ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 548

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 12:30

הכשרת מורים ערבים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

טלב אבו עראר

יוסף עטאונה

עיסאווי פריג'

נח גרינפלד - מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר כמאל חואלד - מפקח מוסדות להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

כמאל עטילה - דובר המשרד למגזר הלא-יהודי ויועץ למנכ"ל המשרד, משרד החינוך

ויסאם סואלחה - מפקח פדגוגי ארצי, חברה ערבית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

בתיה הקלמן-לב - ממונה על תחום חינוך והוראה, רוח ואומנויות באגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

אתי נעים - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

חגית קופלמן קופרשטיין - ממונה על היחידה לקידום המקצועיות בחינוך, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

מיכל פנט פלג - "נשים עושות שלום", צוות אסטרטגיה

מוחמד יונס - יו"ר "אופקים" - עמותה לשלום שוויון ודו קיום

פאדיה חראנבה - סמנכ"ל אופקים אפאק, לשלום, שוויון ודו קיום

מאיר אסרף - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

אור אזרחי - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

טל ברונשטיין - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

הכשרת מורים ערבים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 5 בפברואר 2018, כ' בשבט התשע"ח. הנושא: הכשרת מורים ערבים.

לא אחת אנחנו מדברים כאן על רמתם של בוגרי המכללות להוראה בקרב המגזר הערבי. יש לציין שחברי הכנסת עקביים. חברת הכנסת חנין זועבי באופן עקבי יחד עם חבר הכנסת מסעוד גנאים מובילים ואומרים זאת בדיונים רבים. כשמדברים על הפערים בחינוך הם לא מהססים ומדברים על רמתם של המורים במגזר הערבי. אני חושב שזו אות כבוד ואנחנו כחברה, ובכלל המשרד צריך לקחת את זה ולאתגר את עצמו להביא את המורים מהמגזר הערבי לרמה יותר גבוהה ממה שקיים בחברה הישראלית. לא מדברים בשוויוניות. כשמדברים על פערים צריך לפעול מעל לשוויון, לתת את המקדם הזה.

התחושה היא, ניקח מושג מעולם ההימורים, אני לא מהמר, כל מספר מצליח, כל סטודנט מסיים עם תעודה, נותן תחושה לא טובה. אני חושב שהדיון הזה כאן הוא מתבקש. דחינו אותו בגלל כמה נסיבות שהיו לנו. רצינו לקיים אותו כמה חודשים קודם. טוב מאוחר מאשר בכלל לא, ואנחנו לקראת השנה הבאה, בסיכום הדיון נבקש כמה דברים שיצעידו אותנו ליעד הנכון.

נשמע קודם כול את חברי הכנסת המציעים ולאחר מכן נשמע את משרד החינוך. בבקשה, חנין זועבי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כול, אנחנו לא נרפה מהנושא הזה, כמו שאמר היושב ראש. אנחנו חושבים שבמרכז התהליך הלימודי נמצא המורה. אני מאוד מצטערת על זה שהנציגים של המכללות לא הגיעו. נציגים של המל"ג לא הגיעו.

המל"ג כאן.

טוב, אני נסוגה. אני חושבת שמה שאנחנו דנים פה הוא גם כן חשוב למכללות עצמן. אנחנו מדברים על 50% מהסטודנטים הערבים שלומדים במכללות. אנחנו מדברים על אחוז שהכפיל את עצמו מאז שנות ה-2000. 18 שנים, מ-15% - מספר הסטודנטים הערבים במכללות להכשרת מורים ל-33%. אנחנו גם לא נרפה ונסביר את המעמד של המורה בהתחלת המאה ה-20 ובאמצע המאה ה-20, כמנהיגים.

המורה הוא המנהיג. הוא מנהיג חברתי, הוא המנהיג של החברה שלו. יש לו חזון, יש לו ראייה. לא רק הכישורים המקצועיים, אלא יש התדרדרות בכלל במעמדו של המורה, בתפיסת המנהיגות שלו, בניכור שהוא מרגיש בתוך בתי הספר. החברה הערבית מצפה ממנו לייצג את הזהות שלה, את השאיפות שלה. משרד החינוך מצפה ממנו. אני לא רוצה לדון בפוליטיקה עכשיו, אבל אני צריכה לתת את המסגרת הזאת, המורים ובתי הספר כאמצעי לפעמים לא להעצמת החברה ולא להכרה בזהות ולא להכרה במציאות ובקשר שלנו, אלא דווקא כמנגנון לדיכוי. יש לזה השלכות.

אנחנו מדברים על ההכשרה המקצועית. אנחנו מדברים על זה שבגלל מחסור בתעסוקה יש את החוליה הראשונה. כל מי שלא מוצא מקום תעסוקה, אומר, אני אהיה מורה. לא מי שרוצה להיות מורה, לא מי שמרגיש שיש לו שליחות להיות מורה, הוא נכנס לתחום הזה. זה הכשל המרכזי. זה לא כשל של משרד החינוך, אני חייבת להגיד, זה כשל שהוא מחוץ למשרד החינוך. כאשר אין מקומות תעסוקה, כאשר אין אלטרנטיבות, אז מעמיסים על מסלול התעסוקה הזה של המסלול החינוכי, מעמיסים עליו את כל הבעיות של המחסור במקומות תעסוקה.

משרד החינוך והתחום החינוכי אינו פתרון למי שלא מוצא תעסוקה במקומות אחרים. אדרבא, אנחנו צריכים להכשיר את הטובים ביותר כמורים ולא את אלה שלא טובים בשאר התחומים. רמת הביקורת מאוד גדולה על איכות המורים הערבים, לא רק אלה בוגרי המכללות אלא גם בוגרי האוניברסיטאות. יש בעיה כלל ארצית במיוחד בחברה הערבית. התוצאות של הבגרויות, התוצאות של ההישגים הלימודיים בבתי הספר משלב היסודי, 80%-70%, בעיקרה תוצאה של איכות המורים. יש לנו בעיה באיכות המורים הערבים. לא מדברת על אלה שמתוסכלים אחרי 30 שנה. הם לא רוצים לצאת בגלל הפיצויים ובגלל קריטריונים כלכליים. אני מדברת גם על אלה הטריים שכבר נכנסו למערכת ואינם מותאמים לכישורים הגדולים שהמערכת דורשת מהם.

אנחנו צריכים לשים דגש על מכללות ועל אוניברסיטאות, אבל בואו נתחיל במכללות. אנחנו חושבים שיש בעיה בדרישות הקבלה. אנחנו חושבים שיש בעיה בעובדה שכל מי שמתחיל את הלימודים, מצליח ויוצא עם תעודה. אני חושבת שבאוניברסיטאות בכל המסלולים, בכל המקצועות, אולי 70% מצליחים אחרי שלוש-ארבע שנים. אולי 80%, אולי 60%, אני לא יודעת, לא 100%. המדיניות של 100% הצלחה, התוצאה של 100% הצלחה היא לא תוצאה טבעית. אני לא יכולה לא לחשוד שאין פיקוח מקצועי ואין פיקוח פדגוגי שרק מי שמצליח ובאמת מצליח ועומד בדרישות, רק אלה, אנחנו נותנים להם את התעודות בסוף. אי אפשר כל מי שנכנס, יוצא מהמערכת. אין שום כלי של מיון, סינון. אין מערכת סינון. זה דבר מאוד מדאיג. אנחנו דורשים פיקוח בתהליך הפדגוגי עצמו ופיקוח יתר מי מצליח בסופו של תהליך, האם המצליח הוא זה המוכשר ביותר.

