ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-01-01OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 187
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/12/2017
כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל, כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל
פרוטוקול
סדר היום
1. כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל, של חה''כ איילת נחמיאס ורבין
2. כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל, של חה''כ יפעת שאשא ביטון
נכחו
¶
חברי הוועדה: איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר
יפעת שאשא ביטון – יו"ר הוועדה לזכויות הילד
אורי מקלב
מוזמנים
¶
רפ"ק קובי עזרא - יועץ משפטי סייבר, מאור, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ישראל לוי - קמ"ד נפגעי עבירה באח"מ, המשרד לביטחון פנים
אסף זגורי - מפקד יחידת צור, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
מישר גיל חמו - קרימינולוג וקצין תכניות פיקוח שב"ס, יחידת צור, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים
ד"ר מרב בוקשיצקי - קרימינולוגית קלינית ראשית, בריאות הנפש, משרד הבריאות
ד"ר דויד כהן - קרימינולוג קליני, משרד הבריאות
שרונה עבר הדני - עורכת דין, ייעוץ משפטי, משרד הבריאות
ד"ר בת עמי ברוט - פרקליטה, משרד המשפטים
אביגיל סון פלדמן - משפטנית, משרד המשפטים
נועם פליק - ייעוץ משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
אסתר שדה - מנהלת שירות מבחן למבוגרים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
דליה מזרחי - סגנית מנהלת אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, משרד החינוך
לירון ספרד - עורך דין, ייעוץ משפטי, משרד החינוך
איל פרידמן-מירב - קב"ט, מנהל אגף ביטחון משרדי, משרד החינוך
ורד וינדמן - עורכת דין, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד
אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
רותי ברנשטיין פרץ - נציגת המתמחים, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
עמי ברבר - מנכ"ל, עמותה "עבודת הלב"
נורית מנשה - עמותת "עבודת הלב"
אלירן מלכי - מייסד הליגה להגנה על קטינים
רותם אלוני דוידוב - עורכת דין, מייצגת נפגעי עבירות מיטן
אמיר שואן - מוזמן/ת
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ., חבר תרגומים
1.כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל, של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין
2.כשלים באכיפה כנגד פדופילים בישראל, של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
בוקר טוב. לבקשת מנהלת הוועדה אני אתחיל בקריאת הסעיף שנוגע לפרטיות וחשיפת פרטים אישיים של דוברים בוועדה.
אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או של קטינים שעליהם דובר בדיון, או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש כדי להגן על עניינם של קטינים. אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום נזק לו או לזולתו.
אחרי שהתחלתי בזה אני רוצה להודות לחברתי, יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שכמו תמיד נענית במהירות לבקשותיי ובמקרה הזה, גם מנסיבות כאלה ואחרות, אני מנהלת את הדיון ולא היא, אבל אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שגם אילו הייתה יפעת מנהלת את הוועדה הנושא הזה היה נידון באותה רמה של תקיפות ודאגה, כפי שאני מתכוונת כרגע לשקף לכם.
כולם כאן הורים, נכון? אני יכולה לקחת את הסיכון שאין פה מישהו שהוא לא הורה, נכון? אז אני רוצה לקדם אותך בברכה לעולמם של הורים במדינת ישראל, או בכלל בעולם, אני מהמרת, כי אני חושבת שאין סיוט יותר גדול להורה, מלדמיין את המחשבה שמישהו – ופה בדיון הזה אנחנו נקרא לו פדופיל – אנחנו לא נכנה אותו בשמות המטויחים והמכובסים – עברייני מין. סליחה שאני אומרת, לא בגלל שעברייני מין זה לא נורא, אלא שמשום שכשאנחנו שולחים את הילדים שלנו לרחוב או שהילדים שלנו נמצאים ברשת, המחשבה שמישהו יתאנה להם ויאונה להם רע כתוצאה מזה שהילדים הם תמימים ונאיביים, ולא יודעים לפלטר ולא יודעים לסנן מידע, ולא יודעים איך להתמודד עם העולם הזגה, שנהיה הרבה יותר מורכב והרבה יותר בעייתי ומזמן הרבה יותר סכנות, הרבה הרבה יותר סכנות. אין סיוט יותר גדול לדעתי להורה. באמת. אתם יודעים, למעט שלא נדע ענייני בריאות, אבל ביום ביום, הדאגה הבסיסית זה לביטחונו של הילד כשהילד יוצא לרחוב.
אני רוצה להגיד לכם משהו מאד מאד מאד לא פשוט. אני בעת האחרונה מוצאת את עצמי כל הזמן מתעסקת עם בעיות של פדופילים ועם מחסור בפיקוח בכל המערכות. מבית ספר בצפון תל אביב, עם הפדופיל שאול שמאי – שאני בהתחלה לא הייתי מוכנה להתעסק עם זה ולא הבנתי למה. ואז אחרי חודשיים מקרות האירוע, זה היה בתחילת יוני, התחלתי להתעסק בזה באופן שבועי. אני עוקבת אחר מצב הילדות בבית הספר באופן שבועי. אני הבנתי שמרוב פחד אני לא התקרבתי לזה. איך התחלתי להתעסק בזה בכלל? דרך הסוגיה של מורים מחליפים. כי במערכת יש מיליוני שעות מורים מחליפים. ואף אחד לא באמת מפקח. והאיש המתועב הזה, הפדופיל הזה, היה חסום במערכת ואיך שהוא, אגב עניין טכני כנראה לחלוטין, הצליחו לעקוף את החסימה.
בשבוע שעבר אני מוצאת את עצמי באישון ליל – באמת אין דרך אחרת להגדיר את זה – כותבת מכתב בהול ליועץ המשפטי לממשלה, כי יש פדופיל בשם רומן לוין, שצפויים לחתום איתו על עסקת טיעון מתועבת ואיומה, אחרי שהבן אדם הזה כבר ישב 3 שנים בכלא. מדובר בפדופיל שחוזר על מעשיו, רצידיביסט. אין פה שאלה. לא מדובר באירועים קטנטנים, ליטוף. לא, לא, לא. מדובר בקצה הכי חמור של הסקאלה של פדופיליה. והוא הולך לעסקת טיעון. הפרקליטות הולכת איתו לעסקת טיעון. אם זה לא אירוע שבו היועץ המשפטי לממשלה חייב להתערב, אני לא יודעת במה יועץ משפטי לממשלה חייב להתערב.
ואז אני פותחת את העיתון ביום שישי וקוראת תחקיר בידיעות אחרונות, ואומרת לעצמי אלוהים יעזור, מה הפלא שאנחנו מתעסקים בזה כל הזמן? אין שום מערכת אמיתית שמפקחת. ואני מתנצלת מראש בפני משטרת ישראל מסיבה אחת. כי אני יודעת שכמות המשימות שמוטלות על משטרת ישראל היא אדירה, אבל פה, כמו שאמרה מישהי בכתבה, אנחנו מייצרים פצצות זמן קטנות.
אני רוצה לסיים את דברי הפתיחה שלי במשהו אישי, כי יש לנו עוד הרבה דברים שאנחנו נצטרך לדון בהם, כי יש את הפיקוח של המשטרה ויש פיקוח של משרד החינוך על אנשים שעובדים בתוך המערכת. יש את יחידת סיור ויש את מערך מאור. תאמינו לי באמת, מה הורה אמור לעשות כשהוא מגלה שהילד שלו מאוים. אני לא בטוחה שהוא יודע.
אני רוצה לספר לכם משהו מאד קשה. לפני שנה אני סיפרתי פה בכנסת על אירוע שהיה לי בגלל הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית בעזרתו של משרד המשפטים, ואני סיפרתי שבגיל 13, ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, לקח אותי אדם, חטף אותי לתוך החצר וביצע בי מעשה מגונה. אני כנראה הייתי ילדה מאד מאד חזקה, אני אומרת לכם, באמת אין לי הסבר. כי עובדה שאני לא הלכתי וסיפרתי את זה, אלא שמלאו לי 46. סיפרתי את זה פה בכנסת. אמא שלי לא ידעה.
ואני קוראת שילד שקרה לו אירוע דומה, אירוע זהה, ממש אחד לאחד, כנראה לא באותו רחוב, אבל אירוע זהה אחד לאחד. בכלל לא הוגש כתב אישום. הילד הזה היה מספיק אמיץ בשביל ללכת לספר לאמא שלו, אבל נגד הפדופיל הזה לא יוגש כתב אישום. פעם אחת זה בגלל רשלנות, פעם אחת זה בגלל שהחוקרים מוחקים דיסק קשיח של מחשב של פדופיל. תגידו, על מה אנחנו מדברים? זה הילדים של כולנו. באמת. אתם יודעים, יש הרבה אירועים שאנחנו מוצאים את עצמנו, במיוחד פה בוועדה שנועדה לשמור על זכויות הילד, אנחנו אומרות הרבה פעמים את המשפט הזה – זה הילדים של כולנו. וואו. אני לא חושבת שיש הרבה אירועים שאנחנו מדברים על זה שאלה הילדים של כולנו. אלה הילדים של כולנו.
אני אומרת לכם, הדבר שאני הכי מפחדת, שעכשיו הבן שלי יידע שלי קרה דבר כזה, כי אני חושבת שהם שומעים המון המון הרצאות היום במערכת החינוך על איך להישמר במערכת האינטרנטית, במערך הווירטואלי, אבל בסוף בסוף בישראל למשל, את יודעת שעבירת הפיתוי, שהיא עבירה בכל מקום בעולם, בישראל היא בכלל לא עבירה. פיתוי. לקחת, לבנות אמון עם ילד. לפתות אותו. למשוך אותו. באמת, רק הדמיון. זה פשוט מסמר שיער, מסמר שיער.
אנחנו נתחיל בדיון, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו שיהיה ברור. אני לא בטוחה שאנחנו נצליח למצות את הדיון הזה, יפעת ואני רוצה שאת ואני ניקח את העניין הזה כעניין שאנחנו נהיה מסורות לו מעתה עד מתי שאנחנו נרגיש שכל העבירות שצריכות להיות בספר החוקים נמצאות, שהפיקוח הנרשם, אי החלפת שם, כי אני חושבת שעברייני פדופיליה לא יכולים לקבל רשות להחליף את השם, כפי שזה נתון לכל אזרח אחר. שכל מה שקשור לפיקוח נעשה כמו שצריך, שכל העבירות נמצאות בספר החוקים; ואני רוצה שאנחנו נוודה שלמשטרה יש את כל המשאבים כדי לבצע את מה שהיא צריכה לעשות גם במערך מאור וגם ביחידת צור. שהורים יידעו שילד שעבר עבירת פדופיליה, העבריין הזה לכל הפחות עובר טיפול.
