ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

לנושא החלל

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 12:30

לווייני תקשורת בישראל – סטטוס

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

אורי מקלב

פרץ וזאן - מנכ"ל, משרד המדע והטכנולוגיה

איציק בן ישראל - יו"ר; לשעבר יו"ר המולמו"פ, סוכנות החלל הישראלית

אביגדור בלסברגר - מנהל סוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הישראלית

חזי נאור - ממונה תקשורת לווינים ושידורים לציבור, משרד התקשורת

שלומי אדמונד אחנין - מנהל תחום הנדסת אלקטרוניקה וחלל, משרד החינוך

מיכל גלברט - רפרנטית תחום מו"פ והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ליבי עוז - דוברת משרד המדע (סוכנות החלל)

בועז לוי - סמנכ"ל תע"א, מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל, התעשייה האווירית

עפר דורון - מנהל מפעל מבת חלל, התעשייה האווירית

אסתי רוזן - מנהלת תקשורת, מפעל מבת חלל, התעשייה האווירית

ינון בן צור - רח"ט טכנולוגיות ומיזמים בטחוניים, המל"ל

נילי מנדלבליט - מנהלת תחום חלל, המנהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי, ISERD

אביתר אדלרמן - חוקר במכון לחקר החלל, הטכניון

יאיר נועם - הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בר אילן

אילן לוין - יועץ למנכ"ל, לשכת טכנולוגיות המידע בישראל

דוד פולק - נשיא ומנכ"ל, חברת חלל תקשורת

יצחק שניברג - משנה למנכ"ל, חברת חלל תקשורת

גיל לוטן - סמנכ"ל יועמ"ש, חברת חלל תקשורת

אילן פורת - מנהל תחום חלל, אלביט

אלכסנדר גורדון - קידום מחקר ופיתוח, AG-inspire

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה בחברת פרטנר

אבי גל - מנהל שת"פ בפיתוח, גילת תשתיות לוויין בע"מ

ערן פריגמן - מנכ"ל S'RALEIL

יונתן ביסקי - מנהל פרוייקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

יובל קלר - ראש יחידת המשדרים, תאגיד השידור הישראלי

אופיר ביתן - עוזר מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אברהם עשהאל - מנכ"ל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

עמנואל בלאס - יו"ר האגודה, האגודה הישראלית למדעי תעופה והחלל

רוני ליטינצקי - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את yes

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי), מייצג/ת את התעשייה האווירית

איילת חאקימיאן

הדס לוי, חבר תרגומים

לווייני תקשורת בישראל – סטטוס

היום אנחנו ועדת המשנה לנושא חלל של ועדת המשנה לועדת המדע והטכנולוגיה ביקשנו לעשות דיון המשך בעקבות המצב של שוק לוויני התקשורת בישראל, לשמוע סטטוס, לראות מה קורה, איפה אנחנו עומדים בעקבות - - - אנחנו נראה הצגה של מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, מר פרץ וזאן, בבקשה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני אתן מצגת קצרה על פעילות הוועדה. לאחר מכן סטטוס איפה אנחנו עומדים היום בנושא של ממצאי הוועדה.

ממש בקצרה אני חוזר על עיקרי הדברים של הוועדה. במדינת ישראל נבנתה תשתית עצמאית, מתקדמת בתחום החלל. לתשתית הזו ישנה תרומה משמעותית להפיכת ישראל למדינה טכנולוגית, מתקדמת. בשנים האחרונות נשחקו היכולות וההובלה של ישראל אל מול העולם, ביחס לעולם, כתוצאה מצמיחה של תחום החלל בעולם והאטה בפעילות במדינת ישראל.

הנסיבות שהובילו למשבר בתחום לוויני התקשורת, בנובמבר 15' פסק הקשר עם לוויין התקשורת עמוס 5. בספטמבר 16' אבד לוויין התקשורת עמוס 6 ערב שיגורו לחלל - - -

אבד זה מילה - - -

התפוצץ. באפריל 17' לוויין התקשורת עמוס 2 סיים את תפקידו ויצא מהמסלול, צריך לציין, כמתוכנן.

אז אתה אומר שאנחנו מדברים על הפסקת פעילות ואנחנו עומדים בתכנון וכשאנחנו מדברים על יישום פעילות יש הפתעות.

נכון. הלויין עמוס 2 כמתוכנן ויש כמה כאלה שהפתיעו אותנו ואנחנו צריכים לתת להם מענה, ועל כך התכנסה הוועדה.

אין כרגע לווייני תקשורת נוספים בפיתוח על ידי תעשייה אווירית. אני אומר תעשייה אווירית לא בגלל שאני הפטרון של תעשייה אווירית אבל ידוע לכולם שתעשייה אווירית היא התעשייה שמייצרת לויינים במדינת ישראל אלא אם כן יקום לה מתחרה ונכון לעכשיו זאת התעשייה האווירית.

תחום פיתוח לווייני התקשורת נמצא בסכנה ממשית, דבר שמשליך על מכלול הפעילויות בתחום החלל בישראל. ועדת החלל התכנסה בספטמבר 16', הוקמה על ידי שר המדע בראשותי, חלק מהשותפים בוועדה נמצאים, ינון מהמל"ל, אבי בלאסברגר, מנהל סוכנות החלל, יושב ראש סוכנות החלל איציק בן ישראל, משרד התקשורת ועוד רבים ונוספים שהיו חברים בוועדה. הוועדה כללה חברים ממשרדי הממשלה השונים, מהאקדמיה, מהתעשייה.

הוועדה גיבשה בדצמבר 16' דוח שמטרתו לנתח את המצב הקיים ולהמליץ לממשלה על תכנית מעשית לשיקום היכולות וליציאה מהמשבר.

אנחנו עשינו אז ועדה פה בעקבות הדוח נכון? מתי זה היה לפני שנה כמעט?

כן.

ומאז רק עכשיו התכנסנו. כשהיה ניסיון באמצע והייתה פגרה ובסדר, אוקיי.

נכון מאוד.

מדינת ישראל זקוקה לעצמאות בהשגת המידע והעברתו באמצעות החלל. זאת אומרת, הדבר הזה הוא חיוני למדינה. נדרשים לווייני תקשורת מתוצרת ישראלית המופעלים על ידי מפעיל בשליטה ישראלית. נמצא פה נציג של חלל תקשורת, יוכל להתייחס לזה. מתן מענה תקשורת חיוני, הבטחת חופש פעולה לאומי, יתירות לתשתיות קריטיות כמו למשל תשתיות האינטרנט ותשתיות תקשורת אחרות, שימור שלוש נקודות שמיים ושימור ידע וטכנולוגיה.

