ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-09OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 265

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ד בטבת התשע"ח (01 בינואר 2018), שעה 12:00

הצגת דו"ח הליגה נגד השמצה בנושא תקריות אנטישמיות בארה"ב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב – מ"מ היו"ר

נחמן שי

דגנית סנקר לנגה - מנהלת אגף עידוד עליה, משרד הקליטה

יוגב קרסנטי - מנהל מאבק באנטישמיות, משרד ההסברה והתפוצות

רן יעקבי - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות, משרד החוץ

יאיר פריימן - המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

קרול נוריאל - מנכ"לית, הליגה נגד השמצה

גבריאלה דיבואה גרנות - מנהלת משלחות, הליגה נגד השמצה

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

מעין מור - מנהלת תחום המאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

איתן בכר - מנהל מרכז הסייבר למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

Mara Willemstein - Intern - Antisemitism, ההסתדרות הציונית העולמית

מלה תבורי - מנהל, סניף ישראל, ISGAP

נחליאל דיסון - מנכ"ל בפועל, איל"ר

יגאל פלמור - מנהל קשרי ציבור ותקשורת, הסוכנות היהודית

ג'פרי דאובה - מנכ"ל ארגון ZOA

תומר אלדובי - נציג התאחדות הסטודנטים למאבק באנטישמיות

יצחק הילדסהיימר - כתב

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

הצגת דו"ח הליגה נגד השמצה בנושא תקריות אנטישמיות בארה"ב

שלום לכולם. אנחנו רוצים לשמוע היום דיווח מארגון ADL, הליגה נגד השמצה. לפני שנה ומשהו שמענו גם דו"ח כפי שאנחנו שומעים בתחום התפוצות, כפי ששמענו גם את ההסתדרות הציונית העולמית לא מזמן, והסוכנות היהודית ונפש בנפש כמובן. היום אנחנו רוצים לשמוע מאחד הארגונים החשובים בתפוצות שפועל בעיקר בתחום האנטישמיות, חינוך נגד אנטישמיות והמאבק ב-BDS.

הדיון הוא לפי בקשתם ואני מאוד מודה על כך שהמנכ"לית בארץ נמצאת איתנו כאן. נמצא איתנו גם ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל, וכמובן גם משרד הקליטה והעליה, משרד האסטרטגיה וההסברה, הסוכנות היהודית כמובן וארגונים אחרים. גם גברת תבורי נמצאת כאן. תודה לכולכם על שהגעתם.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור למנכ"לית ADL, הליגה נגד השמצה. גברת קרול נוריאל בבקשה.

תודה רבה. צהריים טובים לכולם, יו"ר הוועדה, חברי כנסת שלא נמצאים כאן, אורחים יקרים. אדוני היושב ראש, אני מודה לך שוב על הנכונות והחשיבות שאתה רואה במתן הפלטפורמה של הוועדה הזאת להצגת נתונים בנושא החשוב הזה. זה נושא, בדיוק כפי שאתה עושה, שחייב להיות כל הזמן על סדר היום כי אותה שנאה ישנה, גם אם לפעמים היא מופיעה במלבושים אחרים, היא מסוכנת בכל רמה. גם ליהודים שחווים אותה, גם לעם היהודי כתופעה וגם לאנושות כולה כתופעה של שנאה שכולנו חייבים להיאבק בה. ואסור לנו כאן באמת לשקוט אף פעם.

המספרים שאני אציג היום, שמייצגים את האירועים האנטישמיים בארצות הברית בתשעת החודשים הראשונים של 2017, כלומר שלושת הרבעונים הראשונים, הם מאוד חשובים וקשים אבל הם לא התמונה כולה. תופעת האנטישמיות היא תופעה שסובלת מתת דיווח, ואת זה יודעים כל העוסקים בתחום הזה, לעתים בגלל חוסר היכולת לזהות אירוע אנטישמי, לעתים בגלל פחד לדווח, אבל כל איום, כל הטרדה, כל התנכלות, מעבירים מסר של שנאה כלפי חפים מפשע שיישאו עימם את הסיפור הזה באופן אישי לשנים רבות ובמקרים רבים הסיפורים האישיים האלה משפיעים על קהילות שלמות, כך שמאוד מאוד חשוב גם לראות את הסיפורים שמאחורי המספרים הגבוהים ממילא.

