ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 653

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ה בכסלו התשע"ח (13 בדצמבר 2017), שעה 8:30

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח 2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

אילן גילאון

עבד אל חכים חאג' יחיא

מאיר כהן

טלי פלוסקוב

נורית קורן

דב חנין

יעל כהן-פארן

רחל עזריה

שגריר איטליה

_

GLANLUIGI BENEDETTI

יועץ, שגרירות איטליה

_

RAFFAELE DE LUTIO

מנכ"ל משרד הבריאות

_

מר משה בר סימן טוב

ראש אגף לתזונה, משרד הבריאות

_

פרופ' רונית אנדוולט

מהנדסת מזון, משרד הבריאות

_

ענת כאביה בן יוסף

מנהל שרות ארצי למזון, משרד הבריאות

_

אלי גורדון

דיאטנית אחראית ארצית, משרד הבריאות

_

חווה אלטמן

שרות המזון הארצי, משרד הבריאות

_

שרון גוטמן

דיאטנית אחראית ארצית, משרד הבריאות

_

ד"ר חווה אלטמן

עוזרת רפואית למנכ"ל, משרד הבריאות

_

גב' מאיה גולן

מהנדסת מזון בכירה, משרד הבריאות

_

שרון ברנע ספיבק

מחלקת דרום אירופה, משרד החוץ - שלי הגלר ליבנה

רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר - שירה דימניק

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

מנהל יבוא, משרד הכלכלה

_

אנואר חילף

עו"ד, משרד התמ"ת - דבורה מילשטיין

מדען ראשי, תנובה

_

זאב פיקובסקי

יו"ר איגוד תעשיות המזון

_

שלום זידלר

מנהלת אגף המזון והמשקאות

_

יפה חובב

מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד המסחר

_

רז הילמן

מנהלת רפואית, אבוט

_

רונית דוייב

בעלים סיימן סחר

_

נני סיימן

מנהלת רגולציה, אבוט

_

יוספה הולצשטיין

מזכ"ל איגוד רופאי בריאות הציבור

_

חגי לוין

טכנולוג מזון

_

איתן גרנות

מנהלת איכות המותג הפרטי

_

יפעת זליקוביץ

מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים - גליה שגיא

יועצת לענייני חקיקה, ה.התעשיינים - רעות קינן

סמנכ"ל סחר ושיווק, איגוד לשכות המסחר - עומר דננברג

מנכ"ל - ניצת הדובדבן, איגוד לשכות המסחר - ארבל שירן

כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים - אסף קובו

דוברת ומנהלת רגולציה, חברת תנובה - אילנית חיות

מנכ"ל, ג'יימס ריצ'רדסון - אמנון תגורי

מנהלת תחום בריאות, המועצה לענף החלב בישראל - טובה אברך

טכנולוג מזון- סמנכ"ל, מוזמנים שונים בנושא מזון - נתן ויטנברג

נציגת העמותה בדיונים בכנסת, עמותת עתיד העמותה לקידום התזונה והדיאטה בישראל - גלית אלדרוטי

מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות - ג'וש גולדשמיד

קמפיינרית, מגמה ירוקה - אנה בר-אור

מתנדבת, מגמה ירוקה - הילה בן-זקן

כתב ועדות, תאגיד השידור הישראלי - גיא מולדובסקי

דובר המשרד, משרד הבריאות - אייל בסון

מנהל מדור מיון גיוס והשמה, עובדי הכנסת - יהודה תמר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: חברת יוניליוור) - עופרה שקד

שדלן/ית - הלנה ביילין

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את ג'ימס ריצ'רדסון, החברה המרכזית ליצור משקאות קלים - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר, האגודה לזכויות החולה, מאוחדת, מועצת החלב) - לוטם בכר

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את אבוט ישראל, אסם, המרכז לתזונה אחראית מחטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר, התאחדות תעשיית המזון האיטלקית, תנובה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קו אופ ישראל) - גילית רובינשטיין

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר, מועצת החלב (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: האגודה לזכויות החולה, ההסתדרות הרפואית בישראל, מאוחדת) - יובל אלגד

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את אבוט ישראל, אסם, התאחדות תעשיית המזון האיטלקית, תנובה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קו אופ ישראל) - דפנה פביאן

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח 2017

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-13 לדצמבר 2017, כ"ה בכסלו, תשע"ח. חג חנוכה שמח. שיהיה מלא אורות ושמחה, במיוחד לילדים שאנחנו אמורים לדאוג להם בתקנות הגנה על בריאות הציבור.

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח 2017. ברשותכם, היום אנחנו נחרוג מההרגלים שלנו, ואנחנו התבקשנו והכינו את עצמם כל כך יפה השגרירות האיטלקית, בהובלה של השגריר האיטלקי בעצמו, מר בנדטי. הם יפתחו את הדיון. קיבלנו גם את הדברים באנגלית, אבל הם דאגו גם לתרגום בעברית. נאפשר להם את הפתיחה. בבקשה.

(מתורגמנית)

אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל, חברי הכנסת הנכבדים, נציגי החברה האזרחית והמגזר הפרטי. בראש ובראשונה, תודה רבה שהרשיתם לי להשתתף בדיון הפרלמנטרי הזה.

איטליה מסכימה שיש להתמודד עם בעיית השמנת היתר והמחלות הלא מדבקות הנלוות לה, וכן שסימון מדויק למוצרי מזון ממלא תפקיד חיוני בסיוע לצרכנים לבחור תזונה בריאה באופן מושכל. עם זאת, אנחנו סבורים שכדי ליישם מדיניות יעילה להתמודדות עם השמנת היתר, נדרשת מחויבות של החברה כולה שאינה מסתכמת בדרישות סימון לכמה מוצרי מזון ארוזים. אודות לגישה הזאת ולפעילות היזומה של הפצת מידע שלנו, בין היתר, במהלך העשור האחרון, שיעורי השמנת יתר בקרב ילדים איטלקיים ירדו ב-13%.

מהסיבות הללו אנחנו מאמינים שיעדים האלה של בריאות הציבור לא יושגו רק באמצעות סימון חובה – אדום או ירוק. למעשה, פרט למדינה אחת בשום כלכלה מפותחת אחרת בעולם לא יושמה גישה כזאת. יתרה מזו, מחקר שנעשה לאחרונה דווקא כאן בישראל במכון ויצמן, מוכיח שתזונה בריאה חייבת להתחשב גם בגורמים אחרים כמו סגנון חיים ומטבוליזם אינדיווידואלי.

לכן, אנחנו מאמינים שגישה שמתמצה בסימון מזון כבריא או לא בריא, בסופו של דבר רק תעודד שינוי של נוסחאות היצוא באופן כזה שרכיבים טבעיים יוחלפו בתמציות מלאכותיות או מוצרים כימיים זולים יותר שהשפעתם על בריאות האדם לטווח הארוך טרם נחקרה במלואה. מתוך נקודת המבט הזו, עלינו לקחת בחשבון שהחברה היחידה ב-OECD שחוקקה סימון מוצרים חובה, נמצאת כרגע בתהליך של שקילת האסטרטגיה שלה מחדש, והקימה ועדה מיוחדת על מנת לבדוק את ההשפעה על בריאות האדם, של מה שמכונה כעת - מזון שעובד לפני נוסחאות חדשות.

יתר על כן, מדבקות אזהרה אדומות יפגעו באופן לא מידתי במוצרים מסורתיים של התזונה הים-תיכונית שהם חיוניים לתזונה מאוזנת ובריאה. במקרים רבים, אפשר לומר שברוב המקרים, אין אפשרות כלל לשנות את נוסחאות הייצור של המוצרים הללו, שכן, הם מוגנים על-ידי תקנות ייצור מחמירות המבטיחות את מקורם ואת איכותם.

אדוני היושב-ראש, ברצוני להפנות את תשומת ליבכם גם ללו"ז ליישום התקנות הללו. אף יצרן לא יצליח לשנות את האריזה ולהחליף את המוצרים בתוך שלושה חודשים בלבד כפי שקובעת הטיוטה המקורית. במקרה של חברות איטלקיות, פירוש הדבר שהן ייאלצו לעצור את היצוא שלהם לישראל עד שכל השינויים יושלמו. אנחנו מאמינים שלוח זמנים סביר יותר, יהיה לכל הפחות 24 חודשים. אני לא אכנס כרגע לפרטים של המהלך הזה. אבל אנחנו מוכנים לספק את הפרטים הטכניים לכל מי שיידרש להם.

הנקודה האחרונה שהייתי רוצה להעלות היא שימוש באריזות קטנות. לאריזות קטנות יש השפעה חיובית מוכחת בהפחתת צריכת הקלוריות היומית, ולכן גם משפיעות לטובה על הנטייה להשמנת יתר. לכן אנחנו סבורים שחשוב מאוד שהתקנות החדשות יתנו פטור מסימון לאריזות מזון ששטח הפנים הכולל שלהם אינו עולה על 30 סנטימטר מרובע. אנחנו סבורים גם שאריזות ששטח הפנים שלהן הוא בין 30 ל-60 סנטימטר מרובע, ראויות לקבל פטור חלקי, דהיינו, האפשרות להדביק את סימון האזהרה על צד האריזה או בגב האריזה. הגישה הזאת שיושמה על ידי אותה מדינה יחידה שחוקקה את סימוני האזהרה בחוק, תיתן לחברות תמריץ להקטין את האריזות כדי להימנע באופן מלא או חלקי מסימנים אדומים. אנחנו שואפים להרמוניזציה של תקני השיווק הישראליים והאירופאיים, ואני סמוך ובטוח שלאורך התהליך, יימצא פתרון מאוזן בנושא שחשוב כל כך לאזרחנו. תודה רבה לכם שהזמנתי אותי לדבר כאן. חג חנוכה שמח.

אדוני השגריר, אני מאוד מעריך את המאמצים של ממשלת איטליה, של התעשיינים האיטלקים לשכנע ולבוא בצורה כל כך מכובדת ורצינית כדי להציג את עמדותיהם - אנחנו יודעים להעריך את זה. זו לא פעם ראשונה שאנחנו נפגשנו, נפגשנו כבר לפני חודשים. אנחנו מאוד מעריכים את הדברים שאמרת.

מבלי לסגור את הוויכוח או את הדיון בינינו, אני מבקש ממנכ"ל המשרד מר סימן טוב לענות על מספר דברים. הדיון יימשך לפחות בשעתיים וחצי הקרובות, אם יש צורך אנחנו נשלים בעוד כמה דיונים. אתה כמעט ישראלי בתפקידך כשגריר בישראל, לישראליים בדרך כלל אין זמן, צריך לעשות את הדברים כמה שיותר מהר - פה מדובר בבריאות הציבור, במיוחד בבריאות הילדים שלנו. אני נראה שמן, ושום סימן לא יהיה על האוכל שאני אוכל. הסימון על האוכל לא מבטיח שום התמודדות עם הגודל של הגוף של כל אחד ואחד. אבל זה מרכיב מרכזי שחייבים להתייחס אליו, נמשיך לאהוב את איטליה, את האוכל האיטלקי, הים-תיכוני, ונמשיך ביחד לעשות דברים טובים. תתייחסו אם אתם רוצים בהמשך לפי הדיון. תודה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה גם לשגריר איטליה על ההתייחסות. אנחנו אכן אומרים בכל מקום שהדרך להתמודד עם בעיית ההשמנה בקרב האוכלוסייה, בקרב הילדים בפרט, היא תכנית לאומית שדורשת היערכות לאומית, ומתחילה דבר ראשון באמת במערכת חינוך ובחינוך. הצגנו פה גם בפעם הקודמת את הדברים הנוספים שאנחנו עושים. אנחנו עובדים ביחד עם משרד החינוך שמחויב מאוד ביחד אתנו למאמצים. אנחנו עובדים על כך שכל בתי הספר בישראל עד שנת 2020 יהיו בתי ספר מקדמי בריאות.

היום אנחנו עומדים על כ-900 מתוך ה-5,000, עם מחויבות מלאה של המשרד נביא את כל בתי הספר להיות מקדמי בריאות. לא יימכר שם אוכל לא בריא. יהיה סטנדרטים לגבי מה מותר להביא במסיבות יום הולדת ובחגים. ההפסקות תהפוכנה להיות הפסקות פעילות שעושים בהן פעילות גופנית ויהיה הרבה שיעורים על תזונה בריאה. אנחנו עובדים גם עם השלטון המקומי על ערים מקדמות בריאות בכל המגזרים. אנחנו עובדים עם מקומות עבודה להפוך אותם למקומות עבודה בריאים, זה אכן מאמץ כולל. בתוך המאמץ הזה, הרכיב הזה של סימון המזון, הוא רכיב קריטי, הוא מה שמייצר את האוריינות, בריאות, את הדרך של כל הציבור לדעת בצורה קלה ופשוטה אם המזון מכיל ערכים בשיעורים לא רצויים ומזיקים - כן או לא, מבלי להתחיל לחפור במה שיש מאחורי המוצר בגב האריזה, אלא בצורה פשוטה שמאפשרת השוואה פשוטה בין המוצרים.

אני מסתובב בכל הפורמים הבינלאומיים, כל העולם מדבר על סימון בחזית האריזה – קנדה כבר אמרנו בדרך לשם. יש דיונים בצרפת ובאיחוד האירופאי. יש דיונים ב-OECD, ויש דיונים ב-WHO בריג'יין של מערב אירופה. אני מאמין שתוך איזשהו פרק זמן, אנחנו נראה גם אותם הולכים לשם. אבל אנחנו מדינה ריבונית שצריכה להתמודד עם הבעיות שלה באמצעים הנכונים עבורה. אכן, פה פיתחנו את המודל שלנו עם ההתאמות שלנו. אני כן מאמין שאנחנו נראה בטווח של השנים הקרובות כל מיני אמצעים של כל מיני מדינות להתמודד עם דבר כזה. אנחנו רואים שבריטניה נקטה בגישה אחרת שאנחנו חשבנו שהיא לא הגישה המומלצת וזה למסות את המוצרים המזיקים, אבל כל מדינה בסוף עושה את הדברים שלה.

