ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 124

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא: בקשה מהבנקים לעדכון לקוחות בטרם אי כיבוד חיובים או ביטול כרטיסי אשראי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

עינב הכט מאיר - עורכת דין, מנהלת היחידה לפניות ציבור, בנק ישראל

גדעון מאור שביט - ראש מדור חשבונות מוגבלים, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

רונן סולומון - עורך דין, מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, מנהל פורום חברות האשראי

בני לבני - המשמר החברתי

שלומית אבינח

ר.כ., חבר תרגומים

בקשה מהבנקים לעדכון לקוחות בטרם אי כיבוד חיובים או ביטול כרטיסי אשראי

ברוכים הבאים. אני פותח את הוועדה לפניות הציבור בעניין בקשה מהבנים לעדכון לקוחות בטרם אי כיבוד חיובים או ביטול כרטיסי אשראי. אנחנו קודם כל רוצים להכיר את האנשים היושבים כאן. עורכת הדין עינב מאיר.

עינב הכט מאיר, מנהלת היחידה לפניות הציבור בבנק ישראל.

קיבלת פניות כאלה?

לא. לא בדקנו, אבל יכול להיות שיש.

גדעון מאור שביט הוא ראש מדור חשבונות מוגבלים. מי זו גרני אופק?

היא לא נוכחת.

איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, מנהל קשרי חוץ. ויזה כ.א.ל נמצאים פה?

לא, הם לא נמצאים.

אני מנהל פורום חברות כרטיסי האשראי, עורך דין סולומון.

את מייצג את החברות לצורך העניין?

כן. רונן סולומון.

מנהל פורום חברות האשראי.

שיקום לקוחות.

פעם היית אצלנו, אני חושב. קודם כל נגיד לפרוטוקול ולציבור וגם לצופים על מה אנחנו דנים. יש סיפור שנקרא הוראות קבע ויש שיקים ויש סיפור שנקרא העדר כיסוי. יש אנשים כאלה שאין להם כסף ואנשים לא מקבלים הודעה בטלפון, הודעת SMS מהבנק, לא תמיד מקבלים, שהבנק לא מכבד את הוראת התשלום. אני חושב שמנהלי סניפים שיש להם קשרי לקוחות טובים עם הלקוחות, כן מרימים טלפון.

יש הוראה - - -

אנחנו תיכף נקריא את זה. קיבלנו את התשובות, מה הם הנהלים בזה. אולי אפשר להגיד בהתחלה, את הסיכום שאני רוצה להגיע אליו. משהו שאני אומר בהתחלה ונדון על זה ונראה אם אפשר להגיע לאיזה הסדר. אם קורה שבן אדם, מאיזו שהיא סיבה, לא היה לו פעם אחת כסף, שלא ייספר השיק הראשון ב-10 שיקים שגורמים לו לאבדן או חסימת החשבון, כי גם במצוות עשה כתוב שאם אדם עבר עבירה ראשונה, שנייה ושלישית לא מחשיבים לו, רק מהרביעית ואילך.

במצב בישראל כיום ההגבלה מוטלת רק אחרי שחוזרים 10 שיקים.

אז הראשון - - -

אז למשל - - - שאדוני בעצם חושב, ש - - -

כן, אבל אני הייתי רוצה, הרי יש עניין שאדם שכבר נקרא ככזה שכבר חזרו לו שיקים. הוא כבר נכנס לרשימת המוזרים. אני רוצה שבשיק - - -

לא, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף הוא ייכנס מיד מהשיק הראשון.

מהשיק הראשון. אני חושב שאנחנו רוצים אולי לדון, ואני לא שם את זה כחוק או תקנה, אבל אנחנו רוצים לדון על כך שאולי שיק ראשון יכול להיות מקרה. האיש היה חולה או שבדיוק לא עברה המשכורת. שיק ראשון – סנונית אחת אינה מבשרת על בוא האביב. אם הוא כבר מועד אז אנחנו כבר יודעים שיש לנו עסק עם בחור שמוציא שיקים.

החקיקה בנושא הגבלת לקוחות חוקקה לפני שנים רבות והשאלה האם המצב החוקי עדיין מתאים לתקופה שבה אנחנו חיים. האכיפה צריכה להיות מידתית ולהפעיל שיקול דעת במקרים חריגים. אנחנו רוצים שיהיו ועדות חריגים במערכת הבנקאית, שיבחנו את המקרים החריגים.

אגב, היה לי מקרה השבוע של פנייה, לא דרמטית, אבל בחור שהוא לא בדיוק מבחינה קוגניטיבית, אבל יש לו חשבון בנק והוא קיבל משכורת. אני אגיד לכם בערך כמה משכורת, פחות מ-900 שקלים. אדם שעובד. והוא רץ לבנק בשמחה, הכניס את זה. אבל הוא הכניס את זה יום אחד לפני התאריך, אז החזירו לו את השיק וזה עלה לו כסף וכל הדברים האלה והוא חשב שכשהוא הכניס את זה, למחרת יכניסו לו את זה. בסוף זה לא והוא בא עוד פעם והכניס את השיק. הרי אם מחזירים את השיק – ואולי גם פה צריך לעשות חשיבה אם אדם הכניס לפני התאריך ומחזירים, אז אם זה נשאר, אולי לזכות את זה ביום התאריך. למדתי את זה מהפנייה הזאת, שהוא חשב שהוא כבר הכניס.

כן, בסדר, אז זה חזר, אז מחר זה ייכנס. עד שההורים אמרו לו תשמע, אתה צריך ללכת לבנק וזה כבר היה מאוחר, כי כבר את ה-800 שקלים או ה-900 שקלים האלה הוא כבר הפסיד. אז צריך לחשוב גם על זה.

אנחנו רוצים לעשות הבחנה בעיקרון בין לקוחות סדרתיים בעייתיים, שעניין העדר כיסוי זה בשגרה אצלם, לבין לקוחות שמעדו פעם אחת. אנחנו לא דנים במקרה של הונאה בכרטיסי אשראי, אנחנו מדברים רק על טעויות אנוש. יש בעיה בכרטיסי אשראי ואתה תתייחס לזה גם, מר רבינוביץ, שההוראה המתקבלת לחברת האשראי מהבנק באופן ממוכן ואוטומטי, בלי הגורם האנושי שמודיע. המחשב מודיע אוטומטית מיד פה יש בעיה וזה יכול לקרות שוב. אותו אדם שבמקרא לא היה לו כיסוי, עלול להפסיד הרבה וצריך לדאוג.

השאלה אם אפשר מבחינה טכנית לעשות הבדלה בשיח בין חברות האשראי לבנק, כי זה מאד טוב שהכל ממוכן וממוחשב, אבל לפעמים צריך שמנהל הסניף יוכל להגיד אמנם אין, אני מחזיר, אבל תדעו לכם, זה לא מסיבה בלתי מוצדקת.

עכשיו אנחנו נצטט את ההתייחסות של בנק ישראל, או שהמנהלת רוצה שהם יגידו מה שהם שלחו.

מה שאתה רוצה.

