ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 543

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ג בשבט התשע"ח (29 בינואר 2018), שעה 13:08

אקדמיה באילת - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

איתן ברושי

יוסי יונה

מאיר כהן

עודד פורר

נורית קורן

חיים ילין

סאלח סעד

ד"ר לילי רוסו - אגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

נטע ידיד - מדריכה ארצית ביחידה לחינוך למיניות, משרד החינוך

אביה פרינס - מנהלת מעטפ"ת ארצית, המינהל לסטודנטים, משרד הקליטה

נועם מוזס - משרד החקלאות

אפרת מאיר-גרומן - משרד התיירות

אריאל חנוכה - מנהל תחום תקצוב אוניברסיטאות, ות"ת

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

חנן גינת - ראש המועצה האזורית חבל אילות

אורגל קדושי שמואל - מנהלת תחום השכלה גבוהה וסטודנטים, עיריית אילת

ד"ר דרורי גניאל - משנה למנכ"ל וראש מינהל שח"ק, עיריית אילת

גל הפנר - עורכת דין, עוזרת ראש עיריית אילת

אמיר גת - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' צבי הכהן - רקטור אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יעקב ירדני - ראש מינהל, אוניברסיטת בן גוריון, קמפוס אילת

יניב פוריה - אוניברסיטת בן גוריון, דיקן קמפוס אילת

דניאלה מנזין - מנהלת מכללת לוינסקי באילת

פרופ' אמציה גנין - מנהל מדעי, המכון האוניברסיטאי למדעי הים באילת

מירב סלע - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

אפרים יצחק - אוניברסיטת פרינסטון

דניאל וינקלר - מוזמן/ת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

אקדמיה באילת - ישיבת מעקב

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 29 בינואר 2018, י"ג בשבט תשע"ח. הנושא: אקדמיה באילת-ישיבת מעקב.

בחודש ינואר 2017 קיימנו כאן דיון על עתידה של האקדמיה, נכון, אדוני ראש העיר?

חד משמעית. גם התקבלו החלטות, אדוני.

הוועדה כתבה כמה נקודות לסיכום. אני לא רוצה לחזור לדוח גורן ולכל הדיון. אני רוצה לשמוע מה קרה מאז, אדוני ראש העיר.

אדוני, קודם כול תודה רבה על הזימון של ישיבת המעקב.

זו הזדמנות להודיע שוועדת החינוך תקיים סיור ודיון בעיר אילת.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד, כאשר אני בוחן את הסיכום המצוין שהיה בוועדה באותו חודש ינואר, אני מודה ומתוודה שאני מתמלא בהרבה מאוד כאב, כי אנחנו לא רואים את ההתקדמות או את פריצת הדרך אליה כיוונת באותה ישיבה, אבל תרשה לי בכל זאת רק בכמה משפטים כדי שאנחנו ניכנס פה למכנה משותף.

הקמפוס האוניברסיטאי בעיר אילת הוא תוצאה של החלטה אסטרטגית ולא החלטה שהיא החלטה של איזו דמות כזו או אחרת במרחב האקדמי או המוניציפאלי. הייתה פה ממשלה שקיבלה החלטה שהעיר הדרומית אילת היא עיר שראויה למענים אקדמיים משום אפיוניה הייחודיים, וכך היה עוד בתקופתו של פרופ' גרוסמן ופרופ' ברוורמן. גרוסמן היה ראש הות"ת. פרופ' אבישי ברוורמן היה הנשיא. בעת ההיא כבר התקבלה החלטה ויצאנו לדרך שהיא הייתה דרך נפלאה וראינו ממצב של 160 סטודנטים, תהליך של התקדמות שהיא היא התקדמות יפה. גייסנו את קהילת טורונטו שהשקיעה, חשוב לציין, בסך הכול עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים והקמפוס הלך והתפתח והגיע למספרים שהתחילו להיות מספרים ראויים. נבנתה ביחד עם הות"ת וביחד עם האוניברסיטה וכמובן עם קהילת טורונטו ועיריית אילת, תוכנית שהוגדרה כתוכנית "100 המיליון". דרך אגב, מי שכתב אותה זה לא אנחנו. כתבו אותה אנשי הות"ת. נמצאת כאן, מונחת בפניך, אדוני.

התוכנית הייתה אמורה להיות תוכנית שמגייסים 100 מיליון שקל כדי להעצים את הקמפוס בעת ההיא. דרך אגב, התוכנית היא נכונה משנת 2011. לאחר מכן, בתקופתו של פרופ' מנואל טרכטנברג שהיה ראש הות"ת, דובר על תוכנית מגבה ומחזקת וקראנו לה "תוכנית המעגלים" של פרופ' טרכטנברג, שאומרת שהשקעות בקמפוס יהיו השקעות על פי המעגלים. כשאני מדבר על מעגלים, אני מדבר על כל נושא של חקר הים, מלונאות, תיירות ונופש, חקר המדבר, בעצם כל אותם נושאים שיש בעיר אילת, יתרון משמעותי בחקר במדע, באקדמיה. הייתה הסכמה על העניין הזה. גם המסמך הזה כתוב, ולא אנחנו כתבנו אותו, מסמך שמופיע על ידי - - - . המועצה להשכלה גבוהה נמצא כאן?

כן.

הדברים לא התיישמו הלכה למעשה, ואז בא נושא נוסף שבאה ות"ת ואמרה, נמנה פרופ' שיחקור ויבחן את אשר קורה כדי לראות איך מעצימים ומקדמים, ונבחר פרופ' גורן ועשה עבודה והגיש את העבודה באפריל 2016. העבודה הזו משום מה נגנזה. תראו מה קורה בראיה רטרוספקטיבית בשבע-שמונה שנים. תוכנית ה-"100 מיליון", תוכנית "המעגלים" של טרכטנברג, תוכנית של פרופ' גורן, שוב אף לא אחת מהתוכניות מתבצעת הלכה למעשה, ואני שואל מה הסיבות לכך? כי אני רוצה להגיד, אין מצב שיש עיר כמו אילת שאין בה אקדמיה נושכת, בועטת, משמעותית.

מאיר, כל התוכניות האלה הן תלויות בבן גוריון, באוניברסיטה.

כל התוכניות הללו מתואמות, וקמפוס בן גוריון מתקופתו של ברוורמן, עבור דרך תקופתה של פרופ' רבקה כרמי, כולם שותפים לתוכניות. יושבת קהילת טורונטו שאני רוצה להגיד, השקיעה הרבה מאוד כספים. העיר אילת השקיעה את כל השטח. אני הקצאתי את כל השטח לאקדמיה, שטח ענק. יש לנו מעונות סטודנטים שנבנו מכספי תרומות של טורונטו ושל קרן רש"י. אנשים רוצים לתת יותר כסף, אבל קורה משהו שהוא מבחינתי משהו לא טוב, והמשהו לא טוב, אמרתי אותו, אני אגיד אותו עוד פעם ואני אמשיך להתווכח עליו. יש מי שהחליט לייבש את קמפוס בן גוריון באילת, ומי שהחליט יושב בבאר שבע. אני רוצה לצאת פה, אדוני היושב ראש, בהחלטה בדיוק בנוסח שאתם כתבתם פה בסיכום הפגישה: או שיתיישרו לקווים שהוועדה, הכנסת והגורמים המחליטים ייצמדו להחלטות פה או ללכת לשלב של אפיק חקיקתי כדי שאף אחד לא יעשה לנו טובות. אף אחד לא יעשה לנו טובות. זה לא תלוי גחמה של גורם כזה או אחר. יש כאן עיר שיש בה יתרונות מדהימים בתחום של הגיאולוגיה הימית ואין שום סיבה בעולם לא לקדם אותם. היום אנחנו מדברים על פקולטה חקלאית. אין שום סיבה שפקולטה חקלאית לא תהיה בעיר אילת. אין שום סיבה שבית ספר לתיירות, מלונאות ונופש, כמו שיש בלוזן ויש במקומות אחרים, לא יהיה באילת. אין שום סיבה שחקר המדבר לא יהיה באילת. אין שום סיבה לייבש אותנו אקדמית. דרך אגב, האקדמיה משפיעה ומקרינה על כל מערכת החינוך בעיר אילת, כעיר רחוקה, מבודדת, שחייבת בסוף לקבל איזושהי תורה מתוכה ולא כל הזמן להישען על מה שקורה בחוץ, ולכן הפנייה שלי אליך, הפנייה שלי לחבריי מאוניברסיטת בן גוריון, הפנייה שלי למועצה להשכלה גבוהה, לפרופ' יפה זילברשץ שקיוויתי שהיא תהיה כאן.

הרי הגענו למסקנה שאתם לא באים לה טוב בחוש הריח שלה. היא לא מריחה טוב את אילת.

בשביל זה יש בית מחוקקים.

אבל בלי לפגוע באף אחד, היא שלחה נציג והוא ייצג את הות"ת.

אז אני פה נמצא בבית המחוקקים שקיבל את ההחלטה, דרך אגב, לגבי הקמפוס הזה, ואני רוצה לבקש שאדוני, ואני אבקש מכל חבריי, חברי הכנסת, וכולכם מכירים את אילת היטב. אני מכיר את כל מי שנמצא פה.

מי שרוצה לדבר מקרב האורחים, צריך לרשום פתק.

