה שלי בוועדה, ד"ר נועה זידן.

הנגשת מידע תזונתי, אם זה באתר המשרד, אם זה בפייסבוק שהוקם בשפה הערבית. נכון להיום אני עורכת האתר. הוא עלה לפני מספר ימים בשפה הערבית שמכוון לאוכלוסייה בליווי תכניות לאומיות החל מהגיל הרך עד הגיל המבוגר. אנחנו מנסים גם להתאים תרבותית וגם מבחינת שפה.

תודה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת ראש.

אני מאוד מצטערת, דווקא הייתי רוצה להמשיך את הדיון, זה דיון מאוד מעניין. לפני זה גם קיימתי דיון אצלי בוועדה בנושאים שקשורים לבריאות נשים ועלה הנושא של סוכרת בצורה מאוד ברורה. גם משרד הבריאות עצמם אמרו שאולי זה לא מכסה את גודל התופעה באמת. רואים שהנשים הערביות הן הקבוצה שהכי נפגעת, או, הכי סובלת מהתופעה או מהמחלה. זה מחייב פעילות מאוד אינטנסיבית ואני יודעת שיש.

קודם התקוממתי לא במקרה. אני חושבת שלפעמים אנחנו לא מודעים לדברים שחוזרים עליהם וכן אומרים משהו. ידוע שכל התערבות אינטנסיבית בכל חברה כן עושה שינוי לטוב ולרע. אין החברה הערבית יוצאת מן הכלל. להדגיש כאילו היה צריך מחקר כדי להבין את זה, אני חושבת שזה מעיד על אחת הסיבות. אני יודעת שלא מוצא חן בעיניי חלק מה שאני אומרת, אבל אני בכל זאת אומר, כי לפעמים צריך לקלוט איך הדברים שלנו נופלים על האוזן של האחר ולא רק איך אנחנו מתכוונים להגיד אותם.

מבחינה זאת, אני חושבת שחלק גדול מהבעיה הוא בהרגלי אכילה אבל הוא גם כן קשור במצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה הערבית ובמיוחד של הנשים הערביות.

כאשר אנחנו מסתכלים ורואים את המחירים של האוכל הבריא, שיכול באמת לחסוך מאיתנו את הבעיה הזאת ומסתכלים על המחירים של האוכל שיכול להוביל אותנו בקלות לבעיה, אנחנו מבינים למה באוכלוסייה הערבית הבעיה הזאת יותר רווחת ומבינים למה אצל הנשים, שגם הן נמצאות במעגלי העוני הרבה יותר מגברים, אפילו בתוך האוכלוסייה הערבית.

אני חושבת שגם כן אי-אפשר להתעלם מהעובדה, כאשר מדברים על פעילות גופנית, להסתכל מה המצב שלנו בכפרים ובערים הערביות ואיפה אפשר לעשות.

איפה אפשר לעשות ריצת בוקר.

אפילו ללכת ברחוב באזורים מוארים שאנשים יעשו בהם התעמלות או הליכה בצורה יותר בטוחה.

הדבר השני שאי-אפשר להתעלם ממנו. אני לא מקבלת את ההערה שאי-אפשר לזהות בין ערבי שגר בכפר או ערבי שגר בעיר בגלל ששליש מהאוכלוסייה נמצאים בערים מעורבות. בסופו של דבר יש ערים ערביות. אפשר לעשות השוואה בין כפרים ערביים לבין ערים ערביות כמו נצרת, אום אל פאחם, שפרעם.

את צודקת רק חבל שאי אפשר לזהות גם את אלה שגרים בערים מעורבות.

זה נכון, כי בעיניי הנגשת הדרכים שאפשר להתמודד עם הבעיה והמצב הסוציו-אקונומי אצל חלק מאלה שגרים בערים מעורבות, יעדכן אותנו וייתן לנו להבין את התופעה יותר. אני חושבת שאפשר לבקש.

