ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-02-21OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 522
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ב' בטבת התשע"ח (20 בדצמבר 2017), שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/12/2017
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119), התשע"ח-2017
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית), התשע"ו-2016
2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז-2017
מוזמנים
¶
מנהל אגף תכנון ובניה, משרד הפנים - אלעד יוסף לב
יועמ"ש שב"ס, המשרד לביטחון פנים - יוכי גנסין
עוזר ליועמ"ש, בטחון פנים - מאיר פוקס
מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים - אלעד לב
ממונה, משרד האוצר - יעל אדורם
עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר - מרים כהן
מנהלת אגף קשרי ממשל, משרד האוצר - אורנה נידם
מנהלת תחום תשתיות, משרד האוצר - רחלי קולסקי
עו"ד-לשכה משפטית-מינהל התכנון, משרד האוצר - בנימין ארביב
מנכ"ל המשרד לשירותי דת - עודד פלוס
מרכזת בכירה פרצלציה, משרד הבינוי והשיכון - אירית המאירי
סמנכ"ל בכיר לפיתוח תשתיות והשקעות, משרד התיירות - דורון אהרון
מהנדס ארצי לתכנון, משרד הבריאות - דוד ויינברג
ראש תחום תכנון פיזי, משרד התשתיות האנרגיה והמים - שירלי לוי
מתכנן, רשות שדות התעופה - רון צין
עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל - עמיר שקד
יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי - יוסי אוחנה
מנהל חטיבת מורשת ונוף, רשות הטבע והגנים הלאומיים - יובל פלד
מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות - אתי פלר
בעלים ומנהל מכון בקרה, מכוני בדק - אסא זהר
ב"כ שירותי בריאות כללית, שירותי בריאות כללית - רנאטו יאראק
רכז מחקר ופעילות ציבורית, מכון עתים - אריאל מואב
מנכ"ל מכון בקרה איי אי אס בע"מ - שמעון בויקו
סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ - בני לחין
מכון בקרה ניסים שוקר - ניסים שוקר
מנכ"ל מכון בקרה ניסים שוקר - אבנר עציון
מנהל מכון בקרה - אבישי בן שושן
מנהל פיתוח עסקי, גאודע בקרת בניה - ירון כהן
מנהלת מכון בקרה גאודע - מיטל טייב
רכז אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע - דרור בוימל
יועץ משפטי, החברה להגנת הטבע - טל צפריר
יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 - גדי רובין
יו"ר פורום הדיור הציבורי - דוד קשני שני
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות, שירותי בריאות כללית - יהושע שלמה זוהר
רישום פרלמנטרי
¶
יפה קרינצה
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז-2017, מ/1148
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית), התשע"ו-2016, פ/3215/20, הצעת ח"כ נאוה בוקר
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז-2017, מ/1148 להכנה לקריאה שניה ושלישית, והנושא השני זה הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית), התשע"ו-2016, פ/3215/20, של חברי הכנסת נאוה בוקר, ניסן סלומינסקי וחבר הכנסת - - -.
נתחיל בנושא הראשון. בבקשה, תומר.
תומר רוזנר
¶
בוקר טוב. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שבה נכללת שורה של תיקונים לנושאים שונים בחוק התכנון והבנייה. בעקבות הגשת הצעת החוק קיימנו מספר דיונים מקדימים עם נציגי הממשלה בנושאים השונים שבהם עוסקת ההצעה, ולאחר דין ודברים מונחת בפניכם הצעה מטעם הוועדה, שמרחיבה מעט את הצעת החוק המקורית בנושאים הקשורים לנושאים שהממשלה חשבה לנכון לטפל בהם במסגרת ההצעה לאחר שראינו שיש מקום לשינויים נוספים באותם נושאים.
אדוני היושב-ראש, מכיוון שאלה נושאים שחלקם לא קשורים אחד לשני, אני מציע שנעבור נושא-נושא.
תומר רוזנר
¶
נתחיל בסעיף 1. הסעיף הזה עוסק בתיקון להגדרת תשתיות לאומיות, מסדיר את סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות. הוועדה לתשתיות לאומיות, להזכירכם, היא ועדה ארצית שעוסקת בתוכניות מתאר ברמה הארצית לתשתיות לאומיות. סמכויותיה מוגדרות כסמכויות שמקבילות לסמכויות המועצה הארצית. בחוק נימנו הנושאים שבהם היא יכולה לטפל, והממשלה ביקשה להבהיר במסגרת ההצעה את המונח שעוסק בתעופה. כיום ננקט המונח "נמל תעופה", הממשלה לשנות את זה ל"שדה תעופה". לא ראינו עם זה בעיה. מבחינה משפטית בחקיקה הישראלית אין הבדל בין נמל תעופה לשדה תעופה, למרות שבמינוח היומיומי שגור הבדל בהקשר הזה. הבנו מנציגי הממשלה שמדובר בבקשה להבהרה בעניין הזה. בנוסף לכך, באותו הקשר, יש לנו את הצעת חוק פרטית, אז אני מציע שרוני תקרא את ההצעה ואז נשמע גם את ההצעה הפרטית.
רוני טיסר
¶
"תיקון סעיף 1.
1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "בטיחות הטיסה" יבוא: "בית קברות אזורי" - בית קברות שמתקיימים בו כל אלה:
(1) בית הקברות מיועד לשרת שני ישובים או יותר הסמוכים זה לזה;
(2) בבית הקברות מתוכננים לפחות 50,000 מקומות קבורה;"
רוני טיסר
¶
"(2) בהגדרה 'תשתיות לאומיות' –
(1) במקום 'נמל תעופה' יבוא 'שדה תעופה';
(2) במקום 'ותשתית תיירות' יבוא 'תשתית תיירות' ובסופה יבוא 'בית קברות אזורי'."
תומר רוזנר
¶
הנושא של שדה התעופה מקורו בהצעת החוק הממשלתית והנושא של בית הקברות האזורי מקורו בהצעת החוק של חברת הכנסת בוקר. חשבנו שכדאי לשלב את זה יחד, וכך הצעת החוק הפרטית – אם היא תתקבל – מדלגת, במירכאות, קריאה. מה המשמעות של הדבר הזה? היא לא תצטרך לעבור קריאה ראשונה אלא תמוזג עם הצעת החוק הזו. המיזוג הזה, אם תחליטו עליו, דורש אישור של ועדת הכנסת. אני מציע שחברת הכנסת בוקר תציג את ההצעה.
רנאטו יאראק
¶
אני מייצג את שירותי בריאות כללית. יש לנו בקשה קטנה: כשמתקנים את המונח "נמל תעופה" ל"שדה תעופה" כדי להרחיב אותו, להוסיף גם את המילים "לרבות מנחתי מסוקים". הכוונה היא, כמובן, למנחתי המסוקים שצמודים לבתי החולים ומשמשים - - -
רנאטו יאראק
¶
אז תן לי להסביר לך מה המשותף. הרעיון הוא שלא רק לצורך הוועדה לתשתיות לאומית, זה גם לצורך סעיף 61א, שאתם מתקנים אותו בצדק, בסעיף 9 להצעת החוק. גם שם אתם קובעים שבהגדרת "תשתית" – לא "תשתית לאומית" אלא "תשתית" - במקום "נמל תעופה" יבוא "שדה תעופה". המטרה היא מאוד פשוטה: אדם שיש לו עניין בקרקע יכול להגיש הצעת תוכנית למוסדות התכנון והבנייה רק - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש לי הרבה פרטים כאן של מינהל התכנון. הסיפור, מבחינתי זה שינוי טכני. מבחינת המהות, לא עשיתי אבחנה בין שדה תעופה לנמל תעופה. בכלל לא ידעתי שיש הבדל. ביקשו – בסדר. מכאן למנחת מסוקים, עוד מעט הקיוסק של המנחת – עזוב, לא שייך. תפנה למינהל התכנון, גבש אתם עמדה ואחרי זה תבואו אלינו.
בבקשה.
בני ארביב
¶
אני ממינהל התכנון. יש דחיפות – ויפרטו נציגי שירות בתי הסוהר – ואנחנו מבקשים להוסיף בתי סוהר, בתיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אם ירצו אקרא את ההצעה.
בני ארביב
¶
"אחרי ההגדרה 'בטיחות הטיסה' יבוא 'בית סוהר'; 'בית סוהר' כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר, למעט בית סוהר עראי כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר".
היו"ר דוד אמסלם
¶
דיברתי עם תומר וגם עם משרד הבט"פ, אני מכיר את הבעייתיות באופן כללי. נכניס לכאן גם את בתי המעצר; בתי המעצר הם חלק מבתי הסוהר ולכן אני לא רואה את ההפרדה. הם מאכלסים כמות אסירים זהה כמעט. זה לא איזה בית מעצר עם שני אנשים, אז כדי לפתור את הבעיה של מדינת ישראל, שמופרות זכויות אדם על בסיס יומי, אז בוודאי אנחנו צריכים לתת להם חבל מקסימלי כדי שירוצו.
יובל פלד
¶
אני מרשות הטבע והגנים. המגמה להפשיט את המועצה הארצית מסמכויותיה ולהעביר אותן לבט"פ, אני חושב שזו טעות. זה מעקר את היכולות של המועצה הארצית לשקול שיקולים רחבים. מצד שני, הרכב הוות"ל הוא הרכב צר ולא מאוזן.
יובל פלד
¶
כן, ברמה העקרונית. בנוסף, אני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שבזמנו דובר על צירוף רשות הטבע והגנים כיועץ לוות"ל. היתה הבטחה וזה לא מומש עד היום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עזבי את יובל, עזבי את שאול – אני סיכמתי, סיכמתי את זה לפני שנה ומשהו. בהתחלה רצינו שהם יהיו חברים, אבל זה דורש שינוי חקיקה אז בסוף סיכמנו שהם יהיו כחלק מהייעוץ, ואתם לא עומדים בעניין. למה?
מירי כהן
¶
הבנתי שאנחנו מסכימים על זה שהם יורדים מזה. אם יש פה פתאום עמדה אחרת, שצריך לבוא לוועדת הפנים ולהציג אותה – זה בסדר, אבל - - -
מירי כהן
¶
היושב-ראש, אנחנו בשיח יומיומי עם רת"ג, לא נראה לי שהם צריכים לבוא לוועדת הפנים ולפתוח את זה פה. זה לא בסדר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מירי, מי שלא בסדר פה זה אתם. אני יכול לעצור את כל החוק ולקום וללכת עכשיו, בגלל שאם סיכמנו את זה לפני שנתיים, אז לא יכול להיות שסיכום שאנחנו עושים פה, אתם ממשיכים לעשות אתו שיח שנתיים. היה סיכום פה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא משנה. מירי, אני מסביר שהנושא הזה חשוב להם וסיכמנו את זה כאן. אני מבקש להתקדם עם הסיכום. אי אפשר לפתוח סיכומים כל היום. זה לא קשור לדיון, אבל אם כבר העלית אז אני מעלה את זה הלאה.
מי עוד רוצה להתייחס לנושא של בתי הקברות? בבקשה.
עודד פלוס
¶
אני מנכ"ל המשרד לשירותי דת. אני רוצה לשאול לגבי ההגדרה של "סמוכים זה לזה" – האם זה לא מגביל אותנו? אם אנחנו יכולים לייצר בתי עלמין אזוריים ולתת מענה אזורי במקום מענה פרטני, לא נהיה מוגבלים ב"סמוכים זה לזה". זאת אומרת, שנוכל לחבר גם יישובים שהם לא סמוכים זה לזה ולתת להם את אותה מטריה.
דרור בוימל
¶
אני מהחברה להגנת הטבע. אני מתייחס גם לנושא של בתי הקברות וגם לנושא בתי המעצר ובתי הסוהר, שנכנסו פה במהלך הדיון. יש פה תהליך שהולכים ומפשיטים את הוועדות המחוזיות - - -
דרור בוימל
¶
אני מדבר על הוועדות המחוזיות, שהולכים ומפשיטים אותן. אני לא מדבר על המועצה הארצית. מפשיטים אותן מסמכויות, פעם אחר פעם לוקחים דברים לוות"ל ולוותמ"ל. זה פעם אחת. פעם שניה, הרפורמה שהובאה כאן לפני כשנתיים–שלוש רצתה להעצים את הוועדות המקומיות, לתת להן עוד סמכויות, ומצד שני לוקחים להן את כל היכולת להשפיע בתהליכי התכנון. אז בואו תסגרו את הוועדות המחוזיות, תוציאו את השלטון המקומי מהליכי התכנון ותסיימו עם זה כבר עם הסיפור. כל דבר שלא מסתדר לכם, אתם מיד מפרקים את המערכת התכנונית. לא סביר שהדבר הזה קורה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. חבר'ה, אני מבקש, אין טעם לחזור על הדברים. הבנתי את זה עוד מהדובר הראשון – עוד לפי שהוא דיבר, אבל כיבדתי אותו.
גדי רובין
¶
צריך גם לפרוטוקול. אני בשם מרכז השלטון המקומי. לדובר שלפניי אני רוצה להגיד שההגדרה של בית עלמין אזורי מופיעה בתמ"א 19, ולכן זה סמוך זה לזה. אי אפשר לעשות מיש מש ולערבב את הדברים.
