ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 110

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), שעה 10:07

סכנת פיטורין של עובדי הרשות החיפאית למלחמה בסמים ובאלכוהול

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

תכנית יזהר, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול - איסר פוליצר

רכז מניעה חינוך בלתי פורמלי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול - אבי בניאטוב

יו"ר מועצת הרשות למאבק באלימות ובסמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול - הדס שיין

מנחת ערים גדולות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול - נאוה וייס

רכז תחום יוצאי אתיופיה חיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול - נדב מהרט

מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות - פאולה רושקה

סגנית רע"ה ואחראית על התכנית עיר ללא אלימות, עיריית חיפה - יוליה שטראים

עיריית חיפה - ניר קופלר

רכזת מניעה והסברה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול
מוזמן/ת

–
–

רוזטה ברמן
גלי קרן

שלומית אבינח

א.א., חבר תרגומים

סכנת פיטורין של עובדי הרשות החיפאית למלחמה בסמים ובאלכוהול

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת. ברוכה הבאה המנהלת המחליפה של הוועדה, המוזמנות והמוזמנים. הדיון הזה הוא בעצם מעקב, או איזשהו המשך דיון אחרי שני – הוועדה הזו עוקבת אחרי הנושא של – אני יודעת איך לקרוא לזה? סגירת הרשות למלחמה בסמים, או ארגון בתוך המשרד לביטחון פנים, שבעצם חיבר או הכניס את הרשות למלחמה בסמים תחת כנפיה של רשות גדולה יותר, לעיר ללא אלימות ומלחמה בסמים ובאלכוהול ביחד.

במסגרת הדבר הזה, אנחנו עוקבים אחרי כל מיני – אם יש דברים, ככל שיש דברים שנופלים בין הכיסאות, דברים שלא מסתדרים מספיק כמו שצריך. הוועדה ממלאת את חובתה בפיקוח פרלמנטרי, ורוצה בעצם להבטיח שני דברים: הראשון, שזאת בעצם הייתה התחייבות גם של השר לביטחון פנים, גם של המנכ"ל, במהלך כל הדיונים בהצעת החוק שביצעה את המהלך הזה. זה לא היה כאן, זה היה בוועדת הפנים של הכנסת.

אחת, שלא ייפגעו העובדים, זאת הייתה התחייבות של חבר הכנסת דודי אמסלם, זה היה לו מאוד חשוב והוא הוביל את כל הדיונים לאור העיקרון הזה. עיקרון נוסף\ שלי אישית הוא גם כן מאוד חשוב, כמי שאמונה על התחום של טיפול ושיקום, סמים ואלכוהול, שלא ייפגע הטיפול, שלא ייפגע התוכן, שלא תיפגע התכנית המוצעת לציבור המכורים, הנגמלים, המטופלים, שפוגשים את השירותים של הרשות הזאת מידי יום ומידי שנה.

עכשיו, לפני מספר שבועות כבר, הגיעה – התחלנו לעקוב אחרי המצב עם עיריית חיפה, שאני מבינה שסגנית ראש העירייה נמצאת כאן? תודה רבה, זה מקום לברך אותך על שהגעת, ולהודות לך על המאמץ, עוד ביום גשום כזה מחיפה.

זה גם הסילבסטר.

נכון, לגמרי. בחיפה אתם באמת חוגגים את זה בצורה יותר – אפרופו החג של החגים.

בכל אופן, בעיריית חיפה עלה נושא שטיפלנו בו – אני חייבת לומר את זה לפרוטוקול, טיפלנו בו מה שנקרא 'מחוץ לפרוטוקול' במשך תקופה ארוכה, כדי לוודא שאכן עם כל השינוי הארגוני, שכתף תסבירו מה בדיוק קורה בעיריית חיפה עצמה. גם העירייה פה מעורבת, מעבר לכניסה של הרשות לתוך הרשות הגדולה יותר.

כאן אני מבינה שאמור להיות, או משהו מן הסוג הזה, איזשהו שינוי ארגוני גם מול השירותים שהעירייה והעובדים שהעירייה מעסיקה, שני הדברים. זאת אומרת, מבחינתנו עובדים זה גם בני אדם שמתפרנסים וכולי, אבל זה גם כמובן אנשים שנותנים בסוף שירות לציבור.

אנחנו רוצים כאן באמת לקיים ישיבה ולבדוק מה נעשה, מה בדיוק העניין, על מנת שנוכל להבטיח, כאמור, את שני העקרונות האלה, אחד שהשירות לא נפגע, ושתיים, כמובן, שגם העובדים חשובים והכל בא על מקומו בשלום.

אז הדס, אולי נתחיל איתך? בשם הרשות, תסבירי לנו ממש בשני משפטים, לא את כל השינוי הארגוני וכולי, אלא ספציפית בנקודה הזו, תני לנו איזשהו zoom in, כלומר, מתהליכי הרי ארגון שאתם בעצם עוברים ממש בימים אלה, מה קורה בעבודה אל מול הרשויות המקומיות? איך מתבצע השינוי הזה והמעבר הזה? וספציפית, מה המצב, האם הוא שונה או דומה? מה קורה בחיפה? אחר כך נעבור אלייך, בסדר? בבקשה.

אז בעיקרון, כמו שכולכם יודעים, הרשות למלחמה בסמים נסגרת ב-6.2.2018. משמעות המהלך הוא שאנחנו לוקחים את שלושת הגופים שיושבים במשרד לביטחון פנים, ומכניסים את כולם לרשות אחודה, גדולה, תוך איגום משאבים ואיגום של תשומות, על מנת להיטיב עם התפוקות.

במסגרת המהלך, קורים כל מיני דברים. העבודה היא מול רשות רשות, אבל בעיקרון, ההתחייבות שלנו הייתה מול כל הרשויות, מול כל מדינת ישראל, היא לאור החוק שנחקק. החוק שנחקק אומר, שאנחנו אחד, לא פוגעים בזכויות, ושנית, כמו שאמרה תמר, לא פוגעים בתפוקות, זאת אומרת לא פוגעים בתהליכים ובעשייה.

מבחינתנו, אנחנו חתמנו על חוזים. בימים אלו ממש אנחנו חתמנו – הרשות למלחמה בסמים חתמה על חוזים מול מרבית עיריות, לפחות הגדולות, וגם חיפה בתוכן – ששקל לא נגרע מתקציבן, אפילו לא ברמה – כשאנחנו לא גורעים שקל, זה אומר שמבחינתנו כל מה שהיה ב-2017 נשאר ב-2018.