אז לצורך הקיצור אני מציע שאתם תגידו מה ששלחתם אלינו, בעניין הכלים שאתם נותנים לרשות הלקוח, שהוא יוכל לברר את מצבו.

את ההודעות, את אופן ההודעה.

ואופן ההודעות ללקוח. בבקשה. עורכת הדין הכט מאיר.

קודם כל אנחנו חושבים כמו שהוועדה מעלה לדיון, שמידע הוא חובה שיהיה בידי הלקוח והוא יכול למנוע מצב שלקוח מתדרדר. ברגע שהוא יודע זה יהיה לטובת כולם, גם לטובת הבנק, גם לטובת הלקוח וגם לטובת הצד השלישי, שמקבל את הכסף. בעצם על פי החקיקה הקיימת יש מצב שלמשל אם לקוח הופך להיות מוגבל בגלל החזר שיקים, אז אחרי 5 שיקים ראשונים הבנק צריך לשלוח הודעה לפי החוק. ההודעה היא הודעה לדואר בדרך כלל, או אם הוא מצוי בתקשורת, אז הוא יכול לשלוח את זה לדואר האלקטרוני ואם חזרו עשרה שיקים אז תהיה הודעת הגבלה.

לאחרונה הוספנו SMS. יש חובה על התאגידים הבנקאיים לשלוח SMS - - -

אחרי חמישה שיקים?

אחרי חמישה שיקים וזה היה לצורך התראה של תיזהר, החשבון שלך יכול להתדרדר למצב של הגבלתו, וזו כבר סנקציה מאד חריפה.

מעבר לזה, לעניין כרטיס האשראי, הוועדה שאלה מה קורה אם יש החלטה על ביטול כרטיס האשראי, צמצום מסגרת האשראי בחשבון ובהקשר הזה - - -

רגע, לפני האשראי. לגבי שיקים אני ראיתי שכתבתם שבמידה ואין לו SMS, יש לו טלפון כשר, הבנק חייב להתקשר טלפוני.

הוא אמור למצוא אמצעי מהיר, אמצעי אלקטרוני אחר. אבל אם גם כן את זה, זו תמיכה של פקיד או משהו כזה טלפונית, כי המטרה פה היא ליידע את הלקוח.

ליידע אותו. עכשיו לכרטיסים.

ולדעתי הטלפונים הכשרים לא מקבלים הודעות SMS.

לא, לא מקבלים.

אז מה עושים?

צריך לצלצל אליו, כמו פעם. להגיד לו אדוני, יש לך בעיה פה.

כן, נכון, וזה יכול למנוע את ההמשך של ניהול החשבון בצורה - - -

אתם יכולים לעקוב אחר ביצוע מצד הבנק, כי יש לכם את ההקלטות?

אנחנו לא עשינו עדיין ביקורת או אכיפה על הדבר הזה, אבל בעיקרון הפיקוח על הבנקים אחראי ומבצע בדיקות של קיום ההוראות, בוודאי.

כן, אז צריך לעשות מעקב או על ידי בדיקת השיחות, או כשיש תלונה – לבדוק האם הייתה פה הודעה.

נכון. אם יש תלונה – אז בוודאי תהיה בדיקה כזאת.

כן, זה צריך להיות.

אני מדברת על בדיקה יותר רחבה, של ממש - - -

כן, של לזרז את הדבר הזה. אולי תרשמי את זה באמת, שיהיה מפעם לפעם בסניפים רענון הוראות, שיידעו מנהלי הבנקים שהם צריכים לעשות את זה.

שיעשו עכשיו, סוף שנה.

לגבי כרטיס החיוב?

לגבי כרטיס החיוב, הוועדה באמת נוגעת בנקודה שגם אנחנו חושבים שהיא לא מטופלת כיום מספיק טוב, כי בעצם בהתאם לחוק הבנק צריך-. אם החוזה נגמר באופן שאפשר להודיע מראש ואין התדרדרות, הבנק או הלקוח יכולים להודיע ותוך 10 ימים לפי החוק החוזה מסתיים ויש הודעה וכולם יודעים.

תגידי איזה חוזה.

חוק כרטיסי חיוב והתקנות שלו.

לא, אבל מה זה החוזה?

חוזה כרטיס החיוב.

של האשראי?

כן. אבל אנחנו מדברים על המצבים שבהם קורה משהו בחשבון והלקוח משתמש כנראה בצורה לא זהירה בכרטיסי האשראי ואין מסגרת אשראי או אין יכולת לפרוע את החיובים. במקרה הזה צריך להבין שני דברים. אחד זה שההוראות קובעות שלקוח לא יכול להמשיך ולחייב את החשבון ושהבנק יגדיל מסגרות ויגדיל מסגרות. להיפך, אנחנו חושבים שלקוח צריך לעמוד באיזו שהיא מסגרת שמתאימה להכנסות שלו. אבל אם הכרטיס מבוטל מיידית כדי לעצור את המשך ההתנהגות הזאת, ויכול להיות שזה גם לטובת הלקוח, כדי שזה לא יתדרדר להוצאה לפועל ולגביית חיובים וכאלה, הבנק צריך להודיע בו זמנית, או חברת כרטיסי האשראי – המנפיק של הכרטיס.

מי מודיע ללקוח?

לדעתי המנפיק של הכרטיס, לפי החוק.

לא סניף הבנק?

אם הסניף הנפיק אז כן.

אה, המנפיק זה הבנק? חשבתי שחברת כרטיסי האשראי.

כן, זה הבנק. אם זה חברה חיצונית - - -

לפעמים זה הבנק, לפעמים זה החברה.

נכון. עכשיו על השולחן שלנו אנחנו מתקנים הוראה שנקראת הוראת 420 למשלוח הודעות ותקשורת באמצעות SMS ובנושא הזה בדיוק נכתב שאנחנו פועלים להוסיף - - -

ווטסאפ גם נחשב SMS?

לא.

מתי בנק ישראל יתעדכן?

זו פלטפורמה אחרת. זה לא משנה.

לא אכפת לי, אבל היום רוב האנשים כבר משתמשים בווטסאפ.

נכון.

יש הרבה כאלה שיש להם רק SMS.

כן? יש הרבה שיש להם SMS ולא ווטסאפ?

SMS זה משהו שמובנה בתוך כל טלפון.

ווטסאפ זו תוכנה וולונטארית.

לבחירה, כן. אז זו הודעת SMS שאומרת הכרטיס בוטל.

מי צריך להודיע?

הבנק.

מנפיק הכרטיס שזה הבנק או חברת כרטיסי האשראי.

המנפיק. זה לא חייב להיות הבנק.

כן, המנפיק של הכרטיס.

חברת האשראי גם מנפיקה כרטיסים בעצמה?

כן.

כן. גם עכשיו יש רפורמה שלמה.

כן, בבקשה.

בהקשר הזה יש עוד סדרה של חמש הודעות, שהפיקוח על הבנקים דן בדיוק בימים האלה אם להכניס אותם לחובת שליחה. למשל היווצרותה של יתרת חובה. הוועדה בעצם מעלה שאלה האם כשחוזרת השראה לחיוב חשבון, צריך להודיע.

