ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 651

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ח' בטבת התשע"ח (26 בדצמבר 2017), שעה 12:30

הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ח-2017 (מ/1171)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

חמד עמאר

ראש תחום ייעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - סימונה זילבר

מנחה ארצי חינוך תעבורתי, משרד החינוך - אורי הכהן

כלכלן ראשי במינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והמים - נחום צבי יהושע

מנהלת תחום חקיקה, רשות לאומית, משרד התחבורה - מירב רפאלי

מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מריה כהן-אתגר

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - רחל טבת ויזל

מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - נחמה לאור דרורי

ממונה בטיחות, חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה - גל ויסמן

מנהל אקדמי תחבורה, ITS ישראל – מערכות תבוניות בתחבורה - משה בקר

יושב-ראש חיים בדרך - מתונה - מרדכי פדר

עוזרו של משה בקר - דן מיכאל קדרון

מירב תורג'מן

לאה ורון

הילה לוי

הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ח–2018 (מ/1171)

בוקר טוב לכם, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת, הרשמת, דובר, שלום לכם, חברים, ברשותכם, לפני שנעבור לסדר יומנו שיהיה קצר בנושא: הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ח-2018, כמדי יום אני רוצה לפתוח בקריאת שיר.

הפעם בחרתי לקרוא שיר של יפי גליק, זיכרונה לברכה, רעייתו של יהודה גליק, שנפטרה. הסתבר שהיא גם כתבה שירים.

יפי גליק, אשתו של חבר הכנסת יהודה גליק, חברנו, הלכה ביום שני לעולמה. יפי הייתה בת 51 ולבני הזוג שמונה ילדים, בהם ארבעה ילדים משותפים ושתי בנות – אחיות – אומנה. כמו כן, הייתה סבתא לשבעה נכדים והתגוררה ביישוב עתניאל. יפי הייתה עובדת סוציאלית שכתבה שירים רבים שהתעמתו לא פעם עם האל והאמונה. היא התאלמנה בגיל 23, כשהייתה אם טרייה והתחתנה בשנית עם יהודה חברנו. היא הייתה לצדו של יהודה כאשר ניסו להתנקש בחייו ולאחר מכן ליוותה אותו במאבקו לאחר ניסיון ההתנקשות.

השנתיים האחרונות היו קשות כאשר אביה וגיסה נפטרו, וחבריה הטובים, דפנה מאיר, זיכרונה לברכה, ומיכי מרק, זיכרונו לברכה, נרצחו בפיגועים שונים. בחודשים האחרונים מצבה הידרדר והיא שכבה בבית החולים בתרדמת.

אנחנו שולחים שוב את תנחומינו ליהודה חברנו. יהי זכרה של יפי ברוך.

השיר שערי דמעה מתכתב עם תהילים פרק ו'.

שערי דמעה – יפי גליק

"שערי דמעה/ מלאי מורא הפחד/ החשש/ האימה/ עמוסי דמיונות/ וכאבים/ נפתחו לכבוד/ המנצח על הכינור/ עד מתי אבכה/ את כעסי?

לקח לי זמן ללמוד/ שבכעס המבעבע בי/ שחשבתי שהוא רק צלם בהיכל/ גם הוא מתנה ממך/ תמרור ניווטים במפת חיי/ בכאבי/ בהלה אחזתני/ בעתני/ הקשבתי לפחד/ המוות/ שהסתתר בשאול/ וחלץ נפשי/ המבוהלת/ האזנתי לחמה המתפרצת/ ותרגמתי אותה לדמעות/ לרגשות/ שהציפו את אנחותיי/ בדמעתי ערשי אמסה/ שם/ סרו ממני פועלי אוון/ וחילצת נפשי ממוות/ את עיני מדמעה/ שמעת קול בכיי/ לקחת תחינתי/ למזמור."

במעבר חד, כפי שאמרתי, התכנסנו לדיון טכני לגמרי.

לפני שנאמר כמה דברים, אני אאפשר למשה בקר ולמשה פדר לומר את דבריהם.

