ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-03-05OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 303
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/12/2017
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק, לפני הקריאה ראשונה, סדרי דיון מיוחדים לחקיקת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) (הוראות לעניין המלצה של רשות חוקרת), התשע"ח-2017 (כ/744) , הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ח-2017, הקמת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט להתקנת תקנות שירות ביטחון (סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה)(הוראת שעה) התשע"ח-2017., רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בדבר פטור מחובת הנחה להצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16) , התשע"ח-2017, לפני הקריאה הראשונה.
פרוטוקול
סדר היום
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות – לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשע"ח-2017
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16) , התשע"ח-2017.
סדרי דיון מיוחדים לחקיקת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) (הוראות לעניין המלצה של רשות חוקרת), התשע"ח-2017 (כ/744), - לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת.
הקמת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט להתקנת תקנות שירות ביטחון (סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה)(הוראת שעה) התשע"ח-2017.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ח-2017.
נכחו
¶
חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
אמיר אוחנה
ישראל אייכלר
רוברט אילטוב
יואב בן צור
יואל חסון
אחמד טיבי
שולי מועלם-רפאלי
אברהם נגוסה
איילת נחמיאס ורבין
רויטל סויד
אלעזר שטרן
רישום פרלמנטרי
¶
איה לינצ'בסקי
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות – לפני הקריאה הראשונה:
הצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשע"ח-2017
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16) , התשע"ח-2017.
היו"ר יואב קיש
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. נתחיל עם הסבר לבקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק נכסים של נספי שואה והטבות לניצולי שואה נזקקים.
גיל רינגר
¶
בוקר טוב. החברה להשבה נסגרת בסוף השנה. עד עכשיו העברנו כסף ל-8,700 ניצולים נזקקים, הנזקקים ביותר. הם קבלו מענק של 11,000 שקלים בשנה בארבע פעימות. אנחנו רוצים להמשיך את זה גם ב-2018. הדחיפות היא שמדובר בחוק שפג בסוף 2017 ואנחנו רוצים לא לעכב את התשלומים שהפעימה הראשונה שלהם מתחילה בינואר 2018, הראשונה מבין הארבע. הסיבה לעיכוב עד עכשיו היא שהמטרה שלנו הייתה לעשות הוראת קבע במסגרת דיוני התקציב של 2019. הייתה לנו בעיה של נומרטור בהקשר הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
אם הייתי מבין אז על מה אני מצביע, זה נאמר כמובן בלצון, ידעתי ואני מבין את המשמעות, אבל מותר לי גם לכעוס על זה.
גיל רינגר
¶
לקראת סוף נובמבר הבנו שאנחנו לא מתכנסים לתקציב 2019 עם הוראת קבע ואז עבדנו על התזכיר שמדבר על הוראת שעה ל-2018 וכרגע אנחנו מבקשים לא לעכב את זה כדי לא לעכב את התשלום הראשון שהוא בינואר 2018.
גיל רינגר
¶
הנכסים של החברה עוברים למדינה כאשר כ-200 מיליון שקלים עוברים לטובת המדינה והמדינה מתחייבת להעביר 100 מיליון ש"ח בכל שנה. רוב מוחלט של הכסף הולך לניצולים החיים. 4% מהכסף הולך לטובת הנצחה, כאשר היה דיון בתוך הממשלה מי ינהל את כספי ההנצחה, האם זה יהיה אוצר דרך הרשות לניצולי שואה או שזה יהיה המשרד לשוויון חברתי שמתעסק בהנצחה בתחומים אחרים. לפני כמה ימים הוחלט שזה יהיה המשרד לשוויון חברתי.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בזמנו כשדובר על החוק הזה, דובר על האפוטרופוס הראשי כי החברה טענה שיש נכסים ואמרו בסדר. אבל האפוטרופוס הראשי לוקח אחריות על הנכסים ואם תהיינה תביעות של יורשים, שזה הסיפור, אז הוא נותן ולא נוגע בזה?
גיל רינגר
¶
כרגע אם לא נתקן, אז בסוף 2017 לאפוטרופוס הכללי כבר לא תהיינה יותר סמכויות. בהקשר לשאלה שלך אני רוצה לענות שהמדינה נותנת הרבה יותר מאשר היא מקבלת כרגע מהנכסים שעוברים אליה דרך החברה. היא מקבלת כ-200 מיליון שקלים ונותנת בחמש שנים סכום של קרוב ל-500 מיליון שקלים חזרה. 95% הולך לניצולים או ליורשיהם ו-4% להנצחה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
החברה לא טענה שהיא נותנת לרווחת הניצולים או להנצחה, היא טענה שהיא חייבת את זה, שבשביל זה היא הוקמה, ליורשים. על זה לקח האפוטרופוס הכללי אחריות. זה היה הרעיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני רוצה לחדד את זה. אתה דברת על רווחה והנצחה. יותר ממה שהחברה נותנת. אני אומר לך שהאחריות של האפוטרופוס הכללי היא רק ליורשים.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל האפוטרופוס הכללי הוא לא היחיד שמטפל בדבר הזה. לכן דברתי על המדינה כמדינה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מעלה להצבעה את בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק נכסים של נספי שואה והטבות לניצולי שואה נזקקים. מי בעד שירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת הממשלה להקדמת דיון בהצעת חוק נכסים של נספי שואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה – הוראת שעה), התשע"ח–2017, נתקבלה.