אנחנו מקווים שב-2019 זה יהיה יותר טוב. זאת אומרת, אנחנו מקווים שאם אנחנו נאגם משאבים, יישארו לנו משאבים פנויים ליותר עשייה, ברור. זה מהותו של המהלך.

ברגע שאנחנו חתמנו עם חיפה על החוזה שהיה ב – מה שקרה לאורך התהליך, זה כיוון שבאמת לא הייתה התחייבות מצד הרשות למלחמה בסמים להמשך עשייה, להמשך עבודה, אז בעצם, התחילו שם כל מיני תמורות להתרחש, שהן לא בהכרח היו בפיקוח שלנו, יכול להיות שגם לא שלכם.

זאת אומרת, כשאנחנו הבנו – מאחר ואנחנו לא חתמנו על חוזה מול חיפה, אז חיפה אומרת, מנהל המתנ"ס בחיפה שדרכו הועסקו עשרת העובדים שעליהם נתכנסנו היום, ברגע שמנהל המתנ"ס לא ראה שאנחנו חותמים מולו, הוא סירב להתחייב להמשך מימון.

מכאן התחיל להתגלגל כדור השלג הזה. אנחנו מבינים שגם היום, בכל מקרה הם לא יועסקו על ידי העירייה אלא דרך איזושהי עמותה - - -

שניה, אסור לנו היום ל – דרך עירייה. הנה, גם כשאני לקחתי אותם לתכנית עיר בלי אלימות, מתחברת אותם – גם אני – יש להם הסכמים חדשים. בעירייה הם צריכים לעבור מכרז, בעירייה יש כל מיני פרוצדורות.

אוקי, רגע, תכף תעדכני. רק נשמע - - -

זה לקחת אותם ממש עם אותם חוזים, העברתי אותם ל – עם כללים – הוא גם לא בתוך העירייה.

אוקי, שנייה רגע, בואו נסיים את הסקירה ואז את - - -

בחלק שלנו, אנחנו מתחייבים ברמת השקל שמאום לא ייפגע. כל מה שהעברנו לעיריית חיפה ימשיך לעבור לעיריית חיפה. אנחנו עושים את זה במתכוון, כדי שבאמת לא ייפגעו, שלא תהיה פגיעה ולא בשקל. זה מבחינתנו.

אוקי. אז עכשיו רגע, תני לי רק כמה שאלות. קודם כל, אותו תהליך שתיארת עכשיו קורה עם כל הרשויות בארץ?

כן.

לפחות הגדולות או כולן?

עם כולן.

כולן. במובן הזה שבעצם דרך ההתקשרות בין הרשות הישנה והחדשה לבין העירייה, זה מעבר של התחייבות תקציבית למעשה. בעצם הרשות החדשה ספגה אליה את ההתחייבות של הרשות הישנה, והיא מעבירה - - -

אני יכולה להרחיב על הנושא הזה. דרך ההתקשרות של הרשות הלאומית הקיימת, הייתה גם בהסכמים עם רשויות מקומיות, אבל במתכונת טיפה שונה מאיך שמתרחש במשרד לביטחון פנים.

המשרד לביטחון פנים בתכניות עיר ללא אלימות ומצילה, מתקשר בהסכם בתחילת שנה על כל הסכום שהוא משתתף במימון התכניות בשנת התקציב הרלוונטית באותה רשות מקומית. הרשות הלאומית התקשרה במספר חוזים, אחד לכוח אדם, אחד לפעילות, גם במהלך השנה זה עבד טיפה אחרת.

אז באמת כשאספנו את כל הנתונים, ביקשנו מהרשות הלאומית להציג בדיוק מה היה בשנת 2017 ברשויות המקומיות. אני יכולה להגיד שיש מעט מאוד שינויים במקומות שראינו שנגיד הוקצה תקציב לרכז מסוים ברשות מקומית, אבל מבחינת המאפיינים שלה יש רשות אחרת שלה לא הוקצה התקציב לאותו רכז. ניסינו להבין למה יש הבדלים, וכשלא היו קריטריונים ברורים אז מה שעשה המשרד הוא להוסיף תקציב, כדי שיהיה אפשר גם לרשויות האחרות.

כן יכול להיות שיש איזשהו פער של - בתקציבים, אבל לרוב הרשויות התווספו תקציבים בשנת 2018 כדי לא לפגוע, בסדר? יכול להיות שיש רשויות שירדו להן תקציבים בודדים - - -

כשאת אומרת לא לפגוע, זה אומר לא לפגוע לא במצבת העובדים, לא בשירות וגם לא בתנאים של העובדים?

מבחינת לא לפגוע בפעילות, מבחינתנו אנחנו נכנסנו לשנת מעבר של איזשהו שימור מצב, אבל אני כן רוצה לומר לפרוטוקול שמאז שנת 2018 אנחנו מתכוונים לערוך עבודת מטה במשרד, לאיחוד שלושת התכניות, ובהחלט ייתכנו שינויים לקראת שנת 2019.

השינויים הם לא בהכרח פגיעה, יכול להיות שיהיו יותר תקציבים. אנחנו לא יודעים עדיין מה בדיוק יהיה, אבל - - -

לקראת 2019, אם אנחנו נהיה פה ואם עדיין הממשלה הזו תכהן, ואם עדיין יהיה אותו תקציב, ואם ואם ואם, אנחנו נתכנס שוב ונעקוב. הוועדה הזאת גם לא תלך לשום מקום, אבל כרגע, את יודעת, זה כל פעם בטווח הקצר. כרגע, מכיוון – אנחנו איזה חודשיים פה עוקבים אחרי עשרה עובדים, שבהתחלה קיבלו מכתב פיטורים – לא, סליחה, בהתחלה קיבלו הזמנה לשימועים לפני פיטורים, ואז –

זה לפי החוק.

בסדר, מה זה לפי החוק? אחר כך אנחנו ביררנו, אז הודיעו לנו שיבוטלו המכתבים, ולא בוטלו המכתבים. אחר כך התקיימו השימועים, ואחר כך השימועים – עד לרגע זה, היום אנחנו ב-1.1.2018, שכבר בפועל התחילה שנת 2018, ועדיין אנחנו מבינים שככה רוצים ליישר איזה קו.

יישור התכניות והתקציבים – אנחנו גם עד לסוף שנת – אתמול כבר אישרו תכניות עבודה בהתבסס על האישור של התקציבים שהסתיים בסוף השבוע שעבר, אבל באמת זה נגרר ככה עד הרגע האחרון - - -

אבל זה לא היה קשור לנו בכלל.