יש לי ארבע המלצות שאני בצורה מאוד מהירה רוצה לשים על השולחן. אני חושבת שמשרד החינוך צריך למנות ועדה של מומחים ערבים לענייני הכשרת מורים, שינתחו את הבעיה, ינתחו את הסוגיה ואחר כך הם יצאו עם המלצות בנושא. יש תקציב של 55 מיליון שקל לנושא הכשרת מורים. מה האסטרטגיה, מי מחליט על האסטרטגיה הזאת? הפיקוח צריך להיות מועבר ממשרד החינוך למל"ג. למה לא המל"ג בעצמו יפקח ולא משרד החינוך? והידוק הקשר בין המדריכים בשטח לבין המדריכים בתוך תהליך הלימודים. המדריכים בשטח, יש לכם רמת ביקורת מאוד גדולה על המורים. הם צריכים גם להיות חלק מהתהליך הלימודי.

תודה. מסעוד גנאים. לאחר מכן המצגת. אחר כך נפתח דיון עם חברי הכנסת. הם המציעים.

תודה אדוני היושב ראש.

זה דיון מהיר?

דיון יזום. בגלל חשיבות הנושא לא הפניתי את זה לנשיאות.

כדאי להיות חבר ועדת חינוך.

אצלי כולם זוכים. אמרתי לך, אתה העדפת ועדת כספים.

אתה חבר ועדת חוץ וביטחון. יש לך זכויות. אתה יכול לבוא.

חינוך יותר מעניין.

אדוני היושב ראש, אני לא אאריך בדבריי. תחילה אני רוצה להצדיע לכל המורים. העניין הזה, לא הערך של המורה ולא הערכה, אלא העניין הוא עניין של איכות המורה. אנחנו צריכים להודות שהמורה הוא הציר המרכזי והוא הדינמו של העשייה החינוכית והלימודית והפדגוגית. מורה טוב, זאת אומרת חינוך טוב, תוצאות טובות, לכן הכול תלוי באיכות של המורה ובהכשרתו, לכן הדיון היום גם לא על הכמות.

לפני כמה שבועות אנחנו דנו באבטלה, ב-11,000 מורים ומורות שאין להם מקום עבודה. היום אנחנו מדברים על איך להעצים, איך להכשיר טוב את המורה כדי שהתוצאות יהיו טובות, מתוך הנחה שהחינוך הוא מנוף השינוי בחברה שלנו, בכל החברות. אם אנחנו רוצים שינוי חברתי, כלכלי, תרבותי, בכל התחומים, אנחנו רוצים לעבוד קשה על העניין של החינוך ועל העניין של המורה במיוחד.

היו לנו כמה דיונים על תוצאות מבחנים בינלאומיים למשל בערבית, מיומנויות בערבית. תוצאות איומות לתלמידים הערבים, ומתוך פידבק, אם זה בשטח, אם זה גם בדוחות שהם עשו סקרים ועשו מחקרים, הם אומרים שטיבו של המורה הוא שמשפיע במיוחד בעניין של המיומנויות בשפה הערבית, וזו רק דוגמא, לכן כאשר אנחנו רואים את האלפים האלה שהם בוגרי מכללות וגם אוניברסיטאות, ולמרות זה לא רואים את התוצאות הראויות שצריך לראות, לא רואים שינוי, אז אנחנו צריכים לבדוק טוב טוב ולבקר מה קורה במכללות, מה קורה באוניברסיטאות, מה תוכניות הלימודים, מה תנאי הקבלה וכל הדברים האלה, לכן הדיון הזה, אנחנו חושבים שהוא דיון חשוב. אני מקווה שבהמשך, אם לא באו ראשי המכללות, אם לא באו האנשים בשטח, שיהיה דיון המשך, כולם יבואו כי זה גם לטובתם ולטובה של כולנו.

משרד החינוך, מי מציג את המצגת? תציג את המצגת.

אני ד"ר כמאל חואלד, מפקח מוסדות להכשרת מורים בשני המגזרים.

(הצגת מצגת)

הכשרת מורים במגזר הערבי מתקיימת הן במכללות ערביות והן במכללות ממלכתיות וכמובן גם באוניברסיטאות. אני במצגת שלי אתאר את הכשרת המורים במכללות לחינוך.

קיימות שלוש מכללות ערביות, מכללת סח'נין, המכללה הערבית בחיפה ואקדמיית אלקאסמי. קיימות גם מסגרות נפרדות לסטודנטים מהמגזר הערבי, מסגרות נפרדות במכללות הממלכתיות, מכללת בית ברל, מכללת דוד ילין, מכללת קיי, מכללת אחווה, וקיימת הכשרה בכיתות מעורבות, סטודנטים ערבים לומדים יחד עם סטודנטים מהמגזר היהודי במכללות הממלכתיות, מכללות כמו אורנים, אוהלו, גורדון, ויצו, וינגייט, לוינסקי וסמינר הקיבוצים.

הלימודים יכולים להיות לימודים לקראת תואר בוגר בהוראה, B.Ed, תוכנית לימודים ארבע שנתית ברצף או לימודים לקראת תואר מוסמך בהוראה M.Teach, זה תואר שני משולב עם לימודי הכשרה להוראה, מיועד לאקדמאים בעלי תואר ראשון או לקראת תעודת הוראה בלבד לאקדמאים בעלי תואר ראשון שמגיעים מהמכללות הכלליות או מהאוניברסיטאות ולומדים לתעודת הוראה.

מבחינת מסלולי הכשרה להוראה במכללות, אז יש כמה מסלולים. יש הכשרת גננות, יש הכשרת מורים לבית הספר היסודי, יש הכשרת מורים לבית הספר העל יסודי, יש הכשרת מורים לכיתות א' עד י"ב במקצועות שונים כגון: מוסיקה, חינוך גופני, אומנות, אנגלית וכו'. יש את החינוך המיוחד, הכשרת מורים למסגרות חינוך מיוחד לגילאי לידה עד 6 או 6 עד 21.

הלימודים לקראת תואר B.Ed או תעודת הוראה לאקדמאים יכולים להתקיים בכל אחד מהמסלולים הנ"ל. לימודים לקראת תואר M.Teach יכולים להתקיים - - -

כמאל, אני רוצה לעזור לך. המצגת היא חשובה. אני רוצה בסוף שהדיון יתכוונן למטרה שאליה ייעדנו את הדיון. זה שיש מסגרות, אנחנו מכירים אותן. אני רוצה לדעת איפה הפעולות שלכם בקטע של המצוינות, בקטע הזה של תנאי סף.

מייד אנחנו מגיעים לזה.

ומה ההערכה שלכם.

מייד מגיעים לזה. במכללות לחינוך מתקיימות גם כן תוכניות M.Ed לתואר שני, פיתוח מקצועי של מורים בפועל. היקף ההכשרה להוראה במסגרות השונות, אם זה B.Ed או אם זה M.Teach או זה הסבת אקדמאים, אנחנו מדברים על כ-2,300 בוגרים בכל המסגרות.

אתה מודה שיש בעיה או אין?

בוודאי שיש בעיה.

אז בואו נתחיל מזה.