כן, זו בעיה.

יש חשש וגם אנחנו דנו. אנחנו חוששים שגם ריבוי הודעות יגרום לזה שהלקוח לא יוכל בעצם לעקוב אחריהן ולא ישתמש במידע. ולכן אנחנו חשבנו ש - - -

מה ההבדל בין שיק לבין הוראת קבע? זה אותו דבר.

הוראת קבע לא נחשבת למגבילה.

הוראת קבע לא מגבילה אותו?

לא. קודם כל הוראת קבע מבחינה משפטית, זאת אומרת ברגע שאתה הבטחת למישהו לתת לו כסף בהוראת קבע והפסקת את זה, אין לו שום עילה ללכת להוצאה לפועל ולתבוע אותך. אם נתת לו שיק, אז למעשה הוא לא צריך אפילו לעבור דרך בית משפט, הוא מיד הולך. הוא קושר את עצמו כמו החלטת בית משפט לגבי הגבייה של ה - - -

כי שיק זה כסף והוראת קבע זה לא כסף.

שיק הוא נייר סחיר, הוא שטר סחיר.

כן, כסף. זאת אומרת אפילו אם אתה צודק וההוא לא סיפק לך את הסחורה, אתה חייב לשלם את השיק. שמענו הרבה מקרים כאלה שאנשים חשבו הוא לא סיפק לי את הסחורה, אני לא צריך לכסות. אתה חייב לכסות את השיק ואתה יכול לתבוע אותו. בהוראת קבע, אתה אומר, זה לא ככה?

זה לא ככה.

אני יכול להפסיק את הוראת הקבע ואתה לא יכול לתבוע אותי? ואם הוא לא סיפק את הסחורה?

אפשר כמובן להגיד שיש לטעון טענות אזרחיות אחד מול השני.

אבל זה לא פלילי.

לא, זה לא עניין שזה לא פלילי, זה לא בר גבייה מיד. זאת אומרת בשיק אין שאלה האם מישהו חייב למישהו כסף.

אז מבחינה משפטית, היות והוראת קבע לא סוגרת לו את החשבון כמו 10 שיקים, אז אתם לא מחויבים להודיע. אבל מבחינת הנזק ללקוח, אני חושב שכן צריך להודיע לגבי הוראת קבע, כי כל האמינות שלו נופלת.

אז מה שאנחנו חושבים, זה שצריך – ואני אתאר את זה מהעולם של האינסטלציה – לא לסגור – לא להתייחס לכל ברז בבית, אלא אולי להתייחס לברז הראשי, לשיבר, ולהגיד ללקוח, תהיה הודעה ללקוח ב-SMS שאומרת לו – אתה הגעת למסגרת. אתה ניצלת את מלוא המסגרת ולכן הבנק לא יהיה חייב - - -

לא יוכל לכבד את הוראות החיוב שלך.

כן, הוראת קבע, שיק.

הוראות החיוב שלך.

בדיוק, ולכן אולי זה לא נכון לבוא ולהגיד - - -

ואת זה אתם עושים?

זה נכנס לטיוטא.

לא, הם לא עושים את זה.

אה, אתם עושים את זה.

זה כרגע נמצא על השולחן בדיונים מתקדמים.

אתם מתכוונים לעשות את זה. מתי אתם חושבים שהדיונים האלה יבואו לידי ביצוע?

אני חושבת שזה מתקדם.

בשנה הקרובה זה צריך להיות. אני לא יודע מתי.

מה יהיה? כלומר שבן אדם מקבל הודעה?

מקבל הודעה שהוא כבר הגיע לקצה המסגרת ושהבנק לא יוכל לכבד את הוראות החיוב שלו ואת השיקים.

זאת אומרת בתחילת חודש, או גם באמצע חודש?

כלומר מה התדירות?

ברגע שזה קרה.

מתי שהוא מגיע למסגרת.

אולי רק הערה קטנה. רק צריך לזכור שתאגיד בנקאי היום, רוב התאגידים הבנקאיים היום מאפשרים ללקוחות לקבל באופן מיידי, במידה והם ישלמו איזו שהיא עמלה של 10 או לא יודע כמה שקלים, יש שירותים מאד מתקדמים שכמעט כל אירוע בעולם - - -

של הגבלת המסגרת?

לא, זה - - -

אה, התראות?

כל אירוע שיקרה בעולם, שאותו לקוח רוצה לקבל התראה עליו, יש בנקים - - -

אבל זה וולונטרי.

אה, למשל שמישהו עשה עליך קנייה בגרמניה.

הוא מתכוון לכך שכל דבר שאתה חושב שהוא רלבנטי לחשבון שלך ואתה רוצה לקבל עליו דיווח - - -

זה אתה צריך לבקש מהבנק.

זה משהו אחר. זה שירות וולונטרי.

אם נניח אני רוצה ברגע שהגעתי למינוס 200, ברגע שהחיוב של - - -

זה שירות בתשלום.

זה שירות בתשלום, באופן וולונטרי, כי לא כל אחד חייב את זה. אני יודע שיש גם בנקים שמודיעים לך שהתבצעה קנייה גדולה, האם אתה מאשר את זה. יש את זה, אבל אנחנו מדברים על משהו שהוא לא וולונטרי.

צריך להזכיר את זה בדיון, שיש אפשרות, זאת אומרת אם למישהו ספציפית נורא מפריע - - -

אבל זה לא הלקוחות שאנחנו מדברים עליהם.

לא, אנחנו מדברים על לקוחות שלא כל כך עשירים ולא כל כך מודעים ודווקא אלה שהם האנשים החלשים, בקיצור.

אז ההוראה שלנו, ברגע שהיא תיכנס לתוקף, ההודעות שכבר נשלחות היום הן בחינם. ברגע שזה סטטוטורי, זאת אומרת זה מכוח ההוראות, זה בחינם.

אני רוצה כן להצטרף לגדעון ולהגיד שכבר היום אנחנו רואים הרבה מאד אנשים שמחוברים לחשבון שלהם באינטרנט ובאפליקציה הבנקאית ואנחנו רואים מהנתונים שלנו - - -

כל יום הם שוכחים את הקוד.

אז אנחנו רואים שימוש הולך ונעשה מוגבר, גם אצל לקוחות יותר מבוגרים והם בעצם עוקבים אחרי החשבון באינטרנט ויודעים איפה החשבון נמצא.

שוב, זה החזקים. החלשים או שהם לא בודקים או שאין להם.

ראוי שיהיה להם.

בקיצור, העולם מחולק בין אנשים שהם מההסתדרות ואנשים שלא מסתדרים. אז אנחנו מדברים על אלה שלא מסתדרים. אנחנו צריכים לדאוג גם להם, כי הם הנפגעים העיקריים. אז מה שאמרת, שהולכים לעשות לגבי האזהרות, הוא מאד מאד חשוב, שאחרי חמישה שיקים מודיעים לו - - -

זה כבר קיים.