היו"ר יואב קיש
¶
הבקשה עברה פה אחד. אני עובר לבקשה השנייה, הקדמת הדיון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16), התשע"ח 2017, בבקשה.
מיכאל יצחקוב
¶
בקשנו פטור מחובת הנחה עבור הצעה זו לפי סעיף 81,88 לתקנון הממשלה. אנחנו מבקשים, בעקבות השיח הציבורי שמתנהל בתקופה האחרונה לחדד את הנהלים ואת כל האפשרויות שהשר לוקח בהתאם לשיקולים לפטור עבודה בשבת.
מיכאל יצחקוב
¶
השיקולים שהשר לוקח הם בין היתר התחשבות במסורת ישראל. בעקבות השיח הציבורי אנחנו רוצים לעגן את זה בחקיקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
קודם כל לעובדות, חבר כנסת מיקי לוי שאל שאלה פשוטה, מי מפריע לשר היום לקחת שיקולים של מסורת ישראל?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
התשובה היא שבג"צ הרפורמי פסק שכל שיקול ששייך לענייני דת ומסורת אינו לגיטימי בהחלטות שלטוניות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
יש פסיקת בג"ץ ולכן השרים היו מנועים מלהתחשב במסורת ישראל. יש פסיקת בג"צ שאסור לשר להתחשב במשהו שאינו כלכלי, מקצועי, טכני. לכן החוק הזה נותן לו אפשרות לשקול גם את מסורת ישראל.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אם אני שר הרווחה, מי מפריע לי לבוא ולומר אני לא מאשר את זה. שקלתי בבית, בשנתי, בחלומותיי. אני באמת בעד לא לפגוע במסורת ישראל - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
לכן, אני קם בבוקר ואומר שאני לא מאשר את זה. מה מהות התיקון? לאלוהים הפתרונים. לכן התיקון הזה מיותר לחלוטין ואין לו מקום בספר החוקים של מדינת ישראל.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
הדברים של אייכלר הם הדברים שמעידים למה החוק הזה יותר ממיותר. שמעתי את שר הרווחה מדבר בעיצומו של המשבר יותר מפעם אחת על שיקולים של מסורת ישראל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
¶
אגב, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה הודיע לנו שאסור לו על-פי החוק הקיים לשקול שיקולים של שבת.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אין שר בממשלת ישראל שלא שוקל שיקולים של מסורת ישראל בכל חוק. אין דבר כזה. אם יש דבר כזה, זה לא ממשלת ישראל בעיני. שמעתי גם את שר הרווחה מדבר ככה בעיצומו של המשבר. מה שיש פה זה מה שאייכלר אומר, בג"צ רפורמי. זאת אומרת זו מלחמה על המוסדות הכי בסיסיים שלנו, על הערכים הכי בסיסיים ומשתמשים בדת, או יותר נכון משתמשים בבניין הזה כדי להשניא את היהדות. לכן, למרות שאף אחד מהם לא תומך במסורת ישראל יותר ממני או מאחרים שיושבים כאן, לדעתי אין לחוק הזה מקום.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
החוק הזה הוא פשוט דיל פוליטי להצלת הקואליציה. אין לו שום צורך, בג"צ לא פסק שום דבר כזה, לכן גם הפטור מחובת הנחה מיותר. אחר מה יום מיומיים? מה קרה בשבת האחרונה שלא קרה בשבת שלפני? מה הלחץ? מה הנחיצות? להציל את ליצמן. זה החוק. כמו הסרט "להציל את ווילי". לכן אני חושבת שמעבר לזה שהחוק עצמו, כמו שאמרת זה לא דיון על החוק אלא על הפטור מחובת הנחה - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
- - מעבר לזה שהחוק עצמו מיותר, החוק עצמו הוא חוק שבא לבסס את המובן מאליו. פטור מחובת הנחה הוא דיל פוליטי ולכן צריך להתנגד לו. זה הדבר היחיד שנעשה פה. יש לנו מרוץ נגד הזמן מה יקרה קודם, הכול כדי להציל את ליצמן.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לכן גם הפטור הזה נגוע בשיקולים זרים ופוליטיים. הוא לא נובע ממהות החוק, אין דד ליין, בניגוד למה שהוצג קודם על ניצולי השואה, שקרן עומדת לפקוע. אין כאן שום דחיפות, זה פשוט דיל, זה הכול.
