ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 108

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שני, ל' בכסלו התשע"ח (18 בדצמבר 2017), שעה 10:15

מעקב אחר הרפורמה בקנאביס רפואי- רישיונות גידול וייצוא

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

יועץ מנכ"ל, משרד האוצר - שאול כהן

סגן ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, רשות המסים, משרד האוצר - ציון אפרתי

קמ"ד מענה אזרחי, המשרד לביטחון פנים - מאיה יוספוב

ר. אגף אכיפה וחקיקה- ר. מלחמה בסמים ביטחון פנים - אסתר כהנא

ר' חו' מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים - קרן לרנר

עוזר מנכ"ל, בטחון פנים - גוני פרנקל

עוזרת ליועמ"ש, ביטחון פנים - רעיה שטנר

ראש אגף טיפול ושיקום, המשרד לביטחון פנים - חגי ברוש

מנהל תחום בכיר- מדיניות ייצוא, משרד הכלכלה - איתן קופרשטוך

מנהל היחידה לקנאביס רפואי, משרד הבריאות - יובל לנדשפט

יועמ"ש אג"ת, משטרה - אמיר ליפשיץ

משנה למנכ"ל, משרד הבריאות - איתמר גרוטו

משרד המשפטים - יפעת רווה

מנכ"ל - עידן בן רובי

סמנכ"ל - יהונתן טיירי

CEO - אדם שוסטר

חקלאי, חקלאי הערבה - נועה בראל

חקלאי, חקלאי הערבה - דנה מלצר

סמנכ"ל, שאיפה לחיים - מתן וונונו

רוקח ראשי, שאיפה לחיים - מיקי עופר

שדלן/ית (פרילוג בע''מ) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

רות פרמינגר

בת שבע פנחסוב

א.א, חבר תרגומים

מעקב אחר הרפורמה בקנאביס רפואי- רישיונות גידול וייצוא

שלום לכולם, אני קודם כל רוצה להתנצל על הזיגזוג ועל הביטולים וההחזרות במועד הישיבה. זה נבע מלוח הזמנים של הכנסת, גם מלוח זמנים בחוקים אחרים לפני שבוע-שבועיים, וגם היום היה אמור לבקר כאן סגן נשיא ארצות הברית, באופן שהיה אמור להשבית את כל הכנסת להיום. הביקור נדחה, ולכן החזרנו את מועד הדיון, בגלל שאנחנו רואים חשיבות במעקב אחרי הרפורמה וגם בהימצאותו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות בנושא הזה. זה המקום לברך אותך, פרופסור איתמר גרוטו.

אנחנו מבצעים מעקב שוטף- הוועדה מבצעת מעקב שוטף אחרי רפורמת הקנאביס - מה שנקרא הקנאביס הרפואי. למעשה, הוכרז עליה כאן בדיון לפני למעלה משנתיים, כאן בוועדה. מאז אנחנו עוקבים אחריה, והיא קצת מבוששת מלהתרחש באופן מלא. אנחנו רוצים באופן תקופתי לעקוב אחרי ההתקדמות שלה.

רצינו להקדיש את הישיבה הזו, דווקא לא לצד של המטופלים, החולים, הרופאים והממשק ביניהם, אלא לצד השני של התקדמות העבודה מול המגדלים, המפיצים, המשווקים וכולי, כי זה גם חלק משמעותי מהרפורמה, שעדיין לא נגענו בו בכלל.

רצינו לקבל מכם דיווח איפה זה עומד, מה לוח הזמנים ומה הצפי המתגבש. לפני זה, אני כן חייבת לומר, אני כן הייתי רוצה השלמה לנושא העבודה מול הסמכת הרופאים וכולי. נמצא כאן מנהל היחידה לקנאביס רפואי, שדיווח לנו לפני כמה שבועות על השלמת ה – וגם עקבנו בתקשורת.

אנחנו שמחים לגלות שהרבה מהנושאים שעולים כאן בוועדה, באופן מוזר, או יום לפני הישיבה או יום אחרי הישיבה, מופיעים בתקשורת. אנחנו שמחים שהוועדה מהווה זרז להתקדמות התהליכים של משרד הבריאות.

שמענו על הסמכת אותם 81 רופאים שסיימו את הקורס. אחד הדברים שאנחנו הכי עמדנו בהם, ולמעשה ביקשנו והפצרנו בכם לעשות, זה שאותם רופאים יוכלו להנפיק את הרישיון בעצמם, עוד לפני השלמת כל הרפורמה. זה דבר שכרגע עדיין תלוי ועומד, להבנתנו. נמסר לנו כאן בוועדה שהחלטתם כן לעשות את הדבר הזה, זה רק תלוי בהתקנת המסופים ומהערכת הממוחשבת במשרדם של הרופאים.

אמרנו שנערוך עוד דיון נוסף, עשיתי את הדיון הזה ואני אעדכן.

אוקי, אז נמסר כאן שזאת הכוונה. אני באמת הבנתי מגורמים אחרים שזאת לא הכוונה, אבל כן נשמח לעדכון שלך. בעצם המצב הוא כזה: יש רופאים שהוסמכו. הרופאים האלה, כמו הרופאים האחרים – האונקולוגים וכולי, אין שום סיבה שהם לא יוכלו לשחרר פקקים.

אתה יודע, אני היום בבוקר, בשעה 7:00 היום, הסתמסתי עם מיקי דור על מטופלת ש – סתם, זה קורה לי כל הזמן. על מטופלת שהרישיון שלה תקוע מאוגוסט. אתם מכירים את הנושא הזה, אתם עוקבים אחריו, זה עולה כאן כל דיון. אני לא רוצה לטחון פה יותר מידי לעומק.

אחד הפתרונות שאנחנו מדברים עליו כבר חודשים ארוכים מאוד, זה להתחיל לשחרר רופאים, שיוכלו להנפיק את הרישיונות. מה קורה עם זה? נתחיל מזה, ואחר כך עדכון על הצדדים האחרים של הרפורמה.

טוב, אני קיימתי עוד פעם דיון עם הלשכה המשפטית של המשרד ומנכ"ל משרד הבריאות, כמובן. עירבנו את הלשכה המשפטית בהתאמה להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה והרפורמה צריכים לעבוד כמקשה אחת. להתחיל לעשות החרגות כאן, ופה שינויים כאלה, ופה אחרים, אז בסוף לא יהיה לזה שום ערך - - -

למה שינויים? ולמה החרגות? זה לא שינויים.

זה שינוי, כי השינוי אומר עכשיו שלפי הרפורמה האדם צריך לקבל את זה בבית מרקחת, לא מהמגדל. כל עוד אנחנו לא יכולים לספק את זה בבתי מרקחת, אז לא נוכל ליישם - - -

רגע, אבל מדובר כאן במטופלים קיימים ורופאים קיימים. בבתי מרקחת סבבה, אבל מה שאתה אומר עכשיו זה אותו דבר שתגיד: אני עוצר כרגע את כל העבודה, לא יהיה קנאביס רפואי עד שזה לא יחולק בבתי המרקחת. הרי בינתיים זה עובד. רופאים אונקולוגיים, למשל, עושים את זה. הם מנפיקים רישיונות.

רופאים אונקולוגיים מנפיקים רישיונות לאנשים במסלול ירוק, אבל עדיין זה עובר דרך היק"ר. זאת אומרת, זה מגיע ליק"ר ו - - -

בסדר, זה מגיע ליק"ר, אבל זה לא נתקע ביק"ר, זה בדיוק ההבדל. למה לא לשחרר את צוואר הבקבוק הזה? בסדר, אז כשהרפורמה - - -

החלטת הממשלה היא ברורה – אחד גם בנושא של הסדרי ביניים עד תחילתה של הרפורמה, שקובעת שלא יהיו הסדרי ביניים אחרים, כיוון שהחלטת הממשלה קובעת שיש לנתק את הקשר בין מגדל לבין מטופל. עיקרה של החלטת ממשלה הוא בניתוק הקשר.

היום, אם רופאים ירשמו – כשקנאביס עוד לא בבתי המרקחת, ירשמו מרשמים, לאן הם ישלחו את המטופל? למגדל. לכן - - -

אבל זה מה שהם עושים היום.

לא. היום הם כותבים המלצות, והיק"ר הוא – היק"ר מוציא את אותם רישיונות, שזה לא סוד להגיד שאנחנו לא חומדים בתפקיד הזה, איך אומרים, לא רוצים אותו. לכן היה דיון עם היועצת המשפטית, עם המנכ"ל ועם גורמים רבים אחרים במשרד, בעקבות בקשתך.

הדיון הזה הסתכם, אני חושב שיש לו אפילו פרוטוקול. מנכ"ל המשרד החליט שבעת הזאת, כל עוד לא הושלמה הרפורמה ועוד אין מוצרי קנאביס בבתי המרקחת – דבר שעתיד להיות בקרוב מאוד, לא יחלו - - -

את ה"בקרוב מאוד" הזה אנחנו שומעים כבר שנתיים וחצי.

זה אולי זז בחודשיים-שלושה, מעולם לא אמרנו שזה יהיה במהלך - - -

יובל, אתה מסרת פה בוועדה, אפילו נקטת לפי מיטב זכרוני בתאריך. אמרת נובמבר- - -

הרבעון האחרון, 2017 - - -

אמרת: אנחנו מתקינים את המחשבים ב - - -

אנחנו דיברנו על הרבעון האחרון של 2017, וזה זז ברבעון אחד.

לא, אני עכשיו מדברת על התקנת המחשבים, המדפסות, התוכנה, החומרה ולא יודעת מה, במשרדים של הרופאים.

את זה יש כבר.

אבל לנו זה נמסר כאן בוועדה, ואפשר להוציא את הפרוטוקול - - -

זה יש כבר.

שניה. אבל לנו זה נמסר כאן בוועדה, ואפשר להוציא את הפרוטוקול, שההתקנה הזו תאפשר את הנפקת הרישיון. חד משמעית, זה נמסר לנו כאן בוועדה.

זה מה שיהיה כשאפשר יהיה ללכת לקבל את זה.

החליט מנכ"ל המשרד לא לאפשר בינתיים.

אז בניגוד למה שאתה מסרת, אתה קיבלת Overruling ממנכ"ל המשרד- - -

ממש לא בניגוד, זה בדיוק אותו דבר.

למה? זה מה שהוא מסר פה. נוציא את הפרוטוקול?

כן, אפשר להוציא את הפרוטוקול.

תוציאי.

בוודאי שאני אוציא. יובל, זה שאתה תדבר אליי בגסות רוח - - -

לא דיברתי בגסות רוח.

אתה כן, ואני מבקשת ממך לחזור בך. זה לא ישנה את העובדה שזה מה שמסרת כאן בוועדה. כמובן שנוציא את הפרוטוקול רק כדי לאשש את הדברים, אבל אתה מסרת את זה.

חלק מהדברים.

בינתיים, בוא תסביר לי, פרופסור גרוטו, למה שמטופלים – זה הפרוטוקול?

לא, זה סיכום.

אוקי. למה שמטופלים יחכו – למה שאני אצטרך להסתמס עם מיקי דור בשעה שבע בבוקר, על מטופלת פה ומטופלת שם, ועוד עשרות מטופלים שממתינים לחידוש רישיון? לכל דבר יש סיבה. למה צריך חידוש רישיון כל שנה או כל חצי שנה, למה כל הדברים האלה.

בסופו של דבר, האנשים האלה תקועים. למה שהם ימשיכו להיות תקועים, במקום שיש כאן צוואר בקבוק מאוד משמעותי שאפשר - - -

אז כן, אני רוצה – זאת אומרת, אני מקבל את חידוש הרישיון, זו העמדה שלי, ואת זה אנחנו צריכים לעשות, יובל. שחידוש הרישיון יהיה אוטומטי. בסדר, אז את זה אנחנו ננסה להוריד - - -

שמה?

זאת אומרת, שחידוש הרישיון ייעשה באופן אוטומטי, למעט במקרים מאוד חריגים.

איזה חידוש רישיון?

מי שיש לו רישיון בתוקף, הוא רוצה להאריך אותו, אז נעשה את זה באופן אוטומטי.

מה זאת אומרת באופן אוטומטי?

בתהליך שיהיה הרבה יותר קצר. לא יודע, אנחנו צריכים לראות בדיוק איך מפתחים את זה, אבל זה אומר שלא יצטרך – צריך לבנות איזו תבנית בתוך המערכת, שלא יצטרך לעבור את האישור מחדש של היק"ר.

זה כבר נושא אחד שאני כבר זמן מנסה לקדם אותו, צריך פשוט לראות שהמערכת מתאימה לתת את זה באופן אוטומטי, את זה אנחנו צריכים לבדוק. ככל שהמערכת יכולה לעשות את זה, אז בסוף זה - - -

תוך כמה זמן?

מה זה אוטומטית? אוטומטית זה ללא יד אדם - - -

רגע, אז עכשיו אנחנו במרוץ סמכויות. מצד אחד יש לנו את הרפורמה שמתקדמת, ועוד רבעון, בך הכל דחינו בחודשיים. מצד שני, אתה עכשיו מפתח מערכת חדשה לגמרי למסלול חדש, שאתה עוד לא יודע איך תעבוד. מה קורה?

אני רוצה שהארכת הרישיון תהיה באופן אוטומטי. אם זה לא מוצא חן בעיניכם, אז אני לא אעשה את זה.

זה מוצא חן בעינינו מאוד, אנחנו מבקשים את זה שנתיים ואתם כל הזמן מסבירים לנו למה לא. אז עברנו לבקש את ההסמכה ישירות – את הרישיון על ידי הרופא, עכשיו אתה מסביר לנו למה זה לא. אז מה קורה?

בסופו של יום, עם כל הכבוד, אנחנו מנהלים את זה. משרד הבריאות הוא גוף הביצוע, אנחנו מנהלים את זה. אם יש לכם ביקורת עלינו, אתם יכולים לבקר אותנו, אבל לא להכתיב לכם מדיניות.

הלוואי שהיינו יכולים להכתיב לכם מדיניות, כמו שאתה רואה, גם דברים שאתם מבטיחים לנו שתעשו, אחרי זה מסתבר שלא קורים.

תראי, יש לנו – אני באמת מקדם, חוץ מהדבר הזה אני עד לעוד כמה רפורמות שמתקדמות במערכת הבריאות. זן הרפורמה שמתקדמת הכי מהר שאני מכיר. זה היכולות של – אני לא בטוח שבעולם יש יכולות להתקדם יותר מהר. אנחנו באנו עם משהו חדשני, יש פה- - -

פרופסור גרוטו, זה המנדט של הוועדה שלנו. אנחנו לא יודעים מה קורה ברפורמות אחרות, בוועדות אחרות, הכל בסדר.

אני עכשיו שואלת: מה נעשה עם הבירוקרטיה הזאת שיש לנו – הייתה לנו דרך מאוד משמעותית, שזה אומר להנפיק את הרישיון ישירות על ידי הרופאים. אז כרגע אתה אומר שאתם לא מעוניינים לעשות את זה, וזאת תשובה סופית עד שזה לא יונפק בבתי המרקחת.

במקום זה, אתה עכשיו מדווח לנו שאתם תלכו למסלול אוטומטי למחדשי רישיונות. איפה זה עומד? תוך כמה זמן זה צפוי להתקיים?

יובל, אתה יכול להאריך מה נדרש בדיוק בשביל זה?

אני לא יכול לעשות את זה עכשיו. אנחנו התחלנו לדבר על זה, יש לנו מספר אופנים. אני לא יודע בדיוק איך לעשות את המסלול האוטומטי, כיוון שאחרת כל בקשה דינה להיבחן על ידי רופא. אחרת ילך החולה לבית המרקחת ויקנה את זה כ-OCT, או שילך למגדל ויקנה את זה כ-OTC.

בסדר, אבל יכול להיות שבמערכת אפשר לשים לזה אינדיקציה- - -

אבל יש – התחלנו לדבר על כמה אפשרויות, עוד לא הסתכם הדיון. אנחנו נמצא את האופציה ונודיע.

אנחנו נודיע לכם תוך - - -

כמה זמן?

תוך שבוע, עשרה ימים נגיד. נודיע לכם איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה, ואז לקבוע לכם גם לו"ז. אני לא רוצה כרגע להתחייב על לו"ז בלי שאנחנו בודקים את הנושא.

הוועדה מבקשת עד סוף חודש דצמבר ממשרד הבריאות, להעביר אלינו דיווח בעניין התקדמות האישור האוטומטי למחדשים רישיונות.

אוקי, טוב. בואו נתקדם לנושא שעליו נקבעה הישיבה הזו, שזה הצד של – לא הצד של המטופלים והרופאים, אלא צד המגדלים והמשווקים. מה אתם יכולים לדווח לנו בתחום הזה? איפה עומדים? כמה בקשות הוגשו? כמה רישיונות הונפקו? כמה אנשים התחילו את התהליך? איזה בדיקות אתם עושים מולם? מה לוח הזמנים הצפוי? איפה עומד כל הדבר הזה?

אני חושב שעדיף שיובל ידווח באופן מלא ומפורט.

אחד, בפתח דבריי אציין, כי הרפורמה, למרות מה שכבוד ראש הוועדה חושבת, מתקדמת בצורה - - -

עזוב, לא צריך. אמרתי את זה, אין מה לחזור.

שנית, עודכנו כלל הנהלים, החל מהדרישות – יש עדכוני אוקטובר 2017 ודצמבר 2017, לנהלים שהם ל-GMP, ל-GMP ול-GBP, יצא ממש השבוע, שהוא כבר מפרט את נהלי הניפוק. לא היה קל להגיע לנהלי ניפוק, זה לא – גם לכך היו התנגדויות מאגף ה- - -

מה זה אומר נהלי הניפוק האלה? מה כל אחד מהם אומר?

זה מסביר בדיוק את כל הנהלים, איך כל השרשרת עד סופה תדע להסתכם. אם מישהו זוכר, באחת הוועדות אמרנו שעדיין אנחנו לא סגורים על האופן שבו הקנאביס ינופק, מול אגף הרוקחות, איך יישמר, האם בספר סמים כזה או אחר. נסגרו כבר כל הדברים, והיום השרשרת היא רדוקה כולה עד שלב המסירה של הקנאביס למטופל.

אז אתה יכול - - -

הכל כתוב, זו טכניקת רוקחות, שהפכנו אותה לפשוטה ולא מסובכת.

אוקי, אז שוב, אנחנו גורם ציבורי, אנחנו לא אלה שקוראים את הנהלים. יש כאן כאלה שכן, הם תכף ידברו. אני רק שואלת: תן לנו בשפה פשוטה, לציבור הרחב, מה כולל התהליך הזה?

