ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 194

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 13:00

1. תלמידים אלרגיים במערכת החינוך

2. מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

דב חנין

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

ורד כרמון - עו"ס מפקחת ארצית הגיל הרך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

אורית בן יהודה - מנהלת נס ציונה, מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר - מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

אסתי אשל - מנהלת אור יהודה, מרכז השלטון המקומי

רחלי הכהן - המועצה הלאומית לשלום הילד

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום וועדי ההורים הישוביים

ריקי רוזמרין - מפקחת חינוכית, ארגון נעמ"ת

שלומית רדר - יו"ר עמותה, יה"ל - יעוץ והדרכה לאלרגיית מזון

מאיה ניר אליעז - נציגת עמותה, יה"ל - יעוץ והדרכה בנושאי אלרגיות מזון

קרן איוס - יו"ר, חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

הניה מרמורשטיין - מנהלת מעונות, על"ה

שמחה סחר - נציגה, עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך

אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

ליהי שלפין - מוזמן/ת

אביבה דיין - מוזמן/ת

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מטב)

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: יה"ל - ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון ע"ר)

מתוק טל בורנשטיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

הדס לוי, חבר תרגומים

תלמידים אלרגיים במערכת החינוך

מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש

אני ברשותכם פותחת את דיון הוועדה בנושא מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש ותלמידים אלרגיים במערכת החינוך. אנחנו בדיוני מעקב, עד היום אנחנו קיימנו את הדיונים בנפרד, בפעם האחרונה התאחדנו כי אנחנו כבר נמצאים בשלב של התכלס, של איך אנחנו בעצם מתקדמים. היום יצאה בבוקר הודעה של משרד הרווחה שאכן יש התקדמות אחרי הדיון האחרון של הובלה של הדרכות. איפה נציגי משרד הרווחה? שיגרו הודעה לתקשורת וזהו?

בעצם יתחילו הדרכות במעונות כפי שסיכמנו בדיוני הוועדה גם מבחינת הכשרת הצוותים, גם מבחינת הדרכה לשימוש באפיפן. מדובר על הדרכה של שלוש שעות, אני דווקא רציתי לשאול קצת, שלוש שעות נשמע לי מעט אלא אם כן מעבירים את זה למישהו שהוא ראש אשכול, מנהלת מעון או ראשי צוותים ואז הם צריכים לתרגל את זה כל פעם עם הצוותים שלהם בדרך שבשגרה.

חבל שמשרד הרווחה לא נמצאים אני מקווה שהם ייכנסו בדקות הקרובות כדי שאנחנו נוכל לשאול את השאלות ולוודא שאכן התכנית שמונחת על השולחן לפי ההצהרה שלהם היא אכן מה שאנחנו נדרשים לו מבחינת המענים כדי שנוכל להרגיש בטוחים ושקטים כשהילדים האלרגיים נמצאים במסגרת של מעונות היום.

אנחנו נחכה שהם יגיעו, עד אז אני אפנה למשרד החינוך, איפה אתם בתוך התהליך הזה, מה התקדמתם מהדיון האחרון ומה קורה עם נאמני הבריאות.

קודם כל ענינו גם בכתב שהנושא של נאמני הבריאות עדיין לא אושר והדין ודברים יתקיים אבל אנחנו הולכים למספר חלופות. קודם כל חוזר המנכ"ל המפורט שאושר ונכתב עם הסתדרות המורים, עם ארגוני, עם העמותות, עם יהל ועם עמותה נוספת שיושבת פה ומשרד הבריאות כמובן - - -

חוזר מצויין, מגיע ישר כוח.

מצויין, עכשיו הוא בהטמעה, כתוב מצויין על דעת כולם, מנהלי המחוזות קיבלו אותו וקיבלו הנחיה להתחיל להטמיע אותו בשטח.

מי עוקב אחרי ההטמעה?

מפקח בית ספר, מנהל מחוז. ברמה עקרונית עכשיו אנחנו הולכים על בדיקה של הנושא כמו שכתוב בחוזר המנכ"ל צריך לקיים איזשהי הדרכה. אז קודם כל מד"א פיתח את ההדרכה ודרך אגב, לשאלתך, חלק מההדרכה היא אינטראקטיבית ובנאדם, למשל עובדי ההוראה, יקבלו ויסתכלו על הנושא של הלמידה העיונית. אנחנו חושבים שחבל לבזבז זמן, אפשר להזכיר אבל הלמידה העיונית מתוכנה צריכה להיות קודם כל לגבי עובדי הוראה, הם יצטרכו ללמוד את הצד העיוני, הם יצטרכו לתרגל את הצד המעשי.

אנחנו בודקים עכשיו אפשרות הרחבה של - - - שקיים לנו כבר בנושא של הכשרת עובדי הוראה בעזרה ראשונה ואנחנו נתלבש על המכרז הזה, נתקצב אותו ונתחיל לפעול במקביל ואנחנו סמוכים על ההחלטות של משרד הבריאות גם של מי רשאי, מה הכישורים הנדרשים כדי להעביר את ההכשרה. כי משרד הבריאות הגדיר - - -

איזו חברה היא.

או מה הכשירות המקצועית של אדם שיכול במהלך שמשרד הבריאות עושה מול המעונות אנחנו נסמכים על זה, אנחנו מגבשים עכשיו בכלל מדיניות משותפת עם מרכז שלטון המקומי גם והסתדרות המורים לראות איך אנחנו מצד אחד מטמיעים ונותנים הגנה מלאה ואנחנו לאט לאט משתחררים מהנושא של המלווה האישי בבתי ספר.

המוסד צריך להיות נקי מ... וברגע שהוא נקי מזה אנחנו חושבים על איזשהו גורם שכן בשעת חירום יתן את אותו מענה במקביל לחוק של הזרקת האפיפן. אנחנו דיי מתקדמים בנושא. אנחנו רואים בתי ספר משולטים נורא יפה כי זה היה אבל עדיין עבודה גם נציגי ההורים, כי הבעיה היא לא תמיד הילדים, הבעיה היותר קשה זה ההענות של ההורים - - -

ההורים צריכים להרגיש מספיק בטוחים וזה תלוי בנו - - -

ההורים האחרים.

אה את מדברת על ההתגייסות שלה הורים האחרים, כן.

ההורים האלה כל אחד יהנהן. ההורים האחרים כשאת נוגעת קצת באזור הנוחות ואת אומרת לא להביא גבינה בכריך לעשר אז מתוקף איזה חוק הגננת אמרה לי, השאלות האלה עוד מגיעות ואנחנו צריכים, וזה אנחנו עובדים עם הנהגות ההורים - - -

כן, אבל דיברנו על כך שאנחנו נהיה חייבים לצאת לאיזשהו קמפיין כדי להעלות את זה למודעות הציבורית ושזה באמת יקבל התגייסות. אתם עובדים על תהליך של קמפיין ציבורי?

אנחנו בינתיים עוד מגבשים את החלופות ביחד עם משרד הבריאות עם פנייה משותפת גם ניסחתי עם ד"ר רובין איזשהו מהלך, כי השלטון המקומי הוא מאוד משמעותי פה למדיניות הזאת, להטמעה הזאת ולשינויים. וככה אנחנו מתקדמים. במקביל ההכשרות, תכנים, מיסוי, תודות לשתי העמותות שאני מצדיעה להן על הנכונות שלהן גם להיות חלק ובטח לעזור לנו לדחוף את זה.