את מבינה? שרוב העבריינים גם לא עוברים טיפול. אז ממה נפשך? איך אנחנו נשנה את המציאות? ,
כמובן חברתי, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון רוצה לומר כמה דברים.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
אני אומר ממש בקצרה, ככה כדברי פתיחה. תודה רבה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אני רוצה להציף בנושא הזה את הסוגיה של פגיעות מיניות בקטינים ואני אומר גם למה אני אומרת את זה כך. אנחנו יודעים שפדופיל הוא פדופיל, שזו סטייה. לא בהכרח כל פדופיל פוגע בילד ולא בהכרח כל מי שפוגע מינית בילד הוא פדופיל. אבל כשאנחנו מתכנסים כאן כדי לדבר על הנושא של פגיעות מיניות בקטינים, לצורך העניין גם כמו שאת העלית את הסוגיה של פגיעות בתוך מערכת חינוך או בסביבות אחרות, מאד חשוב שאנחנו נשים את האצבע גם במקום הזה ונראה איך אנחנו כמערכות מצליחים להגן על הילדים הקטנים שלנו מפני פגיעות כאלה.
הנדבך השני הוא העיסוק באמת בפדופיליה כפדופיליה. ופדופיליה שכן הגיעה – אני לא אגיד למיצוי, זה נשמע נורא - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
אבל פדופיל שכן, שהגיע גם למצב שהוא פוגע בקטין ושם מה עושים. מה עושים לגבי הנושא של מאגר. אנחנו יודעים שיש מדינות שבהן יש מאגר פדופילים ואז גם הציבור יודע להישמר מהסטאטוס של זה בארץ ולמה אנחנו לא מסוגלים לקדם את זה לשום מקום. מה קורה עם פדופילים שמזיזים איתם ממקום מגורים אחד? הרי אנחנו יודעים שהרבה מאד פעמים פשוט מנתקים אותם מהחברה - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
או מעיר לעיר, אבל אני מכירה באופן אישי מקרה שבו לקחו פדופיל שרצו לשקם אותו ושמו אותו לא פחות ולא יותר מעל גן ילדים. זאת אומרת הרבה מחשבה לא הייתה שם. הלוואי שהייתי יכולה לצחוק על זה, אבל זה גם לא המקרה היחיד. יש פה משהו, יש פה איזה שהוא כשל, שאנחנו לא באמת נותנים את הדעת עד הסוף גם בטיפול שאנחנו כבר מקיימים; והרעיון הוא לפתוח את זה ולראות מה האתגרים שיש לנו. איפה אנחנו צריכים לשים את האצבע ואיפה אנחנו צריכים לשנות את ההתנהלות שמתרחשת היום, כי התחושה בסוף שאנחנו לא באמת מצליחים להמשיך ולהגן על הילדים מפני אותם אנשים שכבר פגעו בהם.
תודה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
תודה רבה חברת הכנסת שאשא ביטון. אני רוצה בבקשה להתחיל עם המשרד לביטחון פנים. אני רוצה לאפשר לכם להציג איך אתם רואים את הדברים. רק תציגו בבקשה שם ותפקיד.
אסף זגורי
¶
אני אתחיל. צהריים טובים, אסף זגורי מפקד יחידת צור. זה לא של המשטרה, זה של שירות בתי הסוהר.
אסף זגורי
¶
הנושא הוא נושא חשוב, כמו שפתחת ואמרת. אין לי ספק שהוא נושא שבוע לכולנו. כולנו אני מדבר כהורים וכמדינה והמדינה עשתה מעשה בשנת 2006 והקימה גם את החוק ולצד החוק הוקמה יחידה ומערך שלם שאמור לטפל בתופעה הזאת של עברייני מין בכלל ופדופילים בפרט.
אציין ואומר שאנחנו הולכים וגדלים באופן דרמטי בכמות המפוקחים. כשהיחידה קמה בשנת 2006 היו לנו בסביבות כ-70 מפוקחים. נכון להבוקר נהיה 1,217 מפוקחים, עברייני מין שנמצאים תחת פיקוח היחידה.
אסף זגורי
¶
בסביבות 45% מוגדרים כפדופילים או גרעין פדופילי ומתוכם, מסך המפוקחים – 75% פגעו בקטינים. זאת אומרת לא כולם מוגדרים פדופילים, אבל הם פגעו בקטינים. 43% מהמפוקחים שלנו הם עם מסוכנות גבוהה. המשמעות שהם לא יסיימו את הפיקוח, אלא אם כן יהיה איזה משהו. הם יישארו איתנו 20 שנה תחת פיקוח.
היחידה פרושה מדן ועל אילת, כולל כל היישובים, הערים, מחוץ לקו הירוק, בתוך הקו הירוק. זאת אומרת אין באמת מקום במדינה שאנחנו לא מפקחים עליו.
קראתי את הכתבה בעיון. הנתונים שכתובים בכתבה, גם לגבי כמות קציני הפיקוח ביחס למפוקח הם לא נכונים ואני קונה היום את הנתון הזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
זאת אומרת מה שאתה מנסה לומר זה שיש לכם מעט מאד כוח אדם בהשוואה לכמות המפוקחים. כמה עבריינים למפקח?
אסף זגורי
¶
אני לא נותן את הנתון הזה בשביל לא לחשוף, כדי שהצד השני, אותו פדופיל לא ייחשב כל כמה זמן נגיע אליו. זה נתון שהוא שמור. אני יכול לומר שאנחנו בהליכים מתקדמים לקבלת תקנים ואני מאד מקווה שנקבל בשנת 2018 או בשנת 2019 תקנים. אני רוצה לומר שהיחידה קיבלה תקנים בשנת 2014. השלימו את התקנים ומאז גדלנו למעלה מ-350 מפוקחים. זאת אומרת היחידה גדלה בקצב של 10% עד 15% בשנה בכמות המפוקחים.
אסף זגורי
¶
היינו בדיונים בכנסת, הצגנו את הנתונים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מופיעים בדיונים. אנחנו הצגנו דרישות ואנחנו מאד מקווים שבאמת אנחנו נקבל כבר בתחילת שנה. אנחנו במגעים מתקדמים לקבלת התקנים.
אסף זגורי
¶
זה לא סכום, מדובר במספר תקנים. אני מדבר רק על הקצינים. אני אפריד בין התקציב השוטף שלנו, של אמצעים טכנולוגיים ומערכים כאלה.
אסף זגורי
¶
את זה אנחנו מקבלים באופן שוטף מהמשרד לביטחון פנים, משירות בתי הסוהר. הבעיה יותר זה עם התקציבים האנושיים פר קצין פיקוח. שם אנחנו קצת תקועים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אין לי בעיה שלא תציג את זה פה. אני מבקשת שתעביר לנו מה היא הדרישה התקציבית למספרים האלה. אני מבינה למה אתה לא רוצה לחשוף את זה פה ובדרך כלל יפעת ואני היינו תובעות במפגיע, אבל אנחנו חושבות שזה חשוב דווקא שאתה לא חושף את הנתון הזה ואני מבקשת שכן תעביר לנו לוועדה, בדיסקרטיות, אין הדרישה התקציבית, כי אני רוצה שנטפל בזה.
אסף זגורי
¶
אין בעיה. בסדר גמור. אני רק אומר עוד כמה דברים. אני אומר שהמפוקחים שאנחנו מפקחים עליהם הם המסוכנים ביותר שקיימים במדינה. חלקם מפחידים, שאני חושב - דיברת על החשיפה שלהם – שאם הציבור יכיר ויידע זה יכניס אותו ללחץ ואני לא יודע עד כמה זה יעיל, הפרסום. דיברת על מאגר ולפרסם. צריך לבדוק באמת את הנתונים ויש פה אנשי מחקר שידברו על מה קורה במדינות אחרות בעולם, שמפרסמות את אותם אנשים.
אני יודע שיש מפוקחים שהם מכירים אותם כעברייני מין, שנמצאים בפיקוח ומכירים כי הם מפורסמים והם לא מצליחים לשקם את עצמם. הם לא מצליחים לעבוד, הם לא מצליחים למצוא מקום לישון בו. ובסוף אנחנו נתקלים באותם מפוקחים מסתובבים ברחובות ללא תעסוקה, ללא מקום מגורים. אז כמו בכל דבר, צריך ללמוד את האיזונים וגם צריך ללמוד האם נכון לפרסם, מה המחקרים אומרים. האם מסמנים כפדופיל וישראל היא מדינה קטנה, אם אני אסמן אותו עכשיו – את השכונה, את הבית - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אבל רב פקד זגורי, אם בשנת 2013 מרכז המחקר והמידע של הכנסת והאם יש כאן מישהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
היי, מה נשמע מריה? אני רוצה לבקש שתעדכנו את הדו"ח. עברו הרבה שנים מאז שנת 2013. אבל אם בדו"ח שלהם 22% מהעבריינים אז רק עברו טיפול משקם, אז מה בעצם אתה אומר לנו? שאנחנו נמצאים עם סכנה, עם פצצה מתקתקת ברחובות. אנשים לא מטופלים מסתובבים ברחובות, כי גם אין להם לא פתרונות תעסוקה ולא מגורים. זה מה שאתה אומר לנו. ואז אתה אומר לנו אבל הפתרון שיידעו מי הם, הוא לא פתרון.
אסף זגורי
¶
אני אומר גם לגבי הטיפול והשיקום נעשה מעשה. כי בעצם יש שלב ג' בחוק שמדבר על שיקום מונע ומדבר על פתיחת הוסטלים ומרכזי טיפול כאלה ואחרים. הנתונים עדיין לא מעודדים מבחינת כמות המטופלים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
בסדר, אבל אתה יודע מה, בודדים, על כף יד אחת. מה זה משנה? אבל אז הם חייבים. לא יעלה על הדעת שהם ישתחררו, גם אם הם ריצו את מלוא עונשם, לא יעלה על הדעת שהם לא יחויבו להופיע לטיפול.
אסף זגורי
¶
אלה שמשתחררים על שליש, רובם ככולם עוברים טיפול ייעודי, הם מקבלים טיפול בהמשך. זאת אומרת הם לא הבעיה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אני טוענת שהוא לא שילם את חובו לחברה אם הוא לא עבר טיפול. זה מה שאני טוענת. באירוע הזה הוא לא שילם את חובו לחברה אם הוא לא עבר טיפול. אם הוא נמצא בכלא פחות משנתיים, כשרוב העונשים מסתובבים סביב מספר השנים הבודדות, בטיפול של שנה ושמונה חודשים, בגלל שגם יש הרבה תורים, הוא לא יוכל לעבור אותו, כי גם יש תורים.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
השאלה, ברשותך, חברתי, האם אנחנו כמדינה לא יכולים לחייב אותם, כי הסיפור הוא לא רק אם הוא שילם את חובו לחברה.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
הסיפור הוא שיש בן אדם שהוא בפוטנציאל לפגיעה נוספת. אגב, חלקם הם פדופילים אולי לא בשליטה שלהם. זאת אומרת הם לא באמת מודעים למה שהם עושים והשאלה אם אנחנו אומרים אוקיי, הוא מבחינתנו לא רוצה שיקום, הוא מוכן להישאר את כל תקופת המאסר, הוא שילם את עונשו לחברה, אנחנו מרפים. ופה הנקודה שאנחנו רוצות להתערב.
