ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 222

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 11:45

יישום אמנת ארגוני היוצרים והעובדים למניעה וטיפול בתופעת ההטרדות המיניות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מיכל רוזין

אתי כהן - מרכזת קולנוע בכירה, משרד התרבות והספורט

אורית סוליציאנו - מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

איילת רזין בית אור - יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע

לילך זילברברג - אקט - איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה

טל שפי - ממונה מטעם איגוד העורכים בפורום למניעת הטרדה מינית, איגוד העורכים- מקצועות הפוסט

יסמין קיני - חברה בוועד מנהל, פורום היוצרים הדוקומנטרים

טל ארדיטי - אחראית תוכן ופרויקטים- איגוד הבמאיות והבמאים, איגוד הבמאים והתסריטאים

שירה ברוך - רכזת מערכת- איגוד התסריטאים, איגוד הבמאים והתסריטאים

ליאור תמאם - אחראי יצירה מקורית- איגוד התסריטאים, איגוד הבמאים והתסריטאים

ליאת קליין - עורכת דין, ממונה על הטרדות מיניות של תעשיית הקולנוע

ליאור אלפנט - יו"ר, פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל

אסף אמיר - איגוד המפיקים

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

יישום אמנת ארגוני היוצרים והעובדים למניעה וטיפול בתופעת ההטרדות המיניות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה

אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנחנו היום בדיון לפי בקשתה של חברת הכנסת מיכל רוזין, יישום אמנת ארגוני היוצרים והעובדים למניעה וטיפול בתופעת ההטרדות המיניות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

ואני חייבת להגיד שכשפנתה אליי חברת הכנסת מיכל רוזין ההרגשה שלי הייתה, עוד דיון על הטרדות מיניות? כי ההרגשה שלי שבתקופה האחרונה אנחנו הקדשנו הרבה זמן והרבה ישיבות לדיון מאוד מעמיק בתופעה עצמה. גם לפני כל הרעש שעשה הקמפיין Me too אנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה, ואני התעקשתי לקחת את הנושא הזה ולבדוק אותו לעומק, לבדוק את האחריות גם של מוסדות, בדקנו את יישום החוק למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, בדקנו גם ועקבנו.

קיימתי שלוש ישיבות כבר מתחילת הקדנציה הזו בנושא של הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה. הצלחנו להשיג שם גם הישג שהמל"ג שכל הזמן הודיע על זה שזה לא באחריות, הוא לא רואה את זה כאחריות ישירה שלו והוא לא רצה גם לטפל בנושא הזה. בישיבה האחרונה באו והכריזו שיש ממונה על הטרדות מיניות במל"ג והיא תעקוב מעכשיו והלאה גם לפי הדרישה של הוועדה על הדיווחים שמגיעים ממוסדות להשכלה גבוהה. אני חושבת אנחנו גם דרשנו מהם ונמשיך לדרוש שיהיה תקנון אחיד לכל האוניברסיטאות שיטפלו בנושא של הטרדות מיניות לעומק.

ואז זה מה שעשינו, בוא נגיד, במצב הקיים מבחינת הטרדות מיניות ועוד ועוד הטרדות מיניות בדיור הציבורי, הטרדות מיניות של מטפלים כלפי מטופלות במערכת הבריאות. ואז הגיע הקמפיין של Me too שהעלה עוד ועוד נושאים שבעיניי, אני חושבת, במחשבה שנייה, כמה שנקדיש לנושא הזה אנחנו אולי עדיין רחוקות מלחולל את המהפכה שרצינו ולהגיע למצב שנוכל, אנחנו כנשים, לחיות במרחבים מוגנים, בטיחותיים, בטוחים מכל סוגי אלימות כולל הטרדה מינית.

אחד האירועים הראשונים שנכחתי בהם כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה זה היה האירוע המיוחד של האמנה של חתימת או השקת האמנה, אמנת ארגוני היוצרים והעובדים למניעה וטיפול בהטרדות מיניות. אז השתתפתי לצידך, חברת הכנסת מיכל רוזין, לצד איגוד מרכזי הסיוע, ונכחה גם כן באירוע שרת התרבות מירי רגב.

מאז עברה למעלה משנה ואני שמחה שביקשת את ישיבת המעקב הזו. אנחנו יודעים שהיו ששה ארגונים שחתמו, אלא אם תעדכנו אותי שהיו יותר. אני אשמח לתת לך לפתוח ולהעלות את כל השאלות שלמענן חשבת שכדאי לכנס את הישיבה הזו, בבקשה גברתי.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות לך, גברתי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, באמת שקיימת את הדיון. אני יודעת שלא פעם לפעמים אפילו יש תחושה קצת שאנחנו נחים על זרי הדפנה, אני חושבת שהחדר שלא עמוס פה והציבור רואה זה כנראה כי הגענו למקום טוב שזה ברור מאליו שצריך לטפל בתופעה, מגיפת ההטרדות המיניות. ועדיין אנחנו רחוקים מאוד, יש חלק שני למשפט, אנחנו רחוקים מאוד מלמגר את המגיפה הקשה הזאת. אני רוצה להודות למי שכן טרח והגיע לכאן, אני יודעת שזה לא פשוט לעלות לכנסת ולהגיע לכאן בשעות בוקר אז תודה לכם.

לפני למעלה משנתיים הכל התחיל מפנייה, הרבה פעמים זה מתחיל מפניית ציבור. אנחנו, גם אני וגם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עוסקות שנים רבות בנושא הטרדות המיניות ובאמת התחום של ההפקות, הקולנוע, התיאטרון, היה תחום שפחות ראינו אותו בעיניים, נגיד ככה, תחום שקוף אולי. ובעקבות פנייה שהגיעה אליי, אני חייבת לציין את שירה מיטינג שעבדה איתי ואני חייבת לציין את עורכת הדין ליאת קליין שהייתה היועצת המשפטית לפני איילת של איגוד מרכזי הסיוע, וביחד הן באמת לקחו את הסוגייה הזאת ואת הנושא ואמרו, רגע, יש פה, מה שנקרא, בליינד ספוט, יש פה איזור שקוף שלא ראינו אותו שבעצם החוק למניעת הטרדה מינית לכאורה חל עליו אבל בגלל המבנה הסבוך שזה לא עובדים, שזה פרלינסרים, שזה הפקה שהיא לשבוע, לשבועיים, לחודש, חודשיים- - -

תנאי העבודה והקשר בין - - -

האווירה, אני קוראת לזה אווירת המילואים, כולם בסבבה, מעשנים משהו, שותים משהו, כמו שאמר איזה נשיא לשעבר באחת ההלוויות - - -

זה מה שעושים במילואים?

שותים בדרך כלל לא, גם לא בהפקות, לא יודע לגבי מילואים.

אבל יוצאים בערב - - -

היא התכוונה לתה וקפה.

ברור, זה הראש שלכם, כן. אבל באמת, האווירה היא אווירה פחות פורמלית מאשר צבא, משטרה, מקום עבודה שיש היררכיה מאוד ברורה. וגם יש איזה חילופי תפקידים בעניין מרות, סמכות ויחסי עבודה. כלומר, יכול להיות שאני המפיקה או אני הבימאית או אני הצלמת, לא שיש רבות כאלה, וגם זו בעיה קשה בתעשייה, היא מאוד מאוד גברית. אבל יכול להיות שאני דווקא בעלת המרות והסמכות אבל מי שעובד לכאורה תחתיי הוא בעל הכוח מכוון שהוא הטאלנט ובלעדיו אין את הסדרה או אין את ההפקה או אין את הסרט וכדומה. ולכן הבנו שיש פה משהו אחר, משהו מיוחד, משהו שונה שצריך להתייחס אליו באופן שונה.

ולכן גם אמרנו נכון להתאים אמנה שתהיה וולנטרית של כל האיגודים והארגונים, ותיכף אני אזכיר את כולם, שביחד יבינו וביחד גם יגבשו, ושוב אני מודה לליאת שעשתה את זה בשנתיים האחרונות, לגבש מה נכון, מה מתאים, איך עושים את זה, איך מתאימים. לפעמים החוק היבש, השחור על גבי לבן, צריך להתאים אותו בין אם זה לצבא, בין אם זה למשטרה או בין אם זה לכנסת. לכל מקום אחר יש מערכות יחסים שונות, ולכן צריך היה להתאים את זה ואני חושבת שזה מה שנעשה פה, מה שנקרא התאימו את זה לשטח.

איגוד הבמאים, ארגון השחקנים, היוצרים הדוקומנטרים, התסריטאים, איגוד עובדים בקולנוע וטלוויזיה, איגוד מקצועות הפוסט בישראל ואנחנו גם נבין תיכף אם יש מישהו שלא אמרתי וגם מה קרה עם המפיקים. האמנה הופצה ואני יודעת שהיו יוזמות טובות בעקבות זה כמו בקשה לא להקרין סצינות אונס ללא סיבה, ללא הכנה של הסטודנטים, של הסטודנטיות לעניין, דף קשר שאמור להיות בסט, להגיד מי הממונה, למי ניתן לפנות, הנחיות לפגיעה מינית.

אני רוצה להגיד משהו בכל זאת, אני יודעת שאנחנו עוד רחוקים מלהגיע להצלחות. אני חושבת שהקדמנו את Me too, הקדמנו את הוליווד, ואני גאה בישראל לא בגלל שהקדמנו את הוליווד, כי אני גאה באמת, ובעיקר במרכזי הסיוע ולאורך שנים בארגונים שפועלים בעניין הזה, ללא לאות, הרבה מאוד שנים. גם בחקיקה הקדמנו בהרבה מאוד מדינות מערביות בעולם אני רוצה להגיד לכם שאין חקיקה מתקדמת בנושא פגיעות מיניות כמו בישראל.