למשל, אני באה מהעיר עכו. אני יודעת שהעיר עכו ונצרת – במקור אני מנצרת והיום אני גרה בעכו – שתי הערים האלה יש בהן אחוז ההשמנה הכי גבוה בין הנוער. כלומר, זה צירוף קטלני במקרה הזה, מקווה שלא.

אני בטוחה שכשנבדוק בתוך האוכלוסייה של עכו, נראה שבתוך האוכלוסייה הערבית ובתוך חלק מהאוכלוסיות היהודיות ממעמד סוציו-אקונומיות נמוך, התופעה היא יותר גבוהה.

אני יודעת שמודעות היא חשובה אבל בלי מערך שלם של שינוי התשתיות בתוך האוכלוסייה ועבודה לשינוי, אולי סובסידיה לאוכל בריא.

אנחנו מתעסקים בסבסוד של הלחם המלא כמעט שנתיים.

אני מצטערת שאני צריכה לרוץ לוועדה.

אני מבקשת לדבר בקצרה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה גברתי היושבת ראש. אני מברך על קיום הדיון החשוב הזה.

נברך גם את חברי הכנסת שהצטרפו.

אין ספק, נברך את כל האורחים.

נברך גם את אחמד טיבי שיש לו יום הולדת היום.

מזל טוב.

ביום ההולדת שלי אני מאוד מפוייס.

גברתי היושבת ראש, אין ספק שהדיון הוא חשוב וגם הנתונים הם חמורים מאוד. בידינו יש הרבה נתונים על האחוז הגבוה של הסוכרת וההזמנה בקרב האוכלוסייה הערבית. היתה גם כתבה בעיתון לפני שלושה ימים על בני נוער. העיר שלי, סחנין וגם טייבה ועוד ערים ערביות, שבהם אחוז בני הנוער הם מעל ומעבר בהשמנה. מדובר בחיי אדם, מדובר בסכנת חיים. כאשר מדברים על סכרת והשמנה זאת סכנת חיים. כולנו צריכים בסוף להתערב. בסדר, את הנתונים, את האבחון מכירים. נו, אחר-כך, מה נעשה? מה לעשות כדי באמת לעצור את התופעה הזאת, לעצור את הבעיה הזאת בשני המישורים. המישור האחד הוא המישור הטיפולי.

המישור החשוב ביותר, מאחר ואנחנו מדברים על השפעת אורח החיים וכל מה שקורה במרחב ובסביבה, אז העניין של החינוך הוא חשוב מאוד.

הייתי רוצה שנציגים של משרד החינוך יהיו פה. הייתי רוצה לשמוע אם יש להם תכנית על חינוך לבריאות בבתי הספר?

אנחנו רואים בעיה בחברה הערבית ועם התלמידים הערבים. האם יש משהו מיוחד? דובר על תכנית חירום בכל העניין של הסוכרת וההשמנה בחברה הערבית.

שמענו את הנתונים ואנחנו רוצים לשמוע איך מתמודדים עם הבעיה הזאת.

תודה רבה.

בבקשה, פרופסור רז.

תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי ותודה לכם שהגעתם.

אני רוצה לברך את אלי אלאלוף ואותך. אני חושב שאתם עושים דברים גדולים. אני מאוד מקווה שהתקנות תאושרנה מחר. אני חושב שזה דבר ענק ואני חושב שהכנסת הוכיחה את כוחה בעניין הזה.

באותה נשימה, אני רוצה רק להזכיר לכם ששני מיליון ילדים, בעיקר בכפרים הערביים לא יזכו לפיקוח על מזון בריא בבתי הספר בגלל 30,000 תלמידים חרדים, למרות שמשרד החינוך ומשרד הבריאות הסכימו ביניהם שני השרים להחריג את אותם 30,000. למרות זאת, זה תקוע במשרד המשפטים.

רק להגיד לכם כמה חשובה עבודת הכנסת בדברים האלה. אי-אפשר להשאיר את הדברים האלה על משרדים בלבד.