עירית אני רוצה רגע לשאול, זה נשמע מצויין מבחינת הכיוון שאליו אנחנו מבקשים להוביל. יש לנו לצורך העניין שבעה חודשים כדי להטמיע את העניין הזה בתוך המערכת כדי לייצר אצל ההורים את תחושת הביטחון שאנחנו באמת נותנים את המענים הנכונים ומבטיחים את ביטחונם ושלומם של הילדים האלרגיים בתוך המסגרת. כדי לגייס את ההורים בכלל כציבור ולהעלות את המודעות כדי שתהיה תמיכה גם משם דיברנו על זה שצריך שילוב של כולם. מי באמת, את אמרת לי מפקח בית ספר וזה, אבל אני רוצה לדעת מי באמת במשרד החינוך לוקח על עצמו לוודא שהדבר הזה אכן קורה.

קודם כל זה יצא מהמנכ"ל ומאתנו למנהלי המחוזות. מנהל מחוז מול המפקחים שלו. אנחנו עכשיו זה כמו מנטרה, אנחנו מתחילים בכל פורום, גם המנכ"ל, גם מנהלי המחוזות, זה מוזכר, זה ניתן - - -

הם אמורים לדווח לכם?

עדיין לא קבענו מה - - - קודם כל, אני אומרת שוב, אנחנו עדיין מגבשים עם משרד הבריאות את המדיניות המשותפת הזאת של איך. עם מד"א, דרך אגב, עם המוקד של מד"א, עם הנושא של הליווי. דרך אגב זה הוזכר גם כי היה דיון על הדפיברולטורים ונתנו בדיוק את הדוגמה איך אנחנו עושים ומבטיחים את הסביבה. זאת אומרת, זה יהיה לגבי כל הדברים. אנחנו נכנסים לאיזשהו מהלך שמדבר על ביטחון של התלמידים, הילדים האלרגיים בפרט.

מה שאני רוצה להגיד לך זה שעשינו איזשהו מיפוי וראינו שיש בכ-400 בתי ספר בכלל יש בהם ילד אחד או יותר אלרגי. זאת אומרת המיקוד שלנו יהיה הכשרה- - -

בסדר, אבל יכול להיות שבשנה הבאה יהיו - - -

ברור, אבל ההכשרה עכשיו וההדרכה תתחיל קודם כל בבתי הספר שבהם - - - בדיוק עשינו את זה, אנחנו יודעים ממוקד לפי סמל מוסד איזה בית ספר, מי הוא וכו' וכו'. בגני ילדים ההכשרה תלך על רמה יותר רשותית, זאת אומרת יבואו צוותים כדי שתווצרנה קבוצות ולא גננת וסייעת וכו', זה אנחנו בונים עכשיו, בדיוק בימים האלה.

הבנתי. אני כן אבקש בסיכום שיבנה לוח זמנים. כי אנחנו יודעים שאם לוח גאנט שאנחנו יודעים לעבוד לפיו זה עלול להתפזר לנו ושחלילה לא נמצא את עצמנו בסוף שנה מול איזשהי שוקת שבורה שאנחנו לא עד הסוף יודעים מה קורה. זה גם חלק מהאחריות שלנו אבל אני חושבת שזה יעזור לנו גם מול התנגדויות ומתחים שקיימים שטבעי ולגיטמי שיהיו כי אנחנו מדברים באמת על ביטחון של ילדים אבל אנחנו חייבים את זה. אנחנו חייבים להיות בשליטה מלאה על התהליך כדי לעמוד בו בהצלחה.

משרד הבריאות, ד"ר ירדני, את רוצה להתייחס לתהליך?

קודם כל אני באמת רוצה לברך את כל השותפים כאן. אני חושבת שהיה פה תהליך יוצא דופן ומקצועיות והענות של כולם ובאמת רצון טוב לקדם את התהליך למרות שהיו נושאים מאוד קשים הגענו להסכמות ענייניות, מקצועיות אז אני חושבת שזה המקום גם להודות לכל השותפים.

אני בהחלט מסכימה עם כל מה שעירית אמרה. אני חושבת שבגדול ההדרכה היא ברובה צריכה להיות הדרכה בלומדות או בעזרים אחרים שאפשר להשתמש בהם. תמיד צריך לזכור שגם במקומות שאין בהם ילד שכיום אנחנו יודעים שיש לו אלרגיה יש את הפעם הראשונה. אנחנו רואים את זה במעונות, במקרה זה במעונות יום שיקומיים שבהם אני יותר מחוברת אז אחת לתקופה אנחנו מקבלים הודעה ממעון שהילד פירכס לראשונה בחייו.

ולכן המעון או הגן או הבית ספר צריך לדעת איך מטפלים במקרה חירום והנושא הזה צריך להיות חלק מההדרכה הרגילה כשהמטרה היא לזהות את הסימנים, לדעת מה אפשרויות הטיפול. צריך לזכור שמזרק אפיפן בגדול הוא כמו מזרק אטרופין, לא צריך איזשהי הכשרה מיוחדת בשביל להזריק אותו, השימוש הוא מאוד פשוט. חשוב התוכן התיאורטי, צריך לדעת - - -

לא, וגם חשוב הביטחון שהם נותנים למטפלות. בגלל זה העניין האנושי, הליווי האנושי, חוץ מהסיפור של ללמוד את זה מבחינה עיונית, שאני מסכימה, יש דברים שאפשר לעשות דרך לומדות, אבל הקשר הבלתי אמצעי בין מי שבא להדריך את המטפלות ומחזק אותן ונותן להן את הביטחון ומסביר להן בעצם על כל המערך הזה, מוציא אותן רגע מהסטרס שחלילה הן יעשו משהו עם המזרק שעלול לגרום לאיזשהו נזק, אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד חשוב בתהליך כי היום עיקר ההתנגדות נשענת על הסיפור הזה.

נכון, ולכן זה צריך להיות חלק מיום הדרכה של מד"א או כל חברה אחרת שנותנת על טיפול במצבי חירום במוסדות הללו. זה צריך להיות חלק מובנה מההדרכה, מההכשרה שכולם ידעו כל מה שצריך לעשות.

זה רק מדובר על מקומות מפוקחים?

כרגע כן. לצערנו כי רב, מה ששוב לנצל את ההזדמנות שצריך לקדם את חוק הפיקוח על המעונות כמה שיותר מהר כדי שנוכל לתת מענה כזה באמת לכלל הילדים שנמצאים בגילאי לידה עד שלוש שנמצאים בתוך מסגרות.

אני כן אומר שאני חושבת שאנחנו צריכים לפנות גם לארגונים הפרטיים. יש לנו את ארגון חיבה שלגמרי ישמח להיות חלק ושותף ולקבל את ההשתלמויות אפילו ברמה של לשלוח להם את הלומדה ולעדכן אותם בתהליך כדי שהם יאמצו אותו. וצריך לברך אותם על כך, זה לא מובן מאליו שגוף פרטי בא ואומר אנחנו רוצים להיות חלק, מוכנים לקחת את זה עלינו גם בלי שאנחנו מפוקחים. אם נצליח להגיע לעוד גורמים פרטיים, חבל, משרד הרווחה לא נמצא כאן, אבל אם אנחנו נצליח לעוד גורמים פרטיים שיסכימו לעשות את זה אני חושבת שאנחנו רק נרוויח.