וגם העניין הזה, כשהוליווד התעוררה בשנה האחרונה, עם הקמפיין Me too, עם הרווי ויינשטיין וכל הסיפור אז אנחנו התעוררנו, וזה לא כדי לטפוח לנו על השכם, אלא יש מודעות בחברה הישראלית וחבר כנסת ושר עזבו את המשכן עוד לפני שהתחילו בחו"ל לעזוב קריירות פוליטיות. לכן אני חושבת שקודם כל אפשר להגיד לנו, אתם יודעים זה שני צעדים קדימה, צעד אחורה, אפשר קודם כל להגיד לנו כל הכבוד ועכשיו נמשיך להסתער על המטרות הנוספות. אבל אין ספק שהאמנה הזאת באמת הקדימה ואני חושבת שזה היה נכון וחשוב לעשות את זה.

כמה שאלות שחשוב לשים על השולחן - קודם כל, אני מבינה, על הכל עכשיו אני שמה סימני שאלה כי זו סיבת ההתכנסות שלנו. האם היו דיווחים? אנחנו יודעים שככל שעולה מספר התלונות כך זה אומר שיש מודעות לתופעה והיא מטופלת. כשמגיעים אלינו, וזה לא חדש לנו, מהאוניברסיטאות, מהצבא, מהמשטרה ואומרים - -

יש ירידה, מיגרנו את התופעה.

- - יש ירידה בכמות התלונות, אין תלונות, לא דווחו השנה - אנחנו יודעות שיש בעיה. זה אומר שיש בעיה כי אנחנו יודעות שיש הטרדות מיניות, זה אומר שלא מדווחים. למה לא מדווחים? כי המקום הוא לא מקום בטוח מאלימות מינית, כי אין ממונה שאפשר לסמוך עליה, לא יודעים שגם אם אני אתלונן אני אשאר בעבודה, בגלל אופי העבודה אז יכולים לקחת מאפרת ואחרי שבוע כי היא התלוננה להגיד לה, לא אנחנו לא מפטרים אותך כי התלוננת, אנחנו פשוט לא צריכים אותך השבוע כי ההפקה זזה עכשיו לחיפה ויש לנו מישהי אחרת שם.

הרבה יותר קל למצוא דרכים לצאת מהדברים האלה ולהתמודד עם החוק. ולכן זאת שאלה, האם התקבלו תלונות, למה לא התקבלו תלונות, מה עושים כדי לעודד נשים להתלונן. אנחנו אומרות את זה למפכ"ל, אנחנו אומרות את זה לכם, תעודדו נשים להתלונן.

דבר שני, איזה עוד יוזמות שלא הזכרתי, אני אשמח לשמוע עליהן, מה קורה עם איגוד המפיקים, למה לא חתמו, האם הם חלק בעניין. בסוף הם המפתח. המפיקים הם חשובים ביותר ואני אשאיר את זה כאן ואני אתן לכם לפתוח. אני בטוחה שהדברים שנשמע מכם יעלו עוד הרבה מאוד שאלות. ותודה לך שוב.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל רוזין. אני חושבת שקודם כל אני רוצה לדעת אם הגיעו ממשרד התרבות. אנחנו תיכף גם נשמע את עמדתכם בנושא אבל מאחר ו- - - עורכת דין ליאת קליין, הממונה על הטרדות מיניות של תעשיית הקולנוע. בבקשה גברתי, אם את יכולה להסביר לי קצת על ממונה מטעם מי.

אני אסביר. קודם כל אני רוצה לפני שמדברים על התעשייה כן להגיד שמיכל דיברה על זה שזה פורץ דרך ביחס לעולם ורק אתמול ראינו שאיגוד השחקנים האמריקאי מאמץ קוד התנהגות ופועל בכיוון הזה. אז לא רק שצריך להגיד שאפו לתעשייה שהתגייסה ועשתה את זה עוד הרבה לפני ובאמת עוד הרבה לפני קמפיין Me too אבל גם אני חושבת שהמודל הזה של מה שנעשה והיחס בין האיגודים שעוד מעט אני אספר עליו זה משהו שלדעתי יכול להיות מודל בהרבה מאוד הקשרים אחרים של הטרדות מיניות.

אני רק מתפלאה שיש לכם את הציפייה הזו כאילו אנחנו חייבים להיות אחרי ארצות הברית או שארצות הברית צריכה להיות פורצת הדרך וידוע שזה לא המצב בעניין זכויות נשים בארצות הברית. אז בואו נוריד את זה מהשולחן, ארצות הברית היא לא פורצת הדרך בענייני זכויות נשים וכולנו יודעים את זה, אפילו היא לא חתומה על CEDAW. בבקשה.

אז עכשיו אלינו לישראל ומה שקורה כאן. כן הייתה אמנה וההתמודדות עם מה שקורה, התחלתי עוד ללוות בתפקיד הקודם שלי באיגוד מרכזי הסיוע ועכשיו אני בכובע של הממונה. כי מה שבאמת קרה זה קודם כל שנוצרה, אחרי תהליך מאוד מאוד ארוך של חשיבה והבנה נוצרה אמנה שהיא אמנה סופית, לא אמנה שהוצגה בשלבים קודמים יותר פה בוועדה, אמנה שאליה חברו והשתתפו כל האיגודים המקצועיים למעט איגוד המפיקים, שאני אסביר על מה שקורה שם עוד מעט. אבל אני כן אגיד שמה שקרה בינתיים זה שנולדה אמנה והיו הכשרות לממונות. איך זה עובד המבנה ולמה המבנה הזה של ממונה חיצונית וממונות בתוך האיגודים - - -

אחראיות.

אחראיות, כן, ממונות, לצורך הדיון. אחת ההבנות שהובילו לחשיבה שצריך קוד זה לא רק המאפיינים המיוחדים של התעשייה ויחסי הכוחות שם, אלא גם ההבנה שמדובר במבנה ארגוני מאוד מאוד מסובך. יש איגודים מקצועיים לכל אחד מהתחומים שבסופו של יום מה שקורה על הסט זה אנשים מקבוצות שונות של איגודים שמופיעים חלקם או רובם, אין להם יחסי עובד מעביד- - -

ליאת אני חושבת שהרעיון של למה צריך אמנה כבר עברנו אותו.

לא, לא למה צריך אמנה, למה זה עובד בצורה הזאת ולמה זה כל כך מסובך לענות על חלק מהשאלות שמיכל שאלה. למה צריך ממונה חיצונית ואחראית מטעם האיגודים עצמם. זה באמת בסופו של דבר יצא מודל שהוא שונה ממקומות - - -

אני חייבת להגיד שבדיונים קודמים גם כן על ממונות במקומות עבודה אחרים וגם כולל באוניברסיטאות יש היום בקשה שעולה מהשטח ויותר ויותר דיונים על האם להמשיך במודל שהיה קיים עד היום של ממונה במקום העבודה או לקחת מישהו חיצוני או להקים משהו כמו נציבות או משהו כזה. אז באמת כנראה גם בזה הקדמתם.

כן. זה לא רק ממונה חיצונית אלא הבנה שהיחסים שם מאוד מאוד סבוכים. כי לצורך העניין, אם שחקן הטריד עובדת במה - מי הגוף שאחראי על זה, מי עושה את הברור, למי יש סנקציות לעשות את הבירור הזה, ולכן באמת היה צריך לייצר מודל שהוא אחר. לגבי השאלות תלונות אין. הייתה תלונה אחת שגם לא התגבשה, לא היו תלונות בצורה מפורשת בתקופה אחרונה.

המודל הזה עובד כבר כמה חודשים. זה התחיל באמת בשלבים יותר מוקדמים של להבין מה המודל הנכון ואיך זה צריך לעבוד, לעשות הכשרות לאחראיות מכל אחד מהאיגודים שזה נעשה. נעשו הרבה מאוד פעולות ברמה של מניעה, לעבור בסטים ולשלוח חומרים ולתלות תקנונים. רוב העבודה של מניעה התחילה להעשות בשבועות האחרונים או דברים נעשים. יש כל הזמן חשיבה על הדבר הזה - - -

ליאת, אני לא מצליחה להבין, את מדברת מאוד ברחב כזה. כשאת אומרת שנעשו הכשרות, שחולקו חומרים, בואי נפרט ונשמע, כי אנחנו כבר מדברים על אמנה שהיא חתומה כבר מעל לשנה, שנה וחצי משהו כזה, אם לא יותר. מה בדיוק נעשה?

אוקיי, אז כל אחד מהאיגודים מינה לו אחראית על התחום של הטרדות מיניות שהיא ממונה אבל לא ממונה במובן של מי שבודקת את התלונות אלא מי שאחראית על הנושא בתוך האיגוד, מי שאחראית לקבל לפעמים את הפניות ולהפנות, מי שאחראית על המניעה בתוך האיגוד שלה. אז כל אחד מהאיגודים המקצועיים שחתומים על האמנה כבר מינה לו אחראית כזאת. בנוסף, הסעיף הראשון של האמנה באמת אומר למנות ממונה כללית חיצונית אז זה המינוי שלי שנעשה בשלב הזה.