דבר שני, כמו שאומר דרור לגבי הוועדות המחוזיות, זה נכון גם לגבי הוועדות המקומיות. יש הגדרה בתמ"א 19, יש איתורים. כל מה שצריך זה לעשות תוכניות מפורטות. אין שום היגיון תכנוני - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז בואו לא נבזבז זמן. אני מוריד מסדר-היום את בתי הקברות, כי צריכה להיות כאן עבודת מטה. באתי עם זה כבר מהחדר, הבנתי שאין פה עבודת מטה מסודרת – לא מספיק עם המשרד ובוודאי לא עם השלטון המקומי. לכן נחריג את זה כרגע ונתקדם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אעשה על זה דיון נוסף בגלל שזה דבר שהוא לא על הדרך, ואמרתי שהוא עוד לא תפור. שמעתי עוד כמה בעיות אצלי בחדר עם ראשי רשויות. אני לא רוצה לפתח את זה.
רוני טיסר
¶
"תיקון סעיף 61א. בסעיף 61 א(ב2)(3) לחוק העיקרי, בהגדרה 'תשתית', במקום 'נמל תעופה' יבוא 'שדה תעופה'."
תומר רוזנר
¶
זה בהמשך לאותו תיקון - הבהרת ההגדרה. בזה גמרנו את הנושא הזה.
עכשיו יש לנו נושא שלא קשור, כפי שאמרנו, הנושא של קדנציות במוסדות התכנון. היום, לפי החוק, הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית מכהנות לתקופות כהונה של חמש שנים כל פעם, כאשר תקופת הכהונה היא של כל מוסד התכנון וכל חמש שנים צריך למנות מחדש. אין הגבלה על תקופות הכהונה. ההצעה הממשלתית היתה לקבוע שתקופת הכהונה של כל חבר תהיה חמש שנים, אבל ניתן לחדש אותה באופן פרפטואלי - לנצח. ביקשנו להגביל את תקופות הכהונה במספר. ביקשנו שתיים, הממשלה הסכימה לשלוש תקופות כהונה רצופות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם מכירים איזה מישהו שאתם מאשרים לו להיות באותו תפקיד 15 שנה? מי בעל הבית של הסעיף הזה, מינהל התכנון?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל למה לך 15 שנה שאתה תוקע מישהו באיזשהו מקום? הוא כבר מתחיל להאמין בבלוף של עצמו אחרי 15 שנה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מציע לכם שתעשו את זה שתי קדנציות של חמש שנים. לדעתי, גם זה הרבה זמן - עשר שנים זה המון זמן. צריך לאוורר את הנציגים. זה בסדר, הם נציגי ממשלה, אז הם הולכים למשהו אחר.
תומר רוזנר
¶
זה תמיד רק על החדשים. אל תדאג, אלה שקיימים כרגע יישארו עוד 20 שנה, אז יבוא לכאן מישהו אחר בעוד 20 שנה ויאריך להם לעוד עשר שנים.
תומר רוזנר
¶
יש יוצא דופן אחד לעניין הזה שאנחנו מציעים וזה ועדות הערר. בוועדות הערר – גם בוועדת הערר הרגילה וגם בוועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה – אנחנו מציעים קדנציה אחת לשבע שנים.
אלעד לב
¶
אני ממשרד הפנים. חברים, זה לא שיש חבר אחד, יש כמה וכמה חברים, ממלאי מקום. הם עושים תחלופה ביניהם. זה לא שנציג אחד יושב 15 שנה אלא יש חלוקת העבודה בשוטף.
אלעד לב
¶
חלוקת העבודה השוטפת היא שחבר יושב בוות"ל, יושב בוותמ"ל, יושב במועצה. יש כמה אנשים שעושים סבב.
מירי כהן
¶
הבעיה שלנו תהיה אם יש עובדי מדינה שאכן עובדים 15 שנה, וזה האנשים שאתה צריך, אז מה תעשה? מי יהיה?
מירי כהן
¶
הנציגים שיושבים שם הם הנציגים שאחראים על תחום התכנון באותו משרד רלוונטי. אי אפשר לקחת סתם מישהו מאגף אחר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אותו אחד שיחליף אותו יחליף אותו אחרי עשר שנים. אני לא מאמין שפקיד צריך לשבת באותו תפקיד 15 שנה, בוודאי לא בתפקיד מהסוג הזה. דרך אגב, אני לא מאמין גם בעשר שנים, אבל אני מכבד אתכם – עשר שנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תטענו נושא חדש. אם זה עוזר לעם ישראל, מה שאתם עושים, אז בסדר. אתם לא רוצים שבתי הסוהר ייכנסו?
טל צפריר
¶
אני מהחברה להגנת הטבע. לגבי התיקון הזה יש לנו שתי הערות, אחת עקרונית ואחת פרטנית. ההערה העקרונית: היום המינוי הוא למוסד תכנון כמקשה אחת. זאת אומרת, לוקחים את כל ההרכב המאוד רחב של מוסד התכנון וממנים את מוסד התכנון באותה נקודת זמן. המטרה בזה - כי מוסד התכנון הוא מגוון, הוא מייצג כל מיני מגזרים, וכדי לשמור על האיזון הזה ושלא יהיו מינויים חסרים, שאז יש מגזר אחד בתת ייצוג, המטרה היא שכולם יצאו לדרך באותה נקודת זמן. לכן המינוי הוא כמקשה אחת. כשאתם מעבירים את זה לשיטת מינוי פרטנית אנחנו נקבל פערים בין מינוי של חברים, והשרים יוכלו לדחות את המינויים שפחות נוחים להם. ארגוני הסביבה במוסדות התכנון - - -
תומר רוזנר
¶
כן, עכשיו כל מינוי הוא פרטני לקדנציה. יש פה בעיה, שמינהל התכנון או שר האוצר, למיטב ידיעתי, לא מילא את הכיסאות של המועצה הארצית במינויים של נציגי ציבור תקופה מאוד ארוכה, חלק לא באשמתו אלא בגלל סכסוכים בתוך הארגונים המייצגים, אבל חלק גם רובץ לפתחו. אין לנו מענה לעניין הזה כרגע, ולכן יכול להיות מצב, כפי שאומר עורך דין צפריר, שמינויים לא יבוצעו כנדרש והכיסאות יישארו ריקים.
טל צפריר
¶
יש לנו הצעה בעניין הזה. יש כמה סוגים של מינויים, אבל מכיוון שסדר הגודל הממוצע הוא 14 חודשים למינוי - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
סליחה, ברשותך. נניח שאנחנו עושים את זה כפי שהצענו, כפי שביקשתי – שתי קדנציות של חמש שנים, כלומר עשר שנים - למה זה לא יבוא כמקשה אחת? למה זה קשור למקשה? למה זה סותר את העניין הזה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
רק אחדד אותו. אם נעשה הקבלה לדירקטורים, יש דירקטורים שלא יכולים לקבל החלטות כי אין פורום, בגלל המינויים האלה. אני מניח שאם לא היתה ברירה והיו חייבים למנות במקשה אחת, לא היינו נכנסים למצבים האלה.
בני ארביב
¶
יש פה שני דברים. זה שלא כל החברים ממונים, מסיבות שלא תמיד תלויות בשר – זו בעיה אחת, ואנחנו מקווים לפתור אותה. התיקון הזה מתכוון בדיוק לשנות את זה. היום כתוב בחוק שתקופת הכהונה של המועצה הארצית היא חמש שנים, וההצעה מבקשת לשנות את זה למינוי ספציפי, שתקופת כהונה של חבר תהיה חמש שנים. למה? כי המציאות חזקה מכל דבר אחר, והשרים לא ממנים את כל הנציגים שלהם באותו זמן. זאת אומרת, יש נציג שמתחלף, נציג - - -
בני ארביב
¶
התיקון בחוק הזה נובע מזה שהיום החוק קובע שתקופת הכהונה של המועצה הארצית היא חמש שנים. זו הוראה שאי אפשר לעמוד בה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה אומר שהיות שעד היום זה לא היה מוגבל, אז עד שכבר הגענו לנקודה מסוימת שמינינו אותם הם שטו והיתה בעיה איך מביאים את כולם לאותה נקודה. אבל כבר הגענו, אז הם משייטים איזה 20–30 שנה. היום, היות שאנחנו מגבילים את זה, אתה אומר שאם נעשה את הדבר הזה יכול להיות שבמשך חמש שנים לא נצליח אפילו להגיע להסכמה לגבי הרכב הוועדה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה ההצעה שלך לשפר את מה שאמר צפריר? צפריר, מה ההצעה שלך? אתה יודע, לפעמים האויב של הטוב הוא הטוב מאוד.
טל צפריר
¶
נכון, ולכן יש לי הצעה. היום החוק לא קובע לוחות זמנים לשר למינוי. שרים שממנים – זה נכנס אוטומטית. יש מינויים אוטומטיים נוספים; לדוגמה, במועצה הארצית ראשי הערים הגדולות – ירושלים, תל-אביב, חיפה ובאר שבע - זה מינוי אוטומטי, לא צריך הליכי אישור ארוכים. אנחנו מבקשים – ואלה מנגנונים שקיימים הרבה בתיקון של 101 – זה כניסה אוטומטית לתוקף. זאת אומרת, אם השר לא מודיע לארגונים שהרשימה שהם הגישו, יש אתה איזה שהן בעיות מסיבה מסוימת והוא לא ממנה נציג מתוך הרשימה - זה ייכנס אוטומטית לתוקף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כרגע אני משאיר ככה כי הפתרון שאתה מייצר הוא פתרון שאפשר ללטש אותו. לדעתי, שב על זה עם בני כי אני מקבל את מה שהוא אומר, אבל אני גם מבין מה שאתה אומר. יכול להיות שתהיה פה ברירת מחדל, שאם תוך שלושה חודשים לא מינית אז שר האוצר ימנה את מי שהוא רוצה – זה רעיון. או שתהיה קבוצה מראש, שהוא יבחר אחד ממנה. אבל אני לא רוצה להתעכב על זה.
בני ארביב
¶
לגבי מה שאדוני הציע, שזה יהיה רק שתי קדנציות – זה לא נוגע רק למינהל התכנון, זה נוגע לכל משרדי הממשלה. קצת קשה לנו לקבל החלטה כרגע, אני מקווה שתוך כדי דיון.
רוני טיסר
¶
"תיקון סעיף 2. (1) בסעיף 2 לחוק העיקרי – במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
(ד1) (1) תקופת כהונתו של חבר המועצה הארצית שמונה לפי פסקאות (4) ו-(7) עד (14) שבסעיף קטן (ב) ושל חבר המועצה הארצית שהוא נציג שמונה לפי פסקאות(1), (2), (3) ו-(5) של אותו סעיף קטן תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת, ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש לפי פסקה זו, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונה.
(2) תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית שאינם מנויים בפסקה (1) תהיה עד תום תקופת הכהונה בתפקיד שמכוחו הם חברי המועצה הארצית.
(2) סעיף קטן (ה) – יימחק."
אמשיך לקרוא את הסעיפים שנוגעים לאותו דבר מכיוון שזהו הסדר רוחבי, מלבד ועדת הערר. אעשה תיקונים קטנים במהלך ההקראה כדי שישוו את המצב.
"3. תיקון סעיף 6א. בסעיף 6א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג) בסופו יבוא: 'ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש לפי פסקה זו, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת הכהונה'.
בסעיף קטן (ד) – במקום 'לשתי תקופות נוספות' יבוא 'לתקופה אחת נוספת'.
4. תיקון סעיף 9. בסעיף 9 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
'(א)(1) תקופת כהונתו של חבר הוועדה המחוזית שמונה לפי פסקאות (1) עד (10) ו-(12) עד (14) בסעיף 7(א) תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת" - - -
רוני טיסר
¶
"ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש לפי פסקה זו, ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
(2) תקופת כהונתו של חבר הועדה המחוזית שאינו מנוי בפסקה (1) תהיה עד תום תקופת הכהונה תתפקיד שמכוחו הוא חבר הוועדה המחוזית."
אנחנו עוברים לעמוד 3, תיקון סעיף 12א. אקרא רק את התיקון לסעיף (ב1) שנוגע לאותו נושא. "(ב1) תקופת כהונתו של חבר ועדת ערר תהיה לתקופה אחת בת שבע שנים, ואולם חבר ועדת ערר, למעט יושב ראש ועדת ערר שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו". את הסיפא אני מוחקת, מכיוון שההסדר במקרה הזה כפי שהסברנו.
התיקון הנוסף מופיע בעמוד 6, בסעיף 13.
"בתוספת השניה לחוק העיקרי, בסעיף 3 –
(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה חמש שנים, ואולם חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו ובלבד שלא חלפו יותר משישה חודשים מעת שתמה תקופת כהונתו.
(2) בסעיף קטן (ג), במקום 'לתקופות כהונה נוספות' יבוא 'לתקופת כהונה נוספת אחת'."
אקרא את הוראת המעבר שמופיעה בעמוד 7: "לעניין חישוב תקופות הכהונה, יראו חבר מוסד תכנון וחבר ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה שמונה לתפקיד ערב יום התחילה, למעט יושב-ראש ועדת ערר, כאילו מונה לראשונה ערב יום התחילה."
איילה גלדמן
¶
אני מהמשרד להגנת הסביבה. לעניין החברות במוסדות התכנון, אנחנו, בתור נציגי הממשלה, יושבים במספר רב של מוסדות תכנון, וזה רק חלק מהתפקיד שלנו. יש שני היבטים בהצעה הזאת שאני חושבת שאפשר לשפר כדי לא לייצר עודף ביורוקרטי, כי בסוף אנחנו נתקלים בהמון ביורוקרטיה רק בחידוש המינויים האלה. לדוגמה, ראש האגף שלנו - המינוי שלו הוקפא, ורק כדי לחדש אותו לקח 14 חודשים.