אם אני יכולה להוסיף עוד משפט אז אנחנו עושים עכשיו איזשהו תהליך אחר בנושא של איתור ילדים עם עיכוב התפתחותי ואנחנו בהחלט מתכוונים לפנות לכל המשפחתונים, לכל הגנים הפרטיים ואני חושבת ש- - - חייבת להעשות. אני חושבת שגם מי שיש לו משפחתון, כמו שאמרתי, הוא לא ידע שהילד יש לו אלרגייה, מחר תהיה לו פתאום אלרגייה, אני חושבת שצריכה להיות איזשהי חובה מוסרית לדעת מה עושים במצבי חירום.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לשלב זה שצריך להבין שכל מה שדיברנו עד עכשיו בנוי על כך שיהיו מזרקי אפיפן במוסדות. זאת אומרת, זה הבסיס. בלי שחתמנו את זה אז כל התכנית היפה הזו בעצם לא יכולה להתקיים.

נכון. אז את אומרת שמשרד הבריאות בעצם ייצא בפנייה ובקריאה גם למשפחתונים ולמוסדות הפרטיים. מתי אתם מתכוונים לעשות את זה כדי שיהיה להם - - -

ברגע שהכל יהיה מוכן, גמור ומאושר אז אנחנו נשתמש באותו חוזר בשביל באמת לפנות לכל - - -

זאת אומרת החוזר שבעצם יצא עכשיו, אני מנסה להבין - - -

לא, חוזר מנכ"ל שלנו זה אחד שמתואם וביחד גם לצהרונים, דרך אגב. כל מסגרת שכן מפוקחת שאיזשהו גורם במדינה, ילד שאלרגי, זה בגן, בצהרון, בבית ספר או בטיול מטעם בית ספר או בכל מקום, זה אחד.

אז למה שמחכים עכשיו בעצם זה ללומדות ולתהליך של ההכשרה?

כן, כדי להמליץ להם להשתלב.

בבקשה.

אני מהעמותה למען הילד בגיל הרך ורציתי לשאול את הד"ר, אם יש אפשרות, את אמרת על קמפיין ציבורי רחב לזיהוי לסימנים כי הרבה פעמים הורים צעירים לא יודעים, את אמרת שיש סימנים מזהים ומה אפשר לעשות מייד. אני חושבת שאפשר לעשות - - -

אני אבדוק במשרד, אני לא יכולה לתת תשובה כרגע אבל אם יש - - -

כתבתי את זה. מאה אחוז, תודה רבה. משרד הרווחה, חיכינו וציפינו.

תודה, אני מתנצלת.

אתם יצאתם היום בפרסום שמתאר את התכנית שדיברנו עליה כאן במסגרת הוועדה, של הכשרה, העלויות, מי מבצע. קודם כל חשוב לי לדעת האם באמת הקשר מבחינה מכרזית עם מד"א כבר נוצר ומתי יוצאים לדרך.

אז ממה שמדווחים באגף ואני גם יודעת אז התכנית כבר כן - - - היא בעלות קודם כל של 1.3 מיליון ₪, היא תכנית תלת שנתית שאמורה להכנס לכל המערך של כל מעונות היום וכל המשפחתונים. כמו שכבר עשינו ביחד בוועדה ושוחחנו על זה ארוכות זה כל ההיבטים של הטיפול במקרה של התפרצות האלרגיה, גם בהיבטים של יצירת מעון נקי וגם המניעה והתאמת המזון. כל ההתקשרויות נעשו במכרז מהיר בפטור ובעצם יש את הקשר עם מד"א והיה גם שיתוף פעולה עם הארגונים של האלרגיות. כמובן בייעוץ אינטנסיבי כל הזמן של הצוות ממשרד הבריאות שעבדנו איתם ביחד. אני מוכרחה להגיד שזו הייתה באמת עבודה בשיתוף פעולה.

אני מקווה - - - זה לא כל ה- - - סדרי העדיפויות הם כאלה: להתחיל מאותם מעונות שכרגע בשנה הזאת יש לנו כבר ילדים מוכרים, ידועים שמקבלים סייעת כדי באמת לאפשר את המהלך הזה בצורה יותר טובה אבל ככל שניתן יותר מהר זה להחיל את זה על כל המסגרות.

והתקצוב מתייחס להחלה של זה על כל המסגרות ו- - -

על כל המסגרות, כן. מדובר על מהלך של תכנית תלת שנתית שבמהלכה בכל המסגרות בכל הארץ יהיה את המהלך - - -

רגע, זה אומר שרק בעוד שלוש שנים זה יכסה את כל המערכות?

לא, מתחילים להכנס בכל המסגרות אבל יהיה איזשהו, הם לא פירטו את זה, אבל אני יכולה כן להגיד שהמהלך הוא שכל המסגרות, רובן גם קודם היו מקבלות כבר הדרכות מארגונים אחרים וכו', ההשלמה עד הקצה של הקצה מדובר על שלוש שנים - -

הרבה זמן.

מדובר על להתחיל מעכשיו, זה כבר התחילו בהרבה מסגרות בכל המעונות ובכל המסגרות שבהן כרגע יש ילדים לשנה הזו. לקראת שנת הלימודים הבאה שאז אנחנו גם מתעתדים להפסיק את הסייעות הפרטניות, סייעות השילוב, אז בעצם כמובן שכל המסגרות צריכות להיות מוכנות - - -

זה בדיוק הסיפור, ששנה הבאה כולן צריכות להיות מכוסות מבחינת - - -

זו ההתחייבות של המשרד.

אז מה זה התלת שנתי?

אני לא יודעת לענות לך על זה, אני אהיה כנה.

אז אני מבקשת קודם כל לברר מה הסיפור של השלוש שנים, לוודא שבתחילת שנה הבאה, בעזרת השם, כל המערכות עברו הכשרה כי אחרת אנחנו עוד פעם עומדים מול שוקת שבורה של כאלה שלא ואז אולי צריך שם סייעות. כפי שנאמר, היום יש ילד במעון מסוים, מחר יש במעונות נוספים.

דבר נוסף, אני רוצה להבין משהו לגבי הדינמיקה. הרי אי אפשר עכשיו להעביר הכשרה, אפילו לא שלוש שנים ואז להגיד, אוקיי, עשינו את שלנו. כי אנחנו יודעים גם דינם של מעונות שמטפלות מתחלפות, הצוות הוא דינמי שם. האם יש איזשהי תפיסה לגבי הכשרה של אשכולות, זאת אומרת רכזות בתוך המעונות, מנהלות מעונות. זאת אומרת מישהו שיודע אחר כך גם להעביר את השרביט הלאה כשצריך אם וכאשר הוא עוזב כדי שהמידע הזה כל הזמן יישאר בתוך המערכת.

הנושא הזה לא הסתיים כל הדיבור וכל הטיפול בנושא הזה אבל בהחלט הנקודות האלה נלקחו בחשבון. קודם כל בנושא הנהלים וההסכמים עם כל הארגונים אז בתחום של העזרה ראשונה זה נכנס מאוד מאוד חזק לקיים את זה מדיי שנה. אני חושבת שהנושא של אחריות של מנהלת מסגרת נדון כמי שאחראית להכניס כל אחד מאנשי הצוות כמו בעזרה ראשונה ובתחומים אחרים אבל עוד לא נכתב נוהל מאוד ברור בעניין הזה וזה גם כן נושא שהוא כרגע בטיפול, הוא לא נבנה.

אז חשוב שיכתב. תוך כמה זמן לתחילת התהליך?