המדיניות הלאומית היא הגדרת לווייני תקשורת כצורך לאומי. רוצה לומר שהוועדה קבעה שלווייני התקשורת מהווים עבור מדינת ישראל צורך לאומי. תכנית חלל אזרחית יציבה במסגרתה יפותחו ויוצרו וישוגרו שלושה לווייני תקשורת שזה אחד כל ארבע שנים על מנת לשים בכל נקודת שמיים לוויין תקשורת ובנקודה אחת שני לוויינים כי הצורך הוא ארבעה לווינים בו זמנית בשלוש נקודות שמיים. וכמובן חיזוק האקו סיסטם, חיזוק תעשיית החלל הישראלית.

נכון לעכשיו סטטוס הלוויינים שמצוי לרשות מדינת ישראל: עמוס 3, לוויין ישראלי, פעיל בנקודה 4o west, עמוס 4 לוויין ישראלי פעיל בנקודה 65 east, הוחכר לוויין זר, עמוס 7, בחלל לזמן קצוב, הוצב בנקודה 4o west, נרכש על ידי חברת חלל לוויין מחברת בואינג אשר יוצב בעוד כשנתיים בנקודה 17 east. ומתקיימים דיונים, אני רוצה לומר, אנחנו אמנם הגדרנו ארבעה לוויינים אבל היה קשה לנו לפצח מול האוצר תכנית של מימון לארבעה לוויינים. אמרנו לפחות, הוועדה אמרה בוא נצמצם ונלך על מימון של הלוויין הראשון. בוא נתחיל לדבר על הלוויין הראשון, ממילא הטכנולוגיות משתנות - - -

אז מבחינת זמנים עמוס 3 ו-4 מה לוחות הזמנים שלהם?

עמוס 3, לפי דעתי, אין לי פה את הגרף של הלוחות זמנים- - -

2025 ו-2028.

25' ו-28'. זאת אומרת זה כבר בלוויין השני והשלישי - - -

שזה 12 שנה אחורה לדעת מתי הם נכנסו למסלול.

גם מגיע ל-15 ו-19 שנה.

תגיד, סליחה, אתה כותב שם הוחכר לוויין זר עמוס 7. זה עולה 22 מיליון $ לשנה, ההחכרה הזאת, מי חכר את זה?

חברת חלל.

זה לא מוצדק.

אני מתאר כרגע את המצב של סטטוס לווינים, אני לא נכנס כרגע לתחום העסקי, לתחום המימוני - - -

אני חושב שההשמטה הזאת - - -

מי כבודו?

מנכ"ל חלל תקשורת.

אנחנו ניתן לך לדבר, תן לו לדבר, נשמע בהחלט. בבקשה תמשיך פרץ וזאן.

אני אומר שלא הערתי את ההערה הזאת סתם - - -

הבנתי את הרגישות אבל בוא, אנחנו מתקדמים עכשיו כמו שאני מנהל את הדיון - - -

יושב ראש הוועדה, זאת לא רגישות, זה פאול רציני - - -

אני רוצה לעשות סדר. בוועדה הזו אני מנהל את הדיון, עם כל הכבוד. הבנתי, אמרתי לך שנשמע אותך, עכשיו מדבר מנכ"ל המשרד, בבקשה פרץ.

מתקיימים דיונים כחלק מהתכנית, אמרתי קודם, אנחנו כרגע מתמקדים אל מול האוצר במימון הלוויין הראשון. היה דיון עם מנכ"ל משרד האוצר שבעצם סוכמו ההבנות לגבי מימון הלוויין הראשון. נשארה איזה סוגייה של ביטוח, עלויות או מי מקבל את כספי הביטוח. אני לא רוצה להכנס לזה פה - - -

רק להבין, יש פה שתי נקודות שאנחנו מתייחסים אליהן: 1) הנושא של עלויות, 2) הנושא של מיקום השמיים שגם זה אני רוצה לראות. אז הערה אחרונה פה ממה שאני רואה שכתוב כאן וזה נוגע קצת לעמוס 7 הזה שדיברת עליו, שעמוס 8 אמור תוך 4 שנים להכנס לנקודה של עמוס 7 הזמני הזה ואנחנו מדברים עכשיו על המימון של עמוס 8 הזה.

נכון מאוד.

אז זה הבנתי. ורק, מה שציינת, זה נרכש על ידי חלל מחברת בואינג עוד שנתיים ב-17 east זה מה, איזה לוויין זה?

זה לוויין שנרכש כמו - - - חברת בואינג - - -

איך קוראים לו?

עמוס 17.

איך קפצנו ל-17?

לפי הנקודה.

פתאום הפסקנו לדבר במספור, עברנו לדבר על הנקודה.

אנחנו נחזור - -

מבלבלים אותנו פה.

- - לוויינים תוצרת הארץ אנחנו ממספרים - - -

הבנתי. אז יש עוד לוויין שלא קשור למהלך שאנחנו מדברים עליו פה שהוא נקרא עמוס 17 שהוא עוד שנתיים יוצב ומייצרת אותו בואינג. שיגור של בואינג?

שיגור של ספייסיקס.

ספייסיקס? לא הספיק לכם הניסיון שלהם? טוב.

בגלל זה שינינו את המספרים לנסות לבלבל את ה- - -

טוב, בבקשה, אז עכשיו בוא נמשיך. עכשיו הבנתי כי זה קצת לא היה ברור לי ה- - -

אגב, גם עמוס 5 לא היה לוויין ישראלי.

אז בחצי שנה האחרונה אנחנו בעצם עסוקים במספר רב מאוד של דיונים להכין הצעת מחליטים לטובת נושא של מימון עמוס 8. אנחנו לקראת סיום הדיונים הללו, יש כבר סיכום, אמרתי, של מנכ"ל משרד האוצר לגבי הנושא של המימון על ידי כל הצד הממשלתי על ידי כל משרדי הממשלה. נשארה איזה סוגייה של הביטוח שאנחנו מטפלים בה כעת ואני מבקש שלא להעלות אותה פה לדיון את אותה סוגיית הביטוח.

רק חשוב שיהיה ביטוח לאור - - -

לא, אנחנו מדברים על התשלום על הנזק של עמוס 6, על הפיצוץ, לאיפה הולכים כספי הביטוח כתוצאה מהנזק של עמוס 6, כתוצאה מהפיצוץ של עמוס 6 מי זכאי למה, על זה כעת מתקיים דיון ומכוון שיש פה גם חברות מסחריות וגורמים אחרים שאני לא רוצה, והייתי מעדיף שלא להכנס - - -

- - - ביטוח כבר אין בעיות?

אין בעיה עם התשלום - - - על זה מתקיים דיון איך זה מתחלק, האם לפי המימון או לפי חוזים.

מבחינת המחוייבות שלהם - - - אין ערעור על הביטוח - - -

יש ערעור גדול על הכיסוי ויש ערעור גדול על הזכאות ואני מציע שלא ניכנס לזה. יש חוסר הסכמה מוחלט של התעשייה לכל מה שקשור לנושא הביטוח אבל לא נראה לי שזה המקום לפתוח את הדיון.