תזונה ים תיכונית – ביסוד שלה לא מכילה רכיבים מזיקים – לא נתרן, לא שומן רווי ובטח לא סוכר. לגבי מוצרים קטנים, אנחנו אכן מסכימים שצריך לעודד צריכה של מוצרים קטנים, ולכן, בתקנות פה אנחנו נגיע לזה. יש פטור למוצרים ששטח הפנים שלהם הוא 20 סנטימטרים רבועים או פחות יהיו פטורים מהסימון, ובאמת, אולי זה קצת יעודד צריכה בכמויות יותר קטנות. לגבי לוח הזמנים - אנחנו נדבר על זה, אני מניח, תוך כדי הדיון בוועדה.

ברשותכם, נקרא את התקנות.

בוקר טוב לכולם, קודם כל, אני מודה גם ליושב-ראש, וגם למנכ"ל משרד הבריאות שעושה עבודה נהדרת, וגם היושב-ראש שלנו עושה עבודה נהדרת. ישבתי עם השגריר האיטלקי, ושמעתי את מה שיש להם לומר.

אני מבינה את החששות שלהם, ואני מבינה את הכול. באמת, גם עם היצרנים בארץ אותה בעיה, אותה דילמה. אנחנו באמת צריכים לאזן בין צורכי המגזר העסקי לבין המגזר הציבורי והבריאות של הציבור. אפילו שטענו כאן שעוד אף מדינה לא הלכה קדימה ורק ישראל, אבל אנחנו מובילים בהרבה דברים.

לגבי השמנת ילדים - הבהרתי, שזה הדבר החשוב. באמת, מה שצריך להדאיג אותנו זה בריאות הציבור, השבץ המוחי שעכשיו המון אנשים אצלנו לוקים בו וצריך לדאוג וזה קורה מהנתרן.

ישנן כמה בעיות שאנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מגדירים אותן – למשל: גבינה צהובה, מצד אחד היא רוויה והיא כאילו תסומן באדום. מצד שני, יש את הקטע של צריכה, שבכל זאת צריך - - -

הכול סביב הגבינה הצהובה – פשטידות, שבועות, ומה עושים עם הבולגרית? השוקולד למשל, וגם כל חטיפי האנרגיה למיניהם. מאוד חשוב לי עם אבקת מרק, שזה גם עוד סיפור, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה של הדברים האלה.

עוד דבר שעלה - הנושא של שדה התעופה - כל המוצרים בשדה התעופה, איך מדברים על זה. תודה רבה.

האמת היא שהדיון שהתפתח פה עכשיו על גבינה צהובה, גבינה צפתית – מה כן, מה לא, אני חושבת שזה מבהיר את הסיפור בסוף אנחנו לא יודעים.

עברתי על הלו"ז אתמול בערב, הכנתי את הסנדוויצ'ים לילדים, בעודי מורחת, אמרתי לעצמי, זה בסדר, לא בסדר, וזה בסוף האירוע. אנחנו קוראים מה כתוב על האריזה, אנחנו לא יודעים להבין בדיוק מה זה אומר, ואנחנו בטח לא יודעים לשכלל, גם את הכלים לדעת. בסדר, אז היה מלח בגבינה הצפתית, אבל בסדר, אין לנו את היכולת לעשות את זה, ולכן הקיצור דרך הזה מאוד חשוב, וזה בסופו של דבר מה שאנחנו עושים עכשיו.

אני פונה לעמיתנו האירופאים. אם לא הייתה לנו בעיה עם השמנת ילדים, ועם מצב ילדים באוכלוסייה, אז היינו שמחים – זאת אומרת, אתם שותפים שלנו בכל כך הרבה דברים, אבל פה זה באמת, זה רגע האמת מבחינתנו. המחיר שאנחנו משלמים הוא גבוה מדיי - התמותה באוכלוסייה. הפגיעה בעתיד של הבריאות של הילדים שאנחנו מדינה עם שיעור ילודה מאוד גבוה, עם פערים כלכליים מאוד גדולים, ואנחנו לפחות צריכים לדאוג לבריאות של האזרחים.

אנחנו נשמח לשתף פעולה בהמון נושאים, אבל בנושא הזה צריך להקל עלינו ההורים – אני אמא לארבעה ילדים. צריך להקל עלינו ההורים, כדי שאנחנו נדע איך אנחנו יכולים להאכיל את הילדים שלנו במזון הבריא ביותר, מה שהיום לצערנו, עם כל הפרסומות, אנחנו לא באמת יודעים בסוף אם אנחנו עושים את מה שצריך או לא - בשביל זה הסימון הזה הוא כל כך חשוב.

תודה רבה.

מר גולדשמיד, המועצה לצרכנות. בבקשה.

תודה על החזר החוב מהדיון הקודם. אנחנו כמובן מברכים את משרד הבריאות ואת הוועדה לקידום הנושא החשוב הזה. למעשה, כמו שאמרה חברת הכנסת עזריה ונורית קורן, לא תמיד צריך להיות העתק הדבק לעומת מדינות אחרות. מותר למדינת ישראל ולעם ישראל להיות פעם גם אור לגויים, מותר לנו. במיוחד לאור נתוני משרד הבריאות ששוב ושוב אנחנו רואים אותם, כבר 30% במגמת עלייה של ילדי כיתה ז' שסובלים מהשמנה.

למה אתה מחכה לכיתה ז'? כיתה א', ב', כבר ביסודי, לצערי הרב.

אני אומר, זה כבר מגיע ל-30% בכיתות ז', 20% בכיתות א'. עוד נתונים שמראה משרד הבריאות, אלה נתונים פחות מחמיאים על מקום ראשון בעולם של קטיעות איברים, שאנחנו קוטעים פה ל-1,300 אזרחים איברים כל שנה בגלל הדברים האלה, בעיקר בגלל הסוכרת, והמגמה היא ברורה.

כן, אנחנו צריכים להיות אור לגויים. בסופו של דבר, אם נאמר לנו שוב ושוב, כמו בהרבה תחומים אחרים, שהעלויות יגולגלו על הצרכנים, וזה לא יפחית את יוקר המחיה, אלא רק יעלה אותו, דבר שגם אנחנו רואים שכבר הממדים פחות ופחות גדולים מה שהוצג לא פעם. גם אומרים לנו שהדברים האלה מאוד קשים לביצוע, ולוקחים הרבה זמן. אז אנחנו חושבים שאולי צריכה הוועדה ומשרד הבריאות לחשוב מחדש למה צריך שתי תקופות של שנה וחצי כל אחת – החל ממרץ 2018, בהנחה וזה מרץ 2018. אם זה כל כך קשה, וזה גם קשה ליצרנים וליבואנים, וזה גם קשה לצרכנים, דרך אגב, גם בהסתגלות החייך לטעם, וגם בכלל להבין מה זה אדום, ומה זה בריא, אנחנו חוקרים שאדום זה לא בהכרח לא בריא.

אני מאמינה שירוק ואדום אנשים הסתגלו מהר.

נכון. רק שאנחנו זוכרים שירוק זה לא בהכרח בריא, ואדום זה לא בהכרח לא בריא, זה גם דבר אינדיבידואלי, וזה גם דבר מדורג ובהוראות שעה. אז אולי צריך לקבוע באמת הוראת שעה אחת של שנה וחצי, או אפילו להאריך אותה לשנתיים, וככה בעצם המודעות גם של הצרכנים וגם של היצרנים שקשה להם יוכלו לעשות את זה בצורה יותר נכונה, ולא נגיע ל-2020, 2021, רק כשהתקנות הסופיות נכנסות לתוקף. בנוסף, אם כל כך קשה הדבר הזה של הסימון, יכול להיות, וכבר ראינו מדינות שהתחילו בכך, זה צריך להיות במקביל או במקום, לאסור פשוט על מרכיבים של נתרן, שומן וסוכר מעל ערכים כפי שייקבעו, פשוט לאסור את זה.

אבקש להתייחס. אני מבקש משרות המזון להתייחס לנושא של לוח זמנים.

לסיום, אנחנו כן ממליצים לקצר את לוחות הזמנים, גם לאסור, פשוט לאסור ערכים מסוימים. בסופו של דבר, צרכן שמגיע לסופר, גם מבולבל מהמחירים ומהמבצעים, גם לא מבין את כל הנושא. אנחנו כמובן מברכים על קידום הנושא בעניין.

תודה. נתחיל בקריאת התקנות. מי שהתייחס, יכול גם להרחיב, אם הוא רוצה לא רק לקטע שנקרא, אלא גם לדברים הנוספים.

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 32(א), 116(4), 138(1) ו-(2) ו-312 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015

(להלן – החוק), לעניין תקנה 12 – לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ולעניין תקנה 18 – לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014

, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הייתי רוצה לדעת אם הוועדה המייעצת הוקמה?

הוועדה המייעצת הוקמה. עוד לא התחילה לשבת.

מי אחראי להפעיל אותה?

משרד הכלכלה או משרד רוה"מ? היושב-ראש הוא מרדכי פישר ממשרד רוה"מ. אני לא רואה אותו.

נטיל על משרד הכלכלה לעדכן אותו, שייקח את התפקיד שלו מספיק רציני כדי לבוא לדיונים של הוועדה.

ביום ראשון הם כן יושבים בוועדה. לנו, משרד הכלכלה יש נציגים בוועדה, והם מתחילים את העבודה, כבר התחילו לפרסם קול קורא, שמפורסם דרך אתר משרד הכלכלה, והעבודה כבר התחילה. אנחנו נמסור להם שישלחו נציג של הוועדה.

רק אזכיר. הנושא של ההתייעצות לוועדה מייעצת מתחייב רק לעניין תאריך התחילה.

הנושא של התייעצות עם שר הכלכלה, זה רק לעניין ההוראה הנוגעת ליבואנים ותקנה 12 שנוגעת לשמירת המסמכים.

אם ההסבר הוא מספיק כדי שיובן בוועדה המייעצת, זה טוב. אם לא, אני מציע שתזמינו את היועצת המשפטית שלנו.

אנשי המקצוע יגיעו לשם.

שיתחילו בצעד הראשון בכיוון הנכון, שלא התפזרו.

מבקשים שפעילות הוועדה תהיה שקופה לציבור. הוועדה של משרד הכלכלה, לאור חשיבותה הרבה שנדע מי הם חברי הוועדה, מתי מתקיימים הדיונים. מהם סיכומי הדיונים. מי הציג בפניהם. שנדע על סמך איזה חומרים הם מחליטים את החלטתם.

יש לי הצעה בשבילך כדי שיהיה אפקטיבי. תצא מפה, ותכתוב מכתב ליושב-ראש הוועדה, שמעת את השם, ותגיד לו מה שאמרת, כי אני מסכים אתך. עדיף שיהיה מסודר.

מטרה



מטרתן של תקנות אלה הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מ
זון ארוז מראש, באופן ברור ולרבות באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות, כדי לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת של מזונותיהם, לקידום בריאותם.
זאת הגדרה המטרה, המטרה לא לאסור, אלא רק לאפשר בחירה מושכלת.

הגדרה מאוד חשובה. אני שמעתי כל כך הרבה פרשנויות. מאוד חשוב שתבינו.

אני רוצה לציין שחלק מההגדרות לקוחות כבר מתקנות קיימות.

הגדרות

בתקנות אלה –
חומצות "שומן טראנס" – חומצות שומן בלתי רוויות המכילות פחמן הנמצא בקשר כפול אחד או יותר; הקשרים הכפולים אינם מצומדים (Non-Conjugated) זה לזה, מופרדים על ידי קבוצה מתילנית אחת לפחות; חומצות השומן הן בעלות מבנה המכונה טראנס שבו כל מימן נמצא בצד מנוגד במרחב;

אנחנו מדברים כאן על שומן טראנס. יש לנו כאן בעיה מאוד קשה בנושא של שומן טרנס, ואני חוזרת שוב לכל הנושא של גבינות צהובות מה שמוגדר. גבינות צהובות - מוצר שטוענים שהוא מוצר בריא. מדינת ישראל מפתחת ומאפשרת להכניס למדינה מוצרים שהם בעצם רכיבי חלב ושומן צמחי, מה שמוגדר שומן צמחי מוקשה, וזה כל האנשים פה במדינת ישראל חושבים שזה גבינה. כל תחליפי הגבינה, זה מה שקיים פה במדינת ישראל. ואם רוצים לייבא גבינה אמתית, שהיא גבינה איכותית, אז בעצם יש לנו 8.5 שקל לקילו מכס. זאת אומרת, שיש כאן בעיה עקרונית שמדינת ישראל בעצם נותנת פריבילגיה למוצרים הלא בריאים, וגורמת למכסים למוצרים שהם יותר בריאים. אני חושבת שצריך לעשות קודם כל רביזיה רצינית. אני לא המומחית פה הגדולה שתבוא ותאמר לכם ששומן צמחי מוקשה הוא לא בריא לילדים.

בשנים האחרונות – 80%, יש אלפי טונות של סחורה. כל מה שאתם רואים בשוק, זה בעצם פטה, שזה תחליף גבינה שהוא בעצם שומן צמחי מוקשה, שהוא לא בריא לילדים, ומדינת ישראל דוחפת את זה לייבא את זה – למה? כי זה אפס מכס, זה ללא מכסות, זה שוק פתוח לגמרי. ומה גברת כהן באזור קריית שמונה ובירוחם? היא מחפשת מחיר לילדים שלה. היא לא יכולה לשלם את המחירים עם כל המכסים הגבוהים האלה, אז היא קונה את התחליפים, והיא חושבת שזה בעצם גבינה.

יש יותר עוני בתל אביב ובירושלים מאשר בקריית שמונה.