אני לא חושבת שאנחנו צריכים להרפות, כי אנחנו אמורים להגן על הילדים ועל הסביבה שבה האנשים האלה חוזרים אליה ושם מתחילה המשימה שלנו. אגב, כשהם בכלא אין לנו מה לדאוג. אנחנו צריכים להתחיל לדאוג כשהם יוצאים החוצה, על אחת כמה וכמה אם הם לא עברו שום תהליך טיפולי.
השאלה מה אתם צריכים. תגידו לנו מה אתם צריכים ככלים, כדי שאנחנו נוכל לסייע לכם לכפות, לחייב. תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל כשאדם שיוצא משם, אנחנו יודעים שאנחנו עשינו הכל כדי למנוע - - -
אסף זגורי
¶
לא, זה בסדר גמור. אני אומר שאנחנו מדברים על רצף טיפולי שמתחיל בבתי הסוהר ויש מחלקות ייעודיות בתוך בתי הסוהר לעברייני מין, כשקרוב ל-50% מעברייני המין בבתי הסוהר מטופלים בטיפול כזה או אחר ויש טיפולים אינטנסיביים לעברייני מין שהם מתחילים בעצם את הטיפול עוד בבתי הסוהר ויש מעין העברת מקל - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
מאד נשמח אם אתם חושבים שיש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם בעבודה הקשה והמורכבת הזאת, כי באמת זה ברור לגמרי שהמפקחים נמצאים במורכבות יומיומית. אנחנו נודה לך אם תעביר לנו את זה, כי זה נראה לי מאד מאד חשוב.
המשטרה נמצאת כאן?
ישראל לוי
¶
שלום רב, ישראל לוי, קצין החקירות, מדור נפגעי עבירה. כמו חברי אסף אני נחשפתי לכתבה, עיינתי בה וראיתי לגבי הנתונים שמופיעים בכתבה. אין לי מושג מאיפה מגיעים הנתונים. אתמול הוצאתי נתונים בעניין תקיפות קטינים בעבירות מין. אני מוכרח לומר שדווקא הבחנתי שכשמנתחים את הנתונים רואים מגמה בעלייה בכמות התיקים, כאשר בשנת 2015 אנחנו מדברים על 2,385 תיקים, בשנת 2016 – 2,458 תיקים ובשנת 2017 – 2,563 תיקים. העלייה הזאת נובעת מכמה גורמים.
לגבי כתבי אישום לפי תאריכים, בשנת 2015 – 539, בשנת 2016 – 479, ועוד לא גמרנו את 2017 – 496.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
הרי בסופו של דבר זאת הבעיה. הבעיה שלנו בסוף, נניח שמישהו לא עבר את העבירה, אני לא יודעך, איך שהוא קשה לי, אבל בסדר, נניח שלא נעברו עבירות, אתם לא יכולים להגיש כתב אישום סתם. אני רוצה לדעת כמה כתבי אישום לא הבשילו או כמה חקירות לא הבשילו לכדי כתב אישום בגלל תקלות, למשל של מחיקת דיסק מחשב, של חקירה של קטין שלא נעשתה בצורה השיא הייתה צריכה להיעשות. של כל מיני מניפולציות ומאניירות שאתה רואה שעושים אותן ומוציאים פדופילים חזרה לרחוב או למרחב הווירטואלי.
ישראל לוי
¶
אם יש איזה שהוא סוג של בעיה מסוימת בתיק, בהליך החקירה, בראייה או בכל דבר שהוא, אני לא אתייחס אליו פה בדיון. אני אשמח לקבל פנייה מסודרת מהוועדה ולהתייחס ולהבהיר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לא, אדוני, אני לא ביקשתי ממך. אני ביקשתי להבין מתוך התיקים שלא הוגש בהם כתב אישום, כמה תיקים לא הוגש בהם כתב אישום כי הייתה תקלה בתהליכי החקירה. זה דברים שהמשטרה בודקת אותם.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
כן, במיוחד כשאנחנו מדברים על פגיעות מיניות והרבה פעמים הפגיעות מתגלות גם אחרי תקופה, שכבר אין ראיות רפואיות לצורך העניין וכו', וזה מתבסס על חקירה שהיא לא מספיק בשלה, או עדות שהיא לא מספיק בשלה. בואו נודה על האמת, כמה תיקים משטרת ישראל מעבירה לפרקליטות כשיש בהם מספיק עדויות עם המלצה - אני כבר מפחדת להגיד את המילה הזאת פה - לכתב אישום ואנחנו רואים שהתיקים נסגרים – כבר דיברנו על זה – פעם אחת מחוסר עניין לציבור, כשאנחנו יודעים שזה מאד מעניין את הציבור, אבל זה שם יפה ל- העדות לא הייתה מספיקה, לא אספו מספיק נתונים, התהליך לא היה מספיק כשיר כדי שיביאו את זה לבית משפט.
האחוזים הם גבוהים. אנחנו מדברים על כמעט 90% מהתיקים.
ישראל לוי
¶
רגע, אני אגיד. אני דיברתי על סך הכל הכללי. עכשיו אני אתן את הנתונים שנמצאים בפרקליטות. תראו איזו עלייה. 369, 2006 – 725, 2017 – 1,172.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
סליחה, רב פקד לוי, אנחנו שואלות. השאלה שלי הייתה ממש ברורה, אני לא יודעת למה סיבכתי אותך. אני מנסה להבין מה קורה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לא, זה גם המשטרה, כי הרבה תיקים, למרות שפה זה עבירת פשע. בתוך התיקים האלה שבהם לא הוגש כתב אישום, אנחנו רוצות להבין למה לא הוגש בהם כתב אישום.
ישראל לוי
¶
אז בואי נלך הפוך ונלך לתהליך עצמו. אני יכול להגיד על העשייה, מלבד העשייה של מאור, שחברי קובי יתייחס אליה, אני יכול להגיד על התהליכים שקורים בשטח ובפעילות היומיומית. קודם כל המשטרה מפעילה שוטרים, מביימת, עושה פרשיות בצורה מדהימה ואנחנו רואים את זה יום יום כמעט בכותרות. קשר רציף עם כלל הארגונים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
בסדר, אמרתי. התחלתי בזה. פתחתי ואמרתי שאני חושבת שעל המשטרה מוטלות משימות מאד מאד כבדות. זה לא הדיון.
ישראל לוי
¶
אנחנו מדברים על השתלמות של קיום. השנה ערכנו השתלמות של עבירות מין, כאשר בתוך ההשתלמויות יש גם הרצאות שאני גם אומר אותן, של חברות ממרכזי הסיוע. אסף נותן הרצאה מהמרחב הווירטואלי. נוגעים בהכל. מנסים לגעת בהכל. מבחינתנו איפה שאפשר ואני אשמח דווקא לשמוע איפה לגעת ומה עוד לשפר. אנחנו תמיד בתהליך של עשייה ולמידה. אין ספק.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
טוב, אני לא אצטדק שוב. אנחנו מדברים פה על פדופיליה, בסדר? השאלות שאנחנו שאלות הן שאלות תקפות וקשות ואני רוצה להבין למה חקירה של ילד לא מצליחה להיות ממוצה כהלכה עד כדי כתב אישום ופדופיל חוזר לרחוב לבצע את מעשיו, נקודה. זו האחריות שלי כחבר כנסת שגם מפקחת על המשטרה. אז השאלות שלי, אתה יודע, אולי לא קל להתמודד איתן, אבל אלה שאלות שבסוף נצטרך לקבל עליהן איך שהוא תשובות, גם אם לא היום.
אני מבקשת לשמוע את רב פקד קובי עזרא מערך מאור, תודה.
קובי עזרא
¶
שלום גברותי חברות הכנסת וכל הנוכחים. קודם כל אמירה כללית. כשהמשטרה פועלת, אז אני לא מכיר את התיקים הספציפיים, כי לא בדקתי, יש גם תקלות. זה ברור ולא צריך להגיד את זה. זה ברור לכולם. השאלה היא איך המשטרה פועלת באופן כללי.
מפני שאני ממקד את הדיון למערך מאור, אז אני יכול לומר לכם וקודם כל להתחיל מהסוף שמערך מאור זה מערך שנמצא בהקמה, אבל עצם ההקמה של המערך הזה מלמדת על החשיבות שהמשטרה רואה וזה מתחיל מלמעלה, מהשר לביטחון פנים, מהמפכ"ל, מראש אגף החקירות ומראש להב, לתופעה הזו של הטיפול בפדופיליה ולכן אנחנו מאד מתחברים. אני בוודאי מתחבר לדברים שנאמרו בפתיחה.
המשטרה פועלת בתקיפת התופעה של הפדופיליה גם היום, אבל הדברים הולכים להשתפר. הדברים הולכים להשתפר כאשר מערך מאור יקום ויהיה מבצעי, כי הוא מאגד בתוכו גם את המשטרה ככוח מבצעי שתעשה את מה שהיא עושה היום וגם תשפר את היכולות שלה, גם הטכנולוגיות וגם מבחינת כוח האדם הממוקד שיבצע את זה, הן בתוך היחידה המבצעית שתהיה בתוך מערך מאור ובכלל בתוך מחוזות המשטרה.
קובי עזרא
¶
לא, לא. אני גם קראתי את זה בכתבה, אני לא יודע מאיפה הנתונים האלה. אין להם שום קשר למציאות. אנחנו עומדים ב - - -
קובי עזרא
¶
אמרתי, אנחנו בהקמה. אין מוקד 105 ולכן אני לא מבין למה בכלל נעשתה הפנייה למוקד 105, אבל אני אענה לכל דבר. גברתי העלתה את הנושא של הגיוסים, אז הנתונים שהופיעו בכתבה אין להם שום קשר למציאות. אנחנו עומדים בצורה יפה מאד ועקבית במכסת הגיוסים שלנו, הן הגיוסים למערך המבצעי והן בגיוסים למערך המטה. אני לא אסביר פה במפורט איזה סוגי גיוסים יש - - -
קובי עזרא
¶
אבל אני רק אומר שאנחנו עומדים בצורה מלאה ואנחנו ממלאים את תקני הגיוס. אנחנו התחלנו בהכשרה מעשית של שוטרים שגויסו לאחרונה, הכשרה נקודתית לנושא הטיפול בתופעה הזאת שאנחנו מדברים עליה כאן. יש קורס שהתחיל בבית הספר ללימודי משטרה בבית שמש ומבחינת תקנים אין שום בעיה.
צריך להבין שהקמה של מערך כזה זה לא דבר פשוט. הקמה של מערך כזה שמורכב גם מהמשטרה, אבל לא רק. כלל המשרדים ומשרדי הממשלה השותפים שיושבים כאן סביב השולחן הזה ומאחורה, הם חברים במערך הזה ויש לכך הרבה מאד משמעויות, החל ממשמעויות לוגיסטיות, שאני לא אלאה אתכם, אבל גם משמעויות אופרטיביות וכיוצא בזה, ולכן זה לוקח זמן. ההכשרה לוקחת זמן, הגיוסים, תקני כוח האדם. כל זה לוקח זמן.