היו"ר יואב קיש
¶
יש פה שלושה חברים מיש עתיד. אני שמח לראות נוכחות כזו יפה בוועדה ומאחל לכם להמשיך להגיע לפה. בבקשה חבר הכנסת חיים ילין.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש, אתה דן על ריבוי חוק בכנסת ישראל. אני מסכים שיש הרבה מאוד חוקים בכנסת ישראל, יותר ממה שצריך להיות. חלק נובע מזה ששרים לא מביאים את התקנות שלהם בזמן ולכן נוצר ואקום שחברי כנסת כפניות ציבור כאלה, שמייצגים את העם, באים וכותבים אותו. אבל עדיין אני לא מצליח להבין איך אנחנו הולכים לחוקק את המובן מאליו? קשה לי מאוד להבין את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מיקי לעולם לא מפריע. הוא לוקח. כבוד היושב-ראש זה מיותר לגמרי ואפילו מעליב את מסורת ישראל. השאלה אם אפשר להגיד אמירה שלא מתפרשת כפוליטית, כמישהו ששייך לאופוזיציה, אני אומר לך מה אני חושב. לא באתי למדינת ישראל ולא עליתי למדינה, אני רוצה להיות בה רוב, שמסורת ישראל והיהדות זה רוב. מה כל-כך קשה להבין את זה? למה אתה צריך לחוקק את זה? אחרי זה תבוא שרת המשפטים ותגיד שחוקים מיותרים מחוקקים בכנסת ישראל.
אתה עושה את הדברים בצורה פוליטית וכשאנשים מכניסים את מסורת ישראל ואת הדת לפוליטיקה, במקום שהדת תחבק את האנשים הפוליטיקה מחבקת את הדת.
היו"ר יואב קיש
¶
לגבי כמות החקיקה בכנסת, בעניין הזה אני מסכים שיש עודף חקיקה ועודף רגולציה ועודף בירוקרטיה. אני קורא לכולם, בשבוע הבא ביום שני יבוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לוועדה הזו. הוא הולך להציג לוועדה הזו rea שזה regularly assessment - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא הפרעתי לך כשדברת? אני מעלה להצבעה. מי בעד בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16), התשע"ח 2017, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 4
נמנעים – אין
הבקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 16), התשע"ח–2017, נתקבלה.
היו"ר יואב קיש
¶
רביזיה היום ב-12:00. היום אף חוק ממשלתי לא מתקדם בחקיקה בלי שנבחנות ההשלכות על המגזר העסקי. זו הממשלה הראשונה שמתחילה לעשות את זה. אני רוצה שנשקול את זה גם בכנסת בחקיקה הפרטית. יבוא לפה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יציג את העבודה שהם עושים, יסביר את ההיגיון. מאוד חשוב שחברי הכנסת יבואו יתייחסו ויגידו את דברם. מצד אחד יראו מה עושה הממשלה ומצד שני נחשוב מה אנחנו עושים בחקיקה הפרטית. זה נושא מאוד משמעותי וכבד בחקיקה הישראלית. אני עובר לסעיף השני.
סדרי דיון מיוחדים לחקיקת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) (הוראות לעניין המלצה של רשות חוקרת), התשע"ח-2017 (כ/744), - לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת.
היו"ר יואב קיש
¶
הסעיף הבא שעל סדר היום סדרי דיון מיוחדים לחקיקת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) . אני רוצה לומר קודם כל שלא נצביע עכשיו על הסעיף הזה, אבל אני רוצה לפתוח אותו לדיון מהסיבה הפשוטה שאנחנו עומדים עם חוק של כ-1700 הסתייגויות, שאם אני זוכר נכון, זה 100 יממות דיון במליאה. זאת אומרת שאם אנחנו מתחילים עכשיו לדון בלי הסדרי דיון בעניין הזה. ככה זה ייקח לנו.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להגיד שאין מטרת ההליכים הפרלמנטאריים לסכל חקיקה בכנסת וברור שאנחנו צריכים למצוא את דרך המלך בעניין הזה כי אם לא, הקואליציה מן הסתם תפעיל את סעיף 98 ולכן אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת, שבין השאר הגישו גם הסתייגויות. חבר הכנסת יואל חסון בבקשה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
תודה אדוני היושב-ראש, לא ידעתי שעושים דיון אקדמי על סעיף 98. אם כך, אני אדבר אקדמית על סעיף 98. א', הדיונים לא הסתיימו בוועדה. אנחנו גם לא יודעים איזה הסתייגויות התקבלו או לא התקבלו.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
הדיון הזה בעיני הוא דיון אקדמי ותיאורטי ואין בו בכלל צורך. אנחנו בכלל לא יודעים מה יהיה בדיון ומה יהיה בהצבעות ואם בכלל החוק יעלה ואם הליך החקיקה יהיה מוכן. אבל אני אגיד באופן עקרוני, אתם בקואליציה, בחוקים האלה, שברתם את הכללים ואת מערכת היחסים שיכולה להיות מידי פעם בין אופוזיציה וקואליציה. הרבה פעמים מצאנו את עצמנו כאופוזיציה מקדמים אתכם חקיקה, שהיא חקיקה טובה ועניינית, או מהלכים פרלמנטאריים שחשבנו שהם מטיבים עם העם ותואמים אינטרס ציבורי. אז פעלנו והתנהגנו כאופוזיציה עניינית.