המשך הדרך היה באמת לנסות ולברר איך המודל הזה עובד ולנסות להטמיע אותו ברמה של אחראיות. אז הייתה הכשרה, היו כמה מפגשים, שני מפגשים, אחד מפגש של חשיבה ומפגש של למידה על הנושא הזה, יום שלם שנעשה, כל אחת מהאחראיות עברה בעצם הכשרה על התחום של הטרדה מינית, על סמכויות הטיפול, על מה זה הטרדה מינית, דיברנו על כל הרצף, עברנו על החוק.

כל הדברים האלה נעשו ברמה של אחראיות בתוך האיגודים. ימי למידה מהסוג הזה. חוץ מזה נעשה יום למידה או פאנל, ערב שניסה לעורר את המודעות לדבר הזה. התקיימה הרצאה על החוק שאליה הוזמנו כל מיני עובדים מכל האיגודים שחברים באמנה. היה יום, ערב הסברה, על הדבר הזה. וחוצמזה יש הרבה פעילות שנעשית שאת חלקה אני אשמח שטל אולי תוכל לספר עליה ולהרחיב על מה שנעשה ביום יום.

כי מה שאני יכולה כן להגיד שקורה בשלב הזה זה באמת הניסיון להטמיע את זה שיש אמנה ואת הטיפול והניסיון להביא את זה למודעות בשטח על ידי כל מיני הסברות וחומרים וגם הכשרה על הרצאות בדבר הזה. איגוד המפיקים עדיין לא חתום, עדיין לא הצטרף בצורה רשמית לדבר הזה. כן יש שיח עם מפיקים בפני עצמם, עם כל מיני מפיקים - - -

יש סיבה למה לא הצטרפו, מה מונע מהם?

אפשר לשאול אותם.

אוקיי. אני מבינה ש- - -

אני פה בגלל ועדת קיש, שמעתי שיש את הדיון הזה אז חשבתי שזאת הזדמנות טובה לבוא קודם כל להגיד שאיגוד המפיקים תמיד, מן הסתם, כמובן, נגד הטרדות וחושב שצריכה להיות האמנה וחושב שהדבר הזה צריך להעשות בהסכמה עם האיגודים. מכוון שהמפיק בתוך האמנה יש לו תפקיד אחר ואני מזכיר שהיושבת ראש שלנו של האיגוד שהיא זאת שמובילה את המהלך הזה היא, יפעת פסטלניק, היא אישה, היא לא גבר, היא חושבת או עמדתה היא שצריך לשבת, להתכנס, לדבר על הדברים.

יש עניינים משפטיים ששמים את המפיק במקום שכנראה הוא לא יכול להיות בו או חוקית יש בעיות מסויימות. לעצם העניין, איגוד המפיקים מאוד ישמח להצטרף לאמנה, אנחנו לא רואים שום בעיה בעניין הזה, להיפך, אנחנו חושבים שצריך לקדם את זה - - -

האמנה הועברה אליכם כמה שנים לתגובות - - -

אני אמרתי, אפשר לעשות כל מיני דברים, ואפשר גם להתקדם. ואני אומר פה שאיגוד המפיקים מאוד רוצה להיות חלק מזה, הוא רוצה שהדבר הזה יקרה בהבנה הדדית, לשבת עם יפעת, אתן או מי שמארגן את זה, לשבת עם יפעת ולהגיע לעמק השווה. כל הספינים וכל העניינים שיש מפיקים שהם לא מטרידים ומפיקים שהם כן מטרידים, באמת, בואו נניח לזה. בוא נניח למפיקים העצמאים שחותמים על האמנה הזאת מהצד.

אני מבינה שהיה קשר מקודם בנושא הזה עם איגוד המפיקים והייתה התנגדות, כלומר, אתם שומעות גישה אחרת - - -

אין שום התנגדות, אנחנו מבקשים שינויים מסוימים כי המפיק יש לו תפקיד מסוים, הוא לא כמו עוד אחד מה- - -

- - -

חבר'ה, אני מאוד מבינה שאתם פעם ראשונה אצלי בדיון אז אני אגיד לכם שזה לא הולך ככה אצלי. אני שומעת עכשיו שבהתחלה שמעתי שאין לכם שום התנגדות, אתם רוצים להצטרף, הבנתי שהיו, כנראה, גישושים וקשר ובדיקה. אבל אני הבנתי במשפט השני שאתם חושבים שצריך לעשות שינויים בתוך האמנה כדי שתותאם לתפקיד של המפיק שאתם חושבים שהוא לא ממש מתאים באמנה.

שוב, אני רק רוצה, אני באתי הנה, שוב, אני לא מעורה באמת בפרטים, אני בישיבות הנהלה, אני לא מעורה ממש בפרטים - - -

אבל אני בטוחה שלפני שנכנסת קיבלת קצת תדרוך מה העמדה, איפה אנחנו - - -

האמת, בעין צדקי, שום דבר. את לא מכירה אותי, אני שמח לראות - - -

אז אני גם יכולה להבין שהצרה של - - -

אני מצטער שיפעת לא פה, אני מצטער שיושבת הראש שלנו לא פה.

לא פה כי היא לא חתומה.

למה זה שייך אם היא חתמה או לא?

זה שייך מאוד.

היא הוזמנה אני מקווה.

הוזמנה.

אני מבקשת, תשמעו, אני בדרך כלל, אפשר להמשיך כאילו להתגושש ואפשר לנסות להתקדם קצת. אני בדרך כלל אוהבת להתקדם קדימה. אז אני מבינה שאדוני התעניין בישיבה והגיע לישיבה. השאלה היא האם ההצהרה שלך שהאיגוד כן מעוניין לחתום ורוצה לחתום היא הצהרה שהאיגוד עומד מאחוריה או דעתך האישית.

עומד מאחוריה.

אני מבינה שהצעד השני הוא שאתם חושבים שצריך לעשות איזשהו שינוי בנוסחים ששייכים או קשורים לתפקיד המפיק, כן?

נכון.

האם הוגשו השינויים האלה, האם דיברתם עם הצדדים האחרים על השינויים שאתם רוצים, לפחות עם משרד התרבות? אני רק אשמע אם יש תשובה ואז אני אבקש שתגיבי.

כפי שאמרתי אני לא באמת מעורה בעניין הזה והייתי מאוד שמח לתת תשובות אבל אני באתי הנה ביוזמתי כרגע - - -

אוקיי, אז בוא נשמע מישהי שכנראה הייתה חלק מהגשרים - - - בטח שאני חושבת שהיא חשובה וצריך לקחת אותה ולהפוך אותה לא להצהרת כוונות אלא לחתימה אמיתית אז זה מה שאני חותרת. אבל אני מבינה שגברת אתי כהן, מרכזת קולנוע בכירה, משרד התרבות והספורט, שגברתי היית חלק מהתדיינות הזו.

חלק גם מהכנס שארגנו בזמנו בסימנטק בירושלים - - -

שנכחתי בו.

שנכחת בו, נכון. וגם אחרי זה עשינו ניסיון של גישור בתוך המשרד מול איגוד המפיקים ושחקנים והבמאים. אני לא רואה את הנציגים שלהם פה וזה חבל כי הם היו חלק מאוד דומיננטי - - -

איגוד הבמאים - - - שני איגודים שונים.

שח"ם לא כאן.

שח"ם התנצלו מראש, היושבת ראש, שהיא לא תגיע.

הוא היה שחקן ראשי מאוד בכל ההובלה.

שח"ם ממש אלה שפרצו את הדרך.

אנחנו ניסינו לעשות ניסיון גישור וקיימנו לפחות שלוש פגישות במשרד עם כולם, עם שניים ועם שלושה וניסינו ליצור מצב של כן להגיע לידי עמק השווה ולצערי - - -

על מה המחלוקות?

המחלוקות בעיקר על הנושא של למנות, עד כמה שאני הבנתי בתוך כל הגישור הזה, ניסיון לגישור יחד עם ראש מנהל תרבות, גם הייתה מעורבת בזה, אחת המחלוקות העיקריות שיפעת עדכנה אותי, ניסו למנות, ביקשו ממפיק שיהפוך להיות השוטר - - -

מעביד.

נקרא לזה מעביד, בדיוק, של אותה - - -

על זה כל המחלוקת.

הרי הפקת סרט מתחילה ומסתיימת בשלב מסוים וניסו לבקש או ליצור שהמפיק יהיה המעביד של אותה ההפקה וימנה ממונה מטעמו לנושא של - - -

ויהיה זה שיחליט - - - או לא.

הבעיה העיקרית שאין מעביד מכוח החוק.

בהקשר של - - - אני רוצה - - -

המפיק בהפקה הוא לא בעל הסמכות?

בכל חוזה שיש לי שאני עושה עם כל - - - המפיק, אין יחסי עובד מעביד כי מדובר בפרילנסרים, מדובר בהתכנסות לשם פרוייקט מסוים ואחר כך זה - - - העובדה שהמעביד נכנס לתוך האמנה, עכשיו כשאתי אומרת אז אני זוכר כי היה דיונים אצלנו לא פעם, שאנחנו מכריזים שאנחנו המעביד זה שם אותנו בבעיה במקום אחר לגמרי, לא קשור - - -

זה לא מדוייק אבל.

קשור לעניין של מעביד, האם אנחנו מעבידים. כי בכל חוזה שאי פעם מישהו מכם חתם כתוב שאין יחסי עובד מעביד כי זה פרלינס, זה לא אומר - - -

חוזה לא תקף, ברור שיש יחסי עובד מעביד - - -

אין, אין, אין בתחום שלנו, לא, זה לא אומר - - -

זה מה שניסיתי להסביר - - -

זה לא אומר שאין - - -

לכן האמנה לא אומרת - - -

זה לא אומר שאין לנו יכולת להשפיע, זה לא אומר את זה, זה רק אומר שהמילה מעביד היא מילה מאוד קשה כי משפיעה - - -

לכן המילה הזאת לא באמנה.