לא, זה לא קשור. כל מה שאני מדברת עליו, ברמה שאני הייתי שותפה לתהליך, זה רוחבי לכל הרשויות המקומיות, לא לעניין רשות כזו או אחרת. הבנתי שרשויות שלא קיבלו את ההתחייבות הזאת קודם, כבר הגיעו למצב ששולחים מכתבים לעובדים, כי הם לא ידעו מה יהיה איתם ב-1.1.2018, וזה ככה – דני שחר דאג להוציא מכתב הבהרה שאין כוונה לפגוע בתקציבים, כדי שאף עובד לא - - -

אוקי. אז אתם חתמתם אתמול, במהלך השבוע האחרון, על התחייבויות ועל הסכמים – שניה, רק השלמה. מבחינתכם, זה שאושרה תכנית העבודה, זה אומר מבחינתכם ברמה של המדיניות - - -

התחייבות תקציבית.

אבל זה אומר שמבחינתכם, אתם מצפים מהרשות המקומית לשמר את המצב כולל העובדים וכולל התנאים של העובדים?

כן.

אוקי. רגע, שניה, כן.

שמי נאוה, ואני מנחה של ערים גדולות. אני מנחה את חיפה לאורך שנים טובות. את התקציב אישרתי אתמול, יוליה יודעת - - -

דיברנו, בדקתי כל תחום.

אני רוצה להגיד משהו לגבי הקשר בין הרשות הלאומית לרשויות המקומיות. זה שאנחנו מעבירים כספים, אנחנו לא שולטים באופן שבו העיר מעסיקה את האנשים. לכל עיר יש תצורת העסקה שונה. חשוב להבין את זה, לכל עיר יש מנגנון העסקתי אחר, אנחנו מעבירים את הכספים. בדרך כלל, זה matching, גם לתעסוקה וגם בערים גדולות, אני חייבת להגיד, זה לא אחד לאחד. זאת אומרת, העיר גם משקיעה כספים שלה לאנשי מקצוע נוספים שעובדים ברשות העירונית, לפעולות שעובדים ברשות. אז זה עיקרון אחד.

באמת מה שקרה בחיפה הוא יוצא דופן, בגלל תצורת ההעסקה דרך המתנ"ס. באמת היה רגע שלא ידענו להגיד מתי אנחנו מתחייבים על המשך הזרמת התקציב, ולכן פה נוצר הפער הזה שקיים.

אני רוצה להגיד עוד משהו שחשוב לדעת. הרשות למלחמה בסמים העירונית בחיפה, הייתה כפופה לרווחה ולחינוך. מבחינתנו, מבחינה מקצועית – וגם אנחנו כרשות לאומית וגם עכשיו באיחוד עם עיר ללא אלימות, מקפידים, זה נכון שזה עובר להיות תחת סגן ראש עיר או מנכ"ל, ובמקרה הזה יוליה כמחזיקת התיק.

זאת אומרת, המעבר הזה לייצוג העירוני הגבוה יותר של הרשות העירונית הוא נכון. זה גם דבר שצריך להיאמר כאן. יחד עם זה, אנחנו ב-2018 אומרים שזו שנת למידה, ובשנת למידה – וזאת ההתחייבות של דני, אנחנו משמרים שני דברים. זה לא רק בהקשר של שימור העובדים. אני חושבת שיש משהו מאוד עקרוני בשימור הידע המקצועי.

אני רוצה להגיד משהו על העיר חיפה. מבחינתי, ובהשוואה לערים אחרות, העיר חיפה היא עיר מצטיינת בעשייה למיגור נגע הסמים והאלכוהול, הן מבחינת הטיפול, הן מבחינת החינוך והמניעה, הנה הגיעו העובדים, והם יודעים את זה, יש לי הערכה גם להם וגם למי שהייתה מתאמת, שעבדו בצורה מצטיינת.

מה שלנו חשוב בתקופת המעבר, זה לשמר את הידע הזה, ולעשות את ההתארגנות ככה שגם הידע המקצועי, העשייה והפעולות יישמרו. התקציב מבטא את זה, יש להם את היכולת לעשות את זה. אנחנו שמרנו על הכל.

עכשיו, מה שנשאר בעצם, שעומד כאן באוויר, זה איך העובדים יעברו במלואם לגוף החדש הזה שנבנה עירונית. כשאני אומרת הגוף החדש הזה, זה אותו גוף, רק הניהול שלו בתצורת העסקה אחרת, ואת זה צריך לשמר.

אוקי, ובאיזו תצורת העסקה זה אמור להיות? קודם הם היו מועסקים של מתנ"ס עירוני.

נכון.

מה אומר המתנ"ס העירוני מבחינה משפטית? זה כמו תאגיד עירוני?

לא, מתנ"ס עירוני זה לא, הוא שייך לחברת מתנ"סים.

אוקי.

הוא מתנ"ס עירוני, אבל הוא לא שייך לעירייה. זה יהיה כמו צינור, זו לא תהיה השנה הראשונה - - -

אז רגע תסבירי – סליחה, חמש דקות הפסקה בדיון, אני כבר חוזרת יש איזה משבר.

תני לנו את הזווית שלך, של העירייה.

קודם כל, אני מאוד רציתי לשאול, חבל להעביר אותנו – תחילת שנה ביום כזה, אבל לא חשוב. אנחנו כבר פה ואני רוצה לשתף את כולם. קודם כל, אני משנת 2011 אחראית על התכנית עיר ללא אלימות.

מתוקף – את מחזיקה תיק?

עיר ללא אלימות.

אה, זה תיק בפני עצמו? אוקי.

העיר חיפה היא עיר ענקית, זה לא כמו מגדלים או גם כרמיאל. יש יותר מאלפים – וכל תכנית בינלאומית זו הייתה החלטה לא – ברגע שניקח עובד לשנה-שנתיים, הפרויקט נסגר, התכנית נסגרה, חייבים להשאיר אותם בעירייה.

התכנית של רשות הסמים הייתה 13 שנים, משהו כזה. החליטו דרך צינור, העבירו את הכספים למתנ"ס. קרה מה שקרה, אנחנו ידענו כבר שנה, היו דיבורים, אבל לא ידענו מתי בדיוק תהיה ההעברה.

ברגע שאני שמעתי שיש העברה, בחודש נובמבר, אישית הזמנתי את המנהלת ברשות הסמים של חיפה, ואמרתי לה ביחד עם אגף הנוער, שאנחנו – אני אקח אותם, קודם כל לסיים יפה. לא יהיה אצלנו – בחיפה. אני אקח אותם לאגף שזה תאגיד עירוני, איפה רשות הסמים- - -

עיר ללא אלימות זה תאגיד עירוני?

כן.