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
עכשיו אנחנו פועלים כאופוזיציה. נקודה. אני אסביר למה, מכיוון שאין כאן שום אינטרס ציבורי בחקיקה הזאת. בוזבזו ימים על ימים פרלמנטריים, לא על מתווה הנכים, לא על הסיעוד, לא על הקשישים. על חוק, שגם מה קרה לו בסוף? הרי חברים מהסיעה שלך - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
הבזבוז הזה, של חוק שהרי מה קרה לחוק הזה בסוף? הודו חברים מהסיעה שלכם שהחוק הזה במקור נועד לנתניהו. נתניהו, בגלל הלחץ הציבורי והאופוזיציה, ויתר כביכול, שהחוק לא יהיה עליו. אני לא יודע, אולי הוא יהיה עליו בחקירות אחרות.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה מוכן לדבר על מהות הדיון. הדיון הוא על סעיף 98. אתה רוצה להראות שהאופוזיציה נלחמת בחוק ההמלצות. הבנתי.
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא מבין למה אחרי שראש הממשלה הודיע בצורה הכי ברורה שהחוק לא יחול עליו, למה אתם עוד - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אם האופוזיציה לא הייתה פועלת ועושה את מה שעשתה. פה אני חייב להגיד שהיה שילוב ועבודה משותפת של כל סיעות האופוזיציה בתיאום מוחלט בכל הכלים הפרלמנטאריים המעטים שיש לאופוזיציה. הם תואמו והופעלו בכוח אחד של כל הסיעות, מה שהביא באמת לזה שעד היום החוק הזה לא הגיע להצבעה.
לגבי 98 ולגבי למה אנחנו עדיין עוסקים בחוק הזה, כי החוק הזה הוא חוק ביסודו - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
החוק הזה הוא סימפטום של שחיתות ואנחנו צריכים לקטוע אותו ולא לתת לו לגיטימציה. לכן נילחם בו עד הקצה של הקצה. לגבי 98 , סעיף 98 מתייחס למצב שבו לדוגמה החוק צריך לתת מענה בלוח זמנים מסוים, כמו תקציב ודברים אחרים. פה אדוני אין שום לחץ, לפחות לא שאנחנו מכירים, אין שום של לוח זמנים. על פניו זה חוק שמבחינתנו יש לו השפעה - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
אנחנו יודעים בדיוק מתי המסגרות הלגיטימיות, שלגיטימי להפעיל בהם 98. אם 98 יופעל במסגרות הלגיטימיות, אנחנו נפעל בכל הכלים, כולל לצערי חוץ פרלמנטאריים כמו פנייה לבג"צ, כדי להכשיל את השימוש ב-98. אנחנו לא ניתן שזה יקרה כי הסיפור כאן שהשימוש ב-98, במיוחד אם המסגרות תהינה מסגרות לגיטימיות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני אשאל שאלה תיאורטית. ברגע שיש יותר מאלף הסתייגויות ואנחנו מדברים על עשרות יממות במליאה, זה לגיטימי מבחינתך?
היו"ר יואב קיש
¶
אתה לא רוצה לענות לי, אז אל תענה לי. הבנתי, תודה, לא שאלתי, מתנצל, לא שואל. תודה. בבקשה חבר הכנסת אלעזר שטרן.
היו"ר יואב קיש
¶
הן תדברנה בסוף, אני אגיד לך למה, כי הייתה שאלה למה בכלל אנחנו עושים דיון, הרי אפילו לא הסתיים הליך החקיקה. הסיבה היא שזהו דיון עקרוני ראשוני. אמרתי שאני לא מצביע. אני רק רוצה להראות לחברים את האפשרות, שנראית לא הגיוני בעיני, שבמשך כל המושב הקרוב המליאה תהיה עסוקה בדיון בחוק ההמלצות. זו נראית לי בעיה.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
זה כן היה הגיוני לקחת ועדה שהיא לא הוועדה הנכונה, את ועדת פנים, לעשות את זה ימים ולילות. זה כן היה נכון?
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו לא מדברים על מה שאת רוצה. גם חבר הכנסת חסון התחיל לדבר שעות על החוק. אני מבין שאתם רוצים לדבר על החוק.
היו"ר יואב קיש
¶
לכן אני דן בנושא העקרוני המהותי. מבחינתי תקראי לו "חוק חיים ילין". אם היה לנו את חוק חיים ילין שהיו לו מעל 1000 הסתייגויות היינו צריכים להחליט האם אנחנו דנים בו עד סוף המליאה או לא, זה הכול.
היו"ר יואב קיש
¶
אז אני מבקש ממך ארבל שני דברים: בניגוד לרצונם העז של חברי הכנסת, אנחנו לא מתייחסים לחוק עצמו, מתייחסים לנושא הענייני עקרוני.