לא, ליאת, את מכירה אותי, אני לא אוהבת התפרצויות. אני רוצה לנווט את הדיון הזה כדי שנגיע לאנשהו. אצלנו בוועדה גם כן קיימנו דיונים שקשורים לחברות משכנות ועובדים של קבלן שלוקח את כל הנושא של שיפוצים ואז העובד של הקבלן ההוא נכנס לדירה ואז הוא פוגע באחת הנשים. עכשיו, אין יחסי עובד מעביד בין קבלן השיפוצים לבין החברה המשכנת, אין יחסי עובד מעביד בין העובד הזה לבין החברה המשכנת. אבל אני תמיד אומרת, בעניין של הטרדות מיניות יש את האחריות המשפטית שהולכת לפי החוק ואנחנו נקרא את הטקסט ונגיד אוקיי, פה יש עליי אחריות משפטית, שם אין. אבל יש את האחריות המוסרית שהיא בעיניי הרבה יותר חשובה. ובכדי למלא את האחריות המוסרית תמיד מוצאים דרכים ומחפשים דרך שאולי החוק בינתיים לא הכיר - - -

זה כמו - - -

כי להתקדם צריך להוריד את המוקשים האלה שאולי מפריעים.

אוקיי, אז צריך להוריד את המוקשים האלה. אני הבנתי שהמוקשים האלה, היה ניסיון להוריד אותם, הייתה התעקשות מצד אחד. אני חושבת שאפשר לבנות מודלים אחרים ואני מבינה מפה שיש התחייבות מאיגוד המפיקים בתיווך, ואני תיכף אכניס עוד גורם לנושא הזה, שהוא איגוד מרכזי הסיוע שבעבר בעצם עמד מאחורי וסייע לחברת הכנסת מיכל רוזין כדי ליצור את האמנה הזו, להשלים את המלאכה באמנה שיצרתם.

אני ארצה לשמוע מאורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אבל לא רק התייחסות לסוגייה הזו של איך אפשר להרחיב או לבנות איזשהו מבנה שהוא גם בא לענות על האחריות המוסרית של - - - ואיך אפשר שהאיגוד אכן יצטרף. אני מבינה שאתם הייתם גם בהתחלה חלק מהשיח של להחתים וגם אם יש לך מה לעדכן בעניין האמנה, בבקשה גברתי.

אני רוצה קודם כל לברך אותך וגם את מיכל רוזין ואני אפילו כתבתי לפני שאת אמרת שבאמת האמנה הזאת הייתה פריצת דרך חשיבתית לפני Me too ועל זה באמת אתן ראויות לברכה ומיכל שילדה את הפרוייקט הזה.

אין ספק שאני רואה כאן את כל הנשים מכל האיגודים זה מרשים לראות שחלק מהשינוי החברתי קורה בגלל המודעות הנשית. אבל אני מתייחסת גם לדבריך, צריכים נשים עם תודעה. זה לא אומר שאם את אישה בהכרח יש לך תודעה לשינוי הנושא ואני שמחה מצד אחד שבאת אבל מצד שני - - -

אני חושב ש- - - אני מכיר אותה באופן אישי - - -

אפשר להגיד ואפשר לבקש לענות על זה אבל לא להתפרץ. רק חברי כנסת מתפרצים.

איך זה קרה, תסבירי לי?

יש לנו זכות, אנחנו נציגי ציבור, אנחנו בבית, במשכן שאנחנו עובדים בו אז עושים לנו הנחות.

אני אמשיך. אני כן חושבת שזה משמעותי ואני רואה את זה בהרבה מאוד דיונים שמירב הקהל הוא נשי ושוב, היה כן צריך לבוא ולבוא ולהערך לדיון הזה כי הוא דיון מאוד מאוד משמעותי שמשפיע על המון המון, מאות, אלפי עובדות וגם עובדים. גם גברים מוטרדים מינית וגם נשים ואני כן חושבת שאיגוד המפיקים, עכשיו, בעיקר אחרי פרשת הארווי ויינשטיין, it goes without saying, אין בכלל מה לומר, זו מחוייבות מוסרית אדירה. הסתכלתי על התאריך שבו היה הכנס להשקת האמנה שהיה ב-9 בספטמבר 2016, עבר דיי הרבה זמן, שנה וחצי, וחייבים להתקדם. אנחנו כמובן נשמח באיגוד מרכזי הסיוע לתת את כל התמיכה המשפטית ולעזור במה שניתן שגם אתם תהיו חלק מהאמנה.

אני רוצה רק לשאול כמה שאלות ככה פרקטיות גם מ- - - אולי אני אגיד עוד הערה, גם תובנה ארגונית, אין ספק שמצד אחד החוק למניעת הטרדה מינית יצר מהפכה אדירה אבל במהפכה הזאת יש הרבה ואקומים ואמנות מותאמות לצרכים ייעודיים של ארגון הן כלי מעולה לפתרון הבעיות.

מה שאותי מעניין איך זה קורה בשטח, כמה שאלות פרקטיות. כששחקנית מועסקת על ידי גורם, בימאי, מאפרת, איך הם יודעים על האמנה מעבר לכינוסים שעשיתם. כי בסופו של דבר זה נמדד בחיים הקטנים. שוכרים מישהי לעבודה למשך חודשיים, איך המישהי או מישהו יודעים מה קורה ואיך הם מקבלים את הגיבוי שהם יכולים להתלונן. כי אנחנו יודעים שיש תהליך של הטמעה שלוקח זמן ואז אנחנו מצפים מהניסיון הרב שלנו באיגוד, שתהיה עלייה בתלונות ומתישהו תהיה ירידה. אבל אני מבינה שעוד לא הגעתם לעלייה כי כנראה אין עדיין - - - זה מאוד מעניין אותי מה נעשה יותר ברזולוציה.

אוקיי. אנחנו תיכף נפנה לאחראיות של האיגודים ונשמע מה נעשה. אבל באמת זאת שאלה מאוד מרכזית איך יכול להיות ששנה וחצי עוד לא היו תלונות.

יסמין, את החברה בוועד מנהל, פורום היוצרים הדוקומנטרים.

שינינו את שמינו כדי לכלול גם גברים וגם נשים ומהיום הפורום הדוקומנטרי בישראל. אני גם בוועד המנהל - - -

את יודעת שהפוליטיקלי קורקט בוועדה הזו להגיד לכלול את כל המגדרים. לא רק גברים ונשים. יש כאלה שמגדירים את עצמם משהו אחר.

צודקת, יש את אלה באמצע. גם בפורום הקולנועניות זה כובע נוסף שלי. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. קודם כל לענות לאורית - חלק ממה שנעשה בשטח זה נגיד אני עכשיו מביימת איזשהו פרוייקט שנערך בכמה חדרי עריכה, יש משהו מאוד מאוד משמח בלהכנס ולראות בבית הפוסט את האמנה הזאת תלויה ישר בכניסה. אז גם אם נכנס מישהו שיש לו, אולי הוא לא יודע אם זו הטרדה או לא הטרדה או ככה או אחרת, בוא נגיד, יש איזה אלרט. שבעיניי זה נכון וזה טוב ויש המון שיחות שקורות על סטים. זה מעורר את כל - - -

גם צריך לזכור שגם הנשים או הגברים שעלולים להיות מוטרדים גם הם רואים את זה וזה מקנה להם גם את המקום של, הנה, יש פה הכרה לנושא.

עכשיו זה לא נמצא בכל בתי הפוסט, בגלל שאני עובדת בכמה במקביל אז אני אומרת, יש כאלה שזה ישנם יש כאלה שלא. בתי פוסט זה בתי עריכה, זה הסוף של התהליך של היצירה של הסרט. עשרות חדרים. זה פשוט מקומות שבהם קל יותר להנכיח את הדבר הזה בגלל שאנשים באים למקום מסויים, עובדים בו ואז הולכים ובאים כל יום. על סטים זה יותר מורכב כי הרבה מזה זה לא אולפנים בהכרח כמו נגיד אולפני הרצליה או אולפני חדשות שאתן אולי מכירות אלא בלוקיישנים. עשינו לפני כמה חודשים באיגוד הבמאים, יצאו צוותים גם מפורום הקולנועניות, גם מהבמאים - - -

אקט עושים את זה עם כל הפקה שהם הולכים ותולים - - -

כל הפקה שיוצאת הולכים ותולים בחדר איפור. עצם ההגעה שלהם לסט זה כבר מסמל משהו. אני לא סוציולוגית אז אני לא יודעת לנתח למה עוד לא הגיעו ההטרדות.

השאלה שלי - - -

התלונות. ההטרדות הגיעו.

הטרדות קיימות. השאלה שלי האם חשבתן, אני בטוחה שאפילו אם זה פרילנסריות אבל חותמים איזשהו חוזה לא?

כן.

האם אתם הוספתם משהו - - - סיימת יסמין?

לא, יש לי עוד כמה נקודות אם אפשר.

אז אחר כך אני אקבל תשובה על השאלה שלי.

אני יכולה לומר שבחוזים שאני חתמתי בשנה האחרונה לא היה סעיף שקשור לזה אבל אני אשמח לשמוע כי אין לי מושג.