צריך להבין שאנחנו, כמשטרה ובוודאי החברים השותפים שלנו, מעוניינים שהדבר הזה יתחיל לעבוד מחר בבוקר, אבל לצערנו זה לא תמיד אפשרי.
קובי עזרא
¶
אז אני אומר שאנחנו מעריכים – אני לא יכול להתחייב על זה, כי אני גם לא הגורם הנכון לפנות אליו בעניין הזה – אבל אנחנו מעריכים שבמהלך הרבעון הראשון של שנת 2018 המערך הזה יהיה פעיל.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אז אני מבקשת ממך להעביר לוועדה מכתב - אתה או הממונים שלך - כדי שאנחנו נדע שהמערך התחיל להיות מבצעי. זאת אומרת אם אתה בעצם מדבר על החודשים הקרובים ממש. לנו חשוב לדעת שמאור הפך להיות מערך מבצעי.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
יותר מזה. אנחנו מזמינים וכבר הזמנו אתכם להגיע לוועדה כדי להדגים את זה, כי הרעיון הוא לראות איך אנחנו מנגישים את זה החוצה - - -
קובי עזרא
¶
ודאי, ודאי. אנחנו רוצים לעשות את זה שזה יהיה שלם. אנחנו לא רוצים לבוא לכאן ולהציג משהו שהוא לא שלם וגם להטעות את הציבור.
קובי עזרא
¶
ולכן מה שפורסם בכתבה, אם להתקשר ל-105, בכל הכבוד בעיני זה משהו שהוא פוגע. הוא לא פוגע במשטרה - - -
קובי עזרא
¶
אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. לא מבחינת הפגיעה במשטרה. דיברנו על הציבור. זאת אומרת להציג לציבור - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אז פה אני חולקת עליך. זה בוודאי כן הגיע ככה מהמשרד לביטחון פנים כבר מוגמר. יש כסף, יש משאבים. הנה זה הוקם, זה מבצעי. סליחה. הציבור מקבל את ההצגה הזאת, קמפיין שלם, עם כל הכבוד. סליחה. הציבור חושב שזה קיים. באמת, עם כל הכבוד כל פעם לחזור מה לא נכון בכתבה, זה בסדר, זה לגיטימי להעיר שמשהו לא נכון, זה בסדר גמור, אבל אי אפשר להגיד שזה לא נובע כתוצאה מאיזו שהיא צורת הצגה של הדברים.
קובי עזרא
¶
אני אומר לגברתי שאני מלווה את התהליך הזה של מאור מראשיתו ונחשפתי לכל האחרות וגם ליוויתי את הסוגיות האלה ואני יכול לומר לגברתי שאנחנו הקפדנו לומר – אני לא יודע איפה נאמרו הדברים – אבל הקפדנו לומר שאנחנו גוף שנצא בהקמה ואנחנו פועלים ככה במלוא המרץ ואנחנו לא נתקלים בבעיות במובן הזה ואנחנו רוצים, כמו כלל השותפים שלנו, להיות פעילים ואנחנו רוצים להתחיל לתקוף את הבעיה הזאת בצורה יותר טובה. אני גם מאמין שנעשה את זה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
מאה אחוז. אני מאד מאד מודה לך, וכמו שאמרתי אנחנו מאד מחכות לקבל עדכון ביחס למבצעיות של המערך. אנחנו מייחלות לזה שהוא יהיה מבצעי כמה שיותר מהר.
אני רוצה לעבור בבקשה למשרד הרווחה. שלום.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
אסתי, ברשותך, מעבר לדברים שאת תאמרי, אני רוצה למקד בעקבות הדו"ח שקיבלנו שהוא משנת 2013 וכאן זו כן נקודה חשובה, כי לצורך העניין מה שהתכוונו לעשות בשנת 2013, מן הסתם היה צריך להיות מן המוגמר היום. התייחסו כאן לתכנית שיקום בקהילה, שהוקמה בעצם ועדה בין משרדית שאת עמדת בראשה וגם הייתם צריכים לקבוע טיוטא של אמות מידה לטיפול בשיקום.
אז אני אשמח לדעת מה הסטאטוס של הדברים האלה, האם זה קורה ואם יש איזו שהיא הערכה.
אסתר שדה
¶
אוקיי, בסדר גמור. אבל אני רוצה להתחיל מהסוף. נאמר כאן שיש תורי המתנה לטיפול, אז השורה התחתונה היא שאין תורי המתנה לטיפול. אין היום עבריין מין שרוצה, מעוניין ונמצא מתאים ולא נמצאה לו תכנית שיקומית.
אסתר שדה
¶
אז אני אסביר. משרד הרווחה אחראי על הפעלת פרק השיקום. אכן באמת יש פורום בין משרדי ששותפים בו משרד הבריאות, נציגים מהמרכז להערכת מסוכנות, נציגים מיחידת צור, נציגים משב"ס ואולי שכחתי? מהרשות לשיקום האסיר ומשירות המבחן למבוגרים. הפורום הזה גיבש אמות מידה מקצועיות. אמות המידה המקצועיות כבר פורסמו, נדמה לי שבקיץ האחרון. נחתמו על ידי מנכ"לי שני המשרדים. היום בהחלט כל הנושא של הטיפול הייעודי ושיקום מונע פועלים ועובדים על פי אמות המידה המקצועיות.
במקביל – ואת זה בטח יגידו במשרד הבריאות – גם פורסמו ממש בימים האחרונים אמות המידה למתן טיפול תרופתי לעברייני מין.
לגבי המרכזים
¶
יש פרישה רחבה מאד של מרכזים לשיקום מונע, שהם בנויים על פי רמות מסוכנות, על פי מאפיינים וצרכים של עברייני מין. החל ממודל על רצף השיקום, שכולל הוסטל, שהוא בעצם הוסטל 24/7, מרכז יום בשעות הבוקר ומרכז יום שלב ב' שלוש פעמים בשבוע אחר הצהריים, שלב מעקב ומתן טיפול תרופתי במסגרת המודל הזה וגם לעברייני מין שנמצאים במרכזים אחרים, שזקוקים למתן טיפול תרופתי. יש פסיכיאטר שמלווה את המודל הזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אסתי, את יכולה להתייחס לנתונים לגבי כמות? הרי יש לנו את המספרים של העבריינים.
אסתר שדה
¶
תראו, קודם כל מדי שנה, באחד במרס, אנחנו מגישים סיכום נתונים לוועדת חוקה. המסמך האחרון לדעתי הוגש בפברואר 2017, כך שהוא נותן תמונה לגבי הנתונים של שנת 2016. מה שאני יכולה להגיד, שנכון לשנת 2016 – ותיכף אני אסביר גם למה – הנתונים מורים על 245 מטופלים בכל המרכזים. אני רואה את התגובה שלך, אבל צריך להבין, בכתבה מדובר על 2,000 אנשים. אנחנו לא מדברים על 2,000. אין לי מושג מאיפה הנתון הזה. צריך להבין - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לא, אני מבינה. גם יחידת צור וגם רב פקד לוי דיברו על נתונים של למעלה מ-2,000 עבריינים. לא בכולם הוגשו כתבי אישום.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
1,200 מפוקחים ביחידת צור, אבל בנתונים שאמר פקד לוי אנחנו עם למעלה מ-2,000 תלונות, אם אני לא טועה, וכ-400 ומשהו כתבי אישום.
אסתר שדה
¶
אז אני רוצה רגע להשלים את הפרישה, כי חשוב להבין במה אנחנו מדברים. בכל מסגרת כזאת במכרזים שלנו אנחנו אפשרנו ל-20% מהמשולבים בתוך המרכזים, הם יכולים להיות שלא במסגרת החוק. זאת אומרת אנחנו מאפשרים. הכל מתוקצב על ידי המדינה ואנחנו מאפשרים לאנשים שלמעשה נמצאים כמתאימים או יש פניות ממקומות אחרים ומצאנו שהם מתאימים, הם יכולים להיות משולבים במסגרות האלה. זאת אומרת אמנם החוק מדבר על מורשעים, אבל בהחלט ולכן אמרתי אפשר לקלוט אנשים.
אסף זגורי
¶
יש לי סך הכל 17% מהיחידה מהמפוקחים הם מטופלים. זאת אומרת קרוב ל-200 - - - הם מפוקחים, הם נמצאים בטיפול. את זריקת דקפפטיל מקבלים נכון להיום להורדת הדחף המיני 40.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לא, לא, חבר הכנסת מקלב, הוא מדבר על 1,200 מפוקחים שהם במעקב על ידי יחידת צור של השב"ס. מתוכם 40 – מספר – 40 מקבלים זריקה להורדת הדחף המיני.
אסף זגורי
¶
דווקא יש תיקון שיכול להיות שהוא יקבל זריקת דקפפטיל, זה בנסיבות, נמצא פה ד"ר ססל שיכול אולי לפרט, שיכול להיות שיש מפוקחים שיקבלו זריקה בלי טיפול ייעודי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם הוא מקבל זריקה זה חייב להיות שהוא גם נמצא בתוך ה-200. לא יכול להיות שמישהו יקבל זריקה והוא לא יהיה בתוך ה-200.
אסתר שדה
¶
החוק מאפשר לחריגים שלא יכולים להתאים לטיפול לקבל רק זריקה, אבל הרוב משולבים גם בטיפול. בנוסף למודל הזה, שהוא מדבר על הוסטל, מרכז יום, מעקב, יש לנו תשעה מרכזים מורשים בפרישה ארצית, שנותנים מענים לטיפול פרטני וטיפול קבוצתי, שהיום נמצאים שם בסביבות 172 – בנקודת זמן, אני לא מדברת במצטבר – מטופלים. בנוסף לזה פתחנו בקיץ יחידה במסגרת קהילה טיפולית לגמילה מסמים, יחידה לעברייני מין מכורים לסמים, אלכוהול והימורים.
אלה חלק מהנתונים, כי בעצם זאת יחידה בהקמה. היא נמצאת בשלבי אכלוס. יש 10 מקומות והיום נמצאים שם כבר חמישה אנשים. כאמור זה בשלבי אכלוס. זה נפתח רק בקיץ.
במקביל לזה יצאנו כבר פעם רביעי למכרז לעברייני מין מונמכים קוגניטיבית. מאד קשה למצוא להם מקום, מאד קשה למצוא להם, בקיצור מקום, כדי שאפשר יהיה. כבר שלוש פעמים לא ניגשו מציעים. בפעם האחרונה ניגש מציע. אנחנו בשלבים אחרונים, כנראה נמצא מקום - - -
אסתר שדה
¶
ויש סבירות יחסית גבוהה שאנחנו בשלבי סגירה. ברגע שהמסגרת הזאת תוקם, אני מעריכה שהיא תתפלא די מהר. יש צורך מאד גדול בקליטה של עברייני מין מונמכים קוגניטיבית.