לא ניכנס לזה.

כמו שביקשתי בדבריי ובגלל שאני מכיר היטב את המורכבות של הנושא הזה ודיברנו על זה לא פעם ביקשתי לא להכנס לזה בדיון ויואב יודע את זה - - -

אז אני עכשיו גם מבין שחוץ מהגורמים הממשלתיים והרשויות שיש לנו יש לנו את חברת חלל, יש לנו את תעשייה אווירית ויש גורמים נוספים מהציבור. אז כן.

כמו כן מתקיימים דיונים בין הלקוחות הפוטנציאלים, גם פה אני מבקש לא להרחיב, לגבי התצורה הסופית של עמוס 8 ויחד עם האמור לעיל משרד המדע סבור כי גיבוש החלטת הממשלה תהיה בתקופה הקרובה. זאת אומרת, אנחנו רוצים לקדם את זה, אנחנו מאמינים שאנחנו נמצאים כבר בפיינל של החלטת - - -

אבל אם אנחנו לוקחים - - - אחורה מ-4 שנים עתידיות אחורה מתי אנחנו צריכים שהתעשייה האווירית תתחיל את זה ושחלל יסגרו ואנחנו נדע בדיוק - - -

לפני שבועיים.

הבנתי, כי אחרת לא יהיה לוויין בזמן וכולם יתחילו לעבוד עם השלייקס למטה. השאלה היא האם הדבר הזה למשרדי הממשלה השונים מוצג, ידוע והם מכירים.

יש פה נציגת האוצר שאנחנו - - -

בהחלט הדבר ידוע לנו, ולכן אנחנו מקדמים את זה ביתר שאת ו- - -

מתי אנחנו נראה את ה- - -

נקווה להביא את זה לממשלה ביחד עם התקציב של - - -

תקציב 19' זה מרץ, במקרה הטוב אם הוא יעבור. את מדברת על תקציב 18'?

לא, גם השינויים בתקציב 18' מובאים באותו היום של החלטת הממשלה, לכן זה לא יכול לבוא קודם לכן.

לא, אבל מבחינת לוחות זמנים אנחנו מנסים להבין - - -

זה ה-11 בינואר.

11.1 זה רק הכנה לקריאה ראשונה בכנסת של חוק תקציב 19'.

ככל הידוע לי גם תקציב 18', השינויים ששם, גם - - -

אבל עדיין נצטרך להגיע למליאה, לפה, לכנסת. זאת אומרת, זה לא נגמר בינואר, בוא לא נשלה את האנשים.

ברגע שיש החלטת ממשלה העברת הכסף היא צריכה לעבור ועדת כספים כמובן.

לא, אני חושב שתקציב דורש אישור מליאה. החלטת ממשלה לא מספיק.

כן, כן נכון.

אז אני צודק. אז במקרה הכי מוקדם זה מרץ 19' להעברת תקציב 19'. את אומרת שזה כולל את התיקונים של 18', הם ביחד? זה אני לא זוכר פשוט.

אני לא בקיאה האם השינויים בתקציב 18' כן דורשים - - -

זה גם אני לא בקיא.

אבל אני אבדוק את זה כמובן.

מבחינת התזרים, פרץ, יש מן הסתם תזרים ל-18' ותזרים ל-19'.

תקציב 19' אנחנו עכשיו בדיונים, הולך לעלות לממשלה ב-11.1.

נכון, ומה עם 18'?

תקציב 18' יש כבר תקציב, הוא כבר מוכן, בתוך תקציב 17'-18'. ושינויים, מה שמיכל מדברת זה על שינויים בתקציב שהיא רוצה להציג אותם באותו זמן.

יכול להיות שזה לדעתי לא חייב אישור מליאה. זה שנת 18' - - -

אני גם חושבת. בכל מקרה אם זה עבר החלטת ממשלה אז אנחנו נוכל להעביר את זה בתחילת 18'.

קודם כל צריך להפריד בין 18' ל-19'. ומה שאת מדברת זה שבתזרים של 18', אפשר יהיה כבר בינואר - - - אני מבקש שתבדקי עכשיו עם המשרד שמה שאנחנו אומרים כרגע זה נכון. זאת אומרת, תזרים 18' אני רוצה תשובה האם בעקבות אישור הממשלה לתקציב 19' באותו תאריך שיהיה גם תיקוני 18', לגבי 19' אני בוודאות יודע שזה לא - - - תבדקי ותחזרי אלינו.

תיכף אני אענה.

אז זה תשובה לגבי הנושא של הכספים.

אני רוצה להבין, פרץ, מבחינת המתווה והכספים האם הכל מוסכם, סגור, יודעים להגיד מה וכמה הממשלה תתמוך, באיזה הליך, איך זה פרוס, כל הדברים האלה.

אני יכול לומר את זה ככה בצורה הזאת: מבחינת משרדי הממשלה מה כל משרד ממשלתי נותן בלי עכשיו לציין את כל המשרדים המעורבים אנחנו סגורים. אני אומר שיתקיימו עוד דיונים מול התעשייה האווירית, אני מתאר לעצמי שיכול להיות שלתעשייה האווירית יש דרישות אחרות, למיטב הבנתנו של כלל המומחים המקצועיים שדנו בדיונים של עמוס 8 אנחנו סגורים לגבי המימון של עמוס 8, לגבי משרדי הממשלה השונים שאמורים לקחת חלק - - -

סגורים להסכמה ומצליחים לייצר את הפרוייקט או סגורים ממה שהממשלה ועכשיו התעשייה אומרת, אנחנו לא יכולים לעשות את זה?

סגורים בהסכמה על מנת לייצר את הפרוייקט, למעט סוגיית הביטוח - - -

אנחנו עוד לפני משא ומתן - - - במהלך - - -

מה עשינו שנה שלמה אם זה לפני משא ומתן?

לא לפני, זה במהלך משא ומתן.

לא אבל אני אומר מה עשינו בכל 2017. טוב, תן לאיציק, בבקשה איציק.

מהבחינה הזאת אנחנו קיבלנו נתונים מהתעשייה. למיטב הבנתנו הכספים שיגוייסו מכל התוספים עומדים בנתונים האלה אבל עוד לא נפתח, יש פה גם עניין של משא ומתן של חלק עסקי, עוד לא נפתח העניין הזה שאני אוכל לבוא ולהגיד לך שעכשיו גם סוכם עם התעשייה האווירית, עם - - - חלל, עם כל מיני גורמים מעורבים, סוכם עם כולם שהכל סגור, זה עוד לא. לפי הבנתנו זה יהיה ככה. בכסף שנוסף ממשרד המדע, מהאוצר שהוסיף עוד כסף, ממשרד הביטחון, אלה שלושת המקורות שהוסיפו כסף.