כיוון שאני אחראית על הפלח של הרווחה אבל אני בהחלט בהמון שיחות שקיימנו וישיבות עם מנכ"ל המשרד זה מאוד ברור שזה צריך לרדת עד לאחרון העובדים בכך מסגרת ומסגרת שיהיה לו את הידע הזה כדי שיוכל להתערב בכל רגע נתון של מצב מסכן חיים. מדובר על זה בהחלט ואין איזשהי שום כוונה להוריד מהאחריות הזאת. אני חושבת שלא סתם היה פרסום כזה שהוא פותח את הבוקר וכו' כי אני חושבת שזה באמת איזשהו מהלך מאוד מרגש אפילו משמח שהגענו בעצם, דנו בו כמה שנים, ואני חושבת שזה איזשהו סוף של תהליך שיש עוד הרבה דרך אבל בכל זאת עשינו צעד מאוד משמעותי להבטיח את כל הילדים הקטנטנים במסגרות ולהדריך את כל הצוות.

חד משמעית. יכלו לחכות קצת כדי שנוכל לקבל תשובות גם מהדברים האחרים, אבל אנחנו מקבלים באהבה ובברכה גם את מה שכבר יצא. אני חושבת שזו התקדמות באמת משמעותית.

עירית רצתה להתייחס.

רק עוד להוסיף ולהשלים כי גם אנחנו ציינו גם בחוזר המנכ"ל וגם בהתנהלות מול הצהרונים שמנהל המסגרת חייב לעדכן, לראות, בדיוק בגלל התחלופה שציינת, בית ספר זה פחות תחלופה אבל מסגרות של אחר הצהריים שמנהל מסגרת צריך ומחוייב להעביר ולעדכן ולדאוג לכך שאם יש תחלופה, זה בפירוש כתוב בשיתוף עם מרכז שלטון המקומי וזה כתוב אצלנו גם.

תודה. בבקשה.

אני מנהלת אגף הרווחה בעיריית נס ציונה, אני כרגע נציגת השלטון המקומי, תכנס חברתי אסתי. לי ולורד יש קילומטרז' של בערך ארבע שנים בנושא אז קודם כל אני מברכת על ההישגים. אני רוצה לדעת ולהבין האם המשמעות של ההחלטה שמשרד הרווחה היום יצא שהרשות המקומית יוצאת מהנושא של סייעות שילוב במעונות יום שכן אם, אני לא רוצה פה לגזול את זמנה של הוועדה, אם היה לי זמן הייתי מתארת מה עובר עלינו כמנהלות אגפי רווחה כאשר לפתחנו מונח נושא של צרכים רפואיים כאשר לנו בנס ציונה היה לפני שלוש שנים 5 ילדים אלרגיים במעון אחד.

ואני מציינת את זה כי הרבה אנשים לא ישנו בלילה, שאני בתור עובדת סוציאלית והצוות שלי צריכים להיות אחראים על משהו רפואי שאין לנו ידע, אין לי יכולת לפקח עליו. אנחנו באנו בבקשה למשרד הרווחה, תוציאו את זה מגבולות הגזרה שלנו שכן, אנחנו מאוד רוצים שיימצא מענה לילדים, לבנו להורים על ה- - -

מה את מבקשת בעצם, שיישארו סייעות שלא - - -

להבין ממשרד הרווחה האם האמירה היא שמתחילת השנה נושא של סייעות שילוב יצא מאחריות הרשות לילדים אלרגיים בלבד, ייצא ממערך השלטון המקומי והרשויות המקומיות והרווחה.

הן לא רוצות לפתוח תיק של רווחה לילד שהוא אלרגי - - -

זה לא תיק כי אני - - -

הבנו, הייתה פה אסתי גם, הציגה את הדברים. ראשית, אני לא ממהרת שלא יהיו סייעות מהטעם הפשוט שאנחנו נרצה לראות שאכן התכנית היפה, החשובה והטובה הזו יוצאת לפועל ואנחנו מגיעים לתחילת השנה כשלכל המעונות יש מענה מבחינת הכשרה והתאמת המעון לפי כל מה שאנחנו דיברנו. רק אז אנחנו נגיד אם אנחנו נלחמים או לא נלחמים על סייעות. אם נעמוד בתכנית אז ברור שלשם אנחנו מכוונים וזה הפתרון הנכון, אם לא אז אנחנו בהתאם נתייחס.

ברגע שיש לנו מענים אחרים שאנחנו יודעים שהם גם טובים יותר מהמענה של הסייעת היום אז אין שאלה שהנושא של הסייעת מתייתר למעט מקרים מאוד מאוד חריגים שהם מקרי קצה שאנחנו יודעים שהם יכולים להיות בכל אחת מהמערכות אבל זה באמת משהו מאוד נקודתי ולא משהו שהוא מערכתי כפי שקיים היום. בסדר?

לא כל כך.

מה לא?

אני שואלת שאלה אמיתית - איך אני יכולה לשבת במשרד ולפקח על עבודה של סייעת שילוב? אין לי את היכולת לעשות את זה. מבקשים ממני כיום, אני אומרת את זה ברמה הצהרתית, לבקש משהו שאין לי יכולת מקצועית לעשות - - -

עשיתם את זה עד היום נכון? וזה עקום גם ככה, אנחנו יודעים הרי, לא היינו יושבים כאן מדיי חודש אם הכל היה יופי. אנחנו יושבים כאן כי ברור לנו שמה שיש היום בתוך המערכת הוא לא המענה שהילדים האלה צריכים, הוא גם לא מבטיח את שלומם וביטחונם, הוא נותן שקט מסויים להורים והרעיון הוא לגבש תכנית אמיתית כדי לשמור על הילדים הללו. אז זו הסיבה שאנחנו כאן, אני מקווה שבאמת נשלים את המהלך וזה יוציא אתכם מהתמונה בהיבט הזה.

אני רק אוסיף משפט אחד אז באמת זה לא עונה לך בדיוק אורית אבל זה קצת. אנחנו ממשיכים עם המהלך עד סוף שנת הלימודים ואנחנו יודעים שהפתרון לשעתיים הוא לא הפתרון האידיאלי אבל מאמינים שנקיטת כל הפעולות, כמו שאמרה חברת הכנסת, לביצוע ההכשרות, יצירת מעונות נקיים מאלרגניים לא תפתור לחלוטין אבל היקף הבעיה יהיה נמוך הרבה יותר.

בהמלצות הוועדה הבין משרדית עם משרד הבריאות אז גם הכיוון של ההמלצה המסתמן הוא יותר כיוון לפחות מענה פרטני פר ילד, הוא הרבה יותר לכיוון של מענה מסגרתי. אין לנו עוד את הנוסחה המדוייקת אבל למשל אם בכיתה של תינוקות יש שלושה תינוקות אלרגיים לחלב או אחד זה סוג אחר של התערבות ואז המענים שאנחנו חושבים עליהם כמתאימים יותר הם מענים מסגרתיים מותאמי צורך והתארגנות ולא - - -

ולא באופן אוטומטי כמו היום שזה מאוד שבלוני ו- - -

אנחנו יורדים מהכיוון הזה של המענה יחידני ואז - - -

אין לנו בעיה רק לא דרכנו, אנחנו מבקשים את זה לא דרכנו כי אין לנו את הכלים ואת היכולת - - -

כשנגיע לרגע תתקבל ההחלטה, כרגע זה חונה אצלכם, יש למשרד הרווחה אחריות לספק את המענה הזה עד שיוחלט אחרת.

מישהו נוסף רוצה להתייחס לפתרונות שניתנו פה? המועצה לשלום הילד בבקשה.

רק ממש - - - ויכול להיות שורד אמרה את זה, אבל אני רוצה להזכיר שלמרות הכל יהיו ילדים עם כל הפתרונות שיצטרכו את הפתרונות הפרטניים ואנחנו לא יכולים לשכוח את זה גם בתקצוב וכל שאר הדברים.