ברשותכם, אני רוצה לומר כמה דברים. אני לא מדבר על העובדה שזה באמת מקומם שלא קיבלנו הצעת חוק מסודרת, שכבר היינו אמורים לאשר. אני רוצה להזכיר לאנשי משרד התחבורה שזה נושא שהשר לקח על עצמו להוביל אותו כדגל. לא לחינם הוא פנה לגיורא רום וביקש ממנו להוביל את המהלך. המחשבה הנכונה היא לקחת את הרשות ולהפוך אותה לכלי מרכזי במאבק בקטל בדרכים. כלי ממשלתי.

אני רוצה שהמסר יועבר בצורה ברורה, ואני אומר את זה לחוה, למרות שאנחנו בוודאי לא מפנים את טענותינו כלפי השליח.

חוה היא זאת שעמלה על הצעת החוק והגישה אותה.

אני יודע, אני יודע.

את עורכת הדין ראובני מכירים בוועדה היטב שנים רבות. רק לטובה.

אני לא רוצה להיות כמו ההוא שבא לטלר ושואל למה לא קיבלתי הלוואה, כאילו הטלר הוא הבעיה. ברור שלא. חשוב לי להגיד את הדברים גם לאור מערכת היחסים בינינו וגם לאור העובדה שאני יודע מה מקומה של חוה בתהליך הזה. היא כאן באמת עמוד תווך של המשרד בעבודתו מולנו.

לגופו של עניין אני רוצה להבהיר שאנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן, ומצדי שיעבירו את זה לוועדה אחרת – אני אומר את זה בצורה ברורה – בוועדה הזאת לא יאשרו הקמת רשות שהיא איבר מדולדל במשרד התחבורה. חד-משמעית. ואם מישהו חושב שהוא ייתן לזה שם מפוצץ כדי שמאן דהוא יתבלבל ויחשוב שעם שם מפוצץ ועם תיאורים מפוצצים זה יהפוך אותנו שותפים לאיבר מדולדל – טועה. זה לא יהיה יותר.

המאבק בקטל בדרכים – אני מצפה ורוצה שהוא יהיה באמת עניין מרכזי לא רק למשרד התחבורה. אני אומר זאת כי אני מודע לעובדה, גברתי, שמשרד התחבורה הוא לא הגורם היחיד בתוך התהליך הזה, ויש כוחות נוספים שותפים שצריכים לתת כתף בעניין הזה. עם זאת, וכפי שאמרתי גם לשר יותר מפעם אחת, הוא צריך להחליט אם הוא לוקח על עצמו להוביל והוא מרשה שייתנו לו את הכותרת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יש לזה משמעות. אם אתה לא מרגיש שאתה מקבל את מלוא הגיבוי מהממשלה, בוא לראש הממשלה ותגיד לו: אדוני, קח את זה. אבל מרגע שקיבלת אחריות, אם אתה לא מקבל את הסמכות כפי שאתה חושב שאתה אמור לקבל אותה, או שתהפוך שולחן, סליחה על הביטוי – שהפרוטוקול לא יבין אותי לא נכון, אלא כמושג – תשמיע את קול הזעקה והצעקה. אם אני הייתי הוא, כמו שבכל יום שני אנחנו משתדלים לפתוח עם מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, אני חושב שככה היה צריך לפתוח כל ישיבת ממשלה.

בסוף בסוף החיים בנויים מיצירת דחיפות. לייצר את אותה דחיפות שמדביקה את כולם. גברתי, אני אומר לך שבהמשך לכך, לקראת הדיון שקבענו ל-16 לחודש בנושא סיכום שנת 2017, אני רוצה לנצל את העובדה שאת כאן כדי לבקש ממך לרכז נתונים. אם זה לא מסתדר, אני רוצה תשובה דחופה. גם נציגת משטרת ישראל נמצאת כאן. השנה הזו הסתיימה עם 362 הרוגים ואני רוצה לתת סימן בכל הרוג. דהיינו, באיזה כביש, באיזה תאריך ומה הסיבה. יכול להיות שלא יודעים מה הסיבה.

יש יותר מדי דיבורים על הרבה דברים ואני לא יודע אם אנחנו באמת ממוקדים בבעיות שבאמת גורמות לזה.

אני חושבת שאנחנו מתחילים לפלח את זה לפי אוכלוסיות.