היו"ר יואב קיש
¶
אתם רואים למה אני לא רוצה שהיא תדבר? כי אתם לא מסוגלים אפילו רגע אחד לעשות הפסקה ולשמוע ברמה העקרונית, לפי תקנון הכנסת, בלי להתייחס. אנחנו לא עושים פה דיון על החוק עצמו. נקודה. למרות שכולם רוצים. מיש רוצה, שירד למטה ויצביע על ההסתייגויות. אנחנו עושים דיון על נושא עקרוני, להבין את סעיף 98 ולשמוע את חוות הדעת המשפטית לגבי חוק מסוים שמגיע עם מעל אלף הסתייגויות, כפול חברי הכנסת שנותן דיון של שלושה חודשים בכנסת.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
ושתסביר למה זה מקרה יוצא מן הכלל. כי סעיף 98 חל רק על הצעת חוק תקציב המדינה ובמקרים אחרים שיוצאים מן הכלל, שתסביר למה זה יוצא מן הכלל.
ארבל אסטרחן
¶
סעיף 98 לתקנון אומר כך: "בדיון בהצעת חוק בתקציב המדינה ובמקרים אחרים יוצאים מן הכלל, רשאית ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים, לרבות קביעת מסגרת הדיון וזמני הדיון". הסעיף הזה קיים בתקנון הרבה שנים, בגדול הוא הוקדש לקביעת סדרי דיון בחוקי התקציב וההסדרים, אלה המקרים הקלאסיים. עם זאת, הסעיף לא מיוחד רק לחוק ההסדרים אלא הוא מוסיף את הביטוי "במקרים אחרים יוצאים מן הכלל". כלומר, ברור שזה צריך להיות משהו חריג וקיצוני, זה לא צריך להיות דבר שבשגרה.
הכלל הוא שהכנסת נוהגת לפי הוראות התקנון. כלומר, כאשר יש הסתייגויות, כל מסתייג יכול לדבר חמש דקות על כל הסתייגות ואנחנו גם יודעים שהרבה פעמים ההסתייגויות לא תמיד נועדו לאפשר לדבר על ההסתייגות עצמה או על הצעת החוק עצמה, הרבה פעמים ההסתייגויות נועדות לאפשר את עצם הדיבור על הנושא וזה בסדר גמור, זה חלק מכללי המשחק.
אז נשאלת השאלה מתי יש מקום שוועדת הכנסת, שיש בה תמיד רוב קואליציוני, תאפשר סטייה מכללי המשחק, כאשר הדבר לא נעשה בהסכמה. כי אם פה אחד מותר תמיד לסטות מהוראות התקנון, אבל פה אנחנו מדברים במצב שהוא לא פה אחד.
אני לא יכולה להגיד קו מסוים, כמו ברגע שיש איקס הסתייגויות זה מצב שמאפשר קבלת החלטה לפי הסעיף הזה. אבל ברור שהסעיף לא נועד למנוע מהכנסת לעבוד לאורך זמן, הוא לא נועד למנוע מרוב בכנסת שתומך בהצעת חוק כלשהי להצביע ולהעביר את הצעת החוק. הוא כן מאפשר לפעמים לאופוזיציה להציק קצת לקואליציה ולחייב את חברי הקואליציה לשבת בכנסת ולשמוע את הדיון גם אם הוא מתארך ומתארך.
יש מקרים שהם מקרים קלים, למשל היה בכנסת הנוכחית את חוק ההסדרה, שבאותו מקרה הוגשו מאות הסתייגויות, שגם עליהם היו חתומים רבים, אולי כל חברי האופוזיציה, מה שהיה מחייב את הכנסת להקדיש עשרות ימים לדיון על הצעת חוק אחת. זה בוודאי דבר שאינו סביר ואנחנו יכולים במקרה כזה לתת גיבוי לוועדת הכנסת שתחליט לקבוע סדרי דיון מיוחדים וכך היה באותו מקרה.
כל מקרה ייבחן לגופו. ברור שכשיש סגירה של הכנסת לשבועות לצורך דיון בהצעת חוק אחת, שרוב חברי הכנסת רוצים להצביע עליה ולאשר אותה, זה לא דבר סביר.
היו"ר יואב קיש
¶
ברשותך, מכיוון ששמעתי את זה גם מחברי הכנסת, את יכולה לתת מקרים בכנסת הזו ובכנסות קודמות שהשתמשו בסעיף הזה שלא בתקציב?
ארבל אסטרחן
¶
זה לא קרה הרבה. הרבה פעמים דברו אתנו בעניין ויש מקרים שאמרנו שזה שרוצים לדבר עשר שעות על הצעת החוק הזאת, זה ממש לא מצב שמאפשר קביעת סדרי דיון מיוחדים כי יש חשיבות לשמירה על הכללים. אז יש לי כמה תקדימים שרשמתי בתקנון כדוגמאות, אני לא יכולה להגיד שזה ממצה. היה בכנסת הזאת את חוק ההסדרה, היה ב-2014 היו בשבוע אחד שלוש הצעות חוק כבדות: משאל עם, שוויון בנטל ושינוי שיטת הבחירות.