אסתר שדה
¶
אני לא יודע להעריך כמה. אני מעריכה שהמסגרת הזאת תתמלא די מהר. יש גם מקומות ליחידה לחיים, זאת אומרת יש שם מקום לאנשים שיישארו שם לחיים ויש מקום לתחלופה. 8 מקומות זה מסגרת לחיים ו-16 לתחלופה.
בנוסף לזה, גם בשירות המבחן פועלות 21 קבוצות לעברייני מין, שמהם חלק זה קבוצות לטיפול ייעודי וחלק זה קבוצות פסיכו חינוכית שמכינות לשילוב בקבוצות, שזה לרמות מסוכנות יותר נמוכות עד בינונית ומטה.
מה שחשוב לי להגיד לגבי השילוב בטיפול - - -
אסתר שדה
¶
כן. המיומנות של קציני המבחן זה שילוב של הטיפול הסמכותי. זאת אומרת לגייס את המטופלים, את המופנים, לתוך טיפול ומסגרות טיפול. רוב הפעמים שאנחנו מצליחים להכניס את האנשים לטיפול, זה שכקציני המבחן רואים אותם בשלבי המעצר ובשלבים הראשונים, שלמעשה ההתחלה היא בדרך כלל בשלבים של ללוות אותם בהליך הטיפולי. בשלב הזה נעשית הרבה מאד עבודת גיוס, ואז כאשר באמת אפשר לגייס אותם לתוך הטיפול, נכנסים כבר לשלבים של צווי מבחן ושיקום מונע בתוך צווי פיקוח.
קשה מאד לכפות על עברייני מין טיפול רק מתוך מקום שהוא בוחר ללכת לטיפול. ולכן חשוב להבין, בעיני, לדעתי, יש שני מסלולים. האחד זה גיוס לטיפול והשני כשהם יבינו שזה משולב יחד עם הכבדת התנאים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להבין דבר אחד, אבל אם יש כאלה שאחרי המאסר באים אליכם, למה הטיפול הזה לא נעשה בתוך מסגרת המאסר?
אסתר שדה
¶
לא, רגע. אנחנו מדברים היום בכלל על רצף טיפולי, על רצף שיקומי. יש במסגרת שב"ס, אני מניחה שידברו פה, תהליכי טיפול, יש יחידות ייחודיות. רש"ה – הרשות לשיקום האסיר אמורה לקלוט אותם. השלבים האלה של הגיוס יכולים להיות גם בשלב - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ולמה זה לא נעשה? בגלל שלא בכל מקום שאתה נמצא במאסר אתה יכול לקבל את הטיפול. זאת חלק מהבעיה, שאם למשל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא רק בגלל זה. גם בתקופות ארוכות. אם למשל הוא נמצא באגף דתי, לא בכל אגף דתי הוא בוחר לעצמו. הוא, במסגרת השיקולים שלו מעדיף את הנתיב של הטיפול ואז הוא לא יכול לעשות את זה, מכיוון שהשב"ס לא נותן את המענה ואת הפתרון בכל מקום. דהיינו הוא צריך לבחור בין - - - או תורני לבין טיפול ואז בכלל צרכי הדת שלו הוא לא עושה את זה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
סליחה, רב פקד אסף זגורי, אתה רוצה להתייחס להערה של חבר הכנסת מקלב בעניין?
אסף זגורי
¶
לא כולם. א' הם לא מודים, ב' הם לא רוצים טיפול וצריך לקחת בתוך הסיפור של הטיפול עוד כמה מרכיבים ואתה צודק בחלק מהדברים שאמרת. האחד, שבשנת 2018 שב"ס מתכוון לפתוח עוד כמה - - - לעברייני מין ולגעת בעוד כמה סוגיות של מכחישי עבירה, או לפתוח אפילו בחלק הדרומי של הארץ מחלקה נוספת. זה בתהליכים. צריך לזכור את תיקון 42 של החוק, שמדבר על טיפול לכלל האסירים. זאת אומרת יש כמה תהליכים שעושים בנושא הזה של הטיפול והשיקום בבתי הסוהר.
תחלואה נפשית, יתרה קצרה של המאסר, סירוב שלו, גמילה מסמים או מאלכוהול, זה משהו שהוא לא יכול להיות בנפרד מהטיפול. זאת אומרת יש עוד כמה סיבות ש - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
טוב, אבל ההערה של חבר הכנסת מקלב היא חשובה וצריך לתת עליה את הדעת. זאת אומרת שבסדרי העדיפויות, עם כל הכבוד, להיות באגף התורני, אז צריך לדאוג שגם באגפים תורניים יוכל לעבור עבריין את הטיפול.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מעבר לזה, כי רובם מקבלים את זה בחלק האחרון. גם אם זה מאסר ממושך, רובם מקבלים את זה בחלק האחרון של המאסר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז גם מקבלים את זה בסוף המאסר, כשאז זה מונע מהם גם את השימוש בתוך הקהילה והם לא מקבלים את ה - - -, ואולי הם לא אהבו את הסדנאות האלה וכשהם מקבלים את זה רק בסוף, אז זה גם בסך הכל - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
דווקא זה יכול להיות שמהתחלה הוא ירצה את זה והוא יכול להיות בזה הרבה יותר שנים.
מרב בוקשיצקי
¶
מרב בוקשיצקי, קרימינולוגית קלינית ראשית במשרד הבריאות, במב"ן. אני לא מייצגת פה את השב"ס, אני מייצגת את משרד הבריאות. חבל שהם לא נמצאים פה בדיון, אבל אנחנו עובדים איתם. זה יחידת צור, אבל יש גם את כל המערך הטיפולי של שב"ס, שחשוב שהיה פה וימסור את הנתונים.
אני יודעת שכל הנושא של הטיפול בעברייני מין מאד התפתח במסגרת השב"ס ואני יכולה לתת נתון אחד בסיסי. אין היום עבריין מין בבית הסוהר, שנמצא במסגרת של שב"ס, שרוצה טיפול לעברייני מין ולא יוכל לקבל אותו. אין דבר כזה. זאת אומרת אני מסכימה עם חבר הכנסת מקלב, שאולי אין אפשרות לתת את הטיפול - - -
אסף זגורי
¶
יש לי נתון של כמות האסירים, עברייני המין בשירות בתי הסוהר. לא על פדופילים. בכלל. 1,283 עברייני מין בבתי הסוהר, מתוכם 527 טופלו או מטופלים ומתוכם 160 – יש מקום לארבע מחלקות לעברייני מין שמחלקה אחת זה בעצם של מב"ן ועוד שלוש מחלקות של שירות בתי הסוהר שפרושים בארץ, שמטפלים בכ-160 עברייני מין, טיפול ייעודי אינטנסיבי. אלה המספרים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אוקיי, זאת אומרת במקרה הטוב אנחנו עומדים על 50%. במקרה הכי אופטימי. ומתוכם אנחנו גם לא יודעים כמה פדופילים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אנחנו הבנו את זה. אנחנו מתכוונות לטפל ברצייה. זה לא יישאר רצייה. זה לא יישאר ברצונם הטוב ומטופלים ברצונם הלא טוב הם לא מטופלים.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
אני במקום הזה שאתם מעלים ומה שחידדת עכשיו, תוך כדי דיון עלתה בי מחשבה. דיברנו מקודם על הנושא של מאגר נתונים ואנחנו לא ניכנס עכשיו אם אפשר לכפות או לא לכפות טיפול. אם זה כן יעיל או לא יעיל, אבל מי שלא רוצה לעבור טיפול – ליצור מצב שהוא כן יפורסם. זאת אומרת אין מצב שבן אדם - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
ואני מדברת אחרי שהוא ריצה את עונשו. מבחינתי, אמרתי, זה לא הסיפור. זאת אומרת אם הוא לא עובר טיפול, אז שהציבור יידע שהוא צריך להיזהר ממנו, כי הוא לא עובר טיפול ואז אולי זה יהיה קטליזאטור.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
הייתי אומרת עוד איזה כמה מילים פחות פרלמנטאריות, אבל זה פשוט באמת שערורייה. אני לא יכולה לכפות. אנחנו מנסות לא להשתלט על בתי המשפט ולא לקבוע עונשי מינימום בעבירות מהסוג הזה. אני מתנגדת לזה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אנחנו יודעים שבסופו של דבר בעולם, מאגרים, דיווח במעבר בין ערים ובין שכונות, בסופו של דבר אלה הדברים שעובדים ואני כן מבינה את המצוקה שאתה הערת עליה קודם, רק פקד זגורי, או רק פקד זגורי, אני לא זוכרת מי, שהבעיה היא גם בזה שישראל היא מדינה קטנה ויש הרבה מורכבויות שמתלוות למציאות הזאת, אבל בסוף אנחנו צריכים איך שהוא, לא יודעת, לטפל בסיכונים הללו.
מרב בוקשיצקי
¶
אבל אם יורשה לי, אנחנו יודעים שטיפול בעברייני מין הוא הרבה פעמים תלוי רמת המסוכנות שלהם, שמה שאנחנו יודעים שככל שרמת המסוכנות היא גבוהה יותר, הטיפול צריך להיות אינטנסיבי יותר ואנחנו גם יודעים שברמות מסוכנות נמוכות, זה די קונטרה אינדיקציה לטיפול ייעודי בכלל. שנניח במקרים האלה חשוב מאד שיהיה שיקום בקהילה, שזה בן אדם שיוכל לחזור לקהילה, לאיזו שהיא מסגרת, לעבודה. וזה יהיה מספיק על מנת להוריד את רמת המסוכנות שלו.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
יש לי שאלה, ושוב, אני שואלת הפעם לא על עברייני מין, אלא על פדופילים באופן ספציפי – האם יש נתונים על פדופילים שהצליחו להשתקם ולחזור לקהילה? אנחנו יודעים את המספרים? אנחנו יודעים לכמה מהאנשים האלה הטיפול לאורך זמן עזר? אני לא מדברת כרגע על הטיפול האינטנסיבי.
אסף זגורי
¶
אני יכול לתת נתון שאולי הוא יפתיע קצת את הוועדה. יחידת צור בודקת לאורך השנים את עצמה, את אחוז הרצידיביזם.
אסף זגורי
¶
והנתון אצלנו הוא נתון סך הכל, שזה עדיין אפשר כל מקרה לגופו וכל מקרה זה תופעה והזכרת את רומן לוין וכל דבר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
חברות, חברים, קודם כל, זה בכל דבר. זה כמו שאני התייחסתי קודם לנתונים על הגשת כתבי אישום. כל דבר זה ברור שזה מה שאנחנו יודעים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
טוב, אנחנו תיכף נפנה לנושא של האכיפה. אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים. בבקשה.