יכול מאוד להיות. אבל אני אומרת שהבעיה היא, שבעצם מדינת ישראל דוחפת לייבא מוצרים לא בריאים, וכשרוצים לייבא מוצרים בריאים יש כאן בעיה.

הבעיה היא במכס, במיסוי?

בוודאי. על כל קילו גבינה בין 8.5 שקל לקילו עד 13 שקל לקילו. על כל תחליפי גבינה, מחיר לקילו זה 8 שקל לקילו. זה גם לא יהיה מסומן, כי זה יהיה בתפזורת. כל הגבינות הלבנות שנמצאות במעדנייה, זה שומן צמחי מוקשה. אני יודעת שיש כאן טכנולוגית מאוד טובה שיכולה להגיד לנו מה זה גורם לילדים שומן צמחי מוקשה.

שמשרד הכלכלה ידאג, זו הערה כל כך נכונה. כדאי שייבדק על ידכם.

הבעיה הכי קשה שזה לא מסומן, זה לא יהיה מסומן.

אני לא רואה שום סיבה להיכנס לדיון פה בפורום הזה, בוועדה הזאת בנושא מכסים.

"מזון ארוז מראש" – מזון שנארז בידי יצרן בטרם שיווקו, בין אם הוא מיועד לשיווק קמעונאי ובין אם לאו, למעט אלה:

פירות, ירקות, פטריות ואצות טריים שנעשתה בהם אך ורק פעילות כאמור בפסקה (3) בהגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" שבסעיף 2 לחוק, ושלפי הוראות פרק ג' לחוק לא נדרש לה רישיון ייצור;

בשר שלא עבר עיבוד; לעניין זה, "בשר" ו-"עיבוד" – כהגדרתם בסעיף 9 לחוק;

ביצים טריות בקליפתן;

מזון שהוכן בבית אוכל כהגדרתו בסעיף 25(ב) לחוק, ומזון שהוכן לבקשת הצרכן בעת מכירתו;

מזון שהוכן בעסק הסעדה (קייטרינג) כמשמעותו בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב–1972

;

אנחנו רואים את כל חובת הסימן על מי הם לא חלות, כמובן שמדובר בתוצרת חקלאית טרייה, ויש פה החרגה למזון בבית אוכל, או מזון שהוכן לבקשת הצרכן בעת מכירתו, שזה כן יכול להיות. אני רוצה לשאול את משרד הבריאות, האם מדובר פה באותן מעדניות, למשל, בסופר?

הכלל הוא שכל מה שהיום חייב בסימון מזון, יהיה חייב בסימון הזה. זה הכלל שמנחה אותנו, ולפי זה הלכנו.

אני יושב-ראש ועדת היגוי, הפורום הישראלי לתזונה בר-קיימא, ותזונאית ראשית, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. שאלה למה להחריג את סעיף 5 – מזון שהוכן במפעל בעסק הסעדה?

סליחה, זה הופיע משובש. אני מתנצלת שוב, בגלל בעיית הדפסה, אני מקווה שמהר מאוד יגיע נוסח מתוקן.

התשובה ברורה. אני חושבת שצריך להחליף את הסימון על הנושא הזה של מזון שנעשה בחברות קייטרינג, אבל אם זה לא המקום, אז נצטרך להפעיל תקנות נוספות לטובת העניין הזה. חלק גדול מהמזון שמחולק היום במקומות ציבוריים, כולל בצבא, כולל גני ילדים ומקומות כאלה, הם מזון שבא - - -

בזה אנחנו מטפלים באפיקים אחרים.

כן, אבל למה לא נטפל בצורה כוללנית גם במקומות עבודה?

פה אנחנו מטפלים במה שהיום חייב בסימון, זה הכלל.

אתם אנשי מקצוע מדהימים. כל מי שאני פגשתי, אני רק הרמתי ידיים, כי לא הצלחתי להבין כלום. אתם יודעים הכול, אז תתייחסו רק בבקשה לטקסט שבפניכם, לא לכל דבר.

עו"ד, איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים.

לגבי סעיף קטן (1) פרות וירקות – יש בעיה טכנית, נעה, בניסוח המשפטי לאור נוסח החוק, אבל זה אפשר אחר כך לדבר. פשוט צריך להיות פרות וירקות, פטריות ואצות שלא נעשה בהם פעילות, למעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית, הסייפא מיותרת, כי ממילא לא צריך רישיון ייצור במשהו שהוא טיפול בתוצרת חקלאית.

אני יועצת משפטית, שרות המזון, משרד הבריאות.

זה לא מדויק, משום שיש מוצרים כמו גזרים חתוכים ושטופים שכן נידרש להם רישיון ייצור, ולכן אנחנו הוספנו את התוספת.

אם כך, זה לא מפריע לנו.

לעניין הנוסף, סעיף קטן 5, לעניין הקייטרינג. יש אי בהירות בנוסח שמפנה לתקנות רישוי עסקים להגדרה שם. ההגדרה שם כוללת גם צריכה מוסדית. לצורך העניין גם מנות מזון שמחולקות במטוסים. אנחנו מבינים, וגם יש הגדרה של צרכן בתקן 1145, היא מאוד רחבה, וכוללת גם צריכה מוסדית. אני מניחה שלא לזאת הייתה הכוונה, ולכן אני מציעה – במקום להפנות להגדרה בתקנות רישוי עסקים, פשוט לייבא את ההגדרה של קייטרינג, גם כדי לתרום לבהירות פה, ולצרף הגדרה לתקנות האלה שאומרת: "מקום להכנת מזון לצורך אספקתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, ולמעט שיווק קמעונאי של מנות ארוזות מראש. שיווק קמעונאי, זה מונח שכבר מוגדר בחוק, ולכן זה ברור הרבה יותר. זאת אומרת, ככה יהיה ברור שכל המנות קייטרינג שנמסרות לצרכן יהיו מסומנות, אבל לא מנות קייטרינג שמובאות בחמגשיות לצורך העניין, בדרך של צריכה מוסדית.

אני רוצה להבין, אבל אם זה קייטרינג שבאמת צריכה מוסדית - דיברו פה על מטבחים של צה"ל, או מקומות כאלה, זה גם נחשב צריכה מוסדית או שלא - אני לא מבינה בדיוק את ההבחנה שאת עושה פה.

לצורך העניין, לפי הנוסח הקיים, היום קייטרינג כמעט ולא מגיעים ומגישים בצלחות במקום עם כלים גדולים. לצורך העניין, זה מחריג רק את הקייטרינג הזה. בכל פעם שמגיעות המנות מוכנות כבר בתוך חמגשית למשתמש הסופי, ולא הצרכן – הצרכן לצורך העניין זה המוסד, אז זה יחויב בסימון לפי הנוסח הזה.

לא מגיע בחמגשיות, אלא מגיע בקונטיינרים גדולים.

זה מחריג רק את הקונטיינרים הגדולים.

לא רוצים מצד שני שהיצרן שנותן ארוחה קפואה בתוך חמגשית במקרר בסופרמרקט, שזה יהיה מוחרג.

זה מקובל, ולכן, למעט שווק קמעונאי של מנות ארוזות מראש. אני מציעה להשתמש במונח שמותר בחוק.

חבר הכנסת מאיר כהן, הצטרף אלינו.

בהגדרה בתקנות רישוי עסקים, תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון, ההגדרה שאליה מפנים ממעטת מפעל לייצור מזון ארוז מראש לשיווק לצרכן.

אז יש אי בהירות מה זה צרכן, או שנוסיף הגדרה.

אני זוכר את היכולות שלך גם מהדיונים הקודמים. הנקודות הספציפיות האלה שהן לא מהותיות -

הן מהותיות.

אני מציע שתשבי עם היועצת המשפטית גם של המשרד וגם שלנו - - -

יש לי הרגשה שזה לא עד כדי כך מהותי.

הערה קטנה בהמשך לנושא של הפרות והירקות. לשרות המזון יש רשימות של צמחים, אצות ופטריות שבהם מוגדר איזה צמח אצה או פטריה מותר למאכל בישראל. פרות וירקות, זה לא משהו שמוגדר ברשימה מוגדרת, אלא בצמחים. לכן הייתי מציע לשנות פרות וירקות לצמחי מאכל. צמחי מאכל יש בשרות המזון רשימה מוסדרת בדיוק מה זה צמח מאכל, הוא כולל פרות וירקות, אבל כולל גם דברים אחרים.

גם בחוק עשינו שימוש, לא אמרנו צמחים.

אבל זה פחות נוח, משום שאין רשימה חוקית של מה זה פרי וירק.

אבל כרגע אנחנו לא שואלים את עצמנו מה מותר ליבוא ומה לא מותר. כרגע אנחנו שואלים מה שאתה מייבא כבר, מה שנמצא פה בשוק, או מייצר, האם אתה חייב בסימון או לא חייב בסימון.

אני מהנדסת מזון, שרות מזון ארצי. אם אנחנו נפנה לרשימת צמחי המאכל וכו', בעצם לכל הצמחים, אנחנו נפסיד את אותם דגנים וקטניות שאנחנו כן רוצים סימון תזונתי עליהם, ולכן עשינו את ההבחנה המדוקדקת.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. ברוך הבא.

לגבי סעיף 5, לגבי תאימות להגדרות של צרכן, צרכן מוסדי, צרכן סיטונאי מול 1145, זהו סימון שדורש דרישות ייחודיות לכל סוג צרכן. בעוד שפה, למשל, הסחורה המסופקת לקייטרינג, לא הסחורה שנמכרת על-ידי הקייטרינג, למעשה, אם היא תהיה מסומנת בסימון תזונתי כשלעצמה, לא עונה על העניין של הנגשת הסימון לצרכן, אלא אם זה יבוא במסמך נלווה, שאז הקייטרינג יכול - - -

אני רק רוצה להבהיר, יש פה הוראה שקובעת שהוראות סימון האחרות הן קיימות.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יעל כהן-פארן. ברוכה הבאה.

יוסף פה תקנה 16, שאומרת שהוראות תקנות האלה באות להוסיף על הוראות אחרות בדבר חובות סימון בחקיקת המזון, בין אם זה התקן, בין אם זה כל הוראה אחרת.

אלא אם כן יש סתירה.

אין סתירה. יש פה סימונים מסוימים שמהם יש מזונות שהם פטורים מהם. יש פה הבחנה בין השיווק הקמעונאי לסיטונאי.

אני מסופר-סל.

אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לסעיף 4, ועל הקושי שיוצר לרשתות השיווק בכלל, באופן כללי. המשמעות היא שאם אורזים מזון מראש, אפילו מהבוקר, במהלך היום כדי להקל על הלקוחות, כדי למנוע מגע של לקוחות בידיים במזון חשוף, צריך לעבור סימון כהגדרת החוק, דבר שמאוד יקשה על כל רשתות השיווק. נכון להיום, אם אנחנו אורזים מראש גבינה צהובה, בגלל חוקים קודמים אנחנו מנפיקים מדבקות שיש בהן תאריכים מומלצים, מדבקות שיוצאות מהמחשב, וזה דבר שאין לאף רשת שיווק אחרת. כרגע נוסף לנו עוד מגבלה של מדבקות כאלה, מה שזה אומר, שזה יצמצם מאוד את האריזה מראש בגלל הקושי ליישם, מה שזה אומר, שזה יעלה יותר את הסיכון לזיהום של לקוחות שנוגעים במוצרים חשופים, ובעצם אנחנו יוצאים שכרנו בהפסדנו.

לאו דווקא גבינה צהובה.

חברת הכנסת מירב בן ארי, ברוכה הבאה.

פיתה לא עומדת בקריטריונים. תני דוגמה למשהו שכן.

את דיברת על גבינה צהובה וזה פשוט לא רלבנטי.

חובת הסימון, היא חובת סימון של ערכים תזונתיים.

הוא אמר שפיתה לא - פיתה כן.

גם גבינה צהובה, כשאנחנו אורזים אותה מראש, זה הרבה יותר הגייני שאורזים מראש, ולא מול כל לקוח, ואנחנו עושים את זה בכדי לשפר את ההיגיינה. בעצם זה יגרום לנו כרגע עיכובים - - -

עיכובים זה לא הבעיה שלנו כרגע.

ההערה מתייחסת לפעילויות יצור שמבצע המרכול ברישיון. צריך להיות תחת רישיון. גם היום באותם תנאים הוא מחויב בסימון תזונתי, זאת אומרת, אין פה איזשהו שינוי מהמצב הנוהג היום.

רק רציתי להסב את תשומת הלב, שאנחנו מדברים בתקנות סימון תזונתי, היינו, סימון בגב האריזה, סימון בחזית האריזה, אז אין הפרדה - - -

הרפורמה מדברת על שינוי סימון התזונתי בכלל. זו הערה בהמשך לאמירה שזה לא יהיה מסומן קדימה. אני מסבה את תשומת ליבנו שאנחנו מדברים על משהו רחב, על רפורמה שמדברת על שינוי הסימון התזונתי בכלל.

היות ויש פניות, חלקן נשמעות משכנעות. אני רוצה שנתמקד כמה דקות בשאלת גבינה צהובה.

עוד לא הגענו.

זה נפיץ. אני גם אחכה לגבינה הצהובה. האמת באתי גם בשביל התמ"לים, שני דברים שצריך להחריג אותם.