זה קיים, אז שיהיה גם בהוראות קבע וכמו שאת אומרת, כשהוא מגיע למסגרת.

בכרטיסי אשראי.

גם בכרטיסי אשראי, זה אותו דבר.

אין, זה לא קיים. זה קיים כרגע רק בשיקים.

לא, אני רוצה שגם בהוראות קבע, שהבנק יודיע לו אדוני, אתה מגיע למצב שאנחנו לא נוכל לכסות לך. אמרתי את זה קודם.

לא, אז כרגע זה קיים כבר בחמישה שיקים ובעשרה שיקים.

כן, אנחנו מדברים על מה שאתם מכינים.

אנחנו שוקלים, הטיוטא מדברת על ביטול כרטיס אשראי וצמצום מסגרת כרטיס ועל הגעה ליתרת חובה בחשבון. זאת אומרת שניצלת את החובה ומאותו רגע כל חיוב יוכל לחזור. אבל אנחנו לא חושבים שזה נכון להודיע ב-SMS על כל חיוב ושיק יחיד, כי זה כבר נטל.

לא, שאתה רוצה להחזיר.

אבל זה נטל גדול מדי וזה אפילו יכול ליצור מצב שאנשים לא יסתכלו. גם בדרך כלל מה שקורה - --

כמה כבר מחזירים?

למה? אתה קרוב למסגרת. יש להם את הנתונים, הם יודעים את הנתונים.

הנתונים מראים - - -

הנה, את רוצה להקריא את הנתונים או שאני אקריא? אני אקריא, אעזור לך. נתונים מספריים – זו ההודעה שבנק ישראל מסר לנו – בשנת 2016 הוחזרו 1,234,543 שיקים מסיבות אין כיסוי מספיק. זה אומר שאנחנו עדים פה לתופעה. אנחנו יושבים פה כמה אנשים בודדים, אפשר לחשוב שזה משהו לא רציני. זה 1,234,543 שיקים.

סליחה, יש נתון לגבי החזרות מסיבות טכניות?

רגע. מספר הלקוחות המוגבלים נכון ל-10 בפברואר 2017 עומד על - - -

זה אין כיסוי מספיק.

אין כיסוי מספיק היה מה שאמרתי קודם. טכני לא כתוב.

זו בעיה נפרדת שעד עכשיו לא דיברתם עליה.

זה לא כתוב כאן.

תחלק ב-04 תקבל את התשובה. זה סביב 2.5 - - -

נתון נוסף - - -

אבל - - -

רק רגע, אדוני, אני באמצע הקריאה. מספר הלקוחות המוגבלים נכון ל-10 בפברואר 2017 עומד על 21,932, זאת אומרת כמעט 22,000 אנשים הם מוגבלים שחזרו להם 10 שיקים במהלך 12 חודשים. וסנקציה להגבלה זה שנה לשלמה. המגבלה מוטלת על חשבון מסוים של הלקוח. זאת אומרת יכול להיות לו חשבון אחר שעובד? פעיל?

בהחלט יכול להיות. תלוי בסוג ההגבלה.

כן. מספר הלקוחות המוגבלים החמורים שהוגבלו פעם שנייה, לפחות 11,892 לקוחות. הם כבר אחרי ההגבלה הראשונה והם כבר מוגבלים על כל החשבונות שבהם שותף הלקוח. מספר הלקוחות המוגבלים המיוחדים, מה זה מיוחדים?

זה לקוחות שהוגבלו בגלל צו של הוצאה לפועל או פשיטת רגל.

אה, לא בגלל שלא היה כיסוי. 230,000 שגופי האכיפה, הוצאה לפועל, כונס הנכסים הרשמי, מרכז גביית קנסות. זה גם המון המון אנשים במדינה כל כך קטנה.

נכון.

אנחנו מודעים לבעיה הזאת.

אז לפחות אם זה כל כך חמור, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי למנוע מאנשים להגיע למצב הזה.

נכון. אנחנו אכן משתדלים ללכת בכיוון השנה.

אז באמת הוועדה תומכת במהלכים שאתם עושים להקלה על הלקוח ומבקשת להוסיף עוד. גם להודיע לבן אדם – אנחנו הולכים להחזיר לך את הוראת הקבע שלך, למרות שזה לא שיק. פשוט כדי שאנשים יהיו יותר-. שתהיו קול השופר.

מישהו שאל אותנו פה מתי יחויבו הבנקים להציב שילוט של כל ההוראות על הכספומטים. יש בעיה שאנשים שהולכים לצאת מהכספומט, צריך להיות איזה שהוא דף הוראות של אזהרות כאלה. להגיד לו תדע לך, אם אין לך מספיק כסף זה עלול להיבלע או משהו כזה. או במקרה של תקלה, לאן לפנות.

אתה מדבר עכשיו על כרטיסי חיוב?

לא, לא, על מישהו שניגש לכספומט. זה נושא קצת שונה, אבל - - -

אוקיי, ניגש ומה הוא מבקש?

שיהיו הוראות ברורות על הכספומט – תדע לך שאתה לא יכול להוציא אם אין לך מספיק כסף. תבדוק קודם את היתרה או משהו כזה. אני לא אומר בדיוק את הנוסח. ואם יש תקלה בכספומט – למי לפנות? צריך להיות איזה טלפון. זה בלתי אפשרי. אנשים ניגשים ו - - -

זה לא קיים? טכני?

טכני, טכני, כן.

לא, כי זה קורה. אני אסביר בדיוק במה זה אמור.

למשל אם אין כסף בכספומט.

בדיוק ככה. אז זה נסגר והבנק סגור - - -

בדיוק במוצאי שבתות אין מספיק.

ואז מה עושים?

אין מספיק כסף בשעות האלה, בימים האלה.

באמצע המשיכה זה נסגר.

אני יכול להראות לכם, לפעמים אתה צריך ללכת לארבעה כספומטים בשביל להוציא.

רגע, אז מה הטענה? לא הבנתי.

שיהיה כתוב על הכספומט למי לפנות.

מידע נוסף.

למי לפנות. למי אני מצלצל, את מי אני שואל?

למי לפנות? בסדר גמור.

בכל המכשירים.

כן.

למי לפנות, לאיזה בנק. ומה קורה כשמוציאים את זה מבנק שהוא לא הבנק שממנו מושכים. יש הרבה שאלות.

- - - מבנק אחר, אז העמלה - - -

לא על זה הכוונה. תסביר בדיוק.

תסבירי את.

מדובר על משיכה. אם אתה מושך בבנק שלך והכרטיס נבלע כי נסגר או כי אין יתרה בחשבון זה סוג אחד. מקרה שני, שפשוט אין כסף במכשיר והכרטיס נבלע ואז מה בן אדם עושה? הבנק סגור, למי הוא פונה?

שבלי כיסוי - - -

בואו נשמע, היה מקרה כזה?

היה מקרה כזה.

שהכרטיס נבלע בגלל שלא היה כסף?

בגלל שלא היה כסף במכשיר.

בגלל שלא היה לו כסף בחשבון.

לא, כי בדיוק נגמר הכסף בכספומט.