אני רוצה לשאול שאלה. חתונה עושים שניים, אולי, הכול בהסתייגות עד שנשמע. מהדיון הקודם גם אתה טענת וגם הרגשנו קצת שאוניברסיטת בן גוריון, יש לה קשיים אובייקטיביים ולא כל כך רוצה את החתונה הזאת. עלתה על הפרק חתונה אלטרנטיבית?

כן, אני אגיד את זה הכי ברור. בשיחה שקיימתי עם ראש הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, המליצה בפניי אפילו להיפגש עם כמה גורמים, ואנחנו אנשים חרוצים, הלכנו להיפגש עם פרופ' ידלין מספיר. הלכנו להיפגש עם פרופ' רייכמן מהמרכז הבינתחומי. יותר מזה, הפגשנו את שניהם כי ידענו שרייכמן היה המרצה של ידלין, ואמרנו להם, בואו תתחברו, אבל יש גבול ליכולות של ראש עיר, עם כל הכבוד.

יש היתכנות?

אם המועצה להשכלה גבוהה תגיד, אני משקיעה ומאפשרת ולא זורקת לנו 'מערופים' של לחם עניים אלא באמת לייצר אקדמיה בועטת ומנצלת את היתרונות המדהימים. דרך אגב, אדוני היושב ראש, מדובר בעיר שהיא יכולה גם לבנות אקדמיה בינלאומית. אין עיר מתאימה יותר מהעניין הזה, גם לסטודנטים היהודיים בכל העולם, וגם אזורית. על מה ולמה חונקים אותנו?

כי לא רוצים להקים עוד אקדמיה. עוד אוניברסיטה לא רוצים.

חברי הכנסת, זה דיון מעקב. אנחנו מכירים. אני לא רוצה לבזבז את הזמן על נתונים ודיונים פילוסופיים כי היינו שם.

אשאל אותך שאלה. המכללה לחינוך עובדת?

יש לנו מכללת לוינסקי, דוגמא - - -

למה צריך לחלוב אותך במידע?

אני אגיד. מכללת לוינסקי עובדת, פועלת, מתפתחת, למה? כי יש הנהגה שרוצה לקדם את לוינסקי.

כמה סטודנטים?

רק בלוינסקי יש לנו מעל ל-300. ד"ר דניאלה מנזין, מנהלת לוינסקי, כמה?

323.

וכמה היו לנו לפני שלוש שנים?

בקושי 100.

וכמה יש לנו בקמפוס? במקסימום כמה הייתם?

עם לימודים אקדמיים ולימודים שאינם אקדמיים, אז היו כ-1,300 סטודנטים.

והיום?

1,000.

מי הדובר?

אני ראש המינהל של קמפוס אילת.

מה שמו בישראל?

יעקב ירדני.

חברי הכנסת. ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ואנשי האקדמיה באילת, זה די תמוה. אני שאלתי בתחילת הדיון מה הסיבה לדיון. אם לא מגיעים להסכמות, בדרך כלל צריך את ההתערבות.

אני רוצה להגיד שהמטרה פה היא לא האקדמיה, שהיא חשובה גם באילת וגם במקום אחר. המטרה היא חיזוק העיר אילת והמרחב שבין באר שבע לאילת שיש בו כל כך הרבה אדמה וכל כך מעט אנשים. אין אזור בארץ יותר דליל באוכלוסייה מאשר הרצף של באר שבע מהאוניברסיטה ועד הקמפוס. המרחק מבית חולים באילת לבית חולים בבאר שבע הוא 240 קילומטר. לצורך זה המדינה אמורה להעמיד מסוק כדי לקצר את הטווח כדי להציל חיים בין בית חולים קטן באילת לבין בית חולים בבאר שבע.

אדוני היושב ראש, אולי ההבדל בין דור מקימי המדינה לדור של היום זה הדיון הזה. האוניברסיטה בבאר שבע לא הייתה קמה אם לא היה דור של אנשים שהחזון שלהם, גם בית חולים, גם האקדמיה, האוניברסיטה, הוקמו לא בגלל חשיבות של איש, מרצה זה או אחר, אלא בגלל ממשלה והנהגה שידעה לאן ללכת ולאן להוביל. זה אולי הפער הכי גדול.

אתה יודע, יש מושג בארמית שמזכירים אדם גדול שעשה, ומתגעגעים, אומרים, 'חבל על דאבדין ולא משתכחין'.

אני לא מסתכל אחורה, אבל אני מציע ללמוד. אדוני היושב ראש, אוניברסיטת באר שבע שהיום מתברכים בה, ובית חולים סורוקה, ומדברים על עוד בית חולים, לא היו קמים אם לא הייתה הנהגה שראתה את פיתוח הנגב כדבר מרכזי. הנה אנחנו מגמגמים. המנהיגות שלו מגמגמת. כמה פעמים יכול לבוא ראש עיר?

אני מתפלא על רבקה כרמי. יש פה הנציג שלה. אני לא מבין את הות"ת. הרי התפיסה של מכללות אזוריות נולדה בגלל פיזור אוכלוסייה ולא בגלל שהיו חסרים מקומות לתואר ראשון או עכשיו למחקרים בתואר שני, לכן צריך לומר פה דברים ברורים ואי אפשר יותר לשמוע את הטענות על חוסר ביצוע של דברים כאלה. במיקום של אילת, בפריסה הגיאוגרפית, בענייני הביטחון והפריסה ההתיישבותית בין באר שבע לאילת, זה לא יכול להיות שהוויכוח הזה יתנהל בעמדה נחותה כזאת של העיר אילת, ולכן צריך להגיד פה דברים חד משמעיים.

אני מציע, עם כל הכבוד לשליחים ששלחנו הנה, הכרעה על אוניברסיטה באילת היא ברמה הגבוהה ביותר. היא לא ברמה של שליחים, היא ברמה של מנהיגים, לכן אי אפשר לוותר, ואם צריך להיות פה דיון עוד פעם בעוד שבועיים, בעוד חודש כדי לקבוע עובדה שתקום ותהיה את האוניברסיטה באילת, היא שלוחה של באר שבע, היא לא תהיה מאה אחוז עצמאית, אבל היא צריכה לאפשר לאוכלוסייה באילת לצמוח ולגדול ולהיות איכותית ושיש בה מרכיב חשוב של אקדמיה ומחקר. תודה.

תודה. עודד.

תודה אדוני. אני דווקא הפעם, בהמשך לדברים של איתן, שאגב אני מזדהה עם כולם, אני חייב לומר, בהקשר הזה אין לי טענות לאוניברסיטת בן גוריון. יש לי טענות אחרות לנשיאה, לרבקה כרמי, אבל דווקא לא בעניין הזה.

הסיפור הזה הוא חד משמעית עניינו של שר החינוך ומי שהיה צריך לשבת פה, אדוני, עם כל הכבוד, זה שר החינוך שצריך להוביל את הנושא הזה של אקדמיה באילת בשביל הפיתוח של אילת. אגב, לא רק אקדמיה בשביל לימודים לסטודנטים, שאנחנו נעשה איזו מכללה אזורית ופתרנו פה או עשינו איזה פלסטר. אילת, ודיברנו על זה כאן בוועדה, אדוני, היא ייחודית במיקום שלה, במבנה שלה ובקו בחוף שלה שמאפשר לעשות מחקרים ימיים בעומק בטווח קרוב מאוד לחוף.

שר החינוך שמפלגתו גם מחזיקה את תיק החקלאות, יכולים להפוך את אילת למקום מספר 1 בעולם למחקר חקלאי ימי, שזה העתיד של התזונה בכדור הארץ, לא פחות, ואילת, במקום שידברו עליה שנעשה אותה עיר של הימורים, אפשר לעשות אותה עיר של מחקרים, ושבתי המלון יהיו מלאים בכנסים של חוקרים שירדו לשם כדי לראות איך אנחנו מצילים את כדור הארץ בשנים הבאות. זאת הבשורה שצריכה מדינת ישראל להוציא וזאת גם הבשורה שצריך להוציא מאילת, אבל בשביל שזה יקרה, זו לא הנשיאה רבקה כרמי וזה לא ראש עיריית אילת, זה שר החינוך. צריך להוביל החלטת ממשלה עם תקציב בצידו.

יש החלטת ממשלה.

לא, במכתב שהוא כותב לוועדה הוא כותב שהתוכנית של ה-100 מיליון ירדה מהפרק. זה מה שהוא כותב בתשובה לוועדה. זה לא שיש החלטת ממשלה. זה מה שהיה, גם הוא אין. הוא צריך להוביל תוכנית. התוכנית הזו לא עולה הרבה כסף. חבר הכנסת לשעבר בקדנציה הזו, טרכטנברג, ישב פה וסיפר על זה שהוא הצליח כראש ות"ת להביא תקציב של תורם מקנדה לטובת מחקרים באילת, בהקמת מרכז מחקר אילת. כשהממשלה הייתה צריכה לשים את חלקה בעניין הזה, בסוף התורם אמר, חבר'ה, עזבו אותי, אני אתכם לא עושה עסקים.

יש לו מזל שלא ביקשו מס על התרומה.

אני אומר לך גם כמי שראה איך ממשלה עובדת. שר החינוך צריך להוביל פה החלטת ממשלה תוך זמן קצר, עם תקציב בצידו. אגב, גם לא עם הרבה תקציב הוא עושה את המהפכה הזאת. הוא הופך את העניין הזה לגמרי ואתה תראה הרבה מאוד גורמים בינלאומיים מגיעים להשקיע באילת, וטוב שהגיע לפה ראש העיר עם יד פשוטה של תעזרו לי, כמו קבצן. לא ראוי.