התהליך כולל שחולה ילך לרופא, כשיהיה אפשר, כשיחל המהלך. הרופא יבדוק אותו. אם זה רופא שהוכשר – דיברנו היום עם הקופות, אם תרצי לשאול תשאלי מה דעת הקופות, כי שם זה עוד לא פשוט.

כן, קופות החולים – ההתנגדות שלהם, או לא התנגדות, העמדה שלהם ידועה - - -

אם זה רופא שלא הוכשר ולא הוסמך, אז הוא ממלא המלצה ושולח ליק"ר בדרך הרגילה. אם זה רופא שהוסמך, הוא מדפיס רישיון ועוד X פקודות ניפוק, נקרא להם – פקודות מסירה, סליחה, לא ניפוק, פקודות מסירה למטופל. עם זה המטופל ניגש לבית המרקחת.

המטופל בבית המרקחת – התחלנו כבר קורסים גם לרוקחים, הקורס הראשון עתיד להסתיים בעוד שני מפגשים, הקורס השני כבר כולו מלא, שלישי ורביעי זה עם האוניברסיטה העברית.

שמי - - -

בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, בית הספר לרוקחות של היחידה ללימודי המשך, סליחה.

כלומר, זה רוקחים בתהליך ההכשרה שלהם. מה לגבי בתי מרקחת קיימים? דיווחתם באחת הישיבות שיש איזשהו קשר עם סופר פארם.

שניה רגע, אני אומר מה נעשה כדי להשלים את המערכת, כדי שהיא תפעל כולה כמקשה משומנת אחת. התחילו קורסים לרוקחים ואנשי מקצועות הרפואה, קורס ראשון עתיד להסתיים. הקורס השני עתיד להתחיל במהלך ינואר, ביחידה ללימודי המשך של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת באר שבע, גם עתידה לצאת בקורס.

לאחרונה קיבלנו פניה גם מבית הספר לרפואה של הטכניון, שגם הוא יתחיל בקורס לרוקחים ואנשי מקצועות הרפואה, כך שהשלמנו פריסה. אנחנו מזמינים עדיין את כל בתי הספר לרפואה להרים גם את הכפפה וליזום קורסים לרוקחים ואנשי מקצועות הרפואה, על מנת שיוכלו לעסוק בתחום. זה אחד.

שנית, השלמנו את כל מערך הנהלים, כך שחולה יוכל ללכת לרופא ולהיבדק. אם זה רופא שלא עבר את ההכשרה, אמרנו לשלוח ליק"ר. אם זה רופא שעבר את ההכשרה, להנפיק לו את אותו רישיון ופקודות ניפוק, ואיתם לגשת לבית המרקחת.

בבית המרקחת יחכה לו מוצר ברמת medical grade, שלכך נדרש, קודם כל, גידול ב – החל מחוות ריבוי, של קווים אדירים. זאת אומרת, אחידים, זניים או בלנדיים, ברור מה אני אומר? זניים זה חד זני, או בלנדיים, שיוכלו – משם זה יועבר ל – זה ייוצר בתנאי איכות של GAP. זה יועבר לבית החרושת, למפעל – מפעל מוצרי קנאביס שייוצר ברמת GMP, גם הנוהל הזה עבר עדכונים לאחרונה, בעקבות הערות שקיבלנו גם מהמכון לביקורת ותקינה של חומרים ברפואה, גם כתוצאה שלמדנו עוד דברים על כך, וגם בגלל שהיו טעויות בנוהל הזה: כתיב, כתב ומספרים.

משם המוצר יעבור לבית המסחר, שהוא למעשה המחסן, ומשם ינופק לבתי המרקחת – יסופק לבתי המרקחת, שהם יעשו את המסירה, את אותה פקודת ניפוק, מול אותו מרשם. המערכת, התוכנה כבר קיימת, אנחנו פתחנו את ה-plug in, את אותו פרוטוקול התחברות.

עד כה הרימו את הכפפה רשת סופרפארם, מחלקת המחשוב שלהם. מיקי, שהיה בהתאחדות הרוקחים, עזר לנו מאוד מול ירפ"א. זה היה ממש בשבוע שעבר, גם כבר נכנסו פנימה והרימו את הכפפה, והם עובדים במרץ על פרוטוקול ההתחברות, על מנת שהמרשם הזה – הוא למעשה מרשם – זה לא בענן, אבל זה מרשם אלקטרוני.

כשהרופא לוחץ אנטר, הוא עולה אלקטרונית והחולה חופשי ללכת לכל בית מרקחת שהוא רוצה, סופרפארם, בית מרקחת פרטי, כל בית מרקחת שאושר לניפוק מוצרי קנאביס.

נגיד, סתם, התהליך מול סופרפארם, שזו רשת גדולה, ומן הסתם הרבה אנשים – זה נמצא בכל מקום, והרבה ילכו בסופו של דבר. איפה – מה תהליך העבודה מולם?

סופרפארם באמת מתקדמים כבר יותר מכולם, סופרפארם הגישו לנו – אני לא זוכר את המספר המדויק, יש לי פה – תכף אני אוכל לפתוח ולהקריא לכם את המספרים של - - -

כמה סניפים?

מדובר במאות.

מאות סניפים בכל הארץ?

לא, מאות יזמים שהגישו. לסופרפארם יש מספר עשרות, בסביבות ה-70, תכף אני אומר לכם.

רגע, מה זאת אומרת מאות יזמים?

מאות יזמים בכל תחומי העיסוק בקנאביס. גם גידול, גם ריבוי, גידול, ייצור- - -

אוקי, אז רגע. תכף תפרט הכל – אני רק שואלת שניה על סופרפארם- - -

עשרות סופר-פארמים, אם אני לא טועה בסביבות ה-70- - -

כאשר סופרפארם, כרשת, מייצגת את כולם?

לא, כל בית מרקחת צריך להגיש בקשה לחוד.

הבנתי.

הרשת ריכזה את כולם והגישה את כולם, הם עברו את הבדיקות הנדרשות על ידי משטרת ישראל- - -

כל העשרות האלה.

לא, רובם עברו, בחלקם היו התאמות. כנ"ל לגבי בתי מרקחת פרטיים.

בכמה מהם היו התאמות ובכמה לא?

אני לא זוכר, שניה, אני תכף אתן לך את המספרים. מתוך 96 בתי מרקחת, בסך הכל - - -

של סופר פארם או סך הכל?

לא, בסביבות ה-70 סופרפארם. 72 בתי מרקחת קיבלו כבר את האישורים הראשונים, והיתר נמצאים בהליכים.

אוקי, זאת אומרת, מתוך 96 בתי מרקחת סך הכל שהגישו, 70 הם מהסופר פארם, וסך הכל מתוך ה-96, עד כה 72 קיבלו אישורים?

72 קיבלו כבר את האישורים הראשוניים, את הנפקת קוד עוסק ואישור ראשוני. כעת הם נמצאים בשלבים שונים, כל אחד, של ההתאמות הנדרשות לצורך הניפוק.

כמה מתוך ה-72 האלה הם סניפים של סופרפארם?

אני חושב שקצת פחות מ-40.

אוקי. מה עוד התהליך הזה כולל עד האישור הסופי, כביכול?

אז הם צריכים לגשת, על פי מפת הדרכים, מה שצריכים בבתי המרקחת – בתי המרקחת צריכים לקבל אישור לרוקח האחראי מהרוקח המחוזי - - -

אישור לרוקח האחראי מהרוקח המחוזי, אוקי, זאת אומרת הרוקח האחראי של בית המרקחת צריך לקבל אישור – והרוקח הזה הוא בסמכות משרד הבריאות.

כן, הרוקח המחוזי. החזרנו גם את תחומי אחריותם בנושא הזה, כדי שלא יהיו יותר מידי בריקדות. לאחר מכן, לקבל את האישור – סליחה, אישור מהרוקח המחוזי הוא צריך לקבל שניים: אישור לרוקח האחראי ואישור ריהוט, זה נקרא. על פי חוק, כל כספת לקנאביס זה ריהוט. ברגע שקיבלו את זה, מגישים לנו את ה – ואישור אבטחה. זה מאתנו, מהמנב"ט שלנו, הוא עבר כמעט כבר בכולם.

אין כמעט בתי מרקחת מתוך ה-72 שהשלימו את אישור הרוקח ואישור הריהוט. המנב"ט שלנו, למרות שהוא ממלא מקום מנב"ט, כי עוד אין לנו מנב"ט, כמו יתר התקנים שעוד אין לנו, אז הוא רץ מהר וכולם מאושרים.

מבחינת התוכנה, סופרפארם כבר מחוברים לתוכנה. זאת אומרת, הם יודעים שבא אדם לבית המרקחת, מציג תעודת זהות, הם יודעים לשלוח לתוכנה ולקבל את הפרטים עליו. זה לא פרטים שמשודרים בכל בתי המרקחת בגלל סודיות רפואית, זה כשעושים שאילתה, מגיעים רק הפריטים הרלוונטיים לאותו - - -

רק לקנאביס רפואי?

רק לקנאביס, נכון.

זאת אומרת, אתם – זו המערכת שהקמתם, זו אותה מערכת שנמצאת אצל הרופא?

נכון, כן. היא מתממשקת לכל ממשק. היא דרך אגב מרמת המגדל, מרמת ה-DNA, לחוות הריבוי יש ממשקים למערכת, למגדלים יש ממשקים למערכת, לרופאים - - -

וזה מגיע אליכם ליק"ר?

בוודאי.

אוקי, זאת אומרת שהרישיון מופיע שם, כשהונפק רישיון הוא מופיע כשאילתה שהרוקח יכול לאחזר. המטופל בא עם הרישיון לבית המרקחת, הוא סורק את זה - - -

לא את הרישיון, הוא פשוט מקליד את תעודת הזהות שלו, ואז מופיע לו מה צריך להיות בפקודת הניפוק. למעשה, הנייר הוא מיותר לחלוטין, כי הנייר הוא מקור לזיוף, להעתקות, לשכפולים וכולי.

מקבל אישור שאכן הונפק ה - - -

אכן קיים במערכת, נקרא לזה בענן. זה לא ענן, כי זה שונה. קיימת במערכת פקודת המסירה, לא הניפוק הזו, והרוקח מנפק לו. ברגע שהוא לוחץ אנטר, מתבטלת ההנחיה - - -

ואז אם הוא בא עוד פעם עם אותה תעודת זהות, הוא כבר מקבל שהוא - - -

הדף לא משנה, מה שמשנה זה המידע ה - - -

אוקי. יובל, אני שנייה עוצרת אותך. פרופסור גרוטו, ננצל את ההזדמנות שאתה פה, למה שנקרא off topic. זה קשור אבל לא קשור. אנחנו כאן בוועדה עסקנו כמה פעמים בנושא מערכת כזאת לתרופות האופיאטיות. בגלל בעיות אחרות שיש לנו בנושא תרופות מרשם, שמשמשות שימוש יתר, שימוש לרעה, התמכרות וגם נמצאות בשווקי הסמים הלא חוקיים ברחובות וכולי.

זה דבר דיי פשוט, כמו שאתה רואה, הנה אתם עושים את זה. דווקא בתרופות האופיאטיות שהן גם מסוכנות וגם ממכרות, אפילו יותר מקנאביס רפואי, זה דבר שמאוד נדרש ונחוץ. היו כבר בעבר – אני לא אלאה אותך בכל זה, אנחנו נשלח לך את השתלשלות העניינים.

בעבר כבר הוחלט על פיילוט, הרשות למלחמה בסמים נתנה כסף, וזה דבר שתקוע, וחבל. בזול מאוד אפשר לעשות את זה- - -

זה לא זול בכלל, זה מאוד יקר.

יחסית, הכל יחסי.

תמר, אני חייב להביע את הערכתי, גם ליובל וגם ליק"ר, שהצליחו בזמן מאוד קצר להרים את המערכת. אנחנו, גם את בעניין הזה, מדברים עם משרד הבריאות למעלה מ-10 שנים, את קראת לזה בר מצווה, כדי להקים את המערכת הזאת. זה נורא פשוט, ומשרד הבריאות תקוע עם זה.

אני מאוד חושב שצריך לתת להם ציון לשבח שהצליחו להקים את המערכת הזאת. גם כל הדברים האחרים, זה לא פשוט הרגולציה. אני חושב שצריך לתת להם ציון לשבח.

קיבלתי. קיבלתם ציון לשבח, כל הכבוד על הקמת המערכת.

אני מכיר את הנושא הזה כבר מהידע הכללי של המשרד. לא עסקתי בעניין הזה, אבל אני עכשיו - - -

קיבלתי את ההערה. אנחנו בעקבות הישיבה הזאת, בנושא המערכת אנחנו נשלח אליכם, למנכ"ל ואליך, את השתלשלות העניינים בנושא המערכת האופיאטית, כולל ה-input של הרשות למלחמה בסמים, שנתנה כסף לנושא בזמנו, כולל הידע המקצועי שנצבר פה. זה דבר מאוד חשוב, הוא גם משלים לנושא הקנאביס הרפואי, כי אנחנו יודעים, אלף, שהתרופות האלה הן תחליפיות, הרבה פעמים, אחת לשנייה.

בית, כי זה הרבה פעמים משמש לאותם סימפטומים של כאב, אז על מנת שאנחנו נראה חולה – אני מדברת עכשיו על מטופל, שמקבל את הטיפול הראוי שהוא צריך, שמגיע לו וגם שהכי יכול לו מהרופא, ולא שהתרופות האלה הופכות להיות סם, עובר לסוחר, בין אם כתוצאה משימוש במרשם ובין אם בשוק –

שמענו כאן גם מהיחידה לפשע פרמצבטי אצלכם במשרד, איזה תפיסות של תרופות מרשם הם מוצאים בתפיסות סמים בתחנות המרכזיות וכל מיני.

בסדר, זה לא תמיד.

זה הכל זיופים, מרשמים שמשכפלים ומעתיקים אותם, ואין - - -

בסדר, אז אדרבא. אם לפי תעודת זהות, לפי מה שאתה אומר – אם לפי תעודת זהות תהיה חד ערכיות בין מרשם, מטופל וניפוק, אז זה יפתור הרבה מהעניין.

אני סוגרת את הסוגריים, יחד עם הציון לשבח, ובבקשה.

נמשיך. אם נגענו במערכת, אני רק אגיד שכשמערכת המחשוב הזאת תושלם – דרך אגב, מערכת המחשוב ברמה של הניפוק עובדת. רופא, מרשם – לא מרשם, פקודת ניפוק. נקרא לזה מרשם, תסלחו לי למהדרין.

פקודת ניפוק זה רישיון, למעשה?

לא, רישיון זה רישיון, כי הוא צריך ללכת איתו בכיס, אם חס וחלילה יבוא שוטר.

פקודת הניפוק זה במקום מרשם, זה לא מרשם כי זה לא תקופה.

אבל במקום מרשם יש רישיון.

לא, רישיון זה רישיון - - -

לא, אבל מה היום מנפיק – אתם היק"ר - - -

היקר מנפיק רק רישיון לשימוש ואחזקה, ואז הולכים למגדל. כל חודש המגדל נותן את הכמות החודשית, מוכר, ושם חותמת מאחורה או - - -

זאת אומרת, פקודת הניפוק הזאת זה משהו חדש עכשיו שנכנס ל - - -

מנהל רישומים משלו, לפעמים הרישומים כפולים, לפעמים לא. כך תהיה מערכת ממוחשבת אחת, שהרופא מנפיק את הרישיון. הרישיון נשאר אצל המטופל, להראות שיש לו שימוש, כי הרי אנחנו פתחנו את השימוש לא רק בביתו.

בנוסף, איקס פקודות ניפוק, פקודות מסירה – אגף הרוקחות לא מסכים שנשתמש במילה ניפוק. פקודות המסירה של הקנאביס הן חודשיות.

למעשה הניירות האלה הם רק טובים כדי לשמור את הנייר הזה, ואחר כך בספר הסמים, שהוא גם כן – כבר הגענו להסכמות עם אגף רוקחות, יש ספר סמים נפרד. מיקי רוקח ואני מניח שיש כאן עוד, כי לנהל ספר סמים זה מורה גדול שיושב על כל רוקח, נכון?

אמת, הכל ידני.

לכן יהיה את הנייר הזה, והנייר ילך לספר הסמים, אני קורא לו ספר המכשפות הגדול. שם יכתבו מה שיכתבו, אבל הנייר הוא לא משנה. מה שמשנה - - -

יש ספר סמים לחוד?

לחוד, נפרד. גם זה הישג. הוא נפרד לחלוטין לקנאביס. המטופל יקבל את מוצרי הקנאביס שלו וילך לביתו, אנחנו מקווים שיהיה בריא.

עכשיו תעבור לשלבים האחרים. אמרת כמה מאות רישיונות בכל התהליכים, אז תפרט לנו כמה לגידול, כמה מפעל, כמה – את בתי המרקחת כבר אמרת, זה בשלב הסופי, ואת הרופאים אנחנו גם יודעים, זה השלב ההתחלתי. עכשיו בין לבין.

הנה, אני רק אגדיל, כי הבאתי את הדפים, אבל הם נפלו לי מהגג של האוטו בחנייה.

מה קרה להם?

הבאתי שתי שקיות עם כל החומר, פשוט אני מגיע עם חומר. שמתי את זה על הגג של האוטו, נכנסתי לאוטו וזה התעופף. טל מאגף הסמים רץ כדי – מזל שהגעתי לפה כבר, מצא אותם. אז תודה.

אז ככה, חוות ריבוי הגישו עד כה 252 לקבלת אישור ראשוני. קיבלו כבר אישור ראשוני 156 מתוכם.

שזה מה? מה זה מצריך?

חוות ריבוי, משתלה.

לא, אבל מה זה הצריך? מה הצריך האישור הראשוני? כלומר, באיזה תנאי הוא - - -

זה בעיקר בדיקת משטרה.

רק בדיקת משטרה?

זה בעיקר בדיקת משטרה.

אוקי.

צריך להציג את החברה, צריך להביא אישור על פי חוק המקרקעין, שהקרקע היא שלו וזו לא השתלטות על קרקע. צריך להביא - - -

בשלב הזה יש איזושהי בדיקה כלכלית?

סליחה?

יש איזושהי בדיקה כלכלית בשלב הזה?

לא.

אוקי. אתם פה, אתם באישור הראשוני.

זה כבר לפני שנה.

אוקי, הלאה.

אני חושב שאתם עם האישורים הראשונים.

אחר כך חוות גידול הגישו 383, מתוכם עברו את הבדיקות כבר 242.

שמה זה הבדיקה?

אלה אותן בדיקות, זה שלב אלף במפת הדרכים.

אז מה ההבדל בין חוות ריבוי לחוות גידול?

ההבדל שחוות ריבוי זו משתלה, לשלב ה- seed to veg, והשלב השני, שלב הגידול, הוא שלב שנעשה בחוות גידול.