אני לא נקלעתי לזה, אבל כן יש מכונות. בקיצור, צריך להיות טלפון למי פונים במענה אנושי של איזה מוקד מידע.

שפועל 24 שעות, כמו שיש גניבת כרטיס אשראי.

כן.

אבל יש לי שאלה, אותו פקיד לא יוכל להנפיק לו - - -

תקשיב, הבנק סגור. הבנק סגור ונבלע הכרטיס. אם נבלע הכרטיס, יש שני מקרים שנבלע כרטיס. מקרה ראשון – כשאין כיסוי, נבלע. מקרה שני – כשזו בעיה של המכשיר, זה בעיה של הבנק, בעיה טכנית, אבל בשני המקרים אין כרטיס לבן אדם.

את מדברת על כך שאין מזומנים, שנבלע הכרטיס.

לא, אמרתי יש שתי סיבות לבליעת כרטיס במכשיר.

גם כשאין כסף.

למי לפנות?

כתוב ככה: אין עכשיו כסף, תבואו-. אני לא זוכר את הנוסח. לא פעיל זמנית. אתה חושב שזמנית זה עד שהפקיד יבוא ויכניס את הכסף. זה יום. זה יומיים. זה שלושה.

את זה אני אבדוק.

כן, כן. צריך להיות מישהו שאני שואל אותו מה זה זמנית והוא יכול להגיד לי תשמע, עוד שעה יהיה שם כסף או שהוא יגיד לי לא, המכונה מקולקלת תלך למקום אחר.

צריכים טלפון למי לפנות. אין את זה היום, אין טלפונים.

בסדר, אז אנחנו מקבלים גם את ההערה השנייה של הוועדה. אנחנו נבדוק איזה מידע מוצג כשללקוח נבלע כרטיס ואנחנו נבדוק את האופציה בתכניות העבודה שלנו, אם אפשר להוסיף במסכים טלפון למידע, אם זה לא קיים עד היום.

הטלפון מאד חשוב. וגם תברר את היתרה שלך בטרם אתה מושך. רוב האנשים לא בודקים את היתרה ופתאום הוא נשאר תקוע.

אבל לא בהכרח כל כספומט - - -

להסביר לאנשים לבדוק את היתרה.

לא, לא.

זה לא עולה כסף, נכון? בירור יתרה לא עולה כסף.

לא, רק בבנק שלך. אם אתה מושך באמצעות כספומט אחר - - -

כספומט אחר בבנק אחר עולה לי כסף לברר יתרה?

אתה לא תוכל לברר את היתרה שלך.

לא?

אני חושבת שלא.

אי אפשר.

בטח שאפשר. בוודאי שאפשר.

לדעתי בכספומטים שהם לא שייכים לאותו בנק אי אפשר, אבל אפשר לבדוק את זה.

אבל אני אומר לכם שאפשר, כי אני עושה את זה כמעט כל פעם.

אבל איך אפשר - - -

לא, לא. אני בבנק אחד, אני מוציא מבנק אחר - - -

לא בסניף שלך, אבל בבנק שלך. זה מה שאני אומר.

לא, לא, לא. למשל אתן לכם דוגמא, בנק מרכנתיל מודיע לי בירור יתרה בבנק המזרחי.

אתה יכול לברר יתרה בכספומט.

אבל למשל בכספומטים בנקאיים אתה לא - - -

לא, לא, לא. כספומטים פרטיים אני גם לא יכול לחייב אותם, אבל כספומטים של בנקים, אני יכול להגיד תודיעו. אני חושב שזה קיים. אני אומר לכם מתוך ניסיון.

אפשר לבדוק, אין בעיה.

זה קיים. טוב, את סיימת, נכון? למי זכות דיבור עכשיו?

לטיבי.

טיבי רבינוביץ, מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל. חשבתי שאתה מכרטיסי האשראי. אתה מטעם הבנקים?

כן.

אין לכם כבר היום כרטיסי אשראי, נכון?

יש לנו עדיין, אבל יש את עמיתי פה שמייצג את כרטיסי האשראי.

אבל הפרידו בין הבנקים לזה?

עוד לא. זאת אומרת הפרידו בחוק, אבל החוק עדיין לא מיושם.

למה?

זה לוקח זמן עד שמפרידים.

יש זמן של חלות החוק?

יש זמן של יישום החוק. זה לא כזה פשוט עם כל חברות כרטיסי האשראי.

זה מאד מעניין אותי, סתם בתור אזרח, זה הצליח ההפרדה הזאת או לא?

צריכים להביא מישהו שיבהיר פה.

עדיין לא נמכרו חברות כרטיסי האשראי. עובדים על זה. אבל ההצלחה לא תימדד ב-האם אפשר למכור, אלא גם האם אפשר למכור וגם מה יקרה אחר כך לצרכן. זה מה שמעניין. אז אפשר לבדוק בעוד כמה שנים.

בבקשה.

אין לי אלא את ההצעות שאתה מציע, אדוני יושב הראש, למעט העובדה שאני חושב שלמרות שזו ועדה לפניות הציבור, לדעתי חסרה אמירה מצדך שחלה גם אחריות על הלקוח לבדוק את מצבו הפיננסי, לבדוק האם הוא יכול להוציא כסף ויש לו יתרה בחשבון. לדעתי גם אם פקידי הבנקים מסתובבים עם שלטים ברחובות ויכתבו ליד כל לקוח מה היתרה שלו, זה לא מחליף את העבודה שלקוח חייב להיות אחראי למצבו הכספי.

כן. למה אני צוחק? כי יש פה ועדת חינוך, זה שייך יותר אליהם.

אני יודע.

הציבור לא מינה אותי לפניות ציבור כדי שאני אחנך אותו.

אני מבין את זה.

הוא רוצה שאני אעזור לו במה שאני יכול. אבל אתה צודק, הדברים שלך נרשמים ואתה צודק במאה אחוז. אדם צריך לדעת.

קודם כל זה דבר אחד. דבר נוסף שאתה צריך להבין, שכל פעולה כזאת שמתבצעת על ידי הבנק, בין אם זה משלוח SMS ללקוח, ואגב אני מתנגד למשלוח נוסף של SMS ללקוח מסיבה אחת פשוטה.

כי זה עולה כסף.

לא רק כי זה עולה כסף, אלא בגלל שאתה מציף את הלקוח בריבוי SMS והוא כבר לא יודע מה העיקר ומה הטפל ואז הוא מתחיל לקבל ריבוי SMS, כמו שאתה מקבל מבצעים בסופר. אתה לא באמת מסתכל כבר מה יש שם. אתה מדפדף ואתה לא באמת יודע. ואז נוצר מצב שכשהלקוח הופך באמת למוגבל הוא כבר לא מסתכל, הוא כבר לא יודע, כי יש לו חמישה SMS שהוא קיבל באותו יום מהבנק ואתה מציף אותו במידע שאני לא אומר שהוא לא רלבנטי, אבל אתה צריך להבדיל בין המידע שהוא ממש חיוני והלקוח, כשהוא מקבל את המידע הזה הוא יודע שהוא פותח וזה מקרה מעין מקרה חמור, לבין ריבוי מידעים שזורמים אליו. אני חושב שצריך לתת על זה את הדעת.