תודה רבה. מאיר כהן.

אדוני היושב ראש, מאיר ושאר האורחים. יש לי איזו תחושה של דז'ה וו. ישבנו כאן לפני כמה חודשים. אני הייתי מציע שבאמת בוועדה הזאת אנחנו נשמע פעם אחת, אתה נגעת בנקודה. לחתונה צריכים שניים. פעם אחת באמת נשמע את אנשי אוניברסיטת בן גוריון.

נמצא פה הרקטור, צבי הכהן.

אנחנו צריכים להתלכד סביב ראש העיר ובאמת להזמין לכאן את שר החינוך ולהגיד, השושבין שנקרא "בן גוריון" - - -

שר החינוך שהוא יו"ר המל"ג.

אין בי כעס על בן גוריון.

נשמע את הקשיים האובייקטיביים. נשמע הכול.

ישבתי עם הנשיאה על קלינאות תקשורת. יש להם כנראה סיבות, אבל ההתנצחות הזאת והתגוששות הזאת של שני גופים, עיר מאוד חשובה עם אוניברסיטה שבעצם היא הלב הפועם של הנגב, היא לא מכבדת את המקום הזה. אנחנו צריכים להפסיק להימלט. רוצים לעזור לאילת ולקיים את מה שהות"ת מציע? בבקשה. לא רוצים? שיגידו, אנחנו לא רוצים, אל תזמינו אותנו לכאן יותר, אבל תגידו את זה. מה גורם לכך ששנה אחרי שנה אנחנו יושבים כאן בלי תשובות?

נשמע גם את בן גוריון, גם את הות"ת בהמשך.

חבר הכנסת סאלח סעד.

אדוני היושב ראש, א', ברכה. כישיבה ראשונה שלי בוועדת החינוך, זו ועדה מאוד חשובה בעיניי. לשם כך אני ביקשתי מהסיעה שלי להיות כאן בוועדה הזו.

בעניין שנדון בו היום, בעיר אילת, למעשה העיר אילת היא עיר, אפשר להגיד עליה, הפנינה של ישראל. זו עיר תיירותית מספר 1, ואדוני ראש העיר, אני מצדיע לך על כל מה שאתה עושה שם. אני אומר לך, אתה עושה עבודה מבורכת. כל הכבוד לך על זה שאתה שומר על העיר אילת לתפארת מדינת ישראל.

עם כל הקשיים.

עם כל הקשיים ועם כל אי העברת התקציבים הדרושים. זה פשוט מדהים ואני אומר, כל הכבוד לך.

תודה.

יחד עם זאת, תראו, האקדמיה באילת היא נושא מאוד חשוב חוץ מהתיירות. יש לנו תיירות מאוד יפה, מתפתחת בצורה מדהימה באילת, אבל אקדמיה זה נושא מאוד חשוב כי יש לנו הרבה גם למכור לאותם סטודנטים שיבואו לאילת. מה יכול להיות אם אנחנו נחזק את המכללה שם ואנחנו ניתן לה גם לעסוק בנושאים חשובים מאוד שהם קשורים בתיירות, ואפשר לפתח את זה בצורה מצוינת. העניין של החקלאות הימית, אפשר לפתח אותו בצורה מדהימה אפילו. בעניין של החקלאות המדברית, הרי העיר אילת, איפה נמצאת? במדבר, אז בואו ננצל את אילת בצורה משמעותית.

אנחנו בוועדה הזו, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, צריכים לעשות הכול על מנת לחזק את העיר אילת. די להשקיע במרכז הארץ. סלחו לי מי שגר שם. אני אומר לכם, צריך להשקיע יותר גם בדרום הארץ, גם בצפון הארץ, בפריפריה. ברגע שאנחנו נתחיל להבין שצריכים להשקיע בפריפריה, תאמינו לי, מדינת ישראל אפילו תיראה אחרת.

תודה.

אני רוצה להציג בפניכם את פרופ' אפרים יצחק, הוא מאוניברסיטת פרינסטון. הוא מרצה בכיר של עשרות שנים. הוא בוגר אוניברסיטת הווארד בבוסטון והוא ראש החוג ללימודים שמיים בפרינסטון, ניו ג'רסי. הוא בעצם בא לפגישה יחד איתי כי אנחנו הולכים לעשות דברים טובים ופשוט לא רציתי לוותר על הישיבה כי אני צריכה להגיד פה לאילת שקודם כול אני מאוד מכבדת את ראש העיר שהוא פועל למען אילת. תמיד כשאני נמצאת בפגישות עם תושבים, תמיד אני אומרת להם, דעו לכם שיש לכם נציג שבא לוועדות וכל הזמן דואג לאילת.

כמו שאמרו כל חבריי פה, צריך לגרום לזה שתהיה אוניברסיטה באילת ולא בחסד אלא משלהם כדי לפתח את האזור. אני חושבת שזה יביא רק פריחה ויש לה הרבה דברים טובים לעשות.

אני צריכה גם לכבד את ד"ר רחל ידיד שגם היא הביאה את החבר שלנו. אני מתנצלת שאני יוצאת אבל אני אחר כך אתעדכן.

ספרי לנו עוד משפט.

אתן לו לדבר בשם עצמו.

בבקשה.

אמור מעט, עשה הרבה. אני לא רוצה לדבר הרבה. תודה רבה. אני מודה לכם שקיבלתם אותי בפנים יפות.

אני באמת לא רוצה לדבר על עצמי. אני רק רוצה להגיד שידידה, רחל ידיד, ארגנה כנס גדול בארצות הברית על יהודי תימן. מומחים בכל העולם יודעים שהרבה כתבי יד בעברית מביאים מתימן. בכל העולם, כמעט 30% מיהודי תימן תרמו המון למדינת ישראל לפי ההלכה, לפי התרבות, לפי הספרות.

ההתיישבות.

כן.

אפילו חקלאות לימדו אותם, להיות חקלאים במושבים, בקיבוצים.

זה אני לא יודע.

אבל היום זה השתלם להם. הם מימשו את הקרקעות ואת הפרדסים ונהיו עשירים.

עשינו את הדיון לפתוח לימודים שמיים באילת.

אני שמח באמת שנעשה כנס גדול בארצות הברית על התרבות וההיסטוריה של יהודי תימן. מה שחשוב, שנקבל מכם גם תמיכה לארגון הזה, לכנס הזה, לעבודה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה וסליחה שאני יוצאת.

אין בעיה. חיים ילין, בבקשה.

אני שמעתי מספר של 1,000 תלמידים. 1,000 עובדי הוראה אקדמיה יש במכללת ספיר. מכללה, ועוד תבינו מה זה עושה לאזור. אזור שלם, 1,000 איש שחיים ומתפרנסים בכבוד.

זה לא סוד. באר שבע לא הייתה נראית כפי שהיא נראית היום בלי האוניברסיטה והמכללות.

וגם עוטף עזה בלי מכללת ספיר.

נכון. שדרות, מה שזה עושה.

חבר'ה, אני אומר לכם את הדברים כי אני חושב שזה מהות הדיון. לא אם יש תוכנית מיליון או שזה ככה. המהות, זה שאוניברסיטה/מכללה. לא מעניין אותי אם זה מתחיל ממכללה ומתפתח למקומות אחרים. יש פלוסים למכללה, דרך אגב. אין לזה תחליף. זה יכול לשנות אזור שלם. אני לא רוצה לדבר בכלל על הקטע הכלכלי, מה קורה עם שכר הדירה, מה קורה עם קליטה של אזור שלם שהוא כל כך מבודד.

יש לנו שם שני נכסים. נכס אחד, מים, ים, חקלאות ביולוגית, חקלאות ימית, איך שאתם תרצו לקרוא לזה, ויש לנו שמש. מה שאני שומע פה זה די דומה, דרך אגב, למה שקורה היום עם שדה בוקר. שנהיה ברורים, בין בן גוריון לשדה בוקר, שזו זרוע של מה שנקרא אוניברסיטה שחוקרת את המדבר. בסופו של דבר אני יכול להגיד לכם מתוך ניסיון, וזה כבר שיקול דעת לא לוועדת החינוך. מכללה, יש לה גמישות יותר גדולה. היא יכולה לבנות תוכניות למפעלים, לתת תואר למפעלים.

אבל היא לא יכולה לחקור ולקבל תקציבי מחקר.

המינוס זה בדיוק מה שאתה אומר. הפלוס שיש באוניברסיטה, שיש מחקר אבל אין גמישות לקלוט שם.

כל נושא המחקר והמזון של אצות, שאנחנו מכירים אותו בחבל אילות, מצוין, וחלק מהקיבוצים. למה אילת לא יכולה להוביל אותו? למה כל האזור הזה לא יכול להוביל אותו? זה הולך להיות המזון העתידי כנראה של העולם.

אתה רוצה שאנחנו נתחיל לאכול אצות?

כן, וזה כשר, אל תדאג, ואין חרקים שם. הם לא מסוגלים בכלל לחיות.