כמה מה - - -

כמו שנעשה ברוב התעשייה, גם בפלפלים יש משתלות שמייצרות את השתילונים ואחר כך שותלים. בדרך כלל זה ייעשה באותן מתחם. רוב אלה שהגישו לחברות גידול – סליחה, חלקם הגדול הגישו גם לחוות ריבוי.

אוקי, אבל בכל זאת יש פה – אתה אומר שיש חפיפה בין ה-252 ל-383, אבל עדיין יש כאן למעלה מ100 פער.

נכון, יש כאלה שרוצים רק לגדל, לא רוצים להרבות.

כלומר, הם רוצים לקנות את הזרעים מה - - -

הריבוי דורש טכניקה מסוימת, התמקצעות שונה. חלק מהחקלאים חושבים שיעשו את זה וחלקם לא. העובדה היא שבחקלאות המודרנית, גם בגידול מאוד שכיח כמו פלפל למשל, פעם חקלאים היו נוסעים ושמים את הזרעים, שותלים ואחר כך מדללים, ואחר כך התפתחו המשתלות. לא לכל חקלאי יש משתלה.

מצד שני יש כבר זרעים מיוצבים ומחירים שפויים לשתילים.

לפלפל, נכון, בקנאביס עדיין אין זרעים מיוצבים. אנחנו מניחים שיום אחד גם זה יתפתח ויהיה. יש מספר קבוצות מחקר שעובדות על זה, על ייצוב של זרעים. הכוונה בייצוב זה ניקיון שלהם מבחינת וירוסים, שלא עושים השתנות ל-DNA, ניקוי ממחלות ושיהיה קו גנטי אחיד ויציב שלא נתון לשינויים, שתמיד ייצא אותו דבר.

ואז בעצם אפשר יהיה – זה ייתר את חוות הריבוי, פשוט יוכלו לזרוע - - -

כשיהיה, נכון. אבל עדיין אין. אולי, לא בטוח, כיוון שגם אפילו בגידולים כמו למשל פלפל - - -

עזוב לא חשוב, אל תיכנס לזה, לא משנה.

ואז הולכים ושמים את השתילון, שזה בדרך כלל בחוות בערבה. מפעלי ייצור הגישו 60 יזמים את הבקשות לשלב הראשון, מתוכם 29 קיבלו כבר אישורים ראשוניים. מתוכם 2 כבר הגישו את השלב השלישי, זאת אומרת עברו את האישור הראשוני והגיעו למצב של שלב שלישי, שהוא אחרי שהם הקימו מפעל, אחרי שהם עברו את בדיקות ה-GMP של המכון לביקורת ותקינה, שזה מה שאמרנו שוב פעם על ההתקדמות – להקים מפעל ברמה של GMP בעולם הנאור, לוקח בין שנתיים ל-5. זה מה שלוקח לחברה גדולה כמו טבע, רקח וכאלה לעשות. הנה, יש פה מישהו מהתעשייה הפרמצבטית.

לחברות גדולות לוקח להקים מפעל ברמת GMP בממוצע 3 שנים. פה במהלך מהיר מאוד כבר שניים הקימו. דרך אגב, הן חברות באמת שמתעסקות בתחום הפרמצבטיקה.

אתם - - -

הם עברו את אישורי ה-GMP- - -

בדרך?

אין בדרך, יש להן מבדק. כבר יש תאריכי מבדקים, אבל הם עדיין לא בשניים האלה, יש שניים אחרים. אחד פורסם בתקשורת והשני עדיין לא.

מי זה שפורסם?

פנקסי.

שזו חברה ש- - -

פנקסי היא חברה פרמצבטית, היא מייצרת דרמפילרים, היא מייצרת תרופות - - -

איפה המפעל שלהם נמצא?

המפעל שלהם נמצא בלוד.

בעצם המפעל הקיים שהיה להם לייצור - - -

לא, הם פתחו עוד מפעל - - -

הקימו מפעל חדש?

עוד מפעל – עוד קומה. כל המפעל הוא גם לפי הוראות הביטחון, חייב להיות כולו מוקף – הוא כולו בתוך כספת.

אוקי.

על פי נהלי אבטחה שהם ב-GSP, כל הקירות מברזל.

אוקי. כמה מהמפעלים האלה, בוא נאמר מה-29, הם גם המגדלים?

לא יודע לומר. אני מניח שלפחות חצי מתוכם הם גם – לא, זה לא נכון להגיד. אני לא יודע.

אבל יש בהם?

יש, יש בהם שהגישו לכל השרשרת.

אוקי. זאת אומרת, בעצם חקלאי שהיה לו שדה, וליד השדה אתם הקמתם - - -

לא ליד השדה, אי אפשר לבנות מפעל תעשייתי על קרקע חקלאית. יש חוקי בנייה במדינה, אפשר באזור תעשייה ספיר- - -

אז אתם הקמתם גם מפעל?

עוד לא הקמנו, אבל בקרוב.

הם בשלבים.

אוקי. אתן נמצאות – אתן הגשתן בקשה, אתן נמצאות בבקשות האלה? ב-60 או ב-29?

יש להן אישורים גם לחוות ריבוי, יש להן אישור - - -

לא, עכשיו אני שואלת על מפעל הייצור.

יש להם אישור ראשוני.

אתם ב-29?

לפני שיש אישור לא מתחילים לבנות, חבל על ה - - -

אוקי, הבנתי.

השלב השלישי זה שלב האישור הכמעט סופי. שלב רביעי, דרך אגב, זו ההתנהלות השוטפת על פי מפת הדרכים. זה החיים הרגילים אחרי שמגיעים. בסוף שלב שלישי מקבלים רישיון לעיסוק למשך שלוש שנים, כאשר בשלב השלישי הגישו לנו בקשות למבדק הסופי, אמרנו, שני מפעלי ייצור, פנקסיה ועוד אחד, שני בתי מסחר, אחד באמת ששייך לפנקסיה ועוד אחד שהוא לא שייך לאותו ראשון - - -

אוקי, רגע, בתי מסחר, כמה הגישו?

הגישו בתי מסחר 44, 22 מתוכם קיבלו אישור ראשוני לפעול להקמה. זאת אומרת שהם נבדקו, אחד על זהות המעסיקים, החברה והתאגיד - - -

בשלב הזה – בשלבים האלה של מפעלי הייצור, בתי ייצור ובתי מסחר, יש עוד בדיקה חוץ מ - יש גם בדיקה כלכלית או משהו כזה? או שכל זה זה רק בינתיים בדיקת משטרה - - -

אנחנו בכלל לא עושים את הבדיקה הזאת, זה לא ה - - -

לא עושים בדיקות כאלה. מי שחושב שהוא מוכשר ויכול לעשות זאת והוא באמת מקצועי - - -

משרד החקלאות כן נותן את דעתו על זה.

אתה ממשרד החקלאות?

הכלכלה.

תכף משרד הכלכלה ידברו.

משרד החקלאות נותן את דעתו על זה, עשה כנסים לחקלאים ויזמים בתחום, הסביר להם באתר של שה"ם, שירותי הדרכה ומקצוע, נמצאת טבלת אקסל שהיא פתוחה לכל החקלאים, כל חקלאי יכול להכניס את נתוניו הוא, אם מים עולים לו יותר בזול או יותר יקר, אם עובדיו הם בני משפחה ולכן הם בחינם – הוא יכול לעשות את כל השיקולים הכלכליים שלו על מנת לדעת, בשורה התחתונה, האם ההזדמנות הזאת היא עסקית עבורו או לא.

את הנתונים העסקיים כל אחד מכניס לעצמו. זה פתוח לציבור, נערכו גם שבעה כנסים - - -

רגע, מבחינתכם, חוץ מבדיקת משטרה, איזו עוד בדיקה כולל המעבר הזה מהגשה לאישור ראשוני והלאה?

מהגשה לאישור ראשוני אנחנו עושים בדיקות, שוב פעם, על פי מפת הדרכים אנחנו עושים בדיקות. ראשית של היזם, שהוא באמת ישות מאוגדת בארץ ורשומה כחוק. אנחנו בודקים שאם זה בתחום החקלאי, נאמר ככה, אנחנו מבקשים ממנו אישור זכויות בקרקע, לראות שהוא לא השתלט על קרקע שאינה שלו או עושה בקרקע שימוש לא ראוי.

אנחנו מבקשים אישור של וועד היישוב לקיום הגידול בתחומו, ואישור באמת שיש לו הקצאות מים. יש הבדל בין חקלאות שלחין שזה חקלאות של שטחים פתוחים שמחכה לחסדי האלוהים והגשם, לבין חקלאות שמחייבת השקיה ובמבנים סגורים.

אוקי.

אם זה מפעל, אנחנו מבקשים אישור מרשות המקומית, טופס 4, מה שנקרא, או טופס 5. זה טופס שמראה שהמפעל באמת נמצא במקום שהוקם כדין, ולא נמצא במבנה פיראטי שהוא לא חוקי. אנחנו חייבים לקיים פה משהו חוקי עד הסוף. כנ"ל לגבי בית מסחר לתרופות.

אם זה בית מרקחת מבקשים ממנו רק רישיון עסק. בית מרקחת הוא פריט רישוי, והוא חייב בחובת רישוי עסקים.

אוקי.

זה מה שאנחנו בודקים בשלב השני, כאשר אנחנו בודקים גם לזהותם של הרוקחים האחראיים – את אישור הרוקחים האחראיים, אם זה בתי מרקחת, מול הרוקח המחוזי.

אוקי. אז יש לנו, בעצם, חוות ריבוי, חוות גידול, מפעל ייצור, בתי מסחר - - -

בשלב השלישי, נדרש מהיזמים בכל סוגי הפעילות - - -

ובית מרקחת. זה כל ה - - -

לכל היזמים, בכל סוגי הפעילות, לעשות שלושה דברים: הראשון זה לתכנן- - -

בשלב השלישי, אחרי האישור הראשוני - - -

רגע, בית מסחר זה – רגע, רק שנייה.

בית מסחר זה למעשה המחסן של בית החרושת, או מי שעושה את ההפצה לבתי המרקחת. למה זה לא - - -

כלומר, בית מסחר זה גם יכול להיות המפיץ?

כן.

זה נקרא בית מסחר לתרופות.

וזה יכול להיות המפיץ?

כן.

וזה יכול להיות המפעל? אותו אחד?

כן, בעל המפעל יכול להיות – דרך אגב, אותו אחד יכול להיות בעל חווה, בעל מפעל, בעל בית מסחר, ולקנות גם את רשת סופרפארם מבחינתנו.

זה צריך להיות תאגיד נפרד, בית המסחר גם צריך להיות תאגיד נפרד.

יש הפרדה מבנית ביניהם. דרך אגב, זה בכלל לפי הכללים - - -

רגע, מה זאת אומרת? מה זו הפרדה מבנית? הפרדה מבנית או הפרדה - - -

הפרדה תאגידית קודם כל, ושתיים גם הפרדה - - -

אם אותו אחד רוצה לעשות את הכל, הוא יכול להיות חקלאי ומפעל באותו תאגיד, ואם הוא רוצה גם - - -

לא, אבל זה יכול להיות ריבוי וגידול באותו תאגיד. הוא יכול להיות – ניקח את הדוגמה הכי טובה. בשתי ה - - -

נשים, חקלאיות.

רציתי להגיד החברות, אבל זה - - -

רצינו להציל אותך מהסתבכות פוטנציאלית.

יש אישור גם לחוות ריבוי, גם לחוות גידול תחת אותו תאגיד. יש להן אישור לפעול להקמת מפעל ייצור תחת תאגיד אחר, ויש להן אישור לפעול להקמת בית מסחר למוצרי קנאביס תחת תאגיד אחר.

זאת אומרת, יש פה שתי נשים שעכשיו הקימו שלושה תאגידים בשנה האחרונה?

חוות הריבוי וחוות הגידול יישבו באותו מקום.

אפשר בעצם – מה שאפשר לעשות, זה שהחקלאי – אם אתה בן אדם, אז אתה גם איגוד. אז בעצם יכולנו על אחת מאתנו רישיון אחד, על השנייה עוד רישיון, ולהקים חברה בשביל הרישיון השלישי.

מה מהם זה חברה ומה מהם - - -

המפעל הוא על שמי. בסוף כולם יצטרכו להיות חברה, אבל נגיד המפעל, לצורך העניין, על שמי, חוות גידול על שם החברה שהקמנו, וחוות הריבוי על שם דנה.

ומה עם בית המסחר?

על בית המסחר עוד לא קיבלנו.

אבל גם הגשתן?

זה יצטרך להיות גם, חברה שנצטרך להקים.

זה צריך להיות מופרד פיזית מהמפעל?

כן. זה בכלל, בכל תעשיית התרופות – בואי נקרא לזה, המחסן מופרד מהמפעל, מחשש לאילוח צולב, כיוון שאם יהיה זיהום במוצרים גמורים, נזהם פסי ייצור שלמים, דבר שלא רצוי שיקרה. גם להפך, אם יהיה זיהום בפסי הייצור, זה ישפיע על מלאי, יכול להיות של שנה או שנתיים - - -

אוקי. ותנאי ההפרדה האלה, זה מה שמקובל בתעשיית התרופות?

כן, ב-GMP. זה לא מסובך מידיי.

זה GMP כללי, לא מיוחד לקנאביס?

יכול להיות שבחדר הזה מתקיים המפעל - - -

זה מיוחד לקנאביס?

כן, הוא קצת שונה מבחינת ההיבטים שלו.

ואתם פיתחתם אותו?

אנחנו שילבנו אל תנאי ה-GMP שקיימים בתרופות, את תנאי ארגון הבריאות העולמי, לגבי צמחים שמשמשים ברפואה, הוראות ה-EU לגבי צמחים שמשמשים ברפואה וצמחים לשימוש הומני. עשינו - - -

מיקס.

ממש לא מיקס. עשינו - - -

שעטנז.

גם לא שעטנז.

שילוב ראוי.

ומשוכלל מאוד. עובדה שמדינות העולם רוצות להעתיק אותו - - -

כן, מאה אחוז. לכן אני אומרת, אתם פיתחתם את התנאים האלה.

נכון. דרך אגב, גם ב-GAP, קיים GAP בעולם, שהוא global gap, שהוא לכל הגידולים. Gap לקנאביס קיים רק בהולנד וישראל, רק שה-gap לקנאביס בהולנד הוא חסר הרבה דברים, ולכן הוא למשל לא התקבל על ידי – חסרים בו הרבה דברים לעומת ה-gap הישראלי.

ב-gap הישראלי, שקלנו גם את הוראות ה-WHO, גם את הEU, וגם את הglobal gap, כמובן, עם משרד החקלאות שם, שמאוד עזר לנו. כך נוצר הIMC. לכן כל הנהלים האלה קושטו – לא קושטו, סומלו באותיות IMC לפניהן.

IMC זה Israel medical cannabis, gam imc, gmp, imc gbp ו-imc gsp, שזה good security, כי security, אבטחה, היא שונה בחווה, שונה למפעל, ושונה לבית מרקחת.

אוקי.

מי שעומד – מי שניגש לשלב השלישי עושה שלושה דברים.

השלב השלישי, אתה מדבר על כל אחד מה – כל יזם, אחרי האישור הראשוני - - -

אחרי שהוא קיבל קוד יזם, להתחיל לפעול. הוא עושה שלושה דברים: אחד מתכנן, שתיים הוא מבצע ובשלוש הוא נבחן. התכנון, ראוי שייעשה באמצעות אנשי מקצוע. יש אנשי מקצוע ראויים. אחת מהחברות – שתיים מהחברות, אפילו שיושבות פה באולם, אימצו חלק ניכר מפורשי טבע. יש גלריה של פורשי טבע בשתיים מהחברות.

אחת מהחברות אימצה גם תעשייה אחרת שנמלטה מהארץ, סינג'נטה, ואימצו מפעל ברבדים, מפעל יאה מאוד. כן, נמלטו מהארץ.

אין ספק שהתעשייה הזאת קולטת כוח אדם מקצועי מאוד. חלקם כבר סיימו את שלב התכנון, בין אם של החווה או בין אם של המפעל - - -

יש לנו פה – בעצם מה שאתה אומר, לפחות בשני חדרים שונים כאן בכנסת, יש היום דיונים בנושא משבר טבע, גם בוועדה לביקורת המדינה וגם בוועדת הכספים. לא, אני לא צוחקת. יש הפגנה ויש הפגנות בהרבה מקומות.

מה שאתה אומר לנו – אני לא צוחקת בכלל, שיש פה תעשייה שהיא בפוטנציאל לקלוט - - -

היא לא בפוטנציאל, היא עובדתית - - -

היא עובדתית קולטת- - -

בוודאי לא 1700 - - -

אבל גם טבע עצמה, דרך אגב, לדעתי היא חלק מהתהליך.

גם טבע עצמה שותפה, זה לא סוד, שותפה באחד ממפעלי הקנאביס, יצרנים של משהו מאוד מיוחד. אותו device של טבע - - -

של איזה מפעל היא שותפה?

היא שותפה בסייקי, שמייצרים משאף מדוד לקנאביס. הם נמצאים כבר בסופם של תהליכי השלב השני בבחינות, התוצאות הן מצוינות. אם להיות נביא, אז אני חושב שזה יכול להיות מנוף כלכלי גדול מאוד - - -

אני לא יודעת אם הייתי עכשיו סומכת על טבע. מה שאתה אומר לנו זה חדשות - - -

למה לא?

כי - - -

הם לא קשורים לפיתוח וה - - -

לא, בסדר- - -

בסדר, הם לא עשו רק טעויות.

אין ספק, לאורך השנים טבע לא עשו רק טעויות. אוקי, תמשיך.

בשלב השלישי, אמרנו: אחד תכנון, כאן ברגע שגומרים לתכנן, בעזרת אנשי המקצוע – יש אנשי מקצוע מיוחדים לGMP, יש אנשי מקצוע מיוחדים שמסייעים בתכנון חוות חקלאיות, וגם שה"ם, ואת זה צריך לציין, התחיל להכשיר מדריכים חקלאיים. זה ידע שלא קיים עד היום במשרד החקלאות. בעקבות ההכרזה של שר הבריאות אורי אריאל על קנאביס כ – שר החקלאות, סליחה.

יש פה נציג משרד החקלאות? אני רואה שחנן לא פה.

לא, חנן שלח לי - - -

כן, יש לנו מכתב.

אה, יופי. אז הוא ביקש שאם לא תקריאו, להקריא את זה.

כן, יש לנו את המכתב.

חנן מתנצל, הוא סובל מאוד מהגב.

אז אנחנו מאחלים לו רפואה שלמה. אנחנו נצרף את המכתב לפרוטוקול. אני רק אגיד שמונח לפנינו מכתב ממנהל שה"ם במשרד החקלאות, שבו הוא אומר שהשר הכריז על קנאביס כגידול חקלאי, שמשמעותו ששה"ם נותנים שירותים של הדרכה וייעוץ.