לסכם מה שנאמר. השמנת יתר באוכלוסייה הערבית היא בולטת ביותר. למעשה, פי שניים השמנת יתר. פי שניים עד שלוש סוכרת ופי שלוש תמותה בנשים סוכרתיות ופי שנתיים תמותה בערבים סוכרתיים.

השמנת ילדים. הילדים הכי שמנים במדינת ישראל זה או מה שאת הזכרת, אבל בעיקר הילדים הערבים. הם בעיקר אלה שמונגשים להם המשקאות התוססים הגרועים ביותר ושמענו שהם גם אלופים בשתייה שלהם. אנחנו יודעים את זה. אין מה לדבר על זה, סיכמתי את זה.

מה הבעיה? הבעיה שאין תכנית לאומית. אנחנו שומעים פה הצעות. למשל, אני רוצה להגיד לך, חסרים 1,000 מגרשי ספורט בבתי ספר ערביים. מישהו הזכיר את זה פה? לא. אני יכול לתת לך רשימות של דברים.

דיברו פה על הנגשה של מסלולי הליכה. אין תכנית לאומית בכלל לאורח חיים בריא ואין תכנית לאומית לאוכלוסייה הערבית לאורח חיים בריא. אין תכנית. אפילו מה היינו רוצים שיקרה עוד שלוש שנים, עוד חמש שנים, עוד 10 שנים. אף אחד לא מדבר על זה, אף אחד לא יודע על זה ולכן זה גם לא יקרה. כל שנה בוועדה יגידו את אותם מספרים, אין תוכנית.

משרד הבריאות עושה עבודה נהדרת. תכנית לאומית צריכה לצאת ממשרד ראש הממשלה ופה אנחנו חלוקים. אני יודע שאת חולקת עלי.

לא, למה?

כי אמרת לי את זה פעם קודמת, אולי לא הבנתי.

זה אינטרס של משרד ראש הממשלה וכל המשרדים שתהיה בריאות במדינת ישראל. רבותי, כל פעם שאני הולך עם אנשים אומרים לי: תראה מה קרה, נפל לי פה, קרה לי פה. אני אומר: יש דבר אחד חשוב בחיים שלנו וזה בריאות. מי שאין לו בריאות אין לו כלום. אם משרד הבריאות טוען שימותו 22,000 איש יותר אם לא נעשה איזה שינוי מינימאלי, אז מה עוד צריך כדי לעורר את משרד ראש הממשלה ואת כל המשרדים שיעבדו ביניהם וישתפו פעולה?

אני לא אמרתי דבר כזה.

בסדר, אז אני מתנצל. את יודעת שאני אחד המעריצים שלך ואת יודעת שאם הלחם הבריא יעבור, זה יהיה בעיקר בזכותך.

אני רק רוצה להגיד שתכנית לאומית זה לא רק תזונה. זה תזונה, זה ספורט, איך מנגישים אותם וזה חינוך. איך נכנסים לבתי הספר ולילדים ועושים את השינוי? זה רק בתכנית לאומית. אפילו אם לא נצליח ליישם אותה.

אנחנו עושים הרבה דברים. אנחנו בנינו אחודה. האחודה הזאת נכנסת לכפרים ערבים שונים, יחד כמובן עם משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש תכנית "אפשרי בריא" שהיא תכנית גדולה מאוד. גם זה עולה ויורד. בא שר חדש, התקציב נופל. בא זה, התקציב עולה.

אנחנו נכנסנו לכפרים ערבים. בנינו מנהיגות דתית. אני לא יודע אם את יודעת את זה. היום בכל מסגד, בכל מנזר, בכל מקום של דרוזים – הרי הם מקבלים בכל שישי, אחת לחודש, אורח חיים בריא. בנינו מנהיגות נשית במקומות האלה. אנחנו נותנים כספים מאיתנו כדי שהם יחזיקו מרכזי בריאות.

