ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-07-03OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/12/2017
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסימים), התשע"ז - 2016
פרוטוקול
סדר היום
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים) התשע"ח-2017
מוזמנים
¶
שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד איה דביר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ע' - משרד ראש הממשלה
רישום פרלמנטרי
¶
יעקב סימן טוב
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים) התשע"ח-2017
היו"ר אבי דיכטר
¶
אנחנו בדיון לבקשת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חבר הכנסת חיים כץ – בקשה בנושא אישור שנדרש על ידי הוועדה להאריך תחולה של פטור לגבי עובדים מסוימים בנושא צו הסכמים קיבוציים, התשע"ח-2017. הבקשה עוסקת בהארכה מ-1 בינואר 2018 למשך שנה.
הדובר הבא. בבקשה.
שלמה יצחקי
¶
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – שלמה יצחקי.
זה רוטיני שאנחנו באים לפה כל שנה. אנחנו נענינו לבקשת יושב ראש הוועדה ובדקנו אפשרויות בעצם לתקן את זה – לא לבוא כל שנה, אולי לבוא כל חמש שנים. בדקנו היתכנות פנימית, אפילו הכנו תזכיר של חוק, אבל אני יודע שיש התנגדות מאוד-מאוד גדולה מטעם ההסתדרות לעניין הזה. ההסתדרות חוששת מאוד ש"יתלבשו" על התיקון הזה בנושאים אחרים: נושא של הגבלות על שביתה, בנושא שירותים חיוניים. ואכן מבדיקה שלנו עם משרד המשפטים, באמת עלתה ההתלבטות הזו: האם אפשר רק לתקן את העניין הזה, הספציפי, הנקודתי של עובדי המוסד או להרחיב את זה לנושא של שירותים חיוניים, שביתות בשירותים חיוניים וכיוצא בזה. ולכן כרגע אנחנו נמנענו מלקדם את הנושא הזה מפאת ההתנגדות.
היו"ר אבי דיכטר
¶
האמת היא, אני קצת מופתע. אני באופן אישי דיברתי עם יושב ראש ההסתדרות בסוגיה הזו. דיברתי איתו על חמש שנים, שהיה לחלוטין מובן בעיניו ומוסכם עליו. לאחר מכן דיברתי עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ. הוא הציע שזה יהיה שלוש שנים. לא כי היה לו איזשהו טיעון דרמטי, אבל כמקובל במחוזותינו – בין אחת לחמש יושב השלוש וההצעה שלו הייתה לשלוש. ואמרנו: אוקיי, בואו נתחיל. כי באמת, הרוטינה הזו היא לא סבירה, היא בזבוז זמנם של אנשים כשהתוצאה ידועה. זה הגוף היחיד שבגלל בעייתיות מסוימת אין לו חוק שעוסק בסוגיה הזו. כל הגופים האחרים – איסור ההתאגדות מעוגן בחקיקה, וזה נראה די, איך נאמר? די אבסורד. בואו לא נשתמש במילים יותר בעייתיות. נראה די אבסורד שדווקא הארגון הזה הוא הנוכשלפר, סליחה, שצריך להגיע כל שנה לכנסת או לשר, השר צריך להביא לכנסת, הכנסת צריכה לעשות את הדיון הזה. נראה לי תהליך לא נכון, לא רציני, לא מכובד לכנסת, לא מכובד לארגון בוודאי. מה עוד שאין שום היגיון, שום היגיון, כשאתה מסתכל על כלל הגופים המקבילים, הדומים לו, ששם זה מעוגן בחקיקה, אבל התוצאה היא החשובה. ופה אומרים: אוקיי, בואו נאריך את זה משנה אחת. במקום לעשות את הריטואל הזה כל שנה, בואו נאריך אותו לפרק זמן כלשהו – שלוש שנים, חמש שנים או יותר, עד שיקרה אחת מהשתיים: או שנתקבע על זמן או שנתקבע על חוק שיסדיר את הדבר הזה. ברור לחלוטין שהריטואל הזה שכל שנה לעשות את המובן מאליו, הופך אותנו ככנסת וכוועדה – איך לומר בעדינות?
היו"ר אבי דיכטר
¶
אני יודע.
הגיע איזה ראש שירות, הגיע ראש שירות, אתה לא מכיר אותו – החליט לעשות חוק שב"כ.
שלמה יצחקי
¶
אני רק רוצה, אם אפשר להשלים את הדברים של יושב ראש הוועדה? בעצם, אנחנו טענו - - - שהיה תיקון לחוק הסכמים קיבוציים: שאפשר התארגנות, שאפשר כניסה למקומות עבודה. אמרנו כל שנה, אבל הכנסת החליטה את ההחלטה הזאת. היא התעקשה. בעצם, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בזמנו התעקשה להכניס את התיקון הזה שכל שנה יהיה את הריטואל הזה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אני מבין את הרצון הזה להחזיק עם חוט קצר או עם חבל קצר כל דבר. אתה רוצה. כל גוף רוצה להחזיק עם חבל קצר. תבוא כל שנה, תיתן דיווח – הכול בסדר גמור. אבל לפעמים אתה צריך לשאול את עצמך: איפה זה לא תורם מאומה לאפקטיביות? ואיפה זה תורם המון לבזבוז הזמן – גם של הכנסת וגם של הגופים האחרים?