איילה גלדמן
¶
מכיוון שהחברות במוסדות התכנון היא רק חלק מהתפקיד שלנו, לא כל חבר יכול להגיע לכל דיון והרבה פעמים אנחנו מחליפים בינינו.
איילה גלדמן
¶
ולכן המשמעות לקצוב את זה עד עשר שנים – מה לעשות, נמצאים בתפקיד עשר שנים באותו מכרז, באותו מינוי, זה התפקיד, ואין אפשרות - - -
גדי רובין
¶
אני ממרכז השלטון המקומי. אנחנו מבקשים להוציא את סעיף 12 בתיקון לסעיף 9 – נציגי הרשויות המקומיות בוועדה המחוזית. אין טעם להגביל את הכהונה שלהם. ראש עיריית ירושלים חבר בנוהג בוועדה המחוזית ירושלים - - -
שירלי לוי
¶
אני מצטרפת לעמדה של מינהל התכנון ולעמדה של המשרד להגנת הסביבה ביחס לפרקטיקה של קצובת הכהונה. הרבה פעמים אותם פקידי ממשלה שהם נציגי המשרדים השונים נשארים באותו משרד בתפקידים שונים, ובפועל, בפרקטיקה, לא יהיה מי שיאייש את זה. לרוב עובדי מדינה נמצאים יותר מעשר שנים ואני חושבת שלא יהיה מי שיאייש, מבחינה מקצועית, את מוסדות התכנון.
רוני טיסר
¶
"תיקון סעיף 12א. בסעיף 12א: (1) בסעיף קטן (א)(4), בפסקת משנה (א) המילים 'על פי המלצת הרשויות המקומיות שבאותו מחוז' – יימחקו."
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש טעם לפגם, וזה גם לא עובד באופן מעשי, שבוועדת ערר שהיא משהו ברמה כמו שיפוטית, זה יבוא על פי המלצה של הרשויות המקומיות. למרות שאני בא מהרשויות המקומיות, אני חושב שבנושא הזה זו צריכה להיות סמכות של שר הפנים להגיע להמלצות, במיוחד שזה כמה רשויות יחד באותו אזור. זה דבר בלתי אפשרי, הוא גם לא נכון, לדעתי, מבחינה ציבורית. לכן צריך למחוק את המילים "על פי החלטת הרשויות המקומיות שבאותו מחוז" ולהשאיר את זה לסמכות שר הפנים.
תומר רוזנר
¶
קיבלנו את ההסתייגות הזאת מחבר הכנסת אשר במסגרת הצעת חוק אחרת שנדונה בוועדת הרפורמות. הצענו לו להביא אותה לכאן כדי להטמיע אותה בנושא, כי הצעת החוק הזאת עוסקת בוועדות ערר. הוא קיבל את הצעתנו, לשמחתי הרבה. הבנתי מחבר הכנסת אשר שהנושא הזה תואם עם נציגי הממשלה.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
צר לי שחבר הכנסת יעקב אשר, שבא מהשלטון המקומי, לא מוצא לנכון שיקבלו את ההמלצה של ראש הרשות. אני חושבת שזה לא נכון. אי אפשר ששר הפנים יקבע את זה בלי שתהיה לו התייעצות עם ראשי הרשויות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש התייעצות ויש המלצה. הוא אומר שיכולות להיות ארבע או חמש רשויות שלא מצליחות לגבש ביניהן עמדה. הן רבות ביניהן ואז לא קורה כלום.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
בו נשאיר לו את ההחלטה, שאם באמת חמש רשויות רבות בינן לבין עצמן הוא יכול לקבל על עצמו את ההכרעה, אבל אי אפשר לכתוב בחוק מבלי להתייחס להחלטה של ראש הרשות.
מירי כהן
¶
אדוני, חשוב להסביר את המתודה היום. זה לא שהם צריכים להסכים, זה בדיוק האבסורד בכל הסיפור. אתה שולח לכל הרשויות בתחום מחוז מרכז – יש כ-40 רשויות בתחום מחוז מרכז - וכל אחת יכולה להמליץ על מישהו אחר. אז אפשר לקבל שמות של 40 אנשים, ובסוף, מתוך הרשימה של 40 אנשים לבחור שני נציגים. זה ביורוקרטיה.
מירי כהן
¶
כי כרגע יש ציבור שמחכה לדיונים, ואין דיונים כי אין קוורום; ואין קוורום בגלל ההליך המורכב של המינויים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תומר מעלה טענה הרבה יותר מהותית. הוא אומר שוועדות הערר אמורות לעשות פיקוח על עצמן.
גדי רובין
¶
צר לי להתנגד להצעתו של חבר הכנסת אשר, ואני רוצה להסביר. לא מדובר פה בוועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה, שהיא באמת ועדת ערר מאוד שיפוטית. מדובר פה בוועדת ערר תכנונית, לפחות למיטב הבנתי. ועדת הערר התכנונית הזאת, צריך להבין את הכוח שהולך להיות לה, אנשים לא מבינים: כל התוכניות שהעברתם לסמכות ועדה מקומית, יש בה ערר בזכות לוועדת הערר הזאת. זה הולך להיות הגוף התכנוני המרכזי במדינת ישראל – אולי אנשים לא מבינים את זה. זה הגוף שיחליט על תוכניות. לא יכול להיות שבגוף הזה ימנו אנשים שלא מתוך הרשימה שיביאו הרשויות המקומיות, וזה לא משנה אם הרשימה היא של שני אנשים או של 40 אנשים. חייבת להיות שם נציגות משמעותית של השלטון המקומי, אחרת לא עשינו כלום. עשו רפורמה, העבירו את כל הסמכויות לוועדות המקומיות, אבל שמו עליהן ועדת ערר של חמישה אנשים שהולכת להיות הוועדה המשמעותית במדינת ישראל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל מה תענה על המהות, שבפני וועדת הערר אתה אמור לערער על החלטות של ועדות מקומיות. מי ההרכב בוועדות המקומיות? רובם ככולם חברי מועצה. אז אני מניח שאחד מהם יהיה גם בוועדת הערר, לכאורה הוא חלק שאמור לעשות בקרה על החלטות של עצמו. זה לא נראה חגיגה גדולה, לכן אני חושב שברמת המבנה זה לא נכון.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה להוסיף, ברשותך. הרי אני בא מהשלטון המקומי ואני לא הולך נגדו. גם ההחלטה היום, בצורה שאני מציע כרגע, בסופו של דבר שר הפנים צריך לבחור מישהו, והוא יבחר מישהו עם רקע מוניציפלי.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אפשר להוסיף שצריך לבוא מישהו עם רקע מוניציפלי. אם זו היתה ועדת ערר של כל יישוב ויישוב – אתה צודק. בפועל זה לא עובד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא מכיר מישהו שמשחרר איזושהי סמכות שיש לו, גם אם היא מיותרת וגם אם היא מזיקה. מה שאני מציע, תוך כדי הדיון שב עם משרד הפנים ומינהל התכנון, תצאו החוצה לחמש דקות ותחזרו אלינו מגובשים בעניין הזה.
טל צפריר
¶
אני רוצה להעיר לגבי החשש שעלה לגבי לניגוד עניינים, בתור נציג ציבור. מומלץ הרשויות המקומית ידון בעניינים שלהם, והחוק הקיים נותן לזה פתרון בסעיף משנה (ג), כשהוא קובע ששר הפנים לא ימנה נציג ציבור שהוא חבר במועצה.
הוועדה הזאת כבר נתנה את דעתה לחשש לניגוד עניינים כשהיא קבעה את ההסדר הקיים בחוק, והיא אמרה ששר לא ימנה נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בוועדה מקומית או שהוא עובד באחד הגופים שמנויים שם. אנחנו חושבים שיש משמעות גדולה כשממנים נציג מהציבור להתייעצות עם הרשויות המקומיות, חשוב שהנציג הזה יהיה קשור באותו מחוז, בין אם הוא נציג של אותה רשות מקומית - - -
תומר רוזנר
¶
הנושא הבא שמונח על השולחן הוא שהחוק היום מאפשר הקמת ועדות ערר מקבילות נוספות בכל מחוז. זאת אומרת, יותר מהרכב אחד – וזה גם נעשה. ההצעה באה לפשט את ההסדר הזה וליצור הסדר שיאפשר ביתר קלות להקים ועדות ערר נוספות כדי להתמודד עם עומס התיקים הרב. ההצעה, כפי שסוכמה ומונחת בפניכם, מאפשרת לשר האוצר להקים ועדות ערר נוספות – הכוונה היא להרכבים נוספים – כאשר עובד של משרד האוצר יוסמך לנתב תיקים במצבים של עומס או ניגוד עניינים בין ההרכבים כדי לאזן את עומס התיקים ולתת שירות יותר טוב לציבור.
רוני טיסר
¶
"החלפת סעיף 12ג. 5. במקום סעיף 12 ג לחוק העיקרי יבוא: 'הקמת ועדות ערר נוספות' 12ג. שר האוצר רשאי להורות בצו על הקמת ועדות ערר נוספות במחוז מסוים שיקבע ולקבוע את תחומי סמכותם; השר רשאי לקבוע בצו כי עובד מעובדי משרדו שיסמיך לכך רשאי להעביר עררים שהוגשו לוועדת ערר מסוימת וטרם החל הדיון בהם, לוועדת ערר אחרת כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין ועדות הערר או בשל ניגוד עניינים.
תיקון סעיף 12ה. 6. בסעיף 12ה לחוק העיקרי, סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.
הוספת סעיף 12ז1. 7. אחרי סעיף 12 ז לחוק העיקרי יבוא: 'הקמת ועדות ערר נוספות 12ז1. שר האוצר רשאי להורות בצו על הקמת ועדות ערר נוספות לפיצויים ולהיטל השבחה, במחוז מסוים שיקבע' ולקבוע את תחומי סמכותם, ורשאי הוא בצו לשנות את תחומי הסמכות שנקבעו כאמור."
מירי כהן
¶
היא לא ועדת משנה. יש ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, לצדה יש ועדות ערר מחוזיות לתכנון ובנייה, שהן עצמאיות.
תומר רוזנר
¶
ועדת הערר היא מוסד שהוקם במסגרת תיקן 43 לחוק התכנון והבנייה. זה מוסד תכנון עצמאי, שעומד בפני עצמו, ומקבל עררים בעיקר על תוכניות של הוועדות המקומיות ועל היתרי בנייה.
נועה עמירב-פטאל
¶
היתה לנו הרבה התלבטות על השאלה איך לקבוע פה את חלוקת הסמכות בין הוועדות הנוספות שיוקמו באותו מחוז. ככל שניסינו לייצר עוד כללים ועוד מנגנונים הרגשנו שזה עלול דווקא לפגוע בגמישות. לכן, באופן עקרוני, היינו מעדיפים להוציא את החלק הזה ולהמשיך את הדיונים לגביו ולהצמיד אותו לסעיפים אחרים, שאני מבינה שיפוצלו גם ככה. ככל שתתנגדו, נתייחס לגופו של עניין.
נועה עמירב-פטאל
¶
אתן דוגמה. ועדת ערר לפי 12א היא גוף שהוא במהותו מינהלי. לכן, לכאורה, אין הכרח לכתוב את הסיפא של הסעיף, שמדבר על האפשרות להעביר את התיקים מוועדה לוועדה בהתקיים מקרים של עומס או ניגוד עניינים. לכאורה, לא צריך היה לכתוב את הדבר הזה בחוק, ועם זאת, היינו בהתלבטות אמיתית אם לכתוב את זה, כדי לא לייצר פתח שאחר כך יהיו העברות של תיקים משיקולים שאולי הם לא ראויים. בסופו של דבר הדבר הזה קורה בכל גוף מנהלי; כלומר, כל גוף מנהלי שצריך לנהל אותו, צריך לפעמים להחליט. למשל, ניתנה לנו דוגמה שרשות האוכלוסין העבירה כמות מאוד גדולה של תיקים מלשכה במרכז ללשכה בצפון בגלל עומס עבודה. הדבר הזה נתקף והובהר שזה במסגרת פררוגטיבה ניהולית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את העיקרון. הרי בסופו של דבר באים לפתור פה בעיה של עומסים. זה כמו בבתי המשפט: נניח שהיה לנו רק בית-משפט אחד במדינת ישראל והיינו רוצים לפצל, להקים עוד כמה, אז בוודאי שאפשר לייצר איזושהי טכניקה, משהו רנדומלי. זו שאלה טכנית פנימית. אני מניח שיבנו נהלים איך מחלקים את התיקים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אבל פה מדובר על ועדות מקבילות באותו מחוז. במיוחד מכיוון שכתוב פה בשל עומס – שזה ברור - או בשל ניגוד עניינים.
תומר רוזנר
¶
אסביר מה שאולי לא ברור. הכוונה היא שבצו שיקבע שר האוצר כשהוא יקים את הוועדות הנוספות הוא יקבע להם תחומים גיאוגרפיים או נושאים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני גם לא נכנס לזה, זה פחות חשוב לי. אני לא בא להחליף את שר האוצר. בגדול, אני מניח ששר האוצר יצטרך להתקין נהלים איך העסק הזה מתנהל. זה יכול להיות גיאוגרפי, זה יכול להיות רנדומלי – אני יכול לחשוב על הרבה רעיונות.