למה אנחנו לא יכולים להגיע לרמה הזאת ולשנות אזור שלם? בסוף צריך להבין מה מייחד את אילת ואת האזור ומה אנחנו רוצים מהעיר. צר לי, היום הייתי בהרצאה באשקלון. אמרתי, חבר'ה, אתם הולכים להיות העיר הצפונית ביותר של מדינת ישראל. אומרים לי, מה זה הצפונית ביותר? כן, או הדרומית ביותר של מדינת ישראל או הצפונית ביותר, תקראו לזה איך שאתם רוצים. מדינת ישראל הולכת ליישב 2, 3, 4, 5 מיליון אזרחי מדינת ישראל. המדינה הזאת לא תישאר כמו שהיא בגודלה מבחינת האוכלוסייה. כולם הולכים להתיישב, אשקלון דרומה. זה המקום היחידי שאנחנו יכולים לבנות. איפה הם ילמדו, רק בבן גוריון? זה לא הולך. כבר בית חולים שני הולכים לפתוח. כבר 30,000 סטודנטים. חבר'ה, אני אומר לכם, המיון הולך להיות הרבה יותר סלקטיבי, כי הם לא יכולים לקלוט.

מה אתה מדבר? אין חניות לשכונה ד' הוותיקה. הדיירים, אין להם איפה להחנות בזכות הסטודנטים.

ובסוף ידרימו וידרימו. אני לא יודע אם בסוף תהיה רכבת, אבל אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל לפתח. אני חושב שהאוניברסיטה, המכללה, כל נושא המחקר הוא עוגן משמעותי הרבה יותר מהרבה מאוד דברים. יש לכם את האפשרות לעשות את זה. יש לכם אוכלוסייה מתאימה ואתם מסוגלים לקלוט, לא לתיירות, ל-Weekend, באמת אני אומר, לחיים אמיתיים שם. תלכו עם זה, ואם צריך להביא את השר או צריך לחכות לממשלה הבאה, בבקשה, נחכה לממשלה הבאה.

או חוק מיוחד.

אי אפשר כל פעם לחוקק.

חיים, עד הממשלה הבאה זה הרבה זמן. אל תיבנה על זה.

היינו כבר בשדה דב. מה קרה? אף משרד לא הצליח לעשות את זה. מה עשינו? חוק. אתם רוצים כל פעם להראות - - - ?

כן, אין ברירה. כשהממשלה גוררת רגליים, נעשה חוק על הראש שלה.

זה משפיל ממשלה, למרות שהיא תחזיק הרבה מאוד זמן.

טוב, תודה רבה.

כמה יעלה החוק? אתה תוביל אותו?

הממשלה נאלצת לשלם יותר, בחוק, בגלל שהיא לא רצתה - - -

אבל היא עושה את זה.

היא עושה הרבה שטויות לפעמים. היא עושה דברים טובים אבל גם שטויות. בבקשה, אמיר.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יונה שאיפשר לי לדבר עכשיו. אני אאלץ אחר כך לעזוב. אני מקווה שאחזור בזמן כדי לשמוע תשובה.

אני רואה מאבקים של ראשי רשויות ואנחנו כולנו רואים את זה. אני חושב שאנחנו צריכים להתגאות על כך שיש לנו פה ראש רשות, שעל מה הוא נלחם, על מה הוא נאבק? על חינוך, על אקדמיה למען העיר שלו, למען האזור שלו, למען התושבים. זה דבר באמת שראוי לכל הערכה, אני חושב מימין ומשמאל. לא ראיתי כאן מחלוקת על העניין הזה. אני חושב שגם שמענו ובצדק דברי הלל רבים לרעיון של אקדמיה באילת, גם פה מימין ומשמאל, לכל אורך הקשת הפוליטית, אבל בסוף זה מגיע גם לתקציבים, זה מגיע לכסף. יש שסבורים שלא הכול אבל הרבה תלוי בכסף. תמורת הסכום הנכון תוכל למצוא מרצים ואנשי מנהלה וכו' שיבואו ויסכימו ובשמחה יפעלו בעיר אילת.

עכשיו השאלה, אדוני, ואני מציע שהוועדה באמת תברר את העניין הזה, האם התשובה של שר החינוך לוועדה הזו, ש-12 מיליון ₪ הוקצו במיוחד לקמפוס בן גוריון באילת, האם הכסף הזה הועבר לבן גוריון או שהועבר לאילת? איפה הכסף הזה? למה זה לא קורם עור וגידים? למה אנחנו לא רואים תוצאה של הדבר הזה? אם זה נמסר לבן גוריון, אז אנחנו צריכים לדרוש מהם לעמוד בסכום שלמו - - -

האמירה היא חד משמעית. אנחנו נשמע את זה.

אז בואו נשמע את זה. אני רוצה לשמוע את זה.

אם צריך לעשות איזה תיעדוף, איזו הקצאת משאבים מחדש, אז נעשה את זה. אנחנו צריכים אקדמיה באילת.

יוסי יונה.

אדוני היושב ראש, נאמרו כאן המון דברים.

לאלה שתוהים ונעים באי נוחות, כל מה שנאמר, הכול בהסתייגות עד שיוכח אחרת. בבקשה.

תודה. הוצגה כאן עמדה קונסנזואלית. אני חושב שכולם תומכים בקיומה של אקדמיה באילת. אוסיף מילה או שתיים על כך.

כל עיר שיש לה אספירציות לגדול ולהיות מרכז מטרופוליטני, היא לא יכולה בלי מוסדות אקדמיה, מוסדות תרבות. היא לא יכולה להתפתח, היא לא יכולה לגדול.

יוסי, ברשותך, אמרתי את זה בדיון הקודם. אסור לנו לחזור לימים שאילת הייתה עיר מקלט של המשטרה, שכל עבריין מוגלה משם. אסור לחזור לשם. אילת היא מקום אחר. צריך לתת לה את העוגנים האלה.

אנחנו לא שם. לא יהיה.

האמת, היא כבר לא שם.

כן, היא לא שם, אבל צריך לעזור לה לא להיות שם.

נכון. המעט שאני יודע מהביקורים המעטים שאני ביקרתי שם, זו כבר עיר באמת עם פוטנציאל אדיר שחלקו הגדול גם מתממש ואפשר לממש אותו ביתר שאת. זו בעצם אני חושב העמדה הקונסזואלית של כל חברי וחברות הוועדה, ונעשית שם עבודה ביום וכולנו שמחים בכך, ואז יש, אוקי אקדמיה באילת.

השאלה שלנו, אני שמח גם שאמרת, אדוני היושב, ציינת את דבריך באופן טנטטיבי. אנחנו עדיין ישבנו, במקרה הזה הייתי שמח לו הגורמים האחראים היו מציגים את דבריהם ואז אנחנו היינו מעירים, כי אנחנו עכשיו נמצאים באיזושהי אפלה. הצדדים לא דיברו.

מנהגנו בקודש לתת מצע לדיון והמתייחסים האחרונים זה הנוגעים בדבר.

לכן אתה יודע, אדוני, אני בא מאוניברסיטת בן גוריון ואני עדיין רואה את עצמי כחלק מאוניברסיטת בן גוריון וגאה להיות חלק מאוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטה באמת מופלאה.

הכבוד הוא לי.

כן, וכל מה שאמרתם על מה שאוניברסיטת בן גוריון עשתה לנגב ועשתה לבאר שבע, זה אמת ויציב, ואקדמיה יכולה לעשות אותו דבר גם באילת. עכשיו השאלה איפה הפלונטרים? אני, משתי מילים שהחלפתי עם חברים, אמרו, שמעו, אין לנו התנגדות, רק זה עניין בסופו של יום הכסף.

אפשר לעשות כפי שמאיר ציין לפני כן, בשני אופנים: באופן עצמאי או באופן של יחסי גומלין עם האוניברסיטה. סביר מאוד להניח שהאוניברסיטה תשמח לעשות זאת במידה ויוקדשו לכך המשאבים הדרושים.

אני מציע שאנחנו נשמע את הצדדים עצמם ולהגיד איפה באמת המחסומים, ואז נוכל בצורה יותר מושכלת להתמודד עם השאלה של המחסומים.

עדיין אני אגיד משהו שאני באיזושהי עמדה משוחדת, שנראה לי שבאמת הבעיה נמצאת שם בחלונות הגבוהים שמישהו יחליט/תחליט/יחליטו שיתעדפו את אילת ככזו שיש מקום לפתח אותה ושהיא תגדל ותהיה יותר מעיר ואם בישראל, הרי שהדברים האלה ניתנים להשגה. תודה.

תודה. ד"ר חנן גינת.

ד"ר חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות.

אני תומך בכל מה שנאמר פה בהקשר של אילת, ואני מוסיף ומעיר גם למאיר שאני חושב שזו חבילה אחת.

איזה מאיר? יש פה שני מאיר.

מאיר יצחק הלוי, ראש העיר אילת. אנחנו עובדים ביחד וקורים דברים מצוינים באילת, לא מספיק, עם כל הקשיים, ולזה נוסיף את הרכיב של הפריפריה הרחוקה, כי חבל אילות באותה מצוקה, אחד, ולחבל אילות יש הרבה מה להציע, שניים. יש מדבר, יש אנרגיה, יש הרבה תחומים דווקא בפריפריה הרחוקה שרוצה להתפתח, ולכן האקדמיה היא אקדמיה משותפת.