"מזון מוצק" – לרבות מזון מוצק למחצה ומזון צמיג;

"מעבדה בישראל" – לרבות מעבדה כאמור בסעיף 321(יא) לחוק;

"סוכרים" – סך כל החד-סכרידים והדו-סכרידים הנמצאים במזון, למעט רב-כוהליים;

"סיבים תזונתיים" – פולימרים פחמימתיים עם שלוש יחידות מונומריות לפחות, אשר לא נעכלים או נספגים במעי הדק בגוף האדם והם נמנים על אחת מן הקטגוריות האלה:

פולימרים פחמימתיים הניתנים למאכל, וכן מיקטעים של ליגנין ותרכובות נוספות השלובים בפולימרים פחמימתיים בדופן תא הצמח, אשר נמצאים באופן טבעי במזון כפי שנצרך;

פולימרים פחמימתיים הניתנים למאכל, אשר הופקו באמצעים פיזיקליים, אנזימטיים או כימיים מחומר גלם המשמש בייצור מזון;

פולימרים פחמימתיים הניתנים למאכל, אשר הופקו באופן סינתטי;

אני מדען ראשי תנובה. בנושא סוכרים - הנושא הזה הוא לא חדש. הייתי גם חבר בוועדה שעסקה בכל נושא של הגדרות סוכרים וסיבים תזונתיים לרבות סימונם, ובאותה עת, התלבטנו קשות בנושא של קביעת ערך הסוכרים במיוחד במזונות שערך הסוכרים נמוך, וישנו מגוון גדול של סוכרים. בשעתו אני פניתי למנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, והראיתי לו את הבעייתיות שישנה בקביעת הסוכרים. זה היה אמור כבר לעלות לפני מספר שנים מהתיקון הקודם של סימון סוכרים. סוכם באיזושהי דרך, לא בכתב אלא בעל פה, שמשרד הבריאות יקבע שיטות בדיקה לסוכרים, כדי שלא תהיינה שיטות שונות ותוצאות שונות בערכים שונים וכו', ואני מבקש ממשרד הבריאות שלכל הפחות יקבע שיטות בדיקה לסוכרים שתהיינה מאושרות.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן. ברוכה הבאה.

במידת הצורך נגדיר את השיטות הנדרשות, כבר היום הדברים עובדים בסדר.

נשאלתי שאלה, והיות וזה רק הבוקר מוקדם, אז אני עוד זוכר אותה...

אומרים לי, למשל, במיצים, אם רוצים להוריד את כמות הסוכר במיצים, זה לא מקובל עליכם, זה נכון דבר כזה?

להיפך, יש הגדרות שהן לא אצלנו, הן הגדרות במשרד הכלכלה, למה מוגדר נקטר, מה מוגדר מיץ, מה מוגדר תקן - הגדרות תקינה של מה מוגדרים דברים מסוימים, אנחנו מוכנים בהחלט. אמרנו את זה גם בהמלצות הוועדה, אנחנו מוכנים בהחלט לעשות את השינוי. אם היום לדוגמה מוגדר נקטר שצריך להיות בו איקס מסוים, או אחוז מסוים של סוכר, אחוז מסוים של פרי, אנחנו מוכנים לעשות התאמות בהגדרות, כדי להוריד את הרכיבים המזיקים ולשמור על השם, אז אנחנו בהחלט מוכנים.

הבנתי שסוכר זה מזיק. כדאי להוריד. גם לדעתי צריכה להיות הכרזה פשוטה – כמה שפחות סוכר יותר טוב.

אפשר להצביע על שורה של מוצרים, כמו שהוזכר כאן, תקן, או בעיקר תקנים מחייבים כמות מינימלית של סוכר. למשל, בתחום הריבות, מוצר הדגל הוא מעדן פרי, כלומר, מוצר שמכיל 100% פרי. יכול להיות מורכב מפרי אחד, יכול להיות מורכב ממספר פירות, או ממספר רכיבים של אותו פרי. התקן מחייב מינימום סוכר. כלומר, דווקא למוצר לכאורה היותר טבעי, מוצר שבנוי מפרי בלבד, יש הגדרה של מינימום סוכר, ואין אפשרות להשתמש בממתיקים. בארצות הברית, לדוגמה, יש מיץ, יש לו הגדרה כמה סוכר יש בו באופן טבעי מתוך הפרי, אבל יש מוצר שמותר לקרוא לו מיץ, קיים בארצות-הברית, מתוך ההגדרה שאפשר לקחת מיץ ולדלל אותו, זה דבר נכון למעדן פרי שמורכב משתי פרות או מספר רכיבים של אותו פרי שהתקן מחייב מינימום כמות סוכר, נקטר הוזכר פה, ויש עוד כמה מוצרים.

זה לא לדיון של עכשיו.

אני רוצה לציין את כניסתו של חבר הכנסת דב חנין - ברוך הבא דב.

אני העליתי את הנושא של בדיקת הסוכרים, לא כרגע את הרכבם ותכונות מינימליות. אבל גם כדי לקבוע תכונה מינימלית לא שמענו שום התייחסות - איך יבוא פתרון לקביעת הסוכרים?

אנחנו נקבע ונשב אתכם.

בכל העולם כבר יש סימון של סוכרים.

נמצא לזה מענה.

אין שום בעיה לסמן סוכר מוסף, כי אנחנו יודעים כמה מוסיפים.

בוא לא נגיע לטכניקה.

אני מ"ניצת הדובדבן". אתם מציינים וגם פה בהמשך את כל הנושא של כמה הסוכר הוא רע, ואין ספק שזה נכון. השאלה מה התחליפים של הסוכר. אנחנו פה רוצים להילחם בסוכר, וגוררים את כולם לכל תחליפי הסוכר למיניהם. בסעיף פחות מחצי גרם למאה גרם לא צריך לסמן בכלל את הרב כוהליים. צריך להבין חצי גרם של רב כוהליים כתחליף סוכר אנחנו מדברים על 500 מיליגרם. בשתי פחיות אתה יכול להגיע לזה. אסור לצרוך את הכמות הזאת, אתם פותרים בכלל מלסמן אותה. אתם פתרתם פחות מחצי גרם למאה גרם לסמן רב כוהליים בכלל. האי כיוון הזה דורש מצב שיכול לשים חומרים שעל פי מחקרים שלכם הם מסרטנים, או כל מיני אבקות כאלה ואחרות, ואתם - - - מהסימון שלהם לגמרי.

אנחנו לוקחים את כל התקנות של המלחמה לסוכר, זה מופיע - - -

עוד לא הגענו לתקנה הזאת. אבל הכלל בעמוד 5, שחובה לסמן את זה, אלא אם כן זה פחות מחצי גרם ו-100 גרם, אני מניח שזה בגלל גבול הזיהוי היכולת לזהות במעבדה באופן מובהק.

זה המון.

(מתורגמנית)

אני מהתאחדות יצרני המזון האיטלקיים.

רציתי להעיר הערה קטנה על התחליפים המלאכותיים למוצרים הטבעיים. התעשייה האיטלקית לא יכולה ולא מתכוונת להחליף רכיבים טבעיים איכותיים ביותר ברכיבים מלאכותיים שמזיקים לבריאות. ממש היום באיטליה נסגרת תעשיית קונדיטוריה מפוארת שפועלת 150 שנה, בגלל שהיא לא יכולה לעמוד בתחרות עם התעשיות הזולות שמשתמשות במרגרינה במקום חמאה, וחומרי טעם מלאכותיים במקום פרות יבשים טבעיים, כל המוצרים האלה עולים בין 20% ל-30% פחות ממה שעולים המוצרים הטבעיים והתעשייה הזאת נסגרת, המפעל הזה נסגר.

אותו דבר נכון גם לגבי תעשיית השוקולד באיטליה. אנחנו לעולם לא נשתמש במוצרי טעם וארומה של שוקולד במקום פולי קקאו טבעיים איכותיים שמכילים מטבעם אחוזי שומן גבוהים וסוכרים טבעיים.

אנחנו אוהבים את המטבח האיטלקי.

מה הם אומרים, שאנחנו בתקנות האלה מעודדים תחליפים לא בריאים?

זה לא דיון על המטבח.

חברים, אנחנו נענה. היה לנו בוועדה את כל המומחים הכי גדולים לתזונה לא בארץ - בעולם. הגיעו כולם לוועדה, הוועדה הייתה פתוחה לציבור. כל הדיונים היו מוקלטים, וכולם מופיעים באתר שלנו. אנחנו אומרים את זה בצורה חד-משמעית. יש הבדל בין סוכר, בין הנזק שגורם סוכר לבין תחליפים. אנחנו לא ממליצים על תחליפים, ואנחנו לא נגיד לציבור לצרוך תחליפים, והם לא יקבלו סימון ירוק, זה לא יקרה, אבל זה לא מזיק כמו סוכר. צריך לשתות מים, אבל בין משקה ממותק למשקה ממותק בסוכר לבין משקה ממותק בתחליף, עדיף את התחליף כי הוא לא גורם את הנזקים שגורם הסוכר. הסוכר גורם לנזקים קשים מאוד.

אני פה כמנכ"ל משרד הבריאות, ואני אומר את זה כמנכ"ל משרד הבריאות, אבל באמת, מאחורי ולצדי יש את כל המומחים הכי גדולים בעולם, ובאו ונתנו את דעתם על הדבר הזה. אם יהיה - - - מחר או בעוד שבוע או בעד שנה, שנגיד להם שהדבר הזה מזיק, נחזור לפה ונתקן. אנחנו כרגע מיושרים עם כל ההמלצות של כל ארגוני הבריאות ושל כל המומחים הבינלאומיים. אנחנו לא ממליצים לצרוך תחליפי סוכר, שוב, רק דברים כמה שפחות מעובדים, כמה שיותר טבעיים ולשתות רק מים, אבל זה לא באותה רמת מתיקות.

בבקשה, האורח מאיטליה.

תודה. אני רוצה לאפשר לחברת הכנסת הנכבדה שנזעקה קודם. אכן, התקנות האלה, התוצאות המעשיות שלהן בפועל, בשטח, יהיו בדיוק זה, שהרכיבים הטבעיים יוחלפו בתחליפים. זה קרה בבריטניה, שם התקנות היו וולונטריות, היה שם מצב אבסורדי שקולה זירו קיבלה תווית ירוקה וחלב טבעי קיבל תווית אדומה. נכון שזה לא יקרה כאן. אבל התוצאות המעשיות בפועל של זה לגבי היצרנים יהיו אלה.

מה שאנחנו טוענים הוא לא שרכיב בודד זה או אחר מזיק לבריאות. מה שמזיק זה עודף צריכה. לראייה, אנחנו יודעים שאם ילד יאכל רק גבינה, זה כמובן יזיק לבריאותו. אבל מנה סבירה של גבינה תהיה טובה לבריאותו, כי היא מכילה גם שומן וגם סידן, והגבינות לפי התקנים שלכאורה המוקלים האלה, יכילו הרבה פחות סידן, כך שהדבר יהפוך למזיק.

תודה.

אני רוצה להתייחס לנושא של התחליפים, ואני חושב שיש להם בעיה מאוד מהותית. אני הייתי מצפה שתקנות אחראיות או גישה אחראית תתבסס על זה של הפחתת הצורך במתיקות, בטעם, וירידה הדרגתית ברכיבים הטובים, ולא להשאיר את המתיקות באותה רמה. כי מה אנחנו עושים? זה דרך אגב, מה שקרה במדינה שאנחנו מאמצים את הכיוון שלה. במכה אחת מחליפים סוכר בתחליף, המתיקות נשארת באותה רמה, למעשה, נסגר הצורך, או נפגע ההכרח להוריד את הרצון למתוק. כלומר, אותם ילדים ימשיכו לצרוך את אותה רמת מתיקות לאורך זמן. במקום לתת לנושא הזה לעבוד לאורך זמן ולהוריד מתיקות כשאפשר, ולהוריד אותה באופן מתון, ותוך פרק זמן ארוך להגיע לאותה תוצאה אבל בלי אותם הממתיקים המלאכותיים שבקוויק קווינס קל מאוד לעשות אותם ולהעביר מוצר מסוכר לממתיק. העובדה היא שלאותם ממתיקים יש רמות מותרות מקסימליות, וזה לא בא סתם. לא אנחנו קבענו את זה. קבע את זה האיחוד האירופאי, קבע את זה הקורטקס, קבע את זה האקסטרא אירופאי.

אנחנו יודעים שהרמות הן מקסימליות ונמוכות. גם אותם רכיבים, ממתיקים שנקראים טבעיים, אם נסתכל במה מותר, נראה שהרמה המותרת היא הנמוכה ביותר שאותו רכיב טבעי מהממתיקים שנקראים מלאכותיים. אז אני חושב שיש כאן פספוס אחד גדול בראיית הבריאות של הדור הצעיר במיוחד, כאשר במקום ללכת ולהפחית את המתיקות באופן הדרגתי לאט, לאט, נותנים לו תחליף, והמתיקות נשארת זהה. אם זאת רפומולציה - אני חושב שאנחנו מפספסים.

אתה גם נגד הדו שלביות?

אני טוען שבכלל היה צריך ללכת למצב הדרגתי שאפילו לחייב – אני תעשיין, אפילו לחייב בצורה ברורה ומדווחת כמה סוכר הפחתת כל שנה בשני אחוז, בשלושה אחוז, כדי להרגיל את החייך לטעם פחות מתוק, ולא לאותו טעם עם תחליף. זאת לא נקראת רפומולציה, אני נורא מצטער, זאת מהפכה, אבל לא מהפכה נכונה.

הנושאים האלה בליבי בצורה מאוד רצינית.

אני חושבת שיש כאן הרבה הגיון במה שנאמר לגבי המזונות המסורתיים, מצד אחד, וגם לגבי מה שנאמר עכשיו לגבי הממתיקים המלאכותיים. הנושא של הממתיקים המלאכותיים, ראוי שהוא יחזור לוועדת ההסדרה לדיון נוסף. יש היום מספיק עדויות שמראות שהממתיקים המלאכותיים כרוכים בנזק, אולי אפילו בהגדרת ההשמנה, אנחנו יודעים את זה. יש היום כבר לא מעט עדויות שהאפקט הבריאותי שלהם נוטה לנזק, ולכן, אם אנחנו באמת נכשיר את הממתיקים המלאכותיים, אנחנו בעצם נמשיך לאפשר לאוכלוסייה לאכול את המזונות האולטרה מעובדים, לא נטפל במגפות שאנחנו רוצים לטפל בהם. אנחנו רוצים להעביר את האוכלוסייה לאכול תזונה ים-תיכונית, רובה צריך להיות מזון לא מעובד, והתעשייה צריכה להתיישר לעניין הזה. צריך להבין גם שהיצרנים המקוריים של המזון שלנו זה החקלאות.