אני רוצה רגע להתייחס לשלוש נקודות. אחת זה להבין את החשיבות והמשמעות של שיפור המצב של היחס לנשים במרחב העבודה דווקא בתקשורת במובן הרחב של המילה. זאת אומרת גם קולנוע, גם טלוויזיה, גם חדשות. צריך להבין שההתייחסות לנשים בתעשייה הזאת משפיעה באופן ישיר על הדימויים של נשים שאתם רואים על המסך, ולכן המעגל הוא הולך ומתרחב.

העובדה שהיום יש חיבור בין האמנה שלנו לבין הגל של Me too שמגיע מארצות הברית זה חיבור מושלם מהבחינה הזאת. זאת אומרת, יש חשיבות בלפתור את המצב הזה בתעשייה הקטנה שלנו כי זה מקור לשיפור בעוד מקומות. מכאן זה יגיע לעוד מקומות. ככל שייצאו נשים יותר מפורסמות, ובגלל זה שח"ם כל כך חשובים ובגלל זה זה התחיל משם, ברגע שנשים שנתפסות כנשים עם כוח ידברו ויגידו זה קרה גם לי זה יגיע לאחרונת עוזרות ההפקה או - - -

לא בהכרח, זה יתן דחיפה לנושא אבל מה שאישה חזקה, מפורסמת, עשירה יכולה להרשות לעצמה לא בהכרח אישה מוחלשת יכולה. זה לוקח המון זמן.

זה לוקח זמן. ולכן החשיבות של החתימה של איגוד המפיקות והמפיקים על האמנה הזאת. אני חייבת לומר, אסף, שיש משהו נורא נורא מקומם בעמדה שלך. לשבת פה אחרי שנתיים פלוס שבאמת כל מי שהייתה מעורבת בדבר הזה מנסה מכל הזוויות האפשריות בטוב, בפחות טוב, בככה ובככה שאיגוד המפיקים יבוא אל השולחן ויחתום על הדבר הזה לבוא ולהגיד אנחנו רק רוצים יש בזה איזשהי - - - או לדבר אפילו, לא היו פגישות. יש בזה איזשהי התממות מסויימת שקצת - - -

לא היו פגישות עד עכשיו?

היו בהתחלת הדרך.

נקבעו פגישות ובוטלו אחת אחרי השנייה. לא הייתה שום התייחסות, אני אומרת את זה גם מתוך ההנהלה של הפורום הדוקומנטרי, ואסנת טרבלסי שהיא יו"ר הפורום שהיא זאת שהייתה בקשר עם יפעת באיגוד שלכם וגם חגית - - -

לכן זה לא משהו מהותי שהם לא מסכימים עליו - - -

אם אני בא הנה זה אומר שאני רוצה לקדם את זה - - -

אנחנו מעריכות, אנחנו מנסות להבין איפה הבעיה אז תן לנו רגע לנסות להבין איפה הבעיה.

אני ממש, אני אומרת הנוכחות שלכן, חברות הכנסת, מאוד מאוד חשובה פה. כי אם אתן תוכלו להביא אותם אל השולחן ושהם יגידו מה מפריע להם. אנחנו פתוחות לשמוע, לראות מה צריך לשנות, איך לנסח את זה. יש חשיבות עצומה לזה שהם - - -

זה לא במקרה שאני שאלתי בצורה הכי ברורה האם פעם איגוד המפיקים הגיש את הטענות שלו והבקשות שלו לשינוי.

לא. שום הערות לא הועברו למרות כל הניסיונות - - -

גם לא בפגישות הגישור עם משרד התרבות?

יש לציין שאסף לא היה בלופ הזה.

הערות כתובות לא הועברו אף פעם.

לא היו שום הערות, אתי?

לא כתובות אלא בפגישות עצמן שנערכו אז עלה הנושא. הטענה העיקרית בעיקר הייתה הנושא הזה של להפוך את המפיק למעביד. אנחנו לא לקחנו - - -

אסור להגיד כבר מעביד, לפי החוק זה מעסיק, נחמן שי שינה את החוק.

אוקיי, אז מעסיק אנחנו לא - - - אני חושב שצריך לעשות כל ניסיון להגיע למקום. ואני חושב שאם אתם מכירים את הטענות - - -

שנייה- - -

- - - אני שם את עצמי במקום שאני חושב - - -

אני מבקשת עכשיו תפסיקו את השיח הזה. אני ממש לא רוצה להכנס עכשיו לכל מיני האשמות או סיטואציה של - - - אני מבינה שהתקיימו ישיבות עם משרד התרבות נכון?

כן כן.

נכחו בהן רק איגוד המפיקים?

בפגישה אחת נכחו שלושת האיגודים - - - בישיבה אחת הראשונה נכחו איגוד הבמאים והבמאיות, איגוד שח"ם ואיגוד המפיקים.

אז התקיימה לפחות ישיבה אחת בנוכחות כל הגורמים ושם עלו הטענות של המפיקים.

כן.

אחר כך אתם, כמשרד, אני מבינה, המשכתם את הקשר איתם בלי הנוכחות של האחרים?

כל אחד בנפרד.

כל אחד בנפרד. אוקיי. התבררה התמונה לפחות בקטע הזה, איפה התנהלו הישיבות. עכשיו, מה מתכוון משרד התרבות לעשות אם אתם שמתם את עצמכם כמגשר, מה אתם מתכוונים לעשות כי אל תשכחו גם שאתם הרגולטור. כלומר יש לכם אמירה מאוד ברורה, כמו שלמשרד הבריאות ולמשרד השיכון לאחר הדיונים שעשיתי הייתה להם אמירה, האם אתם מתכוונים עכשיו ולאחר ההצהרה שאכן הם רוצים ורק יש להם איזשהן בעיות לקיים עוד ישיבה או לפחות אני לא יודעת, איך ממשיכים הלאה? מה אתם רוצים לעשות? וזה למשרד התרבות.

אני בהחלט יכולה להתחייב לנסות לכנס אותם שוב ביחד ולנסות לשמוע ולראות איך ניתן כן לגשר - - - בין הצדדים ולשמוע את ההצעות של איגוד המפיקים מה כן הם רוצים לשנות.

אני מציעה גם כן שאיגוד מרכזי הסיוע אולי יצטרף. אני בטוחה שעם הזמן, אתם עזרתם לנו גם עם החברות המשכנות כדי לפתח את הקוד שם ואת ההוראות - - -

אבל עאידה זה נפתר כבר. המילה עובד מעביד לא באמנה.

יש עוד הערה - - -

לא, יש כאן משהו לא נכון פשוט שנאמר. אני חייבת לעצור, זה פשוט כבר מזמן לא השאלה. מה שהם אומרים זה היה באמת משהו שתקע לפני הרבה גלגולים. אנחנו פשוט מדברים פה על עובדות לא נכונות. המילה עובד ומעביד בכלל לא נמצאת באמנה. האמנה בכלל, בדיוק בשביל לפתח מודל אחר כמו שאת אומרת החברות המשכנות, נוצר מודל אחר שמדבר על הסמכות היחידה של מפיקים פה בהקשר הזה היא ליידע בחוזים שמתקשרים על קיומה של ממונה כללית, לתת זכויות. לא מתייחסים אליהם בשום צורה כיחסי עובד מעביד, ולכן גם רק בגלל זה נבחרה ממונה חיצונית מכל התעשייה כדי שזה לא יהיה מעביד מטעם שבאיזשהו אופן מציג אותו כעובד מעביד. אז זאת כבר מזמן לא השאלה. האמנה עונה על - - -

אבל בסדר, בסדר - - -

לא, פשוט יש כאן חוסר עדכון. זה לא זה עכשיו כאן, זה עומד לא על יחסי עובד ומעביד - - -

אז על מה עומד?

טל ארדיטי

חוסר תקשורת, זה הכל. וכמו שאסף אומר אפשר להפסיק להתעסק בלמה לא הצלחנו - - - אם אתה שלא היית בלופ בפעם הקודמת לוקח אחריות לייצר פגישה ולנסות - - -

אני אומר שאני רוצה לנסות להגיע לשם.

מאוד קשה לי עם מה שאני שומעת כי מצד אחד נאמר שהייתה ישיבה אחת שבה עלו הטענות. עכשיו באים ומשרד התרבות שהיה חלק מזה סיפרה מה שסיפרה, אתן אומרות, מהצד שלכן, שלא קיימתן פגישות עם איגוד המפיקים - -

אבל היו שיחות והועברו - - -

- - אבל מצד שני אתן יודעות שזאת לא הבעיה ויש לכן את מה שאתן אמרתן על הניתוח שלכן מה הבעיה העומדת. אז אני פשוט מאוד מה שהצעתי פה, והיה כדאי לברך עליו, שאתם כן תשבו ביחד, שחוסר התקשורת שהיה קיים עד עכשיו לא ימשיך להתקיים. אתם תקיימו ישיבה עם גורמים שיכולים לגשר על העמדות השונות כדי להגיע לאיזשהו פתרון. ואני אבקש ככה, שמשרד התרבות יקח אחריות כי כן הם צריכים לקחת אחריות ולכנס פגישה כזו. מה לא? מה לא?