אוקיי. חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש, אני קודם כל מברך על הכינוס של ועדת המשנה בנושא לווייני תקשורת בישראל. ועדת החלל, ועדת המשנה אבל הנושא הוא - - - כיושב ראש הוועדה, ועדת מדע וטכנולוגיה, אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בכל נושא של לוויינים בישראל, ולכן העמדנו את האיש שיהיה הכי מתאים מתוך חברי הוועדה כוועדת המשנה. הבעיה היא שאנשים שמתאימים הם עסוקים מאוד, הם מתאימים לעוד כמה דברים, לא רק נושא חלל, הם מתאימים לעוד כמה דברים, יש לו תפקידים מאוד מאוד חשובים כמו בניהול הכנסת, בוועדת הכנסת, ועוד דברים קואליציוניים כאלה ומשילות שקיימת היום.

לכן לא תמיד אפשרי, אבל באמת חבר הכנסת קיש לקח על עצמו עכשיו ביתר שאת ובהתמדה עכשיו בהדגש של הוועדה של הלוויינות. אנחנו צריכים גם לקחת בחשבון שאפילו כינוס של ועדת כזו עם האנשים העסוקים שיש פה שאת כולם לכנס תחת שולחן אחד זה גם לוקח לא מעט זמן, זה שונה מוועדות אחרות שאנחנו פותחים אותן, אם לא מגיע הבכיר, מגיע הסגן שלו, אבל כאן רצינו שבאמת יגיעו אנשים שנמצאים ב- - - או מטפלים בהם באופן ישיר בכל הנושא.

במשפט אחד, אדוני היושב ראש, אנחנו מייד עם תחילת המושב הזה קיימנו סיור, גם אתה השתתפת, בתעשייה האווירית. התרשמנו מאוד, זאת לא ישיבה ראשונה, ישיבה שלישית, אפילו רביעית בנושא הזה. וכל זה נעשה בגלל שאנחנו מודאגים ממה שקורה ללוויינים במדינת ישראל. אנחנו היינו ב- - - שנמסר, היינו ראשונים, היינו - - - היה לנו ידע טכנולוגי, היה לנו אנשים בעלי יכולות גבוהות מאוד. ולאט לאט החלק הערכי - - - שעבר לחלק כלכלי מאוד וטיפולים, לצערי - - - רוצים - - - אז הנושא הזה אנחנו לא רוצים להגיד שהיה כאן פחות מנושא כלכלי אלא נושא של כשלים בלוויינים אבל נדון על כך - - - הסתכלו על כל הנושא הזה רק בהיבט הכלכלי שלו.

ולא יכול להיות שהנושא של לוויינות כי יש לזה השלכות רבות ואקוטיות מאוד, ואנחנו גם כיום שאנחנו היום נמצאים בלי משהו שבידינו, אנחנו מוצאים את הדבר הכי חשוב במדינה מתפתחת, במדינת עולם שלישי ואנחנו מדינה שהמצב הביטחוני שלה הוא לא יציב והוא יכול כל רגע להשתנות. ואנחנו נמצאים בידיים זרות בנושא הכי חשוב אני לא יודע איך אנחנו חיים עם זה, אני לא חי עם זה בשקט.

ומעבר לזה, יש דבר שלא רק הנושא הכלכלי צריך להיות המוביל, בוודאי שלא גם מדובר פה על נושא כלכלי שמאוד מאוד אקוטי במסגרת התקציבים של מדינת ישראל והסיכון הכלכלי כאן הוא לא היתרון של להוציא את זה החוצה משהו דרמטי שמשפיע באופן - - - באופן יחסי מועטים מאוד - - - כל המדינות יכולות לעשות את זה.

כל המדינות היום שמתחרות איתנו עושות את זה כולן בעזרתן של הממשלות, אם אני לא טועה, בוודאי רובן בעזרתן של הממשלות ואנחנו כאן עומדים מן הצד בעניין הזה. - - - נראה לי שגם יושב ראש הוועדה רואה את זה שעל אף שאולי בתקשורת ואין כאן עובדים שאולי מדביקים ושורפים צמיגים ויוצאים לרחובות אבל יש חשש מאוד גדול - - - ששוחררו מתוך - - - זה דבר שצריך לזעזע אותנו. אם - - - שהאנשים המיטבים לא נמצאים איתנו אלא יצאו החוצה, אנחנו שחררנו אותם - - -

לא יחזרו.

לא יחזרו כי הפסדנו אותם, הם הולכים למקומות אחרים ואיך אנחנו - - - מעבר - - - איך אנחנו - - - עם העניין הזה בשלום. לפי דעתי אפשר לקיים את שניהם. אפשר לקיים גם את הנושא הכלכלי ואפשר לתת מה שנהוג לתת, מה שאפשר לתת לזה ולהשאיר את הדבר הזה בידינו. מה שאני יודע כיושב ראש אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לוועדה. בוועדה, מה שנאמר בחדרי חדרים ואחרת זה נגמר בחוץ.

אנחנו כאן נצטרך להוסיף שהמטרה שלנו היא מטרה אחת: להחזיר את היתרונות ואת היכולות את - - - לשלב שאנחנו נהייה בתעשייה שלנו, בתעשייה האווירית במקרה הזה שמובילה את העניין הזה ונהייה בשטח, נהייה רלוונטיים, יש לנו את הקידמה, אנחנו נדע גם ליישם אותה. היישום שלנו הוא צריך להיות שלנו ולא בידיים זרות. וזה לא בשמיים, תרתי משמע.

במקרה הזה אנחנו לא נמצא בחלל, לא בשמיים היא, אלא - - - לארץ - - - אני רוצה לחזק - - - אני יודע שזה נכון, כל מי שנמצא, אני יודע שמגלים אורך רוח מאוד מאוד גדולה אבל זה עדיין אורך רוח, הוא נגמר באיזשהו מקום ואנחנו צריכים בשביל זה אנחנו עושים - - - ישיבות דחופות בעניין הזה כדי שלא - - - תודה.

תודה. מל"ל.

אנחנו במהלך השנה האחרונה עשינו תהליך משותף יחד עם משרד המדע והמשרדים הממשלתיים ומשרד האוצר - - -

משרד האוצר חזרו לפה?

כן.

יש לך תשובה כבר?

כן.

אז רק שנייה שאני קוטע אותך. רק מה אומרים לגבי תקציב 18'.

גם התאמות לגבי תקציב 18' צריך לעבור במליאה עד ה-31.3. אנחנו נוכל לבחון דרכים לראות איך אפשר להקדים שאולי זה לא יהיה במסגרת ההתאמות של שנת 18'.

תיכף נחזור אלייך. כן, בבקשה, סליחה ינון.