למה אני מתכוון, למשל? אני מכבד את ההחלטה של משטרת ישראל בעניין הזה, בוודאי של ניצב דורון ידיד. הוא היחיד בכל המערכת, ולא משנה אם יש תוצאות, שמייצר את תחושת הדחיפות. עצם העובדה שהוא מייצר חדשות כל שני וחמישי – אני עוד לא אמרתי אם זה מה שייתן את המענה – אבל כתוצאה מכך יש שיח על העניין הזה, זה כבר משהו.

נושא הסלולר – אנחנו מרבים לדבר בו. באמת מרבים לדבר בו ובצדק. שאף אחד כאן לא יטעה. צריך לדעת באמת כמה מתוך 362 – אפילו שלא תגידו בוודאות גמורה כי קשה לדבר על זה במושגים של ודאות גמורה – יש חשד. משהו.

אנחנו נגיש לאדוני בסוף השבוע הבא את דוח שפר.

כל אחד הוא עולם ומלואו ושלא נטעה, אבל צריך לדעת איפה אנחנו ממקדים את המאמצים שלנו. בנתונים שאתם נותנים לנו מדי שבוע רואים תמונה אחת ברורה. האצבע או הזרקור מונח על שתיים-שלוש נקודות, שברור לך איפה זה נמצא: הולכי רגל, ירידה בבין-עירוני, עלייה בתוך הערים, עלייה במבוגרים, עלייה במגזר הערבי – למרות שהשנה יש ירידה קלה, אבל הם עדיין מהווים שליש, שזה מספר גדול מדי אל מול מספרם באוכלוסייה. שיהיה ברור שהסיפור של חצר ותאונה ביישוב - - -

פגיעה כתוצאה מנסיעה אחורה.

הדבר הבא הוא אופנועים ואלה שלושת המוקדים. אם יש לכם נתון לגבי המגזר הערבי, חשוב לי לדעת כמה מהם נהרגו כנהגי משאיות או פגעו כנהגי משאיות.

כמה נהגי משאיות ערבים היו מעורבים בתאונות דרכים.

כן, תודה. אני רוצה להדגיש לא כדבר מגדרי, אלא כי אחת הטענות היא שמעבידים אותם, סליחה על הביטוי, למוות. אנחנו מפנים אצבע אל הפוגעים במשאיות במגזר הערבי ובאים חברים, לא רק חברי כנסת אלא בכלל, ואומרים: מה אתה רוצה? מה אתה כל כך טוען כלפיהם? מעסיקים אותם מבוקר עד לילה, לא נותנים להם מנוחה, מאיימים עליהם בפיטורים. אין איום אמיתי ממשי כלפי זה ששולח אותם לנהוג ברכב סביב השעון. אלה דברים שחשוב לראות.

עוד דבר אני מבקש, לקבל את זה מבעוד מועד כדי שיהיה לי הזמן לנסות להתכתב עם התהליך הזה. אני ארצה לשבת עם חברי, יעקב אשר, ואני אשמח אם אתה תצטרף, כדי שבאמת יהיה לנו סוג של תמונה ונוכל פעם אחת ולתמיד לנסות ולמקד. כמו שאמרתי, ברור ששלושת המקומות האלה, ברור ששם צריך למקד.

למרות שרוב ההרוגים מהחברה הערבית הם צעירים. זאת האוכלוסייה הכי בעייתית.

בתוך היישובים או בין-עירוני?

גם וגם. בכביש בין-עירוני נוסעים בלי רישיון. לא רק בכביש עירוני.

נגמר הסיפור הזה, שפעם היית אומר שזאת בעיה של תשתיות. אני סיימתי פה.

אדוני, הפצנו לכל חברי ועדת הכלכלה ולאדוני מסמך מאוד מפורט שמסכם גם את הנתונים, חלקם נתונים שאדוני כבר ביקש והם קיימים במסמך.

אני ראיתי ואני רוצה מסמך אחד מרוכז.

בטבלאות?

טבלה אחת שמסדרת 362 הרוגים.

כן, זה בוודאי.

ובסוף בסוף לכתוב את הסיכום, מה עולה מתוך הטבלה.