ארבל אסטרחן
¶
בכנסת הזאת היו סדרי דיון מיוחדים על תיקון לחוק יסוד הממשלה שקבע את מספר השרים וגם שם - - -
ארבל אסטרחן
¶
גם שם - - - ברורה ולכן היה - - - שלנו בעניין הזה. המקרים באמת מעטים כי גם האופוזיציה מודעת למגבלות.
היו"ר יואב קיש
¶
שאלתי את ירדנה מזכירת הכנסת אם תרצה להוסיף משהו והיא אמרה לי שאין לה תוספת. נעבור לשאלות של חברי הכנסת.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה על הדברים. מה שעולה מדבריך שיש שני שיקולים, אחד שהוא לא רלוונטי לפה אלא לתקציב, הקמת ממשלה ודברים כאלה כשיש דד ליין או לחץ זמן שיכול לא להיות מקובל על האופוזיציה אבל אתם יכולים לגבות את הקואליציה. שיקול שני זה התארכות בלתי סבירה של הדיונים ברמה של השבתת הכנסת לחודשים. יש מצב אחר שבו בעינכם כיועצים משפטיים יש לגיטימציה להפעלת הסעיף הזה?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני שואלת משום ששתי קומות למטה יש כרגע הצבעות ואנחנו לא יודעים מה יצא בסופן. ככל שיהיה זמן סביר עם דד ליין אפשר להבין מהדברים שאין סיבה להפעיל את הסעיף. שאין לגיטימציה לזה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
השאלה שלי היא על מועד ההחלטה. כשאתם נותנים גיבוי להפעלת הסעיף מראש אתם משחקים בידי הממשלה. בהנחה שאני מקבל את ההיגיון של מה שאמרת , אם תראו שדיון מתמשך ארבעה ימים - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לדעתי, כשאת מחליטה מראש את שוללת מהאופוזיציה את היכולת שלה לתפקד כאופוזיציה. לתת לה את האפשרות להחליט לפי ההתפתחות אם היא רוצה לקצר או רוצה להאריך. אם היית אומרת שבועיים ואז אני אחליט באמצע, זה דבר אחד. אבל כשמראש את קובעת את סדרי הדיון איך את יודעת שזה ייקח שבועיים? אולי אנחנו נוותר, כמו שקורה הרבה פעמים ונסיר הסתייגויות?
היו"ר יואב קיש
¶
אם התחיל דיון על חוק, אי-אפשר לעשות את זה. כרגע, לפי התקנון. צריך לשנות את התקנון. אני מחדד את השאלה, האם לאחר שהתחיל דיון בחוק מסוים ניתן לכנס את ועדת הכנסת כדי להגדיר סדרי דיון לאותו חוק?
ארבל אסטרחאן
¶
כשאמרת "מוקדם מידי" חשבתי שאתה מדבר על הדיון עכשיו כי הוא באמת מוקדם וגם יושב-ראש הוועדה אמר שלא מצביעים. מקובל שאחרי שהתחיל הדיון לא משנים את הכללים במהלכו. אם אכן מתקבל החלטה, לפעמים מחליטים גם על מועד ההצבעה.
היו"ר יואב קיש
¶
הוא שואל בצדק, כי אולי נחליט לשנות את התקנון. כי אם הוא אומר שלאופוזיציה עדיפה סיטואציה שבה לא קובעים מראש, מתחילים דיון ואחרי יומיים שלושה רואים שזה הולך להתארך, אז אפשר לכנס ולעשות. השאלה אם זה חוקי היום לפי התקנון.
היו"ר יואב קיש
¶
את אומרת לי שבסמכות שלי, אם יושב-ראש הכנסת מאשר לי לכנס את הוועדה. זה מה שאמרת, אם לא הבנתי, אז תחדדי לי בבקשה, גם האופוזיציה הובילו אותי כי אני הבנתי אחרת. האם אני יכול, בדיון שהתחיל במליאה על חוק מסוים לבקש אישור מיו"ר הכנסת לכנס את ועדת הכנסת תוך כדי הדיון ולהגדיר נהלי דיון לאותו דיון שכבר התחיל במליאה? האם אני יכול לתפיסתך, כן או לא?
ארבל אסטרחן
¶
יכול להיות שאפשר לקבוע מראש ובהסכמה שוועדת הכנסת לא רוצה לקבוע מראש סדרי דיון ואם יראו שנעשה ניצול לרעה של כללי התקנון, כי ברור שלא לזה נועד מכשיר ההסתייגויות, אז תתכנס ועדת הכנסת וכולם יודעים את זה מראש, היא תתכנס במהלך הדיון ואז תשנה. ברגע שיש סכמה עקרונית על הדבר הזה, זה אפשרי.
עפר שלח (יש עתיד)
¶
זה עקום לגמרי. יתחיל דיון בלי הסדרי דיון ובלי הסכמות, בשלב מסוים יימאס לקואליציה - - -
עפר שלח (יש עתיד)
¶
כשאתה עושה את זה לפני, אז אתה שם את החריגה, במקרה הזה גם הבושה הקרויה 98, אתה שם אותה על השולחן. עכשיו אנחנו יושבים ומתווכחים עליה. לכל אורך התהליך של החוק הזה, כולל בסיפור הזה, לא נעשה שום ניסיון לדבר אתנו ולהגיע להסכמות. שום דבר. הכול זה באיומים של כוח. כולל הדיון העקרוני ב-98.