עשינו תהליך שלם על מנת להתכנס להצעת מחליטים, להביא הצעת מחליטים. אנחנו לא נוהגים להביא הצעת מחליטים לממשלה או לקבינט כאשר היא לא סדורה מבחינה תקציבית. זאת אומרת שאין לנו את המקורות רק משהו שהוא עקרוני. אנחנו חושבים שזה גם לא נכון לעשות את זה. גיבשנו פה איזשהו מתווה שאנחנו חושבים שהוא יכול לעבוד. כל פעם צצו בעיות אחרות אבל אנחנו מניחים שבסופו של תהליך אפשר יהיה לסגור את זה. כמו שאמרתי קודם, על מנת לסגור החלטה אנחנו צריכים בעצם לראות שיש לנו את התקציב, שזה מתכנס גם לנושא העסקי, גם אם בסופו של תהליך עם תעשייה אווירית ועם חברת חלל. ברגע שזה יתגבש נביא את זה להחלטה.

טוב. תעשייה אווירית.

אני רוצה להגיד שקודם כל אני מברך על הישיבה הזאת. זה תקופה ארוכה שלא היה דיון בנושא הזה. הזמן, נאמר פה, לא פועל לטובתנו. כוח האדם שעומד לרשותנו בנושא חלל הוא כוח אדם איכותי ביותר. לשמר אותו זה לא רק עניין של להביא פרוייקט, לשמר אותו זה גם לתת להם אתגר וכרגע אין שום דבר שעומד על הפרק. יש דיבורים והיינו שותפים בוועדה שדיברה על תקציב של 70 מיליון ₪ בשנה למשך ארבע שנים. אני לא יודע כרגע מה הסיכום שאליו אתם מתכנסים, אני מקווה שהוא בכיוון הזה כי אלה הנחות העבודה שלנו.

אני יכול להגיד לך דבר אחד, אני מבטיח לך שזה לא יהיה 70 לארבע שנים. לא יודע מה - - -

כל שנה.

כל שנה לארבע שנים, בדיוק. יש שם שינויים ממה שהבנתי אבל אומרים פה שהם מאמינים שזה יכול להספיק אז בבקשה.

עם אמונה אני לא מתווכח. אני חושב שגם ה-70 היו תקציבים סבירים מינוס, אבל בסדר, אני לא מתווכח בכלל. כל מה שאני אומר זה שיש חשיבות לזמן ואני מעודד מאוד את הגישה הזאת. קשה לנו מאוד כרגע להתמודד עם המצב הנכון.

אני אשמח להשלים מהתעשייה האווירית. חלפה שנה, הייתה שנה עמוסת פעילות בלוויינות ותקשורת. גם בהשקעות שלנו בפיתוח תתי היחידות כשדיברנו לפני שנה אמרנו שאנחנו ממשיכים לפתח את התחום מתוך אמונה שצריך יותר ויותר להעביר לתוצרת הארץ. ואת כספי הפיתוח האלה ואת הכסף בתשתיות כדי לעשות את זה השקענו מתקציב התעשייה האווירית, תקציב נכבד מאוד בשנה האחרונה, המשכנו עם כוח האדם.

ובכל זאת, אנחנו נמצאים שנה אחרי מסקנות הוועדה ושנה וכמה חודשים אחרי פיצוץ עמוס 6 ואנחנו מתנהלים מאוד לאט. בקצב ההתנהלות הנוכחי זה יעלה עוד הרבה כסף מעבר למה שתוכנן. ידבר תיכף מנכ"ל חלל תקשורת והוא יסביר שעמוס 7 בחלל עולה לו הרבה מאוד כסף שצריך לשלם אותו. והמהנדסים שיושבים עכשיו ועובדים על עוד נגזרות ועוד הצעות ועוד כיוון עולים הרבה מאוד כסף. אנחנו מחזיקים צוות גדול כדי שנוכל ברגע האמת לצאת לדרך. את חלקם איבדנו, כולל חלק מבכירי האנשים שעזבו אותנו מתוך חוסר הוודאות וחוסר האופק בנושא הזה.

אני שמח מהאמירות שאומרות שמתוך הכרה של עלות הלוויין התקציב נסגר, אני מקווה שזה אכן המצב. אני מודאג מאמירות שאומרות, עוד לא התחלנו משא ומתן, להבנתי אנחנו נמצאים בתוכו מזה זמן רב והמחירים אתגריים ואם התקציב איננו דומה למה שתוכנן יהיה מאוד מאוד קשה לסגור את הפערים אז אני מקווה שאנחנו לא רק מושכים את הזמן בשביל שאחר כך זה לא יגיע לשום מקום.

אז תחושתי – הרבה יותר לאט ממה שקיווינו, יש אופטימיות כי זה מתקדם, יש סיכון רב והחברות הזרות, בצדק, סוגרות בפתחים באגרסיביות יתירה, בעידוד ממשלותיהן בתקווה לקחת את השלל הזה ולהשאיר את מדינת ישראל עם לוויינים זרים בלבד. הסכנה רחוקה מלחלוף.

תודה. בבקשה מנכ"ל חברת חלל.

אני מהסס אם לדבר כיוון שאני כאילו לא שייך לכל מה שקורה כאן ואני שומע כאן, לדעתי, ואני לא אוהב להיות זה שמקלקל את המסיבה, לא נעים. אבל אין ברירה, אם אתה רגיל לתחקירי אמת אז תשמע. אנחנו החברה היחידה שהיא בעלים ומפעילה של לווייני תקשורת במדינת ישראל. כשרצינו לבנות את עמוס 2, מאיר עמית ז"ל ואני, הגענו אל משה קרת, מנכ"ל התעשייה האווירית וביקשנו שיבנה עוד לוויין. התשובה שלו הייתה, אם יש לכם כסף תביאו.

מאז גייסנו למעלה מ-2 מיליארד ₪, אנחנו חברה ציבורית, בשוק ההון בארץ. צריך להחזיר את הכסף למשקיעים. גייסנו הרבה יותר אבל למעלה מ-2 מיליארד השקענו בתעשייה האווירית, הזמנו שם ארבעה לוויינים. אנחנו החברה היחידה בעולם שמזמינה לווייני תקשורת בתעשייה האווירית. וזה ממומן מעט מהון עצמי, בעיקר בשוק ההון בארץ. אנחנו יוצרים הזדמנויות, יוזמים, מפתחים, משמרים נקודות שמיים.

לוויין צריך להיות בנקודת שמיים מאושרת על ידי ה- - - בלי הפעילות שלנו אין נקודות שמיים במדינת ישראל מכוון שהזכויות בנקודות השמיים פוקעות אם אין שם לוויינים. יש חשיבות לנקודות, אם זה דיזינגופה פינת ארלוזורובה או זה בדימונה הבניין - - - המיקום של - - -

למה, זה מגיע לרוחב פס שהוא מסוגל להעביר או מה, למה זה - - -

בסוף זה מסחרי. יושב ראש ועדת המדע הלך אבל גם נדמה לי בחוגים שלו יודעים אם אין קמח אין תורה והם יודעים לפעול להביא קמח. אז הוא אמר חבל בלי כסף. זה מה שקרת אמר לנו, תביאו כסף אני אבנה לכם לוויין - - -

אבל אני שואל שאלה, למה המיקום הוא שונה.