לא ניתנה לכם הזדמנות להציג אתם המועצה?

הייתה לנו הזדמנות קצרה, אנחנו לא היינו חלק מוועדת ההסדרה, אבל אני חושבת שיש מספיק נתונים לחזור ולדון בדברים האלה. גם חלק מהמזונות האלה נושאים רכיבים מזיקים אחרים, ולכן, כדאי לדון בנושא הזה של ממתיקים לבחון מחדש איך אנחנו רוצים לעשות את המהלך. אבל אין לנו זמן להרגיל את החייך לירידה במתיקות כי שיעורי התחלואה עולים בצורה דרמטית. עכשיו התפרסם ששיעורי שבץ מוחי עלו ב-30% מעבר למה שחשבו – זה דיווח של איגוד הנוירולוגים מלפני שבועיים, שלושה. אז אנחנו מדברים פה בדיני נפשות.

לא הצלחתי להבין. מנכ"ל המשרד היה נחרץ – הקשבנו לו. מגיעה כאן דוברת, אומרת משהו אחר. האזנו כאן לכולם. לא הצלחתי להבין – הממתיק הטבעי אל מול הממתיק המלאכותי. בוא נגיד הסכמנו ששניהם לא בריאים, אבל בסוף צורכים אותם.

יש בסוף – תפסת מרובה לא תפסת. יש כאילו דברים שהם מוכחים מדעית ודברים שהם לא מוכחים מדעית. ברור שהיינו רוצים להרגיל לומר לכל הציבור – תשתו רק מים, תאכלו רק דברים לא מעובדים, זה לא רלבנטי בעולם שבו אנחנו חיים. ולכן, אנחנו זיהינו את שלושת הרכיבים המזיקים ביותר לתזונה בישראל – סוכר, שומן רווי ונתרן.

אתה אומר על קולה זירו שיש בו ממתיק, אתה לא תיתן, אבל משהו שיש בו סוכר טבעי, אתה כן תשים אדום. אז אתה גורם לציבור ללכת לממתיקים המלאכותיים.

אני אענה. אנחנו ממליצים לציבור לשתות מים.

נו באמת. אתה חושב שיש הורה שלא רוצה שהילדים שלו ישתו מים? אבל בוא נתראה עם החיים עצמם.

אל"ף, זה הזמן לחנך את בתך הטרייה.

אל תדאג, בתי תשתה מים, וגם בשבת, כמו שאנחנו גדלנו יתנו לה קולה, והיא בסדר גמור. כמו שאני גדלתי וצמחתי עם הקולה בשבת. אתה בטח מכיר את זה – כל השבוע שותים מים, בארוחת שישי מוציאים את הממתיק, בסדר.

יש הבדל מובהק בין סוכר לבין תחליפים. הנזק המוכח מדעית בעשרות מחקרים ומאות מחקרים והאנליזות שנעשו על מחקרים, סוכר מזיק ותחליפים לא מזיקים כמו סוכר. אני עושה הבחנה. להבדיל ממה שנאמר כאן, או לכאורה אולי השתמע, אנחנו לא נשים על זה סימון ירוק. מה שמכיל ממתיק מלאכותי, לא יקבל המלצה שלנו כמשהו שמומלץ לצרוך אותו – הוא לא יסומן כמזיק. הצרכן יבין שזה לא מזיק ולא מומלץ.

לא יסומן בכלל – לא אדום ולא ירוק.

אני לא מרגיש אנחנו מתקדמים אחרי התשובות. הייתי רוצה להמשיך ולהתקדם.

בדיוק לעניין הזה פה לנושא של כביכול איזשהו התייחסות להטעיה לגבי הממתיקים. אנחנו מבקשים בסוף התקנות להוסיף תקנה שאולי תסדר את העניין הזה לעניין מניעת הטעייה שהנוסח שלה יהיה – "העדר חובה לסימון מזון ארוז מראש לפי הוראות תקנות אלה לא יהווה כשלעצמו הצדקה להצגה של המזון כבריא. מומלץ מאושר בידי משרד הבריאות או עומד בדרישותיו. אנחנו סבורים שתקנה כזו בעצם תבהיר לכולם שלא מדובר פה בהמלצה, ולא בסימן ירוק.

מה שלא מקבל סימון אדום, לא אומר שהוא מומלץ לצריכה.

תודה, אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו נמצאים במתח בין שני דברים שהם חשובים. ברמה המקצועית, ד"ר אדלר, היא ה"אורים והתומים" שלי בענייני תזונה, ואני לגמרי חושב שעמדותיה מקצועיות.

בוודאי אנחנו היינו רוצים להגיע למצב שבו תהיינה הוראות רחבות ככל הניתן שמכסות סיכונים במגוון גדול של בעיות.

מצד שני, אדוני היושב-ראש, כרגע ככנסת, אנחנו עומדים בפני אתגר. אם אנחנו נצליח להעביר את התקנות האלה שאני אומר מראש שהן מאוד חלקיות, הן לא מכסות את כל הדברים. יכול להיות שגם בהיבטים מסוימים צריך לחזור ולבחון אותם. בהיבטים נקודתיים מסוימים בהמשך לדבריה של ד"ר אדלר, ראוי לבחון אותם. אבל אסור לנו להתמקד כל כך בראייה של משהו שהוא יהיה מושלם, עד כדי כך שאנחנו לא נצליח להעביר אותו. זה יהיה פספוס מאוד גדול. אנחנו נמצאים בגדול ברגע של רצון. הרגע הזה של רצון הוא לא מושלם, יש בו קשיים, יש בו בעיות, יש כמה דברים שהייתי רוצה לשנות, ואני אשתדל במסגרת הדיונים לשנות. אבל בגדול, המשימה שלנו כוועדה, היא להעביר את זה. זה מגן על חיים של בני אדם היום, כדאי להגן על זה עוד יותר, אבל בוא לפחות נתחיל בהגנה הבסיסית ביותר.

בכל זאת, דב, הוויכוח או המתח בין סוכר לבין ממתיקים היא שאלה משמעותית מאוד. זה לא דבר שיכולים לעבור על זה ולהסתפק באיזה סעיף שהוא לא ברור. אני לא יודע, אני שותק, ואני יוצא קצת מבולבל. עד עכשיו הבנתי שממתיקים הם שורש הרע. עכשיו אני מבין שממתיקים - - -

יש לי בעיה עם החברים שלי. אתם מגיעים באמצע דיון. דיברנו בהתחלה על המטרות הכלליות של התקנות, זה כלל מה שאתה אומר. מי שמכיר את הוועדה הזאת, אנחנו רוצים להתקדם כמה שאפשר גם אם זה לא אופטימלי. תוך כדי יישום לתקן. אנחנו פתוחים לדיונים נוספים בהמשך שיתקנו את המצב - שהמשרד הרלבנטי יביא את ההערות שלו.

כרגע, ברשותכם, אני רוצה לחזור. אנחנו רוצים קודם כל להתקדם עם התקנות שיש לנו. החלום שלנו זה לעשות את זה היום - ולמה היום? מפני שאחרת יש פה השלכות מול משרד המשפטים שזה יכול להידחות בעוד שנתיים פלוס, אז סוף השנה הוא מאוד מרכזי בדיונים, אז תתחשבו בזה חברים, בואו לא נפתח את הדיון. אנחנו באמצע המהלך, רצים בדיוק כמו שאתה אומר דב, כדי שנתקן לפחות חלקית את המצב שהוא בלאו הכי לא סימפטי היום. אז אם אין הערות רק לתקנות, לרמה שהגענו אליה, אני מבקש לא לבקש את רשות הדיבור, כי אני לא יודע מי הולך להתייחס לתקנות ומי לא. אנא רק לתקנות.

כאשר מדברים על הנזק של הסוכר, ושהממתיקים הם פחות, אנחנו לא הבנו כמה פחות.

לא, זה לא הדיון.

בסדר, אני יודע שזה לא הדיון. אבל אם הם לא יסומנו – אם זה 90% מהנזק של הסוכר, והוא לא יסומן אז אנחנו פספסנו.

זה מסומן במוצר.

אני מאיגוד לשכות המסחר. זה מספיק לנו כדי שנהיה כאן.

אני רק רוצה להוסיף אינפורמציה. חבר הכנסת חנין, דיבר על קשיים. יש מדינה אחת שאומץ המודל הזה זו צ'ילה, ובצ'ילה עברו את זה.

סליחה, זו לא התקנה.

הערה שהועלתה פה בעניין החקיקה. אני מבקשת שיעוגן בתקנות. ביקשנו לעניין הסוכרים, דיבר זאב על הצורך בהגדרת שיטות בדיקה למען אחידות. אנחנו לא רוצים לשים מכשול בפני זה.

אני לא חושב שזה הכרחי בשלב זה. אל תחזרו על מה שסיכמנו.

רק שהסמכות, אדוני, לקבוע את שיטות הבדיקה ייקבעו בתקנות.

כרגע אנחנו בתקנות. כרגע אנחנו לא קובעים עכשיו בתקנות שמשהו אחר ייקבע בתקנות. את שיטות הבדיקה כמו כל הדברים האלה, זה סמכות של משרד הבריאות להגיד איך בודקים מה בודקים.

התקנות האלה קובעות חובת סימון.

את יכולה להסתפק בתשובות שלנו.

התקנות קובעות גם חובת סימון של כל מיני דברים, וכל ההוראות לגבי איך מחשבים אותם, ומה מחשבים אותן, לא נמצאות כאן בתקנות האלה, נמצאות בהוראות אחרות. אנחנו רק מתייחסים לחובה לשמור את המסמכים שעל פיהם נעשה החישוב הזה.

בגלל זה הגדרת מעבדה נלקחה מהחוק.

"סמל מזון אדום" – כל אחד מבין הסמלים המובאים בתוספת הראשונה;
בתוספת הראשונה מופיעים שלושה סמלים אדומים. אחד – שומן רווי בכמות גבוהה. נתרן בכמות גבוהה, והשלישי – סוכר בכמות גבוהה.
"פחמימות" – סך הפחמימות אשר עוברות חילוף חומרים (מטאבוליזם) בגוף האדם, לרבות רב-כוהליים;

"קדמת האריזה" – צד האריזה המיועד להיות גלוי לעין הצרכן בעת הצגת המזון למכירה;

"רב-כוהליים" – כוהלים המכילים יותר משתי קבוצות הידרוקסיל במולקולה, למעט גליצרול;

"רכיבים" – כמשמעותם בת"י 1145;

"ת"י 1145" – תקן ישראלי רשמי 1145 - סימון מזון ארוז מראש, על תיקוניו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדים המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים;

"ת"י 1359" – תקן ישראלי 1359 - תבלינים מעורבים ואבקות או תערובות אחרות לתיבול מזון, על תיקוניו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדים המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים;

"תרכובת מזון לפעוטות" ( (Follow-on Formula for toddlers– תרכובת מזון המשך המיועדת לתזונת פעוטות מגיל שנה עד שלוש;

"תרכובת מזון לתינוקות" (Infant Formula and Follow-on Formula for

Infants)- תרכובת מזון המיועדת לספק את הצרכים

התזונתיים של תינוקות עד גיל שנה במקום חלב אם, באופן מלא או

חלקי.

אדוני, אפשר להתייחס לתמ"לים. אני רוצה באופן כללי להגיד על סימון מוצרים לתינוקות, שאני מבינה שזה משלב 3. שלב 1, 2, בסדר, אבל שלב 3 לא. בעצם התקנה לא מחריגה את התמ"לים שהילד מתקדם, של התינוק, ובעצם, אומרת לאימהות ולציבור שהתמ"ל לא בריא, התמ"ל הוא תחליף מזון לתינוקות.

קיבלתי את ההערה שלך, התייחסות ספציפית נקודתית למרכיבי מזון, אני מכירה את התחום הזה. אתה יודע שיש לי תינוקות, אמנם, ברוך השם, אני עדיין מניקה, אני לא נזקקת לתמ"לים, אבל אני רואה את החברות שלי. ואני אומרת לך שלבוא ולסמן את התמ"לים בסימון על הסוכר שלהם, זה יעשה נזק – הכפיות סוכר.

כרגע אחרי גיל שנה.

לא יהיה לזה סימון אדום. יהיה רק כתוב מעל גיל שנה כמה כפיות סוכר זה מכיל ל-100 גרם בלבד.

אבל אני שואלת אותך, יש מוצרים אחרים שיש בהם סוכר לצורך העניין, מוצרים אחרים של תינוקות, או של ילדים קטנים שאתה לא מסמן – איך אמרת, זה לא ירוק ולא אדום, זה בין לבין.

זה לא יסומן באדום. אני כן רוצה שאת כאימא תוכלי להשוות בין שני תמ"לים, ואם באחד יש פחות סוכר, ותרצי לתת לבת שלך עם פחות סוכר, תוכלי לעשות את זה - לא יקבל סימון אדום.

הייתה ועדה של האוצר שבדקה משהו אחר על פיקוח על מחירים של תמ"לים. לצורך העניין, כאשר הגיעו המסקנות כי לא מזמן גם הגיע לקטע של מכסים, באו ואמרו שהתמ"לים – בטח יגידו אנשי המקצוע, אין ביניהם שוני ממש מהותי. אבל שוב פעם, מטרנה, נוטרילון, סימלאק, וכל השאר, שוב פעם, אני לא משתמשת בתמ"לים, אני מודה. שאלה באמת, ואת זה צריך לשאול את אנשי המקצוע, האם באמת יש הבדל? כי אם יש הבדל אני מסכימה אתך שהאמא תדע. אבל אם אין הבדל, וכל התמ"לים הם אותו דבר מבחינת הסוכר, אנחנו באים ואומרים לאימהות, רגע, תחשבי שנייה, אולי זה לא מה שאת רוצה לתת לבן שלך.