יעקב אשר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, כפי שהדברים באו לידי ביטוי גם בשיחות שלנו על הישיבה של היום, שלצערנו הרב אנחנו אמורים לדחות שוב את הארכת התוקף. חבל שלא נמצאים כאן נציגים נוספים מהמשרד למעט היועצת המשפטית.

אני רוצה לומר משהו, אדוני היושב-ראש, במשך שנים רבות מצבה של הרשות הלאומית היה מעורער. כל הזמן הרימו אותה, הורידו אותה, פגעו בתקציבים ודברים אחרים. חלק באשמת הרשות וחלק באשמת אחרים אולי. חוסר הבהירות וחוסר היציבות ברשות היה בעוכרנו, בעוכרי כולם, בגלל שאני חושב שאין ויכוח על כך שצריך את הרשות. אם יש ויכוח, שיבוא משרד התחבורה ויגיד שאולי לא צריך את הרשות.

אני רוצה לומר ולהזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שבמשך השנתיים האחרונות, כשהוחלף היושב-ראש ונכנסה מנכ"לית חדשה, ליווינו ותמכנו במהלכים האלה, ואתה במיוחד, כדי להפוך את הרשות הלאומית למשהו אפקטיבי יותר, לא למשהו שרק אמור לחלק תקציבים או להוות צינור כזה או אחר לתקציבי משרד התחבורה. לגורם מתכלל, למשהו שהוא כמו ראש הקואליציה למלחמה בתאונות דרכים, משהו שנותן לרשות הלאומית את הכוח להיות גם המתכנן של הדברים, גם החוקר את הדברים, גם הממליץ ובמיוחד זה שאמור לעקוב אחרי הדברים ולראות שבאמת הדברים קורים, לא רק במשרד התחבורה אלא גם במשרדים אחרים שקשורים למאבק בתאונות הדרכים.

בוא לא - - - יהיה לנו דיון.

אני מסיים. צר לי אם אני מבטא את מה שדיברנו בשיחות שלנו, גם בשבוע האחרון, בלילות הלבנים שהיו לנו כאן. ניצלנו אותם כדי לדבר על דברים טובים. צר לנו מאוד שהדבר הזה הגיע למצב כזה כי אנחנו באמת רוצים ומבקשים – אני פונה לשר ופונה למשרד – הרשות הלאומית חייבת לקבל יציבות, לקבל כוח, להיות אפקטיבית, לעשות את התפקיד שלה בצורה ממוקדת.

שיהיה ברור, לא נאפשר. אני אומר את זה בצורה ברורה.

אני מצטרף למה שאמר היושב-ראש. זהו זה וזאת הפעם האחרונה שאנחנו נאשר את זה בצורה הזאת. בפעם הבאה או שיש רשות, ואם מישהו יחליט שאין רשות, שייקח את האחריות.

שיגיד. שייקח את האחריות ויגיד שאין וזהו.

שייקח את האחריות על הראש שלו.

חמד, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, דיברת על נושא תאונות הדרכים בהרחבה ואני חותם על כל מילה שאמרת. אני שיבחתי את השר יותר מפעם אחת על זה שהוא החליט סוף סוף להביא את חוק הרשות הלאומית לתאונות בדרכים. כנראה שעשיתי טעות חמורה. גם במליאה שיבחתי אותו, גם ביום הבטיחות בדרכים ובסוף, מה שהבנתי ממעקב שלי אחרי הנושא, הוא שהשר הניח את זה לוועדת שרים לחקיקה. ואני לא מבין עד עכשיו למה הוא משך אותו.

אם את יכולה להסביר לנו למה הוא משך את החוק, אז אני אבין. אם הוא משך אותו בשביל לשפר את החוק, אני מאוד אשמח. אבל אם הוא משך אותו מסיבות אחרות, אני אשמח לדעת איזה סיבות אחרות גרמו לשר למשוך את החוק אחרי שהניח אותו לוועדת שרים.