בבקשה כמאל, שלוש-ארבע דקות קח, סכם.

היקף ההכשרה הוא כמעט 2,300. מבחינת היקף הקליטה, נתוני למ"ס, אנחנו רואים 3.6 שינוי שנתי ממוצע, כלומר בערך כ-1,500 מורים נקלטים מדי שנה, אז יש עודף של 800 מדי שנה וזה מצטבר ומגיע לאלפים, מה שהזכרתם קודם.

תנאי קבלה – יש שני סוגים של תנאי קבלה במכללות לחינוך. יש את תנאי הקבלה הכלליים שנהוגים בכל המכללות לחינוך והם נהוגים גם במכללות הערביות, ויש תנאי קבלה ייחודיים, נוספים גם למכללות הערביות, כגון: מקצוע בשפה הערבית, מספר יחידות לימוד, מבחן כניסה בשפה הערבית. אלה הם תנאי קבלה נוספים.

אתה אומר, לסטודנט ערבי למכללות הוראה יש תנאי סף יתרים על - - - ?

כן, נוספים.

מבחינת ציוני הקבלה, נתוני הקבלה ללימודים - ציון משולב ממוצע, זה ממוצע של ציוני הבגרות עם ציוני הפסיכומטרי. בכלל המכללות לחינוך הציון המשולב הממוצע עומד על 587 במכללות הערביות למורים. בקרב דוברי ערבית במכללות הממלכתיות הוא אפילו גבוה יותר מהציון בכלל המכללות, 590 אפילו. כולם ביחד, אם אנחנו עושים ממוצע של כלל הציונים של הסטודנטים מהמגזר הערבי בכל המכללות, הציון עומד על 581 לעומת 587. יש הפרש של 6 נקודות.

דיברתם על להקים ועדה. אנחנו הקמנו ועדה לפני חמש שנים. הוועדה כללה מומחים לנושא הכשרת מורים, אנשים מהאקדמיה, גם כן שמוסמכים - - -

האם אנשים מהמגזר?

מי?

בוודאי, למשל פרופ' פייסל עזאיזה היה שם והיו נשיאי המכללות והיו עוד נציגים. היה עבדאללה חטיב. הייתה ועדה רצינית, ועדה מכובדת והוועדה עסקה בדרכים לקידום איכות המורים, איך מקדמים את ההכשרה.

סליחה כמאל, מסעוד מחליף אותי. אני קופץ לדיון בוועדה אחרת, וחוזר.

(היו"ר מסעוד גנאים)

אוקי. הוועדה עסקה בכמה נושאים. אחד הנושאים זה המוכנות של המועמדים להוראה, המוכנות שלהם ללימודים אקדמיים. נושא שני זה תנאי הקבלה ללימודים, מה שהעליתם. אנחנו היינו מודעים לזה.

כמאל, מאחר ואני עכשיו בניהול הישיבה, אז מגיע לי לשאול. האם למשרד החינוך יש מכסות מסוימות, הכוונה, אתם קובעים למכללות מספר מסוים שיקלטו אותם והם קולטים מעל ומעבר?

שנייה, תנו לי רק לסיים. אני אתייחס לכל השאלות.

הוועדה עסקה בתנאי הקבלה ללימודים, בשליטה הלשונית של הסטודנטים, באיכות ההכשרה העיונית והמעשית. דיברת על הקשר עם המדריכים בשדה, דיברה על האיכות התרבותית-החברתית של הסטודנט הערבי והמליצה להעלות את איכות המתקבלים לתוכניות ההכשרה, להעלות את רמת המוכנות שלהם ללימודים אקדמיים, לחזק את השליטה שלהם, של המורים ושל הגננות בשפה הערבית, להעלות את איכות ההוראה של הסגל.

אנחנו התחלנו ליישם את המלצות הוועדה בשנה שעברה. זו השנה השנייה שאנחנו מיישמים את ההמלצות של הוועדה בכל אחד מהתחומים שהוזכרו קודם, אם זה בנושא של איכות המתקבלים ללימודים, אם זה בתחום לימודי האוריינות האקדמית, אם זה בתחום ההתנסות המעשית, בתחום השפה הערבית, תחום השפה העברית, חיזוק השפה העברית בקרב הסטודנטים, נושא של המעורבות החברתית של הסטודנטים. אנחנו מחלקים מדי שנה, התחלנו עם זה בשנה שעברה, כמעט 600 מלגות לסטודנטים, מלגות מעורבות חברתית, כל מלגה בגובה של 5,500 שקל. הקמנו יחידות למעורבות חברתית במכללות. המעורבות החברתית מלווה בסדנאות למעורבות חברתית ובקורסים בנושא החברה והתרבות. זו השנה השנייה שאנחנו מיישמים את התוכנית. שדרגנו את תוכניות ההכשרה להוראה במסלול העל יסודי ואת תוכניות תואר ראשון ותואר שני, M.Teach. בשלושת המכללות יש כבר תוכניות לימודים לתואר שני ל- M.Teach לאקדמאים שמעוניינים בהכשרה להוראה.

בנוסף לכל זה אנחנו מגבשים תוכנית לגיוס של מועמדים איכותיים ללימודי הכשרה להוראה במערכת החינוך הערבית. אנחנו הולכים להוציא קול קורא לגיוס של מועמדים עם נתוני קבלה גבוהים מבחינת פסיכומטרי, מבחינת יכולות הוראה. יעברו מבחן הערכה, מבחינת ציוני בגרות. התוכנית מיועדת גם לאקדמאים וגם לסטודנטים שמעוניינים בלימודים לתואר ראשון. אנחנו מדברים על 500 סטודנטים למחזור. התוכנית תכלול גם כן תכנים ייעודיים בתחום המנהיגות החברתית והמעורבות החברתית ואנחנו ניתן מערך מסייע לסטודנטים, גם פטור משכר לימוד וגם מלגות קיום במהלך הלימודים האקדמיים. זו התוכנית. התוכנית הזו, גם כן אוניברסיטאות יכולות להגיש מועמדות לקול קורא וגם כן לזכות ולהתחיל להצטרף לתוכנית הזאת. תודה רבה.

לשאלך שלך, חבר הכנסת מסעוד. שאלת אם יש מכסה. אנחנו לא יכולים להגביל את היקף הקליטה, היקף ההכשרה במכללות לחינוך.

עכשיו אתן לנח להמשיך.

בבקשה, נח, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה.

אני רוצה להדגיש, יש מכסות לצורך תקצוב. המכסות מוגבלות.

המכללות עומדות בזה?

הן קולטות מעבר לתקצוב.

אז אל תתפלא אם הביקורת על המכללות, שהכסף מעניין אותן. אחד הדברים זה בגלל זה.

אני רוצה להסביר. לנו כאגף יש אינטרס מאוד גדול להגביל גם את הקליטה פיזית, שלא יקלטו יותר. מבחינת משפטית פורמלית אין אפשרות לעשות את זה, כי בסופו של דבר הנגישות האקדמית יוצרת מציאות שלמעשה - - -

אז מי קובע את המכסות?

מבחינה תקציבית אנחנו קובעים את המכסות.

משרד החינוך, תקציבית, אבל המכללות בלי תקצוב.

מותר להם בלי תקצוב לעבור?

בלי תקצוב. עוברים 20% מעל הסף שמשרד החינוך קובע להם. הם גובים ישירות מהסטודנט.