אביגיל סון פלדמן
¶
אני אביגיל סון פלדמן, אני מייעוץ וחקיקה ובת עמי מהפרקליטות תתייחס אחרי זה להיבטים שנוגעים אליהם.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אז בואו רק נעשה את זה, כי יש לנו לצערי זמן מוגבל היום ואם יהיה צורך - - -
אביגיל סון פלדמן
¶
אני אתייחס לכמה נושאים שעלו. הנושא של טיפול בכפייה זה נושא שנדון ארוכות בכנסת בוועדת חוקה, בתיקונים הקודמים של החוק. בסופו של דבר התפיסה שהחוק מאמץ זו תפיסה, זאת אומרת התפיסה היא שלטפל בצורה אפקטיבית, בכוח, זה פשוט לא עובד. זה לא עובד, כי אי אפשר בכוח - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
בחנו את ההבדל בין עברייני מין לפדופילים? בין "עברייני מין רגילים" לבין פדופילים?
אביגיל סון פלדמן
¶
החוק עוסק בעברייני מין. יכול להיות מי שביצע עבירת מין בקטין. פדופילים זה אבחון מקצועי. אבל התפיסה היא שהשיטה שהחוק עובד בה, זה שיטה של מקל וגזר. זאת אומרת יש את צו הפיקוח, יש את השיקום. הפיקוח והשיקום זה שתי הרגליים של החוק וככל שהמפוקח יותר מגויס לשיקום, אז המערכת מעודדת את הדבר הזה ומתאימה את זה. אם הוא חוזר בו משיקום, יש ממש הוראות שמורות שהוא חייב להמשיך בטיפול במשך תקופה מסוימת כדי לאפשר למדינה ללכת, לחזור לבית המשפט, להגיש בקשה, במידת הצורך להחמיר את תנאי הפיקוח שלו.
גם הפיקוח עצמו, שזה כמובן לא בא לידי ביטוי בצו, אבל הפיקוח עצמו יהיה בהתאם אם יעשו לו הערכת מסוכנות ויראו שהמסוכנות עלתה, גם הפיקוח יהיה בהתאם. הרעיון הוא שזה מין יחסי גומלין כאלה ושהמפוקח יידע שככל שהוא כן מסכים, כן מתגייס לשיקום ורוצה בעצמו להפחית את המסוכנות שלו, אז המערכת מתגייסת לדבר הזה וככל שהוא לא מגויס לזה, אז הפן השיטורי של החוק מוגבר ו - - -
אביגיל סון פלדמן
¶
כן. הפיקוח עצמו הוא מבוסס בסוף על מסוכנות. ככל שהוא יותר מסוכן, זה יבוא לידי ביטוי בתנאים, בתקופה ובפיקוח עצמו, באינטנסיביות של הפיקוח.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
טוב. אני חושבת שזה מחייב, למרות שאכן פדופילים זו הגדרה רפואית ולא הגדרה משפטית והחוק לא מבחין בין סוגי עבריינות מין, מאד יכול להיות שכאן - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אני מבינה את זה, אבל יכול להיות שכאן יש איזה שהוא צורך למצוא את הדרך כן לעשות אבחנה בין סוגי המטופלים וסוגי העבירות ולשם אנחנו ננסה לפנות ולראות האם צריך לעשות הבחנה כזאת. תודה.
אביגיל סון פלדמן
¶
רגע עוד כמה נושאים שעלו. הנושא של מרשם פתוח הוא גם נושא שנדון, גם בתיקון, גם בכנסת, גם בצוות שרים - - -
אביגיל סון פלדמן
¶
ושוב, באמת התפיסה בעניין הזה היא שבסוף החוק נועד להשיג את המטרה של הגנה על הציבור באמצעות שילוב של שיקום ופיקוח.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
את יודעת מה מטריד אותי בתפיסה שלנו? כל הזמן, כל דיון, שאנחנו יותר עסוקים בלהגן על מי שמקרבן, על מי שפוגע, מאשר על הקורבן. כל הזמן אנחנו נמצאים בנקודה הזאת.
אביגיל סון פלדמן
¶
לא, אז זה מה שאני מנסה להסביר. החוק נועד להגן על הציבור מפני עבירות חוזרות, אבל התפיסה היא שעבריין מין שחוסמים בצורה מסוימת את האפשרות שלו בכלל להשתקם - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
סליחה, הדבר היחיד שאני מבינה הוא, אמיתי, זה שישראל מאד מאד קטנה גיאוגרפית וזה מייצר אתגרים שכנראה לא קיימים במדינות אחרות בעולם, בדבר תזוזה של עברייני מין ויותר ספציפי – פדופילים – שוב. ואני אומרת שזה כנראה האילוץ וזה גם האילוץ בנושא של פתיחת המרשם או אי פתיחת המרשם. תודה רבה לך.
בגלל קוצר הזמן אני רוצה לעבור לנושא של הגשת כתבי אישום.
בת עמי ברוט
¶
כן, אני רוצה להתייחס. בעצם אנחנו יכולים לראות בהקשר של הפרקליטות, שיש אכיפה בכמה מישורים. קודם כל כמובן העבירות רגילות, "רגילות" – של פגיעה מינית, עבירות מין מחוק העונשין - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
יש לי בקשה. תתייחסי היום אך ורק לעבירות פדופיליה, בסדר? זה הדיון. זו כותרת הדיון. אך ורק לעבירות פדופיליה.
בת עמי ברוט
¶
לזה התכוונתי ולכן אמרתי שיש אכיפה בכמה מישורים. דבר ראשון זה כמובן כאשר אנחנו מקבלים את תיקי החקירה. אנחנו בודקים, ככל שיש מספיק ראיות – לפעמים אנחנו גם שולחים להשלמות חקירה – ככל שיש מספיק ראיות אנחנו כמובן מגישים כתבי אישום וישראל נתן את הנתונים, שכפי שניתן לראות יש גם עלייה בכמות כתבי האישום שמוגשת ואני רוצה לציין שמבחינת אחוזים, האחוזים הרבה יותר גבוהים מכל שאר התיקים. זאת אומרת בכל שאר העבירות האחוז הרבה יותר גבוה של תיקים נסגר ופחות תיקים מוגשים מאשר בעבירות פדופיליה. זה דבר ראשון.
דבר שני, מבחינת אכיפה שנוגעת לתכנים פדופילים ברשת, יצאה הנחיית פרקליט מדינה לפני כשנה וחצי שנקראת אכיפת עבירות של פרסום, אחזקה או צריכה של חומר תועבה ובו דמותו של קטין. בעצם מדובר בסעיף 214 לחוק העונשין, כשההנחיה הזאת מפרטת איך להתייחס, מה זה אומר בעצם פרסום, מה מבחינת הענישה. פרסום זה גם כשהעברת, כי יש שם סייג בסעיף של תום לב, מה נחשב תום לב, מה לא נחשב תום לב והנחיה מיוחדת לעניין הזה יצאה מכיוון שאנחנו מייחסים לאכיפה בהקשר הזה משמעות מיוחדת.
בנוסף אנחנו גם יכולים לראות אכיפה בשלב הסופי. זאת אומרת כשיש לנו עברייני מין מפוקחים, אז ככל שיש הפרות אנחנו גם מגישים כתבי אישום כנגד המפרים. זאת אומרת אנחנו לא עוצרים את זה בשלב הראשון, אלא גם כשיש הפרה של צו פיקוח מגישים כתבי אישום.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
ד"ר ברוט, את יכולה בבקשה להתייחס באופן ספציפי לעסקת הטיעון עם הפדופיל רומן לוין? את יכולה להסביר לנו איך מוגשת הצעה כזאת לעסקת טיעון מהסוג הזה, עם ההקשר הזה?
בת עמי ברוט
¶
קודם כל אני לא יכולה כמובן להתייחס לתיק שמתנהל ולתיק מסוים. אני רק אומר שיש קושי גדול, אני לא מדברת על התיק הספציפי הזה, שוב, ואני גם לא טיפלתי בו באופן אישי ואני לא מספיק מכירה את עובדותיו. בכל מקרה אני מנועה מלהתייחס לתיק מתנהל, כפי שאמרתי. אבל אני רוצה לציין שיש לנו כאן איזה שהוא עקב אכילס, דווקא בגלל שמדובר בקטינים שהם לפעמים מאד מאד קטנים, יש לנו קושי להוכיח את העבירות. זאת אומרת עבירות למשל של אינוס קטין, או מעשה סדום, אם אין לנו אינדיקציה, אם אין לנו DNA או אם אנחנו לא יכולים למצוא ראיות נוספות והילד עצמו לא יכול למסור מה בדיוק היה ואין לנו צילומים – אם יש לנו צילומים, כמובן, אם במקרה הייתה מצלמה והדבר מוסרט, אז זה אפשרי להוכיח, או יותר קל, אבל לפעמים דווקא בגלל שהילד הוא כל כך קטן, ואנחנו לפעמים נתקלים אפילו בפגיעה בתינוקות ממש, כששם גם דרך אגב יש לפעמים קשר שתיקה של הורים.
בת עמי ברוט
¶
זאת אומרת הקושי הראיתי הוא לפעמים קושי מובנה בעבירות האלה. ככל שהילד יותר קטן, ככה הוא פחות יוכל למסור מה בעצם היה ואז אנחנו נאלצים לפעמים להגיע להסדרי טיעון, כדי שלא יהיה לנו – או שלא נוכל להגיש בכלל כתב אישום, או ש - - -
בת עמי ברוט
¶
אבל ככל שאנחנו יכולים להגיש, אפילו על עבירה פחותה, אבל לפחות שיהיה לנו כתב אישום שבו אותו נאשם יורשע, הוא מודה ומורשע וייכנס לכלא לתקופה אולי פחות ארוכה ממה שהיינו רוצים, אבל עדיין הוא לפחות ייכנס לכלא, כך נוכל למנוע ממנו להסתובב בחברה.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
ד"ר ברוט, את הבאת סטטיסטיקות בכמה תיקים אתם נתקלתם בבעיות כתוצאה מכשלים בחקירה, כשלים כאלה שאי אפשר היה לתקן אותם?
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אתם לא בודקים את זה? אתם לא יודעים? תראי, זה נראה לי, ועוד פעם, אני באה מעולם הינהול, אז לי זה נראה ממש אלמנטארי שכמו שהמשטרה תעשה כל מאמץ כדי להשלים חקירה מצד אחד, שאתם גם תדעו איזה תיקים אי אפשר להשלים אותם בגלל תקלות שהתגלו בחקירה ואני לא מדברת על אירועים כמו שאת ציינת, שבאמת כתוצאה מפאת גילו של הקטין יש בעיה בהשלמת החקירה. זה מצער וזה מכאיב, אבל אני יכולה לומר מה שאת אומרת.