אבל זה לא צריך להיות כך. זה צריך להיות משהו שמנוהל על-ידי הממשלה.

יש גם את נושא מנהיגות דתית, אבל בשארה ידבר על זה.

בקיצור, חייבים תכנית לאומית. אני רוצה לומר לכם עוד דבר. איך אין פה היום את כל חברי הכנסת הערביים?

דווקא יחסית יש כאן הרבה. אל תשכח שיש ועדות במקביל.

אם זה יעזור לך, יש חבר כנסת מרוקאי.

אני יודע.

מאיר, אני מאוד מעריך את העשייה שלך ואתה צמוד לדברים. אני מצפה שכמוך יהיו לפחות 6-7 חברי כנסת ערביים שייקחו עליהם את המשימה הזאת לעשות את השינוי.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הייתי באבו דאבי לפני שבוע. זה היה יום אחרי שטראמפ נשא את הנאום שלו שגרם להרבה מאוד רעש. אני דיברתי לפני 2000 איש. אמרתי: לפני שאני נותן לכם את ההרצאה המדעית, אני רוצה לדבר איתכם. תיראו, זה הכול פוליטיקה.

זה היה על סוכרת?

כן, זה היה הכנס העולמי של סוכרת.

תיראו, בואו רגע ניפרד. לאן לוקחים אותנו הפוליטיקה והדת? רק לדברים רעים. אני מאוד אוהב את האוכלוסייה הערבית, אני מאוד אוהב את הערבים שאני פוגש. אני חושב שגם שרובם אוהבים אותי. אני מאוד אוהב את ערביי השטחים שאני מכיר מצוין, כמו בשאר אל מאסי או האחרים שמובילים שם. מאוד כואב לי על אנשי עזה כמו שלכולנו, הלוואי ויכולנו לעשות יותר.

אתה חייב לסכם.

סיכמתי.

דווקא כשהוא מפיץ אהבה.

כן, אבל אתה גם רוצה לאהוב את כולם ויש פה הרבה דוברים.

יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש.

אני חושב שהדיון היום הוא דיון מאוד חשוב לכלל החברה. על רקע הדברים והנתונים שעלו כאן בדיון אנחנו רואים בצורה הכי ברורה שגם מחלות, והסוכרת במיוחד היא נפוצה ושכיחה איפה שיש עוני, מצב סוציו-אקונומי נמוך, כשיש השכלה שהיא בנחיתות לעומת אוכלוסיות אחרות וגם אורח החיים.

אם הבנתי נכון לגבי 18% סוכרת באוכלוסייה הערבית לעומת 10% בקרב החברה היהודית, 18% וקרוב ל-20% מחלה באוכלוסייה מסוימת, זאת כבר לא תופעה שאפשר לעבור לסדר היום. זאת מגיפה שצריך לטפל בה בכובד ראש ולהכין לה תכנית. משרד הבריאות צריך להוביל תכנית כוללת עם כל המרכיבים כדי לטפל בבעיה.

לגבי האוכלוסייה הערבית, וני אדבר גם על האוכלוסייה הבדואית בנגב. האוכלוסייה הבדואית בנגב היא הכי מוחלשת, מוזנחת וגם בתחום הבריאות. המצב שם הוא יותר חמור משאר האוכלוסייה הערבית לגבי הסוכרת והמחלה עצמה. כל התהליך החברתי וההתיישבות שעברה האוכלוסייה בתוך הנגב, השינוי מאורח חיים כפרי לעיור שהוא גם כפוי על האוכלוסייה עצמו. כל המעבר הזה שגם לא היה מלווה בשום ליווי של תהליכים חברתיים שיתנו ייעוץ לאוכלוסייה עצמה, אנחנו היום משלמים את המחיר של המעבר הכפוי לתוך היישובים. ליישובים אין את התשתית לתת את המענה.