נקודות שהן מאוד חשובות, כמו שהבנתם בהצגה שבמצגת הנהדרת שכמאל הציג, אנחנו עובדים בשני מישורים: מישור אחד לשיפור של איכות ההכשרה, תוכניות הלימודים, וגם בנושא של תנאי הקבלה שבהם אנחנו אומרים, תנאי הקבלה הייחודיים למגזר עצמו, כי תנאי הקבלה הרגילים הם למעשה משותפים לכל המגזרים כולם, זאת אומרת תנאי הקבלה בשפה הערבית וגם נושא של מבחן יע"ל, ידע שפתי של השפה העברית, כי בסופו של דבר היא שפה שמהווה תשתית לצורך ההשתתפות ולהיות חלק מתוך העולם התרבותי והעולם החברתי, כולל העולם התעסוקתי למעשה של מי ששולט יותר בשפה העברית, שברור שיש לו יותר יכולת של תעסוקה. אני יכול לומר, המכללות שבהן הכשרת המורים היא מעורבת, חלק גדול יותר מהמורים למעשה משובצים בהוראה במגזר הממלכתי ולאו דווקא בחברה הערבית.

זה לא נכון. זה לא משפיע בכלל. אין מורים ערבים.

תמשיך, משום שזה נראה סותר עם אלפי הבוגרים שלא מוצאים - - -

יש איזה 100 מורים - - -

הנקודה השנייה שבה למעשה ראינו שאנחנו לא מצליחים להשפיע לגרום לכך שהמכללות למעשה יעלו את רף הקבלה, לא יצטרכו לקלוט יותר. אני לא מתבייש, אני אומר את זה פה לפניכם, ולכן החלטנו שאנחנו יוצאים בחלק השני של התוכנית. החלק השני של התוכנית, לגייס 500 מועמדים מאוד איכותיים. ראיתם את רפי הקבלה. הם רפי קבלה מאוד מיוחדים, למשוך אותם על ידי למעשה מערך שמסייע במימון של לימודים, כולל מלגות קיום. לפתוח את זה לאו דווקא למכללות הערביות אלא לפתוח את זה למעשה גם למכללות הממלכתיות וגם לאוניברסיטאות כדי למעשה למשוך כוחות הוראה איכותיים. ככל שאנחנו נראה את ההצלחה של זה, כמובן ניקח את האיזונים ונמשיך ונפתח - - -

נח, תודה רבה. נשמע את חברי הכנסת. אחר כך יתייחסו במיוחד המל"ג ושאר האורחים.

יוסף עטאונה, בבקשה.

תודה רבה. אכן הדיון הוא מאוד חשוב. מדובר במורים ובמי שעוסק במלאכה ביום-יום במערכת החינוך. עצם הדיון לא פוגע גם במורים שנמצאים, כי אני מאמין שיש במערכת החינוך הערבית מורים מצוינים שגם עושים את העבודה. הדיון הוא אכן בכדי לשפר ולהשביח את כוח ההוראה. אני מאמין שהמורים נמצאים בחוד החנית, בחזית, בהתמודדות היום-יומית במערכת החינוך. ככל שאנחנו מצליחים לשפר ולהעלות את רמת ההכשרה של המורים וההכנה שלהם להוראה, זה יכול גם לקדם את מערכת החינוך ואת ההישגים וגם את הערכים שיש בתוכה, לכן כשחושבים על הכשרת מורים, אני מאמין שצריך להסתכל גם על הציר של התלמידים התיכוניים שמועמדים, שקודם כל צריך ללכת לתיכונים ולהשקיע במערכת החינוך הערבית בבתי הספר התיכוניים, באיכות תעודת הבגרות, בכל שיטות הלימוד שקיימות בתוך המערכת עצמה, לכן תנאי הסף וההכשרות במכללות שקיימות, לפי דעתי לא מספיק יכולים לספק את התשובה על איכות התלמידים עצמם ולכן ההשקעה צריכה להיות בבתי הספר התיכונים עצמם.

בתוך ההכשרה, איפה שהיו בעבר מסלולים נפרדים לסטודנטים ערבים ויהודים והכשרה במסגרות נפרדות, תמיד הרמה לא הייתה אותה רמה. לדעתי תוכניות מעורבות והכשרה והכנת מורים צריכות להיות אותה תוכנית לכולם ולא צריך להנמיך את תנאי הסף. צריך להביא את התלמידים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס ולהצליח.

נקודה חשובה, כבוד היושב ראש, שהייתי מכניס למסקנות, זה כל מי שנקלט למערכת החינוך, מורים חדשים, לצערי היום במערכת החינוך אין את המערך המסייע בתוך המערכת עצמה לקלוט את המורים, ללוות אותם, לעזור להם בקשיים שלהם, לכן יש מודלים בחלק מהיישובים, בחלק מהמכללות, שמפתחים חממות לקליטת מורים חדשים בתוך היישובים, לכן חשוב מאוד שגם מורים שנקלטים לתוך מערכת החינוך יקבלו את הליווי המקצועי המתאים.

נקודה נוספת לגבי מערכת החינוך הערבית בכלל ומקצוע ההוראה. לפי דעתי חלק מהבעיה הכוללת היא בהיעדר מקורות תעסוקה בתחומים אחרים, לכן מערכת החינוך מהווה את מקור העיסוק הראשי בחברה הערבית, לכן לפעמים גם מגיעים אנשים שהם מוכשרים, הם מצוינים, אבל הם לא בדיוק רוצים להיות מורים. אני מאמין שמורה, אם הוא לא רוצה להיות מורה ולא מאמין במקצוע, הוא לא יכול לתרום. תודה לחברים על היוזמה לדיון.

תודה יוסף. יוסף גם העלה נקודה שעלתה אצלי, העניין של הסטאז'. אולי תתייחסו אליו אחר כך, העניין של הסטאז' ומה הפידבק מהסטאז' הזה, איפה עושים את הסטאז' בבתי הספר, ובשטח מה אומרים בתי הספר על הבוגרים.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

תודה על הדיון היזום, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

וחברת הכנסת חנין זועבי גם.

חנין תמיד בעיניי היא המלכה, בשונה מאחרים. כך אני רואה אותה.

ד"ר חואלד, ידידנו נח, מאז שאני בכנסת, הנושא הזה, זו פעם שלישית שאני משתתף בו, ואני נכנס לכאן ובאתי בכל זאת למרות הטיפול, ואתם עכשיו שומעים אותנו יפה ומקשיבים, נותנים הבעת פנים של אכפתיות. אתם יוצאים מכאן, יאללה, היה דיון של ערבים.

ממש לא.

בסדר, תן לי לזרום. לא משנה. אני חושב אחרת. כל הדיונים שהיו בחמשת השנים מצביעים על אותו ליקוי. אתם מביאים לנו מצגת יפה, נחמדה, מעבירים את הזמן. השאלה הראשונה, ד"ר חואלד, האם יש צורך בכל המכללות האלו סוחטי הכסף מהאזרחים, שהם אחד משורש הבעיה? שאלתם את עצמכם את השאלה הזו? האם יש צורך ומי מאשר את המכללות האלו? אתם.