אימא צעירה רואה את זה – שוב פעם, אם אין הבדל, מסכימה. אבל אם כולם אותו דבר, והיא אומרת לעצמה, או.קיי. אולי זה לא מה שאני צריכה לתת לילד שלי, אבל תכ'לס, אין לך אלטרנטיבה, כי גם אם הוא אוכל מוצקים, בסוף הוא הולך לישון. הנה, היא מהנהנת, כי זה מידע אישי. בסוף, התינוק הולך לישון עם הבקבוק.

לא טוב.

אבל מה תתני לו? אתם חיים בעולם שבו כל הילדים שותים מים, והתינוק הולך לישון בלי בקבוק...

אדוני, איפה מירב? היא לא הגיעה....

אני מאגף התזונה, משרד הבריאות.

קודם כל, ברכות להולדת התינוקת שלך, ותמשיכי להניק אותה.

הנושא של התמ"ל לא יסומן בסימון אדום, אני רוצה להבהיר. הדבר היחיד שיסומן, בתמ"ל שלב 3 שהוא מגיל שנה ואילך, מאחורי האריזה, יהיה כתוב כמה סוכר יש על זה, וכמה כפיות סוכר. הגיעו אלינו הרבה מאוד פניות של רופאי ילדים, שמגיעים אליהם ילדים בני שנתיים ושלוש עם בקבוק שהדבר היחיד שמשכיב אותם לישון זה בקבוק. חמש פעמים בלילה הם שותים בקבוק עם השמנה מאוד גדולה של פעוטות.

אחרי גיל שנה, מבחינה תזונתית, ילד יכול לאכול את מאכלי הבית, לשתות עם כוס, זה חלק מההתפתחות שלו, התפתחות הדיבור. התפתחות הקוגניטיבית שלו, וחשוב לא להמשיך ולתת בקבוק לילדים אחרי גיל שנה. לכן הנושא של סימון כפיות סוכר על התמ"ל מגיל שנה ואילך, דרך להראות לאמא שיש בזה סוכר, זה הכול. אנחנו לא מסמנים באדום, אבל כן, זה חלק מאוריינות תזונתית גם של אמהות צעירות, וצריך למנוע השמנה מגיל אפס.

אני מההסתדרות הרפואית. למרות זאת, העמדה שלנו, שסימון אדום הוא כן נדרש לתרכובות מזון לפעוטות.

אז מה תיתן במקום?

גם אני אבא לשלושה ילדים. חברת הכנסת בן ארי, לתינוק שהוא כבר לא תינוק, שהוא פעוט בן שנתיים וחצי, יש להורים שלו אפשרויות בחירה, זה שונה מאשר תינוק בן חודש. ולכן, אנחנו סבורים שאין מקום לתת כל מיני פטורים ללחץ של אינטרסים.

שלב 3 זה שנה, למה אתה סתם אומר? למה אתה אומר שנתיים וחצי? אבל שלב 3 זה שנה.

כפי שקראנו הרבה בסעיף, הוא גיל שנה עד גיל 3, ולכן אנחנו מדברים פה גם על פעוטות בני שנתיים ו-11 חודשים. לשאלתך, זה ההבדל, ההבדל הוא אלטרנטיבה. מטרת החוק היא לאפשר בחירה מושכלת. ולכן, אותו הורה שהפעוט שלו בן שנתיים וחצי, והוא יכול לבחור, ואני קונה עוד תמ"ל וממשיך את המוצר הלא בריא הזה לתינוק בן שנתיים וחצי.

מה האלטרנטיבה.

או שניתן לו תזונה עשירה שאפשר לתת. ילד בן שנתיים וחצי יכול לאכול.

אני מנהלת רפואית. לכל התמ"לים בכל השלבים יש אותה כמות סוכר, גם בשלב 1, גם בשלב 2, וגם בשלב 3, יש אותה כמות סוכר כמו בחלב אם. תמ"ל מכיל למעלה מ-30 רכיבים, לרבות סוכר. לכל רכיב ורכיב כולל הלקטוז וכולל הסוכר, יש תפקיד בהתפתחות הפעוטות והילדים. יש סטנדרטים בינלאומיים, גם של ה-WHO וגם של הקורטקס, כמה סוכר לשים בכל שלב, וזה כמות הסוכר המדויקת שיש בתמ"ל. אנחנו לא יכולים להוריד, אנחנו לא יכולים להוסיף, כתוב לנו כמה B1 לשים, וכתוב כמה ויטמין C לשים, וכתוב כמה סוכר לשים, ככה אנחנו שמים. אי אפשר להתייחס בתמ"ל רק לסוכר, כי יש שם כל כך הרבה רכיבים.

ולמה שהציבור לא יידע כמה סוכר יש בזה?

ולמה שהוא לא יידע כמה ברזל יש כי כל כך חשוב, וכמה B12.

העמדה ברורה.

תראו, אני אמא לשלוש בנות, הן כבר לא צורכות תמ"ל, תודה לאל, הקטנה בכיתה אל"ף. זה הכי קל בעולם לדחוף להם סוכר. סוכר מרגיע את הילד, עושה אותו שמח.

זה לא ויכוח על גידול ילדים פה.

אני חושבת שהאחריות שלנו היא גם להעביר מסר לציבור ולהורים. מה שמנסה כאן משרד הבריאות, ואף אפילו לא רוצה שיסמנו כפיות סוכר - אני מסכימה עם ד"ר לוין שאפילו צריך לסמן. אולי צריך לכתוב בפרט לילדים מגיל שנה וחצי ואילך, לא יודעת מה, איכשהו להבהיר את זה. ילד בן שנה עוד תתווכחו אם הוא צריך את התמ"ל או לא. ילד בן שנתיים בטח יכול לאכול, זה רק נוחות של ההורים, התרגלו, לעשות לו גמילה מבקבוק הם דוחים כמה שיותר, וזהו צריך על השולחן כי זה לא בריא לילדים.

אני טכנולוג מזון מחברת פמפרס. אני לא רוצה להתעסק בתמ"לים, אני רוצה להתעסק בסעיף שתלוי תקן ישראלי 1145. אחת הבעיות שנוצרת בתעשייה, זה בשנתיים הקרובות יהיו המון שינויים, גם 1145 ברביזיה, גם ייכנסו אולי תקנות האלרגנים לעגן את כל השינויים בסימון במסמך אחד מסונכרן, לא משנה מה יהיה בו, אבל מסונכרן.

הנושא עלה עכשיו, אנחנו מעלים את זה עכשיו. הסימון של כפיות סוכר לשלב 3, יש בעיה אחת, הסוכר הוא סוכר, אין הבחנה בין סוכר טבעי לקטוז, לבין סוכר לבן. האימא בסופר רואה כפיות סוכר, והיא לא יודעת לאיזה סוג של סוכר. בכל מה שקשור לפעוטות, זה נעשה רוחבי לכל התקנות. אבל לעניין פעוטות חשוב במיוחד, כיוון שלצורך העניין זה יוצר תמריץ שלילי ליצרנים להשתמש דווקא בסוכר לבן, כי אז אתה צריך פחות סוכר מאשר בסוכר טבעי.

חבר'ה, לא התפלספויות, בבקשה, תעשו לי טובה. תעשו הערות שנבין מה סוף הדעה שלכם. בינתיים לא הבנו כלום.

אין הבדל בכמות הסוכר בין כל החברות - - -

הבנו. חברים, נעשתה פה עבודה מאוד יסודית של כל הצוות של משרד הבריאות, בתגבור של יועצים בינלאומיים ומקומיים ברמה מאוד גבוהה. אז אל תחשבו שלא חשבו על הסוכר, והכפית שם, אז אם זה לא עד כדי כך מהותי ההערות שלכם, אני מבקש לעבור הלאה. תתרגלו שאני אפסיק אתכם באמצע הדיבור אם זה לא לעניין.

אני רוצה להתייחס להגדרה של קידמת האריזה. התקנות מבקשות לחייב את הסימון של המדבקות בקידמת האריזה. אני רק רוצה לציין שמוצרים שמיובאים מחו"ל לישראל, יש לנו קושי לסמן אותם בקידמת האריזה.

שמענו, זה יהיה בקידמת האריזה. סופי.

חברים, אתם יודעים שההצעה שלכם וההערה שלכם היא מאוד אינטרסנטית, אז תשחקו פייר פליי במשחק הזה על בריאות הציבור. מספיק מהמשחק הזה.

לגבי קידמת האריזה ההגדרה מקובלת. העניין היחיד זה רק לוודא, לפי ההגדרה הזאת יכולה להיות יותר מחזית אחת שתחשב כקידמת האריזה.

אל תשחקו בזה. תפסיקו לשחק בנדמה לי.

הצד שמיועד להיות גלוי לעין.

יש לי הערה על הסמל האדום, בעברית, אדוני, הסמל כתוב סמל מזון אדום, המזון אינו אדום, הסמל אדום.

חובת סימון תזונתי

יצרן או יבואן של מזון ארוז מראש יסמנו בהתאם לתקנות אלה.

הוראת תקנת משנה (א) לא תחול לגבי אלה:

מי שתיה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940

, ומים מוגזים;

תבלין;

קפה;

תה;

צמח מיובש להכנת משקה בחליטה;

שמרים;

אבקת אפייה;

ממתיק שולחני (Tabletop Sweetener); לעניין זה, "ממתיק שולחני" – מוצר מזון ארוז מראש המכיל ממתיק המותר בשימוש לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשע"א-2001

, שעשוי להכיל גם תוסף מזון שאינו ממתיק או רכיב מזון ונמכר לצרכן כתחליף לסוכר;

תמצית מאכל וצבע מאכל;

חומר גלם לייצור מזון בתעשייה;

יחידת מזון ארוזה מראש ששטח קדמת האריזה שלה, המחושב כאמור בתקנה 9(2), אינו גדול מ-20 סמ"ר;

אפשר להתייחס במקום 20 30? המוצר הקטן ביותר זה 20 ס"מ.

(מתורגמנית)

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על זה שאתה מאפשר לי להתייחס להיבט המאוד חשוב הזה. לתעשייה האיטלקית חשוב מאוד שתהיה אפשרות לתת פטור מלא ממדבקות הסימון לאריזות קטנות של עד 30 ס"מ מרובע, שטח הפנים הכולל של האריזה, אחרת לא תהיה אפשרות לייצר באיטליה תוך עמידה בדרישות הישראליות.

אני רוצה להדגיש שבאיטליה יש לנו יכולת לייצר מוצרים באריזות קטנות במחיר כמעט זהה למחר לקילוגרם או ליחידת מידה של האריזות היותר גדולות. האריזות הקטנות חשובות בכך שהן מאפשרות למשפחה, לקניין המזון במשפחה, לנתר את הצריכה של כל אחד מבני המשפחה של מוצרי מזון מסוימים, ובמיוחד של הילדים, כך שהנושא הזה חשוב במיוחד.

היות ויש לי גושפנקא של מנכ"ל, אני רציתי לקבל החלטה על בסיס החינוך המרוקאי שלי. 30, 20, 25, סגרנו. 25 סגרנו. זה לא גדול.

(מתורגמנית)

ההקלה ל-25 סנטימטר מרובע לא תועיל בכלל, ולא תעשה שום דבר חוץ מאשר לעודד מכירת מוצרים נטולי מותג שהם לא איכותיים. זה יהיה שוב להעמיד בעמדת נחיתות את הצרכן הצנוע.

בסוף אחד מחליט, אז החלטנו ל-25. אין דיון. זה נגמר.

חשוב להבין מה לא נכנס.

אנחנו מציעים 10 ס"מ.

למה לא 10, אני רוצה להבין?

אני אסביר למה קבענו 20, ובעיניי גם למה האמירה של היושב-ראש היא מידתית. אם אנחנו כן נחנך את היצרנים לייצר מוצרים באריזות יותר קטנות והציבור יאכל חטיפים בכמות יותר קטנה, אני חושב שגם בזה יש תועלת. שוב, נאמר פה על ידי כולם, אנחנו לא עושים פה את הדברים המושלמים וכל מה שהיינו רוצים לעשות, אנחנו גם רוצים ליצור תהליך.

אז זה יעודד אריזות - - -

שמישהו יאכל 1, הוא ירצה 2 ויגיע ל-40? את רוצה 40?

לא, אני הכי קטן – שהכול יסומן.

אני יושב ראש איגוד תעשיות המזון.

אני רוצה להסביר שהדוגמה שלנו של צ'ילה לפיה רוב התקנות החדשות האלה מתפספסות. 30 סנטימטר זאת לא סתם מידה. אלא שבמדינת ישראל בנוסף לכל הסימונים שישנם בצ'ילה, לנו יש גם סימונים נוספים בדמותם של הכשרים, סימני הכשר. כך שבכל מקרה שהוא – סליחה שאני מעיר ליושב-ראש, הקטנונית על 25 או 30, למה אנחנו לא יכולים ללכת לפי מה שהתקבל בצ'ילה, שזה היה לצורך העניין - - - אני יכול להביא דוגמאות לכך.

בצ'ילה, הם אכן קבעו 30, אבל הם אמרו שזה כן צריך סימון הוא יכול להיות בחזית או בצד. אנחנו פה עשינו הסדר אחר. אנחנו נתנו פטור מלא על 20 ועכשיו הגדלנו את זה ל-25. אנחנו חושבים ש-30 בלי סימון בכלל זה לא טוב.

(מתורגמנית)

אני רוצה שיהיה כאן ברור, הערות צריכות להיאמר בתום לב. בצ'ילה, שיהיה ברור, הפטור המלא ניתן לאריזות של עד 30 סנטימטר מרובע, ואנחנו, שרוצים לעמוד בדרישות של החוק הישראלי, לא נצליח לשים את זה ב-30 סנטימטר מרובע. בצ'ילה אין דרישות מפורטות כמו הדרישות של החוק הישראלי שכולל בנוסף לכך את סימוני הכשרות.