דבר נוסף שרציתי להעלות וגם חברי דיברו עליו זה הנושא של מודעות במערכת החינוך. אני חושב שאחד הדברים שצריך להוביל, שגם משרד החינוך צריך להיות מעורב יותר ויותר בתכניות בתוך בתי הספר לגבי הרגלי תזונה. אחד הנושאים שצריכים משרד החינוך וגם משרד הבריאות לקחת אחריות, זה כל הנושא של המזון בקיוסקים בתוך בתי הספר. צריך לפקח עליהם כי יש הפקרות שם והמצב הוא לא בדיוק בצורה שיכולה להביא לתוצאות יותר טובות ולשנות את המצב.

אנחנו נשמע התייחסות לנושא הזה.

צריך גם לעשות תכניות בקטע של מודעות יותר ויותר לעומק באוכלוסייה הערבית. תודה.

חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה גברתי יושבת הראש.

אני מכיר ומוקיר את פרופסור רז מאז שעבדתי ב"הדסה". נשמע לי שמאז שהייתי סטודנט שנה חמישי אני מכיר אותך.

אחמד, אין לנו זמן עכשיו לחיים שכאלה. יש לך דקה וחצי לדבר כי אני רוצה לשמוע את המשרדים.

אני מלווה את העבודה שלו שהיא אחת העבודות הכי מסודרת בנושא סוכרת, בעיקר בנושא סוכרת בקרב האוכלוסייה הערבית. נפגשנו כאן לפני כמה שבועות יחד עם אלאלוף. גם את העבודה של דוקטור בשארה בשארה, שעושה עבודה מצוינת בכל מה שקשור בהגברת התודעה, אוכל בריא, לחם שחור וכדומה.

שיעור הסוכרת בקרב ערבים 18.5% ו-10% בקרב יהודים. יותר נשים מאשר ערבים, יותר תמותה, יותר השמנה, עם כל מחלות שמלוות השמנה וסוכרת. זה משבר ציבורי מתמשך המחלות האלה. לכן, מה שאמר פרופסור רז על הצורך לגייס את הממשלה להקים תכנית ארצית לטיפול בסוכרת בחברה הערבית, הוא דבר חשוב ביותר. הוא הכלי החשוב ביותר כיום.

לכן, אני רוצה להיות מגויס יחד איתך מול הממשלה, לנסות לדבר עם משרדי הממשלה, עם ראש הממשלה, עם משרד ראש הממשלה, כדי להתגייס לפרויקט הזה, יחד עם העבודה החשובה שהרופאים הערבים עושים, שהם מומחים בנושא הזה.

מה שחסר לנו מלבד נושאים רפואיים זה מודעות. ביקשתי לקיים תכנית של הגברת המודעות עם תקציב מיועד. אגב, אפשר להביא תקציב. אני יכול לעזור בהקמת תקציב כזה. הקמת דף פייסבוק, חינוך, הפיכת תזונאיות בנושא הזה, סרטונים. היום הרשת היא הכלי החשוב ביותר של הדברים האלה. כולנו אמורים להיות מחויבים כי זה הבריאות של כולנו.

תודה רבה.

דוקטור בשארה בשארת מההסתדרות הרפואית, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית.

בוקר טוב ותודה על ההזמנה. תודה לכל הדוברים.

אני חושב שהמודעות היא גם חסרה במערכת הבריאות ואני אבהיר. בעשרים השנה האחרונות עלה מספר החולים באוכלוסייה הערבית שצריכים דיאליזה. יש אי ספיקת כליות פי שלוש למאה אלף. עלו מ-50 ל-100,000 ל-150 ל-100,000. זה כתוצאה מסוכרת. כולם כתוצאה מסוכרת. הסיבוך מגיע 15 שנים אחרי התחלת הסוכרת, בין 10 ל-20. זאת אומרת, אלה מספרי הדיאליזה הכי גבוהים היום הם כתוצאה מסוכרת שהיתה 7%-8% לפני 20 שנה. היום מדברים על 20% סוכרתיים, מה שיקרה בעוד 15 שנים מבחינת הסיכונים של סוכרת. הבאתי את הדיאליזה כמקרה. אם יעלה עוד פעם פי 3 או פי 4, בתי חולים באוכלוסייה הערבית יהפכו להיות מרכז לדיאליזה ועל ידו עוד חדר מיון, עוד מחלקה קטנה. זאת אומרת, העלויות שהולכות לקרות הרבה יותר גבוהות. לכן, תכנית לאומית צריכה להיות מאוד דחופה.