יש לנו גופים שגם הם עובדים תחת אוניברסיטת בן גוריון, אם זה מכון ערבה ואם זה מרכז מדעי ים המלח והערבה שמשם גם באתי לפני שהפכתי לראש רשות, לכן הקריאה היא קריאה משותפת. יש לנו קשת רחבה של תחומים יחד עם האוניברסיטה, והקידום של האקדמיה, חבר הכנסת חיים ילין הזכיר את המכללה בספיר שגם היא נותנת שירות כמובן לעיר שדרות ולכל מה שמסביב.

זה לכל המחוז.

מגיעים מכל הארץ.

לא רק מגיעים, גם גרים. הבת שלי גם לומדת בספיר וגרה בבאר שבע, אז היא חלק מהעניין.

אני מאוד מקווה ומאמין, ואני באמת חושב שמי שחסר פה זה מי שצריך לתת את התשובות, בין אם זה משרד החינוך ובין אם זה הות"ת.

נדרוש. דניאל, מה יש לך להשמיע לנו?

דניאל וינקלר, יליד 8.2.85, עוד מעט בן 33. באוגוסט 2003 התגייסתי לסיירת צנחנים. הייתי קשר מ"פ. 2008-2013 למדתי מדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה הכי טובה בארץ, תואר ראשון, תואר שני. חנן גינת, אני מכיר אותו מקורס בסדימנטולוגיה ימית, שבאנו במסגרתו למכון ערבה והוא דיבר, ואנחנו מכירים מכנסים. גיאולוגים זה גם קטן, אז אני מכיר את כולם. בני בגין, עוד לא יצא לי לדבר איתו.

זה מה שבאתי לשאול אותך, אם אתה מכיר את בני בגין.

הוא היה ראש המכון הגיאולוגי - - -

הלאה, לעניינו.

לעניינו, שני דברים. אוניברסיטה קיימת בעיר אילת, קוראים לה אוניברסיטת בן גוריון. זו שלוחה של בן גוריון אבל היא קיימת. לא צריך להקים יש מאין.

לא רוצים להקים, רוצים להחיות.

בסדר, אז יש אוניברסיטה. צריך לעבות אותה, לתת לה תקציבים. אפשר לקרוא לה אוניברסיטת אילת אבל זו החלטה סמנטית, כמו שלמכללת אריאל קוראים עכשיו אוניברסיטת אריאל ואז השמאלנים אומרים, אה, זה רק - - - . לא חשוב, לא ניכנס לפוליטיקה.

עזוב את זה.

אני הייתי ב-2003-2009 מר"צ. כן, הצבעתי מר"צ, אני מצטער. אף אחד לא מושלם. אחרי זה מפלגת העבודה של שלי ובוז'י, עוד שנה וחצי.

לעניינו, אדוני.

בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה טוב.

לענייננו.

אני באתי לעשות לובינג על החלטת ממשלה שצריכה לצאת, שאומרת כהאי לישנא: - - - בא מול שלטון האיסלאם הפאשיסטי ברצועה הנושא דגלים שחורים.

תודה רבה לך אדוני. בזה סיימת את הדברים שלך.

לא, רגע, רגע, אני לא סיימתי.

סיימת, אדוני.

אנחנו חוזרים ליישב את גוש קטיף, אני די בטוח בזה.

תודה. חשבתי, גיאולוג - - -

אפשר לדבר על גיאולוגיה. אני, אגב, פרילנסר.

תודה. לעיתים רחוקות האינטואיציה שלי בוגדת בי. פה בגדה בי. 80% מההחלטות שלי עושה לפי אינטואיציה. נפלתי איתך.

בבקשה, מירב סלע.

תודה רבה. מירב סלע מהתאחדות הסטודנטים הארצית.

כמובן שחשוב לנו להדגיש את הצורך במוסד אקדמי או שלוחה שייתן מענה לצעירים מהמרחב הגיאוגרפי סביב אילת ולנגיש עבורם את מערכת ההשכלה הגבוהה, וכמובן כמו שנאמר פה, סטודנטים הם בסופו של דבר מנוע צמיחה כלכלי בעיר. כל עיר שמגיעים אליה סטודנטים, היא צומחת ומתפתחת, בין אם תשתיות ובין אם ההשתתפות של הסטודנטים במרחב החברתי והאזרחי יחד עם התושבים. אנחנו כמובן קוראים פה להחיות את השלוחה.

קריאתך תיפול על אוזניים כרויות וגם בזרועות פתוחות נעשה הכול שזה יקרה.

לפני שנעבור לאוניברסיטת בן גוריון ולות"ת, משרד החקלאות נמצא איתנו. בבקשה אדוני.

נועם מוזס, משרד החקלאות. אני עוסק בפיתוח של חקלאות ימית במשרד.

אנחנו משקיעים הרבה מאמצים בשביל לפתח את האזור הזה בתחום של חקלאות ימית ביבשה ידידותית לסביבה.

הזכירו פה כל מיני נושאים שאנחנו מקדמים, אם זה חלבון מהים, אם זה אצות, אם זה פרויקט דגיגי טונה מוטי יצוא. זה הוצג אתמול לראש הממשלה.

כמה כסף אתם משקיעים בעניין הזה?

מיליונים.

2 או 200?

אם יש לך את הנתון.

גם במספרים גדולים. אחדות, עשרות או מאות?

תראה, קודם כול יש תקציב של 12 מיליון שקל שנכנס למרכז הלאומי לחקלאות ימית לקידום המחקר. מעבר לזה עכשיו הקצנו 4 מיליון שקל לנושא של פרויקט דגיגים. אנחנו משקיעים כספי המשרד.

אמרת טונה.

המרכז הלאומי לחקלאות ימית מצטיין במחקר בנושא של ביות דגים - - - . הדגים הבאים שהולכים לעבוד עליהם זה דגי טונה. יש שני סוגים של דגי טונה, טונה כחולת סנפיר בים תיכון וטונה צהובת סנפיר באוקיינוס ההודי, הים האדום. משרד החקלאות רואה בנושא הזה כפרויקט דגל שיכול לעודד יצוא. כמו שיש יצוא של זרעים, ראש הממשלה מדבר על זה, הסייבר של החקלאות. אנחנו רוצים לעודד את המחקר ובמיוחד את הפעילות החקלאית הכלכלית גם באזור דרום הערבה ולהחיות את מקומות העבודה שאבדו בעקבות סגירת הכלובים בזמנו, וגם להרחיב את היקפי התעסוקה, גיוון תעסוקתי בהשראת ראש עיר וראש המועצה האזורית.

בנינו תוכנית לפארק חקלאות ימית שיקום בדרום הערבה ומתבסס גם על נושא של יצוא דגיגים, גם על הנושא של אצות וגם על הנושא של יצור - - - , קרי דגים, וכל זה מתבסס על ההון האנושי האקדמי שנמצא באילת. יש מרכז כובד, יש מכון מחקר לאומי לחקלאות ימית, יושב באילת, וכמו שאנחנו רוצים לגוון את התעסוקה בלי בעצם הזרוע השנייה שזו אקדמיה בועטת בתחום הזה של ביולוגיה ימית, חקלאות ימית, שיתוף פעולה בין המעבדה האוניברסיטאית והמכון לחקר הימים והאגמים באילת, הפרויקט הזה, האופק שלו הוא קצר. אנחנו חייבים חדשנות. אנחנו מייצרים שם אפשרויות לצעירים גם לקבל שטח, גם לקבל מים. אנחנו מקבלים סיוע כספי וכל זה נשען על ההון האנושי האקדמי שנמצא באילת והוא חייב להתפתח ולגדול.

אני יכול לשאול אותך שאלה אחת? איזה סכום היה משנה מצב מבחינתכם? זאת אומרת, היית אומר, אם עכשיו במשרד החקלאות היו מקצים איקס כסף בנוסף למה שמושקע היום, היינו רואים שינוי מצב דרמטי בתחום הזה מבחינת מה שקורה בערבה ובאילת.

אני אגיד שני דברים. אנחנו בנינו תוכנית של 210 מיליון שקל, שזה מימון בעיקר לאקדמיה לעשר שנים, 12 משרות של חוקרים לעשר שנים פלוס תשתיות מחקר בנושא הדגיגים ודגי הטונה המתאימים לאזור הזה. זה סכום אחד.

21 מיליון שקלים בשנה, לעשר שנים. זה בנוסף ל-12 מיליון?

לא, זה לא פרוס אחיד על עשר שנים. 90 מיליון שקל בשנתיים-שלוש הראשונות לתשתיות מחקר ואז עוד פריסה, אם אני לא טועה, של 12 מיליון שקל לשנה, לעשר שנים. זה רגל אחת. רגל שנייה שהיא חלק מהתוכנית האסטרטגית של העיר אילת, זה פיתוח הפארק לחקלאות ימית. שם אנחנו מדברים על כמה עשרות מיליוני שקלים כדי שיאפשרו - - -

נוסף למה שהשקעתם עכשיו?

כן, בנוסף לזה, שיאפשרו תשתיות, פיתוח אסטרטגי, חבר'ה צעירים שיוכלו לקבל שטח לעשות חדשנות. החבר'ה האלה שלומדים בתוכנית של הביו טכנולוגיה הימית בקמפוס באילת, שזו תוכנית מצוינת, אין להם מה לעשות אחרי זה, אין להם תעסוקה. - - - באילת יכול להוות מרכז תעסוקתי מוביל בעולם.

תודה.