בת עמי ברוט
¶
כן, אני אציין שהפרקליטות נמצאת בתהליך של מעבר לעבודה מבוססת נתונים ואני כמובן אציף את ה - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
אם אין נתונים היא לא יכולה להיות מבוססת נתונים ואנחנו יודעים שבפרקליטות יש הרבה מאד נתונים בחסר. רק בוועדה כאן אנחנו העלינו כמה וכמה פעמים את הדרישה לפלח. לפלח את סוגי הפגיעות, לפלח לפי גילאים, כדי שאנחנו באמת נדע להתמודד עם התופעות האלה.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
התשובה שקיבלתי הייתה מבישה. זה דורש היערכות ומשאבים ו-, ו-, ו-. ואת יודעת מה? זה לא בשביל הוועדה, באמת. זה בשבילכם.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אני ממש מודה ומתוודה, שכמו חברת הכנסת שאשא ביטון, אני לפעמים נדהמת ואני מוכרחה להגיד, זה לא רק בפרקליטות וזה לא רק במשרד המשפטים, יש בעיה, במדינת ישראל לא יודעים לעבוד לפי דאטא.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
באמת, אנחנו נתקלים בזה גם במקרים של ילדים עם אלרגיות. אבל פה זה נראה לי פיקוח נפש. פיקוח נפש ממש, כי צריך לדעת ולהבין מה טיב הבעיות.
אם יש לך משפט סיכום אז את מוזמנת, אבל אם לא אני אודה לך אם אני אוכל לעבור לדובר הבא. המועצה לשלום הילד.
ורד וינדמן
¶
כן, תודה גברתי. אז המצב הוא כזה, יש עלייה בנתונים של מקרי עבירות מין כלפי ילדים וכשאנחנו מסתכלים על כתבי האישום, אין עלייה מקבילה ויש שיעור גדול מאד, מדי, של סגירת תיקים. אנחנו יודעים את זה והסיבות לכך הן שונות ומגוונות וצריך להתייחס לכל אחת מהן בנפרד, אבל זה המצב ויש עלייה וצריך לדבר על העלייה הזאת.
ורד וינדמן
¶
האמת היא שאנחנו מחר מפרסמים את השנתון הסטטיסטי שלנו, מגישים אותו לנשיא המדינה ובין היתר יהיו שם נתונים שאנחנו נפרסם אותם מחר, על עבירות ביחס לילדים וזה כולל כמובן נתונים - - -
ורד וינדמן
¶
מה שאנחנו עושים זה אוספים מהרשויות השונות, בחלק מהדברים עושים עיבודים בעצמנו ומתריעים על מקומות שבהם אין נתונים או אין עיבודים שלדעתנו צריכים לשמש לקביעת מדיניות, בדיוק כפי ששתיכן ציינתן בצדק רב מבחינתי.
אז אני אשתמש במילים שנשמעו מפסק דין מהעת האחרונה יחסית וגם על זה צריך לדבר בהקשר הזה, שהזאב מהסיפור של כיפה אדומה כבר לא מסתתר ביער או בקרן חשוכה של רחוב. הוא נמצא בתוך המחשב, בסלון, או בחדר של הילד או במסך הסלולארי שלו.
ורד וינדמן
¶
מימד שצריך להתמודד איתו בכלים אחרים. אני חושבת שההערה שהערת בתחילת הדברים שלך מאד משמעותית. עבירות המין שנמצאות בספר החוקים של מדינת ישראל הן עבירות שעדיין לא עברו את ההתאמה הנדרשת לעולם, למציאות המשתנה.
ורד וינדמן
¶
עבירה שנקראת במקום כמו ארצות הברית גרומינג ולומינג והעבירות האלה לא נמצאות בספר החוקים. אנחנו יזמנו תיקון שעוסק בהטרדה מינית, כשכיוונו גם להטרדה מינית באינטרנט ואנחנו רואים עלייה מאד מאד משמעותית של פגיעות של הטרדה מינית ביחס לקטינים. לדעתי זה קשור ביחס למרחב הווירטואלי, אבל צריך לבדוק האם חסרות בספר החוקים עבירות שמתייחסות לנושא בין היתר של פיתוי ילדים, כדי שנוכל לעצור את זה מבעוד מועד ולא נגיע למצב של עבירת מין בעולם הממשי.
ורד וינדמן
¶
עכשיו חוק ההגנה על הציבור, שאולי הדבר הכי חשוב בו זה הנושא של הפיקוח. הרי כפי שראינו מהנתונים פה, יש מעט מאד מטופלים. אז צריך לעשות שני דברים. שאלתם מה צריך לעשות, הנה שני דברים קונקרטיים שצריך לעשות. אחד זה להרחיב את מספר המפקחים. אנחנו במקום ליניארי. מספר המפוקחים לא קטן, הוא כל הזמן גדל. זה דבר אחד.
דבר שני, הצעת חוק שאנחנו יזמנו ולא עברה ועדת שרים, היא לדרוש פיקוח גם על מי שהמסוכנות שלו היא לא הרמה הכי גבוהה, היא הרמה הבינונית, שהוא יהיה גם מפוקח וזה לא ייגמר אחרי חמש שנים. הרי מה אנחנו עושים? אנחנו מחזירים לרחוב את אותם אנשים שלא ניתן היום לפי החוק לפקח עליהם ומי שמפוקח זה רק מי שנשקפת ממנו הסכנה הגבוהה ביותר; והחוק למניעת העסקת עברייני מין, שהוא חשוב בצורה בלתי רגילה ולא הזכרנו אותי עדיין - - -
ורד וינדמן
¶
המשטרה צריכה לעשות אכיפה יזומה, לעשות קמפיינים ציבוריים, כפי שהיו בראשית החוק, כדי שהציבור יידע לשאול את השאלות הנכונות, מפני שפדופילים מחפשים בדיוק את המקומות שבהם נמצאים ילדים, במוסדות חינוך, בגני ילדים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אין ויכוח. אנחנו גם דיברנו כבר אפילו על נהגי הסעות. משרד החינוך, אני באמת קיפחתי אתכם, בבקשה.
איל פרידמן-מירב
¶
איל, קב"ט משרד החינוך. אנחנו עושים את כל הפעולות האפשריות לבדיקת כל מאגרי המורים, גם הקבועים, גם הזמניים וגם המתחלפים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לא, אני יודעת שאני ציינתי, אבל אני רוצה לשמוע את זה ממשרד החינוך, לא ממני.
איל פרידמן-מירב
¶
תקלות יש. אנחנו מטפלים בהן עם כל הגורמים וכל הגופים וחלק מהעניין זה המידע שצריך לעבור בצורה הרבה יותר מהירה והרבה יותר זמינה.
איל פרידמן-מירב
¶
בין המשטרה לבינינו הוא עובר, לא תמיד מספיק מהר כדי שנעשה את הפעולות המונעות במיידי ואנחנו עושים את כל הדברים מבחינתנו כדי למנוע את המקרים האלה.
לירון ספרד
¶
אני אוסיף שבימים האלה יש דיונים עם משרד המשפטים בכל הנוגע להעברת מידע בזמן אמת מהמשטרה, על קיום הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה וקבוצות עובדים נוספות, לרבות עובדי הוראה. מצב שכבר ברגע בו נפתחת חקירה פלילית בעבירות חמורות נגד עובדים, באותו רגע יועבר עדכון למעסיק. מצב שהיום - - -
לירון ספרד
¶
גם בוועדת החינוך אמרנו את זה, אבל זה נושא שדורש שינוי מערכתי נרחב. זה לא רק לגבי משרד החינוך, זה לגבי קבוצת משרדים בהתחלה וזה דיונים שמתקיימים עם משרד המשפטים על העברת מידע בזמן אמת.
לירון ספרד
¶
היום העברת המידע יכולה להיות אד-הוק, נקודתית, או בעצם במשיכה. כשאנחנו פונים למערכת המידע הפלילית דרך מערכות שנמצאות במשרד, מבקשים מידע - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אגב, חברת הכנסת שאשא ביטון ואני עוסקות כרגע בעוד איזה אירוע של מורה, שאנחנו כרגע בוחנות האם באמת. אנחנו הבנו שהיו שם שתי תלונות, גם של מורה וגם של תלמידה ואנחנו כרגע - - -
לירון ספרד
¶
אז אם יש מידע אפשר לדבר גם אחר כך, להעביר לנו פנייה מסודרת ואת זה אנחנו יכולים להבטיח, שכל תלונה שמתקבלת אצלנו במשרד נבדקת באופן מקצועי, יסודי, התייעצות עם כל הרשויות הרלבנטיות, כולל משטרת ישראל, כולל פרקליטות ואנחנו מקבלים את ההחלטות שנדרשות בהתאם לסמכויות שעומדות בפני המשרד.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אתה עכשיו נתת לי את ההודעה שלך לא כיועץ משפטי אלא גם כיועץ תקשורת, אבל אני אומרת לכם שדעתי לפחות, בגלל שאני חשופה מאד מאד מאד לאירוע שהיה בבית הספר בצפון תל אביב, אני באופן שבועי חשופה למצב של הילדות שם, אומרת לכם שהכשל - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
שני דברים בהקשר של מה שאמרת. פעם אחת, עד שתגמרו את כל הסידורים עם המשרדים השונים, ואני כבר מכירה את הפרוצדורות, אז סוכם שכל עובד ועובדת, ועובדת - אני בכוונה מדגישה את זה - כי אנחנו מנסים לעשות שינוי ומשום מה זה לא נקלט במערכות. כל עובד ועובדת שבאים ומבקשים לעבוד במסגרת חינוכית, בין אם זה כמחליפים ובין אם זה בכל צורה אחרת, אתם תצטרכו למשוך. כן, זה לוקח זמן.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
זה דבר אחד. דבר שני, מעניין אותי לדעת מה החסמים מול משרד המשפטים, מכך שהמידע פשוט יעבור ישירות אליכם. למה אנחנו צריכים כל הזמן - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
יש לנו עוד דיון כאן ואני אתן גם למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אבל אמיר שואן ביקש לומר כמה דברים ואני רוצה לתת לו הזדמנות, כי אני טיפלתי בזה הרבה קודם, אבל זה ללא ספק זה גרם לי לא לישון עוד לילה.