אוקי.

זה יהיה ביחד, כולם ביחד. היא ביקשה ממני – היא אמרה שהיא לא מדברת עם עובדים, לא יכולה להסביר לעובדים, זה לא תפקיד שלה. היא עובדת עירייה שנים. אני אמרתי: אני אישית לא – קודם כל תסיימו. אני רוצה לראות שכל העובדים יקבלו בית הבראה, יש חבר'ה שעבדו שבע שנים, יש ארבע שנים - - -

רגע, מה זאת אומרת? למה שיסיימו? למה שלא פשוט ימשיכו לעבוד?

אני לא יכולה, החוזה היה עם מתנ"ס, זה לא היה – לכל עובד יש הסכם. אני אחרי 13 שנים - - -

בסדר, אבל פה אנחנו מדברים על – מה זה אסור? פה אנחנו מדברים על הטכניקה של ההעסקה, לא על המהות.

היועץ המשפטי יגיד לי, יש חוק. אני 13 שנים עבדתי בהסתדרות חיפה. אני הייתי חברת הנהגה של ההסתדרות. כל השנים אני – לפני שהייתי סגנית ראש עיר, הייתי בצד של העובדים. קודם כל, חייבים לסיים עם המתנ"ס. המתנ"ס לא שייך לעירייה, אני לא יכולה לקחת כסף של העירייה, להעביר לפה, לעשות דו"חות ביצוע ולשלם למתנ"ס.

הכי טוב היה, והכי נכון, זה להעביר מספיק – כמה היה כל הזמן – הם לא מכירים את בעל הבית שלהם. מנהל המתנ"ס לא ראה אותם, הוא רק שילם להם משכורת. בגלל הזה היה צריך להיות שימוע. בלי שימוע, לפי החוק היום, אי אפשר. זה היה כל - - -

רגע, אבל אני לא מבינה, מה שאת אומרת – את אמרת שני דברים שונים. עכשיו אמרת שזה – רק שאני אבין, אולי אני לא הבנתי - - -

אבל 9 שנים הם עבדו בתוך המתנ"ס.

רגע, שנייה, אין בעיה. אמרת עכשיו בסוף, שזה היה לפרוטוקול ויעברו להיות מועסקים בצורה אחרת, וקודם אמרת שאי אפשר, ולכן היינו חייבים לפטר ולהשלים דמי הבראה וזה.

דיברת איתה גם בטלפון. לפי חוקי המדינה, הם היו צריכים לסיים את החוזה עם המתנ"ס. היה שימוע, כל אחד גם קיבל – אני לא יודעת לכמה בדיוק הם הבינו, 100% או 150%, הם יעברו לעבוד בתכנית של עיר ללא אלימות. הרגשתי שיש את הבלגן. התקשרתי – איך אני הגעתי לזה? התקשרתי לאחד העובדים, והוא אמר: זהו, אנחנו הורסים את החדרים. היה ככה, נכון אבי?

רגע, תכף אתם תגיעו, אחד אחד.

הם כבר עושים, דפנה המנהלת ביקשה לעזוב אותם. הכי גרוע, הוא אמר ש-31.12.2017 אנחנו לא עושים תכנית סילבסטר. אני ביקשתי מאבי דחוף מחר, ואני כמה פעמים הסברתי. אני לא יכולה לבוא בלי שום – להגיד להם כן, אתם כבר שייכים לי. הם שייכים לי מהיום, היום אני יכולה להגיד להם ''נו, נו, נו" או לא.

תוך יומיים נכנסו כולם, עוד לא ראיתי שום ניירות, לא ראיתי כלום, את מי אני – רק הבטחתי מיליון אחוז, אני יודעת שאני מקבלת אותם גם.

אותם עובדים באותם תנאים?

יכול להיות שיותר טובים, עכשיו אני הבנתי שזה יהיה יותר טוב.

לפחות אותם עובדים, ולפחות אותם תנאים?

כי מי שהוא בוא נגיד – ולא פה אין שמות. זה מה שאני קיבלתי מהמנהלת שלהם.

אוקי, וזה כל העובדים?

בסוף זה לא כל העובדים ששייכים לרשות. מי שעבד דרך רשות הסמים אני חייבת לקבל, זה כן.

אוקי, טוב.

הסברתי ואמרתי: חבר'ה, אבל אני באתי רק להרגיע אתכם. כבר ידעתי שאוהד בתמונה. הם אמרו לי כן, הוא אמר לי: יוליה אנחנו פנינו, אנחנו לא ידענו מה, מו, מי. אז אמרתי: חבר'ה, תנו לי לבדוק, ולא נתנו לי את כל הדברים עד הסוף.

תוך יומיים הם באו אליי. קודם כל, יש 4 עובדים. בגלל שנשאר כסף ברשות, המנהלת העבירה כסף עד פברואר כמו עובדת משרד, כמו ריקי. רק בפברואר אני צריכה לקלוט אותה. גם דיברתי איתה ואמרתי: ריקי, עד פברואר - - -

ובפברואר מה יקרה?

אמרתי לה: מראשון למרץ, את שייכת לי, אבל אנחנו נעשה את זה- - -

מה זה לי? מה זה אומר?

לתכנית עיר ללא אלימות.

שמה זה? זה תאגיד עירוני בתאגיד?

זה בתוך התאגיד העירוני.

זאת אומרת, הם ייכנסו כעובדי התאגיד העירוני עיר ללא אלימות?

כן.

אוקי, וזה יקרה - - -

יש לי הכל, גם תרבות יש - - -

וזה יקרה בפברואר?

לא, החדשים שלושה או ארבעה.

אוקי, והקיימים?

האלה מהיום כבר שלי.

מהיום. והם חתמו על חוזים? משהו?

בגלל שאנחנו הגענו והם התחילו לשאול על קרן השתלמות ודברים כאלה, לפי התכנית של עיר ללא אלימות לא יהיה. אני מקבלת תקציב מאוחד, ויש לי מדריכים או בנות שעובדים חלק 8 חודשים וחלק 9 חודשים, לא שלנו. ביקשתי אותם, והיום בגלל שיהיה להם ביטוח להמשיך את הפעולות. הם חתמו על טופס 101 וביקשתי 3-4 ימים, כמו שדיברתי איתך בטלפון, להמשיך לבדוק עם עורך דין מה אני עושה עם הכסף שלהם.

באותו יום דיברתי עם נאוה, היא שלחה לי הכל חדש, לא מה שעכשיו. אני יודעת הכל, מי שמגיע 60%, מי שמגיע 20% - - -

כולל כל התנאים, קרן השתלמות והכל, כל מה שהיה קודם?