רק משפט, אדוני. אלה שתי הרגליים של החלטת הממשלה שצריכים להביא שר החינוך ושר החקלאות. היא לא יקרה. גם מבחינת תקציב, אתה מכיר את זה. לא מדובר פה על תקציבים שהם בלתי נתפסים.

אבל זה לא פותר את הבעיה?

זה מחזק שצריך את הקמפוס.

זה 220 מיליון שקל שצריך לחשוב אם באמת זאת הבעיה האקוטית.

לא, אתה לא מבין מה קורה מסביב ל-200 האלה.

חבריי, חברי הכנסת, משפט אחד. תוכנית אסטרטגית שהוביל אותה מנכ"ל משרד האוצר עם שבעה מנכ"לי משרדי ממשלה, קבעה אחרי עבודה של שנתיים שהדבר שהעיר אילת צריכה יותר מכל זה גיוון תעסוקתי. כדי שיהיה גיוון תעסוקתי צריך השכלה ואקדמיה, ו-ב', גיוון תעסוקתי משובח. נושא של פארק לתעשיית מזון מהים, אושר, אני רוצה שתדעו את זה. זה נמצא עכשיו בתחנה של משרד החקלאות. פשוט שי באב"ד צריך להגיד, משחרר אני.

עדיין לא שוחרר?

תנו לי רגע. אני כמעט נהייתי חוקר ים. זה פיילוט אחד. כמו שנאמר כאן, אנחנו צריכים לעבוד במקביל. האחד, לקדם את התוכנית הגדולה של ה-200 מיליון שקל , והדבר השני, לייצר מסד מדעי מחקרי שמחזק את המשאב האנושי, ויש לנו את כל התשתיות, גם מכון אוניברסיטאי שבראשו עומד פרופ' אמציה גנין, גם מוסד אקדמי שנמצא ויש בו את המחקרים. הכול קיים. דרך אגב, מספרים המומחים שיש לנו את הים הטוב ביותר לעבודות המחקר. אני צודק, יקירי?

גם עם המרחק מהמדבר.

אנחנו שומעים, ודיברתי על זה עם שר החקלאות, שיש כוונה להקים פקולטה לחקלאות ימית בחיפה, ואני שואל, למה? אין מספיק מוסדות שם? מה בדיוק הסיבות? לכן אני מפה מבקש קריאה גם למשרד החקלאות. חבר'ה, חיזוק ערי הקצה, זו בדיוק המשימה.

תודה. בן גוריון.

צבי הכהן, אני רקטור אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לא אוניברסיטת באר שבע.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים - - -

תרצה או לא תרצה, זה בבאר שבע. אנחנו לא כמו הממשלה הפולנית שזה נמצא בתחום שלה ורוצה לזרוק את זה על מישהו אחר. הכול אקטואליה.

האוניברסיטה העברית נקראת האוניברסיטה העברית ולא אוניברסיטת ירושלים, ואנחנו אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

שנמצאת בבאר שבע.

אני מדגיש את זה כי השם המלא הזה, זה לא סתם שם. עם כל הכבוד, יש מחויבות עמוקה לנגב, לא רק לבאר שבע. המחויבות שלנו היא לכלל הנגב.

באופן אישי, במשך 30 שנה המעבדה שלי הייתה ועדיין במכונים לחקר המדבר בשדה בוקר. חקרתי אצות. בין השאר אחד ההישגים של המעבדה שלי זה מפעל האצות בקטורה. אף אחד לא צריך להסביר לי על החשיבות של פיתוח הנגב ושל פיתוח חקלאות ימית וכל הדברים האלה.

אם נראה לך שמישהו ניסה להסביר לך, אז אנחנו מבקשים סליחה. תגיד מה שיש לך להגיד בלי - - -

מותר לו גם לומר את זה.

תראו, באילת צריך וחובה שתהיה שם אוניברסיטה. זו האמונה שלי. אמרתי למאיר יצחק ידידי כמה וכמה פעמים בכל פעם שנפגשו, פה, שם, בבאר שבע, אבל בשום אופן אי אפשר להפיל את העלות של זה על האוניברסיטה. זה לא יכול להיות.

מספר התלמידים בקמפוס באילת, הגודל של אילת והערבה הוא לא מספיק. הם לא מייצרים מספיק סטודנטים כדי להחזיק את זה ולכן עד שאילת תגדל, ואני מקווה שזה יהיה מהר מאוד, צריך שיבואו סטודנטים למקומות אחרים. יש לזה משמעות כספית. צריך לפתוח תוכניות. זה אומר שתוכניות צריכים לפתוח על בסיס שהוא אינו כלכלי. מישהו צריך לשלם את ההפרש.

חלק גדול מהתוכניות שאנחנו עושים כדי להחזיק את האף מעל המים זה תוכניות מזדמנות. זה לא תוכניות שבאופן קבוע יש, כמו בבאר שבע יש מחלקה לכלכלה, 50 שנה מלמדת כלכלה, אלא אנחנו פותחים מפעם לפעם תוכנית להסבה להוראה והסבה לזה והסבה לזה, העיקר להביא סטודנטים לקמפוס, אבל זה כמו חמצן, זה לא משהו שהוא בר קיימא. יש כמה וכמה תוכניות שהן קבועות, אבל אם אנחנו נסתכל רק על מספר הסטודנטים הקבועים בתוכניות הקבועות, המספר הוא עוד הרבה יותר קטן. חלק שלומדים שם הם בכלל לא סטודנטים לתואר.

אנחנו איתך, דרך אגב, על כל מילה שאתה אומר, גם אם אנחנו לא יודעים.

תודה. לא זו בלבד שאנחנו לא מקבלים עזרה, אלא מפעם לפעם אנחנו מקבלים גם עזרה שלילית. הכנסת חוקקה חוק שאומר שסטודנט בנגב יכול ללמוד שנה בחינם או סטודנט שבא ללמוד בנגב. מה לעשות שבחוק הזה עשו החרגה ואמרו, פרט לאוניברסיטת בן גוריון. זה חוק שהוא נורא בעיניי, כי מה שאומרים לסטודנט בירוחם, בדימונה, בכל מיני מקומות, בשבילך מספיק מכללה, אתה לא מספיק טוב בשביל אוניברסיטה. אל תלך לאוניברסיטה.

זה התקבל, אם אני לא טועה, בממשלה שאני הייתי חבר, וסילבן שלום בזמנו נאבק ולא הצליח.

מי שהוביל את החוק זו השרה גילה גמליאל. זה חוק רע כי הוא פוגע בסטודנטים ואומר להם, אתם סוג ב', לכם מספיק מכללה, אתם לא צריכים אוניברסיטה.

הקמפוס באילת נהנה מהחוק הזה, אבל מאחר וכל כך הרבה מכללות נהנות ממנו גם כן, אז הוא בעצם נמהל והיכולת האטרקטיבית של הקמפוס באילת נפגעת.

איזה מכללות רלוונטיות? ספיר? מה עוד יש?

אחווה, קיי.

אשקלון, אם אני לא טועה, נכנסה בדקה ה-90.

כל המכללות הנמצאות בפריפריה.

אחווה גם נחשבת?

אחווה, לא.

ומכללת קיי.

נכנסה בסוף?

אחווה נכנסה.

גם המכללות בירושלים.

אצלכם, אדוני, הביקוש עולה על ההיצע. מספר המקומות שאתם יכולים לאפשר, יש יותר מבקשים שרוצים ללמוד אצלכם.

איפה?

בבן גוריון.

מאוד תלוי באיזו מחלקה.

למשל בהיסטוריה, כנראה שלא.

אם אתה מדבר על רפואה, אז על 1,800 מקומות אנחנו יכולים לקלוט 110 ולא יותר. אין לנו את האפשרות לקלוט יותר. אם אתה מדבר על היסטוריה של עם ישראל - - -

טוב, זה דיון אחר.

לכן יש מגוון גדול מאוד. אנחנו לא בשיא הקפסיטי שלנו.

בוא נחזור לאילת. הרי היינו בדיון הזה. תאמר לי, אני צריך, א', ב', ג', ד' כדי שהקמפוס הזה ישרוד ויצליח.

אדוני היושב ראש, תרשה לי, אני אגיד את זה.

אני רוצה להביא דוגמא נוספת. הכנסת חוקקה "חוק בן גוריון". "חוק בן גוריון" אומר שצריכים להקים שני מוסדות מחקר בשדה בוקר ושהם יהיו מסונפים לאוניברסיטת בן גוריון. היום הם חלק מאוניברסיטת בן גוריון. אפילו היה כתוב שם שהעובדים שם יקבלו פנסיה תקציבית. אני עוד מחכה לראות את זה. מה לעשות שאחרי כמה שנים שקיבלנו תמיכה, הקמפוס וגדל והגיע עד בערך 80 חברי סגל אקדמי, ויום אחד בהיר בא הות"ת והודיע, נגמר, תוך חמש שנים, בכל שנה מורידים לכם 20% ואין יותר תמיכה מיוחדת. כל אחד יודע שהחזקה של קמפוס נפרד עולה הרבה יותר. אם הייתי מקים מכונים לחקר המדבר בתוך הקמפוס בבאר שבע, לא היינו צריכים שקל אחד נוסף, היינו חיים עם זה כמו כל מחלקה אחרת באוניברסיטה.

מה שהיה המכון לחקר הנגב, עדיין קיים בבאר שבע?

לא, כי זה היה מיותר. זה היה כפילות.