שתיים, שיטת האוטובוס הנוסע שאני מקבל סבסוד, תקצוב על כמות ספציפית של מורים, מה זה מפריע לי? האוטובוס נוסע. לקחת עוד 20%, עוד 30%, על חשבון מי זה יבוא? שאלתם את עצמכם? ומה הן הסנקציות שאתם מטילים חוץ מצ'פחות על הכתף לכל מנהלי המכללות למיניהן? כי עובדה שהדברים ממשיכים.

לפני כשבועיים-שלושה התקיים דיון כאן על המורים, על אבטלה. בעקבות הדיון שלחתי שאילתה למשרד החינוך. קיבלתי תשובה. אני רואה את התשובה שקיבלתי ממשרד החינוך ואני משווה אותה עכשיו עם המצגת שאתם מציגים לי. אתם אומרים שיש 40,000 מורים במגזר הערבי, נכון? אני מקבל תשובה ממשרד החינוך, הנה אני מחזיק אותה, שמדובר ללא חטיבה עליונה ב-22,000. חטיבה עליונה כאן, 10,000 ועוד 22,000, נהיה 32,000.

אני מניח שחסר לך שם את הגנים.

אני לא יודע. אני שאלתי שאלות וענו לי. זאת התשובה. התשובה, אדוני היושב ראש, תראה את האבסורד. זה דבר מעניין במשרד החינוך. מתוך התשובה הרשמית של משרד החינוך שקיבלתי, 22,000 מורים ללא חטיבה עליונה. מתוך ה-22,000 – 14,000 מורים מועסקים ביותר מ-100% משרה. בינתיים 13,000 מובטלים בחוץ. זה נתון.

ביותר ממשרה, מ-100%?

יותר מ-100% משרה.

אין דבר כזה.

מה זה אין? זה מולי.

זה לא נכון.

מה זה לא נכון? אז תגידי לשר בנט שהוא שקרן.

סליחה, רק חברי כנסת יכולים להתפרץ לקריאות ביניים. עיסאווי, זו תשובה רשמית של השר?

אני אתן לך עותק.

בסדר, כדאי לבחון אותה משום שזה סותר את כל הרפורמות החדשות.

הנה, תשובה רשמית. 22,000 - 14,000 שהם באחוז של 100% משרה. מי חתום? נפתלי בנט בתשובה לשאילתות.

משרה מלאה זה בסדר, אבל פלוס?

הנה, פלוס.

בסדר. משרד החינוך שומעים וייתנו תשובה.

חברים, אני אסכם. קשה לכם, לא נעים. איך אני אתעמק עם הבעיה אצלי במגזר, שיש לי חלק ממנה? אני לא מצליח. אתם החסם הכי גדול. אתם לא עוזרים לי. אני חולה ואני מודה שאני חולה. אני מודה שהחברה שלי מאוד קשה. אני מודה, ויש לנו ליקויים. אני חולה, מודה במחלה הזו, אבל טוב לכם עם המחלה הזו. אתם לא מנסים לרפות אותי ולעזור לי. תגיד שהחולה יסתדר ואז אני אתן לו דלת. אל תחייך. ד"ר חואלד, הצחוק הציני שלך מפריע לי. יש לנו בעיה במגזר הערבי ואנחנו אשמים, אבל טוב לכם עם זה, למה? שהם יפתרו את הבעיה שלהם קודם.

אני לא מאמין במה שאתם אומרים. זאת מדיניות, המדיניות להכשיר מורים בזילות כזו במכללות ובעידוד שלכם. זה מעצבן. אנחנו רואים איזו רמת מורה. רוב האנשים באים מבית הספר בקושי עם בגרות. פתאום הוא מורה, צריך ללמד את הילדים שלי? יש לי כסף, יש לי יכולת. שלחתי את הבנות שלי לבתי ספר פרטיים בכדי שיצליחו, ומי שאין לו - בתי ספר ממלכתיים בכדי שיעצרו אנשים מדרגה נמוכה בחברה. זה מה שאתם רוצים. תפסיקו עם זה. אתם חלק מהכישלון, המדיניות שלכם. זה המעט ממה שיש לי להגיד. אני לא מאמין בכם. אני רואה את זה מול המציאות. על מה אתם מדברים? אני התעצבנתי מהצחוק הציני של ד"ר חואלד. זה מה שעצבן אותי.

אתה מפרש את זה לא נכון.

העניין לא אישי, כמאל.

זה מה שעצבן אותי. אנחנו רואים את הבעיה.

תנו לי לנהל את הישיבה כראוי. חבר הכנסת עיסאווי פרג', אני מבין את הכאב שלך. העניין לא אישי.

אני ברמה האישית מסודר.

הם מייצגים, הם פקידים. אולי הביקורת היא על השר ועל קובעי המדיניות בסוף. אני איתך בביקורת הנוקבת.

תעיר, ד"ר כמאל.

כמאל.

באים לכאן אנשים מכובדים לא על מנת להעליב אותם.

אני לא מעליב. שהם לא יעליבו אותי בצחוק הציני שלהם. אני לא מעליב אף אחד, אני מציין עובדות. כמאל, לא יעזור בית הדין, תתרגל לשמוע את הביקורת הזו כל עוד הדברים בשטח לא משתנים, כל עוד אתם מייצרים מובטלים. תמשיך ותעביר את זה למי שאתה צריך.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה נתת לי את ההזדמנות מאחר ואני לא יושב ראש הוועדה, להשתמש בפטיש אולי פעם ראשונה.

חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה.

תודה מכובדי היושב ראש. אני רוצה לדבר בקול נמוך בניגוד לקולו של אחי, עיסאווי.

הוא אולי מדבר מכאב, אבל האמת, אני רוצה לפנות לד"ר חואלד על הבעיות הקיימות כדי לפתור אותן ולהתגבר עליהן ולמצוא דרכים שיובילו באמת את המורה למקום שאנחנו רוצים.

הרי כולנו דואגים ומחפשים מורה איכותי. זה מתחיל בדיוק מקבלת התלמידים במכללות אחרי י"ב. הבקשה הראשונה או התנאי הראשון הוא שהוא עם בגרות שלמה, אבל יש לנו בעיה עם זה לגבי הבגרות בבתי הספר התיכוניים הערביים. אחוז גבוה, לא רוצה לנקוב באחוז מסוים, יש שם העתקות.

90% העתקות.

אני לא רוצה להגיד כמה אחוזים.

בממלכתי.

היום הנייר הזה, יש לו חשיבות. על סמך כך, כאילו הבגרות הזו גם באמת, בוא נגיד, לא עמד שאפשר לבחון את התלמיד בזמן קבלתו למכללה או לסמינר אלא צריכה להיות בחינה שבאה לבדוק את הסטודנט הזה, את התלמיד הזה, אם הוא באמת כשיר ללמוד בכלל. הרי עוד שלוש-ארבע שנים הוא חוזר להיות מורה וללמד את הבנים שלנו. תתפלא לשמוע שיש מורה לערבית שהוא לא יודע ערבית. למה זה? קודם כול למרות שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינה, עזוב, עדיין חוק הלאום לא עבר.

למה? הוא בפועל קיים.

לא, השפה הערבית היא שפה רשמית, לכן אני עד עכשיו לא שמעתי על תואר ראשון בערבית במכללות אלו.

אלו מכללות הכשרת מורים.

תגיד להם, מכללות מייצרים מובטלים.

B.Ed זה במעמד תואר ראשון.

לייצור מובטלים.