יש כאן גם עובדים, יש בני אדם. יש אנשים שעובדים ברשות שנים רבות. צריך להיות להם ביטחון כלכלי. הם צריכים להבין אם הם ממשיכים לעבוד ברשות או שהם צריכים לחפש משהו אחר. אנחנו לא יכולים להמשיך להחזיק אותם קצר. כל פעם אנחנו מביאים אותם בהוראת שעה לחצי שנה, לשנתיים, לשלוש, לארבע ועכשיו לחצי שנה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע – החוק כבר הונח – קודם כל, לא להאריך להם לשישה חודשים. להאריך להם לשלושה חודשים. מתוך שלושה חודשים, השר ומשרד התחבורה חייבים להביא לנו את חוק הרשות לכאן, ואנחנו גם כוועדה נוציא מכתב לשר שיביא את זה ונגמור את זה. הרי אנחנו רואים תוצאות. האמת, אתמול דיברתי בנאומים בני דקה על הנושא. יש לנו ירידה של 15 הרוגים וזה המון. כל בן אדם זה עולם ומלואו ואנחנו רוצים להמשיך ככה. יש ירידה במגזר הערבי.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאסור לנו להאריך להם לשישה חודשים, כי החוק הונח בוועדת שרים. החוק מוכן. אם הוא משך אותו בשביל לשפר אותו, הוא יכול לשפר אותו בחודש-חודשיים-שלושה. אסור לנו לתת להם שישה חודשים, רק שלושה חודשים. זאת ההצעה שלי.

תודה, אדוני. בבקשה, משה, ממש בקצרה.

אני טרחתי להגיע לישיבה הזאת מחיפה גם מתוך הערכה שמדובר רק באקט טכני, שמשמעותו הארכת הוראת השעה בחצי שנה. טרחתי להגיע כמי שליווה הרבה מאוד הליכי חקיקה בתחום הזה. נאמר כאן שיש הצעת חוק שצריכה להחליף את הוראת השעה ואנחנו צריכים לזכור שהוראת השעה התחילה ב-2006. היא נקבעה לחמש שנים וכל שנה ושנה אפשר היה לקיים דיון בחוק שבא לשפר את המעמד.

מסיבה זאת אני בא ורוצה להעלות דברים על סדר-היום, גם לטובת אלה שאם הם הולכים לשנות את החוק בתקופה הזאת, שבה אנחנו מאריכים את הוראת השעה, שהדברים שצריכים להיעשות הם כבדים, כבדים מאוד.

קודם כל, מילה לגבי הנתונים. אנחנו מתברכים בבלימה של העלייה שהייתה בחמש השנים האחרונות ואם נקבע פה המספר 362, זה גם לא מספר סופי, חס וחלילה. לעניין הזה, לא משווים את זה לעומת השנה שעברה, עם 377 אלא למה היו היעדים שנקבעו לפני חמש שנים ועשר שנים. לפי אותם יעדים היינו צריכים לעמוד על 250 הרוגים ומטה בשנה הזאת.

כלומר, לא צריך להתברך ולהגיד שחסכנו 15. כן, צריך להתברך ב-15. על כל אחד צריך להתברך, אבל איפה אנחנו עומדים מול היעדים שקבענו לעצמנו? ואיך זה מתקשר לחוק, למעמד של הרשות ולפעילות שצריכה להתקיים?

לדעתי, היות והרשות היא גם הקומפוזיטור של המוזיקה של הבטיחות בדרכים וגם המנצח על הבטיחות בדרכים, צריך לבחון את זה כך, בדיוק לפי מודלים. אני יכול לומר שביפן יש במשרד ראש הממשלה שר לענייני בטיחות בדרכים מטעם ראש הממשלה. הוא מנהל את הדברים באותו מעמד כמו שר התחבורה והבטיחות בדרכים של נושא המלחמה בתאונות הדרכים.

אנחנו נמצאים הרבה מאחור וזאת ההזדמנות כי אם הדבר הבא שיגיע לכאן, לשולחן הוועדה, זה הארכת הוראת השעה לפי המתכונת הקיימת של הרשות, עם המבנה ועם החקיקה שבנתה את הרשות בעקבות ועדת שיינין, אנחנו עדיין נמצאים בנסיגה לאחור. יש שם שלושה סעיפים מאוד חשובים ויושב-הראש אמר שהוא הולך לדון בצורה משמעותית בחוק רציני עם שיניים.

תודה, משה.