ככל שאנחנו נציב את הלקוח בריבוי SMS, אז - - -

זה לא קשור. האמת היא שגם אם אתה צודק, זה לא קשור לבנקים, זה קשור יותר לתרבות של העולם היום, שאדם מוצף היום במידע שהמוח שלו כבר לא יודע לחשוב, הוא לא יודע לקלוט, הוא לא יודע לשלוף. אני הייתי עושה בוועדת הבריאות שאני חבר בה, הצעת חוק שאסור להציף אנשים בכל כך הרבה אינפורמציות חדשותיות שאינן רלבנטיות, על איזה דב שמת ביער או איזה, סליחה, אסור להגיד את זה. שמעתי היום ידיעה חדשותית דרמטית שדובי הקוטב מאד רעבים.

זאת אומרת יש היום כל כך הרבה אינפורמציות שאדם מקבל במכשיר לו, בווטסאפים, אם יש לכם ווטאספים אתם יודעים על מה אני מדבר, כך שזה לא שייך בדיוק ההודעה הזאת של הבנקים, שהיא זאת שתציף אותו, אבל בסדר. הדברים נרשמו.

זה דבר אחד. דבר נוסף שאני יודע שזה לא ממש מעניין, בסופו של דבר הדברים האלה יש להם עלות לבנקים. בין אם להכניס מידע נוסף ולפרסם עוד פתקית על הכספומט, בין אם לעדכן את המסכים. הדברים האלה עולים לא מעט כסף. אמנם זה מחשבים, אבל את המחשבים האלה צריך לעדכן. אלה עלויות תפעוליות שיש לבנקים וזה עולה כסף, מה לעשות?

טוב. רשמנו את זה. עכשיו לחברת כרטיסי האשראי. רונן סולומון.

כן. צריכים להבחין בין מצבים שביטול כרטיס האשראי נובע למעשה מצד ג' או במקרה נגיד של הונאה או גניבה או מקרים כאלה שאז חברת כרטיסי האשראי מבטלת את הכרטיס מסיבה שהיא די סבירה. כלומר שלא יהיה מצב של גניבה וישתמשו לרעה בכרטיס האשראי של הלקוח.

יש כמובן מקרים שהבנק מעביר הודעה לחברת כרטיסי האשראי שיש פה בעיה של היעדר כיסוי ובמקרים כאלה אכן נוצר קשר עם הלקוח ומודיעים לו, ככה שהוא לא ימשיך לגהץ ולהשתמש. גם לא יוכל לגהץ מן סתם, אבל יש את ההודעה שיוצאת ללקוח.

גם במקרה של בליעת כרטיס או קוד שגוי שהוכנס לכספומט וטעית או משהו בסגנון, אכן יוצא SMS ללקוח ומודיעים לו.

זה קורה בכל חברות האשראי? כלומר חברות האשראי מאוחדות ביניהן?

זה קיים. עוד פעם, לא בדקתי את כולן עכשיו. אני יודע שזה קיים ואני יכול גם להגיד את זה ממקור ראשון, כי לי זה קרה. אני מחזיק שלושה כרטיסי אשראי. הכנסתי פעם כרטיס אשראי של חברה א' והקשתי קוד של חברה ב'. עשיתי כמובן ביטול, אבל אחר כך ישר קיבלתי הודעת SMS – דע לך שנעשה שימוש בכרטיסך עם קוד לא נכון. אז כן יש את הדברים האלה ויש מקרים, שעוד פעם, שאמרתי, שקצין הביטחון של חברת כרטיסי האשראי יוצר קשר עם הלקוח ואומר לו דע לך שזיהינו פעולה חריגה בכרטיס, האם בוצעה גניבה, האם הכרטיס איתן וכן יוצרים איתו קשר. עוד פעם, זה מטעמי ביטחון, כדי שלא יהיה שימוש לרעה. אז אלה המקרים.

אבל אתה מתייחס למקרים של הונאה, אתה לא מתייחס למקרים של אין כיסוי בחשבון.

אז אמרתי את זה מקודם. כשיש הודעה מהבנק שיש בעיה של העדר כיסוי, אכן מודיעים ללקוח.

איך?

מי מודיע?

עוד פעם, תלוי מי הנפיק את הכרטיס. כלומר אם זה הבנק שהנפיק את הכרטיס, אז הבנק, ואם זה חברת כרטיסי האשראי, אז חברת הכרטיס האשראי מודיעה.

תגיד לי, לפני שאתם בולעים את הכרטיס, אני לא יודע מי בולע את זה, חברת האשראי או הבנק?

המכשיר האוטומט. הרובוט.

הרובוט. האם אין צורך להגיד לו אדוני, תיזהר, אין לך כסף, אל תכניס את הכרטיס. אם עוד פעם אתה מכניס את הכרטיס הוא יבלע לך.

בדרך כלל זה מופיע לך על המסך שיש לך יתרה למשיכה, עד כמה שאני זוכר.

כן, אבל לפני הבליעה.

אם אתה מבקש 100,000 שקלים, הוא אומר לך היתרה למשיכה היא 1,000 שקלים. הוא לא בולע בדרך כלל.

אבל אם אין לו, כלומר הוא גמר את המסגרת והבנק לא נותן לו, לפני שבולעים לו את הכרטיס, אחד המעמדים המאד מביכים, אולי להודיע לו – אם אתה מכניס עוד פעם זה ייבלע, כי אנא סור לבנק, אסור לך להכניס.

הבליעה יכולה גם להגן על הלקוח מפני שימוש לרעה על ידי גנבים ולכן אני לא בטוחה. צריך לחשוב על זה קצת יותר לעומק ולבדוק איך זה נעשה, אבל היא גם אמורה להגן על הלקוח.

כן, אבל הבליעה האוטומטית - - -

מגניבה של כרטיסים.

גניבה זה משהו אחר, אבל אם אין לו כסף בבנק והבנק הולך לבלוע לו את הכרטיס, המכונה, בגלל שאין לו כסף, אולי צריך לתת לו אזהרה – תוציא את הכרטיס שלך, כי אין לך כסף ועוד פעם אחת זה ייבלע.

בדרך כלל יש הודעה של מה היתרה למשיכה.

כתוב שם יש לך עוד 200 שקלים, זה אני יודע.

המכשיר לא ייתן לך מעבר לזה.

לא, הוא לא ייתן, אבל הוא בולע את הכרטיס.

לא תמיד הוא בולע.

מתי הוא בולע?

כשטועים.

אה, אם עשית כמה פעמים?

פעמיים קוד שגוי.

הוא צודק.

זה קורה כשיש טעויות בהקלדה.

זה בסדר. הדיון לא על זה.

כשאנחנו מדברים על זה, אז אני נזכרתי שבעצם - - -

כשיש לך יתרה של 200 ואתה רוצה למשוך 1,000.

אגב, האדם עצמו טועה הרבה פעמים גם.