הליגה נגד השמצה כארגון שהוא מוביל במאבק באנטישמיות בעולם מתעדת אירועים מאז שנת 1979 ומפרסמת דו"ח שנתי של אירועים בארצות הברית. בשנה האחרונה לאור התגברות האירועים החלטנו להגביר את תדירות הדיווח ולפרסם דו"חות פעמיים בשנה כדי לתת תמונת מצב שהיא עדכנית לעתים קרובות יותר.

הנתונים החדשים שפורסמו לפני חודשיים על ידי הליגה נגד השמצה מראים שמספר התקריות האנטישמיות שאירעו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 ממשיך להיות גבוה ממספרם בשנה שעברה. בנוסף לגידול המשמעותי ברבעון הראשון של 2017, אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי, רבותיי, אחרי מצעד הימין הקיצוני בשארלוטסוויל ואנחנו עוד נדסקס את העניין הזה.

אז קצת מספרים על מנת לסבר את האוזן, בין ה-1.1.2017 ל-30.9.2017 אירעו 1,299 תקריות אנטישמיות ברחבי ארצות הברית, לרבות התקפות פיזיות, השחתת רכוש ומתקפות על מוסדות יהודיים. המספר הכולל של התקריות מהווה עליה של 67% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בשנת 2016, והוא כבר גבוה מסך התקריות באותה שנה. זאת אומרת, כשאנחנו נסכם את שנת 2017 רבותי, אנחנו נראה עלייה ברורה וחדה בממדי האנטישמיות.

מתוך התקריות שדווחו, חשוב לי לשים דגש על סוג מסוים של תקריות רבותי, יש מספר מדאיג ביותר של התנכלויות והשחתת רכוש על רקע אנטישמי בבתי ספר וקמפוסים של מכללות בארצות הברית. אני אתן כמה מספרים לפלח את סוגי התקריות. 703 מקרים של התנכלויות. כשאני אומרת התנכלויות, אלה הטרדות על בסיס אנטישמי, הצקות לכל מיני אנשים, 584 מקרים של השחתת רכוש, 52 מתוכם כלפי מוסדות יהודיים, מוסדות יהודיים בדרך כלל קהילתיים. ו-12 התקפות פיזיות. רבותי, התקפה פיזית על יהודי, בואו נזכור שמאחורי המספרים האלה מדובר באנשים שיכלו להיפגע בצורה שהיא בלתי הפיכה. אני לא רוצה להגיד את המילה הקיצונית ביותר אבל כל מקרה כזה יכול להיות כזה דבר. גם כשאנחנו מדברים על התנכלויות וגם כשאנחנו מדברים על התבטאויות, תמיד חייבים לזכור שאין לנו אף פעם אינדיקציה מתי מילים הופכות למעשים ולכן גם בהיבט הזה חשוב לשים לב.

בהמשך לדו"חות הקודמים שלנו באופן עקבי אנחנו רואים שהמדינות בהן מתרחש המספר הרב ביותר של תקריות הן בדרך כלל כאלה שיש בהן את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר כמו ניו יורק, קליפורניה, מסצ'וסטס, פלורידה, פנסילבניה.

אני רוצה להתעכב רגע על אירוע מאוד משמעותי שראינו השנה שזה מצעד הימין הקיצוני בעיר שארלוסטוויל במדינת וירג'יניה. האירוע הזה רבותי היה אירוע מכונן, לא רק משום שהוא בעצמו כלל ביטויים אנטישמיים אלא משום שהוא היה מה שאנחנו קוראים בספרות המקצועית, אירוע מחולל אנטישמיות. אירוע שבעקבותיו ראינו עליה חדה בביטויים האנטישמיים. רק על מנת לסבר את האוזן ,ביום המצעד בשארלוטסוויל וביום שאחריו אירעו 221 תקריות אנטישמיות מתוך 300 תקריות אנטישמיות ברבעון השלישי של 2017. זאת אומרת שביומיים, בעקבות האירוע בשארלוטסוויל ראינו עליה חדה מאוד. אנחנו חייבים לתת את הדעת בעקבות הנתון הזה למפגני השנאה הפומביים האלה, ולעובדה שהם כנראה נותנים סוג של בוסט לרגשות אנטישמיים קיימים, ותיכף אני אחזור למה אנחנו עושים בתחום הזה, העבודה החינוכית בנושא מאבק באנטישמיות היא עבודה שהיא חשובה כל השנה לא רק כמענה לאירוע שקרה, אלא כעבודה מניעתית חינוכית מאוד מאוד משמעותית.