היו"ר יואב קיש
¶
אני חייב להגיד לך ויואל נמצא פה לידי, שבעניין הזה מדבר אתו באופן שוטף. היה דיון שתכננו שבוע שעבר, דברתי עם יואל, הסרנו אותו. אני לא מחויב להיות מתואם אתך, עם כל הכבוד.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מדבר אתו בשוטף ואמרתי לו שאנחנו רואים לאן זה הולך, אני עושה דיון עקרוני, לא הפתעתי אף אחד, אז אני מציע שתדברו ביניכם, שיהיו עדכונים. לבוא ולהגיד שלא נעשה שום שיח עם האופוזיציה זה לא נכון. אנחנו לא מדברים על החוק, אלא רק על סעיף 98.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
החוקים שניתנו פה כדוגמאות להפעלת 98 מדברים בעד עצמם. שמות החוקים והטיימינג. זה או שבוע אחרון שממילא הכנסת יוצאת ואין ברירה וצריך לקבל את זה, או בחוקי תקציב. ללכת על חוק ההמלצות שגם אתם אומרים שכבר כמעט אין לו משמעות ולהפעיל עליו את 98 זה מאוד בעייתי.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני לא מדבר על החוק עצמו. גם אתם צריכים לחשוב למה האופוזיציה מתנהגת פתאום ככה, כי היא יחסית אחראית או לפי מה שאתה אומר, פחות מלוכדת והנה יש דברים שאתם מצליחים לאחד אותם. אולי תחשבו איפה הגזמתם עד כדי כך שצריך להפעיל את 98.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
סיעת יש עתיד הגישה 1281 הסתייגויות. כפול כל חברי האופוזיציה יחד 1700, תעשה את המכפלות. שמעתי אותך בקשב רב בבוקר ברדיו כשאמרת שאינך מבין מדוע האופוזיציה ממשיכה במאבקה. אני אסביר - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
זה קשור ל-98 כי אם מחר תפתח חקירה בעניינו של חבר כנסת, של איש ציבור, של ראש ממשלה, הרי החוק הזה יחול עליו עוד פעם. לכן אנחנו מתנגדים לו. מה שאמרתי לחבר הכנסת אמסלם בשם כל האופוזיציה, אם תוציא את חברי הכנסת ואישי הציבור מתוך החוק הזה, נצביע בעדו. אבל הוא לא הסכים כי הוא אמר, ענייני הוא רק לא לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לפרסם. זה מה שעניין אותו. לא הסיכום של המשטרה ולא שום דבר.
חד משמעית, אין צורך להפעיל את סעיף 98 מכיוון שיש לחברי הכנסת מה להגיד. יש להם מה להגיד מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מתנגדים לחוק הזה. זה כשלעצמו מתיר את ההתנגדות שלנו לחוק ויש לנו מה להגיד על העניין הזה.
לגבי סעיף 98, אחרי מה שאמרתי, אתם רוצים להפעיל אותו? תפעילו אותו ציבורית, נראה אתכם. אתם סותמים את הפה לחברי הכנסת ואת הלגיטימציה שיש לנו מה להגיד על החוק הרע הזה. אני אספר לך אנקדוטה ברשותך, חבר הכנסת אמסלם אמר, תגיד, כשלפיד יהיה ראש ממשלה גם תתנגד? אמרתי, מתחייב אני להוריד את החוק הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. אני יכול להגיד לך שבכל מקרה, גם אם נפעיל את 98 יהיה מספיק זמן לכל חברי האופוזיציה לדבר ולהגיד את כל מה שהם רוצים. זאת אומרת שאין כוונה שסעיף 98 ימנע מחברי אופוזיציה לדבר, אבל זה ימנע סיכולי חקיקה. חברת הכנסת אילת נחמיאס בבקשה.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה יודע מה אומר המספר 222? המספר הזה הוא התרגום ל-1281 הסתייגויות, זה 320,250 דקות, זה 5,337 שעות וזה 222 יממות דיון.
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה לעשות סדר עם לוחות הזמנים. ב-12:00 יש נשיאות וקבעתי רוויזיה ב-12:00 על הנשיאות, אז חברת הכנסת נחמיאס תדבר, נצביע על הרוויזיה ב-12:00 ואז נמשיך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אי-אפשר לדבר ככה עם כל ההפרעות. חבר הכנסת קיש, זה לא יכול להיות. עם כל הבדיחות, אני רוצה לומר לך שהניתוק שאתה עושה בין סעיף 98 לבין מהות החוק הוא לא אורגני הוא נגד הטבע. משום שסעיף 98 שאולי במקור שלו יועד לנושא התקציב, בסופו של דבר הקואליציה בוחרת להשתמש בו רק בחקיקה שבאמת יש אתה בעיות קיצוניות. חקיקה שאתם יודעים שהיא סקטוריאלית, ייעודית, פרסונאלית, אישית, מה שלא תרצה, זה בדיוק העניין. לכן, להגיד שסעיף 98 לא קשור למהות החוק זה פשוט לא לעניין.