מירי כהן
¶
אחדד את העניין. נוצר פה שיח מול משרד המשפטים, שהם פנו אלינו וביקשו בכל זאת לפצל את זה מהדיון היום, כי הם רוצים לגבש כמה דברים. אני רוצה לחדד את המחלוקת: לא ביקשנו שזה ייקבע בצו, ביקשנו שייתנו לנו לנהל את זה איך שאנחנו רואים. בשיח מול ועדת הפנים הם ביקשו להכניס את זה בצו; לא התנגדנו, מקובל. משרד המשפטים סובר שיש פה הגבלת שיקול דעת מנהלי, והוא חושב שלפני שמסכימים לזה כדאי לעשות דיון יותר מעמיק.
נועה עמירב-פטאל
¶
אנחנו מסכימים לחלוטין, וזו בדיוק הסיבה שרצינו להמשיך את הדיון, כי ככל שקבענו פה יותר כללים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין צורך, זה לא דורש לשבת שבעה נקיים. בגדול, זה דבר טכני קטן. שר האוצר יסדיר את זה; אם תומר אמר בצו – שיהיה בצו, זה פחות חשוב לי. אבל הכללים צריכים להיות ברורים.
נועה עמירב-פטאל
¶
אם ככה, אוסיף הערה, וזו רק דוגמה להתלבטויות שהיו לנו. בסוף הסעיף, אחרי המילים "בשל ניגוד עניינים", נבקש להוסיף את מילים "כפי שייבחן". הרעיון הוא להבהיר שלא כל אימת שאדם טוען שיש ניגוד עניינים צריך להעביר, הרעיון הוא שזה ייעשה באמצעות תקינה, אולי אפילו תהיה התייעצות עם ייעוץ משפטי. זו רק דוגמה להתלבטויות שהיו לנו עד כמה להיכנס לפירוט ברמת החקיקה. אנחנו לא רוצים להגביל ולכן רצינו להבהיר שזה יהיה כפי שייבחן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
"ניגוד עניינים" זה תמיד נכון. לכל דבר תכניסו את זה, זה תמיד נכון. גם אם זה לא נכון – זה נכון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מי קובע זו כבר שאלה אחרת. אנחנו יכולים לכתוב הרבה ספרים עבי כרס על מי קובע מה בכל נושא.
נועה עמירב-פטאל
¶
שם הסיטואציה מעט שונה, מבחינתנו, במובן הזה שמדובר בגוף שהוא מעין שיפוטי ופחות מינהלי, ואנחנו לא רוצים שיהיה בדיוק אותו הסדר. שוב, זה בגלל שאנחנו רוצים יותר אובייקטיביות, כמו שאמרת בעצמך, אדוני היושב-ראש, שיש בתי-משפט לא סתם מחליטים להעביר אלא יש משהו יותר מובנה. לכן כאן אנחנו מבקשים שיהיה עובד – בהתלבטויות שהיו לנו, עובד מבין - - -
תומר רוזנר
¶
שם לא כתבנו את ההסדר. עשינו את ההבדל ואמרנו שבגלל שמדובר בוועדה מעין שיפוטית, אנחנו לא מאפשרים עובד שינתב תיקים אלא הדברים האלה צריכים להיקבע מראש בצו. הוא יכול לשנות את הצו בכל עת, כמובן, או לקבוע - - -
מירי כהן
¶
אני רוצה לחדד. אם אנחנו קובעים את זה ככה, אני רוצה שתאפשרו ליו"רים להעביר בינם לבין עצמם. אם יש ניגוד עניינים על תיק אחד לא נוציא צו על ניגוד עניינים של תיק, אז שיו"ר שיש לו ניגוד עניינים יעביר ליו"ר אחר. בסוף זה אנשים וציבור, בכל הדבר הזה ציבור יושב ומחכה שידונו בתיק שלו.
מירי כהן
¶
אני לא מרגישה שאנחנו יכולים להחליט ככה. ההערות האלה הגיעו אתמול ב-22:00. אנחנו רוצים לשפר שירות לציבור, אני באמת חוששת שעם כל התיקונים שעשינו – אני מעדיפה לבטל את התיקונים ולהמשיך עם המצב הקיים היום. אנחנו מסתדרים עם המצב הקיים היום. אני ממש מעדיפה לפצל את זה. היושב-ראש, אני רוצה להסביר לך; כשהגענו למשרד האוצר ישבו אנשים וחיכו לדיונים שנתיים, כי היה עומס בוועדות הערר. זה ציבור שמחכה להיתרי בנייה, זה ציבור שמחכה להחלטות על היטלי ההשבחה שלו. הקמנו עוד ועדות, התחילו להגיד לנו שלא בטוח שיש סמכות. מצאנו איזו דרך לקבוע את כולם כממלאי מקום. אני חוששת שכל הדבר הזה יעכב אותנו עוד פעם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם ביקשתם לעשות עוד ועדות, אני מניח שיש סיבה למה. אבל צריך להיות משהו טכני שמפזר את חלוקת העבודה. מסכימה אתי?
תומר רוזנר
¶
אז אנחנו מפצלים את סעיפים 5, 6 ו-7 להצעה. הנושא הבא הוא הוועדות המרחביות. גברת כהן, אני מבין שגם את נושא הוועדות המרחביות אתם מבקשים לפצל.
תומר רוזנר
¶
יש פה שני תיקונים. בתיקון השני לא נדון, למרות שהממשלה הציעה אותו בהצעת החוק. נפצל אותו, לבקשת הממשלה, אם הכנסת תאשר זאת. נקריא את הפסקה הראשונה שנועדה לטפל בוועדות הקטנות, הוועדות המקומיות הרגילות, שבהן יש מספר רשויות מקומיות היום, כאשר יושב הראש נקבע על-ידי שר האוצר והרכבן נקבע על שבעה חברים, שמתוכם שניים הם נציגי ציבור. כך נוצר מצב שבוועדות מרחביות שיש בהן יותר מחמישה יישובים אין נציגות לכל היישובים במרחב. ההצעה היא לאפשר שבמצבים כאלה יהיה לפחות נציג אחד לכל יישוב והרכב הוועדה יוגדל בהתאם. רוני, תקראי.
רוני טיסר
¶
"תיקון סעיף 19. 8. בסעיף 19 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום 'שבעה חברים שימנה' יבוא 'שבעה חברים', ובמרחב תכנון מקומי שבו מספר הרשויות המרחביות עולה על חמש – מספר חברים כמספר הרשויות המרחביות בתוספת שני חברים, שימנה', במקום 'לייצוג של כל הרשויות המרחביות ולמספר' יבוא 'למספר' ובמקום 'ובלבד שלא' יבוא 'ובלבד שלכל רשות מרחבית יהיה נציג אחד לפחות, שלא';"
תומר רוזנר
¶
הנושא הבא הוא העברת סמכויות בין ועדות. יש מצבים שבהם מוסד תכנון מתחיל לקדם תוכנית, וביני לביני קורה אירוע ששולל ממנו את הסמכות לדון באותה תוכנית, כי הסמכות מועברת למוסד תכנון אחר – למשל, זו דוגמה נפוצה. יש הוראות בחוק שמסמיכות ועדות מקומיות לדון בעניינים מסוימים, אם חלפו חמש שנים מיום שאושרה התוכנית בוועדה המחוזית. מה קורה אם הוועדה המחוזית התחילה לדון בתוכנית, ואפילו הפקידה תוכנית, וחולפות חמש השנים? נשללת סמכותה והתוכנית צריכה להתחיל מההתחלה.
מה שמציעה הממשלה הוא לאפשר לאותו מוסד תכנון שהתחיל בתכנון להמשיך בו, ובלבד שהוא כבר הגיע לשלב מתקדם של החלטה על הפקדת התוכנית. ההצעה המקורית היתה הצעה כללית. ביקשנו מהממשלה למפות באופן מדויק את המקרים שבהם מדובר, ולכן יש פה הפנייה לסעיפים ספציפיים שבהם, במקרים האלה, יחול ההסדר הזה. מדובר במקרים שבהם יש הסמכה של ועדה עצמאית במהלך הדרך ואז נשללת סמכות הוועדה המחוזית.
הנושא השלישי שאנחנו מכירים הוא הנושא של אישור תוכנית כוללנית. במצב של אישור תוכנית כוללנית הסמכויות עוברות לוועדה המקומית, או הפוך - חוזרות לוועדה המחוזית – ואז המטרה היא לשמר את הסמכות של מוסד התכנון שהתחיל. אם הוועדה המקומית התחילה לדון – היא תמשיך לדון; אם הוועדה המחוזית התחילה לדון – היא תמשיך לדון, ובלבד שהגיעו לשלב מתקדם של החלטה על הפקדת התוכנית.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אין סיכום. הם מוכנים, בנוסח שאולי יתקן אותו היועץ המשפטי, שזה יהיה שר הפנים בהיוועצות עם יושב-ראש מרכז שלטון מקומי או נקרא לזה "הגוף המייצג".
תומר רוזנר
¶
אני מסכם, לפי ההצעה של חבר הכנסת אשר, נתקן את הסעיף כך שבסעיף 12א במקום המלצת הרשויות המקומיות זה יהיה התייעצות עם ראש הגוף המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות בישראל.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני רוצה להבין את ההצעה. אנחנו באים לתקן משהו שנוגע לרשויות באותו מקום, והוצאנו למישהו שהוא עוד פחות – אתה יודע שמרכז השלטון המקומי הוא גוף פוליטי, גוף כללי. מאיפה אנחנו יודעים שהאינטרסים שלו יהיו האינטרסים של ראשי הרשויות הרלוונטיות לאותו מחוז, לאותו ועדה?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אבל כל הרעיון פה הוא שיש ועדה מחוזית שמייצגת גיאוגרפית מחוז, איזשהו תחום מסוים. אז אמרנו שיש הרבה רשויות ואנחנו רוצים לעשות יעיל, אז הבאנו את זה בכלל למישהו אחר, ממקום אחר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא נכון, זו ועדת תכנון. זאת ועדת ערר שמגישים אליה ערעורים על תוכניות ועדה מקומית והיא עוסקת בנושאים תכנוניים. מה ההיגיון שמישהו ממקום אחר, שהוא איש פוליטי, שיש לו את כל השלטון המקומי – גופים חזקים - יקבע מי יהיה הנציג בוועדת ערר בנהריה בוועדה אזורית?
יוסי אוחנה
¶
אנחנו רוצים להפנות את תשומת לב הוועדה שהחוק הקיים היום נתן מענה לבעיות שחבר הכנסת אשר העלה. סעיף ב לחוק קובע שהשר פונה לרשויות המקומיות, מקציב להן 45 יום כדי לתת לו רשימה של מומלצים, ואם תוך 45 יום הן לא העבירו רשימה או לא הגיעו להמלצות, הוא קובע מי הנציגים. אז יש לו כבר את הסמכות, אין פה בזבוז של הזמן.
יוסי אוחנה
¶
רגע. הנקודה הנוספת, שעלתה קודם לכן, שאותם נציגי רשויות מקומיות שיושבים בוועדות מקומיות ישבו בוועדת ערר, נותנת מענה לסעיף ג לחוק, שקובע שהשר ימנה לוועדות ערר לא נציגי רשויות מקומיות של הוועדות המקומיות אלא של ועדות אחרות. זאת אומרת שאין חפיפה בין הנציגים, שלא יהיה ניגוד עניינים. אז החוק, כפי שהוא קיים היום, נותן את הסינרגיה הטובה ביותר לסיטואציה. אנחנו לא רואים מה נפקא מינה לשנות את זה.
גדי רובין
¶
אני רוצה להסביר. ההבדל בסוף הוא בין המלצה לבין היוועצות. בואו נגיד את הדברים על השולחן: היוועצות – לא חייבים לקבל את העצה. שומעים בלב פתוח ובנפש חפצה, מחליטים מה שרוצים וממנים את מי שרוצים. המלצה צריך לקבל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז מה שאתה מציע זה להשאיר את המנגנון הקיים ורק להגיד שבמקום "המלצה" זה יהיה "היוועצות".
גדי רובין
¶
חס וחלילה, ההיפך הוא הנכון. אנחנו לא רוצים היוועצות, אנחנו רוצים המלצה. כלומר, הרשימה שהרשויות המקומיות מעבירות. אנחנו חושבים שיש פה ניסיון להעביר את סמכות המינוי, במקום מתוך רשימה שלא תמיד יש - - -
אלעד לב
¶
המצב היום הוא שיש חובה לקבל את ההמלצה, אבל ההמלצה מתקבלת מכל הרשויות במחוז. אז בירושלים אין הרבה רשויות, במקומות שיש 30 ו-40 צריכים לשבת עם 40 המלצות ולשפוט ביניהן. זה לא איזה מצב שיש המלצת השלטון המקומי, יש 30 המלצות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא לא, אני לא פותח את הדיון בחזרה. ביקשתי מכם לצאת ולגבש נוסח, ולכן אני מקבל את הנוסח שיעקב פחות או יותר ניסח כאן. מה דעתכם שנשאיר המצב הקיים, רק שבמקום שזו תהיה המלצה זו תהיה היוועצות? זה נשמע לי קצת יותר סביר. הרי בסוף מרוב ויכוחים לא יוצא כלום; יש 40, רבים ביניהם, השר לא ממנה ולא קורה שום דבר – מזה זה בא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
פתחתי את זה כבר. זה כבר היה בדיון הקודם, לפני שבאת. אני לא פותח, לא חוזר אחורה. אני צריך להתקדם. גדי, אני חושב שנשאיר את זה במנגנון הנוכחי, אבל במקום שזה יהיה "המלצה" יהיה "היוועצות", אז גם תהיה היוועצות, גם ישמעו את האנשים, אבל אם לא יהיה חיתוך – השר יחתוך. זה נשמע לי סביר.