אני רוצה להגיד משהו אם אפשר. אני חושב שמשרד התרבות עשה מה שהוא עשה, זה יוזמה מבורכת. יש פה עוד משרדים, דרך אגב, משרד התרבות, אנחנו עכשיו באים למשרד התקשורת, רוב האנשים פה עובדים במשרד התקשורת. זה מעורבב. אני חושב שהיוזמה הזאת מבורכת, אני מציע או מבקש בוא ננסה לעשות את זה בעצמנו. אנחנו מספיק עשינו המון דברים ואם לא נצליח - - - כי פעם שעברה, אני לא צריך להגיד אבל פעם שעברה אם אפשר להגיד למה זה קרה, התקשורת אשמה. אני לא אפרט. התקשורת אשמה, לא אף אחד מה - - -

תמיד התקשורת אשמה, ברור.

לא זה עיתון הארץ, התפוצץ, האשימו, היו דברים מיותרים שלא - - - לא משנה, אני אומר, בוא ננסה בלי מתווכים.

אבל אני מבינה שהתקדמתם - - -

אז אני שמח. אני אמרתי מראש ואני מתנצל ואנחנו גם חייבים - - - אני כן רוצה להגיד משהו שהוא לא קשור - - -

סליחה, סליחה. אני מבינה שאתה חושב שלא משרד התרבות ואתם תעשו את זה בעצמכם. עד עכשיו אני לא ראיתי שעשיתם את זה בעצמכם. בסופו של דבר אני אסכם את הדיון ואני אמליץ ואני חושבת שאני הולכת להמליץ בצורה הכי ברורה שמשרד התרבות - - - אוקיי, אני מוכנה לקיים, אתם יודעים מה, אני מוכנה לקיים פגישת עבודה פה, לא ישיבת ועדה אלא פגישת עבודה שאני אנהל אותה כדי לפתור פעם אחת ולתמיד אבל אז איגוד המפיקים חייב להגיע לישיבה הזו עם ממש הצעה קונקרטית מה אתם חושבים שכדאי - - - פגישת עבודה פה, אני אעשה אותה.

אז אני מציע שנעשה פגישות מקדימות וננסה להגיע למשהו נבוא.

נעשה פגישה מקדימה ונגיע - - -

תני לנו לעשות כמה פגישות מקדימות ולהגיע הנה - - - אנחנו בעד.

תשמע, היה לכם שנה וחצי. אני אזמן את הפגישה הזו, תודה רבה.

אני רק רוצה להגיד שאני יושב פה עכשיו עם ליאור אני מרגיש מוחלש סוף סוף.

מצויין, טוב לדעת, ככה תתחבר לצד הנשי שלך. בבקשה.

אני רק רוצה להגיד שבזמנו כשאנחנו ביקשנו את ההערות של איגוד המפיקים על האמנה, גם המלאה וגם הפוסט אסף לא היה בלופ הזה אז טוב שאתה פה עכשיו וטוב שאתה יכול לעזור לנו לגרום לדברים האלה לקרות. אנחנו במשך הרבה זמן ביקשנו הערות, רצינו לדבר, רצינו להבין מה לא טוב, איך כדאי לנסח מחדש, איך אפשר לעשות מחדש שינויים כדי שגם אתם תהיו חתומים על האמנה הזאת ולא קיבלנו הערה או מוכנות לפגישה אפילו פעם אחת. אז זה לא בסדר וכמו שאתה אומר עכשיו לא נסתכל על מה שהיה, נסתכל על מה שהולך לקרות ואין בעיה ואנחנו נקיים פגישה. אני גם לא חושבת שחייבים לעשות את הפגישה הזאת במסגרת הזאת, למרות שבנדיבותך הצעת. אני חושבת שאם אסף - - -

חייבים אחרת זה יתמסמס.

לא, אפשר להגיע - - -

אני מבקשת, סליחה, סליחה, מה שאני אסכם אני אסכם. בואי לא תנהלו את המשא ומתן עכשיו. אני שאלתי שאלה מאוד פשוט בעניין הסכמי העבודה. בוא נשחרר אותם ונתכנס לדיון שלנו.

לגבי הסכמי עבודה - חלק מהמפיקים שקיימים היום בשוק כבר מחילים איזשהו נספח שנוגע להטרדות מיניות ותוך כל הסכם עבודה שהם מבקשים מהעובדים שעובדים איתם לחתום עליו. זה לא כולם. אנחנו פנינו, אנחנו הוצאנו פנייה מאיגוד הבמאיות והבמאים למשהו כמו מאה ומשהו מפיקים ומשרדי הפקה שונים שיחילו איזשהו נספח. אנחנו דרך אגב פנינו אליהם בבקשה, אמרנו להם יש לנו נספח בשבילכם לדוגמה שאתם יכולים פשוט לקחת אותו ולהשתמש בו ואם זה לא מתאים לכם אתם יכולים גם לייצר איזשהו נספח משלכם, להתייעץ בנו, להתייעץ באנשים המקצועיים שעובדים איתנו. מעט מאוד מפיקים הרימו את הכפפה - - -

טל סליחה, אני חושבת שכדאי לציין שלא כל המפיקים חברים באיגוד המפיקים.

לא, לא, אנחנו גם לא שלחנו את הבקשה רק למפיקים שחברים באיגוד המפיקים. אני גם לא חושבת שמי שאחראי ל - - - אני חושבת שכל המפיקים צריכים לקחת חלק בדבר הזה ולא רק מפיקים שחברים באיגוד המפיקים. בקיצור אנחנו על זה, אנחנו מנסים לעשות כמה שיותר, אני מנסה לעשות כמה שיותר Follow up במיילים ובטלפונים ובמה שאני רק יכולה לעשות כדי לגרום למפיקים לאמץ את הדבר הזה ולהוסיף נספח כזה. והאמנה, ברגע שבאמת יהיה לנו איזשהו קשר בזכותכם אולי עם האיגוד כאיגוד אנחנו נשמח להתקדם שם.

אם אני יכולה להציע משהו - - -

לא, לא, שנייה, סליחה. אני עוד לא שמעתי מאקט, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, לילך זילברברג, בבקשה גברתי.

בגדול טל דיי סיכמה את העניינים של הפעילות מאחורה בעניינים של ההסכמים וההכנסה של הסעיפים האלה בהסכמים בינינו לבין המפיקים, לבינם לבין המפיקים. אני יכולה להגיד שהפעילות שלי יותר בשטח, זאת אומרת להגיע לסטים ולתלות את האמנה ולוודא שהיא נמצאת בכל חדר הלבשה, כל חדר איפור, בפינת קפה, בכל פינה. אנחנו גם מעלים, אני מצלמת את זה, מעלה את זה לפוסטים, להכניס את זה שיראו את זה בכל מקום - - -

יש שם טלפון למי לפנות?

בהחלט. יש לנו מן פוסטר כזה עם הטלפונים של כל הנציגות כולל של ליאת, כולל שלנו, של כל האיגודים.

זה עותק של הפוסטר המקוצר.

אני חושבת שדבר כזה, ואנחנו תולים את זה בגדול ויפה וצבעוני, ברגע שיש דבר כזה תלוי לבנאדם מול הפנים זה איכשהו מנטרל קצת את האינטימיות הזאת. אתן לא כל כך מכירות אבל לפעמים חדר הלבשה הוא סוג של קרון רכב כזה, משאית או משהו מאוד אינטימי שנמצאת בו מלבישה ושחקן וזהו. אז משהו כזה בתוך הפרצוף נותן קצת בקטע של המניעה.

אני מאוד מאמינה בעצם זה שאת שמה את השלט בעיניים זה גורם קודם כל למודעות של נשים ולמקום של, אוקיי, אני יכולה לדבר על זה, זה בסדר, זה מקום שמותר להעלות את זה, יש מודעות, וגם כמובן לפוגעים. כי מי שהוא פוגע סדרתי ופוגע הוא ינסה לפגוע בכל מקרה אבל מי שבוא נגיד, עלול לטעות זה יכול אולי להרתיע.

מה שמטריד אותי זה למשל כשאנחנו סוף סוף הצלחנו גם אחרי שנתיים להביא את זה לכך שמשרד התחבורה יתלה באוטובוסים את אותו שלט מדהים שאומר אם נפגעת את יכולה לגשת. הייתה הצפה אחר כך. הייתה הצפה גם של פניות לנהגים, גם של עצירת אוטובוסים - - -

אבל זה מישהו זר, זה עדיין דינמיקה מאוד שונה.

רגע, בסדר, אני יודעת ליאת, את יודעת שאני יודעת. ועדיין אני שואלת האם בכל זאת אחרי שפתאום היה מהלך כזה של תליית שלטים וממונה וזה וזה, למה אנחנו לא רואים יותר תלונות או האם אתם קיבלתם טלפונים? הטלפונים שלכם רשומים פה. אז בזמנכן כל אחת תוכל לענות לי על זה.

אמרו שלא היו תלונות.

אני רוצה להבין למה, אני שואלת שאלת המשך.

מאוד פשוט כי באוטובוס זה אנשים זרים פה זה אנשים שאת עובדת איתם. אני עוזרת במאי במקצועי, אני עובדת עם אנשים, אני מכירה אותם שנים. אנחנו באינטימיות מאוד גדולה בסטים בהמון סיטואציות. יש אווירת מילואימניקים כמו שתיארתם את זה כי אנחנו חבורה, כי אנחנו בצוות, אנחנו עובדים ביחד וכן, יש כל מיני סיטואציות שהן לא רגילות למקום עבודה. זה לא מקום עבודה סטנדרטי. כי אם אני רואה שחקן בתחתונים מסתובב על הסט ומתנשקים מולנו וכל מיני סיטואציות כאלה ואחרות אז זו לא אווירת עבודה רגילה.