תרשה לי רק משפט אחד על כך שצומצמו התקציבים ומשרד האוצר אומר שבמקום להעביר דרך הרשות למשטרה ולמשרד החינוך, לא צריך את הצינור של הרשות. הוא לא מבקר, הוא לא בונה תוכניות. הוא רק מייעץ על פי החוק. אלה שלושת הסעיפים: הייעוץ למשרד החינוך, הייעוץ למשטרה והייעוץ לשר לגבי כל החלקים בתוך משרד התחבורה, שהם רכב, רישוי נהגים וכך הלאה – כל הדברים האלה צריכים להיות תחת הגג של חוק רציני עם שיניים. אני אשמח מאוד לבוא ולומר את הדברים. תודה.

שמעת את ההתייחסות שלי ושל החברים. מרדכי פדר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כדי למנוע המשך של המצב הנוכחי של ניגוד עניינים, שבו נמצאת הרשות, אנחנו דורשים שיבדקו בפרק הזמן הזה גם אפשרויות לשייך את הרשות למשרד אחר חוץ ממשרד התחבורה. כולל בדיקה של שיוך למשרד ראש הממשלה, למשרד האוצר או למשרד עצמאי.

דבר שני, שיבואו עם תשובות, ניתוחים והמלצות כבר אחרי שלושה חודשים, כמו שאמר חבר הכנסת עמאר, וזאת כדי למנוע מחטף בדקה ה-120, כמו עכשיו, ולאפשר דיון יסודי, מעמיק וראוי על עתיד הרשות.

יש בידינו עכשיו להציל כ-1,500 בני אדם בעשור הבא. אנחנו גם יכולים לתת להם להיהרג. תודה רבה לך.

רחל, בבקשה.

בחצי השנה האחרונה נעשתה עבודה מאומצת על ידי הייעוץ המשפטי של משרד התחבורה. הונחה הצעת חוק שלדעתנו היא הצעת חוק טובה, ששומרת מצד אחד על עצמאות הרשות ומצד שני עדיין קיימת אחריות לשר התחבורה על מה שקורה ברשות ועל הנושא הזה. אני לא רוצה להיכנס לכלל הסעיפים, אנחנו ניכנס אליהם בדיון המרכזי בנושא החוק. החוק הוא חוק נכון וטוב שנמסד את הרשות כגוף המקצועי, המרכזי שבאמת מתכלל את התוכנית הלאומית בנושא הבטיחות בדרכים. אני חושבת שהחוק שהוגש ונמשך כמה שעות לאחר מכן, אכן מביא לידי ביטוי את כל הדברים האלה.

אני מבינה שהוא נמשך, בין היתר, על מנת לבדוק האם באמת זה החוק הכי טוב שיש. לדעתנו זה החוק הכי טוב שיש וצריך להמשיך וללכת אתו בכל הכוח. לא צריך להתחיל מהתחלה. היו פה הסכמות עם משרד המשפטים, בט"פ, משטרה. ישבנו עם כולם. בואו נתקדם עם זה ונסיים את האירוע.

מאז שהחוק נמשך אתם עובדים על משהו חדש או שהביאו לכם אותו לשפר?

אני אגיד לך בדיוק במה מדובר. יש שמועות. מה שאני לא יודע, אני לא יודע, אבל יש שמועות שמישהו אמר שנקים את המל"ל של התחבורה, של הקטל בדרכים.

ליד שר התחבורה.

זה נשמע מפוצץ. לפעמים האויב של האין כלום זה עוד יותר. לשם מה כל התהליכים שעשינו פה? כי אנחנו מפנטזים שהם יצליחו להיות סוף סוף גוף אפקטיבי.

אנחנו כבר גוף אפקטיבי. בשנה האחרונה היינו מאוד אפקטיביים.

רחל, אני אגיד לך את האמת. אנחנו מצפים שתהיו הרבה הרבה יותר. אני רוצה שתבואי ותגידי שבכללים הנוכחיים אתם לא מצליחים להיות אפקטיביים.

אדוני, הייתי רוצה חוק שנותן לי סמכויות על המשטרה, משרד הבריאות וכולי. לכן אני אומרת שנהיה ריאליים.

רחל, את חדשה בתהליך.

כן, למרות שאני מרגישה שאני כבר שנים, אבל חדשה. זה נכון. חדשה לגמרי.