(מתורגמנית)

משפט אחרון.

תסבירו לו שאי אפשר לשלוט בדיון.

המנכ"ל הספיק לעשות בדיקה. כרגע המנכ"ל בדק, בצ'ילה זה 25, וזה עם סימון. באירופה יש גם עד 20.

אנחנו לא בפרלמנט בצ'ילה, ואנחנו לא בפרלמנט באיטליה, אנחנו בפרלמנט הישראלי, ובמדינת ישראל יקבעו מה שנכון למדינת ישראל. בצ'ילה, הסימון של 25 יש תקנות אירופאיות שקובעות על פטור מסימון תזונתי עד 25, ולכן, זה עוגן שאפשר להיתלות בו. בצ'ילה קבוע 30, אבל ה-30 כן חייב בסימון, פשוט לא צריך להיות בחזית האריזה.

חברות וחברים, זה לא משנה. אנחנו פה קובעים את מה שנכון למדינת ישראל. אנחנו חושבים שלעודד אכילה במנות קטנות של חטיפים, או לעודד מעבר לאכילה לחטיפים קטנים זה בסדר. אנחנו עושים מה שטוב לישראל, גם אם זה לא בצ'ילה, אז אנחנו עושים מה שטוב לישראל. יש לי חטיף צ'ליאני, זה לדעתי 20 ומשהו, הוא סומן מאחורה. אנחנו פה עשינו הסדר ייחודי לישראל. אני חושב שהפשרה שהוביל היושב ראש היא פשרה הוגנת, אני בהחלט יכול לעמוד מאחוריה.

בצ'ילה הם כן אמרו סימון מאחורה, פה לא יהיה בכלל סימון?

הלכנו על העוגן האירופאי שאומר שאריזות קטנות מ-25 סנטימטר רבועים יכולות להיות פטורות מסימון תזונתי.

עד 25 יש פטור מלא מחובות של סימון תזונתי בכלל, כלומר, גם בגב האריזה וגם בחזית האריזה.

זה מה שהתקנות קובעות עכשיו אחרי הדיון.

אחרי התיקון.

זה בהתאם לחקיקה האירופאית. בחקיקה האירופאית זה בדיוק השטח שעד אליו יש פטור.

(מתורגמנית)

אין חקיקה אירופאית, לא קיימת חקיקה אירופאית.

דוגמאות מזון המשמשות לצורכי מחקר ופיתוח ואינן מיועדות למכירה.

הוראת תקנת משנה (א) לא תחול לגבי יחידות מזון ארוזות מראש שהיצרן ארז אותן יחדיו באריזה כוללת בטרם שיווקן והמיועדות לשיווק קמעונאי באריזה הכוללת בלבד, אם באריזה הכוללת מתקיימים כל אלה:

היא אריזה סגורה כהגדרתה בתקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), תשנ"ג-1992

;

היא מסומנת לפי הוראות תקנות אלה וגם במילים "למכירה רק באריזה זו" שיהיו מודגשות, באותיות הניתנות לקריאה בנקל, שאינן ניתנות למחיקה או להפרדה ושגודלן לא יפחת מהגודל המזערי הנדרש לעניין סימון שם המזון בת"י 1145.
זאת אומרת, פה יש לנו גם פטור למקרים כאלה שאם אתה מוכר דבר כזה באריזה כולה צריכה להיות נמכרת באריזה אחת גדולה.

האריזה הגדולה מסומנת, המארז מסומן.

יצרן או יבואן שבחר לסמן מזון הפטור מהוראות תקנות אלה, כולן או חלקן, בפריט מפריטי הסימון התזונתי שחלה לגביו חובת סימון לפי תקנות אלה, יסמן את המזון בכל פריטי הסימון התזונתי שחלה לגביהם חובה כאמור.

אם יש לנו איזושהי חובת סימון ומדובר גם בחובת סימון – אנחנו מדברים מי שיש לו חובה לסמן איזשהו פריט, או שאין לו חובה לסמן איזשהו פריט והוא מסמן אותו בכל זאת, הוא צריך לסמן בכל חובות הסימון התזונתי, הכוונה היא גם לסימונים אדומים, גם לכפיות סוכר, וגם לכל שאר הסימונים לפי התקנות האלה. זאת אומרת שאי אפשר להבליט רק ערך אחד לפי בחירה.

לתקנה 3 יש הערות? בבקשה, אדוני.

לגבי גודל אות למכירה רק באריזה זו, כגודל אות שם המזון, לדעתי, זה צריך להיות כגודל אות שם התחולה, שלמעשה הוא זהה לגודל של שירות המזון. הסיבה היא שלגודל אות, או לגודל גובה אות שם המזון, יש מגבלות של יחס מול השם המקובל. יש מגבלות יחסית לשם בלועזית, ולכן, אם זה בגודל אות התחולה, אין פרופורציות נדרשות מול גורמים אחרים, ולמעשה, זה אותו גודל אות כמו שם המזון.

גם לגובה האות של שם המזון וגם לתחולה, יש התייחסות בטבלה בתקן 1145 ולשם אנחנו מפנים בעצם. שניהם יחסיים כרגע למשקל האריזה, זה אותו דבר. ההתייחסות דומה לחלוטין, ולכן, אנחנו הלכנו לגובה אות של שם המזון שהיא מבחינת הממדים היא הגדולה ביותר כדי שזה יהיה ברור.

זה יהיה יחסי.

שתי הערות מהותיות. אנחנו מדברים פה על פטור ליחידות אם האריזה הכוללת מסומנת. אני חושבת שצריך להוסיף גם פטור למצב ההפוך, זאת אומרת, שאם היחידות הקטנות מסומנות, מה שקיים בתקן 1145, רק שזה לא חל כאן. אם היחידות הקטנות מסומנות והאריזה הכוללת היא שקופה, אז האריזה עצמה הכוללת - - -

לצרכן לא. אנחנו חושבים לעיני הצרכן. כאשר הצרכן קונה אריזה גדולה, הוא יודע להסתכל על האריזה הגדולה כשהיא סגורה. אנחנו לא מצפים מהצרכן לפתוח בסופר את האריזה הגדולה, כדי לראות על החטיפים הקטנים מה הערך התזונתי שלהם, אחרת יהיה בלגאן בסופר, כי כל החטיפים התפזרו שם, זה לא טוב, אז אנחנו אומרים שזה יהיה על האריזה הגדולה.

זה קיים היום בתקן 1145.

אולי צריך לתקן את זה שם.

לעניין ההחרגה הזאת יש לה שני תנאים – שהאריזה תהיה סגורה. שנית – שהיצרן יהיה חייב לסמן במכירה רק באריזה זו. המשמעות הפרקטית מבחינת היצרים של התנאי הראשון שזה רק אריזה סגורה, זה מחריג את השרינקים. זה אומר החלפה של הרבה מאוד אריזות. זה קיים גם היום, אבל עכשיו העניין הוא לסימון התזונתי בכלל, אנחנו חושבים מספיק רק התנאי השני, זאת אומרת, אם כתוב למכירה רק באריזה זו, אין צורך שהיא תקיים גם את התנאים של אריזה סגורה לפי הגדרתה בתקן 1145 שזאת הגדרה מאוד קשה.

אולי זאב יסביר את המשמעות הכלכלית של הדבר הזה.

אני רוצה להתייחס בהיבט של עלות לצרכן. ברגע שישנה אריזה שקופה, בדרך כלל, זאת אריזת שרינק שהיא זולה ולא בעייתית. אם נצטרך להחליף אותה באריזות רציניות מקרטון או ממה שלא יהיה סגורות, פירוש הדבר שזה מחירים גבוהים לעלות המוצר. ברגע שישנה אריזה שקופה בכל המוצרים בפנים מסומנים בכל פרטי הסימון, גם סימון תזונתי על פי תקנות אלה, וגם את כל יתר פרטי הסימון על פי תקן ישראלי 1145, זה צריך להספיק, משום שאם נחליט – אני חוזר עוד פעם, כי זה הפואנטה. אם נצטרך להחליף אריזות פשוטות משרינק בפלסטיק, ניילון שקוף באריזות קרטון יקרות, קודם כל, זה החלפת מיקום.

אני לא מבינה, התקן דורש אריזות קרטון? ההוראות מדברות לא על סגירה בקרטון. ההוראות מדברות על זה שניתן יהיה לראות אם זה נפתח. שהצרכן יוכל לראות האם האריזה נפתחה או לא, זה קיים גם בארצות של מיני שרינקים האלה.

לא זאת הנקודה. הנקודה היא ששרינק נוצר מחתיכת ניילון.

מה זה שרינק?

אני אתן דוגמה מסודרת. יש מוצרים שנמכרים בבקבוקונים כמו יוגורטים קטנים לשתייה – הם ארוזים, אנחנו מכירים את זה מהסופר באריזות פלסטיק שמתקבצות מידית אחרי המילוי במכונת המילוי. לוקחים שישייה, שנים עשר, עשרים וארבע, ואורזים אותם בפלסטיק שמעבירים אותו בסוג של חימום, וזה נקרא שרינק. זאת אריזה שנוצרת באותה שנייה מחתיכת פלסטיק שקוף שאי אפשר להצביע עליו סימון. אי אפשר לייצר אותו מפלסטיק שהוא מוכן מראש עם סימונים, ולכן הכול נראה דרך אותה אריזה שהיא שקופה לחלוטין. ולכן אני חושב, החלפה של אריזה כזו שהיא סופר זולה, שהיא ממש - - -

אבל אריזה כזו היא לא אריזה שרואים שפתחו אותה אחרי הפתיחה הראשונה?

אתה יכול להסביר מה מפריע לאותם אקטימלים להיחשב כאריזה סגורה כהגדרתה בתקנות – במה היא לא עומדת?

אפשר להוציא פריט אחד ולשלוף אותו - זאת לא הכוונה. הכוונה היא פה במקום הזה שלמעשה אי אפשר יהיה למכור בקיוסקים את האריזות ליד בית הספר, את הדבר הזה כי מישהו יוציא וימכור כי אין עליו ברקוד, אין כלום, זאת הכוונה ואני מבין אותה. אבל כל המוצרים בפנים, ברגע שהם יהיו מסומנים, לא צריך לדרוש את הסימון באריזה הכוללת, זה מה שאומרת רוית.

אבל אז הצרכן לא יראה.

יראו, ועוד איך יראה, זה שקוף, זה כל העניין. תקן 1145 מתייחס לזה.

תראה לי דוגמה למוצר שארוז ושקוף ואפשר לראות את הסימון האדום.

זה הפואנטה של האריזה הזאת.

בוא תיקח את הדוגמה של אקטימל שאני מכיר, בלי לעשות פרסומת, אתה מצליח? אחד הבקבוקונים יוצא שמאלה, והשני ימינה, והשישייה אתה תעבור מאחד לאחד? בריאות עולה כסף, גם ליצרן.

הסעיף הזה סגור.

אפשר גם וגם.

אם מקובל עליכם גם וגם - - -

רצינו להקל עליכם שלא יהיה צורך בגם וגם. אם אתם רוצים להקשות - - -

הפרסומת אומרת גם וגם.

אני רק לא מבין איזה תכלית משרתת הדרישה שהאריזה סגורה לפי התקנות סגירה של אריזת מזון. אם אותו מוכר במכולת רוצה לפתוח, להיות עבריין, לפתוח את האריזה ולמכור כל אחד בבודד, לא זה שזה סגור באריזה שפתיחתה ניכרת תמנע ממנו את זה, גם ככה הצרכן שהוא ימכור לו את המוצר, לא יידע שהוא גזר עם מספרים את האריזה. הסעיף הראשון מיותר.

לכן יצאנו גם וגם. אנחנו לא עושים בקנטרנות, אנחנו לא עומדים על הגם וגם. אנחנו מניחים שאנשים הם לא עבריינים. אנחנו מניחים שבסוף גם הצרכן וגם המוכר, המשווק, הם כולם נורמטיביים. אדם שרואה אריזה מבחוץ, אז הוא צריך לראות את הסימון עליה, ולא להתחיל עכשיו לראות אם המוצרים בפנים מסומנים וההלחמה של הניילון יצא ככה שזה בדיוק עליו.