בגלל זה עכשיו הם אמרו – אני החלטתי, שאלתי אותם, זה מכסף שלהם. בואי נגיד שיש לי 120,000 שקלים לנדב, סתם דוגמה, את הכסף הזה, כולל קרן ההשתלמות עם מציגים שלי, אני מעבירה לנדב ל-12 חודשים.

מה? מה את מעבירה?

סתם, נדב, התקציב שלו של רשות הסמים - - -

לא, אבל רגע. את אמרת עכשיו שאת היית עובדת הסתדרות והיית ראש מרחב. כמו שאת יודעת, תנאים סוציאליים זה לא כסף – הכסף שכאילו שייך לעובד בתוך זה – תנאים סוציאליים זה קודם כל זכות, שלא תמיד יכולה, מה שנקרא, לפגוע בטווח הקצר. יש חלק השלמה של המעסיק שזה בסוף לטובת העובד בטווח הארוך. זה תנאים סוציאליים, אנחנו לא מקצצים תנאים סוציאליים תמורת כסף מזומן.

עם כל הכבוד לך, זה לא כסף מזומן.

במרכאות אני אומרת, לפרוטוקול.

גם אני אומרת במרכאות.

כן, אבל הפרוטוקול לא רואה אותנו, אז אני מציינת.

נכון, אבל זה תכנית – זו לא תכנית שהעירייה מקבלת קבוע. תוך שנתיים-שלוש כמו שסגרו את הרשות למלחמה בסמים, גם יכולים לסגור. לפעמים כואב כמו שעכשיו ראינו את טבע, מה שהיה עם חיפה כימיקלים. לפעמים - - -

לא הבנתי, אז עכשיו לא נשלם קרן השתלמות בגלל שאולי עוד שנתיים-שלוש נסגור?

את יכולה לתפוס - - -

אני שואלת, לא הבנתי מה את אומרת.

מה שמגיע להם.

כולל קרן השתלמות?

החוזה יהיה לא עם הוותק של 9 שנים- - -

למה לא? למה? זה עובדים, מה זאת אומרת?

ה-9 שנים נגמרו.

למה?

אין חוק כזה.

אז מה אם אין חוק כזה? זה עובדים, למה העובדים צריכים להיפגע בגלל שאיפשהו במשרד למעלה מישהו עשה שינוי ארגוני שזה עבר מפה לשם? זה זכויות, ותק זה גם חלק מהזכויות.

תנו לי חוק כזה שיש - - -

למה חוק? מה זה קשור לחוק?

עם כל הכבוד, זה ממש חוק – לא נפגע להם שום דבר. הם קיבלו פיצויים, למה הם הסכימו לקבל פיצויים?

מה זאת אומרת?

לא קיבלנו עדיין בכל מקרה.

אי אפשר.

למה?

אולי תלמדו את החוק. סיימנו, אנחנו - - -

לא כל מה שהחוק מאפשר חובה גם לעשות. יש עובדים שעובדים 7-8-9 שנים, למה שהם לא ימשיכו as-is? מישהו מאיתנות פתאום מפוטר- - -

עם כל הכבוד, תמר, אני קמה ועוזבת אני לא יכולה לשמוע חוקים פופוליסטיים. התכנית החליטה.

איזו תכנית?

התכנית ממשיכה, רשות הסמים.

אם זה ממשיך, אז למה העובדים לא ממשיכים?

למה העובדים היקרים לא הגיעו אלייך לפני חצי שנה-שנה כשהם קיבלו משכורת לא מהעירייה אלא מתוך המתנ"ס? ולא הכירו את המנהל?

מה זה קשור?

אותו דבר, איך אני יכולה לקנות את האנשים ולפתוח להם הסכם מלפני 7 שנים?

למה לפתוח הסכם? את לא צריכה לפתוח, בדיוק להפך.

אני הולכת לעשות הסכם חדש, שהם שייכים לנו מ-1.1.2018.

בסדר, אז למה לא להכיר אבל בוותק הקיים קודם? אני לא מבינה, זה תנאים של עובדים, למה שהם ייפגעו?

אני רוצה להגיד רגע משהו. זה בדיוק הגבול בין האחריות שלנו ל- - -

בסדר, בשביל זה כולם יושבים פה מסביב לשולחן.

זה לא נכון נאוה, גם אתם לא עשיתם לאנשים, אתם נותנים כל שנה – לא בדקו כל שנה בכמה הגדילו או לא הגדילו את המשכורת.

כי זה לא עניינינו, אנחנו לא מעסיקים אותם.

טוב, בואו נשמע- לא, רגע - - -

עכשיו הם יהיו שייכים לנו - - -

אבל למה שהם ייפגעו בגלל זה?

תגידי לי עכשיו איפה הם ייפגעו.

בזה שהוותק שלהם לא יוכר.

אבל מה, הם לא מקבלים את ה- - -

אז אם אין בעיה, אם הם לא נפגעים, אז למה לא - - -

הם לא עובדי עירייה.

הם גם עכשיו לא יהיו עובדי עירייה, זה עובדי תאגיד.

לא - - -

נו, אז מה הבעיה? למה לא? אם זה לא ישפיע והם לא ייפגעו, אז למה לא? אחד מהם ירצה לצאת ללימודים, אחד מהם ירצה, אני לא יודעת מה - - -

אבל אין לי - - -

למה לא? למה?

זה לפי האיגוד - אנחנו עובדים בצורה - - -

אבל למה? מה הבעיה? אם זה לא יפגע בהם בשום דבר, אז מה הבעיה?

סליחה, אני חושבת שבמנגנון שלכם יש בעיה. הם לא רוצים לעבוד, אין בעיה, אנחנו לא ניקח אותם לעבודה.

מי אמר שאנחנו לא רוצים לעבוד?

אבל עכשיו אתה מדבר שאתה רוצה את ההסכם הישן- - -

שניה רגע.

למה לא דיברו בשימוע?

את אמרת שהשימוע היה טכני, רק בשביל להעביר אותם ממקום למקום.

לא, זה לא טכני.

אה, אז עכשיו זה לא טכני.

לא אמרתי על הפרוצדורה. אנשים היו צריכים לדעת שהם לא מפוטרים, הם ממשיכים, התכנית ממשיכה.

את יודעת שאת היית - - -

התכנית ממשיכה.

רגע, אל תפסיקי אותי. עם כל הכבוד, את באת אליי לכנסת. כדאי - - -

אבל סליחה- - -

לא, לא, אין צורך לאבד את העשתונות. תמזגי לעצמך כוס מים, תקשיבי רגע - - -

אני לא רוצה מים, אני בסדר.