יותר מזה, לאורך כל הדרך טענתי, גם פה בוועדת הכנסת שבחוק, עקרתם ממנו את הענייניות שבו. לא רק בגלל שבהתחלה הוא היה פרסונאלי ואחר-כך כאילו נהיה לא פרסונאלי, כי הרי גם לא אישרת לי לשאול את מירי, היועצת המשפטית של ועדת הפנים - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו עושים עכשיו הפסקה ותקבלי את רשות הדיבור אחרי הרוויזיה. מי שידבר בשורה האחורית שיצא מיד החוצה.
היו"ר יואב קיש
¶
הם יצאו. את לא מנהלת את הוועדה, עם כל הכבוד. מי שמדבר בשורה האחורית, תוציא אותו עכשיו. נעבור לרוויזיה.
הצבעה על רוויזיה
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו מצביעים על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה שירים את ידו?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
הרוויזיה לא התקבלה
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מתחילת הדיונים לא אפשרת לי לשאול את היועצת המשפטית של ועדת הפנים שאלה עניינית לגבי הפרסונליזציה או האי פרסונליזציה של החוק אחרי מה שאמר ראש הממשלה בעניין הזה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
זה קשור גם לסדרי הדיון. כי חוק פרסונאלי, עם כל הכבוד, מידת הנכונות שלנו לבחון אותו באספקלריה מקצועית היא שונה לחלוטין מאשר חוק שהוא פרסונאלי לחלוטין ואם הוא פרסונאלי קצת פחות אז אולי אנחנו - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני אומרת לך שוב, אתה מנתק באופן לא טבעי בין סעיף 98 לבין מהות החקיקה הזאת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מיליארדים. אתה מתבלבל. זה מעוות כי אמרתי פה בדיונים שהחוק הזה היה ראוי לדיון אם היה זוכה לדיון הראוי לו. אבל אתם החלטתם שהוא לא יזכה לדיון הראוי לו ובאופן שבו אתם מעוותים את זה, אגב, למה אתם כל-כך ממהרים להעביר אותו? אם הוא חוק חשוב, מסתבר שהוא חוק חשוב רק ל-200 אנשים במדינת ישראל ולא ל-14,000 שטען בהתחלה יוזם הצעת החוק, שיכול להיות אגב שבזה הוא צודק. זה פשוט העיוות הכי גדול שיכול לקרות ולכן 22 יממות זה הדבר הכי קצר שיכול להיות בחוק הזה. כי על 14,000 איש אין לכם בעיה, שילכו קיבינימט, אבל על 200 האיש האלה, עליהם אתם ממהרים.
היו"ר יואב קיש
¶
חברות הכנסת תמר זנדברג, מרב מיכאלי, רויטל סויד וחבר הכנסת חיים ילין, אלה הדוברים שידברו בדיון הבא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
במסגרת הזאת, תעביר בבקשה גם את הפניה שלי אליך, שיושב-ראש ועדה לא יוכל להעביר לעצמו הצעות חוק שלו.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו ממשיכים לנושא הבא.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ח-2017.
היו"ר יואב קיש
¶
אני עובר לסעיף ד' בסדר היום, קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - לשון הרע על לוחמי צה"ל). זו הצעה פרטית שלי שבאה לתקן את זה שאפשר יהיה להגיש תביעת לשון הרע.
היו"ר יואב קיש
¶
במליאה אמרו ועדת העבודה והרווחה, שלא הבנתי מאיפה זה הגיע, ועדת חוקה נראה לי הכי הגיוני.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מעלה להצבעה את העברת הצעת החוק לוועדת חוקה. מי בעד ועדת חוקה?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ח-2017 לוועדת חוקה חוק ומשפט, נתקבלה.
היו"ר יואב קיש
¶
ההצעה עוברת לוועדת חוקה. נעבור לסעיף הבא.
הקמת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט להתקנת תקנות שירות ביטחון (סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה)(הוראת שעה) התשע"ח-2017.
היו"ר יואב קיש
¶
הנושא הבא, הקמת ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט להתקנת תקנות שירות ביטחון (סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה)(הוראת שעה) התשע"ח-2017. יש מכתב של שר הביטחון.
היו"ר יואב קיש
¶
אפשר לצלם ולחלק. אני אקריא אותו כי הוא קצר. הנדון: הקמת ועדת משותפת להתקנת תקנות שירות ביטחון - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
¶
למה אנחנו כל הזמן צריכים לבקש שיחלקו לנו חומר? למה זה לא מחולק מראש? אתה דורש מאתנו עכשיו לקבל החלטה, זה צריך להיות מונח על שולחן חברי הוועדה. את זה אתה יכול להקריא, אבל להבא.
היו"ר יואב קיש
¶
אני עוצר את הדיון, נחלק את זה ונקבע שעה נוספת לדיון היום. תודה לכולם ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:10.