גדי רובין
¶
אני חושב שאתם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת בניסיון למצוא משהו אחר שלא רוצים להגיד אותו. אגיד את זה בצורה הכי פשוטה: אם יש 40 המלצות מ-50 ועדות, הוא יכול לבחור מי שהוא רוצה מתוך ה-40. הוא לא צריך לשבת עם כולם, הוא לא צריך לדבר עם כולם. כל השאלה היא אם הוא בוחר מתוך רשימה או לא.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אני רוצה לומר דבר אחד על מה שאתה אמרת; יכול להיות שהייתי מקבל את זה, אבל לדעתי יותר נכון יושב-ראש שלטון מקומי, שמייצג את הרשויות המקומיות. במקום מסוים יש לו 30 רשויות אז הוא ישאל אותן. הוא לא ישאל את ההוא מחיפה על תל-אביב, זה ברור.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
שניה. אם היית באה בהתחלה היית שומעת את כל ההסבר. את לא שומעת, ואת יודעת שאני בא מהרשויות המקומיות ואני - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
חבר הכנסת אשר, זאת הצעה חדשה עכשיו. שמעתי את כל הקשורים אליה ולא הבנתי. זה שהגעתם להסכמה שיהיה יו"ר השלטון המקומי – באמת אני שואלת מה הוא קשור. מאיפה אנחנו יודעים שיתייעץ דווקא עם הרשויות האלה? אולי יהיו פה דילים עם רשויות גדולות על דברים אחרים? ניסית לפתור משהו לטובת מרכז השלטון המקומי – אני מבינה, אבל הרציונל שהנחה את הדבר הזה הוא שהוועדות באזור מסוים הן אלה שאחראיות על הוועדות במקום הזה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני מבקשת לרשום הסתייגות. קודם כול, למחוק את הסעיף הזה; לחילופין, במקום "יו"ר שלטון מקומי" לכתוב "בהיוועצות עם ראשי רשויות במרחב הרלוונטי לאותה ועדה מחוזית".
רוני טיסר
¶
"הוספת סעיף 119א1. אחרי סעיף 119א לחוק העיקרי יבוא:
"119א1. העברת הדיון למוסד תכנון אחר. החל מוסד תכנון לדון בתכנית, ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי אותה תכנית לפי הוראות סעיפים 31 א, 62 א(א1)(1), (3) ו- 62א(ג) למוסד תכנון אחר, יעביר מוסד התכנון את הדיון למוסד התכנון האחר, ואולם אם החליט על הפקדת התכנית לפני שעברה הסמכות למוסד התכנון האחר, תהיה נתונה לו הסמכות להמשיך ולדון בתכנית בכפוף להוראות לפי חוק זה."
בני ארביב
¶
בהתייחס למה שתומר הסביר קודם, כשמתאשרת תוכנית כוללנית יש שתי אפשרויות. אם ועדה מקומית מקדמת תוכנית לפי סעיף קטן (א1) ואז היא מאשרת תוכנית כוללנית שמבטלת את הסמכות של הוועדה המקומית, כי ברגע שמתאשרת תוכנית כוללנית הכלל משתנה – כל מה שכוללת הכוללנית היא בסמכות ועדה מחוזית עצמאית; מה שלא כוללת הכוללנית היא בסמכות הוועדה המחוזית. אז ייתכנו שני מצבים: יש מצב שוועדה מחוזית התחילה לדון בתוכנית ואז התאשרה כוללנית והסמכות עוברת לוועדה המחוזית ואז הסעיף הזה אכן תקף; וייתכן מצב הפוך – שהוועדה המקומית התחילה לדון בתוכנית לפי סעיף קטן (א1) ואז אושרה כוללנית והתוכנית הזאת לא תואמת את הכוללנית ואז היא עוברת לוועדה המחוזית.
לפי נוסח הסעיף, כפי שהוא הוקרא, בשני המצבים חל הסעיף המוצע. בשיחה עם הייעוץ המשפטי עלתה אבחנה בין המצבים, אז אני מציע לחדד את זה.
תומר רוזנר
¶
הנושא הבא הוא בקשות לשימוש חורג בתוכנית הארצית. סעיף 149 לחוק עוסק במתן הקלות לשימושים חורגים מהוראות תוכנית. בנוגע לשימוש חורג מתוכנית, נקבע שאם השימוש החורג המבוקש הוא מתוכנית מתאר ארצית נדרש אישור ספציפי של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאותה בקשה ספציפית לשימוש חורג.
נוצר מצב מעט אבסורדי - שמי שאשמה בו היא הממשלה, שהחליטה להפוך את המועצה הארצית למוסד תכנון מפורט ומעבירה דרכו תוכניות שלא היה מקומן שם – שבמסגרת תוכניות מתאר ארציות נכנסים לרמת תכנון מאוד מאוד מפורטת, ולכן מגיעות למועצה הארצית בקשות לשימושים חורגים שהם כמעט זוטי דברים, כמו הזזת קו בניין במטר או בכמה סנטימטרים או בקשה לשימוש חורג כזאת או אחרת.
במקור, מה שמבקשת הממשלה כאן היא ביקשה את זה לגבי כל תוכניות המתאר הארציות, אבל בסיכום עם הממשלה נציע לצמצם את זה לתוכניות מתאר פרטניות, מפורטות במהותן. במסגרת אותן תוכניות מפורטות תוכל המועצה הארצית להחליט מראש ששימושים חורגים מהוראותיהן לא יצטרכו לבוא בחזרה אליה לדיון פרטני. היא תוכל להחליט מראש באילו תנאים, באילו סייגים – אם היא תמצא לנכון – והיא תוכל לקבוע זאת גם בהוראות התוכנית עצמן. המטרה היא לפשט ביורוקרטית את הנושא של שימושים חורגים מתוכניות מפורטות שיש ברמה הארצית.
תומר רוזנר
¶
כאשר הממשלה מוצאת לנכון לתכנן במסגרת תכנון ארצי תכנון מפורט של שכונות מגורים מסוימות. למשל, ביישוב ניצן בחרה הממשלה לתכנן את היישוב ברמה הפרטנית במסגרת התוכנית הארצית. נוצר מצב שכל בקשה שהיא לשימוש חורג - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
חוץ מניצן, איפה הדברים האלה קורים? איפה יש תכנון פרטני ברמת קווי בניין וקווים כאלה, חוץ מניצן? ניצן, אוקיי, היה אירוע לאומי. נשים את זה בצד.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
זה כבר משהו אחר. אם זה תחנות כוח או גז ומוגש לזה שימוש חורג, נראה לי מן הראוי לחזור. זה כבר לא קו בניין שבן אדם סוגר מרפסת. אם זה במסגרת תמ"א והממשלה מתכננת בתכנון מפורט תחנת כוח או גז בתמ"א, אז יכול להיות שלכל הזזה כזאת תהיה משמעות. חוץ מניצן, יש עוד מקום שבו שימוש חורג? אם זה גז, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להקל בבקשת שימוש חורג בפחות מאשר בתוכנית המקורית; אם זה הזזת מרפסת או משהו כזה, איפה זה עוד קיים, חוץ מניצן?
בני ארביב
¶
המועצה הארצית יכולה, בתוכנית המפורטת עצמה – דרך אגב, זה יחול גם על תת"ל, כי כל הסעיף הזה חל על תת"ל מכוח פרשנות – כשהמועצה הארצית או התת"ל מכינה תוכנית מפורטת, היא תגיד מראש איזה דברים חשובים לה ואיזה לא. מטבע הדברים, שימוש חורג, כדי לא לסכן את התוכנית, אני מניח שלא - - -
תומר רוזנר
¶
במסגרת הוראות התוכנית – אני חושב שזה בסדר. אני חושב שיש הרבה טעם בהערה של חברת הכנסת זנדברג, וצריך להוריד את האפשרות שהמועצה הארצית תחליט בהחלטה שלא במסגרת התוכנית לעשות את זה. במסגרת התוכנית זה מגיע לממשלה, והכול בסדר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרעיון הוא מאוד פשוט. בגדול, ברגע שהוועדה הארצית יורדת לרזולוציה הפרטנית, אז ממילא היא אומרת שהיא יכולה לא לאשר בכלל, להגיד שכל שימוש יעבור אליה; והיא יכולה גם להחריג כל מיני קטנים ולהגיד: אל תטריד, אם אתה רוצה את זה - תתקדם. זה ממילא בשיקול הדעת שלה, לכן אני לא רואה בזה הרבה, זה רק קיצור ביורוקרטיה קטנה. היות שכמו שאמר תומר, זה רק במסגרת התוכנית הספציפית, שתבוא לאישור מלכתחילה במסגרת הוראות התוכנית, אז ממילא זה מגובש מלכתחילה. זה לא תוך כדי תנועה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאמרה תמר, יש בזה הרבה היגיון. זה לא שמארגנים איזו תוכנית ואחר כך משנים איך שרוצים, עושים שימושים; אם זו תחנת כוח – יאללה, תיבנו שם שוק לכמה שנים בינתיים. הרי מדובר על תוכניות ארציות, שאני לא חושב שהן אמורות בכלל לדון בתוכניות ברזולוציה הזאת בכלל. אבל נניח שהממשלה כבר החליטה – לא נכנס לזה. אבל אם כבר הם נכנסו והתקדמו, והן מחליפות כמעט בפועל את הוועדות המקומיות, אז ברור שיש כללים.
בני ארביב
¶
אז לפחות שזה יהיה באישור הממשלה. "רשאית המועצה הארצית באישור" – שזה לא יהיה תיקון לתמ"א.
בני ארביב
¶
כל מה שבאנו לכאן, כי המועצה הארצית ומוסדות התכנון הארציים עוסקים בקווי בניין, כולל אתמול.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז שאלנו באיזה מקרים זה קווי בניין. הדוגמה שהובאה היא ניצן; שאלנו איזה עוד, ואמרת תוכניות אנרגיה ודברים כאלה. אז כאן אנחנו אומרים: רגע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כרגע אני לא בא לעניין של קווי בניין. אני אומר שברגע שאתה מביא תוכנית מפורטת ואתה מביא גם את ההקלות בתוך התוכנית, אתה גם יודע למה הבאת את ההקלות. נניח שאני עובר לתוכנית המפורט ואני מבין שיש כמה דברים קטנים שאני לא רוצה שזה יחזור אליי, אבל אני יודע מראש מה הם. אז אני אומר כבר מראש: בזה, זה וזה אל תבוא אליי, תתקדם; בשאר הדברים אני רוצה שתחזור אליי. אם אתה מדבר אתי על תוכניות שכבר עברו, הרי ממילא לא עשו את החשיבה הזאת, אז עכשיו אפשר, על הבסיס שלהן, לשנות את הכול, גם דברים מז'וריים, דברים רציניים מאוד.
בני ארביב
¶
אני רוצה להסביר מה קורה. היום החוק אומר שהקלה או שימוש חורג מתמ"א או תמ"מ מחייב את אישור המועצה הארצית - לא אישור הממשלה, אישור המועצה הארצית. המועצה הארצית מתכנסת ודנה בקווי בניין. כל מה שאנחנו אומרים זה לאפשר אישור גורף. המועצה הארצית לא תדון בכל הקלה פרטנית, היא תגיד: הבנתי את הרעיון בתחום ניצן, בתחום באר גנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין מה שאתה אומר. אתה אומר בגדול שהוועדה הארצית תביא לממשלה תוכנית כוללנית, זאת אומרת הנחיות כוללניות לגבי מקבץ תוכניות שכבר אישרו. זאת אומרת, נניח שהסתבר להם היום שתוכניות שהעבירו – לא משנה לי כרגע אם זה תוכניות בינוי או תוכניות לתשתיות – יש שם איזה נספח מיותר שהם לא רוצים, אז שהם יוציאו את זה כהנחיה כללית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אומר תומר, שנניח שרוצים להוציא הנחיות כאלה, למה שלא יעשו דיון אחד במועצה, יוציאו תוכנית כוללנית לגבי כולם וישאירו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, הרי הם רוצים לתת הנחיות לתמ"אות האלה, אז יעשו דיון אחד ויוציאו הנחיות עקרוניות לגבי כולם, שזאת תהיה התוכנית הכוללת, יאשרו את זה בממשלה וייגמר העניין.
תומר רוזנר
¶
אני מציע הוראת מעבר, שלגבי תוכנית שאושרה לפני תחילת החוק הזה שעיקרה מגורים, תוכל המועצה הארצית לקבל החלטה מפורטת, באישור הממשלה.
תומר רוזנר
¶
במסגרת הספציפית של תוכניות למגורים, אם זה יהיה מקובל על חברי הכנסת. תוכנית שעיקרה מגורים.