האירוע הזה כלל כפי שאתם יודעים, ביטויים מזעזעים ואלימים של אנטישמיות וגזענות כולל הנפה של דגלים עם צלבי קרס, קריאה של סיסמאות כמו 'היהודים לא יחליפו אותנו' ודברים שלא האמנו שאנחנו נראה בארצות הברית. המצעד הזה בשארלוטסוויל וחשוב פה באמת לסווג אותו כאירוע בקטגוריה הנכונה, הוא בעצם אחד מתוך 33 אירועים של הימין הקיצוני שנערכו השנה בארצות הברית, שאליהם נוספו עוד 188 מפגנים שבהם אנשי ימין קיצוני חילקו עלונים, פלאיירים, בקמפוסים בעיקר כדי להפיץ את המסר שלהם בקרב קהלים חדשים שיכולים להתגייס גם לשורות הימין הקיצוני.

כפי שאמרתי, אחד המקומות המשמעותיים ביותר בהיבט של תקריות אנטישמיות הוא מוסדות חינוך, בתי ספר וקמפוסים. הביטחון של תלמידי קמפוסים ובתי ספר במוסדות האלה הוא מאוד מאוד חשוב. חייבים לזכור, תלמיד שהולך לבית ספר, הוא הולך למקום שהוא אמור לחוש בו בטחון. ברגע שהוא מותקף על רקע אנטישמי תחשבו על התודעה של ילד שמבוססת גם על התת מודע שלו, איך שהוא סופג אירוע אנטישמי, איך זה משפיע עליו בעתיד. איך הוא תופס את עצמו כמיעוט שחי במדינה גדולה יותר וכתוצאה מזה גם הפעולות שלו, אז חייבים לתת את הדעת לחוויה שעובר ילד שחווה אירוע אנטישמי.

בתקופה שנמדדה, הוכפל מספר התקריות האנטישמיות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם ב-2016 אנחנו דיברנו על 130 אירועים, בתקופה הזאת שנמדדה 269 אירועים, למעלה מהכפלה.

מה אנחנו עושים בנושא, אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב. איך אנחנו נאבקים באנטישמיות? אז קודם כל לליגה נגד השמצה יש תכניות כלליות שנועדו למאבק בשנאה, סטריאוטיפים ודעות קדומות, ורבותי כאן אני לא אגלה לכם משהו שלא ידעתם, כאשר אנחנו נאבקים בשנאה כתופעה אנחנו מסייעים ליהודים וכאשר אנחנו נאבקים באנטישמיות אנחנו מסייעים לאוכלוסייה הכללית. אלה תופעות שחיות ביחד באותו מרחב ולכן אנחנו חייבים לטפל בשתיהן.

תכנית נוספת שאנחנו מריצים מספר שנים ברחבי קמפוסים נקראת WORDS TO ACTION, ממילים למעשים. התכנית הזאת למעשה נועדה לתת ארגז כלים לסטודנט היהודי להתמודדות עם אירועים אנטישמיים ביניהם זיהוי נכון של אירוע אנטישמי. איך אנחנו מזהים אירוע אנטישמי? מהם אופני התגובה שעומדים לרשותי, מרמת הדיווח לרשויות הקמפוס לגורמי אכיפת החוק וכלה בתגובה ציבורית ראויה לנושא, גיוס גורמים נוספים שיכולים לסייע לו להיאבק במקרה הספציפי הזה או בתופעה בכלל.