הוא מכשיר 15 מדריכים חקלאיים, הוא מעורה בשלב תכנון של הקמת חממות לגידול קנאביס, בכל הקשור להיתרי בנייה וכולי. הוא מכין טבלת חומרים שניתן יהיה להשתמש בהם עד לקבלת אישור הטוויות מהשירותים להגנת הצומח במשרד.

אה, זה כל מה שקשור להגנת הצומח. אוקי, בסדר. המכתב יצורף לפרוטוקול. אתה יכול להמשיך.

בעזרת יועצים, עושים את שלב התכנון – בעזרת יועצים של GMP את שלב התכנון. מדובר פה במשהו מקצועי מאוד, אנחנו למדנו את זה גם בעבר, במאמר מוסגר, שמגדלי או יזמי הקנאביס בארץ בנו מפעלים לאריזה בחוות שלהם. היום אומרים, זה לא התקרב ליכולת ולאיכות שנדרשת מהתוצר הסופי של המפעלים – ואז אחרי שמקבלים –ותכנון האבטחה. שוב, גם פה כולם ניגשים ליועץ מקצועי בתחום האבטחה, כדי להתאים את זה לדרישות של ה-GSP.

אפשר לציין שדרישות האבטחה הן מקלות ממה שהיה קודם בחוות. הן מקלות כי הן נעשו בשיתוף, יש נהלים ברורים בשיתוף המשטרה, המשרד לביטחון פנים. הן לא מאין דרקון גדול, שדורשים מהחברות להפוך את עצמן למקום משוכלל ומשוריין שגורם להוצאות כלכליות כבדות מאוד.

אז בעלי החוות – סליחה, היזמים מקימים את ה – לאחר אישור התכנון הם מקבלים – בונים את המבחן, ובסוף ניגשים למבדקים, מבדקי GMP ומבדקי G משהו, PGAP או GMP או GBP, ומבדק הsecurity. עד כה, שניים כבר עברו. אחד זה פנקסיה, והשני גם את מבדק הGMP שלו וגם את הsecurity, והגישו על זה טופס 3. טופס 3 הוא כבר בקשה לעיסוק לשלוש שנים.

המפעל השני הוא מפעל בצפון, צפון מרכז, שהגיש – יש עוד שני מפעלים שנמצאים בשלבים ממש מתקדמים, לאחד צריכה להיערך ביקורת ב-29.12, השני במהלך, אנחנו מקווים, שלהי ינואר, כך שאני מניח שעד אמצע ינואר אחרי הביקורת הראשונה – את הביקורת הראשונה של GMP קשה – לא תמיד עוברים. עורך אותה המכון לביקורת ותקינה של חומרים ברפואה, בדיוק אותם אלו - - -

במשרד הבריאות?

כן. אלו שעושים את המבדקים של GMP. הם גם הודיעו לנו שהם חונכים עבורנו את הבודקת שלנו, ומהקל הזה יעבור במלואו ליק"ר. כנ"ל את ה-gdp. את ה-gsp, אמרתי, עושה המנב"ט של היק"ר. בתי מרקחת גם. זהו, אנחנו מניחים שהשרשרת כולה, בהנחה שהיא תעמוד, ממש בתחילת ינואר יהיו כבר מוצרים ברמה של - - -

תחילת ינואר הקרוב? עוד שבועיים?

לא אמרתי איזה שנה. ינואר 2018.

לכן אני שואלת, כי זה עניין שחוזר על עצמו.

תהיה לנו ב-2018 אפשרות למוצרים. יש לנו עדיין קצת בעיה ברמת הגנטיקה, לא לכל החוות יש גנטיקה חוקית. אי אפשר לבסס את התעשייה על גנטיקה לא חוקית. נעשה מאמץ גדול מאוד אצל המגלים, גם בעלי החוות שמתקדמים ל-GAP.

יש שלוש חוות שממתינות למבדק ה-GAP, כשבמבדק הזה בודקים גם שהגנטיקה מקורה בזנים יציבים, ראויים והכל. מתקרבות לזה מאוד שלוש, אנחנו מניחים שהן יהיו שם גם כן איפשהו במהלך הרבעון הראשון. אם יהיה לנו תוצרת מחוות GAP, מיוצרת במפעלי GMP, ועד אז יהיו בתי מרקחת, אז אני מניח שברבעון הראשון אפשר יהיה לקנות את המוצרים בבתי המרחקת. החלנו כבר - - -

ברבעון הראשון של 2018?

ברבעון הראשון של 2018.

אוקי. חוץ משמונת המגדלים הקיימים שכבר גידלו וכבר יש להם, יש עוד מגדלים מבין ה200-300 האלה שכבר יוכלו להיכנס לתהליך, לגדל ולמכור?

דוגמה אחת היא שאמרתי, למעשה שאיפה לחיים BOL, שאפשר לקרוא שהוא מהקיימים, הוא הקים חווה מאפס, חווה חדשה לגמרי באזור הכמעט דרום - - -

כולל גידול?

כולל הכל. כולל גידול, כולל ייצור, כולל - - -

לא, זה כן, אבל הייצור - - -

מפעל מאפס, ממש מאפס. הוא מכיר את הפוטנציאל. נכון, יש לו יתרון, הוא אחד מהשמונה.

יש כאלה שהם לא מהשמונה האלה שנמצאים כבר בשלבים שיוכלו למכור ברבעון הראשון?

אני חושב שבעיקר אני אסתמך על שמונת הקיימים בשלב הזה.

לא כל השמונה נמצאים שם, יש שניים בשמונה שמפגרים מאוד מאחור, גם ברמה של למצוא איפה הם רוצים לבנות את החווה. יש בתוכם כאלה שלא עברו מבדקים כאלה ואחרים של כשירות משטרתית. יש כל מיני. קבעה החלטת הממשלה שמגדלים חדשים יצטרכו להתאים את פעילותם. יתאימו, יקבלו את אישור ה-GAP. לא יתאימו - - -

כמה מגדלים חדשים מאלה שהגישו – כי יש פה מספר, ממש לא מעט. זאת אומרת, הפער בין 8 לבין 250-300 וכולי, הוא פער גדול מאוד. כמה זמן אתם צופים שידביקו את הפער?

הנה התשובה שתפתח את הנושא הבא של סוגיית הייצור: יש פחות מעשרה שנמצאים בהליך מתקדם מאוד של בניית חווה, פחות מעשרה. עדיין לא מותר להם להכניס את הקנאביס. דרך אגב, כך בדיוק היה למשל בחווה ברבדים, בחוות אחרות שהוקמו, ממש מההתחלה.

מהחדשים יש משהו שזה פחות מ-10, שנמצאים בהליך מתקדם של בניית חווה. אז איפה עוד ה-100 ומשהו שאמרתי? רובם מחכים על הגדר, רוב החקלאים.

לייצור.

נכון, להחלטה על הייצור. זאת מכיוון שכיום כושר הייצור בארץ מספק. עם שתיים-שלוש חוות אפשר לייצר את כל התצרוכת של השוק המקומי. זה מלכתחילה היה על השולחן, גם שמונת המגדלים שהיו פה יכלו כבר אז לייצר את כת התצרוכת, והמפעלים בטח - - -

כלומר, בעצם כל הפער בין הקיים היום, המגדלים הקיימים היום, שלפי הרפורמה הזאת בעצם יעברו פיקוח יותר טוב, סטנדרטיזציה ויעברו במקום קשר ישיר למטופלים, מה שקיים היום, יעברו לשרשרת הזאת ולעבודה דרך בתי המרקחת, זה שינוי אחד שיהיה מבחינת הקיימים.

כל שאר הפוטנציאל הוא בעצם בנוי על הייצוא.

לא, הוא בנוי על כך שכל מי שרוצה להקים משהו ולהתחרות בשוק המקומי יכול ומוזמן. זה כתוב גם בהחלטת הממשלה, זו כלכלת שוק חופשי. כל מי שחושב שהוא יודע יותר טוב מוזמן להראות את כישוריו. זה לא סגור יותר לאותם שמונה מגדלים.

הרי בדיונים שהיו פה בוועדה, אמרו חקלאים אחרים: אני יודע לגדל יותר טוב, כי אני מגדל פה או שם או בארון וכולי.

אבל בכל זאת, הפער בין – אתה אומר שהיו שמונה, יש היום פחות מעשרה, אז אולי חלק התחלפו כי חלק מהקיימים נמצאים הרחק מאחור ושניים-שלושה החליפו. זה בסדר, אבל - - -

זה נכון. הרוב המכריע של היזמים שהגישו בקשות או אפילו קיבלו את האישורים הראשונים, מחכים על הגדר, לפני שהם משקיעים כסף וממון רב בבניית החווה הסופר מתוחכמת כמו שנדרש ותנאי הביטחון, מדובר פה בכמה מאות אלפי שקלים. לפני שהם נכנסים להשקעה הם רוצים לראות שמתקיים שוק. בשוק רווי הם נזהרים מאוד.

אוקי. תכף נשמע אותם. רק לפני כן, שאלה אחרונה אליך בנושא המטופלים. הרי בעצם המטופלים היום, אלה שמסופקים על ידי המגדלים הקיימים, הם מסופקים מזן מסוים, מאיזשהו מיקס מסוים, מאיזשהו – אנחנו גם יודעים שחלק מהזנים הם ממותגים עם שמות, וחלקם עשו איזשהו תהליך והחליפו, וחלקם מצאו - - -

יש נדידה כל הזמן בין ספקים- - -

כן, ובין זנים.

כל הזמן יש נדידה של מטופלים בין ספקים לבין זנים בתוך הספק עצמו. בעתיד, המטופל יוכל בבית המרקחת לבחור את מה שהוא רוצה.

איך הוא יידע?

המוצרים, זה מה שאמרנו – בgcp good clinical, המוצרים שלנו קרויים בשמות גנריים. ניקח דוגמה מהשוק שלנו. למשל, חולה ילך למטופל, והוא רושם לו קנאביס T10C2. דהיינו, פראצטמול 500 מיליגרם. עם זה הוא הולך לבית המרקחת. הוא מזהה בתעודת הזהות, אומר לו: שלום אדון משה, לך מגיע 30 גרם מ-T10C2, ועוד 10 גרם מ-T15C3. המטופל עצמו יכול לבחור מה הוא רוצה, האם הוא רוצה חד זני, בלנד, האם הוא רוצה מסוג של מגדל כזה או אחר.

איך הוא יידע?

רפואה מותאמת אישית. הוא יידע – זו כבר סוגיה – דרך אגב, פה אנחנו מאחדים את מה שאיליה אמר. דוקטור איליה רזניק, ישבנו גם איתו וזה הדבר שהכי – בכל עולם הרפואה מדברים על הבשורה הבאה, שהיא רפואה מותאמת אישית.

פה בקנאביס זה ממש עתיד להתממש, שהמטופל בעצמו – אנחנו מאמינים שהמטופל יודע על עצמו מה הכי טוב בשבילו. זה בדרך כלל ניסוי וטעייה.

בדיוק, יש פה איזשהו ממד של ניסוי וטעייה.

כמו מטופל שמגיע עם פראצטמול 500 מיליגרם, הוא בוחר בבית המרקחת האם לקנות אקמול, אברול, דקסמול, והנה רוקח שייתן עוד איזה ארבעה שמות, שכולם פראצטמול 500 מיליגרם, אבל הוא יודע מה הכי טוב לו. לפי מה? לפי ההתנסות האישית שלו.

דרך אגב - - -

אבל זה מסומן מאיזה ספק, נכון?

מה?

זאת אומרת, הוא יוכל לקנות T10C2 מספק א', ספק ב' או ג'.

בוודאי, הוא יוכל להגיד א' מספק שתיים. יכול להיות שלספק מסוים יהיה T10C2, יהיה לו שני סוגים. אחד שהוא רב זני ואחד שהוא חד זני.

יהיו לזה שמות מותגים?

יהיה לזה מיתוג?

בוודאי. אפשר לכתוב מיתוג, בדיוק ישבנו על זה, זה גם בנוהל GBP. אנחנו כתבנו מהם אותם מינימום הכרחי שחייב, כמו תעשיית התרופות. חייב להיות מסומן תאריך הייצור, תאריך תפוגה, כמות כמובן, סם מסוכן להבליט באותיות אדומות, כמו כל סמים מסוכנים.

אבל מה, מותר יהיה להוסיף, כל אחד על פי המיתוג, סוג, בלנד, או אפילו מיקי אמר: אני יכול לקרוא לזה מיקי? אמרתי לו שכן.

אוקי. אז בעצם התהליך הזה של המחשבה כמה צריך, מאיזה מרכיב, rich CBD, high thc, לא יודעת מה, ייעשה בין המטופל לבין הרופא?

לא, זה חלק מה-GCP, מה- good clinical, שאותו אנחנו מנחילים לרופאים גם בקורסים, וזה מאוד פשוט. אנחנו – חוץ מלרצף גנטית גם את הזנים פה, זה יהיה מכון וולקני וזה סיפור אחר, אנחנו מדדנו את רמות הזנים על פי הדיווחים של המגדלים, בכל הזנים שקיימים בארץ, בכל האתרים של המגדלים.

אנחנו חילקנו אותם לטבלאות שיוצרו מדרג מאוד הגיוני של THCcbd, ואנחנו חילקנו אותם לhigh cbd, high thc, ומוצר של intermediate, שהוא מוצר ביניים.

על פי זה – זה חלק מהמתודה הקיימת, איפה בדיוק מתחילים, לגבי איזו הטוויה מתחילים עם איזה מוצר, ואיך מתקדמים. הרופא רושם רק גנרי, על פי אותו רקע שהוא למד - - -

כן, זה מה שאני שואלת.

יש מחלות שבהן מומלץ להתחיל במוצרים עתירי CBD, ויש מחלות שבהן מומלץ להתחיל ב - - -

זה מה שהתכוונתי. זאת אומרת, בין המטופל לבין הרופא, הרופא התרשם איזה רמות של THC ו-CBD - - -

נכון, ואיזה מוצר המטופל מבקש, תפרחות או שמן. בעתיד יכול להיות שיהיה נרות, משאפים ודברים כאלה. עם זה המטופל הולך, והוא לבד בבית המרקחת יחליט אם הוא רוצה לקנות תוצרת – סליחה שאני משתמש בשמות של קיימים, מתוצרת פנקסיה, מתוצרת שאיפה לחיים או מתוצרת בזלת תעשיית או סייקי טבע.

אוקי, טוב, תודה רבה. לפני שנעבור לנציגי הציבור, אני רוצה רגע – משרד החקלאות הקראנו, אני מבינה שהוא רתום לתהליך ואין איזושהי בעיה מיוחדת.

משרד הכלכלה? בואו נשמע רגע. בוא תתקרב רק לשולחן כדי שהפרוטוקול יוכל לשמוע אותך, ותגיד בבקשה שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמי איתן קופרשטוך, אני הממונה על מדיניות ייצור במשרד הכלכלה, מנהל סחר חוץ. מנהל סחר חוץ מעורב בתהליך מתוך ההנחה שיש פוטנציאל גדול לייצור. הפוטנציאל נבדק על ידי משרד החקלאות והמערכת הכלכלית שלהם.

אבל יתרה מזאת, יש לנו 44 נציגי ברחבי העולם, הם כרגע ממש מונעים מאנשים לבוא אליהם ולשוחח בנוגע לפוטנציאל הייבוא במדינות המסוימות של קנאביס רפואי על מוצריו. אנחנו עוד לא מדברים על ארצות הברית, כי ארצות הברית ברמה הפדרלית עדיין לא מתירה ייבוא של קנאביס על מוצריו.

אז ממה הם מונעים? לא הבנתי. מי מונע ממה?

הם מונעים, כי אנחנו עדיין לא יכולים.

ממי הם מונעים?

הם מונעים מאותם מתעניינים - - -

בממשלות שלהם?

מלבוא ולדבר - - -

בממשלות או בשוק הפרטי של המדינות?

יש בשוק הפרטי, אבל בעיקר סוכנויות ממשלתיות וארגונים. זה מתחיל מאוסטרליה - - -

מ-44 מדינות?

כמעט מכולן. יש לחץ גדול בעיקר באוסטרליה, במדינות האיחוד, בעיקר הצפוניות: מגרמניה, מצ'כיה, מקנדה. אנחנו באמת עוד לא נגענו בנושא של ארצות הברית, שברגע שייפתח שם הנושא של הייצוא – סליחה, הנושא של הייבוא, אנחנו נידרש – הפוטנציאל כמובן יגדל.

אנחנו, על פי החלטת הוועדה להתרת הייצוא, החלטנו שאנחנו מאמצים - - -

הוועדה בראשות מנכ"לי האוצר והבריאות. משרד האוצר נמצא פה?

משרד האוצר כאן.

אה.

משרד האוצר ומשרד הבריאות. אנחנו מאמצים את כל עקרונות היק"ר. ברגע שמגדל יקבל את – כל אחד בשרשרת הייצור יקבל אישורים של היק"ר, הוא יקבל באופן אוטומטי היתר ייצוא, למעט מוצרים שניתנים לרבייה.

אוקי, כלומר זרעים וכאלה?

הוא יוכל לפנות לבקשה, זה לא אוטומטי - - -

כן, אנחנו – יש לנו איזשהו חשש שמוצרים שנועדים לרבייה, אנחנו לא יודעים לאיפה זה הולך.

אתה מדבר על זרעים, שתילים או כאלה?

זרעים, איחורים. ברגע שהיק"ר יגדיר מוצר שהוא נכון לייצוא, אנחנו ניתן את השירות לייצוא. עכשיו, כחלק מההליך, אנחנו התחלנו כבר במיתוג של הקנאביס הרפואי בישראל, זו פעם ראשונה מאז ימי ה - והכרמל, שממתגים את ישראל - - -

איך זה נקרא?

כיינן.

איך?

כיינן, כמו כנען.

מותר לך לגלות?

מותר לנו לגלות, כבר גילינו, זה גם שם הכנס הבינלאומי. Cannan, כמו כנען, והסמל שלו כמו מגן דוד עם ה - - -

מאוד יצירתי, יצא לא רע. הוא ימותג, וכל מוצר שיקבל היתר לייצוא בעקבות העמידה בתקנות היק"ר, יוכל לקבל גם היתר להשתמש ב - - -

יוכל אם ירצה, כי לא כולם – יש מקומות שכבר פנו אלינו לבקש קנאביס, אבל לא כל כך רוצים שיהיה מותג ישראלי.

יהיה פשוט את האישור, אנחנו לא מכריחים, אבל יהיה לזה יתרון. אנחנו חושבים שברגע שנמתג, יהיה לזה איזשהו יתרון, לפחות בשנים הראשונות. מה יהיה הלאה? אנחנו לא יודעים. מי ייכנס ויגדל? אנחנו לא יודעים.