נכון. רק ההבדל הוא שזה לא יחידני וזה יהיה יותר סביב המסגרות.

זה יהיה מותאם, כמו שאמרנו, באמת מקרי קצה בצורה ממוקדת.

בקשה של מרכז השלטון המקומי שזה יועבר ישירות למעונות ולא יעבור דרך מחלקת הרווחה כי מחלקת הרווחה לא רלוונטית לעניין.

אנחנו נבקש ממשרד הרווחה משום ששני האגפים חונים במשרד העבודה והרווחה כרגע, אנחנו נבקש ממשרד הרווחה לשקול את העניין של עבודה אל מול המעונות או אגף המעונות ולא דרך העובדים הסוציאלים.

אסתי, משהו להוסיף על הדברים?

לא, אני קודם כל מברכת על הפתרונות האחרים שיש. אני רוצה רק לחדד את הנקודה, גם מבחינת ההורים עצמם כשהם לא שייכים לרווחה, ולי יש חמשה כאלו, שהם לא אוכלוסיית רווחה וכשהם מגיעים אלינו זה פשוט גם עוול למשפחות עצמן. מעבר לזה שגם זה לא תפקידנו ואנחנו לא צינור להעברת - - -

כן את זה שמענו, תחדשי לנו מה שלא שמענו.

אני מקווה שבספטמבר אנחנו נוכל - - -

אנחנו מבקשים ממשרד הרווחה לזרז את התהליכים כי אנחנו רוצים גם לישון בלילה, אני לא ישנתי שנה בלילה.

את אומרת שמישהו אחר לא ישן.

לא, אני לא ישנה על הדברים שאני אחראית עליהם וזה חלק מתפקידי, אבל לא על דברים שאני לא יכולה להיות אחראית עליהם, תבינו גם את זה.

מאה אחוז, תודה. בבקשה.

שלום לכולם, אני מבינה שיש איזשהי התרגשות מאוד גדולה מהעניין של ההדרכות. אני כנציגת נעמ"ת יכולה לומר שאנחנו בכל קורס עזרה ראשונה שיש, אחת לשנתיים, לכל העובדות שלנו אנחנו הכנסנו כבר בעבר זה רץ העניין של גם התנהלות עם ילדים אלרגיים. אנחנו גם נעזרים כמובן בעמותת יהל. ואני בוודאי תמיד שמחה על הדרכה שהיא הדרכה נוספת וממוקדת. יש לי סימן שאלה גדול לגבי השלוש שעות אם זה המענה המלא אבל צריך להכנס לעובי הקורה.

יש פה כמה שאלות שאני לא מצליחה להבין איפה - - - דבר ראשון, העניין של החזקת מזרק אפיפן. אנחנו דנו בפעמים הקודמות שמזרק אפיפן יהיה בכל תיק של עזרה ראשונה ומעון, אני אשמח לדעת מה קורה עם ההחלטה הזאת.

יש חוק שהוא בהכנה לקריאה שנייה-שלישית.

אוקיי. ומי מממן את מזרקי האפיפן, מי עוקב אחרי התפוגה שלו כי אני מבינה שזה תוך חצי שנה - - -

לא, כל שנתיים.

מי שעוקב אחרי תיק עזרה ראשונה יעקוב גם אחרי המזרק.

אני רוצה לדעת בעיקר מה המימון, מי מממן את המזרקים האלה ושזה לא ייפול על מעונות היום כי אני חושבת שזה - - -

כמה עולה מזרק?

250 ₪ פעם בשנתיים. אפשר להוסיף 5 ₪ לכל הורה - - -

צריך שניים בכל מעון, אחד לילד ואחד - - -

בבתי ספר יש אחד עם הילד, אחד - - -

צריך לקנות אחד פעם בשנתיים, 250 ₪, אני חושבת שאפשר, העלות היא להוריד עוד איזה סופגניה או - - -

שמים את זה אל מול מה שצריך להתמודד אם חלילה ילד מקבל התקף ואין מענה אני בטוחה שזה - - -

אני לגמרי בעד המענה אני רק רוצה לדעת מי מממן את המענה הזה. זה משהו, דרך אגב, שאני העלתי אותו בפעמים הקודמות את הצורך להכניס מזרק אפיפן בכל מעון.

מי מממן את זה?

לדעתי המחזיק. זה ייקבע בוועדת העבודה וככל שיש להם הערות לזה אני חושבת שהמקום הוא להגיד את זה כשמכינים את החוק שם.

זה חלק מהדברים שדנו בהם ואני חושבת שזו חבילה אחת שלמה כל העניין של ההתמודדות עם ילדים אלרגיים בתוך מעונות היום.

הדבר הנוסף, מקרה קצה, כשאת מדברת על מקרה קצה אני שוב רוצה להבין ולקבל מענה לגבי ילדים שהם מולטי אלרגיים כי זה לא משהו שאנחנו יכולים לנפות מעון מארבעה או חמשה או שלושה מרכיבים של אלרגיים ויש לנו כאלה, וכשיש לנו כאלה אנחנו צריכים להתייחס לזה בהתאם - - -

דיברנו על זה, התייחסתי לזה לפני רגע.

זה אותה תשובה.

לגבי מה שאמרת עם החלב עם התינוקות, זאת אומרת אמרת משהו שלי לפחות היה נשמע מאוד כללי, אני לא הבנתי מה באמת הפתרון. מה הפתרון אם יש תינוק בכיתת תינוקות אלרגי לחלב, מה הפתרון אם יש שלושה תינוקות, אני שמעתי משהו שהוא מאוד - - -

הפתרון הוא באמת לא סתם נשמע קצת כללי כי זה באמת עדיין ברמת גיבוש וזה לא משהו מוגמר שאני יכולה לשים אותו על השולחן. אבל הכיוון הוא, אמרתי, לא מענה יחידני, אלא במקרים של מספר תינוקות אלרגיים לחלב או מולטי אלרגיה שאלה המקרים שעל סמך הוועדה של הרופאים נתנו עד היום רק להם את המענה - אלה המקרים שישקלו במשקל של כיתה. זה יכול להיות כיתת תינוקות או מולטי אלרגייה בכיתת פעוטות. ושם ייבחן איזה מענה קבוצתי צריך לתת כדי שהכיתה תוכל - - -

סייעת מתגברת לכיתה?

אני לא השתמשתי במילה סייעת. אמרתי איזה תגבור כיתתי צריך להיות במקומות שבהם העומס על הצוות של המטפלות הוא יותר גדול מאשר במקומות אחרים. אני חושבת שבמשרד החינוך זה כיוון מאוד דומה וגם משרד הבריאות ומהלמידה בעולם אני חושבת שאלה הכיוונים שאליהם מדברים ואם ניזכר שנתיים אחורה אלה גם הכיוונים שדיברנו עליהם בתחילת הדיונים.

קודם כל אני חושבת שלא דומה משרד החינוך לילדים שהם מחזיקים - - -

ברור, אבל בואו לא נבנה את הדיון מחדש, בואו נתקדם בדיון, אנחנו בדיון השישי, שביעי אם לא יותר מזה.

נכון, ואני לא שומעת את הפתרונות. הפתרון היחיד שאני שמעתי עד עכשיו זה העניין של ההדרכה. אני מעבר לזה לא שמעתי פתרון לא לילדים מולטי אלרגיים ולא לילדים - - -

אני רוצה לומר פה משהו, ואני מודה שהתחושה שלי קצת קשה כאילו נולדנו היום והתחלנו את הדיון מחדש, ואנחנו לא. ואת היית שותפה בכל הדיונים אני אפילו זוכרת בכל פעם איפה ישבת, גם כשהיינו באולם הגדול. ופרגנו לנעמ"ת על זה שמכל הארגונים הם מקפידים ומגיעים ושותפים אז צריך גם להגיד את הדברים הטובים.