מירי כהן
¶
כן, ביקשנו לצרף את זה. בחוק ההסדרים הקודם, אחד הדברים שקבענו זה שלא יחול שימוש חורג בדירות מגורים. החרגנו את קומות הקרקע, אבל לא החרגנו את כל קומת הקרקע – החרגנו רק את העורף ולא את החזית. זה יצר, בעיקר בעיר תל אביב, מצבים מאוד מורכבים, עם עסקים ותיקים שחצי מהעסק שלהם נמצא בחזית וחצי מהעסק שלהם נמצא בעורף והם לא יכולים להאריך את הבקשות לשימושים חורגים שהם ביקשו. על כן אנחנו פונים לתקן את זה, שעל כל קומות הקרקע בכללותן יוחלו - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני רוצה להבין. בגלל מצוקת הדיור בתל אביב, תל-אביב ביקשה לא להחריג דירות מגורים לעסקים. לא לתת שימוש חורג. כן?
היו"ר דוד אמסלם
¶
במסגרת חוק ההסדרים החרגנו כמה מקומות, למשל מרפאות. החרגנו כל מיני שימושים, אבל כעיקרון, החרגנו שלא יעשו עסקים בתוך מבני מגורים. זה בא מהצורך לפנות יחידות דיור. הם קיבלו את הריקושטים - - -
מירי כהן
¶
בעיני רוחנו דמיינו עורכי דין, דמיינו מרפאות שיניים, דמיינו דברים שבאמת יכולים להעביר את עצמם למקומות שיש עסקים. לא דמיינו פאבים ולא דמיינו מסעדות, ואין ספק שאנשים כאלה, המעבר שלהם אחרי 20 שנה – אנחנו לא רוצים לפגוע בבעלי עסקים שיושבים שם 20 שנה, יחד עם זאת, חשוב לציין שהם יכולים - - -
מירי כהן
¶
אין להם. אם יש עירוב שימושים אין בעיה. אין תוכנית שיש בה עירוב שימושים. אם היתה תוכנית שיש בה עירוב שימושים – זה היתר מכוח תוכנית ולא היתר לשימוש חורג, הכול בסדר. יש הליך תכנוני תקין.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אבל לפעמים עירוב שימושים נוצר מתוקף שימוש חורג. עכשיו אתם מבקשים להרחיב את ההיתר, שבמקום רק חזית יהיה גם עורף? במקום שאי אפשר יהיה להחריג גם בעורף, שאי אפשר להחריג גם עורף וגם חזית?
רוני טיסר
¶
זה לא מופיע בנוסח שבידיכם. זה תיקון. "תיקון סעיף 151. בסעיף 151א(א) בהגדרה 'יחידת דיור' המילים 'בחזית הבניין' יימחקו".
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להביא עוד שינוי, ברשותך. לגבי נושא המלונאות, אני רוצה להכניס: "שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת בתוכנית לתעשייה, משרדים, אחסנה, מסחר או מלאכה למטרת מלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, והכול בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התוכנית."
היום אנחנו נמצאים במצוקה מאוד כבדה בנושא החדרים למלונאות. משרד התיירות דיבר אתי בעניין הזה על מנת לתת אופציה גם במקומות שהם אזורי תעשייה ומשרדים לעשות שימושים מעורבים, במובן זה שיאפשרו לעשות שם גם תיירות. אני מציע שתסבירו את הנושא.
דורון אהרון
¶
אני סמנכ"ל פיתוח במשרד התיירות. הרעיון הוא לייצר מעבר מהיר, כמו שיש היום בתל אביב, בכל הרשויות המקומיות העצמאיות. זה דבר שכבר קיים; היום ועדה מקומית עצמאית יכולה להחליט שבניין משרדים יכול להיות מוסב לבית מלון. אותו הסדר אנחנו מבקשים לבצע בעיקר באזור הדרום - מצפה רמון סביב שדה תעופה החדש - הגליל המזרחי, ראש פינה. יש שם מבני תעשייה – האנגרים בעיקר - או מבני משרדים שממוקמים בדרך כלל בתוך העיר. רוצים לאפשר להם לעשות הסבה לטובת הקמה של בית מלון. אני מזכיר, בניין משרדים או האנגר הוא בדרך כלל מקום פרטי, כשהופכים את זה למקום ציבורי, כמו בית מלון, מיטיבים גם עם הסביבה, לדעתי – עדיף שיהיה לנו בית מלון מאשר מפעל. הצורך הוא לאשר רק הסבות, אנחנו לא מדברים על הקמה של מבנים חדשים אלא הסבה של מבנים קיימים – לשפר את הנראות, לשפר את המצב. אנחנו מזכיר שאנחנו בגידול דרמטי מבחינת מספר התיירים שנכנסים לישראל ומקווים שזה ימשיך, זה מוביל אותנו למצוקת חדרים.
מירי כהן
¶
מקצועית, אנחנו מבינים את מצוקת המלונאות ולגופו של עניין לא היינו מתנגדים. יחד עם זאת, זה הגיע אלינו עכשיו, בבוקר. לא הספקנו לנהל על זה דיון מורכב. לנו יש עבודה באופן כללי, שאנחנו עושים על תעשיה ומסחר וכל מיני מחשבות - גם על תוספת של שכירות ארוכת טווח ודיור מוגן בכל מיני אזורי תעשייה – דרך לפתח אותם מחדש וליצור התעוררות חדשה. לדעתי זה לא בשל להצבעה ככה, אבל מה שתחליט, היושב-ראש.
דורון אהרון
¶
אני לא חושב שצריך לכרוך את ההצעות האלה למגורים ולשכירות לטווח ארוך. כשעושים הסבה ממבנה נטוש או מבניין משרדים לטובת מגורים צריך להיערך – הרשות המקומית תצטרך להקים גן ילדים, תצטרך להקים את השירותים הנדרשים; כשעושים הסבה מבניין משרדים או האנגר לטובת בית מלון, אין היערכות.
תומר רוזנר
¶
אדוני היושב-ראש, כדי שהדיון פה יהיה דיון ענייני אבקש להבהיר במה מדובר. מדובר פה בהצעה – שתיכף נקרא אותה שוב בצורה איטית כדי שכולם יבינו במה מדובר - שתסמיך את הוועדות המקומיות הרגילות לשנות ייעוד של מבני משרדים, תעשייה ומסחר לשימוש מלונאי או להוסיף שימושים כאלה כדי שיהיה שימוש מעורב. אני מרוני שתקרא את זה שוב לאט כדי שכולם יבינו.
רוני טיסר
¶
"בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בסעיף 62א(א) אחרי פסקה (11) יבוא: (11)(א) שינוי הייעוד של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת בתוכנית לתעשייה, משרדים, אחסנה, מסחר או מלאכה למטרת מלונאות או הוספת שימושים למטרת מלונאות בקרקע כאמור, והכול בלי לשנות את השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע על פי התוכנית."
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז זה לא מה שנאמר פה. לפי הסעיף הזה, מדובר בייעוד קרקע, לא מדובר רק במבנים קיימים. יש הבדל.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
בסדר, אבל יש הבדל בין זכויות לבין דבר קיים. כשיש קרקע – קרקע ריקה – והיא מיועדת לתעשייה, אבל זה מעולם לא מומש ועכשיו זה שטח פתוח - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אם יש האנגר אי שם, נטוש, באזור תעשייה ורוצים לערב את האזור – יכול להיות, צריך לחשוב על זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגדול היא צודקת, כי אם זו קרקע שהיא קרקע בתולית, אז בואו נעשה שינוי תב"א רגיל. אנחנו רוצים לקחת מבנה שכבר לא עובד, לא מתפקד, ואולי יעבוד למשהו אחר.
טל צפריר
¶
אם אפשר, הערה משפטית: אז זה מתאים יותר, אולי, להחרגה מהליך של שימוש חורג ולא בסעיף של התכנון, כי זה בניין קיים.
טל צפריר
¶
יש את סעיף 151 שמדבר על שימוש חורג, ועם הזמן הוסיפו לו סעיפי משנה שאומרים: זה וזה לא ייחשב כשימוש חורג. אם אנחנו - - -
מירי כהן
¶
זה מה שאני אומרת לכם על דברים לא מבושלים מספיק. אם הם מדברים על מבנים קיימים – אני לא מבינה למה אי אפשר לעשות את זה בשימוש חורג.
טל צפריר
¶
החשש שלנו שהוספה של שימוש מלונאות בדיוק באותם מגרשים שלא בנויים עדיין יכול לדחוק את שימושי התעסוקה והמלאכה החוצה, כי מלונאות לא תרצה את השימושים האלה לידה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא אומר שבמבנה קיים יש סעיף של שימוש חורג. יש כל מיני סעיפים בתוך השימוש החורג שמתירים או לא מתירים, אז הוא שואל למה אנחנו - - -
תומר רוזנר
¶
הסעיפים שהוא התייחס אליהם מתייחסים למצבים שבהם החוק אמר שאי אפשר לעשות שימוש חורג – מה שנקרא סטייה ניכרת. אמר המחוקק שבמקרים כאלה וכאלה זה לא ייחשב סטייה ניכרת. פה אנחנו לא מדברים על סטייה, ממה שאני מבין ממשרד התיירות זה שמדובר על מצבים שכן אפשרי שימוש חורג, אבל זה לא מספיק טוב.
מירי כהן
¶
מה ההבדל? תסבירו לי מה ההבדל בין מלונאות לדיור מוגן לקשישים. אני באמת שואלת אתכם. למה זה שונה לחלוטין, תומר?
דרור בוימל
¶
על פניו זה נשמע נכון להכניס שימושים כאלה, לערב שימושים ולהכניס את זה לאזורים בנויים. אבל צריך לשים לב שהכניסה של אותו שימוש של מלונאות, שהוא שימוש רגיש, לא ידחוק החוצה מאותם אזורים תעשייה ומלאכה, שלא יכולים לדור יחד עם המלונאות. זו נקודה שצריך לפתור אותה בסעיפים.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
נושא בתי סוהר, לאחר שיחה עם האנשים הבנתי את המהות והחשיבות, ואני מסירה את טענת נושא חדש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא קשור. אני דן על החוק הזה עכשיו, אני לא דן בנושא חדש. היא אמרה שהיא מושכת, אמרת שאת טוענת – אז תטעני. דברי שם. בבקשה.
אלעד לב
¶
מר בוימל אמר נכון, שזה יכול לדחוק שימושים של תעסוקה ותעשייה. גם אם בבניין סמוך אין משהו שמשפיע כרגע, שימוש הקרקע מאפשר את זה. ברגע שמכניסים מלונאות, שהיא חשובה, יכול להיות מצב שבשימוש מותר לא יוכל להיכנס עסק שיכול היה להיכנס פה. לכן אני חושב, כמו אמרה נציגת מטה הדיור, שזה לא בשל. צריך היוועצות עם הממשלה, כי אגב הרצון לעשות משהו חיובי יכולים לעשות איזשהו נזק, ששימושים שגם אם כרגע לא קיימים בבניין סמוך כרגע אבל לפי ייעוד הקרקע יכולים להיות, לא יוכלו להיכנס.
אלעד לב
¶
יכולים להיות שימושים, שגם אם הם לא קיימים כרגע, ייעוד הקרקע מאפשר אותם והם לא מאפשרים קיום של תושבים לידם, גם במלונאות. לכן צריך עוד לבדוק, לעבד את זה, להביא משהו יותר מדויק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מביאים לוועדה, ודאי. היום אפשר שימוש חורג, כמו שאתה אומר, אבל מוגבל בזמן. זה בא לוועדה ממילא, לא מקבלים אוטומטית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שחשוב זה מה קורה בוועדה המקומית. היא מכירה את העיר, היא יודעת אם יש בניינים. היא תשמע את ההתנגדויות, תשמע את הכול, ותחליט.
אלעד לב
¶
מדובר פה בתוכניות שאושרו ברמה מחוזית בוותמ"ל, ועכשיו ברמה מקומית אפשר לשנות. זה לא שזה בהכרח לא נכון, זה עוד לא בשל לדעתנו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם יש מבנים שלא מתפקדים ורוצים לעשות שם שימוש אחר, במקום שיעמדו שם כמו אנדרטה – זה מכער את העיר, מסוכן, מדרדר, אז אומרים שננסה לעשות שם משהו אחר.
שירלי לוי
¶
ככלל, אין לנו התנגדות למסחר ותעסוקה, יש לנו התנגדות לגבי תעשייה. השאיפה היא להביא מתקני אנרגיה ומתקני מים, שיש עליהם בדרך כלל התנגדות של הרשות המקומית, לאזורי תעשייה. המשמעות היא שבגלל המגבלות בדין של סיכונים של אותם מתקנים אי אפשר יהיה לעשות מלונאות לצד תחנות כוח וכו'.
דורון אהרון
¶
שירלי, לא תקום מלונאות לצד תחנות כוח. זה לא שייך, כי זה אזורי תעשייה זעירים. לא מדברים עכשיו על מקום שיכולה לקום בו תחנת כוח; אין מצב שתחנת כוח תקום במקום כזה.
שירלי לוי
¶
תלוי על אילו אזורי תעשייה מדובר. אם זו תעשייה קלה אין בעיה, אבל כשאומרים תעשייה, אז גם בז"ן זו תעשייה.
איילה גלדמן
¶
אנחנו נמצאים במצב שבו יום-יום אנחנו נלחמים עבור התעשייה, לשמר מקום לתעשייה, וכל כניסה של רצפטור ציבורי – ומלון הוא רצפטור ציבורי – לתוך אזורי תעשייה ותעסוקה - - -
איילה גלדמן
¶
אז כל כניסה של רצפטור ציבורי לאזור שהיה מיועד לתעשייה יכול לצמצם, והאינטרס של הרבה מהרשויות המקומיות - דווקא במקומות שיש להם תעשייה שהם לא מעוניינים בה אבל היא מקור תעסוקה להמון אנשים ומייצרת ייצור מקומי במדינת ישראל - מהווה בעיה גדולה. כשמכניסים רצפטור ציבורי למקומות האלה היא פשוט מבטלת את התעשייה.