אנחנו מעריכים שארצות הברית תהיה מגדל גדול, מדינות אחרות שיש להן גם תנאי - - -

ארצות הברית היא יחסית בפיגור כרגע, בגלל החוקים שם - - -

אני לא כל כך בטוח.

ברמה הפדרלית, היא סגורה לכל דבר מבחוץ - - -

נכון, אבל גם אין שם מחקר ואין שם פיתוח. יש שם חוות גידול, אבל - - -

ברמות המדינתיות, יש שם איזה – אני לא מוסמך בנושא, אבל יש שם איזה פער לא פתור בין החוק הפדרלי ל - - -

כן, נכון.

שיהיה ברור דבר - - -

הפן המדינתי התיר, נגיד אם אתה קונה בקולורדו קנאביס ואתה עובר לנבאדה, אתה עובר עבירה.

שיהיה ברור דבר אחד: חיי המדף של היתרון היחסי שלנו הם לא ארוכים במיוחד, אבל אנחנו נבנה אותם.

על מנת לקדם את זה, אנחנו יחד עם משרד הכלכלה עבר ערכנו כמעט שלושה, שניים וחצי סיורים לצוערים של משרד הכלכלה, לפני שהם יוצאים לבייסים. הם יהיו המשווקים, אם וכאשר או אם יוחלט – ככל שיוחלט על ידי ממשלת ישראל לאשר את נושא הייצוא, אז ברור שצריך להכשיר נציגים בשגרירויות, וכבר ב – כמה כבר יש בחו"ל כאלה?

כמה עשרות שכבר עברו את ה- - -

שהוכשרו, למדו ומבינים מה זה קנאביס ישראלי ומה היתרונות שלו, ומה זה - medical - ולמה הוא שונה מכל דבר אחר שנמצא בעולם, ולמה זה דומה מאוד לתרופה – לא לתרופה, אין מילה כזאת. למה זה דומה לתכשיר רפואי ולא לקנאביס שהוא בשוק הפנאי.

אוקי.

אנחנו כרגע למעשה גם יושבים עם כמה יזמים שמגיעים אלינו, אנחנו מקבלים את המידע – אנחנו למעשה אחראיים רק על השיווק הבינלאומי, כאשר מי שאחראי פה בארץ על כל הנושא של ההיתרים זה היק"ר, הם אנשי המקצוע. ברגע שהם יאשרו וניתן את האישור לייצוא, אז מערך הנספחים המסחריים יעמוד לרשותם.

זה לא פשוט, יש מדינות שבשלב הזה לא יתירו. לא לשכוח דבר אחד: חלק מהמדינות לא יתירו לגורמים פרטיים, ואנחנו עמדנו על כך שהייצוא יהיה ייצוא של אנשים פרטיים, של חברות פרטיות ולא של סוכנות ממשלתית כמו שהייתה בזמנו אגרקסקו. זה נותן לנו איזשהו יתרון.

מצד שני, אנחנו מקיימים את כל מה שכתוב באמנת הסמים הבינלאומית מ-1961, ומצאנו את הפתרון המשפטי. הפוטנציאל הוא כ-4 מיליארד דולר. אין כל ספק - - -

בשנה?

כן, של מוצרים רפואיים של קנאביס.

לב העניין הוא בעיקר המתודה הקלינית. אין מתודה קלינית בעולם לקנאביס. גם בארצות הברית, באותן מדינות שיש קנאביס רפואי so called, מה הרופא בודק? שהמטופל שילם 50 דולר לפקידה בכניסה? מה הוא בודק? אין לו מתודה קלינית, לא לומדים קנאביס בבית ספר.

המדינות עלו על זה, וכשאנחנו פרסמנו את אותה מתודה קלינית ה-gcp, ה- mcgcp, מה שנקרא הספר הירוק – שגם הוא, דרך אגב, עבר עדכון ומופיע באתר. כעת סיימנו גם לתרגם אותו. מדינות עמדו בתור כדי לאמץ אותו.

אנחנו בחודש מאי, ממש לאחרונה, נפתח את הקורס הבינלאומי של טרנד ה-trainers, זה עדיין קצת קשור למחלקת ה-g to g שלנו, יהיו בו גרמנים, יהיו בו צ'כים, יהיו בו מאוד מדינות שכבר מאוד רוצות להשתתף. אנחנו לא יודעים איך לאכלס את כיתת הלימוד, כנראה שנפתח שתיים.

זה המפתח לייצוא בדרך כלל, כי מה אומרות המדינות? אנחנו רוצות קודם כל ללמוד, כדי ללמד את הרופאים. ברור לכולם שזה צריך להיות דרך רופאים, כמו כל דבר. אבל אחרי שנלמד, מאיפה – מה הרופאים ירשמו? כי אנחנו הרי – אותם מוצרים שהיום אנחנו קוראים להם לפי ריכוזים גנריים, אנחנו בעתיד – הרי אמרנו, מוצרים גנריים, שתהיה דרך מסוימת להתוות.

לאות הדרך קראנו ep- estimate potency, שעליה מבוסס ליבו של הפטנט, של הספר הירוק. את המתודה הקלינית הזאת אנחנו נלמד את מדינות העולם שירצו לאמץ מתודה קלינית, וזה גם המפתח לייצוא.

לכן גם גרמניה וצ'כיה, כל אותן מדינות שממש עומדות בשערי בקשות הייבוא אליהן, השלב הראשון שהן רוצות זה ללמוד את המתודה.

כרגע אנחנו מונעים ממשלחות רשמיות להגיע לפה, כי אנחנו למעשה לא יכולים להגיע ל- - -

רגע, יש לי שנייה שאלה: במצגת שהציג לנו מנכ"ל משרד האוצר באותה – שהציג את העבודה של אותה וועדה, אחד הדברים שהוא הציג, זה שהייצוא הזה יהיה תלוי בהסכם בין המדינות. נכון שזה לא ייצוא ממדינה למדינה, אבל שיהיה צריך להיות הסכם בין הסוכנויות - - -

המדינה מקבלת – צריכה לאשר את הייבוא אליה, כי גם שם מדובר ב- - -

באמצעות סוכנות ממשלתית?

קודם כל, אנחנו החלטנו שאנחנו נייצא רק למדינות שחברות, חתומות ומקיימות את האמנה.

אוקי.

זה כבר שם את ה – ממפה באיזושהי צורה את הנושא.

ופוטנציאל הייצוא של ה-4 מיליארד דולר שהזכרת, זה רק במסכרת המדינות האלה?

בוודאי.

רק מדינות שפנו אלינו. בסופו של דבר, מה שקורה ב – נאמר שיהיה ייצוא מישראל למדינה כלשהי, המדינה תפעל בצד שלה, בהתאם לנהלים שלה, לחוקים שלה.

זאת אומרת, בסופו של דבר היא תהיה מסוגלת לגמרי להגיד מה היא מייבאת ואיך היא מייבאת. בהתאם לאמנה, תהיה חייבת להיות בצד שלה אותה סוכנות מדינתית שתחליט האם היא תהיה הגוף היחיד שמייבא - - -

רגע, אבל הייצוא מאתנו והייבוא של אותה מדינה יהיה תלוי בחתימת הסכם בין מדינת ישראל למדינה?

לא.

כלומר, מבחינתנו כמדינת ישראל, תנאי שהמדינה תהיה - - -

יש הסכם אנטי לטרלי, כי כל מי שחתם על האמנה, למעשה חתם - - -

אז האמנה זה מבחינתנו אומר שהמדינה אחראית על מה שקורה אצלה וכולי. יש גם תנאי שתהיה שם סוכנות ממשלתית?

לא, זה תלוי במדינה. כמו שאצלנו מצאנו את הנוסחה המשפטית להמשיך ליצואנים פרטיים לייצא, גם שם מן הסתם - - -

כלומר, אין תנאי בילטראלי או משהו כזה. כל מדינה שחתומה על האמנה, מבחינתנו - - -

צריך להציג – הקונה צריך להציג היתר ייבוא, וה - - -

היתר ייבוא מהממשלה שלו?

מהמדינה שלו, על מנת שאפשר יהיה לייצא אליו.

רגע, סיימת, איתן?

כן.

אוקי. אז נעבור לנציג משרד האוצר?

רק לגבי הנקודה ששאלת, להבנתי, ואולי צריך לוודא מול משפטנים, האמנה מגדירה שלכל מדינה צריכה להיות סוכנות ממשלתית. להבנתי זה משהו שהוא כבר אינטגרלי לאמנה.

כן, אבל יש שונות - - -

לא נדרש הסכם בילטרלי ממשלתי נוסף.

ברגע שאנחנו חתומים, מדינות שחתומות על האמנה הזאת, למעשה בעיניהן הן יכולות לבצע trade subject לאמנה.

לדו"ח המנכ"לים צורפה חוות הדעת של היועצת המשפטית שרונה, שהייתה גם של משרד המשפטים. נמצאה דרך – אם, וככל שיוחלט על ידי הממשלה על הייצור, לעשות את הייצוא של מוצרי קנאביס כמו כל תרופה, למדינות שחתומות על האמנה בדרך פשוטה, שלא תחייב בירוקרטיה מעיקה.

אוקי. נגיד לצורך העניין, הבנו כבר שלהרבה מאוד מהמגדלים החדשים ייקח עוד זמן יחסית ארוך, או לא קצר מאוד, עד שהם ייכנסו לתהליך הזה, שהם ייצרו מוצר מוגמר שעומד בתנאים שאתם הצבתם.

המגדלים הקיימים, יש פער בין מה שהם מגדלים היום ונמכר לשוק המקומי, לבין המוצר העתידי שעומד ב - - -

בוודאי, בגלל זה הם נדרשים בהתאמות.

כמה זמן אתם מעריכים שייקח להם להתאים בין מה שהם מגדלים היום לבין מה שצריך להיות?

היום התשובה היא שאנחנו לא יודעים. יש כמה מתוך ה – את מדברת על השמונה?

נניח, סתם.

יש כמה שזינקו בעז ורצים קדימה על החוות הקיימות, ונמצאים ממש בפאתי – נשאר להם רק מבחן אחרון של GAP, יש כאלה שניים. יש אחרים שזינקו בעז קדימה והם ממש הקימו חוות חדשות מאפס. נמצאים פה נציגים של אחת כזאת. גם כאלה קיימות שתיים.

לעומת זאת, יש כאלה שמסרכות רגליהן באישורים כאלה ואחרים לחווה אחת, לשתיים או לשלוש. הן משרכות את רגליהן מתוך אמונה - - -

השאלה שלי היא כזאת: על מנת לעמוד ב-GAP הזה, שזה בעצם תנאי לייצוא - - -

זה תנאי בכלל למכור.

זה תנאי למכור גם בישראל וגם לייצא, כרגע.

נכון.

כמה זמן ואיזה תהליך אתם מעריכים שייקח, בין היום – נגיד שמחר מאשרים את הייצוא בממשלה, ואנחנו יודעים – ותכף נשמע אולי, יש פה משרד לביטחון פנים?

נוכחים.

אז תכף נשמע. שמענו ממשרד הכלכלה, שמענו ממשרד האוצר, שמענו ממשרד החקלאות, כמובן בריאות, גם אתם חברים בוועדה, אז תכף נשמע, למרות ששוב, הייצוא זה לא פה במוקד הדיון הזה, אבל אנחנו שומעים שזה כן נושא פה.

בואו נניח רגע – מחזירה את השאלה אליך, יובל. נניח שביום ראשון הקרוב הממשלה מאשרת את הייצוא. כמה זמן ייקח להערכתך עד שתהיה תוצרת משמעותית, שתעמוד בתנאים שלכם, ותוכל להימכר בארץ ולייצוא?

נתתי את התשובה קודם. ברגע שיהיו מוצרים - - -

כמה זמן ייקח עד שיהיו את המוצרים האלה?

ברבעון הראשון של 2018.

שזה השניים האלה - - -

אמרת שהרבה מאוד מהמגדלים מחכים על הגדר - - -

שאלת מתי יתחיל, יהיו הראשונים. מתי יהיו אחר כך? כשהם ירצו להצטרף.

כלומר, הראשונים - - -

כמה זמן לוקח לבנות חווה? יושבות פה שתי חקלאיות. כמה זמן ייקח להן לבנות חווה מהרגע שהכסף בכיסן, השוק לכאורה קיים, כמה זמן לוקח לבנות חווה כזאת ולהקים אותה? אנחנו מניחים שמספר חודשים בודדים, פחות מחצי שנה.

יש לנו - - -

כלומר, בעצם כרגע יש פחות מעשרה, אתה אומר, שחלקם מהמגדלים הקיימים ועוד כמה מאוד זריזים, שכבר בתהליך וברגע שייפתח – שיעבור לזה החדש, הם כבר יוכלו להתחיל לרוץ, גם למכור לשוק המקומי וגם הם יהיו, מן הסתם, הראשונים שיקפצו על עגלת הייצוא - - -

אם הם יעמדו בדרישות האיכות - - -

כן, אני מדברת על אלה שיעמדו.

אז כן.

לא יהיו כמה מאות, אנחנו חושבים שיהיו כמה עשרות.

יהיו כמה עשרות, אנחנו חושבים שהשוק יסדר את עצמו. יש פה שאלה כמו כל כניסה לשוק, זה שוק כלכלי פתוח. מי שרוצה לקחת סיכון ולהיכנס עכשיו, אז הוא – הממשלה עוד לא החליטה, יכול להיות שיש סיכון.

לא, קודם כל נחכה שהממשלה תחליט, זה סיכון אחר. מי שאומר: לא, קודם כל נראה שהממשלה תחליט ושמדינות אחרות באמת ירצו, ושנקבל - - -

ורק אז הם יתחילו.

אז הוא מחכה למועד מאוחר יותר.

טוב, אוקי. המשרד לביטחון פנים, נמשיך את סבב המשרדים ואז נעבור לחקלאים.

בוקר טוב, גוני פרנקל, יועץ מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. בוקר טוב לכולם. המשרד לביטחון פנים תומך בהליך הייצוא, ובלבד שיינתן מענה ראוי לתהליך האכיפה שנלווה לתהליך הייצוא, ולחינוך, מניעה והסברה שמחויבים להתלוות לתהליך כה משמעותי, על מנת שהשוק בישראל יוכל גם להסתגל בזמן וגם כדי שנוכל למנוע זליגה מחוות ומגורמים פרטיים אל השוק השחור, מה שעלול לקרות.

כמו שאמרנו, אנחנו במשא ומתן מול משרד האוצר, כדי לסכם את התהליך הזה.

הערכה שלך, כמה זמן זה – מתי זה יעלה לממשלה?

זה תלוי במשרד האוצר.

משרד האוצר, מתי זה יעלה לממשלה?

החלטת הממשלה שמאמצת את המלצות הצוות הבין משרדי כבר כתובה בגופה. יש נקודה של משא ומתן לגבי היקף המשאבים שנדרשים על ידי המשרד לביטחון פנים - - -

גם משרד הבריאות.

היקף המשאבים לגבי הבירוקרטיה – שצריך להוסיף למערכת על מנת לאפשר את הייצוא. זה משא ומתן שאנחנו מתכוונים, שואפים לסיים מהר ככל האפשר. אנחנו שואפים לסיים אותו מהר ככל האפשר, לדעתנו זה משהו שיכול רק לתמוך בשוק ובכלכלה הישראלית, ולכן בהחלט אנחנו רוצים להביא אותו לממשלה מהר ככל האפשר, בכפוף לסכומים שיהיו סבירים.

אוקי, אז יש כרגע משא ומתן תקציבי בין הצדדים.

אם אנחנו נגיע להסכמות, זה עניין ש'מעבר לדרגת השכר שלי', לפחות.

יש מדד כמה משכורות לרכישת דירה, כמה פעמים המשכורת של כל היושבים כאן, הסכום יגיע. סתם, בצחוק.

זה נמצא במשא ומתן אינטנסיבי בין המשרדים. אני מאמין ומקווה שנוכל להגיע לסיכומים כאלה בשבועות הקרובים. אני לא רוצה להתחייב על הערכת זמן שאני לא יכול לעמוד מאחוריה, אז אני מעדיף להשאיר את זה במשפט הזה.

אוקי, אבל אתה מעריך את זה בשבועות.

אני מקווה, זה תלוי בהסכמות שיושגו בינינו לבין משרד האוצר, על זה זה יקום וייפול.

אוקי. בכל אופן, אתם, גם משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים, משרד הכלכלה, מודעים ליתרון היחסי שיש כאן, שהוא גם מה שנקרא time sensitive. כלומר - - -

אנחנו מודעים היטב גם ליתרונות המשמעותיים שיש לקנאביס בשווקים בחו"ל, לקנאביס הישראלי, ועם זאת אנחנו רגישים עוד יותר למסוכנות של הקנאביס, במיוחד הקנאביס לשימושים רפואיים והשפעותיו על קטינים, על נהגים ועל משתמשים באופן כללי שלא אמורים להשתמש בו.

אבל זה לא קשור כרגע.

זה מתכתב עם האפשרות, עם החשש מזליגה של חומרים כאלה ואחרים - - -

בסדר, אבל את זה אתם שמתם – אתם הייתם חלק מוועדה בין משרדית, אתם שמתם - - -

היינו בוועדה הבין משרדית - - -

אנחנו יודעים שהיום זה ברינקסים. עדיף במקום שיופץ פה, זה ילך ישר לשדה התעופה ויופץ- - -

אבל זה לא שואב אבק שעובר מעל החווה ושואב אותה לכיוון נתב"ג.

זה כמעט כן.

זה לא, וכמו ש - - -

אתם ביקרתם פעם בחווה כזאת? אתם יודעים איזו רמת אבטחה יש שם?

כן, בוודאי, היינו. חודש וחצי אחרי שביקרנו שם פרצו אליה, לתוך הבונקר התת קרקעי, עם הכלבים והמצלמות והכל.

זה קורה, אתה יודע. אתם המשרד שאחראי על הפשיעה - - -

יפה, ולכן מתוקף תפקידנו על ביטחון הציבור, לוודא שהחומרים האלה לא יגיעו לציבור הרחב, ובמיוחד לציבור רגיש להשפעת החומרים הפעילים בקנאביס.

מאה אחוז, אבל זו העבודה - - -

אני בטוח שאת תסכימי איתי.

חד משמעית, וזאת העבודה שאתם עושים אותה גם כל השנה וזה גם היה התפקיד שלכם בוועדה עצמה.

עם זאת, ואני מסייג כאן את דבריו של שאול ידידי, דעת המיעוט של המשרד לא צורפה לדו"ח הסופי שהוגש לשרים ולא נכללת בהצעת המחליטים שהוגשה לממשלה – בטיוטת המחליטים שהוגשה לממשלה. מפורטות שם גם ההסתייגויות שלנו.