שלמה יצחקי
¶
רק לצורך ההיסטוריה והפשרה שנעשתה בסוף אני אגיד שהאישור לא יהיה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אלא יהיה בוועדת החוץ והביטחון. זאת הייתה הפשרה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
זו אותה כנסת, דרך אגב. זו אותה כנסת. אין שום הבדל בין בזבוז זמן. אני אומר: בזבוז זמן לתכלית שהיא לא נדרשת. אני אומר: לו היינו יושבים ויכולים לעשות דיון מעמיק. תן לי מישהו מחברי הכנסת – איפה? ראיתי פה. חבר הכנסת מוטי יוגב יצא? – מישהו מחברי הכנסת שבאמת יכול לדבר במונחים שונים על המוסד בהשוואה לשב"כ בהשוואה לאמ"ן או אני יודע מה - - -
היו"ר אבי דיכטר
¶
זה בסדר גמור. כשאתה מביא לכנסת זה כמו צ'ולנט – אתה יודע איך זה נכנס, אתה לא יודע איך זה יוצא.
היו"ר אבי דיכטר
¶
תראה, אנחנו באמת רוצים - - -. התיקון, תיקון החקיקה שיאפשר לעשות את זה כל שלוש שנים או חמש שנים, הוא תיקון שאנחנו נרצה לקדם אותו בין אם אתם תסכימו או לא תסכימו.
שלמה יצחקי
¶
אני לא ראיתי עדיין הצעת חוק פרטית, אבל אומרים לי שאושרה בשבוע שעבר הצעת חוק של חבר הכנסת אמיר אוחנה לגבי הארכה של שלוש שנים.
היו"ר אבי דיכטר
¶
בהתחלה, אפילו חמש שנים. אחרי זה עוד שלוש שנים. אתה חתום על זה, חבר הכנסת יעקב פרי.
ע'
¶
אז זה בדיוק מה שרציתי להגיד, אדוני. שמי ע'. אני סגן היועץ המשפטי במוסד. אני יכול להגיד שהמוסד כמובן מעוניין לקדם חקיקה מסוג זה שלא תיאלץ אותנו, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, להגיע לפה מידי שנה, כאשר כל הגופים המקבילים אלינו הם באותו - - -. אנחנו לא מבקשים יותר. אנחנו מבקשים בסך הכול להשוות את מצבנו.
לי גם לא ברור למה כורכים ביחד את שאר הגופים לשעת חירום יחד עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הבנתי ששם יש את אותו חשש שדיברו עליו, של מדרון חלקלק. יתרה מזו, אם לא נתקן את החוק, אז אולי אפשר לתקן את הצו שמכוחו אנחנו מופיעים פה כל שנה, - -
היו"ר אבי דיכטר
¶
אם היה פעם הנשיא עזר ויצמן, שכל פעם שהוא היה מגיע לטקס ביום העצמאות, אז היו אומרים לו: אדוני הנשיא, אנחנו מבקשים להמשיך בטקס, והוא היה אומר: כן. ואז, אני לא זוכר באיזו הזדמנות הוא התבטא ואמר: אני מת פעם אחת להגיד לא כדי לראות מה יהיה. והוא כמובן אמר את זה בבדיחות הדעת, לא בטקס עצמו או לא בשנייה שבה הוא נשאל, מפני שזה חלק מהריטואל שהוא נותן את ידו בשמחה ובאהבה. אני חושב שבאיזשהו מקום הסוגיה הזו כאן היא די דומה.
שלמה יצחקי
¶
כן, לפני כמה שנים.
ואז באמת, כשבאנו לאשר את הדבר הזה, היינו צריכים להביא אישורים מטעם המוסד שלא הייתה התארגנות בינתיים ולא הייתה בעיה.
איה דביר
¶
לא. אנחנו כאן לסייע. יש פה שאלה כבדה של חופש ההתארגנות. יש פתרונות אפשריים שונים. אחד מהם זה להחריג לחלוטין בחוק הסכמים קיבוציים ולא לאפשר התארגנות בכלל, אבל יש גם פתרונות אחרים שאפשר היה לגבש.