מירי כהן
¶
אדוני, אולי תקבע, אם כבר, רק על תעסוקה ולא על תעשייה. אני בטוחה שהם ישמחו גם אם זה יהיה על תעסוקה בלבד.
תומר רוזנר
¶
בני, תוכל לסייע לנו בהקראה? נקרא את סעיף 149 שדיברנו עליו עכשיו, של המועצה הארצית, שעוד לא קראנו.
אלעד לב
¶
כי זה מה שגם מינהל התכנון אומר, שיש אזור תעשייה ויש אזור תעסוקה. זה הגיוני שליד עזריאלי יהיה מלון; זה לא הגיוני שבתוך בז"ן יהיה מלון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
את קיבלת רשות דיבור? לא הבנתי, אנחנו נמצאים פה בשוק וכל אחד צועק מה שהוא רוצה? דורון, עוד מילה ואוציא אותך החוצה. אם נוריד את נושא התעשייה תחיו עם זה בשלום?
דורון אהרון
¶
למה זה לא תעשייה? במצפה רמון יש שלושה–ארבעה האנגרים שרוצים להפוך אותם לאכסניות. אף יזם לא ישים עכשיו 20 מיליון שקל - - -
מירי כהן
¶
היושב-ראש, תן לנו לבדוק כמה דברים. אני ממש מבקשת. זה לא שמחר עומדות 20,000 תוכניות ואנחנו עוצרים את זה עכשיו.
דורון אהרון
¶
יש לי 1,000 חדרים במנגנון הזה. זה לא נכון, יש לי 1,000 חדרים בהסבות, אני יכול להגיד גם איפה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אדחה את ההצבעה בגלל זה. אני מדבר אל כל משרדי הממשלה: זה לא הגיוני שאני מנהל דוח-שיח כזה, זה גם מעצבן אותי. שבו יחד, ולפחות הממשלה תחליט מה היא רוצה. הם רואים דיור, אתם רואים מלונאות, אבל בסופו של דבר צריך להתחבר לאיזושהי תמונה כוללת. כרגע אני משאיר את זה כמו שזה, כולל תעשייה. שבו ביניכם ותנו ליועץ המשפטי שלנו את הסיכום שהגעתם אליו עד מחר, ואז נוכל להתניע את זה. בסדר, מירי? בגללכם עשיתי עכשיו דבר שלא תכננתי – תכננתי לגמור את זה עכשיו. זה באמת מעצבן אותי, כי זה דופק את כל לוחות הזמנים שלנו גם לשבוע הבא.
בני ארביב
¶
"תיקון סעיף 149. בסעיף 149(א) לחוק העיקרי, במקום פסקה (4) יבוא:
(4) בהקלה או בשימוש חורג מתכנית המיתאר הארצית או מתכנית מיתאר מחוזית – נקבל אישור המועצה הארצית; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, בהתקיים כל אלה:
(1) ניתן להוציא מכוח התכנית היתר או לבצע עבודות בלא צורך באישורה של תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה;
(2) לתכנית מצורף תשריט של השטח שעליו היא חלה והשטח בו מתקיימות הוראות פסקה (1);
(3) התכנית אינה חלה על כל שטח מרחב תכנון המקומי, או על כל שטח של רשות מקומית" – פה אנחנו מבקשים להשמיט את המשפט האחרון.
"(4) מתקיים אחד מאלה: (א) נקבע בתכנית כי ההקלה או השימוש החורג אינם טעונים אישור של המועצה הארצית; (ב) המועצה הארצית החליטה כי ההקלה או השימוש החורג אינם טעונים את אישורה."
תומר רוזנר
¶
נוריד את פסקת משנה (ב) ובמקומה נקבע את הוראה המעבר שדיברנו עליה, שתוכניות שעיקרן מגורים שהתאשרו לפני תחילת החוק הזה, תוכל המועצה הארצית בהחלטה, באישור הממשלה, לקבל את ההחלטה הגורפת.
בני ארביב
¶
חברת הכנסת זנדברג לא פה, אבל אנחנו מבקשים שכל השיח שדיברנו קודם יתקיים לגבי שימושים חורגים ולא לגבי הקלות. שוב, אנחנו מדברים גם על מגורים וגם על תוכניות לתשתיות. איפה שמדברים על שימוש חורג יש צדק בטענה שיש לחזור למועצה הארצית ולעשות את זה בשינוי תמ"א; אבל איפה שמדובר בהקלות, אז גם אם המועצה הארצית או הוות"ל אישרו תוכנית מפורטת ולצורך העניין צריך לסטות בקו בניין כזה או אחר, במקרים האלה אנחנו חושבים שנכון להיצמד להצעה כפי שהיא הוצעה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בני, תגמור את זה עם תומר. בין כה וכה אני לא מצביע היום, אז תגמרו את זה עד מחר.
נעבור עכשיו למכוני הבקרה, שזה הנושא הכי דרמטי לחברי הכנסת.
תומר רוזנר
¶
אני מציע שלפני שניכנס לפרטים הממשלה תציג את המצב כי שהוא כרגע ומה היא מבקשת נכון לרגע זה.
מירי כהן
¶
המצב לא כל כך טוב. בשנת 2014 עברה רפורמה מאוד גדולה בהליכי הרישוי. בין היתר, היא הקימה מכוני בקרה שהיו להם שתי מטרות: 1. להיות one stop shop – תפסיק לעבור בין כל הגורמים המאשרים שצריך, תביא למכון וכולם ישבו מסביב; 2. לייצר בדיקה נוספת של תכן הבנייה, שלא נעשתה עד היום. זה בעקבות דוח ועדת זיילר והמסקנות שיצאו ממנו.
כשהחוק עבר ב-2014 נתנו תקופת מעבר לכניסה לתוקף של מכוני הבקרה, כשהיה אפשר להאריך את זה בצו מעת לעת. התקופה של הארכת התוקף תסתיים ב-1.1.2018. לצערי הרב, אי אפשר להגיד שהציבור שצריך להגיש היתרי בנייה לא ייפגע אם זה ייכנס ב-1 בינואר, וזאת מכמה סיבות. אם זה ייכנס ב-1.1.2018 תיכנס הרפורמה לתוקף כשהיא לא מספיק מוכנה, כי לא כל משרדי הממשלה הסמיכו את הגורמים המאשרים שהם צריכים.
מירי כהן
¶
קיוו, כי מערכת אמורה להתכונן כשהיא יודעת שרפורמה נכנסת לתוקף. לצערנו, זה לא המצב. אני מציעה להאריך בחצי שנה.
מירי כהן
¶
יש לנו הרבה מחשבות על כל הסיפור של הכניסה לתוקף של הדבר הזה. השינוי הזה, שהוא מאוד גדול ומשנה את השוק, יכול להיות שצריך להיכנס בעוד חצי שנה בתקופת הרצה מדורגת. יכול להיות שבתקופה הראשונה זה יהיה וולונטרי, עם איזשהו מימון כספי של המדינה. אנחנו בהרבה מחשבות, לא הרגשנו שזה מספיק בשל בשביל לבוא היום ולבקש. יחד עם זאת, זה נכנס ב-1.1.2018. זאת אומרת, אנחנו חייבים להאריך את זה בחצי שנה כרגע, כי אי אפשר שזה ייכנס ב-1.1.2018, זה כבר ברור לכולם. בחצי השנה הזו אנחנו מקווים מאוד שכל משרדי הממשלה שרלוונטיים לרפורמה יתקדמו ויסמיכו את כל הגורמים המאשרים שנדרשים, ושתיים - - -
מירי כהן
¶
שני דברים יקרו. אחד, זה לא באמת הרפורמה. זה בסדר, הקימו מכוני בקרה, הם אולי יוכלו לבדוק את תכן הבנייה. זה בוודאי לא one stop shop מה שקורה שם, ולמעשה הארכנו את היתרי הבנייה במקום לקצר. זו המשמעות. לא רק הארכנו, אלא זה גם אגרות נוספות. כל התחשיב הכלכלי של הרפורמה הזאת היה שנכון שיש אגרות נוספות למכון בקרה, אבל עם קיצורי הזמן שנעשו ועם השירות היותר טוב שמקבלים, בסוף זה היה אמור להיות יותר טוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שקורה עכשיו הוא שילכו גם לאלה וגם לאלה וישלמו פעמיים. הרעיון היה שיש חלון אחד, עכשיו אנחנו משאירים שני חלונות, שזה יותר גרוע מהמצב היום.
אסא זהר
¶
אני אדריכל ועורך דין. הקמתי ואני מנהל את אחד ממכוני הבקרה. נמצאים פה נציגים מארבעת המכונים שהוקמו. אנחנו 12 איש מארבעה מכונים, משום שהם מאמינים שזאת מכת מוות לכל הנושא של מכוני הבקרה. צריכה להיות הסתייגות – אני מסכים. עד כמה שבדקתי, לכל המכונים יש בקרים שהם מורשי כיבוי אש ובקרים מורשי חיקוק. יש בעיה עם הגנת הסביבה ועם משרד הבריאות, שזה עוד שני גורמים מאשרים.
אסא זהר
¶
קודם כול, טוב שנותנים לשר האוצר לאשר למכונים לקום גם כשחסר איזשהו מורשה חיקוק אחד או שניים – אני מדבר על הפרק הראשון. אבל ההסתייגות פה היא מאוד בעייתית. בהסתייגות בשורה השביעית כתוב: "בלבד שמכון הבקרה אינו משמש מכון בקרה לעניין בקשות להיתר אשר בהן נדרש לפי דין אישורו של אותו גורם מאשר". יכולים להיות פה כמה דברים. אחד, יש הרבה היתרים שיכול להיות שתידרש שם הגנת הסביבה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה נכנס לרזולוציה שפחות מעניינת אותי. בסופו של דבר המכון, ברגע שפותחים אותו, אמור לתת שירות לכל ספקטרום הנושאים.
אסא זהר
¶
אבל זה לא נכון. אדוני היושב-ראש, עדיין נשארים גורמים שאותו מגיש בקשה יצטרך ללכת אליהם - הוא יצטרך ללכת לתאגיד המים, הוא יצטרך ללכת לחברת החשמל. מה שאני מציע, שתהיה הסתייגות מסוג אחר. למה נמצאים פה 12 איש מארבעה מכונים? אנחנו מרגישים שזה גומר את הסיפור; זו דרך עוקפת מכונים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנתי. הממשלה מבקשת עוד חצי שנה כדי לארגן את כל המשרדים תחת המכונים, ככה אני מבין.
אסא זהר
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר אחרי שנה וחצי. הקמנו מכונים, כסף נוזל מאתנו כמו מים. האנשים פה התייאשו, וגם הבקרים שמסמיכים אותם היום לא יראו אופק. הם יגידו: דחיתם ארבע פעמים, אתם דוחים עוד פעם. אני מציע תיקון אחר: "ובלבד שלגבי היתרים בהם נדרש אישורו של גורם מאשר שאינו מיוצג במכון יידרש מגיש הבקשה לאישור נפרד של הגורם המאשר". ואז הוא ילך במספר היתרים ספציפיים ויקבל את האישור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. אני מבין את המצוקה שלכם. אתם אומרים: פתחנו כבר מכונים, התחלנו להתארגן, אנחנו משלמים כסף וכרגע לא נכנסת עבודה. בסך הכול זו יוזמה של הממשלה, לא קמת בבוקר והחלטת שאתה רוצה מכון בקרה והתחלת להניע תהליך. התהליך התחיל הפוך; הממשלה אמרה שהיא רוצה מכוני בקרה, שייתנו שירות יותר טוב, יותר מהיר. גם אם זה יעלה כמה לירות, הזמן שייחסך יביא את זה לכדאיות הכלכלית מבחינת המבקש.
כרגע הממשלה אומרת שהיא לא הספיקה להכניס פנימה הכול. נכון שהיא תכננה את זה עד סוף השנה, אבל לא הצליחה. למה? איכות הסביבה לא התארגן - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מדבר ברמה העקרונית עכשיו. הממשלה אומרת שהיא עדיין לא סגרה את האופטימום. היות שאני לא הולך להצביע היום, בגלל סיבות טכניות, שלא קשורות, אז אני מציע שתשבו, תסכמו את הנוסח. מצד אחד, אני חושב שיש לממשלה אחריות כלפיכם. היא הוציאה אתכם לדרך ואתם נכנסתם להשקעות. מצד שני, יש לנו את הציבור, שהוא מעניין אותנו ברמה המרכזית. גם אתה מעניין אותי, אבל הוא מעניין אותי יותר. אז תדברו ותגיעו לעמק השווה כדי שננסח את זה יותר נכון, שהשירות הציבורי בוודאי לא ייפגם. אנחנו בוודאי לא נלך אחורה מהמצב היום. יכול להיות שרצינו לטייב את זה ברמת האופטימום ולא הצלחנו, טייבנו את זה ב-80% ולא ב-100% - זה בסדר, אבל בוודאי שלא ניקח את זה אחורה, שאותו אחד, לא מספיק שיש לו את העירייה על הראש, עכשיו הוא צריך ללכת לעוד מכון סתם ולשלם עוד.