גם ברשתות. לא יודע באיזו, רק אוניברסיטה אחת, יש תואר לערבית.

יש בחיפה.

ערבים, 90% מלמדים ערבית, לא שפת האם שלהם הערבית.

גם בתעודת הורא אלה שמסיימים את התואר הראשון שלהם במכללות כמו חברון, מבקשים מהם ממוצע של 75 נדמה לי. הם, בוא נגיד, למדו שם באמת ברמה שהיא מתאימה וטובה, למרות שזה לא הטעם שלנו לשלוח אותם לחברון או לג'נין, אבל מה, יש חסמים שעומדים בפניהם והלכו לשם. אחרי שהם מסיימים, כמעט ואין, אולי מכללה אחת או שתיים שמוכנות לקבל או לקלוט תלמידים. בקושי מצאנו אלקאסמי. קיי, אחוה בדרום, לא. שלחנו אותם לאלקאסמי או סח'נין, וסח'נין או אלקאסמי לגבי הסטודנטים הערבים הבדואים בנגב, קשה להם לנסוע לשם. בגלל שאין, שולחים אותם. נאלצים לנסוע לשם. טוב לחשוב שיהיו שלוחות לכל המכללות האלו, בדרום, כדי לעזור ולסייע באמת לסטודנטים. תודה.

תודה, טלב. אני מעוניין מאוד לשמוע את המל"ג. בבקשה.

צהריים טובים, שמי בתיה. אני ממונה על תחום חינוך והוראה, רוח ואומנויות באגף האקדמי. במסגרת תפקידי אני גם אחראית על אישורים אקדמיים של תוכניות הלימודים במכללות לחינוך.

אני דווקא רוצה להתחיל מתוך הכאב של חבר הכנסת פריג' ולהתחיל קודם כול בנתון חשוב שהמל"ג מקדמת וודאי כולכם ראיתם אותו וקראתם עליו בכותרות בעיתונים, על זינוק של 80% במספר הסטודנטים הערבים באקדמיה והקצאת תקציב של מיליארד שקל בתוכנית החומש הנוכחית של ות"ת לצורך הנגשה של האוכלוסייה הערבית והעלאת איכות הסטודנטים האקדמאיים במערכת ההשכלה הגבוהה של המגזר הערבי. קודם כול נתחיל בנקודה הזאת.

נקודה נוספת, על החלטה ממש טרייה שהתקבלה לגבי הנגשת האוכלוסייה הבדואית בנגב.

מה זה רלוונטי לדיון על רמת מורים? גשי לבעיה. יש בעיה ברמת המורים. תודי שיש בעיה ונתחיל לקחת את הנתונים - - -

חנין, אנחנו נגיע לזה. זו השאלה העיקרית.

חנין, אנחנו לא הולכים לא לענות על השאלות, אנחנו רק רוצים באמת גם להציג דברים חשובים, כי אתם דיברתם על קשיים. צריך גם להזכיר נתונים פנטסטיים של 30% סטודנטים ערבים בטכניון, 40% סטודנטים ערבים באוניברסיטת חיפה.

אנחנו לא רוצים לדבר על הפנטסטי, אנחנו רוצים לדבר על בעיה.

זה הכול טוב. אנחנו מכירים את זה.

יש נושא דיון. תכבדי את נושא הדיון ותיגשי לעניין.

בתיה, על הרפורמה של הות"ת אנחנו דנו פה הרבה דיונים ואנחנו מעריכים את זה ואנחנו חושבים שיש לה תפקיד חשוב בהעלאת מספר הסטודנטים הערביים והנגשתם לאקדמיה. רוצים לשמוע מה התפקיד של המל"ג בפיקוח על המכללות, על תוכניות הלימודים. מה העמדה שלכם בנדון?

המכללות לחינוך כפי שכולם יודעים, נכון להיום מרבית המכללות לחינוך נמצאות תחת תקצוב ותכנון של משרד החינוך, כשמקביל הם נבדקים אקדמית על ידי המועצה להשכלה גבוהה, זאת אומרת, המכללות שכמאל הציג במצגת הן מכללות שמוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומוסמכות על ידי המל"ג להעניק תארים בתוכניות הלימודים. יחד עם זאת, הנושאים כרגע שמאתגרים, שהעליתם, שהם הנקודות הבעייתיות שנוגעות למכסות סטודנטים, מספרי סטודנטים, תנאי קבלה, אלו דברים שהיום הם בתאום עם משרד החינוך. משרד החינוך כגורם המתכלל והמתקצב הוא זה שבעצם מתווה את הדרך.

מה החלק שלכם בקביעת תנאי קבלה במכללות למשל?

בתאום עם משרד החינוך אנחנו קיבלנו החלטה במל"ג בשנת 2005, שהיא נספח להחלטה על הניהול האקדמי במכללות, שלפיה תנאי הקבלה נקבעים בתאום עם משרד החינוך. העיקרון שעומד מאחורי זה הוא בעצם בתפקידו של משרד החינוך לערוב לרמתם של המורים שיגיעו אליו בסופו של דבר ללמד במערכת, ולכן תנאי הקבלה שמתעדכנים מעת לעת על ידי משרד החינוך מגיעים במסגרת דיווח למל"ג. יש לנו תנאי קבלה של תשע"ט, שממש מחר אנחנו מביאים אותם בפני המל"ג לדיווח, אותם תנאי קבלה בין היתר שגם כמאל הציג במצגת, תנאי קבלה שלפחות הע"ט כפי שאנחנו רואים, יש דרישה להעלאה של הציון המשולב מ-525 ל-540. יש דרישה של מבחן יע"ל למורים שהשפה שלהם אינה עברית.

מי קובע את מספר המכללות? אתם מאשרים פתיחת מכללות?

משרד החינוך.

אין לכם נגיעה בזה. כל מי שעומד בתור, יאללה, יפתח.

עיסאווי, הנקודה שהעלית מאוד נכונה, מאוד קריטית.

בתיה, משרד החינוך לא יכול לתת הכרה לפתוח - - - . אין מכללות לא אקדמיות.

משרד החינוך לא נותן את ההכרה, אבל המל"ג בשעתו הקימה ועדות בדיקה שהמליצו למל"ג בסופו של דבר אחרי תהליך ארוך על הכרה בכל אחד מהמוסדות שמנינו כאן היום. כל אחד מהתארים שהמכללות האלה מעניקות, לפני שהמכללה מקבלת אישור להעניק את התואר, המל"ג מקימה ועדות, סוקרים, שבודקות, מלוות את תוכניות הלימודים ומגיעות לכלל מסקנה שתוכניות הלימודים הללו עומדות ברמה אקדמית. בנוסף גם מוודאים שתנאי הקבלה, כמו שהם מתואמים עם משרד החינוך, גם כן הם חלק מתוכנית הלימודים. מעבר לזה, כל מה שקשור לכניסה של אותם מורים למערכת ולוודא באמת - - -

האם יש אסטרטגיה בין מספר המורים שעתידים להיות לעתיד לעומת המציאות בשטח, האם יש אסטרטגיה מהסוג הזה?

היא תגיד לך שזה משרד החינוך.

ביום שהמכללות לחינוך יצליחו לעבור לות"ת, כל נושא התכנון והתקצוב יהיה מרוכז. זאת אחת הסיבות, אחד, האינסנטיב להחלטה שהתקבלה במל"ג בשיתוף עם משרד החינוך, של מעבר המכללות לחינוך בות"ת בין היתר מהסיבה הזאת, בשביל לתכלל את כלל המערכת ולראות את התכנון ברמה לאומית רחבה.