כי צריך להחזיר את הכסף. החזרת הכסף היא אם אתה מוכר את הבתים האלה בהרבה כסף לכל בית או אם אתה מוכר את השירותים בנקודת השמיים הזאת בהרבה כסף. יש נקודות שמיים שהן איכותיות שמיליוני אנטנות מסתכלות לשם ואז אתה יכול למכור את השירותים שלך בהרבה כסף. יש נקודות שמיים שאף אחד לא מעוניין בהן.

אתה אומר שלהיות מעל אפריקה או להיות מעל אירופה יש לזה משמעות אחרת, זה בגדול.

בגדול, אני לא אכנס לפרטים. יש משמעות לנקודות השמיים ומדינה לא יכולה לפעול בלי נקודות שמיים שיש לה ללא קשר למשמעות הכלכלית ובלי הפעילות שלנו, בלי הלוויינים ששיגרנו לנקודות שמיים, אפשר לדבר על שלוש, ארבע, עשר נקודות שמיים, כלום אין, כלום לא יהיה.

אנחנו ספגנו שתי מכות קשות בשנתיים האחרונות, כל מי שאחר כך גילה שאנחנו בחיים לא האמין כי אנחנו חברה שנסחרת, חברה שלבעלים שלה גם לא היה כיסים מאוד עמוקים, לצערי. חלק מהדברים בחדשות עכשיו ואנחנו מתאוששים ופועלים בארץ ובשוק הבינלאומי. אנחנו למעלה מ-20 שנה מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם המדינה, שיתוף פעולה הדוק וטוב. בלוויינים הראשונים כבר תייגנו את האנטנה לפי הצרכים גם של החוקים.

תכנון של לווין אתה לא קונה כמו מטוס מדגם זה או זה. כל לוויין הוא חליפה ליתום: איזה תדרים, איזה כיסויים, לאיזה איזורים. והעבודה שלנו הייתה אינטנסיבית גם עם נציגי הממשלה וגם עם כל מה שקורה בעולם, אנחנו מדינה קטנה מאוד, אם לא נמכור את השירותים שלנו גם בעולם אין לזה קיום כאן. כך שאנחנו צריכים לראות מה קורה בעולם, מה קורה בשווקים, לאפיין את הלוויין, לתכנן אותו. זה מה שאנחנו עושים גם עם עמוס 8 ואנחנו רוצים להמשיך את שיתוף הפעולה.

אז עכשיו, מילה לוועדה, ואני לא סתם הערתי קודם למנכ"ל המשרד. אני הייתי אומר שזו הוועדה לתמיכה בתעשייה האווירית בבניית לוויינים. מכוון שכל נושא החלל הוא הרבה הרבה יותר רחב. יכולים לבנות לוויינים ויש מדינות שבנו לוויינים, הם שוכבים פה על הארץ כאבן שאין לה הופכין. למשל באוקראינה מציעים לנו עכשיו לקנות לוויין שהם בנו ושוכב שם או שהמדינה מסבסדת אותם מ-א' עד ת' כמו את חיל האוויר, כמו את הטנקים.

כאן אנחנו הולכים ככה וככה, לא לכאן ולא לכאן. נעזרים בחברה מסחרית, בחברה שנסחרת בבורסה בשיטה של ביו-תיו, שיתוף פעולה ממשלתי מסחרי. אבל מתנהלים והרבה מעבודת הוועדה התבצעה בלעדנו. כלומר, המספרים שיש כאן, הלוואי שהם מחזיקים מים, הלוואי שהם נכונים, הלוואי שהם נוגעים, עוד לא גמרנו לאפיין את הלוויין. אז אני אומר שזה לא מאוחר שהוועדה תראה - - -

כשאתה אומר ועדה רק לדייק, אתה אומר על הוועדה שהוקמה בעקבות המשבר בראשות מנכ"ל המשרד לא הוועדה פה שאנחנו נמצאים.

אתה צודק בהחלט ובוועדה הזאת המילה הראשונה שעלתה שם, התפוצץ לנו עמוס 6. היו שם המון אנשים, אני מסתכל סביב, למי עמוס 6 התפוצץ? חוץ ממני שכבר קיבלתי אותו מתעשייה אווירית הוא כבר לא התפוצץ לאף אחד.

היה בבעלותנו.

לא נכנסים לנושא הביטוח נכון?

אם אני הייתי במקום תעשייה אווירית הייתי שמח, זאת הזדמנות לבנות את עמוס 8, אחרת לא היו בונים את עמוס 8. אני היחיד, המנייה שלנו נחתכה בחצי. לפי דעתי חלק מהדברים שהביאו לסחרור של יורוקום, אני בטוח בזה אגב.

הייתה עסקה שבוטלה לא?

כן, עם פייסבוק, עסקת חיינו. כניסה עם אדון מארק צוקרברג, היה בקניה, והוא דיווח גם הוא, התפוצץ לי הלוויין, גם לו התפוצץ הלווין, הוא יודע לדווח. וזה היה מקפיץ אותנו למקומות נפלאים, זה פשוט כאב לב. אז כל החלק המסחרי, הנושא של נקודות שמיים, של תכנון לשווקים, מה השווקים צריכים, כל הפעילות הזאת היא לא חלק מעבודת הוועדה. אני לא מבקר את הוועדה בזה אבל צריכים לדעת, הוועדה עסקה בדבר אחד: איך עוזרים לתעשייה האווירית להיות תחרותית.

אנחנו חברה ציבורית, נסחרים בבורסה בתל אביב. אנחנו חייבים לפעול מתוך שיקולים עסקיים אחרת יהיו לנו עוד תביעות ייצוגיות ותזכורות ודברים מהסוג הזה. אנחנו הוצאנו בקשה לתעשייה האווירית לקבל הצעה ללוויין עמוס 8 ולחברות נוספות. אני אומר כאן, ואני לא רוצה לייאש אף אחד, עפר, אין סיכוי ב-4 שנים לעמוס 8. לנציג של משרד הביטחון כאן אני אמרתי, אנחנו עובדים איתם דיי צמוד לנסות להתקדם, לראות אם אפשר לעשות משהו. אני אומר לכם, קחו בחשבון - - -

מה הכוונה אין סיכוי 4 שנים, לא הבנתי מאיפה זה בא המשפט.

אני אגיד לך, לוח הזמנים בתעשייה האווירית לבניית לוויין הוא ארוך יותר משמעותית.

אתה אומר שפרקטית הם לא יעמדו בלוחות הזמנים.

אין סיכוי, חבל על המאמץ. אני כבר ביקשתי מנציגי המשרד - - -

נראה לי שתעשייה אווירית לא מסכימים - - -

נראה לי שתעשייה אווירית - - - דוד פולק אמנם בא מהתעשייה האווירית וחברת חלל וגם לוויין המרצפן - - -

יש לי בקשה, אני נתתי לך לדבר - - -

מי שעושה את זה זה אני, אם אני אחליט שאני רוצה שהוא יפסיק לדבר אני אגיד. שמענו את הערתך, בבקשה דוד.