עם זאת, אנחנו תומכים בתהליך, ובלבד שיינתן מענה ראוי לצרכים שדרושים לנו כדי לשמור על ביטחון הציבור.

יפה. אז סיימנו בצורה טובה. יש לי רק שאלה כזאת: מרגע שתובא החלטת הממשלה ותאושר, מה קורה אז? זאת אומרת, זה עולה לממשלה, זו הצעת מחליטים למעשה, נכון?

זו הצעת מחליטים שמאמצת את עיקרי ההמלצות שבדו"ח, מגדירה לאיזה מדינות אפשר לייצא, שהייצוא נעשה על ידי - - -

שזה באותו - - -

כוללת משאבים שמסופקים למשרדים מתקציב המדינה, על מנת להתמודד עם הבקשות והאישורים, ומגדירה לוחות זמנים לתחילת הפעילות, תחילת הייצוא, ככל שזה נוגע למדינה. זאת אומרת, ככל שגוף יבקש אישורים, אז ההחלטה מגדירה לוחות זמנים לגבי מתי המדינה צריכה לסיים את תפקידה. כמובן שהייצוא בפועל הוא תלוי בעוד גורמים.

במה עוד זה תלוי?

בשוק - - -

זה ברור, אבל זה כבר דברים שתלויים – רגע, מרגע שעברה הצעת המחליטים בממשלה, זה מבחינתנו כמדינת ישראל, זה אישור ללכת ל – זה תלוי באיזשהו שינוי תקנות? זה תלוי בחקיקה מסוימת? במה זה תלוי?

יש פה דברים תפעוליים שצריך לעשות.

מה?

אנחנו התחלנו כבר לפעול. למשל, ניקח דוגמה פשוטה שהיא אחת מרבות שעלו. כבר ישבנו – אנחנו חוזים את פני העתיד, עם הארגון של המשלחים. כדי להוציא סחורה ממדינת ישראל, צריך לעבור דרך אזורי מכס.

אזורי מכס זה תחום שמוגדר גם באמנות בינלאומיות, גם מבחינת ביטחון ואבטחה וגם מבחינת חוקים אחרים, בטח שנוגע לסמים.

מסתבר שאנחנו לא יכולים להכניס מוצרי קנאביס, אפילו אם הם רשומים כתרופות. צריך יהיה לייצר אזור מכס נפרד על מנת – אז קבענו כבר סיורים עם המב"ט שלנו, עם המב"ט של המשרד, יש פה הרבה מאוד עשייה שנועדה כדי בכלל לאפשר את הדבר הזה, שמוצרי קנאביס ייכנסו לאיזשהו פלט.

יש פה הרבה דברים אחרים.

איזה עוד דברים חוץ מזה?

אם אפשר, אני מהמכס. מה שהוא אומר זו תורה מלמעלה. הבונדדים הקיימים היום לא בנויים כמו שהוא הסביר, עם מערך כזה של אבטחה שבשרשרת של כל האבטחה עשו הכל, אבל שוכחים את הרגע שאם רוצים להביא את זה למחסנים רגע לפני שזה יוצא מהארץ, המחסנים האלה במקומות האלה לא בנויים במערך האבטחתי של ה- security שהוא דיבר עליו.

כל המערך יצטרך להתאים את עצמו, באותן חברות פרטיות שמנהלות היום את הבונדדים, זה גופים פרטיים, זה לא מדינה. צריך לראות איך המערך הזה - - -

אנחנו כבר יושבים איתם ומוצאים את אותם מקומות שאפשר לעשות את זה. גם בזה יש מקומות, כמו שיודעים נתב"ג הוא לא מקום - - -

כלומר, בעצם מה שאתה אומר, שיש לנו כאן בעצם עוד חולייה בשרשרת שתתווסף לדבר הזה - - -

לא בשרשרת הישראלית, בשרשרת אחרת - - -

לא, בשרשרת ישראלית.

ברגע שזה יוצא לבונדד, זה כבר יצא - - -

מה זה בונדד? בונדד זה המקום בנמל?

בונדד זה סוג של חברה פרטית - - -

הוא אמנם בבן גוריון, אבל זה אזור אקס-טריטוריה.

אוקי.

הוא מנוהל על ידי חברה פרטית.

הוא מנוהל בשני הכיוונים, גם בייצוא וגם בייבוא.

אבל ייבוא, כרגע אין לנו ייבוא.

לא, הייבוא במדינת היעד.

רגע, אז קיימת אפשרות שהממשלה תעבור ואז זה ייתקע ב - - -

בוודאי, חכה, זו עוד לא החוליה היחידה. חכה רגע ,תכף נגלה אילו עוד חוליות יש.

רגע, אז חוליה אחת שעכשיו גילינו זה הבונדד הזה, שכאשר – מה שקורה זה שזה שטח הפקר - - -

לא הפקר.

לא הפקר, סליחה, זה לא שטח מדינת ישראל. איזו רגולציה חלה שם?

כל מי שהתעסק – כשאנחנו נותנים רישיונות, אנחנו נדאג שהסחורה תגיע לשאר הנמל, לדלת של הבונדד. מאותו רגע זו הבעיה של היבואן ושל היצרן. אני לא רואה, עדיין, חברת תעופה שמסכימה להטיס. אנחנו צריכים גם שם - - -

אנחנו צריכים למצוא פתרונות לכולם. היות ויש לנו רק חצי שנה לפני החלטת הממשלה, אנחנו צריכים למצוא פתרונות, כולל סיורים למציאת מקום - - -

מה הדרכים - - -

אני עוד לא רואה חברת תעופה שמסכימה להטיס, כן? זה לא פשוט.

אני רוצה להוסיף רגע לגבי חברות התעופה. אנחנו, במסגרת יחידת הסמים של המכס, מבצעים גם מה שנקרא משלוחים – של סמים שהם בדרך לישראל. אז לאחרונה יש לנו המון אירועים מגרמניה, ספרד וכאלה, של סמים שהגיעו מדרום אמריקה הגיעו לשם, ורגע לפני שהם עוזבים את המדינה, מודיעים לנו בקשרי יחסי גומלין, שיש פה 4 קילו קוקאין שמיועד לישראל. האם אתם רוצים שזה יגיע אליכם כדי שתעשו פעילות פלילית נגד אותו יבואן? אז אנחנו אומרים כן, ואישורים משפטיים וכולי, אבל לפעמים חברת התעופה לא מוכנה שהסם הזה יעלה על המטוס שלה, 4 קילו קוקאין.

אבל זה לא סם, זו תרופה.

אוקי. אבל במקרה הזה – רגע, מה שמך?

ציון.

ציון, נעים מאוד, מאה אחוז. רק פה מדובר בייצוא שיש לו רישיון ממדינת ישראל, בשביל זה הרי אנחנו עובדים על כל הדבר הזה. יש החלטת ממשלה ועובדים על כל הזה. כלומר, לא מדובר בפעילות עבריינית, מדובר בפעילות מורשית.

כמו שהוא אמר, הכלכלה וכולי. מי שיצטרך לנהל את כל מערך הייצוא הזה יצטרך לרתום את כל החברות, את כל הבונדדים ואותנו כמכס, שאם נהיה בחוליה אחת שנאשר את כל מה ש- - -

אתם עובדים מול הבונדדים האלה?

זאת הסיבה שאנחנו התנגדנו שתהיה חברה ממשלתית שתתעסק בייצוא.

כלומר, אתה בעצם - - -

אנחנו לא רוצים – השוק העולמי הוא שוק חופשי, ואם יהיה כדאי – אם יהיה קונה, אם יש קונה ויש מוכר, תימצא הדרך החוקית לייצא.

כלומר, אתה רואה בחזונך שהיצואנים עצמם יפנו לבונדד כזה, ויגידו לו: תשמע, אני רישיון הייצוא שלי, יש לי התחייבות לייבוא מהצד השני, שלח לי את הדבר.

יש קונה, יש סחורה, כמה אתה רוצה? אני מתאר לי שתהיה פה פרמיה גבוהה - - -

ובהתחלה יהיה קשה.

המוטיבציה הגדולה ביותר לעשייה, כמו בכל דבר, זו הכלכלה.

אוקי, אז יש לנו – אתם בקשר עם הבונדדים האלה ביום יום?

אנחנו בקשר - - -

לצורך העניין, אתם בלופ?

אני לא מכיר את זה.

לא מכיר קנאביס- - -

לא מכיר את זה שמישהו במכס – בבונדד נמצא באיזשהו תהליך. אני יכול רק לבדוק את זה. אני רוצה להגיד גם המכולות של – אם ניקח את זה ונקצין את זה לכיוון ביטחון פנים, יש מכולות סיגריות שמגיעות במאות כל יום לנמלים, וגם מכולות של סיגריות אמתיות נגנבות או נפרצות בתהליך יום יומי של ההברחה ובגניבה של סיגריות.

כל השינוע של הסחורה מאותם מגדלים, מאותם מחסנים, מאותם מתחמים לנמל התעופה, זה שינוע אחר כבר. זה שינוע ב - - -

ברור.

כמו שמייצאים נשק ויהלומים, תימצא הדרך גם לייצא את זה.

אוקי יש לי שאלה: אתם כמכס - - -

יש ב-GSP גם איך משנעים.

לא, את זה הבנו. זה שהאבטחה קיימת, סבבה.

כולל דרך אגב עם הבונדד, וזה שלא יודעים זה כי אנחנו עוד לא מספרים, כי איך אמר ידידנו? מאוד קשה לרתום את כולם.

אבל לצורך העניין, בתהליך שלכם, המכס הוא חלק – הוא נמצא אצלכם בלופ?

הבונדדים, כן. יש ארגון שקוראים לו IPL שזה ארגון של כל מי שעוסק בייצוא, אנחנו יושבים איתם בשבוע הבא - - -

אנחנו לא – אי אישור, אם הם - - -

לא, הבנתי, להפך, אנחנו מחפשים איך לרתום.

נערך כבר סיור – עזבו, אני לא רוצה להגיד, זה יעלה את המחירים וחבל.

אוקי. אז יש לנו בונדד, שזו המילה החדשה שלמדתי כרגע, שזה אחסון בנמל התעופה או הנמל לפני היציאה. יש לנו את הנושא של חברות תעופה, מה עוד?

משלחים.

מה עוד יצטרך לקרות לפני ה – אנחנו כרגע – מה החסמים? נגיד שהגענו, החיינו וקיימנו להחלטת הממשלה, נניח שאנחנו כבר שם. מה אז בין הרגע הזה לבין זה שבפועל משלוחים מתחילים לצאת מהמדינה, אחרי שיש את ה-GAP והמגדלים כבר התחילו, חלקם לקחו את הסיכון ולקחו על עצמם, חלקם יחכו לזה ואז יתחילו במרוץ, הכל בסדר.

מה החסמים מבחינתנו כמדינה, מבחינת רגולציה, הסכמים, חקיקה ותקנות, עד שזה קורה, עד שהמשלוח הראשון יוצא ממדינת ישראל?

שאלה נהדרת. אם הייתי יודע כמה חסמים יש, בגלל ה – יש דבר שקוראים לו ברפואה NIH, not invented here. נורא קשה לחולל - - -

זה ברפואה?

כן. Not invented here זה החסם הגדול ביותר מתרופה חדשה להיכנס לשוק. כולם נגדה חוץ ממי שהמציא אותה. כך זה בערך גם במהפכה הגדולה הזאת שישראל עושה, בארץ ובעולם.

אנחנו כיק"ר חווים התנגדויות לאורך כל הדרך, מההתחלה ועד הסוף. על כל בעיה – אבל הסירה הזאת יוצאת. אני מניח שיהיו עדיין בעיות וצרות שיצוצו במשך הדרך. נפתור גם אותן.

לא, אני עכשיו לא מדברת מבחינה יזמית, אני מדברת מבחינה בירוקרטית רגולטורית. כלומר, לצורך העניין, מרגע שהחלטת הממשלה מאושרת, יש איזושהי תקנה, חוק, תקנה בכנסת שתצטרך לעבור? או שמאותו רגע, לצורך העניין, מי שיעמוד ב-GAP - - -

אני כל פעם מופתע מיצירתיות חדשה, כמו שהופתעתי למשל בתוך עמנו מהיצירתיות של - - -

לאיפה משרד האוצר הלך?

שיהיה מובן, אנחנו מדברים – אנחנו נפתור את הבעיה, כאשר סחורה יוצאת עד לדלת של הבונדד, לצורך העניין, עד לפתח - - -

שנייה. כמו שאתה אמרת, אני דווקא הולכת בדברים שלך. זאת החלטה – זה חסם כלכלי עסקי, שאתה אומר, ובצדק, ואני מקבלת את זה, יצטרכו לפתור את זה ביחסים הכלכליים – אני מקבלת את זה, אני שואלת משהו אחר.

אני רוצה להוסיף לך עוד קושי שלא - - -

שנייה, אבל - - -

אף אחד מאלה שפנו לנספחויות המסחריות, לא הציג רישיון.

כי אין, הם לא מנפיקים עדיין רישיון. אז זאת השאלה שלי – בסדר, רגע. אבל אני שואלת את משרד האוצר – אני אגיד לכם מה מטריד אותי, כל מה שאתה אומר זה מתחום היחסים הכלכליים בין ייצוא לייבוא, ואתם כסחר חוץ תעזרו וכולם יירתמו והכל בסדר.

יש ספרים שלמים על החלטות ממשלה שלא קוימו. השאלה שלי היא כזאת: החלטת הממשלה הזאת, ברגע שתעבור, מה יצטרך לקרות, לא מבחינת היחסים הכלכליים, ההסכמים וכל הדבר הזה, אלא מבחינת מדינת ישראל, מבחינת רגולציה.

מה יצטרך לקרות בין שהחלטת הממשלה עוברת בממשלה ובין שהיא יוצאת לפועל, כלומר אנשים מגישים בקשת רישיון ייצוא, עמדו ב-GAP, קיבלו, יצטרכו להגיש רישיון ייבוא – שזה כבר תלוי במדינת היעד, אם יש או אין, ולעבור בבונדד ולרתום חברת תעופה והכל.

מבחינתנו, על מנת שהם יוכלו להגיש את אותה בקשה לייצוא, מה צריך לקרות בין החלטת הממשלה לבין הרגע הזה?

ההיבט הרגולטורי, ויתקן אותי יובל אם אני טועה, זה שמנהל/ מנכ"ל משרד הבריאות, האציל את כוחו ליק"ר. יתנו להם את ה – זאת אומרת, אחרי שהם עמדו בדרישות לייצור ומכירה בישראל - - -

אנחנו נשמח שהאמצעים שמקנה משרד האוצר יגיעו ויאושרו, זהו, שיהיו את הפקידים האחראיים שיגידו אוקי.

שיוציאו את רישיון הייצוא, ינפיקו את רישיון הייצוא, שזה אתם מנפיקים אותו ביק"ר.

אני רוצה לחדד את ה - - -

אתם, היק"ר מנפיק אותו.

אנחנו ודוקטור טל אבי מסמים, אנחנו רוצים שזה יהיה ככל האפשר למה שנוגע בתכשירים, תרופות, שהן מסוג של סמים מסוכנים וגם אותם ישראל מייצרת.

מבחינתך אין - - -

אני רוצה לחדד שבהחלטת הממשלה כתוב בפירוש שיוקם צוות שגם יבחן את הנושא הזה. כלומר, אנחנו צוות בין משרדי שיבחן את הנושא, על מנת שלא ניפול פה ברגולציה, שיבוא מישהו ויגיד: רגע, אני לא מאשר בגלל אלף, בית, גימל.

אתה רואה כרגע רגולציה כזאת שתצטרך להיות?

לא רואים את זה, אבל את יודעת, כשיוצאים לדרך אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה.

אני מדברת כרגע על הארץ. כלומר, פה בארץ, מבחינתך כרגע, מרגע שעוברת החלטת הממשלה, יוקם צוות ברשותך - - -

ברשות המחלקה שלנו, כן.

ברשות המחלקה שלכם, שתנהל בפועל את רישיונות הייצוא, שאותם - - -

את הנושא של הייצוא, הרישיונות זה הוא. יש נציג - - -

רק שנייה, רגע.

יש נציג של משרד האוצר שאנחנו יודעים שאחראי על הנושא הזה.

רק שנייה. אז מרגע שעוברת החלטת הממשלה קורים שני דברים: אחד, משרד הבריאות מוסמך להנפיק רישיון ייצוא, כן? זה נכון?

כן.

לצורך העניין, ברגע שעוברת החלטת הממשלה, החלטת הממשלה מסמיכה את משרד האוצר – את משרד הבריאות, סליחה.

משרד הבריאות מוסמך גם היום. האמצעים קיימים - - -

להנפיק ייצוא?

מוסמך, רק לא מאושר על ידי הממשלה. פקודת הסמים מסמיכה אותנו, רק מה? אין לנו היתר מהבוס, שקוראים לו ממשלת ישראל. כשממשלת ישראל – אין מדיניות כזאת, נהפוכו. המדיניות היום אוסרת ייצוא.

אוקי. אז מרגע שעוברת החלטת הממשלה, למעשה הממשלה מאשררת, או לא יודעת מה, מסירה את המניעה של סמכות משרד הבריאות, לתת רישיון ייצוא.

במקביל, לצורך העניין ומבחינתך, מי שיעמוד ב-GAP, אותם - - -

GAPMP, מוצרי קנאביס.

אוקי. שזה יהיה אותם, נניח, עשרה שכבר במרוץ הזה, כבר בדרך – אתה אמרת בערך עשרה, שמבחינתך יקבלו את הרישיון ויוכלו - - -

מי שיעמוד בכללי האיכות וכללי האבטחה יוכל לקבל גם רישיון ייצוא.

במקביל, מתוקף החלטת הממשלה, יוקם צוות בין משרדי, שלמעשה יסייע מה? בהסרת חסמים?

יבדוק אם אין חסמים נוספים.

אני אוכל להקריא מתוך הקצאת המחליטים, שהצוות הזה יבחן את התקדמות תהליכי הייצוא, וימליץ ככל שנדרש על צעדים לקידום הייצוא ולהסרת חסמים בייצוא.

אוקי, מאה אחוז. זה מתוך המחליטים העתידי?

לא, של מדינה, לא נהוג להראות הצעת מחליטים למי ש - - -

אוקי, טוב, תודה לכם. בואו נעבור ל - - -

אפשר בבקשה הערה, ברשותך?

כן, בבקשה, הערה. אחר כך מגדלות, יזמים, מי שעוד רוצה בשלב הזה. כן, רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני ליפשיץ אמיר, היועץ המשפטי של אגף התכנון במשטרה. שאלת מה יכול להיות חסם מרגע אישור החלטת הממשלה. בהנחה שהחלטת הממשלה תעבור, ויתקבלו כל התקציבים שאנחנו צריכים, בראש ובראשונה לצורך בדיקת אותם עובדים, אנחנו צופים שמהרגע שיותר עבור אותם מאות בעלי עסקים בכל אחד מהפלחים, אם זה מהריבוי, אם זה מהגידול ובתי המסחר, בכל השרשרת הזו.