הסימון התזונתי

הסימון התזונתי יחושב לפי תקנות 10 ו-11, לפי העניין, ויפרט את הערך הקלורי של המזון ואת כמויות השומנים, חומצות השומן הרוויות, חומצות שומן הטראנס, הכולסטרול, הנתרן, הפחמימות, הסוכרים, הרב-כוהליים, העמילנים, הסיבים התזונתיים והחלבונים שבמזון, כמפורט בחלק א' בתוספת השנייה ובהתאם להוראות אלה:

אם כמות החלבונים, השומנים, הפחמימות או הסוכרים, פחותה מ-0.5 גרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר מזון, היא תסומן 0;

הכמויות של חומצות השומן הרוויות, חומצות שומן הטראנס והכולסטרול (להלן – רכיבי השומן) יסומנו כמפורט להלן:

אם המזון מכיל בהרכבו שומנים בכמות העולה על 2 גרם ב-100 גרם או 100 מיליליטר מזון, יסומנו גם רכיבי השומן; ואולם –

אם תכולת חומצות השומן הרוויות אינה עולה על 0.1 גרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר מזון, היא תסומן פחות מ-0.1 גרם או 0.1 גרם;

אם תכולת חומצות שומן טראנס אינה עולה על 0.5 גרם ב-100 גרם או ב- 100 מיליליטר, היא תסומן פחות מ-0.5 גרם או 0.5 גרם;

אם תכולת הכולסטרול אינה עולה על 2.5 מיליגרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר, היא תסומן פחות מ-2.5 מיליגרם או 2.5 מיליגרם;

אם המזון מכיל בהרכבו שומנים בכמות שאינה עולה על 2 גרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר, וסימון המזון כולל התייחסות לאחד או יותר מרכיבי השומן, יכלול הסימון את כמותם של כל רכיבי השומן, כמפורט בפסקה (א);

אם כמות הנתרן פחותה מ-5 מיליגרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר מזון, היא תסומן 0;

כמות הרב-כוהליים לא תסומן אם היא פחותה מ-0.5 גרם ב-100 גרם או ב-100 מיליליטר מזון;

סימון כמות העמילנים הוא בגדר רשות, ואולם אין באי הסימון כדי לפטור מחישובה כחלק מסך הפחמימות;

סימון תכולת הסיבים התזונתיים הוא בגדר רשות; סימון כמות הסיבים התזונתיים יהיה בנפרד והיא לא תחושב כחלק מסך הפחמימות;

בסימון הסוכרים יסומנו, נוסף על הכמות, גם אלה:

אם כמות הסוכרים היא 2 גרם או יותר ב-100 גרם מזון מוצק או ב-100 מיליליטר מזון נוזלי, יסומנו, מתחת למילים "סוכרים (גר')", מספר הכפיות או חלקי הכפיות, בספרות עשרוניות או בשברים, כך שעבור 100 גרם או 100 מיליליטר מזון, כל 4 גרם סוכרים יסומנו ככפית סוכר אחת, 3 גרם סוכרים יסומנו כשלושת רבעי כפית סוכר, 2 גרם סוכרים יסומנו כחצי כפית סוכר ו-1 גרם סוכרים יסומנו כרבע כפית סוכר; סימון חלקי הכפיות יהיה לפי כללי עיגול אלה:

חלק כפית שאינו עולה על 0.125 לא יסומן;

חלק שגדול מ-0.125 כפית ואינו גדול מ-0.375 כפית יסומן "0.25 כפית" או "1/4 כפית";

חלק שגדול מ-0.375 כפית ואינו גדול מ-0.625 כפית יסומן "0.5 כפית" או "1/2 כפית";

חלק שגדול מ-0.625 כפית ואינו גדול מ-0.875 כפית יסומן "0.75 כפית" או "3/4 כפית";

חלק שגדול מ-0.875 כפית יסומן "1 כפית";

נוסף על האמור לעיל, ניתן לסמן את סוגי הסוכרים, בסוגריים, מתחת למילים "כפיות סוכר", כמוצג בחלק א' בתוספת השנייה, ובלבד שסומנו כל סוגי הסוכרים שבמזון.

לא הבנתי. חוץ מזה שבמוצר כתוב שיש סוכר, למשל, אם היום אני קונה מוצר, כתוב לי שיש בו סוכר, אז יהיה עכשיו ציור של כפית?

לא, מספר כפיות. כתוב לך כמה גרם יש ל-100 גרם.

אז אתה לא סומך עליי שאני אדע כמה סוכר יש.

אני כל פעם לא מצליח.

אם יש 40 גרם סוכר במאה גרם - כמה כפיות סוכר זה?

אתה שואל אותי? אני יודעת שיש הרבה סוכר, כי זה כמעט 50% סוכר במוצר. קצת שכל ישר.

4 גרם זה כפית. לקחתי משהו קל לחישוב. אם כתוב 38, 22, 37 גרם סוכר למאה גרם, כמה כפיות זה?

אני מבינה שזה הרבה.

את יודעת על-פי המלצות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, מותר לנו לצרוך 6 כפיות סוכר, 8 כפיות סוכר ביום לצורך העניין.

בוא נגיד שאף אחד לא הולך עם הספר של האיגוד הבריאות העולמי, הוא מבין, יש הרבה סוכר או אין הרבה סוכר.

אבל את יודעת שמותר לך 6, 8 כפיות סוכר ביום. את לוקחת מוצר מסוים, ואת רואה שיש בו 10 כפיות סוכר למאה גרם.

אין בעיה, משה, אני מסכימה אתך.

מוצרים ישראליים כותבים כפיות. לא הצלחתי להבין, תפצח לי את זה, אם המוצר שמגיע מחו"ל וכתוב בו 40 גרם סוכר.

חברת הכנסת בן ארי, בעזרת השם, הבת שלך בעוד כמה זמן תגיע לגיל שהיא תוכל לאכול דגני בוקר. מיובא – את תרצי לקנות משהו מיובא. יהיה רשום לך דגנים מלאים, סיבים תזונתיים, ברזל סידן וויטמינים. תהפכי את זה אחורה, ואת תראי, הדבר הזה כולל לצורך העניין 10 כפיות סוכר ל-100 גרם. כמו שמסומן היום – כל מוצר היום במדינת ישראל צריך להיות מסומן ברכיב התזונתי שלו בעברית. אנחנו מוסיפים את הסוכר, כי הסוכר עד היום לא היה חובה. מוסיפים לטבלה פה. לטבלה הזאת אנחנו מוסיפים את הסוכר, ומוסיפים שהסוכר יסומן גם בכפיות סוכר והם יודגשו. שום טרחה גדולה מדיי, זה יהיה בעוד שנתיים.

אני באמת רוצה לשאול לגבי הסעיף הזה. לגבי כאלה שהם לא דוברי עברית. שנית, למה בניגוד להמלצה הפנימית שהייתה בדיונים בוועדת ההסדרה שמבוססת על מה שאנחנו יודעים מהכלכלה ההתנהגותית, שציור של כפית הוא האמצעי האפקטיבי ביותר - למה לוותר על זה? זה מה שהציבור הישראלי צריך.

מכיוון שמי שהיה בוועדה זה אני, אבל כולכם יכולים לצפות ולקרוא את הדוח, הכול באינטרנט מצולם. מעולם לא דובר. אני יכול לקרוא לכם את הדוח. אמרנו שהסימון יסומן בכפיות, לא התכוונו שיהיה ציור של כפיות. אם היינו מתכוונים שיהיה ציור של כפיות, היה ציור של כפיות, אבל לא התכוונו לזה. התכוונו שיהיה מספר הכפיות, וזה מה שעשינו. הסימון בישראל הוא מסומן בדרך שבה הוא מסומן, הוא צריך להיות מסומן בעברית, זו ההחלטה של המחוקק וככה זה ימשיך. אנחנו לא מדברים על דוברי ערבית, אנחנו רוצים שגם דוברי ערבית במדינת ישראל – אחת הצרות הגדולות של מדינת ישראל, שדוברי ערבית לא יודעים מספיק עברית, אבל זה דיון אחר שצריך להיות.

שתי הערות לתקנה הזאת. אחת, הערה מהעבר. אנחנו נדרשים לסמן כולסטרול גם כשהוא קטן מ-2.5, ואפילו לא קיים במוצר ברמה המקצועית, לדעתי זו הטעייה. כי בשומן צמחי אין כולסטרול, לכתוב קטן מ-2.5, אז הציבור רגע, אז היה פעם, או שאלות בסגנון, אז כמה יש. לדעתי, איפה שאין, פשוט לא צריך לסמן, או להתיר סימון של אפס. התקנה הזאת לא מאפשרת. בקטע של חלקי כפיות סוכר, זה מאוד מקשה על תהליכים בהכרח שאנחנו מתירים 20% במוצר לכאן ולכאן. אם במוצר יש איקס כמות סוכר, לדייק על הרבע או על חצי כפית, זה לא בהכרח נכון.

תכינו תשובות לכולם, לא נתייחס אחד אחד כרגע.

אנחנו מצטרפים להערה כשאין אף אחד מרכיבי השומן שהוא אפס, יוצא מהתקנות האלה שאני עדיין צריכה לסמן פחות מחצי, פחות מ-0.1%, וזה פשוט מטעה. צריך לתקן את הניסוח.

הערה שנייה. הרעיון הוא לפשט. בסופו של דבר, היצרנים והיבואנים זה היום יום שלהם, צריך להבין את התקנות האלה וליישם אותם כמו שצריך. יש פה כללי עיגול אחידים. קודם כל, לקבוע כללי עיגול בכלל, ולא רק מלמטה, כמו שקבוע פה. כללי העיגול יכולים להיות אחידים. לגבי השומן, יש שלושה סוגים של כללי עיגול. אדוני, זה נורא מורכב, אפשר לעשות את זה מאוד פשוט ואחיד, זה לא משנה אם זה 0.5 או 0.1.

בקשר לשפה הערבית, המיקום, ואיפה אפשר עם האריזה של 25 סנטימטר מרובע, איך אפשר לכתוב גם בעברית וגם בערבית אני מבין שיהיה קושי. אבל לפחות על האריזה הגדולה תהיה אפשרות גם לרשום בערבית.

אנחנו מדברים על מוצרים. לא מדברים עכשיו על מוצרים באריזה גדולה.

היות ובמוצרים עצמם שאנחנו מדברים על הכפיות וכל הסיפור הזה, אנחנו לא נוכל לראות את זה, בסופו של דבר, הגודל שלו - על האריזה הגדולה שיהיה גם בערבית.

יש סימבולים שניתנים להבנה בכל השפות - יש ציור - - -

בסדר. כל הרכיבים נמצאים בעברית. על האריזה הגדולה שיהיה בערבית.

שמעל גודל אריזה מסוים הערך התזונתי יהיה מסומן גם בערבית.

כן, זו הכוונה, כי שם יהיה מקום לרשום. גודל קטן אז לא יכול לקרוא לא עברית ולא ערבית.

הנושא של השפה הערבית מאוד הכרחי, כדאי שתחשבו על זה.

אני אומר, אם אני על המוצר עצמו ארשום, אז לא נוכל לקרוא לא בערבית ולא בעברית.

מותר למכור מוצרים שכתובים רק בערבית?

החוק מחייב את הפרסום בערבית, גם בכנסת מותר להם לנאום בערבית, והם עושים את זה, ובכבוד רב. אני חושב ששתי השפות האלה צריכות למצוא פתרון בפרסום הזה. תמצאו את זה עד לדיון הבא.

בהמשך לנושא הסימון של פחות מ- אני רוצה להזכיר שחוק המזון שמכוחו התקנות הללו, קובע בין השאר שהתקנות יהיו בהתאם למקובל בהסדרה במדינות מפותחות, זו אחת ממטרות החוק. אם אני מסתכל על מזון שמיובא למשל מאירופה, או מארצות הברית, ארצות הברית המקרה טיפה שונה בגלל מנת ההגשה. אבל באירופה שגם שם הסימון הוא ל-100 גרם, באירופה פחות מ-0.5 גרם לשומן רוויי הוא אפס. יהיה מזון שיובא מאירופה, בטבלה האירופאית יהיה כתוב אפס, בטבלה הישראלית יהיה פחות מ-2.5. מעבר לזה שזו הטעיה, אי תאימות, ופתח לאי הבנה ובזבוז של הצרכן, תביעות ייצוגיות, ברמה מהותית במזון הזה אין שומן רוויי.

לעניין פחות לגבי כולסטרול. קודם כל, באופן כללי, אפשר להגיד שבאופן כללי, הגישה שלנו בתקנות האלה שבסעיף הזה לא נגענו מאותם רציונאליים ועקרונות שעמדו לעינינו כשעשינו את התיקון הזה ב-2010. פחות מ-2.5 מיליגרם כולסטרול, התקנות נכתבו לכלל המזון, ולא רק לשמנים צמחיים. אנחנו יודעים שיש לעתים עכבות של כולסטרול גם במוצרים מן הצומח, ויש איזושהי התייחסות של נזק מצטבר. ולכן אנחנו היינו רוצים שהצרכן יידע שזה לא אפס, אלא שיידע שזה פחות מ-2.5 מיליגרם. זה עומד בהלימה גמורה לתקן 1145 ששם גם ללא כולסטרול מדבר על פחות מ-2, 2.5 מיליגרם.

לגבי ההערה של איתן, גם בתקנות 1169 של אירופה, כאשר הכמות היא זניחה, הם מאפשרים לרשום כמות זניחה או משהו דומה לזה ולא אפס. באירופה, לידיעתכם, אין חובה לסמן כולסטרול.

לעניין הסימון של מספר כפיות למאה גרם. חלק גדול מהמוצרים – הסימון התזונתי יהיה למאה גרם.

כך מקובל בישראל, אנחנו לא משנים את זה.

זה שהסימון הוא לא למנת הגשה, זה ברור. אבל מה שיקרה, שיהיה מצג שבו במוצר הזה יש הרבה סוכר, איש לא יעשה את הערך המשולש, יגיד, יש פה 28 גרם באריזה, הסימון התזונתי הוא למאה גרם.

אני גם לפעמים מוצאת את עצמי מתחילה לעשות חישובים של אם הכמות היא למאה גרם, וזה רק חמישים גרם אז זה קל.

סעיף 4, נקרא לזה אפילו טעות. כלומר, רשום רב כוהליים פחות מ-0.5 גרם למאה גרם, זה המון.

לשאלתך איתן, לגבי מנת הגשה, התקנות לא מונעות סימון יחידת צריכה וכו', אפשר להוסיף את זה אבל בנוסף. הנושא של מאה גרם, הוא נושא חשוב. הוא גם באירופה, להבדיל מארצות-הברית, כדי שתהיה יכולת הבחנה והשוואה בין המוצרים והרכבם התזונתי למאה גרם, וזה מאוד חשוב. יש על זה המון ביקורת למה שקורה בארצות הברית. יצרנים נוהגים לשנות את החקיקה שם לגבי מנות הגשה על מנת להקטין ולהראות את המוצר כיותר בריא.

אני מתנצל למי שלא קיבל את רשות הדיבור, כי רצינו ללכת לפי התקנות.

אנחנו נתכנס בשבוע הבא ב-20 לדצמבר בשעה 09:00 בבוקר לסיים את זה. אני רוצה להודות במיוחד לאורחים שלנו מאיטליה שלוקחים ברצינות אותנו, באמת תודה. אני מקווה שהספקנו לתת לכם תשובות מספקות. אנחנו נשמור על עצמאותכם, ואתם גם בתחומים אחרים תשמרו על עצמאותנו, לא רק במזון. כל טוב לכולם. חג שמח.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.