אני בכל אופן רוצה להגיד שאני ביקשתי להוסיף 22 מיליון $, שזה מה שעולה לי. את הלווין עמוס 7 הזה מרגע שהתפוצץ עמוס 6, היה צריך להביא את עמוס 7, זאת הייתה פעילות מהירה, בהולה. היה לווייין אחד בעולם ואת המשא ומתן - - -

והוא נכנס למקום של - - - שומר על ה- - -

שומר על הנקודת שמיים ועל הלקוחות. החכרנו ממנו שירותים לממשלה, שירותים ל-yes, שירותים לחברה מקבילה - - -

עשיתם מהלך בזק למזער נזקים.

כשאתה עושה משא ומתן - - -

כשהוא היחידי אז הוא מחזיק אותך, אנחנו יודעים, בסדר.

ואז הוא מחזיק אותי. אם היה זמן אפשר היה לנהל את המשא ומתן הזה אחרת.

ואם היה עוד מועמד זה גם היה יכול להיות - - -

נכון, נכון. בכל אופן אנחנו פנינו בבקשות להצעות מחיר. אני יכול להגיד כאן שהתעשייה האווירית יש לה דרך ארוכה ללכת כדי לסגור את הפער במחיר ואני תומך בבקשתם לתמיכה ממשלתית גדולה. אחרת הפער הזה לא ייסגר, פשוט לא ייסגר. הם גם בפער גדול בלוחות הזמנים. לכן אני מראש, ואני הודעתי את זה לאנשי המשרד, אני מראש אמרתי, פחות מחמש שנים זה לא יהיה כאן. אגב, אני יכול להאריך לשנה חמישית את הלוויין החכור, זה עולה המון כסף, 22 מיליון $ לשנה, כסף שלנו, של המשקיעים בשוק ההון, אף אחד לא עזר כאן, אף אחד לא השתתף במאמץ להביא את הלוויין, כולם מושכים את האלונקה.

אז אתה אומר שהפעילות הוא לא רווחית היום מול הלוויין הזה.

מול הלוויין הזה לא - - -

איבדתם את פייסבוק ואיבדתם אולי לקוחות נוספים אבל מצד שני זה לא היה פיצוי בביטוח שאתם אמורים לקבל על העניין הזה?

לא.

זאת אומרת הביטוח היה רק כלפי הוצאות לא כלפי הכנסות עתידיות.

אתה צודק. רק הכספים ששילמנו לתעשייה האווירית על זה.

טוב.

הייתה הצעה לחברה לקנות אותה. ברגע שזה קרה ההצעה נחתכה ב-190 מיליון $. בגדול נחתכתי ב-200 מיליון $, זה ההפסד שלנו, מכל העסקאות והכל. אז אנחנו פנינו לקבל הצעות כי אחרת אין לך שום נקודת ייחוס למחיר שהתעשייה האווירית נותנת ואני חברה ציבורית אני לא ממונה על ביטחון המדינה.

אנחנו עובדים לבד וגם עם נציגי המדינה לגמור לאפיין את הלוויין הזה ולקחת את ההחלטות הנכונות. זה עוד רחוק ממה שאפשר היה להבין ממה שנמסר בוועדה כאן. עפר אולי מנכ"ל מבט חלל אולי יותר ריאלי מהאחרים בדברים שהוא אומר. אני מצטער שאני מקלקל את החגיגה.

מישהו מהנוכחים הנוספים רוצה להתייחס?

אברהם עשהאל ממכון פישר. אני רוצה להגיד רק אמירה קצרה. הכל נעשה היום בתקשורת ומחר כולל השיח אצלי בתוך הבית. זאת אומרת בין הקומות עם הילדים זה בתקשורת.

הילדים עוד בבית?

כן, יש עוד כמה בבית. זה תשתית לאומית ואם אנחנו לא נשקיע בתשתית הלאומית והמודל הזה שהוא מודל פנטסטי שעובד הרבה מאוד שנים הוא לא המודל היחיד, יש עוד מודלים לנושא של התקשורת שחיונית למדינת ישראל. כי פה יש מודל מורכב שאנחנו מכירים אותו. תעשייה אווירית בונה וחלל תקשורת נותנת את השירות ופולק צדק, יש חברה אחת שנותנת את השירותים והיא חברה מסחרית, היא צריכה להראות כסף למשקיעים שלה מבחינת הדברים.

מדינת ישראל צריכה להשקיע במודל הזה בוודאי לטובת התעשייה האווירית ובמודלים אחרים. יש כל מיני שיטות היום, לוויינים יותר תקנים, גבהים אחרים, מתחלפים, לא יודע, צריך לבחון את הדברים האלה לעומק אבל המסר שאנחנו רוצים להגיד, מהר וכסף של המדינה כ- - - לאומי. כי הכל ייעשה בתקשורת כולל המכוניות האוטונומיות אז בואו נסתכל רגע קדימה.

תודה. משרד האוצר - - -לתשובת 2018 אם הבנתי נכון ממה שאמרת קודם, עד שתקציב 19' לא יעבור סיום חקיקה, יחד עם זה זה תיקוני 18', זאת אומרת, אנחנו מדברים במקרה הכי מוקדם על מרץ 18', הכי מוקדם, התשובה היא כן?

כן.

אוקיי אז אני - - -

אני רק אציין שיש אלטרנטיבה נוספת. לגבי 19' זה כמובן מדובר על תקציב המדינה אין סיבה שזה יעבור קודם. לגבי 18' יש אלטרנטיבה נוספת שלפי חוק הנומרטור אומר שאם הם רוצים לבצע השקעה אחרת במשהו מסויים אז צריך לבצע הפחתה על משהו אחר, לכן ככל שנחליט להקדים את זה ולא להמתין עד 18' אפשר להעביר את זה כהחלטת ממשלה במסגרת התקציב הקיים של 18' ולציין את מקור ההחלטה.

ולהחליף תקציבים, כאילו זה יעבור לזה וזה - - -

כן. במסגרת החלטת ממשלה כזאת אם היא עוברת בינואר אז מצביעים על המקור התקציבי.

אני רוצה לסכם, לפני זה אם מישהו רוצה להגיד משהו.

איציק יסכם, אני רוצה להגיד כמה דברים לפולק. קודם כל הצגנו פה מצגת וכל הדברים שהוצגו קיבלו התייחסות בוועדה ונציג חברת חלל תקשורת נכח בוועדה. הוועדה היא לא רק ועדה להצלת תעשייה אווירית, היא וועדה להצלת תחום לווייני התקשורת במדינת ישראל והוועדה הזאת קבעה שחברה ישראלית חייבת להיות חברה שמפעילה את לווייני התקשורת, בלי לציין כמובן את שמה.