אז בזה שייבלע, כי זה כן הדיון.

כמה פעמים אפשר לטעות?

עד כמה שאני זוכר פעמיים. אני זוכר פעמיים, יכול להיות שלוש.

פעמיים. בשלישית זה נבלע.

יכול להיות. צריך לבדוק את זה.

אז אומרת עורכת הדין עינב שאם אנחנו ניתן עוד פעם, אז בטעויות תהיה בעיה.

אבל זה לא המקרה.

כן, אז צריך - - -

אני דיברתי על מקרה אחר. אני דיברתי על מקרה שבן אדם הקיש, שוב, כשאין כסף בכספומט ובדיוק באמצע הפעולה הכשיר נסגר והכרטיס בפנים והיה לו כסף בחשבון. זה מקרה אחד שכתוב - - -

זה בעיה טכנית של הבנק.

אבל הבן אדם לא יודע מאיפה הוא מחזיר את הכרטיס.

אז את זה ביקשנו. היא רשמה את זה, שתהיה הודעה למי לפנות.

אנחנו נבדוק את זה.

רגע, אפשר להגיד לכם אין בעיה, אבל אני אומר לכם שזה בעיה.

טיבי, זה קורה. זה קורה וקורה הרבה.

תקשיבי, קודם כל זה קורה. אני מודע לזה שזה יכול לקרות, אני לא אומר שכמובן שזה מקרה מצער כשזה קורה וצריך להתמודד איתו. יחד עם זאת, אני חושב שמספר המקרים שדבר כזה, קורה – לי לא קרה אף פעם – אבל אני לא אומר שזה לא קורה. אני אומר אתם יודעים מה, קורה. אני חושב שמספר המקרים שדבר כזה יכול לקרות הוא כמעט אפסי.

אז אני אספר לך שאני גרה ביישוב קטן - - -

שלומית, אבל את מתקשרת לבנק ברגע שנבלע לך הכרטיס.

מתקשרים לבנק והבנק פותר את הבעיה.

סליחה שקטעתי אותך, אבל אני אגיד לך מה אני עשיתי. ברקע שנבלע לי הכרטיס או שלאחרונה איבדתי את הכרטיס שלי, יש לי טלפון, התקשרתי למוקד השירות של חברת כרטיסי האשראי - - -

אני גרה בגדרה לצורך הפרוטוקול ויש לנו שם בנק אוצר החייל וכל השכונה מושכת מאוצר החייל. ואני שומעת שוב ממקור ראשון, מהרבה חברים שלי, ויש כסף בחשבון, שהכספומט נבלע כי במכשיר נגמר הכסף. ואז הם שואלים מה עושים? אמרתי להם תפנו לבנק שלכם. תדרשו. אבל אני אומרת שוב, תפנו לבנק, אבל לא לכולם יש שניים או שלושה כרטיסים. אנשים משלמים בכרטיס, אז אני אומרת שיהיה להם טלפון למי לפנות, זה הכל.

נכון, אבל אני אומרת גם היום, בפעולה - - -

כשהבנק פתוח הכל בסדר.

לא, גם כשהבנק סגור יש לך היום את האינטרנט, אתה בודק מה הטלפון של מוקד השירות של חברת כרטיסי האשראי למקרה של גניבה.

24 שעות זה לא יכול להיות, שלומית. דיברתם על מוקד, הרי בנקים לא צריכים להעמיד - - -

יש לבנקים מוקדים כאלה. לכל בנק יש מוקד כזה, אז סך הכל הפקידה תצטרך לענות לעוד כמה אנשים.

יש מוקדים 24 שעות.

בכרטיסי אשראי יש, אבל במקרה של אובדן או גניבה.

אבל זה כרטיס אשראי.

אבל לא על כרטיסי אשראי בכספומט. יש לכם ממילא אנשים, אז הפקידה תקבל שם הודעה. שיהיה מספר טלפון למי צריך לפנות באותו סניף.

כאשר הכרטיס נבלע אין כאן איזה שהוא סיכון שמישהו ימצא אותו.

זו טרחה לבן אדם.

יש טרחה, זה נכון, אבל - - -

זו טרחה לבן אדם.

בדיוק ועל זה אנחנו מדברים.

ברגע שקורית איזו שהיא תקלה, אפשר די בקלות ביום למחרת או בשעות הפעילות להתקשר לבנק.

אני רוצה להגיע לסיכום, אבל מר בני לבני ביקש לומר משהו. יש לך משהו להוסיף?

כן. דיברתם לגבי החזרות שיקים כתוצאה מחוסר כיסוי. לא דיברתם על החזרות שיקים כתוצאה מבעיות טכניות, שחלקן בגלל הבנק. היום הבדיקה של השיקים נעשית באופן ממוכן, אני מבין, מספיק שהחתימה לא מוצאת חן בעיני המכונה והשיק חוזר. אני מדבר מניסיון אישי. חוזר לך שיק, ספק או מישהו נתן לך שיק ואתה לא יכול לעבוד - - -, אתה עכשיו צריך להסביר לו למה חזר השיק. לפעמים זה שיק מהותי.

קרה לי לפני מספר חודשים ששיק חזר פעמיים, אחרי שבפעם הראשונה הבנק התנצל שבע פעמים ואמר תפקידו עוד פעם. הפקדנו עוד פעם וזה שוב חזר.

אבל זה החזרות טכניות. הוועדה מוטרדת ממצב שבו הלקוח אחר כך מסומן כמו אין כיסוי מספיק או שזה גורם להידרדרות.

זה פן אחד. אני מבין את תשומת ליבכם, את הנזק שנגרם לאנשים, לשמם הטוב, כתוצאה מזה ששיק חוזר. עכשיו זה שקיבל את השיקים, אני לא יכול לבוא ולהסביר לו זה חזר בגלל שהמכונה בבנק לא זה. מבחינתנו שיק שלי חזר ואם הוא חזר פעמיים זה נזק כפול. אין שום בעיה להרים טלפון במקרים כאלה. אתם רוצים, משיק בהיקף מסוים ומעלה להרים טלפון ללקוח - הבנק מרים אלי מספיק פעמים טלפון מיזמתו - ולהגיד לו תשמע, שיק שלך כזה וכזה חזר בגלל חתימה, האם אתה מאשר אותו כן או לא. למנוע את אי הנעימות הזאת.

עוד הערה אחת לגבי ה-SMS. אני מקבל עשרות SMS מהבנק כל יום, כי כל הזדהות היום בכניסה למחשב מלווה ב-SMS, כך שה-SMS זה לא בעיה גדולה לבנק לפתור - - -

אבל אתה יוצר את זה, אתה יודע שאתה אמור לקבל SMS.

לא חשוב, זה מסיבות אחרות. אין שום בעיה לשלוח SMS ובוודאי על מצב שבן אדם עומד על סף תהום, שהולכים לחסום לו חשבון או הולכים להפוך אותו ללקוח מוגבל.

תודה רבה מר לבני. אנחנו מגיעים לסיכום.