אבל אנחנו דיברנו על כך שברגע שיש מענה מערכתי שצוות יודע לטפל ולהתמודד גם מבחינת מניעה כשאנחנו יודעים, וציינת את זה, שחלב קצת קשה למנוע בגלל שיש פליטות וזו בעצם קונסטלציה אחרת ודורש איזשהי מחשבה אז פעם אחת אנחנו נדרוש את הסידור הזה ממשרד הרווחה אבל פעם שנייה בואו נגיד את האמת: גם כשהייתה סייעת לשעתיים, מה קרה בשעות האחרות - התמודד הצוות. זה לא שהילד הפסיק לפלוט, אני רק רוצה לחדד את זה שאנחנו מנסים עכשיו להכנס למקומות של למה לא להיות רגע באיזשהו פתרון מערכתי שאני בטוחה, לפחות כל עוד שאני כן, שהוא רק ילך וישתכלל כי אנחנו נלמד ממה שקורה בשטח, אנחנו נתכנס פה. זה לא אומר שאנחנו לא מתכנסים פה עוד חודש-חודש וחצי, אני מראש רגע מורידה את הפנטזיה הזו מכם, אנחנו נמשיך להתכנס כאן בצורה עקבית גם אחרי שאנחנו נשלים את ההדרכות והכל כדי לראות שהדברים באמת מוטמעים בשטח ולראות שאנחנו באמת מקבלים את מה שאנחנו רוצים ואם צריך להוסיף משהו או לשנות משהו אז אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות, אנחנו לא הולכים הבייתה וסיימנו. אז בואו רגע נהייה קשובים, אם יש משהו על כל מה שהוצג כאן שאתם רוצים להוסיף בשמחה רבה. אבל לא נפתח עוד פעם את כל המורכבויות כי אנחנו יודעים מה הן, אנחנו על בסיסן יושבים כאן.

בעולם יש - - -

חמשה תינוקות - - - 11 פעוטות ואין מטפלת - - - כשאנחנו משווים את עצמנו לעולם אנחנו צריכים להבין מה קורה בעולם ומה קורה פה.

לא, אבל פה בהקשר הזה אנחנו נצטרך שוב לקדם את חוק הפיקוח על המעונות ששם יש כבר את ההתייחסות - - - וזה צריך לצאת בקול זעקה, באמת אני מנצלת את ההזדמנות ובמחילה, נכון שאני גם יו"ר הוועדה וגם ממקדמי החוק יחד עם חבר הכנסת מרגי אבל אנחנו צריכים לצאת בקול זעקה ולא להרפות שהחוק הזה חייב להתקדם במהרה בימינו. אם אנחנו באמת רוצים לפתור, אגב, גם את הסוגיות האחרות שעליהן אנחנו מתכנסים.

אין ספק. אני בכל זאת רוצה רק לומר שכרגע, זה שאנחנו דנים פה שש-שבע פעמים מדיי חודש בחודשו מבחינתי כל עוד מצב המעונות ותקינת המעונות הוא כפי שהוא היום אני מרגישה שהמענה שניתן למעונות הוא לא מענה מספיק מתאים - - -

נחזיר לשעתיים ושהילדים יופקרו בכל השש שעות האחרות?

אופציה בפעוטות ובבוגרים- - -

ממש לא.

את יודעת - - -

איזה אופציה שילדים יקבלו מענה שעתיים ואחר כך אלוהים גדול.

זה מענה שקרי זה לא מענה אמיתי.

אבל אנחנו התכנסנו פה כי ידענו שזאת לא אופציה.

נכון.

אז השאלה היא מה אנחנו מקבלים - - -

מענה של הכשרה של מטפלות שיודעות להתמודד, שיודעות לנקות מעון מהאלרגנים, שיודעות לתת מענה במקרה של התקף. כל הדברים האלה אמורים לסייע בידינו פעם אחת למניעה ופעם שנייה לטיפול, זה הסיפור.

אני רוצה לדעת מה זה לנקות מעונות מאלרגנים - - -

זה יהיה בתהליך ההכשרה - - - חבר הכנסת דב חנין, קודם כל מחילה, לא ראיתי שנכנסת אז גם לא יכלתי להתייחס.

הדיון כל כך מעניין שאת לא צריכה לשים לב דווקא אליי.

אתה החבר כנסת היחיד חוץ ממנה שמגיע.

נעמ"ת, אנחנו תיכף נתייחס לזה ואנחנו ניתן גם לקרן רגע לדבר. אבל קודם כל חבר הכנסת דב חנין בבקשה.

תודה לך גברתי היושבת ראש, ותודה לכן כולכן וכולכם שהגעתם לדיון הזה. אני לא מכיר את הנושא הזה מתוך היכרות אישית אבל אני כן מכיר אותו מתוך פניות ציבור. ואני רוצה לומר לכם מפניות הציבור שאני מקבל של הורים אני מבין איזו מציאות מסובכת, מורכבת והייתי לפעמים אומר אפילו בלתי אפשרית. אנשים צריכים להתמודד איתה, לא רק של חרדות אלא של אופרציה מאוד מורכבת ומסובכת.

אז קודם כל גברתי היושבת ראש אני מאוד מעריך את המסירות שלך לנושא הזה ואת העובדה שהוועדה הזו עושה עבודה ואני רוצה להגיד לך, בשמם של אותם הורים, שאני לא יודע אם הם פונים גם אלייך אולי במקרה - - -

אתה יכול רק לתאר לעצמך.

אני בטוח שאלייך פונים גם רבים אבל אני יכול להגיד לך מצידם של אלה שלא פנו אלייך אלא פנו אליי שהעבודה שלך מאוד מוערכת והעבודה של הוועדה הזו מאוד מוערכת ואני חושב שזו דוגמה של עבודה פרלמנטרית מאוד מאוד חשובה ומאוד תורמת.

ברמת העיקרון אני מאוד תומך במעבר מטיפול יחידני לטיפול מערכתי. בסופו של דבר אנחנו לא נוכל לתת פתרון לזה שילד יסתובב כל היום עם סייעת בכל מקום, זה לא יעבוד, זה אולי לפעמים מסייע לגננת שתהיה לה עוד אישה שתעזור שם אבל זה לא באמת פתרון לטיפול בילד. לכן המעבר הזה הוא מעבר מאוד חשוב, הוא מאוד נכון, הוא צריך להתרחש, אגב, בכל החוליות של מערכת החינוך, אנחנו מדברים היום בדגש על מעונות אבל לא פחות חשוב לחשוב על גני ילדים, על בתי ספר.

אני למשל שמעתי על ילדים, שוב אני לא מומחה רפואי, אבל זה נשמע, לפחות ההורים מאוד מודאגים, מצב כזה שבו ילד שהוא רגיש מאוד יכול להפגע מזה שלידו ילד אחר אוכל במבה. זה משהו שאתם אולי כולכם מכירים את זה, אותי זה הימם כי אני יודע איך ילדים אוכלים במבה, אני יודע איך הילדים שלי אכלו במבה וזו מציאות יום יומית של ילדים.