אמיר שואן
¶
תודה רבה לכן על הדיון, קודם כל. רציתי לומר שיש פה איזה פיל בחדר שאנחנו לא כל כך מדברים עליו. נציגי המשטרה סיפרו פה שמערך מאור עומד להיות מושלם ברבעון הראשון של שנת 2018. יכול להיות שזו הערכה אופטימית, אולי זה יהיה הרבעון השני – לא משנה. הפיל שנמצא פה בחדר ואנחנו לא מדברים עליו, זה שברגע שמערך מאור יתחיל לפעול, יהיו הרבה יותר מפוקחים לרב פקד זגורי - - -
אמיר שואן
¶
ויהיו הרבה יותר אנשים שיוכלו, תיאורטית, להגיע לטיפול אם אתם תפעלו לחקיקה שמחייבת טיפול. זאת אומרת אנחנו מדברים על מאות אנשים, אם לא אלפי אנשים, שהחברה האלה מהמשטרה הולכים לתפוס. ולכן אני חושב שראוי אפילו אתמול להתחיל כבר מהלך חקיקתי מואץ, בכדי שברגע שמערך מאור יתחיל לפעול, להכניס את אותם מאות אנשים לכלא או לכל מסגרת אחרת. אלף העונשים יהיו הרבה יותר חמורים, אם זה באמת על כל הנושא של גרומינג, שכבר נגענו בו; ו-ב', אנשים שכן משתחררים לחברה, יהיה את כוח האדם לרב פקד זגורי, שיוכל לפקח עליהם. הוא אומר שמה שהיה כתוב בכתבה הוא עוד היה חותם עליו, נכון? אם אני זוכר נכון. אז אתה אומר שאם אותו בכיר שרואיין בכתבה, בכיר שב"ס לשעבר שאמר שיש עשרות מפקחים, הוא נתן איזו שהיא הערכה אופטימית – הבכיר הזה. כלומר אנחנו מדברים על עוד פחות. היחס בין המפקח לבין - - -
אמיר שואן
¶
בין מפקח למפוקח, הוא מאד מאד נמוך. אז יפה שעה אחת קודם. עוד שלושה חודשים מאות אנשים יצבאו על המחלקה שלו, על החברה שלהם, על בתי המשפט ועל הכלא, דרך אגב, על שב"ס. אנחנו מדברים על צפיפות נוראית הרי בבתי הכלא, לא בגלל זה, אז גם שם צריך מיד לשפר את ה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
זה היה חשוב לחדד את הדברים האלה. אורית סוליציאנו, אנחנו נגנוב עוד שלוש דקות, בסדר, תמי?
אורית סוליציאנו
¶
אני ממש אומר בקצרה. זה מקרה שאנחנו גם מכירים ממערכות אחרות ורק לפני שבוע היה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על רופאים שעוברים ממקום למקום. אז אותו דבר יש גם במערכת החינוך, במקרה שאנחנו בקשר איתכם עכשיו, על מורה שעוזב בית ספר מסוים וכדי לסגור איתו יפה לא כתוב שום דבר שהוא מפוטר, או על חשד לסטיות מיניות - - -
אורית סוליציאנו
¶
בדיוק. ויש כאן איזה שהוא קשר, שאנחנו דיברנו על כך שכולנו הורים. לא יכול להיות דבר כזה שגם אם הבן אדם לא עבר הליך משפטי, שזה להחליף פצצה מתקתקת - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אני מסכימה איתך. תראי, בסוף האירוע המטלטל שעברו בבית הספר, אני מקווה, זה אמנם על הגב של הילדות האלה, אבל אני מקווה שהוא יהיה אירוע משנה חיים מבחינת האופן שבו מתייחסים לכניסה של מורים וצוותי הוראה לבתי הספר, כי מצד אחד רוב המורים הם לא עבריינים ומצד שני יש פצצות מתקתקות שאנחנו מבינים שהם באמת - - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
¶
כן, אבל יש פה פקטור שלא נמצא סביב השולחן וצריך לומר אותו ולא כי אני באה לסנגר פה על משרד החינוך, אבל הארגונים. הארגונים היציגים של המורים ושל הגננות, שעם הרגליים האחוריות עומדים על זה שלא יפגעו בתנאים ולא יזיזו איש צוות ובסוף הפשרה היא שהוא פשוט זז למקום אחר.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אבל סליחה, יקירה, במקרה של שאול שמאי אנחנו לא מדברים על מורה שהוגן על ידי הארגונים, אז בואי. את יודעת, אני - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
נכון, זה עוד היבט. ביקשת את זכות הדיבור, אז אני נותנת ממש דקה וגם לך דקה.
רותי ברנשטיין פרץ
¶
שתי רותי ברנשטיין פרץ, אני נציגת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ואני רוצה לדבר על עוד פיל ענק שלדעתי לא נמצא פה בחדר. אנחנו מדברים על פגיעה בקטינים ועוד לא דיברנו על זה שמלבד המקרים בסמטה החשוכה, כמו שאת הצגת, אחוז מאד מאד גבוה מהפגיעות – ואורית יכולה לתת את הנתונים המדויקים – לא מתרחשות על ידי זרים בסמטות חשוכות, אלא בתוך הבית.
רותי ברנשטיין פרץ
¶
כן, כן, אני רק אומרת "חשוכה", במובן הזה שבתוך הבית, בתוך המשפחה, לא רק בתוך קשרים אחרים ובעצם אז הנזק שנגרם הוא גם בהליך הפלילי ולצורך העניין גם בבתי דין למשפחה, כמו למשל מקרים שהסדרי הראייה נשארים כמו שהיו, בתי הדין למשפחה שמגדירים את המקרה כמעידה וכל מיני דברים כאלה.
נושא נוסף שכן דובר פה זה ההבדל בין ההגדרה של פדופיליה בענישה ובטיפול. אני חושבת שבחוק יש אם הפגיעה מתחת לגיל 14 וכו', כל מיני מדרגים שונים, בטיפול זה אחר לגמרי.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
רותי אני מודה לך, אני צריכה לסכם. תודה. ביקשת דקה, אבל אני אתן לך דקה בדיוק, עכשיו אני אהיה הרבה יותר קפדנית. שם ותפקיד.
אלירן מלכי
¶
דקה בדיוק. אלירן מלכי מהליגה להגנה על קטינים. אני רוצה להכניס עוד איזה רבע פיל ברבע דקה שנשארה לי ודווקא להגיד לרב פקד זגורי שהוא עושה עבודה נפלאה, אבל הוא בסך הכל עלה תאנה כי צריך שיהיה הרבה יותר פקחים והפקחים זה אזרחים, וכדי שיהיו אזרחים, צריך שיהיה מאגר פדופילים פתוח לציבור שכולנו נדע מי הפדופילים ונוכל להתגונן. היום אין לאזרחים שום כלים להתגונן נגד פדופילים.
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
אלירן, אנחנו הזכרנו את הדברים האלה ואנחנו נזכיר אותם גם בסיכום.
ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון הקשה הזה ולהערכתי אנחנו נעשה גם דיון המשך. אנחנו רק נצטרך להחליט מתי, כי אני חושבת שחברת הכנסת שאשא ביטון ואני נצטרך לקבל כמה החלטות מאד מאד מורכבות, בהתייעצות גם עם משרדי הממשלה.
אני רוצה לציין כמה דברים שעלו כאן. תראו, אני רוצה להגיד משהו, זה לא קל לי לדבר על מה שאני עברתי בתור ילדה. הסיבה שאני הזכרתי את זה בכלל זה כי באיזה שהוא יום אני עברתי בקינג ג'ורג' עם הילדים שלי ליד השביל הזה, זה לא היה סמטה, ליד השביל הזה איפה שמשכו אותי פנימה ואני נחרדתי מהמחשבה שזה יכול לקרות למישהו מהילדים שלי. אני לא בן אדם שמתבייש בדברים שקרו לו, אבל זה לא קל לי לחשוף את עצמי ככה.
אני אומרת שבסופו של דבר החוויות האלה הן שם, הן לא נעלמות לשום מקום, הן לא הולכות לשום מקום ומי שחושב שהן הולכות לאן שהוא, טועה. ולכן אנחנו נהיה חייבות להידרש לכמה דברים ובכמה היבטים ואחד זה עבודת חקיקה. כלומר לראות האם היום העבירות פרושות על כל מרחב העבירות שהן צריכות להיות פרושות, כולל עבירות הפיתוי ומה שנקרא הזימון – איך הפדופילים מזמנים אליהם את הילדים, בין אם מדובר במרחב הווירטואלי ובין אם מדובר במרחב המציאותי.
אנחנו נצטרך לדון מחדש בסוגית המרשם ועד כמה המרשם הזה פתוח או חשוף. את העלית רעיון שהוא בעיני בוודאי, לכל הפחות ראוי לדון בו, זה הנושא של מי שלא עובר טיפול – האם צריך לחייב אותו ולאכוף עליו טיפול. יכול להיות שזה יהיה פחות אפקטיבי, אבל אני יודעת שגם המדינה עושה לעצמה את החשבון הכלכלי – אם זה לא אפקטיבי, אז למה שאני אשקיע בזה? סליחה, עם כל הכבוד, את הדיון הזה לא, סליחה - - -
היו"ר איילת נחמיאס ורבין
¶
לגבי המרשם – יכול להיות שאנחנו נצטרך להידרש שוב לשאלה האם בן אדם יכול למשל לשנות את שמו. אני חושבת שאסור שהוא יוכל לשנות את שמו. האם הוא יכול לעבור ממקום למקום מבלי לדווח לאף אחד? כמובן שאם יש לו תנאי פיקוח שהוא חייב והוא מפוקח על ידי יחידת צור, הוא לא יכול לעשות את זה, אבל ככל שהוא לא מפוקח על ידי יחידת צור בגלל רמת מסוכנות לא הכי גבוהה, אז אנחנו נמצאים בבעיה.
אנחנו נעקוב אחרי מה שקורה גם במערך מאור, במטרה לעזור לכם לעזור לנו וכנ"ל גם לגבי יחידת צור, בהנחת עבודה שבאמת מערך מאור יהיה איזה מן משפך לעבודה נוספת ליחידת צור. אנחנו נצטרך להידרש גם לנושא המשאבים.
כאמור, אני פונה למשרד המשפטים בתחינה, אלה לא אירועים רגילים. אנחנו חייבים. אני רוצה להשוות לך את זה למשהו. אני פעם עבדתי בחברת תעופה, שם לא היו בודקים רק תאונות אוויריות, היו בודקים את הדבר שנקרא כמעט תאונה. אותו דבר פה בכתבי האישום, במרחק שבין תלונה לבין הגשת כתב אישום, להבין למה אי אפשר היה להגיש כתב אישום.
יש הבדל בין מחסור בראיות מסיבות כפי שאת תיארת לבין כשל מהותי במערכת, שלא איפשר הגשת כתב אישום בגלל תקלות כמו שציינתי, בין אם מדובר במחיקת הארד דיסק או בזה שלא הצליחו למשוך את הסרטים ממצלמות שנמצאות בסביבה בזמן. אלה דברים שהם חיוניים וקריטיים ואי אפשר לוותר עליהם.
בסופו של דבר אני מאד מאד מקווה לקבל תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה בעניין הפדופיל רומן לוין, שהוא עצר את עסקת הטיעון המתועבת הזאת, אבל אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה ואנחנו לא נרפה מהם, משום שהתפקיד שלנו הוא גם לעזור לכם בסופו של דבר למצות את הדין ולאכוף, לבצע אכיפה באופן הראוי והמשמעותי ביותר בעבירות האלה.
אני לא מזלזלת ומי שמכיר אותי יודע שעבירות מין בעיני הן מאד מאד חמורות, אבל בסוף עבירות פדופיליה, והרבה פעמים פה בכנסת מתעסקים בהתפלפלות. פה זה לא התפלפלות, פה זה חיי הילדים שלנו.
תודה רבה לכם על הזמן שלכם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50.