סעיף ראשון – אנחנו מבקשים לרענן את הוראות בנק ישראל לבנקים להתקשר טלפונית ללקוחות שאין להם הודעות SMS ולחייב בכך את כל הבנקים.

לגבי כרטיסי האשראי, חובת הודעה טלפונית ממנפיק הכרטיס ללקוח שבוטל כרטיסו. אנחנו ביקשנו גם לגבי הוראות קבע, שאדם שהוראת הקבע שלו לא מכובד, להרים לו טלפון ולהגיד לו יש סיבה שאנחנו לא יכולים למלא את הוראת הקבע שלך, אנא תיכנס לבנק, תסדר את העניין, אחרת לא נוכל.

רשמנו את מה שאמרת, שממילא כשמגיעים ל-50% - - -

כן, אנחנו לא התכוונו לעשות הכל - - -

אנחנו מבקשים שזה יהיה גם בהוראות קבע, כי יש הרבה אנשים שמאבדים את הוראות הקבע הן מסיבות שאין כסף ואין מסיבות טכניות, כמו שאומר מר לבני.

כן, אבל אנחנו חושבים שאז תהיה בעצם הצפה.

לא, זה לא כל כך הרבה.

וזה פוגע בפעילות הסדירה ולכן - - -

אני חושב שלא.

נבדוק את זה בבנק.

דיברנו על זה.

והוא מודיע על זה שהוא מגיע לסף החשבון, אני חושבת שכל דבר מעבר לזה לא יתקבל. זה מונע את השיבר הראשי, ולכן - - -

אני בעד מה שאתם עושים לגבי השיבר הראשי, אני לא נגד זה, אני רק מבקש עוד דבר, שאחרי זה אדם צריך לדעת שהיום הוראת הקבע שלו חוזרת ויש לו את הארבע שעות האלה, עד יום הפעילות, לבוא ולהביא כסף. זה פשוט שירות מינימאלי ללקוח.

אני לא יודעת אם זה אפשרי. צריך לבדוק אם זה אפשרי שהוא - - -

לא אדם שפסלו לו. עוד פעם - - -

כשהוא מפקיד כסף בחשבון, אני לא חושבת שזה אפשרי שהוא ירוץ להפקיד - - -

למה לא?

על מה אתם מדברים, על לפני?

כי בדרך כלל ההודעה לא נשלחת ויש לך זמן לרוץ לבנק ולהכניס כסף.

למה לא? יש יום עסקים.

זה לא בבוקר ובערב מונע את הפעילות השוטפת. זה לא קורה ככה. הפעילות היא שוטפת. ברגע ש - - -

אני חושב שהרבה פעמים מקבלים טלפון מהבנק ועד הערב מביאים כסף או שהוא אומר לו אני מביא לך מחר כסף.

טיבי, בהוראות קבע אי אפשר יהיה לעצור את זה. זה דבר ממוכן. קיים כסף או לא קיים כסף. זה לא - - -

לא, בהוראות קבע. מנהל הסניף לא יכול לכסות הוראת קבע כשאין כסף? הוא יכול. הוא יכול להרחיב את האשראי.

צריך לבדוק את העניין הזה.

כן, כן, הוא יכול. בוודאי שהוא יכול. אתה יכול להגדיל את מסגרת האשראי ולהגיד לו אני מגדיל לך.

לא, אי אפשר - - -

זה קיים כיום באופן מסוים.

הלקוח צריך לבקש הגדלה חריגה של מסגרת האשראי.

זה מעשים בכל יום, שאני אומר למנהל אני מביא לך עד הבוקר, הוא אומר אני מגדיל לך את האשראי.

כל מקרה לגופו. אתה לא יכול ל - - -

אבל לפחות ההודעה, המידע. אני צריך לדעת שהיום אני עומד להספיד הוראת קבע שהיא חשובה לי מאד, שתסבך אותי עם ריביות והצמדות.

ואז כל סניף ייכנס למשא ומתן עם הלקוח?

לא, הוא רק מודיע לו. אם הוא ירצה הוא יבוא. אם הוא לא ירצה, יחזירו לו.

והבנק אמור לסמוך על זה שמחר בבוקר - - -

לא, לא, לא, הוא רק אומר. הבנק נתן לו הודעה אנחנו מחזירים לך את השיק. זה דבר מאד פשוט.

חבר הכנסת אייכלר, זאת הצעה מאד קשה לביצוע.

הצעה מאד פשוטה. בדיוק כמו בשיק.

אבל גם בשיק אין הודעה שאומרת אתה יכול לבוא ולרוץ.

לא, לא, לא - - -

זאת לא התנהלות פיננסית נכונה.

אם לא הסברתי את עצמי נכון אז הפרוטוקול יתקן אותי. אני לא דורש שהמנהל יתחיל לנהל איתו משא ומתן. הוא צריך להודיע לו שהיום בגלל חוסר כסף הוא מחזיר לו את הוראות הקבע 1, 2, 3 בסך הכל והוא כבר יידע מה לעשות.

הוא לא מנהל איתו משא ומתן.

לא, אפילו באופן ממוחשב. הוא לא צריך לדבר איתו. או בטלפון.

אבל אני לא בטוחה שזה ייתן ללקוח את האפשרות לאותה הוראת קבע או לאותו חיוב חשבון.

טוב, לא משנה מה הוא יעשה. אני אומר לכם על מעשים בכל יום, שמנהלי סניפים או פקידים כן מצלצלים לאנשים, כן אומרים להם הגיעה פה איזו הוראת קבע, אני נאלץ. ואז הוא אומר חכה, אני מביא כסף.

זו הוכחה לכך שבמקרים מסוימים כשהסניף סבור שהוא יכול לסייע ללקוח, הרי בסופו של דבר לבנק אין עניין שהלקוח ייכנס לחוב.

בדיוק.

לבנק אין עניין שלקוח שלו יהיה כל הזמן בחוב מתמיד ויתנהל באופן לא תקין.

אבל לנו יש עניין ציבורי שהוא יידע שהוא בצרה, שהוא בבעיה. אנחנו מדברים על מידע, לא מדברים על טובות.

רשמנו את הודעת בנק ישראל ליידע לקוחות שניצלו את מסגרת האשראי כשירות חובה וללא חיוב עמלה על כך.

הצבת מידע רלבנטי במקרים של בליעת כרטיס בגלל סיבה טכנית או עקב חריגה בחשבון, כולל מספר טלפון אל מי צריך לפנות כדי לקבל מענה בכל שעות היום.

את זה נברר.

תבררו את האפשרות הזאת, כי אני יודע שלכל בנק יש מוקד שעובד 24 שעות. אז שגם יודיעו על זה. מה עוד אנחנו רוצים? מה זה לחייב את כל החברות? שמה?

להודיע שיש חריגה בחשבון. את כרטיסי האשראי, לא את הבנקים. את כל המנפיקים.

המנפיקים זה הבנקים.

לא. הוא אמר שלא.

אז אנחנו מבקשים לחייב גם את חברות כרטיסי האשראי להודיע ללקוח במקרה של חריגה בחשבון.

אני רוצה להודות לכולכם שהייתם איתנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:49.