אז לכן איך אנחנו מעבירים את כל המערכות האלה ממעונות היום, גני הילדים, בתי הספר למצב של מקומות בטוחים לילדים אלרגיים זו משימה מאוד מאוד חשובה. אני אגב תומך מאוד בחוק הפיקוח שגברתי מקדמת אבל אנחנו צריכים לחשוב לא רק על המעונות אלא באמת גם על - - -

אנחנו פתחנו את הדיון עם משרד החינוך כי משרד הרווחה התעכב קצת. פתחנו עם משרד החינוך אז משרד החינוך הוציא חוזר לגבי הנושא של ילדים אלרגיים. אגב, לא רק במערכות החינוך אלא גם בצהרונים שזה כביכול מסגרת לא פורמלית.

רק שתדע שהנושא הזה במערכת החינוך גם כן מטופל, גם בהיבט של לנקות את המסגרות מהאלרגנים שפה דיברנו גם על העניין של שיתוף פעולה מהורים לילדים שהם לא אלרגיים כי אנחנו צריכים גם אותם בתוך המערכה הזו. אתה יודע, הם לא בשמחה מוותרים על הסנדוויץ' עם הגבינה או עם החמאת בוטנים של הילדים שלהם ואין שאלה שהם צריכים להיות חלק ממערך הטיפול. אז שם אנחנו נחכה פשוט ללוחות זמנים מבחינת ההכשרה וההטמעה בתוך בתי הספר אבל יש תכנית של איך זה צריך להראות.

אני תומך במהלך הזה, אני רק אומר שכשעושים אותו צריך לשים לב לשתי קומות של פעילות: קומה אחת היא הקומה של התורה, של התיאוריה. צריכה להיות לנו תורה מאוד מסודרת מה צריך לעשות, מאוד מאוד ברורה ומאוד מסודרת, גברתי העלתה את השאלה הזו, מה אנחנו עושים, מה נכון לעשות. אני למשל, יטילו עליי את המשימה הזו, אני באמת לא יודע איך להתחיל אפילו. ולכן גורמי המקצוע צריכים לגבש תורה מאוד מסודרת.

אבל צריך גם להבין שהקומה הראשונה הזו של התורה כשלעצמה לא תספיק לנו כי את התורה הזו צריך לתרגם למעשה. אם לא נתרגם אותה בצורה מספיק טובה למעשה אנחנו עלולים להגיע למצבים מאוד מסוכנים ברגע ששכבת ההגנה היחידנית יורדת מהילד. ואז אנחנו עלולים להגיע לקטסטרופות.

בעולם המעשה כולנו יודעים איך המערכת נראית, איזה עומס יש על המטפלים, איך נראים בפועל המעונות, איך נראים גני הילדים, מה קורה בבתי הספר. בקיצור יש פה איזשהי חשיבה שצריכה להעשות בצורה מאוד מדוייקת כדי שלא במסגרת ההשקפה התיאורטית הנכונה שצריך טיפול מערכתי נגרום בסופו של דבר לילדים מצבי סיכון שאף אחד לא רוצה באמת לקחת על עצמו.

שאלה נוספת שצריכה להטריד אותנו מאוד היא שאלת המעבר. המערכת צריכה לעבור לעולם אחר, לעולם בטוח וכדומה אבל עד אז, מה עושים עד אז, ואיך מתמודדים עד אז. אז הנה בעיה למשל שהורים נתקלים איתה: כבר קיבלו סייעת לגן או למעון אבל לצהרון באים ואומרים להם, אם אתם דרשתם סייעת לגן אז זה אומר שהילד שלכם לא יכול להסתדר לבד בלי פיקוח, אנחנו לא מוכנים לקבל אותו לצהרון בלי שתספקו סייעת.

הורים שמצבם הכלכלי לא טוב, פתאום מוטל עליהם נטל, אני אפילו שמעתי על מקרים שבהם ההורים עצמם אמרו, אתם יודעים מה, אז ביקשו מהרופא, תוציא לנו מכתב שלא צריך סייעת כדי שהם לא יצטרכו לעמוד בפני נטל כלכלי שהם לא מסוגלים לעמוד בו.

אני יודע שיש איזשהו פסק דין מהתקופה האחרונה של בית המשפט העליון, שקודם כל אני מברך על פסק הדין הזה, שאומר שגם אסור לא לקבל לצהרונים ילדים סובלים מאלרגייה וזה חשוב מאוד וגם שאסור להטיל את הנטל הכלכלי על ההורים. אז זה צעד מאוד גדול וחשוב בכיוון ואני מברך את ארגון יהל, זה אתם, אז אתם ראויים להמון המון ברכות על הפעילות והעבודה שלכם בתחום הזה וההישג הזה של פסק הדין. אבל צריך לוודא שההחלטה הזאת לא נשארת כמו הרבה פסקי דין נהדרים של בית המשפט העליון בספר פסקי הדין אלא מתורגמת למציאות.

נקודה אחרונה ששוב אני נתקל בה מפניות ציבור שאני מקבלת היא שהורים לילדים עם אלרגיות לא מכירים את חבילת הזכויות הקיימת. אין מיצוי זכויות. למשל, דבר מאוד פשוט אבל שהוא קצת קשה לחשיבה טנטטיבית: ילד עם אלרגיה בסופו של דבר אם זו אלרגייה קשה זו סוג של נכות, אבל ההורים לא תמיד רואים את הדברים ולא תמיד מתרגמים את המנגנונים שקיימים במקומות אחרים למישור שלהם.

אני חושב שצריך, גברתי היושבת ראש, לקבוע איזשהו מקום אחד, אני לא יודע אם זה צריך להיות במשרד החינוך או משרד הבריאות, איזשהו מקום אחד שיהיה הכתובת להורים לילדים עם אלרגיות כדי שבאמת מהמקום הזה הם יוכלו לקבל חבילה של אמצעים וכלים שעומדים לרשותם, ההתמודדות שלהם ממילא היא מורכבת מאוד, מסובכת מאוד ומה שהמדינה נותנת צריך באמת להנתן במעשה ולא רק בדיבורים.

אני ממש מתנצל שאני צריך ללכת לדיון בוועדה לביקורת המדינה על נושא שאני יזמתי כי הנושא הזה באמת מאוד ראוי וישר כוח לכולכם שעוסקים במלאכה הזו. תודה לך.

תודה רבה חבר הכנסת דב חנין. אני חושבת שמכאן נעבור לעמותת יהל, בבקשה עמותת יהל.

קודם כל תודה רבה חבר הכנסת, כל מילה בסלע, ממש אי אפשר היה לנסח מדוייק יותר מבחינתנו. אני רוצה להעלות מספר נקודות בזריזות. קודם כל נושא משרד החינוך שדווקא יותר בקצרה כי חוזר המנכ"ל הוא מעולה לדעתנו. באמת הנושא של לא רק הטמעה אלא של בקרה, נראה לנו שבמוסד כל כך גדול שכל כך מורכב באמת לעשות חשיבה מעמיקה, כל מקרה לגופו, כל סוג אלרגיה, כל ילד עם מה מתמודדים, גודל המקום, המבנה אפילו.

אני חושבת שמשרד החינוך צריך לקחת בחשבון את האפשרות שתהיה איזשהי מערכת של בקרה קבועה בנושא הזה שרצה במקביל. אנחנו מוציאים את הסייעות ואנחנו במקום זה מתקצבים מקום של בקרה קבועה, אנשי מקצוע שיודעים להכנס ויודעים לעשות חשיבה משותפת עם בתי הספר, עם המפקחות. כי יש המון המון מקרים שהם שונים, זה לא משהו שהוא גורף. כמובן לוודא שכל צוותי ההוראה, למידה עוברים את ההדרכה.