אז תקשיבי.

את עשית עכשיו נזק לעובדים, חבל.

בואי, את לא תאיימי עליי, עם כל הכבוד.

תבדקי קודם כל את הנושא.

רק שנייה, אני שואלת אותך דבר נורא פשוט. את אומרת שהשימוע הוא טכני בלבד, והם עובדים להעסקה חדשה - - -

כל עובד קיבל הסבר מהמנהלת שלהם, שהתכנית נסגרת בתוך המתנ"ס. בגלל שזה היה צינור – היא גם אמרה להם שהם עוזבים את המקומות. אני נכנסתי ואמרתי שאף אחד לא עוזב, כולם נשארים באותו מקום.

כן.

השימוע היה חייב להיות בתוך המתנ"ס, המתנ"ס סגר את הפתח. גם כל אחד מהם, והסברתי להם שלא תהיה להם הפסקה. לפי החוק אפשר להגיד שהם ייקחו זמן ספייר ולהתחיל עוד חודש לעשות פעולות. אני אמרתי שלא, אתם מסיימים ב-31.12.2017, ב-1.1.2018 אתם עובדים שלנו.

את יודעת שביחסי עבודה, פגיעה והרעת תנאים זה כמו פיטורים.

ברגע שהם פגעו – איפה הם פגעו?

בזה שהוותק שלהם לא מוכר, למשל. בזה שקרן ההשתלמות שלהם לא עוברת כמו שהיא.

לא, קרן אני ממשיכה להעביר באותו – אמרתי להם, באותה חברה. הם מעבירים – אה, טוב, את חושבת שהוותק שלהם – לנו, בתוך התאגיד, אין אחרי 5 שנים אתה יכול לקבל דרגות, אין דרגות בתאגידים.

אבל להם זה דבר שהוא מקצועית.

את מדברת רק על הוותק של קרן ההשתלמות, פנסיה ודברים כאלה. כל התנאים הסוציאליים ממשיכים היום באותה חברה.

אז מה הבעיה?

שום בעיה.

אז למה כל כך - - -

תשאלי אותם מה הבעיה.

אני עכשיו שואלת אותך: למה זו כל כך פגיעה בציפור נפשך, שהוותק שלהם יוכר וימשיך אותו דבר?

איפה?

אצלך.

איך אני – עורך הדין שלי בחיים לא יחתום על חוזה עם עובד חדש בתאגיד, שמתחיל מ-1.1.2018 – אני לא קיבלתי העברה על הבן אדם.

למה לא?

אני לא קיבלתי העברה, אני קיבלתי אותם מ- - -

למה? הוא עבר ממתנ"ס עירוני לתאגיד עירוני.

לא, זה לא מתנ"ס עירוני, זו חברת מתנ"סים.

אבל מי שילם את הכסף? העירייה?

העירייה העבירה כסף. העירייה קיבלה כסף מרשות הסמים והעבירה את זה.

אז מה הבעיה, שוב פעם, למה העובדים צריכים לשלם את המחיר - - -

אני עולה חדשה, אני יכולה ככה – אני אומרת לך את האמת, בגלל שזה לא יהיה צינור. מספיק, היה צינור 9 שנים.

אבל זה היה צינור 9 שנים, עכשיו זה לא יהיה צינור, ומי שישלם את המחיר של המעבר הזה הם העובדים.

תסבירי לי עכשיו רק דבר אחרון, איפה המחיר שלהם? מה הבעיה?

אוקי, בואי נשמע אותם, בואי נשמע את העובדים. בבקשה, מי מכם?

אנחנו רוצים לקבל את אותם תנאים כמו ש - - -

שם ותפקיד, בבקשה.

אבי בניאטוב, רכז מניעה והסברה - - -

הוא לא שייך ל- - -

שניה רגע, שמענו אותך ארוכות, עכשיו בואי נכבד – ולו בגלל שהם מוזמנים של הוועדה והם גם כן ברשות דיבור. בבקשה.

אבי בניאטוב, עובד סוציאלי, רכז מניעה והסברה בחינוך הבלתי פורמלי. אני עובד 4 שנים ברשות. כל מה שאנחנו רצינו, זה לדעת שאנחנו מקבלים את אותם תנאים וממשיכים לעשות את אותם דברים בתחום ההתמחות שלנו. זה כל מה שהסיפור הזה.

אם היינו יודעים שאנחנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות בצורה הכי טובה, לכל אחד ואחד מאתנו יש מכתבי הצטיינות. אתמול עשינו את הסילבסטר עד הסוף, עבדנו עם כמה תחנות משטרה. אנחנו עושים את העבודה הכי טוב שאנחנו יכולים, וכולם יודעים את זה בעיר. אין תלונה על אף אחד מאתנו. דפנה לא הייתה משאירה ליום אחד מישהו עם בעיה. אני מאמין שכולם ברשות הלאומית יחתמו על זה.

מה שרצינו, זה בסך הכל חוזה שאומר לנו שאנחנו לא נפגעים. אם אני בותק – אני 15 שנים עובד סוציאלי, תואר שני, אם מורידים את הדברים האלה אז אני יודע שאני עוזב. אני רוצה לדעת אם כן או לא, זה כל מה שכולנו ביקשנו, זה הכל.

אם היינו יודעים שיש לנו את זה בחוזה כתוב, היינו אומרים: תודה רבה, וממשיכים לעבוד כרגיל.

אוקי, עוד מישהו? שם ותפקיד.

רוזטה ברמן, רכזת מניעה והסברה. האמת שזה לא היה כל כך ברור בסוף מה הולך להיות, היו באמת – קיבלנו הודעה על שימוע מהמתנ"ס, שבעצם מבחינה טכנית הם סוגרים את העברת התקציב דרכו, ומעבירים אותנו, כנראה, תחת עמותה לקליטת עלייה, דרך עיר ללא אלימות. אנחנו קיבלנו את ההודעה מיוליה שבוע לפני - - -

לא, אני הגעתי אחרי שכבר היה שימוע.

אבל כבר אחרי שימוע, אחרי שבעצם התחלנו – לא ידענו מה הולך להיות. אף אחד לא דיבר אתנו, אף אחד לא פנה אלינו. כתבנו מכתבים, שאלנו, דיברנו, באמת, עם כל מי שהיה אפשר וחשבנו שמוכן להקשיב ולתת לנו מענה, ולא קיבלנו בסוף תשובות.

שבוע לקראת סוף החודש, יוליה פנתה אלינו ואמרה שהיא הולכת לקלוט אותנו.