חמד עמאר מלווה את העניין הזה שנים רבות וחבר הכנסת וקנין. במקרה או שלא במקרה נמצאים כאן אנשים שעוסקים בעניין הזה כבר הרבה מאוד שנים. לא כל יום מכינים חוק חדש.

הכנתי הצעת חוק כבר בקדנציה הקודמת בעקבות חוק הטיס. אמרתי שצריך להיות איזשהו גוף שבודק וחוקר את הדברים בכלל, לא רק בקטע של הטיס. יש איזו אמנה בין-לאומית ולכן לא הייתה להם ברירה והם התקפלו, כולל משרד המשפטים, למה שהצענו שם, לחסינות מסוימת שאנחנו נותנים לטייס וכל מיני דברים.

כשחוקרים תאונה.

אני אומר לך מידיעה אישית על רשלנות רפואית. אם הרופא היה מסוגל לכתוב אותה ולהגיד: יש לי חסינות, היינו מונעים מאות מקרים מצערים. אותו דבר בתאונות. הנושא של הרכב הכי נוגע אליי כי אני בוחן רכב במקצוע שלי. לכן אני מכיר את זה. בצבא הייתי בוחן טנקים, אבל המקצוע המקדים שלי הייתי בוחן רכב. לא הייתה ברירה, שמו אותי בטנקים.

כמי שמכיר את זה הגשתי הצעת חוק, שעדיין עומדת, והיא מתכללת את כל נושא החקירות, תאונות דרכים, רכבות, מטוסים וכולי. לשים את זה במקום אחד. לדעתי אנחנו נחסוך מאות אנשים שמתים לנו בשנה מרשלנות, מטעויות שנעשות. לא תמיד ייקוב הדין את ההר.

לא צריך לעגל פה פינות, ואני אומר את זה באחריות. יושבת פה יערה שישבה איתי בחוק הטיס. הם עמדו על הרגליים האחוריות בנושא של חסינות.

טייסת משנה הייתה בדיון.

כן. היא יכולה להעיד. הם עמדו על הרגליים האחוריות. בסוף הם הבינו שחיי אדם לפני הכול. חיי אדם לפני הכול. אבל דבר אחד אני רוצה להגיד כהצעה, תקבלו עליכם את משרד התחבורה וכל משרד, חוץ ממשרד האוצר. אל תיקחו את האוצר. אל תשימו אותו עליכם.

תודה, תודה. חוה, רצית מילה?

בקצרה לעניין משיכת הצעת החוק. המטרה בהחלט הייתה למשוך אותו כדי לשפר כי חשבנו שהמוצר שהצלחנו להגיע אליו לא היה הדבר הכי נכון והכי מספק. חבר הכנסת וקנין הזכיר את אחד הנושאים שנאלצנו בתהליך הדיונים להוציא, ואנחנו עדיין רוצים להחזיר, וזה נושא חקירת תאונות. לנסות להגיע למתווה שאפשר לנסות.

זה נושא שהוא אצלנו בעבודה כבר שנה וחצי. תזכיר חוק הופץ ואכן הוגש לממשלה. זה לא ששכחנו, זה לא שנרדמנו בשמירה, זה לא שהגיע ה-15 בנובמבר ואמרנו: געוואלד.

תודה, חוה. בסוף יש שורה תחתונה. יש דברים שבהם השורה התחתונה היא הקובעת. מי מכם מדבר?

אני יושבת-ראש ועד העובדים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני עובדת עשר שנים ברשות ועבדתי גם עם יעקב אשר בעיריית בני ברק.

אני מבקשת לשים על השולחן לאנשים המכובדים כאן את העובדה שהרובוטים עוד לא החליפו את העובדים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני מאוד מתחברת לאמירות שלך. יש משמעות מאוד כבדה לאנשים שעושים את העבודה בשטח. מדובר באנשי מקצוע, אקדמאים.

כמה עובדים יש ברשות?

פחות מ-60 עובדים וכולל הנהלה 64 עובדים. מדובר באנשים מקצועיים שהמדינה השקיעה בהם, בהכשרה שלהם במשך שנים. כרגע יש פיאסקו של להחזיק 60 אנשים לעוד שלושה חודשים או לעוד חצי שנה. אנחנו מבקשים לקבל החלטה כמה שיותר מהר. מבחינת העובדים אין שום הבדל, כל עוד הרשות שומרת על מצבת כוח האדם, אם הרשות נמצאת בתור גוף עצמאי או בתוך המשרד. אנחנו מבקשים להביא לעובדים האלה בשורה ואמירה שאומרת: עד כאן, אנחנו לא מושכים את זה. תודה רבה.