מה הבעיה בטיפול בסוכרת ומה הבעיה במערכת הבריאות? במערכת הבריאות, כל מה שחשוב נדחק אחרי הדחוף. הקופות, משרד הבריאות, בתי חולים מטפלים בדברים דחופים בדרך כלל. הסוכרת זה נושא חשוב ולא נחשב כדחוף. בואו נגדיר שזה נושא מאוד דחוף, לא רק חשוב, אלא חשוב ודחוף ונטפל.

טיפול בסוכרת זה לא רק תרופות, זה לא רק אינסולין, זה אורח חיים בעיקר. אנחנו צריכים להשקיע בזה ואז נחסוך באינסולין.

אני חושב שהתכנית צריכה להיות מורכבת בשותפות של כולם. קודם כל, בקידום בריאות.

אני מאוד שמח שעכשיו מסביב לשולחן חוץ משניים שלושה, כולם ביקשו מים וקפה. קוקה-קולה ביקשו שניים או שלושה. לפני שלוש שנים, כשהיינו בוועדת הכלכלה, כולם ביקשו קוקה-גולה. אז דיברנו בשם ההסתדרות הרפואית שאנחנו צריכים להיות דוגמה.

אני לא אפרט את התכנית. יש מאמר שבו מפורטת תכנית לאומית לאוכלוסייה הערבית. אני קורא לכולם להתגייס, חברי כנסת, משרד הבריאות וכולם.

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

אני רוצה לספר מה עשיתי כראש העיר כשהסתבר שאצלי בעיר התופעות האלה בלטו. חיפשתי מה הם המקומות שיש בהם קהל שבוי. אני חושב שצריך לבקש מאלי אלאלוף שתהיה ועדת משנה שתעבוד כל השנה בנושא של המגזר הערבי.

אני אדבר איתו.

אחרת זה יהיה רק ביום הסוכרת הבאה.

יש שני קהלים שבויים. אחד זה משרד החינוך והשני זה קופות החולים. אנשים באים לקופות החולים, ילדים באים למשרד החינוך. בשני המקומות האלה הפעילות היא פעילות וולונטרית ולא קבועה. למשל, בתכנית לאורח חיים בריא במשרד החינוך, זה עדיין וולונטרי. זה לא דבר שמטמיעים בכל בית ספר.

שמשרד החינוך יתחייב שביישובים הערבים, במגזר הבדואי ובשאר היישובים, זה לא יהיה וולונטרי. מאמצע שנת הלימודים הקרובה, נכנסת תכנית.

בוא נשמע אותם.

לבדוק מי הן הקופות שנמצאות בתוך היישובים הערביים ולחייב אותם שיציגו בתוך הוועדה תוך חודשיים תכנית שמתמודדת עם הסוגיות האלה.

משרד החינוך, בבקשה.

אני מדריכה ארצית לחינוך וקידום בריאות של עירית לבנה. עירית כרגע בוועדה אחרת ואני כאן. במקצועי אני גם דיאטנית קלינית.

במערכת החינוך יש לנו היום יותר מדריכים מהחברה הערבית, במיוחד בדרום וגם בצפון. יש לנו תכניות שמתורגמות ומותאמות לאורח חיים בריא. אנחנו התחייבנו עד 2020 שכל בתי הספר יהיו מקדמי בריאות, כלומר, ינהגו לפי מה שנקרא אורח חיים בריא.