ממשיכים מה שקרה - - -

אבל עד אז לא ידענו כלום מה הולך להיות. היא אמרה: הכל בסדר, אנחנו נקלוט אתכם, וזה עניין טכני ונעביר הכל כמו שהיה. אז בעצם נפגשנו – חשוב לי גם להדגיש שני דברים: אחד, באמת אנחנו עשינו את העבודה בצורה הכי טובה, ואנחנו מקבלים פידבקים טובים מכל השותפים שלנו. עצרנו פה עבודה מאוד מיוחדת, מערכתית, שכל העיר שותפה. אין לנו שום דבר נגד יוליה בשום צורה, אני אומרת מה שלי ומה שלעובדים - - -

ברור.

להפך, גם יצאו כולם לכל ה- הייתה לנו ישיבה ב-28.12.2017, הם כולם יצאו ב-31.12.2017 לסילבסטר, שעדיין זה – אין לי תלונות, הם מסכנים. מישהו לקח אותם פה כמשחק.

אז זהו, היינו בפגישה באמת ונאמר שהכל יהיה רגיל, אבל באמת לגבי קרן ההשתלמות הדבר הזה לא - - -

ביקשתי 3-4 ימים לבדוק, בדקתי והכל בסדר.

בינתיים לא – מה שאת אומרת עכשיו, לא קיבלנו תשובה בינתיים.

אבל אמרתי 3-4 ימים.

אז אני לא יודעת, בינתיים הוועדה נקבעה, מאיפה אני – עד לרגע זה לא ידעתי.

אנחנו לא יודעים מה יהיה, צריך לראות את החוזה כתוב, זה הכל.

דיברת איתי, אמרת שהכל יהיה בסדר, אבל לגבי קרן השתלמות, לגבי וותק, לגבי דברים אלה, לגבי - - -

וותק לא – אתם מדברים - - -

ימי מחלה, כל הדברים האלה - - -

במתנ"ס זה לא היה עירייה, יש לך בעיה עם זה.

באמת יש לי בעיה עם זה.

אז באמת אנחנו צריכים - - -

למה?

לגבי מחלות שצברנו. נגיד שאני מתחילה עכשיו בעמותה, אז אני בעצם מתחילה מ-0, גם ימי חופש, גם ימי מחלה, הכל נמחק, הכל מהתחלה.

רגע, אבל מה זאת אומרת? מה שנצבר עד עכשיו, אתם מקבלים את זה באיזושהי צורה? פיצויים?

נגיד מחלה לא מקבלים בשום צורה - - -

אבל מחלה אפשר לצבור משנה לשנה?

לא, בכל מקום ברשות לא.

נגיד ימי חופש רצינו שיעשו העברה ולא מעבירים- - -

ימי חופש אפשר לגרור משנה לשנה?

לא, הם היו צריכים – לפי החוק לא.

רגע, רק שניה - - -

לפי חוקי המדינה אפשר עד מכסה מסוימת, אני לא יודעת איך זה ב - - -

אבל דיברנו, ביקשנו לקחת את החופש או לקחת כספים. ברגע שהם פיטרו אותם, כבר אי אפשר להתגבר על זה. הם צריכים לשלם להם – נשאר למישהו 7 ימים, ממישהו 3 ימים, הם מקבלים כסף על זה.

שניה. במרכיב הפיצויים שקיבלתם, היו ימי חופשה בתוך הפיצויים?

עוד לא עשינו סגירה, כלומר לא קיבלנו עדיין שום דבר.

עם המשכורת האחרונה הם עכשיו יקבלו הכל, אבל זה שם.

רצינו שיעבירו פשוט את הכל כמו שזה, אבל - - -

פה זו כבר שאלה – תראו, פה זו כבר שאלה מה היה בתנאי ההעסקה? האם היה אפשר לגרור ימי חופש או ימי מחלה משנה לשנה? וגם אם לא, אז הייתם צריכים לקבל את ה – בפדיון הפיצויים כביכול. בעצם הפיצויים זה תחליף לוותק, שמים איזשהו קו, מקבלים את זה במקום בימים בשווה כסף, ואז ממשיכים.

הוותק, הדבר היחיד שהוא בעצם ממשיך לשחק תפקיד, זה לצורך השתלמויות מקצועיות וכאלה דברים.

אני לא חושבת ש – חופש, בגלל שלא היו עובדי עירייה. בעירייה יש חופש בפסח ושבוע פה, לעובדי עירייה לא היה אותו חופש.

היו לנו מספיק ימי חופש כדי שנוכל להתאים את זה לעובדי עירייה.

רגע, אבל - - -

בגלל זה אני הסברתי. אני רציתי לקבל את האנשים נקיים, שהם מתחילים איתי דף חדש. הוותק וקרן ההשתלמות של מישהו של 3 חודשים, אין להם חודש הפסקה, אין להם יום הפסקה. מ-1.1.2018 אני ממשיכה.

אוקי, רק שאני אבין - - -

אני בודקת, יכול להיות שמישהו בגיל מסוים ירצה משהו חדש לשים, אנחנו נשמע אותם - - -

אני רק מסכמת. הוותק מבחינת קרן השתלמות – ויועצות משפטיות, תקנו אותי אם אני טועה, הוותק מבחינת קרן השתלמות, קופות גמל וכל הדברים האלה, בעצם ממשיך, מכיוון שזו אותה קופה - - -

קרן השתלמות, מה זה קרן השתלמות? קרן השתלמות ל-6 שנים. פעם היה שכל 6 שנים העובד חייב לפדות, היום אין. את יכולה להשאיר 12-18 - - -

לא, אני שואלת על ה – אם היא הפרישה 4 שנים – רגע, רק שניה, תני לי רק שניה להבין - - -

ברגע שיש הפסקה, הנה, הוא עבד אצלי 10 חודשים, שילמתי לו את קרן ההשתלמות. הוא התפטר, עזב, מצא מקום אחר. אחרי 3 חודשים – הפסקה של 3 חודשים, אי אפשר להמשיך.

הפרשת מעביד צריכה להימשך - - -

אבל כשלא היה לו מעביד. אני מעביד חדש, פותחת לו את הקופה - - -

פותחת או ממשיכה לאותה קרן?

את פותחת או ממשיכה באותה קרן?

ממשיכה אותה קרן.

אותה קרן, בלי הפסקה?

הפיצויים - - -

אז מה הבעיה?

זה מה שרצינו, שיהיה כתוב.