האם קיים התכנון העתידי ואיך כל המערכת אמורה להיראות בעתיד?

בכל מה שקשור למכללות לחינוך, התכנון כרגע הוא ביחד עם משרד החינוך.

בתיה, תודה רבה. לפני השאלות של חברי הכנסת, מר ויסאם. תציג את עצמך.

אני ויסאם סואלחה, מפקח פדגוגי ארצי, חברה ערבית, משרד העבודה.

אנחנו מכשירים את התלמידים שלנו לסיווג מקצועי.

על בתי ספר מקצועיים או מכונים טכנולוגיים?

מקצועיים. טכנולוגיים, יש גם את המח"ט של משרד החינוך.

כפי שידוע לכם, אנחנו כבר תקופה ארוכה במלחמה, אנחנו ומשרד החינוך, משהו שקשור לדרגים יותר גבוהים, אבל כאן גם בתחום הזה משרד החינוך חוסם הרבה דברים שאנחנו רוצים לקדם במערכת שלנו.

ויסאם, מה יש לך בנדון עניין הכשרת המורים הערבים?

הבאתי את הרקע ואיך זה משפיע אצלנו באגף. כל העניין של הסטאז', הפרקטיקום של המורים, משרד החינוך והמכללות לא מכירים בנו כגוף מכשיר את המורים שלנו. אנחנו דוגלים בשזירה של פדגוגיה וטיפולים. לא מכירים לנו בסטאז'. המורים שמסיימים את המכללות לא יכולים להיקלט לבתי הספר שלנו, פרקטיקום וסטאז', למרות שאנחנו עובדים בשיטה אחרת.

דבר נוסף, העניין של הכשרת המנהלים. "אבני ראשה" מקשה מאוד על המנהלים שלנו להתקבל לתוכנית הזאת. אנחנו מונים כ-12,000 תלמידים. המגזר הערבי, החברה הערבית היא כמעט חצי מבתי הספר שלנו. רוב המנהלים שלנו לא יכולים להיות חלק - - -

ויסאם, מה שאתה מעלה, חשוב אני חושב לא לדיון הזה במיוחד, לדיון על כל המערך של בתי הספר המקצועיים והקשר עם משרד החינוך.

יש לי עוד נקודה. מורי המקצועות הטכנולוגיים שקיימים אצלנו, אין להם תוכנית הכשרה להוראה. הם לא עובדים עם מערכת מסלול הכשרה להוראה. הם מלמדים ללא תעודת הכשרה.

תודה רבה. חברי הכנסת, אם יש שאלות.

אני חושבת אם הייתה במדינה כלשהי מורים שלא יודעים לכתוב בכתיב נכון מול התלמידים שלהם, אולי היה שר החינוך מתפטר. אתה יודע שאצלנו מורים נכנסים לכיתות ונופלים בטעויות של כיתה ד', של כיתה ו', של כיתה ח'? יש מדיניות של הפקר. אנחנו, בלי הגזמה, בלי דרמות, אני מבינה את הכעס. הכעס במקומו. אתה הורה, אתה גם היית כועס. בסופו של דבר החינוך הילדים שלנו.

אני רוצה שאתה תודה שאולי אנחנו לא מדגישים את הבעיה הנכונה. אולי הבעיה אינה בתנאי הקבלה. הבעיה בתנאי הסיום. יש מדיניות סמויה שלא להכשיל תלמידים, לא להכשיל סטודנטים. אתה מפקח על המכללות. אתה צריך לדאוג לשים את השאלה הזאת בפניך. אם אחוז ההצלחה הוא 100%, אוקי, אני מקבלת, תנאי קבלה. אני לא יכולה להתווכח. תנאי קבלה כלליים, אתה אומר, 580-570. אני לא רוצה למנוע מתלמידים ותלמידות, סטודנטים, להיכנס וללמוד. שילמדו, אבל אני רוצה למנוע מהם בסוף התהליך, לא בהתחלת התהליך, ובזה אנחנו דנו בוועדת החינוך. אני חושבת שזו האסטרטגיה הנכונה, לא לבקר ולצמצם את אלה שמתחילים, כי יש סטנדרטים גם לסטודנטים ערבים, גם ליהודים, אותם סטנדרטים, אלא לפקח יותר בסוף התהליך עם אלה שמצליחים. לא יתכן ש-100% מצליחים. אנחנו חושבים שההפקרות היא מדיניות סמויה שלא להכשיל סטודנטים. לחץ מראשי המכללות, לחץ מאני לא יודעת מי, על המורים, מההורים. אנחנו יודעים את זה. לא מכשילים סטודנטים. אני חושבת שזו בעיה שאנחנו צריכים להדק. אין לך תשובה עליה. השאלה האם יש הידוק, פיקוח על הסינון איך מסיימים? זו הבעיה הראשונה.

הבעיה השנייה, מכללות ביישובים היהודיים שמלמדים בשפה העברית, אנחנו אומרים שהקושיה הראשונה היא שפת האם, אז אנחנו צריכים להתמודד עם בעיה ליצור מסלולים אחרים של למידה בערבית גם בתוך המכללות האלה. אנחנו לא יכולים להגיד שצריכים לחזק את שפת האם, בעיה בשפת האם, ואחר כך 50% מאלה שלומדים, לומדים במכללות היהודיות, אז האם יש למשרד החינוך תשובה על הסוגיה הזאת? רק שתי הסוגיות האלה.

תודה. עיסוואי, שאלה אחת בלבד.

אני לא רוצה לשאול, רק לחדד נקודה. ד"ר חואלד, אתה כמפקח שאחראי על התוצר שאמור לצאת מהמכללות, ברמת הפרקטיקה הרוב המכריע של המורים הוא רמה ירודה. האם אתה לא חושב על ייסורי מצפון כמפקח, על התהליך ועל רמת המורה שצריכה לצאת החוצה? המורים לא ברמה טובה. איפה אתה? אתה שלם עם זה, ישן טוב?

יש אחד מהאורחים שהוא נציג מהמשרדים ולא דיבר או רוצה לדבר? לא.

מר כמאל, בבקשה.

אנחנו מסכימים אתכם שיש לשפר את רמת ההכשרה.

יש קטסטרופה.

אז אנחנו מסכימים שיש לשפר את רמת המורים, את איכות המתקבלים ללימודים, את איכות תוכניות ההכשרה.

הוזכר נושא השפה הערבית. אנחנו כבר שנתיים במסגרת תוכנית "אתגרים" מחזקים את לימודי השפה הערבית גם במכללות הממלכתיות: במכללת גורדון, במכללת אורנים, במכללת אוהלו, במכללת קיי, במכללת אחוה, במכללת בית ברל. בכל המכללות האלו אנחנו מקיימים לימודי הכשרה, תגבור בשפה הערבית הן לסטודנטים והן לסגל. אני מסכים איתך ואנחנו ערים לנקודה הזו, והוועדה שהקמנו לפני ארבע שנים התייחסה לנקודה הזו ועובדה שאנחנו מיישמים את ההמלצה שלה. זו השנה השנייה שאנחנו עושים את זה.