זה לא וולונטרי. אנחנו היום קושרים את נושא תחום הבריאות כמעט לכל תחום שנלמד בבית הספר, כי אנחנו מאמינים שאין מועד ב' בתחום של בריאות. כמו שאמר פרופסור איתמר רז - - -

אני חולק על דבריך.

אין לי זמן לזה. אני מצטערת. יש כאן אורחים ואני חייבת לתת להם לדבר.

אנחנו מבקשים שתגישי לוועדה מכתב מעודכן על מה הפעילות של מערכת החינוך. לא באופן כללי אלא בתוך המגזר הערבי בנושא של תזונה נכונה ואורח חיים בריא. אנחנו נקבל ונעביר לכל חברי הכנסת המעורבים.

האגודה הישראלית לסוכרת, מנכל האגודה, בבקשה.

שלום לכולם.

אנחנו נמצאים בעיצומו של קרב או סערה בנושא של סימון מזון. רק להזכיר לכם, שהאגודה מסמנת מזון מ-1994. מזה 23 שנה אנחנו מסמנים רק מזון בריא ולא מזון לא בריא. לדעתי זאת השיטה הנכונה. לכן, אנחנו כבר נמצאים היום עם 400 מוצרים על המדפים שמסומנים על-ידי מזון בריא. אני יודע שחצי מיליון או 600,000 הסוכרתיים בישראל, כולם קוראים את התו הזה.

דבר שני. אני לא יודע אם אתם ערים לזה, פעם ראשונה אחרי 64 שנים, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת הוא ערבי, פרופסור נעים שחאדה מבית חולים רמב"ם. הוא הכניס עכשיו תכנית, אג'נדה חדשה, להרחיב בצורה משמעותית את הפעילות במגזר הערבי. אנחנו הקמנו סניף בעכו, הקמנו סניף באום אל פאחם. אנחנו עכשיו מטפלים בהקמת סניף בסחנין ובאחד הכפרים הדרוזים. זאת פריצת דרך. היא משולבת עם תכנית לחינוך שתעבוד עם בתי ספר ערביים.

נמצא פה מר נדים אסי, שהוא עוזר לנו בתכנית הזאת. אני רוצה להגיד לכם שנכנסנו להילוך גבוה.

הערה אישית קטנה. אני בטוח שחברי הכנסת מאוד אוהבים שמכבדים אותם אבל גם האנשים שהגיעו לפה, שהולך להם יום עבודה ומבקשים שיכבדו אותם. אם חברי הכנסת באים, אומרים את מה שיש להם להגיד – אני יודע שהם מאוד עסוקים – ויוצאים החוצה בלי לשמוע את התגובות מהשטח, זה מאוד לא מכובד, כי לנו זה יום עבודה להגיע.

חשוב לומר שיש הרבה ועדות במקביל ודווקא רוב חברי הכנסת נשארו כאן.

דווקא מתוך הטיעון הזה של לרצות לכבד את כולם, חברי הכנסת עובדים שלא תהיה ועדה שיהיו בה רק אורחים ללא חברי כנסת.

נכון.

מקופת חולים כללית דוקטור עבד אל עדי זועבי. אתה אחראי על הסוכרת בקופת חולים כללית?

במחוז הצפון. נכנסתי כחדש לתפקיד תוך התחברות לפרופסור איתמר רז וכל התכניות שלו. אחרי שראיתי את ממדי המגיפה הזאת והאסון שהולך ומתקרב.

המגזר הערבי מתחיל לסבול מסוכרת עשר שנים לפני היהודים. הם מתים עשר שנים לפני היהודים.

66% מכלל הנשים הערביות, אחרי גיל 65 הן שמנות וסוכרתיות.

משרד הבריאות דיבר על התכנית הטיפולית. אני חושב שהנקודה המרכזית היא המניעה. הרכבת כבר יצאה, חולה סוכרתי הוא כבר סוכרתי. הרכבת כבר יצאה והשאלה מתי אנחנו פוגשים את הרכבת בתחנה הבאה?