וכשגם, וחבל שהם הלכו, כשיש סיטואציה שאני צריכה להתלונן ואני אומרת אם אני אתלונן אז יכול להיות שהמעסיק הזה באמתלה, כמו שאת תיארת, לא יעסיק אותי יותר ואנחנו נתקלים בזה לא רק בעניין של ההטרדות, אנחנו נתקלים בזה בכל דבר. אנשים מפחדים להגיד לאיגוד שלנו שהם הולכים לעבוד בהפקה שלא יגידו שהלשינו על ההפקה לאיגוד. יש פחד מוטמע - - -

אני חושבת שחלק מהפחד הזה אם רוצים לדבר על כל הנושא של חוסר ביטחון כלכלי של כל מי שעובד בתעשייה הזו זה חלק גדול גם כן מלדעת שאתה צריך לעבור כל פעם את המעבר הזה של להתקבל מחדש לעבודה. אנשים שיש להם יציבות, יש להם מצב של עבודה, ביטחון תעסוקתי והם קבועים וזה וחושבים מאה אלף פעם אם לא יחשבו עליהם כאלה שמפרים את האווירה הטובה בתוך מקום העבודה והם לא בעייתיים. אז איך זה עם נשים שיודעות שזה עלול לפגוע מאוד בביטחון הכלכלי שלהן, אני בטוחה שזה.

זה חלק מהסיבה.

אוקיי. אז - - -

איגודניקים באופן כללי, כל דבר שקשור לפעילות איגודית, כל דבר שקשור לפעילות שלנו להסדרת תנאים נחשב לכינוי גנאי. זאת אומרת, האנשי צוות אומרים לי, חד משמעית, אם אני אתפס כאיגודניק אני אכנס לרשימה השחורה של המפיק והוא לא יעבוד איתי.

אוקיי. אני חושבת שגם בגלל סוג העבודה שהוא לא תלוי במקום עבודה סדיר וזה לא מקום שאפשר להגיע אליו כל יום בבוקר ולצאת ממנו וההתפזרות הזו על פני כל המדינה אני חושבת שגם מקשה עליכן כאחראיות ואתן העליתן את הסוגיות של איך להגיע לכל עובד או עובדת וליידע אותו. אני חושבת שדווקא שם אפשר שמשרד התרבות יקח על עצמו אחריות בזה שיפרסם שקיימת אמנה כזו שהעובדים והעובדות יכולים לפנות ויש אחראים ואחראיות באיגודים השונים ולקבל על עצמו את האחריות להפיץ את השמועה - - -

זה לא יכול להיות בחוזה העבודה שמצורפת לזה האמנה?

זה מה שאנחנו מנסים לעשות.

זה מה שהן מנסות לעשות והאיגודים מנסים לעשות. אבל אני באה ואומרת יש משהו שהוא כלל ארצי, יש התפזרות שהן לא יכולות - - -

ברגע ש- - -

נשמח לכל שיווק ופרסום - - -

מה שאני מנסה לדחוף, אני סתם זורקת רעיון.

ברגע שהאמנה תהיה מוסכמת על כולם ולא יהיו התנגדויות פנימיות אז אפשר יהיה להתקדם - - -

בינתיים עד כמה שאני מבינה זה רק איגוד המפיקים.

הוא מאוד מרכזי.

- - -

בסדר, הכי מרכזי, שנייה, לפעמים קמפיינים הם לא רק לידע, אלא גם אמצעי לחץ, מה אני צריכה להגיד יותר מזה.

ליאור אלפנט, בבקשה.

אז קודם כל תודה, אני יושבת ראש פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל. אנחנו בעצם לא איגוד מקצועי כמו איגוד הבמאיות והבמאים ואנחנו היינו חלק מהכתיבה של האמנה ובעצם אנחנו קיימות כבר זמן לא מועט, שש שנים.

אני רוצה להתייחס למה שאמרנו לגבי באמת העובדה שלא מתלוננות שברור לכולן, לכל מי שיושבת פה, שזה לא בגלל שאין הטרדות, ברוך השם יש. אבל אני חושבת שאני בתור מי שכבר כמה שנים בפורום הזה, נשים כן באות אליי, מדברות איתי. הן לא מגיעות לאיגודים, אני כמובן מפנה אותן לאיגודים או שאני עושה עוד הרבה דברים שאני עושה. אבל אני חושבת שאולי צריך לחשוב ביחד, אין לי פתרון, אני רוצה להעלות כי אני כן יודעת שכשיש אווירה שהיא בטוחה, שאפשר לבוא ולדבר אז הן באות.

ואני חושבת שאחד הדברים שאני שמה לב אליהם כשהן באות אליי זה שההטרדה המינית היא כמובן קיימת אבל היא חלק מחסם מאוד מאוד גדול שהוא יחס כולל על הסט. המקרה של ההטרדה קיים אבל הוא תמיד מגיע יחד עם עוד משהו כמו שבאמת נאמר פה, כמו חוסר ביטחון כלכלי וגם כמו שראינו פשוט יחס של אנשים אחרים שעומדים על הסט, עובדים יחד איתה.

אני חושבת שצריך להבין שהאמנה, שאני מברכת עליה והיא מדהימה בעיניי, גם עשתה משהו אחר. לא מזמן היינו בפגישה לגבי חוסר השוויון בשכר בין גברים לנשים במשרד התאגיד. והדברים שאמרו לנו שם במשרד התאגיד היה של, היי, אבל יש לנו נציגה, ממונה, אחראית על הטרדה מינית, אז אנחנו ממש בסדר. כאילו יש פה איזה עניין שצריך להבין שהאמנה היא חלק משינוי שאמור להיות שינוי גורף ושינוי חיובי לטובת נשים בתעשייה באופן כללי וזה שיש אותה זה לא אומר שנפתרו כל בעיותינו.

ברור.

לך זה ברור אבל יש הרבה מאוד אנשים שזה לא ברור להם וחושבים שזה הדגל. כמו שעכשיו, אחת הבעיות שעשה קמפיין Me too בעיניי זה שהפך את כל הפמיניזם לנגד הטרדות מיניות. אנחנו נלחמות בהטרדות מיניות אז אנחנו כבר בסדר בכל מקום אחר. לא, התשובה היא לא. אני חושבת, ושוב, הפעולות שלנו נגד הטרדות מיניות הן מבורכות, כמובן, אבל הם צריכים להיות חלק ממשהו גורף ואם הדבר הזה יקרה יהיה גם לנשים יותר קל לבוא להתלונן ולדבר עם האחראיות.

טל, בבקשה גברתי.

אני עורכת סרטים ואני מטעם איגוד העורכים כאן, איגוד מקצועות הפוסט. אנחנו יושבות בחדרי עריכה, לא על סטים, זה מקום עוד יותר אינטימי. אני עובדת 22 שנה כעורכת סרטים, אין לי מספיק איברים על הגוף בשביל לספור את כמות הפעמים שהוטרדתי בכל אופן שאתן יכולות לדמיין ועל ידי כל בעל - - - כל האמנה זה נהדר והפורום זה נהדר אני גם הצטרפתי אליו. אבל יש פה משהו שכאילו הכנסנו לעצמנו קצת מקל בתוך הגלגלים מכוון שאין לנו באמת שיניים ואין באמת דרך להטיל סנקציות על מטריד כי אין אף אחד שלוקח אחריות. זה מאוד פשוט וראינו מפגן מאוד מפואר של החוסר רצון לקחת אחריות על זה פה. זה מהפה ולחוץ ואין לזה שום ביטוי אמיתי בעולם שלנו.

נשים מוטרדות כל יום, הרבה מאוד בתעשייה הזאת, זו תעשייה מאוד שוביניסטית. הן מוטרדות תחת כל קטגוריה ממינית, מקצועית, כלכלית, זה פשוט לא יאומן מה שקורה שם. הבעיה היא זה שאף אחת לא רוצה להתלונן כי ברור לכולן שאין למי. אין למי להתלונן. אין אף אחד שלוקח אחריות ואין אף אחד שיטיל סנקציות אז בשביל מה להתלונן? בשביל שיידעו שאני בעייתית ולא ירצו לעבוד איתי? לשם זה יורד. כל דבר זה מסתכם בזה.

אז אם האמנה מציגה אותי בתור ממונה מטעם איגוד העורכים אבל בתור ממונה אין לי שום כוח לעשות כלום חוץ מאשר להמליץ להעביר את הטיפול לליאת שיכולה גם להמליץ דברים ואף גורם שהוא אחראי על ההפקה הזאת, וסליחה, כל אירוע, גם אם הוא מתכנס לשבוע של עבודה צריך להיות הורה אחראי שהוא הכתובת לכל תלונה ועניין. אם יודעים שאין למי לפנות ואף אחד לא יעשה כלום אז למה לפנות?

זה לא שאין למי לפנות, יש למי לפנות - - -

עכשיו עוד יותר מסמרתי את עצמי מכוון שאם לפני שנהייתי נציגה מטעם איגוד העורכים בפורום הזה עוד נשים באו והתייעצו איתי היום אני צריכה להגיד להן, תקשיבי, ברגע שאת אומרת לי את נחשפת. בעיה. זאת אומרת - - -

למה היא נחשפה?

בגלל שהתפקיד שלי - - -

דיווח של הממונה לפי החוק - - - כל דיווח שמגיע לממונה היא חייבת להעביר את זה - - - זה החוק, זה התקנון.