בנושא של המעונות אני רוצה שוב לחדד את זה שאנחנו עדיין לא שומעים לגבי הנושא של המולטי אלרגיים והחלב. גם במסמך הרשמי שהוציא משרד הבריאות שהגיע אלינו וישבנו ביחד בהרבה מקומות לא ניתן מענה שהוא מספק מבחינתנו כרגע. אנחנו חושבים שזה נכון לחשוב מערכתי, מסגרתי, לא צריך אדם שמוצמד. אבל זה כתוב עדיין ומנוסח בדרך כזו שיש אפשרות כזאת ויש את אפשרות אחרת. זה לא מניח את הדעת, זה צריך להיות ברור, זה צריך להיות כתוב הכי מפורש שיש שחייב להיות מענה ספציפי לתינוקות אלרגיים לחלב.

בהחלט.

נושא נוסף שרציתי להעלות - לוודא באמת את הנושא שבמקומות שיש אלרגיים שזה כל הזמן יכול להשתנות שיש את הפונקציה הזאת שבודקת בזמן אמת שהם הראשונים שמקבלים כי בכל יום יכול להיות מקום כזה. שוב, צריך לדעת לאן לפנות, זה צריך להיות מאוד מאוד מוסדר ומאוד ברור.

וחשיבה, דיברנו על לפרסם ככה ולעשות משהו שהוא גורף ארצי באמת כבר עכשיו צריך להתחיל לטפטף לקהל הרחב את הנושא הזה. כבר עכשיו לפני שנכנסים ומגיעים לראשון לספטמבר, זה הילדים, זה ההורים, אני את נושא ההתנכלויות של בתי הספר, מוכר היטב. הגיע אלינו בחודש האחרון מספר מקרים של התנכלויות של ילדים בגילאי העשרה שממש במודע באים ופועלים כנגד. חייב להיות משהו מערכתי מאוד מאוד גדול. תודה רבה.

תודה רבה לכם, על כל הדרך, על כל השותפות לאורך כל הדרך. בבקשה קרן.

אני בשמחה רוצה להרגיע מכוון שאנחנו במגזר הפרטי אין לנו את הפריבילגיה של סייעות צמודות שמצתוותות לילד שהולך למקום שיש לו סמל מעון או סמל מוסד. הרבה ילדים שלא נקלטים במערכת נקלטים אצלנו במערכות ויש לנו איזשהו סוג של מנגנון הגנה שפועל, אם זה במתכונת ביתית של משפחתון, פעוטון, גן שבסופו של דבר לא מסכן חיים עבור הילד בהערכה טובה מוקדמת ועם שיתוף פעולה בין הבית לבין המערכת לבין ההורים האחרים שלא של אותו ילד. אז אני רק ממקום טוב רוצה להגיד שאנחנו נתקלים אצלנו בסטטיסטיקה מאוד מאוד נמוכה של מקרים שנגמרים, חלילה לא טוב, אבל עם הדרכה טובה, עם מודעות של הציבור ועם שיתוף פעולה - - -

גם ילדים שאלרגיים לחלב?

גם לחלב, גם ל- - -

מי מדריך אותם?

אנחנו מחייבים כל מערכת שמקבלת ילד- - -

- - - שלכם?

כמו במעונות, ואני יכולה להגיד לך בסוד שלפעמים גם יותר גרועה. המערך הפרטי הוא פרוץ אבל אנחנו מחייבים שברגע שהמערכת קלטה ילד שהוא אלרגי חל על ההורים לדאוג לצוות להדרכה. אחיות טיפת חלב ואחיות קופות חולים מוכנות לעשות את זה, הצוות מקבל הדרכה, מנהל הגן מקבלת את האחריות.

אנחנו אמנם מחייבים בלכתוב כתב העדר תביעות כי הבחירה היא פרטית של ההורה את המסגרת אבל הם מקבלים עזרה בניהול סדר היום, בארוחות. ההורים של שאר הילדים מקבלים מסמך כתוב מה לא להביא, מה לא לתת בבוקר כפיצ'פקעס כזה בדרך מהאוטו למערכת, ויש לנו שיתוף פעולה מלא. אז גם במערך שהוא לא מוסדר אני יכולה להגיד לכם שעם תודעה של הציבור ועם המון אהבה ורצון טוב אנחנו מעבירים את הילדים האלה את השלוש שנים הראשונות - -

אהבה ורצון טוב זה שם המפתח.

- - עד שמגיעים למערכת המסודרת וזה קורה, זה קורה. מציאות, לא משהו שאנחנו ממציאים, יש אצלנו בגנים אחוז לא מבוטל של ילדים אלרגיים. לכל דבר שתרצו, תחשבו או שנפלטו או לא נקלטו במערכת הציבורית.

אנחנו ביקשנו גם שבכל מקרה, ומשרד הבריאות אפילו לקח את זה עוד צעד קדימה, כל המערך הפרטי יקבל פנייה ויוכל להסתייע בערכות ההדרכה ובמה שייצא כאן מהתהליך כדי שגם אתם תוכלו - - -

אז זה מה ששאלנו פעם קודמת על המזרק האם הוא יהיה ברכישה או בהקצאה למסגרת או - - -

זו סוגייה שעדיין גם כאן לא ידענו לתת עליה תשובה, זה יהיה חלק מתהליך החקיקה אבל גם אין פה איזשהן דרמות גם מהבחינה הזו. אני רק אומר, כן, שאהבה ורצון טוב זה מילת המפתח בכלל לעבודה בחינוך ועבודה עם ילדים וכשיש אותם אז רוב הדברים האחרים הם פתירים אבל גם במקום, שאני מקווה מאוד שלא ניפגש איתו, אבל גם במקומות שלא יהיה את זה אז לפחות אנחנו נהיה שם עם ההיבטים המקצועיים.

אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. קודם כל לברך את משרד העבודה והרווחה על התהליך ועל הנקודה שאליה הגענו. יש לנו עדיין לאן לצעוד, אני תיכף אומר אבל גם הנקודה שבה אנחנו נמצאים היא נקודה טובה. וגם למשרד החינוך על חוזר המנכ"ל ועל התהליך שנעשה במשרד וגם כאן אנחנו עדיין נדרשים לצעדים בדרך.

משרד הבריאות - שתצא פנייה למשפחתונים ולמגזר הפרטי, אנחנו ניפגש פה בעוד חודש וחצי כדי לקבל עדכונים מכם מה כבר נעשה.

מכל המשרדים - קמפיין ציבורי להעלאת המודעות בקרב ההורים האחרים, ובכלל בקרב הציבור, כולל בקרב הילדים כדי שאנחנו באמת נוכל לטפל בכל הסוגיות שנגזרות מכך.

משרד הרווחה - לוחות זמנים לביצוע התכנית, לשקול העברה של הטיפול ישירות מהעובדים הסוציאליים מאגפי הרווחה אל המעונות, לגבש נהלים ברורים לגבי מקרים של מולטי אלרגייה או אלרגיות לחלב כשאנחנו מדברים על מספר פעוטות באותו מעון. ובכלל, השאלות ששאלתי לגבי מה המשמעות של שלוש שנים והגדרות מדוייקות של נוהל ברור כדי שכשאנחנו נסתכל אנחנו נבין בדיוק מה התהליך שיהיה בתוך המעונות.

משרד החינוך גם, נוהל מערך הטמעה ובקרה כדי שאנחנו באמת נוכל לעקוב אחרי הדברים ולראות שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה ואיפה שלא אז לעשות את ההתאמות הנדרשות.

וכפי שאני מסכמת כל דיון - ניפגש כאן בעוד חודש-חודש וחצי, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:53.