40 מיליון שקל שהיו מתוקצבים, הורידו אותם. כמובן הם חזרו לסל, מתוכם קיבלנו בחזרה בערך 32, אבל מהעברה מכיס לכיס, 8 מיליון שקל כל שנה נעלמו. עכשיו באים ואומרים, בואו תשקיעו בקמפוס באילת. גם אם אני אקבל מחר כסף, גם אם יגידו לי, תשמע, הנה קח לך כסף, ברגע שאני מביא חברי סגל, ואי אפשר לעשות חווה בלי חברי סגל, וחברי סגל, אני חייב להתחייב להם שאם הם עומדים בקריטריונים של איכות אקדמית בהוראה, אז הם יקבלו קביעות באוניברסיטה. משמעות הדבר שאני מחויב להם לבערך 35 שנה. אם יש מחויבות של הממשלה, של הכנסת לטווח קצר, לשלוש שנים, לחמש שנים, אפילו לעשר שנים, מה קורה אחר כך? האוניברסיטה תקועה איתם כמו שעכשיו האוניברסיטה היא בגירעון מתמיד עם הקמפוס בשדה בוקר, בגירעון מתמיד מדי שנה בשנה. משכו לנו את השטיח מתחת לרגליים. אף אחד לא בא ואומר, סליחה, צריכים לפצות אתכם. תאכלו את זה. ברור שלא יעלה על הדעת היום שאנחנו נסגור את הקמפוס בשדה בוקר שהוא המכונים הטובים ביותר בעולם לחקר המדבר.

כל הנושא של המים במדינת ישראל, זה שיש מים במדינת ישראל בברז, זה בגלל מחקרי מים באוניברסיטת בן גוריון. הפיתוח של - - - שמסייע להתפלה, 55% מהמים שאנחנו שותים באים מהתפלה. יש גם עתיד וגם יהיו דברים בעתיד וצריכים לממן את זה. לא, בעיה שלכם.

מי שנפגע פעם אחת, מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. אנחנו לא נכונים עכשיו להיכנס למחויבויות של להחזיק חברי סגל ל-35 שנה בלי שיש חוק עם תקנות, לא כמו "חוק בן גוריון".

אז אולי נעשה חוק.

תעשו חוק, תנו מימון. אהלן וסהלן, אנחנו פתוחים.

אתם מבינים למה אני משכתי עד לסוף הדיון והקדמתי את צבי לפני הות"ת? כי זה הדיון שהיה בפעם שעברה. הוא חוזר על דברים שהוא אמר, ובצדק.

ולא קיבלנו שום 12 מיליון שקל. אני לא יודע על זה. יכול להיות שבמצטבר במשך השנים זה הסכומים שקיבלנו.

12 מיליון ₪ בשנה, שחור על גבי לבן.

הנה, אני אעביר לך תשובת שר החינוך.

התגמול של האוניברסיטאות הולך בצורה הבאה, יש מודל ההוראה ומודל המחקר. מודל ההוראה זה על פי מספרי סטודנטים, דיסציפלינות שלהם ותארים שלהם. לכל אחד יש תעריף. מודל המחקר זה על פי תפוקות המחקר וזהו זה.

אני הבנתי ששלוחת אילת, לצורך העניין קמפוס בן גוריון באילת, לא סוחב גירעונות.

אני לא אמרתי שיש גירעונות. אמרתי שכדי להרחיב צריך פנסיה.

יש אפילו מי שטוען שאתם אפילו מרוויחים על עצם היות שלוחה באילת. זה אני אומר. זה ממקורותיי - - -

בוא נגיד שיש עסקים יותר רווחיים.

לא יודע, אבל להפסיד, בטח אתם לא מפסידים.

אנחנו לא מפסידים ואנחנו לא רוצים להפסיד. אנחנו גם לא יכולים להפסיד כי אין לנו מי שיממן את זה.

אנחנו לא רוצים שתפסידו.

אתם לוקחים חלק בתוכנית "קמע" של משרד הקליטה, של מדענים עולים?

בוודאי.

מתוך התוכנית הזו, ככל שאם היו מרחיבים אותה למדענים עולים נניח, לשריין תקציב לאילת, כי הרי התוכנית הזו הולכת ונסגרת.

תוכנית "קמע", אני נלחמתי בשעתו בתפקידי הקודם כיושב ראש המועצה המתאמת של ארגוני הסגל, נגד הסגירה של תוכנית "קמע".

היא הולכת ונסגרת. האוצר רוצה לסגור אותה.

הפשרה הייתה בסוף שיעשו תוכנית "קמע ב'" שהיא עכשיו בתנאים מאוד גרועים וכמעט אף אחד לא מצטרף אליה.

כי היא בלי קביעות. היא לחמש שנים בעצם, אם אני לא טועה.

אם בן אדם הוא מספיק טוב, אז גם קולטים אותו. אם הוא לא מספיק טוב, אז גם לשלו שנים לא כדאי, כי אחר כך אתה תקוע.

תודה.

לגבי התשובה של השר. אני אומר לכם, השר כותב ככה: "היקף התקצוב השנתי של שני המוסדות עומד בשנים האחרונות על כ-27 מיליון בשנה כאשר המכון האוניברסיטאי מתוקצב בסך 15 מיליון ₪ בשנה וקמפוס בן גוריון באילת מתוקצב בסך של כ-12 מיליון ₪ בשנה.

זה לא תקציב נוסף.

את מה שאמרת לגבי קביעות, 35 שנה, אפשר לתמחר את זה. אפשר להגיד מה הוא הסכום שאנחנו צריכים כדי שיהיה קמפוס מתפקד באילת. יש תשובה לשאלה הזאת?

אין לי כרגע בשרוול מספרים. אם הייתי יודע שיש נכונות לבוא ולתת - - -

תודה. בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

צהריים טובים, שמי פרופ' יניב פוריה ואני דיקן קמפוס אילת.

אני רוצה להפנות רגע נקודת מבט אחרת. לראייתי, וזאת הסיבה שהגעתי לאילת, ואני חולק את זמני בין שתי ערי פריפריה, אחת חצי פריפריה, באר שבע, והשנייה לגמרי, אילת.

במקום לדבר מנקודת מבט של קמפוס ומאמרים אקדמיים וחשיבות של מחקר, אני רוצה לדבר מנקודת מבטו דווקא של התושב ושל התושבת.

דיברתם פה רבות על ביולוגיה ימית וחקלאות ימית, וזה הכול מאוד חשוב, וכשתסתכלו על הדברים שאני מנסה לעשות בקמפוס, זה נמצא במקום הראשון, אבל אני רוצה שחברי הכנסת שנמצאים, וכשתקבלו את ההחלטות, שתתחברו לתושב באילת ומה בעצם קורה באילת. באילת כשחסרים מורים בבתי הספר, באילת חסרות אחיות בבתי חולים. באילת אין פסיכולוגים. אז אפשר להגיד שאילתי או אילתית יכולה לקחת את המטוס ולטוס לתל אביב וללמוד. לא, היא לא יכולה. בהסתברות אדירה היא אם חד הורית, בהסתברות אדירה יש לה שלושה ילדים בבית, אין לה כסף לטיסה ואי אפשר ללמוד ככה.

כשהילדים שלי שואלים אותי, אבא, מה אתה עושה בקמפוס? אז בהתחלה תיארתי להם ואחר כך אמרתי, תשמעו, אני היום מאיץ. אני רוצה להאיץ. חשוב לי שחברי הכנסת, כשאתם הולכים הביתה, תבינו שקמפוס אילת זה לא קמפוס רגיל. זה לא קמפוס שמייצר עוד שני פייפרים. זה קמפוס שיכול להאיץ עיר. זה קמפוס שאם אין אותו, לא יהיו אחיות, לא יהיו מורות, לא יהיו מנהלים בתחום המלונאות והתיירות, כך שאפשר לדבר על העיר הזאת כמשאב תיירותי, אבל לא יעבדו שם אנשים. אפשר להגיד שיש שם בית חולים, אבל לא יהיו שם רופאים ולא יהיו שם אחיות, ואני רואה את זה בבוקר כשאני אוכל ארוחת בוקר, כשאני רואה את כל האנשים עם הידע, מגיעים משדה דב ובן גוריון על המטוס. בשעה 15:30 מעבירים כרטיס וחוזרים הביתה, וזה צריך להדיר שינה מעיניכם. אילת היא לא חו"ל שיוצאים לשם לחופשה. אילת זה חלק ממדינת ישראל, זה חלק מארץ ישראל וזה חלק מעם ישראל, ואל תזניחו אותה. זה יתפוצץ לנו בפנים.

מכובדי, הדיון הזה לא היה מתקיים, והראשון, הקודם, לא היה מתקיים אם לא היינו חושבים בדיוק כמו שאתה חושב, כי עם הכבוד, אקדמיה, יש לנו בעוד מקומות חשובים וטובים בארץ ועדיין יכולים לבלוע את הכמות של אילת, אלא שאנחנו כן חושבים בדיוק. אולי היטבת לבטא את זה בפאתוס, אבל כולנו איתך.

מה שחשוב לי שתדעו, שעלה פה קמפוס ולא גמיש וכן הלאה. אם בחור אחד כמוני עם כל כך הרבה עגילים באוזניים, הקמפוס מוכן לשנות את פניו, הקמפוס סופר גמיש. אנחנו חושבים על תוכניות לימוד אחרות, שונות, שאין במדינת ישראל, חשובות למדינת ישראל וחשובות לעם ישראל.