כל הדבר הזה מסתובב סביב נקודה שקוראים לה חוסר רצון לקחת אחריות. תקראו לזה יחסי עובד מעביד, עבד, נוגס עבדים, חבר עם יותר כוח, חבר עם פחות כוח, אבל זה יורד לשם, זה עניין של כסף.

אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון הזה אז משפט, משפט וזהו.

בזמנו, בתחילת הדרך, וזאת שאלה שאני מפנה למשרד התרבות וגם לנוכח מה שאת אומרת, הנושא של סנקציות, בזמנו דובר על כך, והייתה לנו שיחה על זה עם השרה מירי רגב, שהיות ומשרד התרבות מעניק תמיכות להפקות שונות שזוכות במכרזים של המשרד האם היה אפשר להתנות תמיכה בכך שתהיה את האמנה. ולהיפך, האם יש מפיק שלא מוכן לקחת על זה אחריות שלא יקבל תמיכה. כי כמו שאתן אומרות זה כסף - - - בזמנו בתחילת הדרך כשהתחיל כל המהלך הזה היה שיח עם שרת התרבות שמשרד התרבות הרי מעניק תמיכות להפקות שונות, כסף - - -

לא ישירות להפקה אלא לקרן.

אבל זה לא יפתור את הבעיה של עובד מעביד.

בואי תקצרי, מה את מציעה?

אני שואלת האם ניתן לייצר וגם אם לא קיים היום, שאלה אל מול משרד התרבות, סנקציה שגורם שלא תהיה לו את האמנה הזו או יחתום עליה לא יוכל לקבל כספים להפקה.

אני לא בעד הצורה הזו של ה- - - אבל אפשר לדבר על זה - - - אני חושבת שכל הנושא של סנקציות כספיות או תמיכות כאלה או אחרות, אני יש לי דיון ארוך לא רוצה להכנס אליו עכשיו אבל אני הייתי נזהרת בבקשה הזו.

אני רק אגיד בהקשר הזה שכן בדקנו את זה ברמה המשפטית מול משרד התרבות וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בדקנו את זה, יש שם בעיות, ולכן זה לא קרה. אני רק אגיד משהו אחד, שאלתם למה הן לא מתלוננות ומה עוד אפשר לעשות. השאלה של הסנקציות היא נכונה ובשביל זה צריך מישהו שיהיה באמת המבוגר האחראי שמסרב להיות כזה כדי שלא יגידו שהוא מעביד.

אבל אני חושבת שהציפייה, הרבה פעמים, ממש שאני פוגשת ומה שאני רואה יש איזשהי רוח חדשה שמדברת את זה בתוך התעשייה וזה גם בשלטים, וזה גם בדיבור וזה גם בהתכתבויות של האיגודים, זה נמצא שם בשטח. ואני חושבת שהרבה מאוד מהנשים שלא מתלוננות, מהסיבות שלהן, של הפחד, שזה תעשייה קטנה, מצפות שהשינוי יהיה דרך שינוי נורמות ולא דרך התלונה האישית שלהן. ולכן רוב האמנה מה שהיא עושה ומה שאנחנו עושות זה יצירת שינוי נורמות של איך מתנהגים על סט ומה עושים ומשם - - -

תודה ליאת.

אני רק רוצה להגיד לטל, שאני מסכימה עם המציאות שהיא מתארת, שהדיון חשוב לא פחות מהסנקציות. ולכאן מתחברת ההצעה שלי על מה שאתן העליתן, למה זה לא נמצא בחוזים שאנחנו חותמים עליהם. אני חושבת שזה חשוב שזה יהיה בתוך החוזים ואולי זה הערוץ. ואני רוצה גם להציע משהו שלא דובר עליו כאן וזה שהרבה מאוד מהאנשים שעובדים בתעשייה הזאת עובדים דרך סוכנים. הסוכנים הם אלה שעושים את המשא ומתן אל מול הגופים.

מעטים.

אני לא אומרת שזה פשוט, לא אמרתי שזה פשוט, אני גם אומרת שזה עוד גורם שנמצא שם ואני חושבת שאם אנחנו רוצות להכניס את זה לתוך החוזים זה צריך לעבור דרך הסוכנים, שזה יהיה חלק מהמשא ומתן. הסוכנים גם יודעים מי בעייתי ומי לא.

תודה. אני חייבת להגיד שכל פעם שאנחנו נוגעים בנושאים האלה בתחומים שונים מתחומי גם התעסוקה וגם מהבחינה של לא רק תחומי התעסוקה אלא חלוקה של היום יום בחיים שלנו אנחנו מגלות עוד ועוד בעייתיות באיך ללכת עוד צעד ועוד צעד לכיוון ששמנו לעצמנו למגר את התופעה הזו ושהנשים ירגישו יותר בטוחות. אבל מצד שני אני מבינה את כל הבעייתיות הקיימת בתעשיית הקולנוע ואתן העליתן הרבה סוגיות.

אבל בואו נתחיל מזה שיום לפני חתימת האמנה זאת הייתה מציאות אחרת. כלומר האמנה לא עשתה מהפכה אדירה ולא הביאה את הגאולה אבל היא עשתה משהו. אפשר להגיד אפילו שהייתה אבן שנזרקה לתוך מים שהיו שקטים עד עכשיו ועשתה מעגלים, ואני חושבת שצריך להרחיב את המעגלים האלה. ואני חושבת שלא היינו יושבות ומתחילות את הדיון מאיפה שהתחלנו היום אם אנחנו עדיין היינו במצב של לפני האמנה.

אז בואו קודם כל גם נכיר בהישגים שנעשו וזה הישג שאפשר לזקוף אותו לכל הנשים שהיו מעורבות בזה, גם חברת הכנסת מיכל רוזין, גם איגוד מרכזי הסיוע, גם ליאת כשהיית באיגוד וגם בהמשך אחר כך.

חייבים להגיד גם שרת התרבות ומשרד התרבות.

בסדר, אמרת את זה.

מה שמגיע מגיע לשני הכיוונים.

בסדר, אני רוצה להמשיך ואתן קוטעות את חבל המחשבה שלי. אני חושבת שאנחנו צעדנו צעד אחד קדימה. יש לכן, נכון, הממונות היום או האחראיות אין בידיהן את הכלים עדיין או את השיניים כדי להטיל סנקציות על המטריד. אבל מצד שני יש לכן את היכולת גם לעשות את כל פעולות המניעה שלא נעשו מקודם בתוך התעשייה ואי אפשר לזלזל בזה. כי אני בעיניי, שאנשים ידעו שיש איזשהו מעגל תומך ויש איזשהי אווירה שמשתנה זה העיקר בלהתחיל להתלונן.

זה יקח עוד זמן, יקח פחות זמן אבל זה יגיע באיזשהו שלב. טוב שזה לא הגיע, בוא נגיד, ולא ידעתם מה לעשות איתו. כלומר שהגיעו תלונות ועמדתן חסרות אונים מולן ולא יכולתן לעשות משהו. אני חושבת שצריך לחשוב על איך מפתחים את היכולת הזו בלהגיב לתלונה וכן שיהיו סנקציות או מחיר שישלמו המטרידים, אני לא אשתמש במילה של סנקציות, אלא מחיר שישלמו המטרידים על ההטרדה שהם עשו.

עניין הסכמי העסקה ולצרף את האמנה או לפחות שיכללו הסכמי העסקה איזשהו סעיף או שניים שיגידו במקום העבודה הזה שאתן מתקבלות אליו אנחנו לא נסבול הטרדות מיניות ואנחנו פותחות את ה - - -אני לא יודעת, איזשהי אמירה בתוך ההסכם. אני יודעת שזה אולי השלב השני שצריך להאבק עליו אבל עצם העובדה שיש אמנה ועדיין יש גוף אחד שהוא הגוף העיקרי שעדיין לא חתם עליה, שזה איגוד המפיקים, זה אומר דרשני.

וזה אומר שחייבים להתערב במקרה הזה כי אי אפשר למשוך שנתיים וחצי בלהגיד רוצים לחתום אבל. רוצים לחתום, תגידו מה האבל, ניתן לכם תשובות ואני בטוחה שנמצא דרך כמו שמצאנו עם חברות משכנות שלקחו על עצמם את החובה המוסרית אפילו לפני שמשרד השיכון לקח על עצמו. אנחנו נעשה אותו דבר גם עם איגוד המפיקים ואני אכנס את פגישת העבודה שדיברנו עליה ולא תהיה הרבה סחבת בנושא הזה.

בעניין משרד התרבות אני חושבת שבגלל שהיה לשרה תרומה בלהגיע לאמנה הזו ואני בטוחה שהיא מתגאה שהיה לה החלק הזה ובצדק אני חושבת שהגיע הזמן וכפי שאני מכירה אותה כשהיא רוצה לדחוף משהו היא כן עושה את זה, אני חושבת שאולי כדאי, ואנחנו נעביר את זה במכתב לשרת התרבות, אולי כדאי באמת לשקול איזשהי אמירה, קמפיין, משהו שייצא מהשרה מכוון לכלל העסקנים בתעשיית הקולנוע, מזכיר להם את האמנה, מזכיר לאלה שעוד לא חתמו שהם עוד לא חתמו ומזכיר לעובדות ולעובדים ולמועסקים ולמועסקות שיש כתובת ואי אפשר לסבול את זה. ואני חושבת שזה נושא שכדאי מאוד שתהיה לשרה אמירה בו ויביא לה, אני חושבת, הרבה אהדה שאולי לא ציפתה לה. ואני חושבת שזה חשוב מאוד.

אני נועלת את הישיבה ואתם תקבלו הזמנה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.