יש לנו חלון הזדמנויות של כמעט 7 עד 8 שנים, בתקופה שאנחנו עדיין לא מוגדרים כחולי סוכרת אלא במצב של מה שנקרא Pre Diabetes.

זה מה שהיא דיברה.

לדעתי זאת הנקודה המרכזית, איפה שהתכנית הלאומית אם באמת יש תכנית, אנחנו צריכים להתערב.

אנחנו כרופאי המשפחה שמובילים את הדגל של הרפואה הראשונית, שם יש לנו את המגרש הכי חשוב להתערב, כי אחרי זה קשה מאוד.

המגרש שלנו כאנשי רפואה הוא צר מאוד. אנחנו צריכים עוד שחקנים ועוד מגרשים שזה הרשויות המקומיות, משרד החינוך, משרד הבריאות והתשתיות.

כשאני אומר למטופלת שלי ללכת לעשות פעילות ספורטיבית היא אומרת: לאיפה אני אלך? בחשיכה? אין מקומות כאלה במגזר הערבי. לדעתי לשם אנחנו צריכים לכוון.

אם אנחנו רוצים פירות איכותיים, אנחנו צריכים לטפל בפרחים. הפרחים שלנו הם הילדים בגני הילדים.

ליאורה מקופת חולים מאוחדת, מנהלת המחלקה לאיכות קלינית.

תודה רבה.

אני רוצה לחזק את הבקשה לקבל נתונים לקופות של לאום. הנתונים נמצאים בביטוח לאומי. יש מאגר. זה כאילו מבקשים לצמצם פערים עם הידיים קשורות מאחורי הגב. יש לנו נתונים על רמה סוציו-אקונומית. אנחנו מתמקדים לפי הנתונים האלה ועובדים מול הנתונים האלה.

הסוגיה האחרונה. אני מסתובבת הרבה בשטח. חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה הערבית שהם חולי סוכרת מקבלים מידע לא נכון ומעוות והם נמנעים מלאזן את הסוכרת כדי לקבל ביטוח לאומי ברמת נכות יותר גבוהה. זה לא נכון. יש אנשים שיש להם אינטרס, משפטנים וכדומה שאומרים להם: נייצג אתכם, אנחנו נשיג לכם מביטוח לאומי. זאת סוגיה שחייבים להתייחס אליה.

אני חייבת לסכם.

ראשית, תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה. תודה רבה למשרדי הממשלה, לארגונים החברתיים, העמותות. חיזקת אותי, אני מחזקת אותך וגם את האגודה. אני חושבת שהעבודה שלכם היא עבודה משמעותית. כמובן גם קופות החולים שנמצאות בקשר יום יומי.

ביקשתי שני דברים. משרד החינוך, הייתי רוצה לשמוע יותר. בבקשה להגיש לוועדה מסמך לגבי הפעילות שלכם ספציפית בחברה הערבית.

משרד הבריאות. מגדה, בגלל שאת חדשה, התכנית חדשה, אנחנו ננהל פה דיון מעקב בעוד כחודשיים. יש תכנית חדשה לטיפול בסוכרת במגזר הערבי ואנחנו רוצים לדעת.

מה שיפה, זה שכל פעם שיש דיון בוועדה, אתה שומע שיש תכנית חדשה. בואו נעשה מעקב. אמרתי לפרופסור רז שאמר שהוא יושב כאן כל שנה. דווקא אותה לא שמעתי בשנה שעברה והייתי כאן איתך בשנה שעברה. זאת תכנית שנרצה לנהל אחריה מעקב ואיך היא מתנהלת בתוך משרד הבריאות.

אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שהגיעו. אני חושבת שהדיון הזה הוא חשוב. הוצבו כאן נתונים קשים מאוד ואני בהחלט מצפה לראות נתונים אחרים בשנה הבאה. אני יודעת שאתה לא אופטימי אבל אני יותר אופטימית ממך.

אני אופטימי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.