בכל אחד מהם יכולים להיות הרבה מאוד עובדים, כל אחד מהם צריך להיבדק. אנחנו לא ערוכים לבדיקה של כל כך הרבה – אולי אלפי אנשים שיעסקו בתחום.

רגע, אבל את זה כבר התחלתם לעשות, לא?

לא, בוודאי, בשוק המקומי. אני אומר, רק בנושא הייצוא - - -

רגע, רק שנייה. את ה250, 380, 60, כל אלה אני הבנתי שאחד הדברים המרכזיים מהגשת הבקשה לאישור הראשוני זה בדיקה שלכם.

אין בדיקה מלאה לכולם. אנחנו צופים איזשהו גידול משמעותי בכולם. אני יודע שיש בקשות שממתינות, אני יודע שחלק נעשה לפי קצת היכולת שלנו, וברגע שיותר הייצוא אנחנו באמת צופים, כמו כולם, גידול משמעותי.

מה גם שכל ההליך עדיין לא הוסדר, זאת אומרת, כל הליך ההסדרה לא קיים. אז ברגע שזה יוסדר, זה יהיה בצורה – אנחנו נצטרך לגייס אנשים, להכשיר אותם, תוך כדי עבודה, כמובן, לצורך מתן רישיונות, ובתחום היותר משמעותי, זה בתחום הפיקוח. כיום אין לנו בעצם פיקוח, המפקח הוא משרד הבריאות, הוא הגורם המפקח. אנחנו לא גורם מפקח.

למה? על החוות הקיימות אתם לא מפקחים?

לא, אנחנו היום גורם מפקח עקיף על המנב"ט של משרד הבריאות. ברגע שיהיה פה גידול משמעותי, ברגע שתהיה הפרדה – היום בעצם יש חוות בודדות, יש היום 8 חוות והן הכל, הן היום המגדל, המפיץ, כל השרשרת נעה דרכן.

ברגע שתהיה הפרדה מבנית בין כל המבנים האלה, ובכל אחד מהם אנשים שונים, אנחנו נצטרך לפקח על כל אותם – בהנחה שנקבל את כולם, אנחנו נצטרך לגייס אנשים, להכשיר אותם. זה יכול לקחת זמן. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, בינתיים לא קיבלנו - - -

מי במשטרה אחראי על הדבר הזה?

יש את חטיבת האבטחה, יש חטיבה שלמה שאחראית על אבטחה, החל מהשלב של הגידול ועד הבונדד. עד המכס – יש שיתופי פעולה מלאים עם המכס גם, וזה אולי אקסטריטוריאלי אבל זה לא אקס-מדינת ישראל.

ברור.

אם נפרץ שם, חלילה, משהו, זה בעייתי מאוד מבחינתנו. צריך להיערך לזה. אנחנו לא, כמו שאמרנו, לא מתנגדים, אבל עם קבלת התקנים והמשאבים צריך להשקיע בזה, וזה יכול לקחת קצת זמן.

אוקי, תודה. דנה, נועה?

היי, קודם כל תודה על זה שכינסת את זה, באמת הייתה לנו רשימת שאלות דיי ארוכה שקיבלנו הרבה מאוד תשובות כאן. אז תודה לכולכם, בעצם.

יש עוד כמה דברים שהם לא פתורים, יש איזושהי הבהרה ראשונה, קודם כל, שזו לא השקעה של מאות אלפים, אלא של מיליונים. באמת אנחנו בקשר עם הרבה יזמים אחרים שפוחדים לעשות את הצעד הבא, כי השוק, גם אם קוראים לו שוק חופשי, שוק שמוגבל ל-30 אלף מטופלים, שאני אתייחס אליו בתור שוק שהוא חופשי.

אז הסיכון ובעצם ההשקעות שצריך לעשות זה השקעות עצומות, כאשר אתה בעצם תלוי בייצוא כדי להחזיר את ההשקעות. זו נקודה ש - - -

כלומר, את מדגישה את ה - - -

הוא חופשי, אבל הוא לא גדול, כי קנאביס הוא סם מסוכן.

את בעצם – רגע, שניה יובל, יושבים פה אנשים שהגיעו מרחוק וחיכו שעתיים כדי – אמנם שמעו וקיבלו הרבה תשובות בינתיים, אבל בוא רגע –

מה שאת אומרת בעצם, זה שאת מדגישה את הקריטיות של הייצוא, גם להתנעת התהליך אצלכן. זאת אומרת - - -

אצל הרבה אנשים, נכון.

אוקי.

אצל הרבה אנשים, כי באמת הם מבקשים סטנדרטים מאוד גבוהים שמובילים לעלויות מאוד גבוהות, ובשביל זה אתה צריך שתוכל גם להחזיר את ההשקעה. אגב, אני חושבת שזה מוצדק וזה מעולה, זה win-win situation, ואני גם חושבת שלראשונה אנחנו יושבים בחדר שכולם, לפחות כמעט כולם, מסכימים על הסוגיה שצריך להיות ייצוא כדי שגם השוק בארץ יהיה ראוי ויתייצב בצורה כזאת.

יש עוד איזשהו פער בעצם, שזה הפער בגנטיקה.

כן, יובל הזכיר שזה איזשהו חסם שהחקלאים מתמודדים איתו, החקלאים החדשים בעצם, וזה העניין של הגנטיקה. היום, למשל, גם אם אני אשיג את הכסף ואקים את החווה, הגנטיקה זה משהו – אם בעצם הגנטיקה המקומית היא לא גנטיקה שניתן להשתמש בה - - -

ניתן לייבא גנטיקה, ויש כאלה שכבר עשו את זה. נוהלי הייבוא כתובים באתר היק"ר.

זה נכון, אבל זה לא כל כך פשוט, כי גם המקומות שאתה רוצה לייבא מהם גנטיקה, הם הרבה פעמים שומרים על הגנטיקה שלהם. בוא נגיד שזה חסם שעומד בפני החקלאים, זה לא דבר פשוט לייבא גנטיקה.

כמו שאנחנו לא רצינו לייצא, כמו שהוא הסביר, את הריבוי, כך גם - - -

יש הבדל בין גנטיקה לבין זה, יש מדינות – אנחנו שומעים את זה באמת מלא מעט. סליחה שאני אומר לכן, כי לטעמנו לא מתאמצים מספיק. עובדה שיש אחרים שייבאו גנטיקה בהליכים חוקיים לארץ, בדרכים המאוד מסודרות שמצויות באתר היק"ר. הם פשוט ישבו על האינטרנט עד שהם מצאו ספק.

למה? מה עושים הרבה חקלאים? פונים להולנד. צריך לקנות מספק, לספקים בהולנד יש, אבל אז ניגשים לרגולטור כדי לקבל את אישורו, כי פה קיים האישור לייבא. יש לנו נוהל לייבוא גנטיקות מכל הסוגים, בין אם זרעים, בין אם איחורים, ואז הרגולטור אומר: אני לא מכיר את הספק הזה, הוא בכלל לא ספק חוקי. אז צריך לפנות להרבה עד שמגיעים לאותם שניים שלושה שהם חוקיים.

עשו לארץ ייבוא של גנטיקות מקנדה, ממספר מדינות, בכללן קנדה, כמה מדינות באירופה כולל הולנד. אני לא יודע אם להגיד על בריטניה, בגלל הברקזיט, אם זה כן אירופה או לא אירופה.

גנטיקה נופלת על נושא של IP וזה לא פשוט - - -

זה לא פשוט לייבא אותה. בינתיים גם אנשים שאנחנו יודעים שהביאו, חברות שהביאו מהן זה גם היו מאוד - - -

אנחנו יודעים שיש כאלה שהביאו גנטיקות והם הולכים להקים פה משתלות ולמכור.

אז הנה, גם אנחנו הופנינו לאנשים שלכאורה אמורים למכור, והם לגמרי לא שם. זאת אומרת, הם עוד לא יודעים האם הם ימכרו, כמה הם ימכרו, והמחירים שהם מדברים עליהם זה מחירים שהם לגמרי מטורפים- - -

רגע, כשאומרים גנטיקה - - -

יש שם עקב אכילס.

גנטיקה זה זרעים ואיחורים.

גנטיקה זה זרעים ושתילים? זה לא ידע? כלומר, זה פשוט לייבא - - -

זה ידע.

לא, ברור, אבל בסופו של דבר המוצר שמייבאים זה זרעים ושתילים.

נכון, אכן זה לא פשוט לסחור בו, כי זה מה שנקרא: מוגן IP, והנושא הוא לא פשוט.

רגע, אז אלה שייבאו - - -

לא רק זה, יש היום כבר גנטיקות בארץ שמטופלים משתמשים בהן וזקוקים להן בעצם, ואפשר גם לעשות הכשרה. הם רוצים שנביא גנטיקה מוכשרת, אבל ברחבי כל העולם המצב לא מאוד שונה מישראל. אפשר גם להכשיר את הגנטיקות שיש בארץ, מה גם שיש את המחקר - - -

אני אסביר, דנו על זה. הגנטיקה שיש כאן בארץ בה משתמשים מטופלים, היא גנטיקה שמקורה בהברחה. קשה לבסס תעשייה אמתית שתחזיק לאורך זמן - - -

מה זאת אומרת מקורה בהברחה?

אלוהים לא שלח לפה קנאביס, ומעולם לא ניתן אישור לייבא קנאביס באופן חוקי לארץ, נקודה. אז איך יש פה כל כך הרבה? הוברח.

מתי?

כל הזמן מוברח. מאיפה גדל בתל אביב כל כך הרבה קנאביס?

כל הזמן, מאות ואלפי זרעים מוברחים יום- יום.

איך עלינו על זה בעבר?

לא, רגע, אבל המגדלים הקיימים - - -

אני אסביר.

אוקי.

כשאנחנו בעבר היינו בדיונים כשהקמנו את היק"ר, שמענו טענות על: פיתחתי, פיתחנו גנטיקה וזו גנטיקה כזאת, ושלנו והכל, עד שמתישהו רצינו לראות מה הגנטיקה המפותחת, ובעזרתו של מכון וולקני רכשנו מרצף גנטי, DNA חד חד ערכי. אז גילינו – בחנו איזה זן מסוים שמישהו הצהיר עליו גם בוועדה שלך, שהוא פיתח את הזן והכל, שאחד אחר, יש לו את אותה גנטיקה.

גם אתה פיתחת? איך יצא לכם אותו DNA? הוא אמר: איזה פיתחתי? רחוב 44, קנה 44 בהולנד, 3 דפיקות על הדלת הירוקה, 20 יורו מתחת לדלת, ארבעה זרעים. אז הבנו שהמילה הנרדפת לפיתחתי, לפעמים, לא אצל כולם, יש כאלה שבאמת פיתחו. למעשה מה שנעשה זה טיפוח, זה בניין. זנים וסוגים מטופחים, מעט מאוד הכלאות, כיוון שצריך להכלאות זכרים, ולכן הטיפוח.

הבנו שחלק מהשוק שהצטייר כמפתח זנים, למעשה פיתחתי זה מילה אחרת למילה הברחתי. מעולם, אף פעם לא נתנו פה רישיונות לייבוא של קנאביס באופן חוקי, ובכל זאת יש פה תעשייה. אנחנו יודעים היום על משהו כמו 150 מיליון שקל, אבל זה לא חוקי.

כשבדקו את זה במחלקה המשפטית, האם על זה אפשר לבסס ענף, אי אפשר. בדקנו את זה עם משרד החקלאות, עם יועצים משפטיים במקום. מי שרוצה להתבסס על זנים קיימים לא יוכל לייצא אותם. אי אפשר לייצא משהו גנוב.

נגיד את זה אחרת, זה - - -

רגע, מה זאת אומרת? אתה בעצם מכניס אותנו פה עכשיו לאיזה מעגל קסמים - - -

ממש לא, פתחנו אפשרות – לכן פתחנו אפשרות לייבא, פתחנו את אותן אפשרויות של חוות הריבוי. לכן גם חוות הריבוי מופרדות מחוות הגידול, כי שם אפשר יהיה לעשות ריבוי וגידול.

רגע, אבל חוות הריבוי הזאת, על איזו גנטיקה היא תבוסס?

על גנטיקה מיובאת. באתר היק"ר מזה שנה מפורסמים כל הנהלים לייבוא גנטיקה, של זרעים, של איחורים, של תרביות רקמה. יש הרבה סוגים.

קיבלתם רישיונות לייבוא בשנה הזאת?

בוודאי, כבר הוצאנו ויש כאלה שהביאו מאות סוגים וזנים. אפילו מכון ווולקן - - -

ויובאו לפי הרישיון הזה?

כן. כולל, דרך אגב, מכון וולקני שהביא כבר – מכון וולקני פנה גם לבנקי - - -

יש לנו פה נציגים של מגדל אחד, שאומנם אתה אמרת שהקים מחדש, אבל גם היה מגדל כבר כמה שנים. על איזו גנטיקה אתם מתבססים?

גנטיקה שאנחנו עובדים עליה מספר שנים, מזה שמונה שנים של גידול.

אוקי. עכשיו כשאתם נניח תגישו בקשה לכל התהליך הזה, זה יהיה על הגנטיקה שלכם?

גנטיקה חדשה, וגנטיקה שאנחנו נעבוד עליה - - -

את החדשה מאיפה יהיה לכם?

אני פחות יכול לחשוף, אנחנו בתהליכים כרגע.

של ייבוא? אוקי. אז באיזו בעיה אתן נתקלתן, של ייבוא, נניח?

אנחנו פנינו בעצתו של יובל לכמה כיוונים ולכמה מדינות, והצירוף הזה של חברות שמוכנות למכור גנטיקה, מדינה שמוכנה לייצא את הגנטיקה – כל התהליך הזה הוא תהליך שהופך למאוד מורכב, ולחוות הקיימות זה שוב, נותן להן איזשהו יתרון מאוד גדול.

אם גם היינו יכולות לבוא ולרכוש אפילו מהחוות הקיימות גנטיקה כשרה, גם בשמחה. אבל גם זה דבר שלא עומד כל כך על הפרק כרגע. זאת אומרת, זה דבר שאולי אפשר – אנחנו מנסות עדיין לפתור אותו. אנחנו עדיין בתהליך של לפתור אותו, ואנחנו בקשר עם חברות בעולם. גם כאן יש עקב אכילס.

יש אמת רבה במה שהן אומרות. התהליך הוא לא – לחפש מקור בעולם, התהליך הוא לא פשוט, אבל הוא גם לא קשה. עובדה – תמיד אומרים the proof is in the pudding, העובדה היא שיש כמה וכמה שעשו זאת. רק קודם דיברנו עם – על אותם זנים שגם הם מייבאים מאותם מקומות, מה שנדרש, באישור רגולטורי שאותו - - -

אבל הם יכולים לייבא כי כבר יש להם חווה והם יכולים לעשות – רק כשיש לי את החווה אני יכולה להתחיל בתהליך הייבוא, כי אני צריכה גם קרנטינה - - -

או לייבא לקרנטינה. אנחנו מציעים קרנטינה גם במשרד החקלאות.

אבל בשביל זה אני צריכה שהחווה שלי תהיה כבר עומדת ופעילה, בשביל שאני אוכל לעשות את התהליך הזה. זה הביצה והתרנגולת.

יש בזה. זה היתרון באמת של המגדלים הקיימים, כי יש להם כבר – לכן, פתחנו את אותו מרכז בנק - - -

אבל אתה אומר שהקיימים הם ככל הנראה מבוססים פה על איזה חטא קדמון - - -

לא, שיש להם מקום להביא. הם מביאים גנטיקה, אז יש להם כבר חווה שמותר להכניס סם מסוכן לתוכה, מגודרת וכל הדברים האלה. לכן, כדי לאזן חלק מהיתרון היחסי שיש לאותם מגדלים, מכון וולקני כבר למעלה משנה פנה לבנק איזרע – אני לא יודע למה זה לא נקרא בנק גנים, אבל ככה זה נקרא בעולם.

משם מביאים – יש מקומות כאלה בהרבה מדינות, כמו אצלנו, ויובאו לכאן כבר מאות זנים.

מאיפה?

ממדינות אחרות.

איזה?

רשימה שלמה. יש לכך - - -

אבל הם מצהירים שייקח 3-4 שנים עד שהם יוכלו לשחרר את זה לחקלאים.

יש לכך דוקטורית שלמה שמכון וולקני הקצה, עינב שמה, וגם חיננית קולטאי, ששם עושים פעילות שלנו כמדינה, גם בשותפות שלנו, גם כספית של היק"ר, עובדים על זה כבר למעלה משנה, כדי לייבא בנק נרחב של גנטיקה. מכון וולקני - - -

רגע, עד היום - - -

מכון וולקני מנקה אותה ומייצב אותה.

עד היום יובאה גנטיקה לישראל באופן חוקי?

כן.

מאיפה? ועל ידי מי?

אחד על ידי מכון וולקני ממספר מדינות, שתיים על ידי מספר יזמים פרטיים שאני לא יכול להגיד את השם שלהם. הם רוצים שיהיה איזשהו - - -

רגע, אז שניה, תענה גם על מכון וולקני וגם על אותם יזמים, בלי להיכנס לשמות. אותם יזמים קיבלו ממך אישור?

כן, כן.

הם פנו, קיבלו אישור ייבוא - - -

אני אקח דוגמה של יזם אחד למשל – אני אקח שניים, שהבינו שהם רוצים להקים משתלה בתחום הקנאביס כדי למכור גנטיקה לאותם חקלאים. הם מבעוד מועד הגישו בקשה, קיבלו את האישור הראשוני, רצו מהר כדי לעשות את מבדק ה-GAP, עמדו ב-GAP, ממש במבדק האחרון. עוד אין להם?

עוד אין להם GAP.

קיבלו GSP- good security practice כדי לעסוק, והם מקימים כעת חווה שתעסוק בריבוי. אחרים - - -

מתי זה קרה הדבר הזה?

הכל נעשה במסגרת ה - - -

לא, בשנה האחרונה או לפני?

כן, מאז שפרסמנו את ה- - -

מאז שפרסמתם, יש יותר מיזם אחד שפנה אליכם, קיבל אישור לייבוא, וייבא, וזה קיים אצלו פה, והוא שתל- - -

זה חייב להיות חוות קיימות, או באמת - - -

בנוסף למכון וולקני. עכשיו, זו יצירה של תהליך. החלופה היא להגיד: לא, טוב לנו עם מה שיש - - -

לא, לא אמרתי, אני מנסה – זה במסגרת הסרת החסמים. אנחנו קיבלנו – אתה שומע פה גם ממגדלות חדשות פוטנציאליות, שאנחנו כמובן מאוד רוצים למנף ולעזור, וגם מקיימים שבוא נגיד שוב, בלי להלבין חטאי עבר, עכשיו כדי לייצא יצטרכו גנטיקה חדשה, ולכן גם הם יצטרכו את אותו ייבוא, מה שאתה קורא כשר.