פרופ' יניב פוריה, כמה זמן אתה שם?

ארבעה חודשים.

בארבעה חודשים האלה נפגשת עם מאן דהוא מהות"ת?

לצערי לא, אבל אני מוכן לעמוד ולצעוק מול הות"ת.

אוקי. בוא אני אומר לך ואני שם את הדברים. לא סתם אמרתי בתחילת הדברים שפרופ' יפה זילברשץ לא אוהבת את הקמפוס באילת, לכן לא כיוונתי בכלל לאוניברסיטת בן גוריון. אוניברסיטת בן גוריון אמרה גם אז, אתם רוצים? תשקיעו, ובצדק. הות"ת לא רואה, לא שומע את המוסיקה שהשמעת עכשיו. תפקידנו להביא את הות"ת לשם, ונשמע היום. אם נקבל אותן תשובות כמו שקיבלנו, לא תהיה ברירה, מאיר, אנחנו נעשה כאן הצעת חוק מאוד ממוקדת, לא ראוותנית, ממוקדת אקדמיה. לא נשים עליה את כל האתגרים של אילת. אם לא תהיה ברירה נצטרך לגייס את הלובי הרחב של חברי הכנסת שיאמרו לממשלה מה אנחנו רוצים. אני מקווה שלא נצטרך חוק. אני מקווה שמישהו בות"ת סוף סוף הבין או שיגידו לי, עכשיו התחלנו תוכנית חומש. אני אוהב את התשובות האלה.

יו"ר הוועדה, תעזור לתושבי אילת, תן לנו חוק. תושיב את כל השרים. תן לנו חוק.

בגלל זה אתה פרופסור ואני פוליטיקאי.

ביחד.

לא, אבל נפלת עכשיו. תן לנו. יש מושג שנקרא, "מזה ומזה אל תנח את ידך". בבקשה.

אריאל חנוכה, ממונה תקצוב אוניברסיטאות בות"ת.

קודם כול, בתור מי שאחראי על הנושא - - -

כמה זמן אתה אחראי על הנושא?

שנה.

היית בדיון הקודם איתנו כאן?

לא הייתי בדיון הקודם אבל ישבתי עם ראש העיר אילת במשרדנו, עם יפה. הריח הוא טוב, האנרגיות הן חיוביות.

כן? אז השתנה משהו. בוא נשמע.

בסופו של דבר ות"ת היא קודם כול לא יכולה להכריח אף מוסד לבוא ולפעול באילת. היא יכולה לעשות הכול כדי לתת את המעטפת, כדי לתת את התמריצים, וזה מה שהיא עשתה עד היום. היא לא יכולה להכריח אף מוסד.

היא לא מכריחה, המוסד רוצה. תתקצבו.

עד היום מה שאנחנו רואים, אנחנו מתקצבים ואני חייב להגיד שסטודנט בקמפוס אילת מקבל שווה, לא רוצה להשתמש במילה - - - , אבל המוסד מקבל עליו הכי הרבה כסף מכל סטודנט אחר במערכת.

באחוזים.

לא בהרבה. פחות מ-10% אבל הם הסטודנטים היחידים שהם - - -

זה אפילו לא מכסה את עול העלות - - -

הם הסטודנטים היחידים המוחרגים. זה דבר ראשון. דבר שני, מעולם לא הגבלנו, לא את אוניברסיטת בן גוריון ולא את המכון האוניברסיטאי באילת. לא הגבלנו אותם בהיקף הפעילות. הראו פעילות, קיבלו את הכסף. מעולם לא עצרנו את הכספים האלה.

מה שאנחנו ראינו בשנים האחרונות, אם למשל הבעיה הייתה בתקצוב, שהתקצוב מנע את ההתרחבות, אז היינו מצפים לפחות לראות שהיקף הסטודנטים נשאר זהה, אבל מה שאנחנו רואים זה ירידה של 300 סטודנטים.

זאת אומרת שבכל המוסדות האחרים להשכלה גבוהה שאתם עדיין עם אותו תקציב, אתם בכולם רואים פיחות במספר הסטודנטים? הרי זאת בעיה בכל מדינת ישראל. יש בעיה של מספר סטודנטים בכל המדינה, אז תחריג את התקציב גם?

אנחנו לא רואים - - -

אתה לא רואה פגיעה במספר הסטודנטים?

לא בכל המוסדות.

מר אריאל, תקשיב, אני נאלץ להסתייע בהומור קצת, מה לעשות. אתה מכיר את ההוא שרצח את ההורים שלו ואמר, תעזרו לי, אני יתום? הוא מבקש חנינה בגלל שהוא יתום, אז בוא תקשיב, אני לא אומר שזה מה שאתם עושים, אבל זה פועל יוצא מהדברים. אתה לא יכול מצד אחד לא לתת את התמריצים. תראה, אם נבוא ונמדוד את אילת באותם כלים אובייקטיבים, כל מוסד אקדמי, אתה צודק, אין הצדקה. אילת, המרחק, הצורך האסטרטגי של מדינת ישראל. אתם רוצים לקבור את העיר הזאת? אני אומר לא לך, אני מדבר כללי. כשהחליטו להרים קמפוס באילת, חוץ מהערכים המוספים שיש שם, גם לקחו את הצורך האסטרטגי, אני לא רוצה להיות בומבסטי, הקיומי של העיר אילת. גיוון תעסוקתי לא בא מדבר אחד. לא לחינם החליטו ועשו את מה שעשו. אני שומע פה דברים, לכאורה מאוד ברורים.

צבי הכהן, אני חוזר אליך ואני אומר, אני יכול לקבל בטווח הנראה לעין, בתקופה קצרה, תוכנית שתגבשו יחד עם יניב פוריה, להרחבת הקמפוס באילת עם עלות כלכלית?

כן.

עם דרישה כלכלית סבירה שתופנה לות"ת?

אם נקבל איזושהי מסגרת.

שבו ביחד, לכן אני אומר, יש חזון לקמפוס באילת. אתם לא דוחים בידיים את הקמפוס באילת. רוצים אותו. רוצים להרחיב אותו? אדרבא. אפשר לקבל?

אפשר.

זמן סביר מבחינתך, מה זה? הערכה.

אני מניח סדר גודל של ארבעה חודשים.

יפה.

אני מניח.

פחות או יותר, אבל תביא את רוח הדברים. אריאל, בבקשה תמשיך.

דלתנו תמיד פתוחה לכל נושא כזה שבא ואנחנו נשתף פעולה עם האוניברסיטה.

אתה רואה שהבנתי מהר, מייד באמצע הדברים ופניתי לצבי. אני מקווה שיש כיסוי לאמירה.

אנחנו נשב איתם. אנחנו יושבים עם בן גוריון בנושאים כאלה ואחרים על בסיס שבועי.

אני רוצה שתשבו עם אילת. בן גוריון לא צריכה אתכם, יכולה להסתדר. אל תפריעו לה.

כמובן שאנחנו צריכים לראות את התוכנית, לראות מה הדרישות וכו', אבל יש כאן פתח לעבודה משותפת ואנחנו נקיים אותה.

אין ספק. אני שומע ממך מילים נחרצות, שאתם מכירים בחשיבות של הקמפוס האוניברסיטאי באילת.

חד משמעית כן.

אז זהו, זה רציתי ואני רוצה להודות לכם בפרוטוקול, כי זה ייכתב בפרוטוקול בסיכום.

מאיר, אני שוב פונה אליך. אנחנו נלך במקביל להתחיל להוביל הליך חקיקה. לי אין ספק שמרבית חברי הכנסת יתמכו בחוק הזה. לא תהיה ברירה לממשלה. זה גם יסייע גם לך, גם לאוניברסיטה, גם לקמפוס, גם לות"ת. גם הות"ת הוא לא כול יכול, אבל בסדרי גודל האלה, מר אריאל חנוכה מכיר אתכם, שלוש שנים בתפקיד הזה. זו יכולת זמינה מבחינתכם. צריך רק לרצות.

בכנות, אם הייתי סומך ובאמת קונה את האמירה שלכם שאתם רואים חשיבות, לא הייתי פונה לצבי הכהן, הייתי קורא לך להכין תוכנית, איך אתה מחזק את הקמפוס הזה, אלא אם כן יפה השתנתה, שינתה את דעתה ולא עדכנה אותי. אני עוד לא השתכנעתי. לכן, כדי שלא תהיה לכם טענה ועילה להגיד, מה אתה רוצה, אף אחד לא ביקש ממני, אז אני פונה לאוניברסיטה וקורא היום לקמפוס לעשות עבודת הכנה. במקביל אנחנו - - - . זה רוח הדברים של הסיכום. אני לא אומר דברים מעבר לזה. מקובל? אדוני ראש העיר, יש לך משהו להוסיף?

לא, אני רק מבקש שתתחם את זה לגבולות של לוחות זמנים.

הוא אמר, בסביבות ארבע חודשים ייקח לו להכין את זה. אנחנו ניכנס לתמונה מייד. האוניברסיטה תודיעה לנו שהיא הכינה. אני יכול לבקש את זה, צבי? ברגע שנשלח, לעדכן את הוועדה ואנחנו ניכנס לפעולה.

במקביל, נשב עכשיו ביחד ונראה איך אנחנו מסכמים.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.