תודה לך, תודה לכם.

ברשותכם, חמד, אני מאוד מתלבט. מצד אחד אתה אומר בוא ניתן להם דד-ליין כדי להכניס אותם לתוך מסגרת.

אני הייתי מציע משהו באמצע, וזה לתת חצי שנה כי זה דבר סביר.

אני רציתי להגיד חצי שנה, ובעוד שלושה חודשים לקיים כאן דיון.

בדיוק. לקיים כאן ישיבת מעקב.

לפני כמה זמן נמשך החוק?

באמצע נובמבר.

קרוב לחודשיים. עד עכשיו, מה נעשה בחודשיים האלה? מה השתפר בחודשיים האלה?

המנהלת הכללית של משרד התחבורה עובדת על הנושא הזה. היא מקיימת דיונים והיא מנסה לגבש את המתווה.

נו, שלושה חודשים לבוא לכאן ולתת לנו כיוון לאן זה הולך?

חברים, מכיוון שאנחנו נמצאים עם משרד התחבורה בקשר בנושאים נוספים, ואני יכול להגיד על קרן טרנר שהיא נותנת עבודה, אני חושב שראוי שבמקרה הזה אנחנו ניענה לבקשה. נוציא לה גם מכתב בעקבות האישור הזה, שאנחנו מאשרים את הדחייה לעוד חצי שנה ובעוד שלושה חודשים אנחנו נרצה לעשות דיון סטטוס קצר, איפה הדברים עומדים.

אדוני, אם אנחנו נעשה דיון סטטוס בעוד שלושה חודשים לא נזוז. צריך להתחיל להזיז את זה עכשיו.

סליחה, רחל, אני לא המשרד. אני חוזר ואומר שמתבלבלים עם סמכויות הוועדה.

אנחנו מעלים דברים ואחר כך מאשימים אותנו למה זה לא קורה.

להפך, להפך. המושב מסתיים תוך שלושה חודשים.

אמרתי, בשביל מה הביאו את גיורא? כן, בבקשה.

אדוני, הואיל ואנחנו כבר בתוך 2018 וכדי בכל זאת לאפשר רצף העסקה של העובדים, אולי ראוי לשקול להוסיף הוראת תחילה רטרואקטיבית ולקבוע שהוראת החוק תחול החל מה-1 בינואר 2018.

היא העלתה נקודה מאוד חשובה. בעוד שלושה חודשים יש פגרה בכנסת, אפילו פחות משלושה חודשים.

אנחנו נסדר את זה, אל תדאג. שזאת לא תהיה הבעיה. חברים, אני חייב לסיים. עורכת הדין ראובני, בבקשה.

הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ח–2018.

תיקון סעיף 45.

1. "בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הוראת שעה התשס"ו-2006, בסעיף 45, בסופו יבוא:

"על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), חוק זה ימשיך לעמוד בתוקפו עד יום י"ז בתמוז התשע"ח, 30 ביוני 2018."

הנוסח הזה הוא סוג של נוסח רטרואקטיבי. כלומר, זה ממשיך לעמוד.

אנחנו נבדוק את זה.

זה חייב להיות בתוקף החל מ-1 בינואר.

אם מבחינת הנוסח אנחנו נידרש להוסיף את הסעיף של התחילה, אנחנו נוסיף אותו, ואם זה ינוסח אחרת, באופן שהוא ימשיך עד ה-30 ביוני, נעשה את זה. אבל כמובן שזו הכוונה.

אתם תמצאו את הדרך.

אבל שיובן שיש לנו התחייבויות.

ברור, ברור.

אני מעלה להצבעה תחת התיקונים והניסוחים הנדרשים של גברתי, היועצת המשפטית, כדי שתהיה רציפות וגם כדי שיתאפשר לרשות להמשיך לעבוד כמו שצריך. מי בעד, מי נגד.

הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ח–2018, אושרה.

תודה רבה, הבקשה אושרה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40.