אנחנו שותפים לדעה שאין טעם להגיע כל שנה, אבל השאלה: אם מגיעים מעת לעת, בין אם זה יהיה כל שנה או כל שלוש שנים, שזו שאלה שפחות יש לי מה להעיר לגביה, או שמגיעים למצב שבאמת, כמו שנעשה לגבי השב"כ – מחריגים לחלוטין את הקבוצה הזאת של עובדי המוסד מהזכות הקיבוצית להתארגן – זאת כבר שאלה יותר כבדת משקל, וממילא הממשלה עורכת איזושהי בחינה בנושאים האלה היום באופן רוחבי ונכון להמתין למסקנות העקרוניות, אם הולכים לעולמות של פתרונות אחרים אל מול כוח ההתארגנות בשירותים חיוניים או לא, ולפי זה להחליט איך להמשיך ולטפל בנושא של המוסד.
שלמה יצחקי
¶
אגב, אם אפשר לומר משהו? אני חושב שאפשר לעשות את זה כחוק ביטחוני. אפשר לעשות חוק של המוסד, שמשרד ראש הממשלה ייזום, ולאסור התארגנות – סעיף 1 – ואז בכלל אולי לא תהיה שאלה אם זה שייך לתחום העבודה או כהסכם קיבוצי וכיוצא בזה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
במקרה לגמרי אתם יושבים בישיבה היסטורית. כי יושב פה אחד שהיה ראש השב"כ שבתקופתו התחילו להניע את חוק השב"כ על רקע סוגיית החקירות. יושב כאן אדם אחר שהיה במקרה ראש השב"כ כשהחוק עבר בכנסת, והחוק הזה עבר עם הרבה מאוד דברים, כולל הנושא שלשמו אנחנו התכנסנו כאן היום, למעט דבר אחד: בחוק השב"כ אין חקירות.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אני עשיתי, אני יזמתי. זאת אומרת, אחרי - - - לגמלאות והכול, בשביל שנוכל לעגן או לחוקק, נקרא לזה, את עניין החקירות שהיה בתקופתי מאוד בעייתי – החוק יצא בלי חקירות.
היו"ר אבי דיכטר
¶
לכן, אני חושב שלכל ארגון יש את הסיבה למה הוא צריך לצאת עם חקיקה. אני אומר: אם הכנסת לא החליטה להוציא חקיקה, הארגון בדרך כלל יוזם מסיבות - - - שלו. המוסד היה על הדרך הזו. אחרי חוק השב"כ, התחילה העבודה במוסד לגבי חקיקה. חוק המוסד, ואיך, שוב, זה גווע. אני לא יודע אפילו לומר מה הסיבות. לכן, אני לא בטוח שאנחנו נקרא עכשיו ונתחיל לפרק את הרצון שהיה אז לפלחים, אבל האם צריך וטוב שיהיה חוק המוסד? אני חושב שטוב למדינה שיהיה חוק המוסד וטוב למוסד שיהיה חוק המוסד. מאפיינים וכולי, זה כבר עניין של הארגון.
ע'
¶
אדוני, אני רק מבקש להגיד, בהתייחס לדברי חברתי ממשרד המשפטים, שאנחנו לא רואים עין בעין את הגישה של משרד המשפטים לגבי ההשוואה שלנו לגופים אחרים ואיזו דרך ביניים של איסור התאגדות. אנחנו בסך הכול, כמו שאמרתי קודם, מבקשים את אותה זכות ואפשרות, כמו: השב"כ, המשטרה, שב"ס וצה"ל. אם יוחלט על איזשהו שינוי על כל המגרש לכולם – אז כמובן שאנחנו לא שונים מהם. אבל פחות מזה, אנחנו לא רואים עין בעין איתם.
איה דביר
¶
כיוון שאתה מחדד את דבריי – אני לא רואה אתכם באופן שונה. השאלה הייתה רוחבית על כולם והיא רלוונטית גם אליכם.
איילת לוי נחום
¶
בואו נקריא את הצו במהרה, בסדר?
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים) התשע"ח-2017.
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ב) לחוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 6) התשס"א-2001 (להלן החוק) ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:
הארכת התקופה
¶
1. התקופה הנקובה בסעיף 3(ב) לחוק, מוארכת לגבי עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לתקופה נוספת של שנה, עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).
היו"ר אבי דיכטר
¶
אוקיי. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים) התשע"ח-2017 נתקבל.
היו"ר אבי דיכטר
¶
הבקשה אושרה והצו יוארך בשנה.
אני אומר בשלהי הדברים כדי להסיר כל ספק: בשיחה שלי עם יושב ראש הסתדרות – הוא תמך בשינוי חקיקה שייקבע את הצו הזה אפילו אחת לחמש שנים. בשיחה עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הוא ביקש שזה יהיה לשלוש שנים. נעתרתי לבקשתו. לאחר מכן ניזום הצעת חוק על ידי חברי כנסת, והיא נמצאת בתהליך. אני מקווה מאוד שהפעם הבאה שנאריך את הצו, זו תהיה הארכה לפחות לשלוש שנים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:49.