אסא זהר
¶
יש פה גם נושא של איכות. זה לא רק one stop shop, צריך לראות את העבודה שהמכונים עושים בפיילוטים שעשינו, איזו איכות המכונים מביאים. הם ממש מהווים גורם שמצמצם את הכשלים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה חלק מהעניין. הדיון כאן הוא לא האם זה נכון או לא נכון מכונים, כבר היינו שם. בסדר, הבנו. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מה שאותי מעניין זה בדיוק מה שאמרת - טובת הציבור. אם לא ניתן את האורכה ונבקש מהמכונים להיכנס ב-1.1.2018, האם יש מאסה שיש תיקים שהם יכולים לטפל בהם? הוא אמר שיש תיקים שהוא יכול לטפל בהם, כי לא כל ההיתרים דורשים את כל האישורים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בלי אינטרס העסק לא זז בכלל. גם למאפיית הפיתות יש אינטרס, אחרת אין פיתות. לכן הממשלה יושבת, היא זאת שמאזנת הכול.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
הוא אמר לנו: נכון, אין לי את כל הבקרים; באיכות הסביבה ובבריאות אין לי. באמת לא צריך לכל היתר איכות סביבה ובריאות, אבל בכמה היתרים הוא כן יכול לטפל? 10%, 20%? אולי 80%, ואז זה שווה?
מירי כהן
¶
אשב אתם. יש פה אי-הבנה, שגם הבקרים שהם חושבים שיש להם הם לא באמת מוסמכים כי אין תקנות שהמשרדים עשו שיאשרו את ההסמכה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מצד אחד, הוצאתם אנשים לדרך ואנשים פרטיים הלכו אתכם עם כל ההנחיות. רצו, השקיעו המון כסף, גייסו כוח אדם שמחכה רק לעניין הזה. אז יש פה, קודם כול, הפסד כספי ניכר, וצריך לקחת אותו בחשבון. אני לא בטוח שלא צריך לפצות אותם באיזשהו מקום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותי, אתם גייסתם אותם, הם לא באו לבד. שכנעתם אותם, יצאתם בקול קורא – לא יודע איך זה יצא – או מכרזים ואמרתם להם: אנחנו מבקשים מכם להתחיל להתארגן. חצי שנה זה הרבה זמן, תראי את המצוקה שלהם.
לכן אני מבקש, שבו אתם. היום יום רביעי, סביר להניח שאעשה על זה הצבעה ביום שני. שבו לפחות עם נציגות שלהם ותשמעו מה הבעיה. יכול להיות שנעשה פשרה מסוימת. רק דבר אחד חשוב לי: שהציבור לא יהיה במצב יותר גרוע ממה שהוא היום. אם אנחנו לא מקדמים אותו ב-100% אבל קידמנו אותו ב-30% - גם טוב, אבל בוודאי ובוודאי לא לקחנו אותו אחורה. זה בוודאי שלא.
חברי הכנסת, אני מבקש את ההסתייגויות שלכם.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
רגע. אנחנו מתזזים בין שני מקומות על אותו חוק, אז אנחנו מתקשים לעקוב. יש פה חקיקה תוך כדי תנועה, דברים נכנסים, אז לא פלא שהניירות שהתחלתי אתם לא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בואי נעשה סדר. נושא חדש, ככה מקובל בכנסת, זה תוך כדי חקיקה. הרי לא עוצרים את החוק לשבועיים כדי לדון בנושא חדש.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אין בעיה, אעשה בכל מקרה. אני רק אומרת שאנחנו מתקשים לעקוב אחרי מה שקורה כאן. הגשתי הסתייגויות בכתב, אני רק מנמקת. הגשתי תוך כדי הדיון עוד הסתייגות, שרשמתם אותה. עיקר ההסתייגויות שאני רוצה לנמק זה בדבר המקורי שהובא לנו, שהוא בעייתי בפני עצמו, וזה נושא בתי הקברות ובטח ובטח נושא בתי המעצר.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אז אני רוצה לנמק הסתייגות בנושא בתי הסוהר. יש מטרה שמוצעת על-ידי הממשלה, ואנחנו יודעים שעומדת גם בפני בג"ץ וברקע ועדת דורנר, והיא דנה פה בוועדה אצלך כמה פעמים, וזה להקל על הצפיפות בבתי הכלא. זו מטרה ראויה, מטרה חשובה, מטרה חברתית, מטרה לאומית – אין עליה שום ספק.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
שני אבלים. הדבר הראשון והמרכזי שאנחנו רואים במסגרת התוכנית הזאת – לא ראינו תוכניות חנינה למי שאפשר, תוכניות שיקום, קיצור שליש, שיקום מאסר, כל אחד מהדברים החברתיים שבאמת ישחררו את האנשים האלה אחרי תוכנית שיקום ויחזירו אותם למסלול של חיים נורמטיביים, אלא בבהילות, הדבר היחיד שאנחנו רואים זה בניית עוד בתי כלא. נדמה לי שלא לכך התכוון המשורר, זה גם לא ברוח ועדת דורנר. אמנם יש בג"ץ והוא דוחק, אבל זה גם לא ברוח ועדת דורנר, שזה בסוף הדבר היחיד שמוציאים מתוך הדבר הזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ככה אני חושב, מהניסיון שלי. לבנות בתי כלא זה, לדעתי, חמש–שש שנים. את צודקת, יש גם פתרונות ביניים, פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. זה לטווח הארוך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש זמן כנסת. אנחנו מתקנים חוקים בהרבה נושאים, כל הזמן אני מתקן, אז זה חלק מהעניין.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא. נימקתי את החלק הראשון שאומר שמתרכזים רק בבינוי בתי הכלא ובהליך מחטפי פה, ולא מתרכזים בצד השני, של עמידה בבג"ץ ובתוכנית דורנר. זה דבר אחד.
עכשיו אני רוצה להגיע להליך התכנוני עצמו. הוצג כאן שגם היום בתי הסוהר נבנים במסגרת תמ"א. זה לא שזה בלי תכנון ואי אפשר להגיע אליהם - יש תמ"א. התמ"א הזאת הולכת בהליך תכנון, כמו שאנחנו מכירים אותו, שעוד לא עבר לוות"ל, לוותמ"ל ולאן שלא יהיה. פה רוצים להעביר את בתי הכלא להליך תכנון, שאין דרך אחרת לקרוא לו מאשר מחטפי – להגדיר אותו "תשתית לאומית". ההגדרה של "תשתית לאומית" היא כמו איזה בזאר – נכנסת ויוצאת תוך כדי דיון, בהליך שאפילו לא הובא לנו. עכשיו הלכנו לוועדת הכנסת והורדנו את זה כנושא חדש, למרות שבאופן מובהק, גם על פי עמדת הייעוץ המשפטי כאן בוועדה, מדובר בנושא חדש במובנו המובהק ביותר.
תראו מה אנחנו הולכים לעשות
¶
להכניס בתי כלא, בתי מעצר, בבוקר הדיון לוות"ל, שזו ועדה שנשלטת באופן מוחלט על-ידי הממשלה. אין בה התנגדויות, הציבור לא נמצא בה ולא מעורב בה – גם נציגי הציבור שקיימים שם לא ממונים – וזה בזמן שאפשר בהחלט ללכת בהליך התכנון התמ"אי הרגיל, גם אם הוא צריך להיות מהיר. אתה עצמך אומר שזה לא יעמוד בשנה וחצי שבג"ץ נתן, אז זה ממילא לא רלוונטי לנושא הזה. אז נשאלת השאלה מה הלחץ, מה הבהילות להכניס היום בבוקר בתי כלא להגדרת "תשתית לאומית" ולוועדה כל כך עוקפת תכנון ודורסנית.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני קודם כול רוצה לומר לפרוטוקול שסיעת המחנה הציוני מצטרפת לכל ההסתייגויות של סיעת מרצ. לצערי, למרות שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה סבר שנושא בתי הכלא הוא נושא חדש, זה לא עבר את ועדת הכנסת. אנחנו מדברים פה על הליכי חקיקה שצריכים להיות מסודרים ולעילא ולעילא, אבל ההגדרה של בית כלא שנכנסה להגדרות הוות"ל אפילו לא כתובה בנוסח שנמצא בפנינו. אני חושבת שזה ממש לא בסדר, ממש לא ראוי ולא צריך להיות. זה אומר שבתי הכלא יוכלו להיות מוקמים על אפן וחמתן של רשויות מקומיות ורשויות אזוריות, כי אין להן שום ייצוג בוות"ל. כשפניתי לנציג השר שדיבר אתי על כך, שאולי תגדירו את זה כהוראת שעה לשנה–שנתיים, הוא אמר שלוקח עשר שנים לתכנן בית כלא. זאת בדיוק הסיבה שזה לא צריך להיות בוות"ל; הוות"ל זה כדי לעשות את התכנון יותר מהר, יותר מזורז, ואם לוקח עשר שנים לתכנן בית כלא, תעשו את זה במסלול הרגיל, בדרך המלך. דרך הוות"ל יהיו הרבה יותר התנגדויות ובג"צים, אני יכול להבטיח לכם.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני מבינה שעל בתי העלמין לא דיברנו היום, אז על זה אדבר כשיהיה את הדיון על בתי העלמין, כי גם זה בעייתי. זה יצא מהחוק?
תומר רוזנר
¶
על סדר-היום היו שתי הצעות חוק; ההצעה של חברת הכנסת בוקר, החליט יושב-ראש הוועדה לא להמשיך לדון בה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני רוצה להצטרף לדבריה בנושא הזה. יש את הדוגמה של כלא מגידו, אדוני היושב-ראש, שהוחרג מהתמ"א ומתקדם בהליך מהיר בגלל הבהילות.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני אומר שכשצריך משהו שחשוב להם מהר אז הם יכולים ויודעים לעשות את זה. השאלה היא למה לייצר כאן הליך קבוע - - - ?
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש עוד הסתייגויות? טוב, אז אני סוגר את נושא ההסתייגויות. אם מישהו רוצה להעיר הערה קטנה לפני שאני סוגר את הדיון, בבקשה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הם הציעו שנתיים. כרגע הייעוץ המשפטי הגיע אתם לחצי שניה. אני מקווה שתשבו אתם ותגיעו לפחות. לא סגרתי את הסוגיה הזאת.
אבנר עציון
¶
יש נושא שמירי העלתה, שחייב להישמע פה. היא אמרה: אחרי חצי שנה נראה איך נעשה - וולונטרי או לא. הנושא של וולונטרי הוא מכת המוות למכונים. הקול קורא שקרא לנו להקים את המכונים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שמעת אותי; תשבו היום ומחר. אין הרבה זמן בגלל שאני רוצה שהייעוץ המשפטי שלנו יתגבש סביב ההצעה. יש פה את האיזונים של כולם. בבקשה.
שמעון בויקו
¶
אני ממכון בקרה. אני להזכיר שחוץ ממשרד האוצר יש פה עוד רגולטור שיושב, וזו הרשות להסמכת מעבדות שהסמיכה אותנו לתקופה של שנה. זאת אומרת, אם לא נתחיל לעבוד לא נקבל רישיון.
שמעון בויקו
¶
אני מציע: תנו לנו רישיון לחצי שנה ומיד תבינו איך אנחנו מסוגלים לטפל בזה. אנחנו יושבים עם עשרות מהנדסים, עם השקעות של מיליונים. אתם רוצים שנפשוט רגל?
אתי פלר
¶
אני מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. תמונת המצב היא שהיום ארבעה ארגונים מוסמכים; הראשון שבהם קיבל את ההסמכה ב-26 במאי 2017, האחרון מתוך הארבעה, למיטב זכרוני, בספטמבר.
תומר רוזנר
¶
סליחה שאני קוטע אותך. אני מבין שרישיונות משר האוצר עדיין לא קיבלו. ההסכמה היא תנאי לרישיון.
אתי פלר
¶
אשלים ואסביר. כפי שאמרתי, ארבעה מוסמכים, עוד חמישה ארגונים בתהליך. כל הארגונים החלו את התהליך בידיעה ובאישור של מינהל התכנון ומשרד האוצר ומשרד המשפטים, ולכן ניבנו גם שלושה פיילוטים שעל פיהם אנשי מכוני הבקרה נבחנים. זאת היתה הדרישה של משרד המשפטים, על מנת לאפשר בדיקה של כשירות מקצועית. התוקף של ההסמכה הראשונה הוא שנה, קרי, הראשון שהוסמך, ב-26 במאי 2017, תוקף ההסמכה שלו פג ב-26 במאי 2018.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתי, אני צריך לנעול את הישיבה, כבר סיימנו אותה פחות או יותר. אני אמור לסיים אותה ב-11:00, וזה כבר דקה אחרי. תשבו, אבקש ממירי לרכז את הישיבה – זאת אומרת, היא אחראית על זימון הישיבה. שבו נציגי המכונים – אם אין הרבה, היא יכולה להזמין אותם – ואת ותתפרו הכול. עכשיו אני לא עושה עבודת מטה, אבל ברור שלא עובדים פה בחלם, שמצד אחד נותנים רישיון שעומד לפוג תוקפו עוד מעט, ואז עוד הפעם יתחילו. הרי בסוף יש פה שכל – משתדלים לפחות. אז תסגרו הכול, מבחינת הממשלה, מולם. תגבשו עד מחר, מירי, בשעה 14:00.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוקיי. אז תעבירו לתומר עד מחר את הנוסח המקובל, פחות או יותר, שכל הצדדים יכולים לחיות אתו.
תודה רבה ושיהיה לנו המשך יום טוב. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:02.