אוקי, וזה כתוב- - -

אני לא יכולה לכתוב, אין לי הסכם בינתיים, היום אני התחלתי- - -

אוקי, אז אני מסכמת רגע. עכשיו יש לנו פה פרוטוקול - - -

למה עשיתי? לקבל את כל הביטחון שלהם וגם ביטוח של – אני שלחתי את האנשים, חתמתי איתם כולם, כל ה-4, את הטופס 101 שהם כבר עובדים שלי.

על מנת שהרצף יהיה.

היא אומרת שלא.

חוץ ממני רק.

אבל ביקשו ממך לחתום.

אוקי, היום ה-1.1.2018 - - -

אני התקשרתי ואמרתי רוזי, למה? בדקתי אותה, היחידה – היא עובדת חצי משרה, עובדת עירייה. חצי שני היא תעבוד אצלי. אני רציתי להיות שקטה ועדינה, ולא לעשות לה בלגן עם מה שעשו המתנ"סים. רציתי לבדוק וביקשתי ודיברתי איתך, אמרתי לך שהכל בסדר. ברגע שאת אמרת לי - - -

אני לא חתמתי.

את לא חתמת, תבואי למזכירה ותחתמי גם עכשיו.

אוקי, מישהו מה - - -

בגלל זה ביקשתי ממך להגיד את זה.

אז הנה, את רואה? אז הדיון עזר לנו. מישהו מהעובדים רוצה עוד להוסיף משהו?

אני מסכמת את הדיון. קודם כל, אני מודה לכולם על ההשתתפות, ותודה במיוחד לחיפאים שהגעתם כל כך מרחוק, ועוד ביום כזה.

ותודה לעובדים שהם באו.

קודם כל, תודה לעובדים על כל העבודה שהם עושים, ותודה לך גם שבאת וגם מה שעשיתם. אני רק מסכמת, פשוט שיהיה לפרוטוקול ושנדע מה סיכמנו.

קודם כל, מהיום, שזה ה-1.1.2018, עובדי המתנ"ס – עובדי - - -

העובדים של רשות הסמים עברו לעיר ללא אלימות - - -

רגע, העובדים שמטפלים בתחום הסמים והאלכוהול בעיר חיפה, עברו מהעסקה על ידי המתנ"ס להעסקה לתכנית או לתאגיד העירוני עיר ללא אלימות, אשר באחריות שלך, סגנית ראש העיר.

זה כולל את כל העובדים שעבדו בתכנית עיר ללא אלימות, נכון?

כן, אלה שממשיכים.

יש עוד ארבעה עובדים שציינת, 3 או 4 עובדים שיתחילו את העסקתם בפברואר 2018. אני חוזרת על התנאים: ככה, התנאים הסוציאליים שקשורים לקרן השתלמות, קופת פנסיה וגמל, מכיוון שההעסקה נקלטה והיא בעצם רציפה, ימשיכו להיות הפקדות לאותה קופה, כך שרצף ההפקדה של העובדים לאותן הקופות לא ייפגע, זה אחד.

שתיים, לגבי תנאים סוציאליים של ימי מחלה, ימי חופש ודברים מן הסוג הזה, לפי חוזה העסקה הקודם, הם היו אמורים לקבל את זה במסגרת פדיון הפיצויים. ככל שלא, יש להם עילת תביעה ביחד עם ההסתדרות או מה שלא יהיה, את תסייעי להם לבדוק.

כל הדבר הזה היה אמור להיות מגולם בחבילה, לפי הסכם העסקה שעליו הם עבדו כל השנים עם החברה הקודמת. זה שתיים.

שלוש - - -

עד שלושה חודשים מיום הפיטורים, עד שלושה חודשים אפשר לראות את זה.

אוקי, אז את זה אתם תבדקו.

שלוש, הדבר האחרון בעצם שנותר והוותק רלוונטי לגביו, זה הנושא של הקורסים וההשתלמויות שהם יוכלו לצאת, וזה - - -

ברגע שהם מבקשים, להפך, כי יש לנו לא רק - - -

יפה, אז זה בדיוק מה שרציתי לבקש ממך, שלפנים משורת הדין, גם מה שלא – מה שנגיד צריך וותק ולא יהיה להם לפי ההסכם החדש, את תבחני את הנושא מבחינה מקצועית. למשל עובד שהוא עם תואר שני ויש לו – את מכירה את האיכות המקצועית שלו ומתרשמת שהוא יכול וצריך לצאת להשתלמות מסוימת, בין של איגוד העובדים הסוציאליים, או לא יודעת, כל גוף אחר, את תשקלי את זה לגופו של עניין.

בגלל שהם מדריכים, חלק מהפעולות שלהם כלפי אנשים אחרים – הם חייבים להיות בהשתלמויות האלה.

מצוין. אם ככה, זה מקובל עליהם העובדים? סגנית ראש העיר מקובל עלייך? הרשות למלחמה בסמים, אני מבקשת מכם – אתם מבחינתי פה כאיזשהם ערבים לעניין, כי בסוף העובדים האלה באו מכם, והמחויבות שלנו ככנסת היא דרככם שהדברים ימשיכו. אני לא מדברת משפטית, אני מדברת ציבורית. לכן זה לא עניין ליועצת המשפטית. אנחנו כנסת, אנחנו לא בית משפט. בכנסת יש לנו מחויבות לבני אדם, לציבור שאנחנו משרתים אותו.

רק להבהיר גם את העניין המשפטי, אנחנו לא המעסיקים שלהם.

אני לא אמרתי. ראית, הקראתי בדיוק בסיכום מי המעסיקים, הכל בסדר.

הם צריכים לדעת, וזה יהיה בלגן עוד קצת – הרשות – נאוה, את צריכה להסביר להם שכל שנה אנחנו חותמים על חוזה לשנה. בגלל זה אני לא יכולה לעשות את הוותק שהיה. הרשות למלחמה בסמים נגמרה. מ-1.1.2018 אנחנו – חוזה יהיה מ-7.2.2018.

אז מה יקרה בחודש הזה?

אמרתי להם, האחריות עליי. תכנית של סמים ואלכוהול נכנסת מ-7.2.2018 לתוקף.

אני לא מדברת על תקציבים. החוזה – אני חותמת כל שנה עם כל תכנית, בגלל שיכול להיות ששנה הבאה יגידו לנו שהתכנית לא מוצלחת. אנחנו גם מכירים את ראשי העיר שלא רוצים את הנושא של סמים.

איך אמרת? הכל יכול להיות. אפשר גם ללכת ברחוב ויכה אותנו ברק. אם יקרה, נתכנס ונדון.

אבל אני מבטיחה, כמה שנים אני אהיה שם? לי קודם כל חשובים העובדים. בלי עובדים מקצועיים אני לא יכולה לעשות שום דבר.

אוקיי. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.