תוכניות ההכשרה לא רק בשפה הערבית. בכל המכללות לחינוך, ויושבת פה נציגת המל"ג, היו תוכניות דו-חוגיות. הוכשרו להוראה גם שפה ערבית וגם שפה עברית. יצא בסוף שהוא לא שולט לא בשפה הערבית ולא בשפה העברית. הפכנו את התוכניות, בתיה תעיד על דבריי, לתוכניות חד-חוגיות. הוא יוכשר להוראת אך ורק שפה וספרות ערבית, תוכנית חד-חוגית, לא דו-חוגית. המטרה היא העמקה והרחבה בתחום השפה והספרות הערבית, להכשיר אותם טוב יותר להוראת השפה הערבית. זה שיש בעיות, אנחנו מסכימים אתכם. יש בעיות, יש מה לעשות. יש מה לשפר? בוודאי.

אנחנו לא יכולים לקבוע תנאי קבלה מגזריים. תנאי הקבלה הנהוגים במכללות לחינוך הערביות הם אותם תנאי קבלה במכללות הממלכתיות, ועוד אפילו יותר, ראיתם את מבחן הכניסה בשפה הערבית.

מה אחוז הצלחה במכללות הערביות?

לא, היהודיות, בכדי שתעשי השוואה.

מבחינה משפטית אנחנו לא יכולים לקבוע תנאי קבלה לערבים, שונים מתנאי הקבלה - - -

אני מסכים איתך.

הזכרת את האוטובוס שעולים עליו. מבחינה משפטית אנחנו לא יכולים להגביל היקף קליטה.

אבל איזה סנקציות עשית להם שיפסיק להם מימון, תקצוב?

מימון עשינו. זה בדיון משפטי בבג"צ, אבל אנחנו לא יכולים למנוע קליטה מעבר לתקנים שניתנים.

פיקוח על אחוזי הצלחה.

אתה הרגולטור, אתה הכוח. אם אתה לא תוכל, אז מי כן יכול?

אולי נשאיר לדיון ההמשך שיהיה, מה ההצעות שלהם כדי לשפר את המצב.

חבר הכנסת עיסאווי, הכול נבדק מבחינה משפטית. רצינו לעשות את זה אבל לא הצלחנו. עובדה שהלכנו עכשיו על קול קורא לגיוס של מועמדים איכותיים עם נתוני כניסה גבוהים יותר. ראיתם את זה במצגת.

הנקודה שהעלית אותה גם כן נקודה חשובה, כמה מסיימים ותוך כמה זמן. א', לא כולם מסיימים תוך ארבע שנים. חלקם נכשלים בקורסים מסוימים. יושב פה נציג אחת המכללות, יכול להעיד, מרצה גם כן באחת המכללות. חלק נכשלים בקורסים מסוימים ולוקח להם במקום ארבע שנים, חמש שנים ולפעמים שש שנים עד שמסיימים את התואר.

יש דברים כתובים בקשר למכללות האלה, כמה נכנסו, כמה סיימו?

אתה מסכים עם התיאור שלנו שיש מדיניות סמויה לא להכשיל סטודנטים?

אני לא יודע אם זו מדיניות סמויה.

האם יש דברים שרצית לעשות וחסמו בעדך?

לא. עוד פעם אני חוזר על זה. לא כולם מסיימים בארבע שנים. חלקם, לוקח להם חמש שנים, וחלקם, לוקח להם שש שנים.

חלקם לא צריכים לסיים בכלל.

לעניין המסמך שהציג אותו חבר הכנסת פריג'. חבר הכנסת פריג' טען שמבחינת הנתונים יש חוסר הלימה בין הנתונים שהצגתי במצגת לבין הנתונים המופיעים במסמך שהוא מחזיק. נכון, יש חוסר הלימה, אבל הנתונים שאתה מחזיק זה מורים בחינוך הרשמי. אני הצגתי נתונים של למ"ס עבור מורים בחינוך הרשמי ובחינוך המוכר שאינו רשמי, כלל המורים דוברי הערבית. פה זה רק רשמי.

אז יש 8,000 לא רשמי.

אבל מה עם המשרה המלאה, 100% פלוס? יש לכם כזה? אין דבר כזה.

מה עלי כחבר כנסת לעשות?

חברת הכנסת זועבי דיברה על טעויות של מורים בשפה הערבית, שלומדים שפה ערבית באוניברסיטה לתואר שני. זה לימודי האסלאם. לומדים אותם בעברית. תאמין לי שיהיה יותר מטעויות.

בסדר, תודה. נח, בקצרה.

אני קודם רוצה לומר תודה על הישיבה. שמענו גם דברים חשובים, בין היתר אני אקח את הנקודה האחרונה שמבחינה זו כן לשקול קביעה של מבחני רישוי. בחלק הזה אני אומר את הדברים האלה, שקלנו את הדברים לשעבר, אבל אני אומר את החלק הזה, רעיון שמבחינתנו שווה להעלות אותו פעם נוספת בתוך החלק הזה מבחינת הדיון.

נקודה נוספת, אני אומר שאני מבחינה זו, כן, אנחנו מרגישים שותפים. חס ושלום שאני אגיד שזו מדיניות שלנו. כמאל יכול לצטט כמה פעמים אמרתי לנשיאי המכללות, אדונים, האחריות שלכם לחברה שלכם, איך אתם מקבלים. הפעלנו תוכנית, תאמינו לי, עם המון כסף. אמרנו להם, תשמעו, אין מגבלה תקציבית, בואו נעבוד על איכות. זו המשימה, זה היעד, כי אנחנו רוצים את השותפות שלכם.

תודה, נוח.

סנקציות וסנקציות.

אנחנו נקטנו בסנקציות ולקחו אותנו לבית משפט.

חברים, תנו לי לסכם את הישיבה כי הזמן אזל.

תחילה, אני מודה לכל האורחים שבאו. ועדת החינוך רוכשת כבוד לכל האורחים.

הביקורת הנוקבת שהועלתה בו, אין ספק שהיא על מדיניות משרד החינוך, על שר החינוך והמדיניות שלו. אנחנו רואים בפקידים ובנציגים של משרד החינוך שהם צריכים להיות פרטנר שלנו כדי לשפר את איכות המורים.

הוועדה רואה חשיבות רבה להכשרת המורים הערביים להתקדמות בחינוך הערבי ושיפור הישגיו.

הוועדה רשמה בפניה את קביעתו של נציג משרד החינוך, מר כמאל חואלד, מפקח מוסדות להכשרת עובדי הוראה, שיש בעיה בהכשרת המורים הערביים.

הוועדה גם רשמה בפניה את אמירתו של מר נח גרינפלד, מנהל אגף להכשרת עובדי הוראה, בצורך לקבוע מבחני רישוי.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון תקצוב המכללות להוראה לא לפי פר סטודנט אלא לפי קריטריוני איכות ומצוינות.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להקים ועדת מומחים ערבים שתדון בסוגיה ותגיש את המלצותיה תוך שישה חודשים מיום קיומה.

הוועדה קוראת להידוק הפיקוח הפדגוגי והעברתו לאחריות של המל"ג ולבחון האם אחוז המצליחים הוא אמיתי או לא.

הוועדה קוראת להידוק הקשר בין התדרוך והמדריכים בשטח לבין התהליך החינוכי.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנוכחות אנשי שטח ממשרד החינוך ומנהלי המכללות.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.