הלוויין צריך להיות לווויין ישראלי, החברה הזאת קבעה את הקביעות האלה. הוועדה קיימה את עבודתה במשך זמן קצר מאוד והגיעה למסקנות. ואני חושב שפרק זמן שלקח מסיום עבודת הוועדה ועד למימוש המסקנות של הוועדה זה פרק זמן ארוך מדיי. צריך את זה לקצר, צריך עם זה ללכת יותר מהר.

אני חושב שמבחינת משרד המדע, את חלקו, הוא היה מוכן לתת כבר ממזמן. פה מדובר על שותפים אחרים שצריכים גם הם להרתם על מנת בסופו של דבר שנוכל באמת להוציא לפועל את התכנית של עמוס 8 בתחילת 18'. אנחנו חייבים גם להפשר חבר'ה, וצריך להגיד את זה פה בצורה גלויה, גם בנושא הביטוח, זה עדיין לא סגור לחלוטין, צריך גם את זה לומר.

אני לא נכנס פה לדיון רק אני אומר שצריך בסוף גם על זה לעשות הסכמות כי אי אפשר יהיה להתקדם אם לא יהיו לנו הסכמות גם בדברים האלה. וצריך להגיד את זה פה בצורה גלויה ולהגיד את זה פה גם ליו"ר הוועדה שידע שאמנם בתחום התקציב הדברים סגורים, בתחום נושא הביטוח - - -

גם לא סגורים אבל התקדמנו.

נכון, התקדמנו מאוד.

כן איציק.

אני מפנה תשומת לב לבולט הראשון במצגת שמנכ"ל משרד המדע הציג שהוא בעיניי לב העניין בעצם, הוא העיקר. זאת אומרת, מה שהוועדה ממליצה שמדינת ישראל, לא תעשייה אווירית, לא חלל תקשורת ולא משרד המדע, מדינת ישראל תכריז על תחום התקשורת כתחום לאומי שאנחנו חייבים להעמיד בו את המינימום והמינמום אנחנו מקווים שהוא אחד בערך לארבע שנים. זה לב העניין.

אם זה יידחה לנו בעוד צעד ונצטרך להוסיף עוד 10 מיליון ₪, פחות 10 מיליון ₪, אתה התחלת לשמוע כבר שפה יש כל מיני כאלה שחושבים שזה לא מספיק, כן מספיק, זה לא העיקר. זה העיקר ואת העיקר הזה אנחנו צריכים בכוחות משותפים כולנו, אין בכלל ויכוח על זה, גם לא מהתעשיות, שאף אחד לא - - - על הדוח הזה, צריכים את הדבר הזה לדחוף קדימה חזק.

אוקיי, רצית ינון משהו?

רק לגבי הלוח זמנים - במידה ואנחנו נתכנס בנושא של האיגום של התקציב במקביל למשא ומתן והדברים האלה יתכנסו אז יהיה אפשר לסגור את זה גם לפני תקציב 2019.

אוקיי אז אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אני מודה שאני מאוכזב ולמרות שפה יש אנשים שדווקא עבדו ועשו, כן פרץ, אני לא בא בטענות. אני מאוכזב שהגענו לנקודה הזאת כשנה פלוס לאחר פיצוץ לוויין עמוס 6 ואחרי שעשינו פה דיון ואחרי שהוקמה הוועדה כאילו כל ההתנהלות הייתה שיש משבר לאומי.

וכמו שכתוב פה אנחנו מדברים בתשתית כצורך לאומי ויש לנו משבר, אנחנו שנה אחרי ועוד אין מתווה וזו נקודת כשל, אני אומר עוד פעם, שלא הצלחנו לפתור אותה. אני אומר את זה לממשלה, אני אומר את זה לנו כוועדה שאולי אנחנו היינו צריכים לדחוף יותר אבל בעניין הזה זה אני חושב שזו פשוט תקלה קשה שהגענו לנקודת הזמן שהגענו ואנחנו עוד לא מדברים על תכנית שכבר אושרה ויצאה לפועל. זה חד וחלק, דיברת על תחקיר, זה, אני אומר לך, התוצאה, מדברים על התוצאה. זה כאילו אין עוד פצצות במטרה, היום זו תקלה, זה כבר דבר אחד.

זה נבע מהתנהלות איטית, ממורכבות הגופים, מלוחות זמנים, מבעייה בתקצוב. ופה משרד האוצר, אני פונה אלייך, יש לנו את משרד המדע שכבר ברור לי שהוא מוכן ומשותף, אני מניח שגם משרד הביטחון פחות יעשה בעיות ואני אומר לך כמשרד האוצר, אני כבר אומר שאנחנו נעשה דיון לקראת סוף חודש ינואר, אנחנו נוציא הנחייה בדיוק מתי יהיה הדיון, עוד חודש תהיה פה ישיבה נוספת, בדיוק על הנושא הזה. אני מקווה שנהיה אחרי הקריאה ואחרי החלטת הממשלה ואני מקווה שעוד חודש יהיה לנו כבר שיח סביב הסכמה על מתווה, על כספים, על ביטוח, כי כל זה צריך להסגר בתוך חודש ולא פחות.

אני חושב שזאת תהיה טעות קשה להגרר למרץ, פשוט אסור שזה יקרה. ולכן אני קורא לכל הגופים הרלוונטיים שיושבים פה סביב השולחן ובמשרד האוצר, את נמצאת פה, אבל אני אומר לך שאתם גורם מפתח שאם עוד חודש לא יהיה סיכום אני אבוא בטענות אליכם ללא שום התייחסות ואתם תצטרכו לתת הסבר טוב לוועדה מדוע הדבר הזה נמרח מעבר. ואני אומר, אם יש הסכמות למתווה שיוצגו בתקציב 18' מתוקן ו-19', אני מבקש פתרון לתזרים. זאת אומרת, לא להגיד אפשר להחליף ואפשר, אני מבקש פתרון גם לתזרים.

אני רוצה שנהיה פה בעוד חודש מהיום עם מתווה סגור. ופה גם תעשייה אווירית, אתם גם תצטרכו להבין שלא כל מבוקשכם מתקבל וחלל לא כל מבוקשכם מתקבל וגם המשרדים השונים והרלוונטיים בדגש על משרד האוצר. שאני מצפה לראות פה גם שיתקבלו, אני מקווה, אם לא נאשר בתחילת ינואר את תקציב 18'-19' הטענות שלי יהיו אחרות, יהיה לי קשה לבוא בטענות, אבל אם כן אז בממשלה אני רוצה לראות תקצוב, אני רוצה לראות מתווה, אני רוצה לראות שהעסק יוצא לדרך ושאנחנו לא עוסקים עוד פעם בעוד ישיבה של למה אנחנו מסתבכים עם לוחות זמנים ואולי גם ארבע שנים לא יספיקו.

חברים תודה רבה, אני סוגר את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:18.