אנחנו שומעים כאן שמצד אחד יש איזה - אנחנו לא יודעים ממי והאם זה קורה, האם יש מישהו בכלל שמייבא, איזה מדינות וכולי.

מכון וולקני יכול להגיד לנו מאיפה לייבא?

מכון וולקני מקים כעת מאגר ובנק, מכון וולקני הוא מכון ממשלתי, נכון שהוא פועל קצת יותר לאט, אנחנו בעניינים של תקציבים, אנחנו מנסים לקושש עבורם - - -

רגע, מכון וולקני עשה את זה לטובת התעשייה?

בוודאי.

על מנת שיהיה אפשר לבוא למכון וולקני ל - - -

מכון וולקני עשה את זה בתקציבים שהועברו אליו מהיק"ר, לבקשת היק"ר, כבר לפני שנה ומשהו. הסתכלנו על זה מראש. גם אנחנו לא אגף משופע בתקציבים, קוששנו והעברנו בשנתיים האחרונות תקציבים למכון וולקני.

ויש פה זרעים של מכון וולקני? יש פה גנטיקה?

לא של מכון וולקני, שיובאו.

שנמצאים במכון וולקני. למכון וולקני יש זכויות?

אבל הם לא יוצבו.

לא, עדיין הם לא יוצבו.

מה זה יוצבו?

צריך לייצב ולנקות. צריך להפריח אותם, צריך לראות שאין בתוכם וירוסים שגורמים להם להשתנות, או שגורמים למזיקים או שגורמים למחלות שיבואו לפה וידביקו לנו את ענף הפלפל באיזה צרעת של פרפרים.

וזה לוקח 3-4 שנים?

לא, זה יכול לקחת – אנחנו חושבים קצת קודם. בתוך הנגמ"ש שלנו יש לנו גם – גם למשרד החקלאות יש מכון וולקני, יש אגף להגנת הצומח, שגם שם זה לא כל כך קל, מה שהם רוצים לרוץ קדימה האחרים אומרים רגע, לאט-לאט. גם לנו לא כל כך - - -

כי כל אחד עושה את תפקידו, זה לא שזה - - -

אבל רגע, יש פה – בדקות האחרונות של הישיבה נגלה לנו חסם משמעותי, הנושא הזה של הגנטיקה.

למה?

כי יש פה איזשהו פלונטר, יש פה מעגל קסמים עם הייבוא. אני לא שמעתי כאן - - -

זה יתרון גדול שישנו למגדלים הקיימים, נכון.

אבל גם המגדלים הקיימים צריכים לייבא גנטיקה חדשה כדי לעמוד בייצוא.

הם עושים את זה.

איך?

כי יש להם חווה.

אבל שמענו כאן שלא- - -

יש להם את הטכנולוגיות שלהם ואת הידע שלהם.

אבל הם כן יכולים למכור בשוק המקומי?

כן, להמשיך בשוק המקומי את מה שיש כן, אנחנו לא נגיד לכל המטופלים דיי. אבל מתישהו הגנטיקה החדשה תיכנס, תשוכלל - - -

אז אנחנו לא יכולים לגדל גנטיקה מקומית, לא לייצוא? עד שנתארגן על ייצוא?

לא.

למה?

זה כתוב בהחלטת הממשלה. כל חדש – כתוב, אני אסביר את זה - - -

כל חדש חייב גנטיקה חדשה?

כל חדש צריך לפעול לפי הכללים, לכן הם כבר מפורסמים. מאז שפרסמנו את מפת הדרכים – השוק הקיים – בואו נניח, מגדל שלא רוצה לעסוק יותר בייצוא, והוא מגדל – יש גם כאלה. נניח שבתוך השמונה יש אחד שלא רוצה לעשות GAP ו-GCP, הוא לא רוצה. הוא אומר: אוקי, יש לנו עכשיו שנה וחצי, כי הממשלה נתנה שנה וחצי של זמן, עם הארכה של חצי שנה שוועדת ההיגוי אישרה.

אוקי, אני עוד שנה וחצי רוצה להתאחד. הוא לא מייבא גנטיקה, אבל הוא ממשיך לגדל ולספק למטופליו, ואחר כך לא יהיה.

החלטת הממשלה קובעת בדיוק מתי מה שקיים ייפסק, והחדש, הנקי והנכון יחליף אותו.

אבל השאלה היא איך החדש, הנקי, הקיים והכשר ייכנס? זה מה שאנחנו עדיין לא הבנו פה.

עובדה שהוא נכנס.

איך? אבל - - -

אף אחד לא נכנס עדיין.

אבל עובדה ש – נכנס, אני לא יכול להגיד כי אז אני אגיד את השמות, וזה דברים שהם חסויים, הם סוד מסחרי של החברות שעוסקות בזה.

רגע, אבל מה שאתה אומר, זה שיש לפחות שני יזמים שייבאו כבר גנטיקה שנמצאת פה. אף אחד כאן לא יודע מזה, ויש לנו כאן נציגים גם של מגדלים קיימים וגם של חדשים, אבל בסדר, יכול להיות שאחרים הקדימו אותם ביזמות המסחרית והכל בסדר.

אבל אתה אומר שזה אפשרי וזה קרה באישור שלכם. כלומר, לצורך העניין, אלה שיושבים פה, אתה אומר להם: לכו תהיו קצת יותר - - -

הוא גם אומר שצריך לנקות באמת עוד שנתיים - - -

לא אמרתי שצריך – אתה יכול לנקות, אתה יכול לקבל משהו עם תעודות, אתה יכול להביא נקי.

אני יכול להביא נקי. אם יש לי את ה – זה נקי.

אם הכל באישורים של המכון, אז אתה צריך קרנטינה, או בשטח שלך או בשטחים של משרד החקלאות.

טוב, אוקי, סיימתן? אז מתן, מיקי, עוד מישהו? חגי, מישהו מהרשות, איתמר?

טוב, אם ככה אז נסכם את הישיבה. אני רוצה מאוד להודות לכולם. תראו, אני חייבת להגיד ככה: ההתרשמות שלי, אני יכולה להגדיר אותה כהשתהות לצד איזושהי דאגה.

אני אתחיל מההשתהות. קודם כל, אני באמת חושבת שנעשה כאן תהליך יוצא דופן ופורץ דרך, ממש חייבת להגיד את זה. אנחנו בתור מדינת ישראל, זה נמצא אצלכם במשרד הבריאות, באמת מקימים מאפס תחום חדש, עם פוטנציאל מאוד גדול.

שמענו גם היום ממשרד הכלכלה, וגם בישיבה הקודמת ממשרד האוצר, שמענו את הפוטנציאל הבאת גדול, ושאולי אפילו יכול לגדול תוך כדי תנועה. כבר עכשיו הוא מוערך באופן מאוד משמעותי. ארבעה מיליארד דולר, אני מבינה שזה רק מהמדינות שכבר מביעות עניין. לא רק שהן צד, אלא שכבר ידוע שיש שם איזשהו פוטנציאל. זה מה שאמר משרד הכלכלה, אני מדייקת?

כן.

שלא לדבר על זה שזה – אלה שהן ככה לוקחות על עצמן להיות אלה שלוקחות סיכונים ורק רוצות לדרך בלי שיש את הבונדדים, מילה חדשה שעכשיו למדתי, ובלי שיש את כל הדברים. באמת שאין מה לומר, יש פה תהליך משמעותי, יש פה תהליך של כתיבת תורה חדשה כמעט מאפס והוצאה לפועל, אל מול מדינות אחרות, אל מול – יש פה תהליך מאוד גדול ומשמעותי שיוצא לדרך, אנחנו מברכים עליו והוועדה מלווה אותו ובאמת עוקבת אחריו בעניין, ומתוך אופטימיות.

הוועדה רואה חשיבות מאוד גדולה, גם ממה שאנחנו יודעים וגם מה שלמדנו היום, לייצוא כחלק מהדבר הזה. רשמנו לפנינו את כל הגורמים, לרבות המשרד לביטחון פנים, שהוא כרגע המשרד הכי – נקרא לזה, לא רוצה להגיד סקפטי, אלא זה ששם סייגים וגדרות.

רשמנו לפנינו גם את ההתחייבות או ההצרה שלך, כנציג המשרד לביטחון פנים, על התמיכה ועל המחויבות שלכם בתהליך הזה, בכפוף לסייגים והתחייבויות שאתם שמתם על השולחן, ואנחנו מכבדים את זה. אבל כן, הכוונה היא להתקדם וגם בזמן הקרוב. אנחנו גם רשמנו לעצמנו שמדובר על נושא שהוא לקראת סגירה, והחלטת הממשלה, שאנחנו תולים בה הרבה מאוד תקוות, תצא לדרך בשבועות הקרובים. זה דבר שני.

הדבר השלישי, זה שיש כאן עוד המון קצוות שמבחינתנו הם לא לגמרי סגורים בכל התהליך הזה. לוח הזמנים, הפער נקרא לזה, בין לוח הזמנים המוצהר פה שמדבר על הרבעון הראשון של 2018, שזה ממש אוטוטו - - -

בהנחה שיתקבלו האמצעים.

איזה אמצעים?

אם בכלל, לא רק זה - - -

לא, אני עכשיו לא מדברת על הייצוא, אני מדברת על כל הרפורמה. אתה יודע – אני חוזרת רגע לתחילת הישיבה - - -

גם ברפורמה הוקצו ליק"ר אמצעים, בהסכם בריאות תוצר 2017, בינואר, שעד היום עוד לא הגענו לקבלתם.

בסדר, אני רגע שמה את זה במסגרת – אני מניחה, היחסים בין כל משרד ממשלה לבין משרד האוצר, זה דבר שהוא תמיד נכון.

דווקא פה השר הקצה, המכשולים היו במורד הדרך.

מאה אחוז. אני מזהה כאן פער, שאני כרגע לא יכולה להגדיר האם הוא קטן או משמעותי, בין ההצרה שזה עוד רגע קורה וברבעון הראשון של 2018 כבר ייצא לדרך, והאישורים לפני זה, בתי המרקחת כבר נערכים והרופאים כבר מעודכנים עם המערכות והכל, בכל השלבים, לבין מה ששמענו כאן, שזה מצב שהוא עושה לי רושם של יחסית – שיש עוד לא מעט חסמים. זה גם הגנטיקה, גם בתי המרקחת, כל המעגל הזה – הזנים והכל, כל המעגל הזה - - -

אתם מבינים כמה קשה יהיה לאחרים לעשות את זה?

בסדר, לגמרי, מאה אחוז.

זה הפער שלנו בייצוא.

אין שום בעיה, אבל מה שאנחנו לא - - -

אני רוצה להדגיש, אנחנו נתקלים בכאלה שבאמת באים להיפגש איתי, והם עם רצון רב והרבה כסף להשקעה, הם בכלל לא מבינים על מה מבוסס סחר בין לאומי. סחר בין לאומי מבוסס על המון רגולציות, שמענו פה את הנושא של ה-IP, אנחנו לא יודעים אם מדינות שתתרנה ייבוא, לא ידרשו ממש תעודות שה-IP הוא לא IP מוברח. צריך לקחת את זה בחשבון, אף אחד לא לקח את זה בחשבון.

בסדר, זה נאמר כאן שיצטרך להיות - - -

אז בגלל זה, בזכות היק"ר - - -

לא, אין בעיה, אני פשוט - - -

יש.

תראה, הכל בסדר, אני רק אומרת ממה אני מנסה פה – מכיוון שאנחנו גם עובדים נגד, ואנחנו במערכת הפוליטית יודעים שכל רגע יכולה ליפול ממשלה, ואז הכל נדחה וכל זה. אנחנו פה בתקווה שעם כל הרצון שלי שתיפול הממשלה, בגלל המיקום הפוליטי שאני באה ממנו, עדיין אני מאוד הייתי רוצה שהחלטת הממשלה הזו תאושר לפני שזה יקרה, אוקי?

אני מאוד לא רוצה להגיע למצב שאנחנו – זה ייקח עוד שנתיים, שלוש, ארבע, וכמו שהרבה פעמים קורה פה בכנסת, אנחנו עוד נחגוג בר מצווה לרפורמה התקועה, בזמן שכל מדינות העולם כבר לא יודעת מה יעשו בכלל.

לכן אני מנסה לאתר, ותוך כדי הישיבה – זאת אומרת, מצד אחד זה נראה שיש פה דברים שיצאנו לדרך וזה תוך כדי תנועה, ניתן את הדעת, אנשים מתקדמים, יש יזמים והכל רץ. מצד שני, יש כאן איזשהו פער בין כל מה שצריך להשלים לבין הנקודה שאנחנו נמצאים בה כרגע.

נכון לעכשיו, אני קצת מתקשה לאתר בכמה זמן לאמוד את הפער הזה. הוא בחודשים או בשנים? אני לא יודעת. מכיוון שיש פה אנשים ש - - -

זה לא עניין של זמן, יכול להיווצר מצב שיבואו – תהיה השקעה, ובסוף המדינה שרוצים לייצא אליה פתאום תבוא ותדרוש, אוזכר פה – בואו, תנו לנו עכשיו תעודות שזה גנטיקה חוקית. יכול להיווצר מצב כזה. אנחנו מזהירים - - -

אולי קצת להיות אופטימי, המנכ"ל שלנו אומר שאני כל הזמן אופטימי, אבל אנחנו עושים פה משהו שעוד לא עשו אותו בעולם. אין אף medical grade בעולם. אנחנו, ברוך השם, בזכות השר שלנו כי הוא באמת – אני חייב להגיד שזה בזכות השר לשעבר, סליחה ליצמן, ששם את המטופל במרכז.

זה הכל התחיל מלראות את טובת המטופל הישראלי, וליצמן בהתחלה היה נגד ייצוא, אבל כשהוא הבין את היתרון למטופלים הוא אמר: אוקי, אני משנה את עמדתי בכך. אנחנו הולכים פה בדרך שאף אחד לא הלך בה מעולם, בדרך כלל בכל דבר.

יובל, כמה זמן אתה מעריך – תוך כמה זמן אתה מעריך, עם כל מה שאתה מכיר וזה, שיהיה ייצוא?

אני אתן לך את לוחות הזמנים.

מוצר הייצוא הוא שונה מהמוצר לשיווק מקומי.

לא, אני אתן לך את לוחות הזמנים, ואנחנו מקסימום נטעה פה בחצי שנה, שזה אותו גבול משחק שהותר מלכתחילה. עד כה, דרך אגב, אנחנו עומדים בו – אני לא רוצה להגיד בדייקנות.

טפו טפו. כן, לוחות הזמנים שאתה מעריך?

אנחנו חושבים שבמהלך הראשון של 2018 – ובדרך כלל, דרך אגב, מה שקורה זה שהשוק הפרטי רץ מאוד מהר, כי הוא יזמי ועושה, ומחכה לרגולציה שתעשה לו, ופה זה הפוך. הרגולציות בדרך כלל קיימות, והשוק מנסה ללמוד, כי יש פה משהו חדש, גם לנו. גם אנחנו למדנו פה, אני ידעתי מה זה בונדדים? בדיוק כמוך, לא ידעתי מה זו המילה הזו עד לפני - - -

לא, זו מילה - - -

כן, מילה מפחידה. אני בהתחלה חשבתי ש – ויש שם גם כלבים שמריחים סמים. יש הרבה דברים.

אוקי. כן, לוחות זמנים ונסגור את הישיבה.

המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018. אנחנו חותרים לזה עם השוק הפרטי, עם סיוע של הרשתות, של החברות, של כולם. אז בערך 32,000 מטופלים שנמצאים היום, זה ה-32, וזה ה-0 מטופלים שלפי המדיקליזציה הרופאים שעוד לא התחילו.

זה יתחיל במהלך של שנה, כי הרישיונות שקיימים גם היום, שמקבלים מהמגדלים הקיימים, הם רישיונות שהם בדרך כלל לשנה. זאת בעקבות ההנחיה – אתם זוכרים? בדרך כלל הרישיונות מוארכים לשנה.

אז זה ייקח תהליך של שנה, שזה בערך יתאזן, ומתישהו יהפוך לכך שרוב השוק, רוב המטופלים בארץ יקבלו בבתי המרקחת את זה. תוך כדי כך, אני מקווה מאוד שתעבור החלטת הממשלה, ובהחלטת הממשלה יש לנו לוח זמנים של חצי שנה לעמוד מוכנים בפתיחה.

לכן, אחד, אני חושב שהכלכלה היא כלכלת חוק חופשי, לקיחת הסיכויים וגם הסיכונים. חקלאים בזמנו, בדרך כלל, לא מגדרים את הסיכון, זה עולם חדש. עולם הפארמה הוא גם חדש לחקלאות, ולכן אני כן קורא למי שנכנס לתחום הזה לעשות את זה מאוד בזהירות.

אין ספק שהחלטת הייצוא, היא בסופו של דבר צריכה להיות איזשהו פעמון צלצול למי ששוקל להיכנס לשוק הזה. אני מניח שבמהלך 2018 תקרה התנועה הזאת בין 32,000 מטופלים לבין ה-0. במהלך 2019 נעשה fine tuning, ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה – מקסימום חצי שנה קדימה, זה - - -

מתי אתה מעריך שיהיה ייצוא בפועל?

ייצוא בפועל, אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 תחילת 2019.

טוב, אוקי. עם ההערכה הזו אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה מאוד להודות לך, פרופסור גרוטו, שהצטרפת אלינו. סליחה על ה – אני מתנצלת גם על ההזזות וגם על הזה, אבל כמו שאתה רואה אנחנו מלווים את זה מקרוב, וזה מאוד חשוב. העובדה שאתה נענה ומגיע היא מבחינתנו עדות גם למחויבות של משרד הבריאות לתהליך הזה, וזה המקום להודות לכם ולשבח אתכם על זה.

הוועדה כמובן תמשיך לעקוב גם אחרי כל הנושאים, גם אחרי הייצוא, גם אחרי ההתקדמות אל מול המטופלים, הרופאים, קופות החולים, כל מה שהתחייבנו בישיבות הקודמות, נמשיך לעקוב אחרי זה.

בנושא הזה, אני חושבת שאנחנו נעשה ישיבת המשך בתוך חצי שנה, בנושא הגידול וכל הצד היצרני, כמובן בכפוף למעקב השוטף שלנו אחרי התקדמות הייצוא. אם יהיה צורך נטפל גם בזה בזמן הקרוב, בשבועות הקרובים.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:27.