כאמור, אנחנו גם מבצעים מעקב מאוד מדוקדק שכולל בדיקה לעומק של כל אירוע. רבותי, כל אירוע וכל מספר שאני נתתי כאן הוא מספר שנבדק והוצלב, ובחנו שהוא באמת עומד בקריטריונים של אירוע אנטישמי. אנחנו לא רוצים לטעות ולכנות אירוע שאינו אנטישמי כאנטישמי כי אז אנחנו נעשה נזק באמת לבחינת התופעה ולכן הדברים הללו נבדקים באמת לעומק. כמובן כולל הצלבות מידע עם גורמי אכיפת חוק וכיוצא בזאת.

כמובן שפרסום הדו"חות והעלאה למודעות ציבורית היא דבר נורא משמעותי. רבותי, אם בכל רחבי העולם לא ידעו שישנם יהודים שסובלים מהתנכלויות אנחנו לא נוכל להיאבק בזה בצורה שהיא אפקטיבית ולכן העלאה למודעות היא נורא משמעותית בהיבט הזה כמובן גם בקרב מקבלי החלטות, הליגה נגד השמצה שותפה לשימועים בסנאט ובקונגרס וכמובן מעלה את הדברים הללו למודעות. וכמובן אולי הדבר בעצם הכי משמעותי, הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים עימנו הוא בעצם הפרישה של הליגה נגד השמצה, 26 משרדים ברחבי ארצות הברית, שהם בעצם השטח שלנו. הגורמים שמכירים בעצם טוב טוב את הקהילות המקומיות, ויודעים לתת מענה שהוא מותאם. לא כל קהילה היא קהילה יהודית גדולה, ישנן קהילות יהודיות יותר קטנות, מטבע הדברים האופי שלהן שונה והמענה לאירועים אנטישמיים צריך להיות קצת אחר. אז כפי שאמרתי,

באמת שנת 2017 ורק התקופה שנמדדה שזה עד סוף ספטמבר באמת הייתה שנה מאוד לא קלה במובן הזה של היבטים אנטישמיים. אני רוצה לתת פה איזה שהוא מקרה ששמעתי ואותי תפס, בצורה, מדובר בתלמיד כיתה ו' בקליפורניה שהוטרד בכיתה עם ציורים של צלבי קרס, שזה דבר שאנחנו שומעים הרבה. אבל באחד האירועים הגיע תלמיד נוסף מהכיתה עם כמות של מציתים לכיתה ואמר לו 'אתה יודע מה, אנחנו נשרוף אתכם, ואנחנו נשרוף אתכם כמו שעשו בשואה'. רבותי, זה תלמיד כיתה ו'. לי יש ילד בכיתה ו'. התודעה של ילדים בגיל הזה היא תודעה שונה ממה שיש לנו, אנחנו מסוגלים להבחין בין איום שיכול להתקיים לבין איום שהוא איום ונורא אבל יש לו פחות קיום ממשי. לילד בכיתה ו' זה פחות סביר. לכן תחשבו בבקשה, אתם לוקחים את הדו"ח הזה איתכם, מה ילדים עוברים במוסדות החינוך.

תודה למנכ"לית הליגה נגד השמצה הגברת קרול נוריאל, תודה רבה לך על הדיווח המפורט. הערכתי לעבודה שלכם בארגון שעושה בשטח ומתמודד עם מציאות לא קלה. הייתי בשטח, הייתי לא מזמן באוניברסיטת קולומביה, לא מזמן הייתי גם בדרום אפריקה ובאמת ראיתי כמה שנאה יש, ויש גם חברים טובים שאוהבים אותנו ולכן ככל שאנחנו נעבוד בשיתוף פעולה כולנו ביחד, אני מאמין שאנחנו יכולים להתמודד ולנצח את התופעה של ה-BDS, והאנטישמיות. ה-BDS זה פשוט האנטישמיות המודרנית, שהיום, למרות שהם אומרים שהם לא נגד יהודים, הם נגד ציונים ונגד מדינת ישראל, אבל הם פוגעים בנפש ובלב של כל יהודי, שזה מדינת ישראל. לכן אנחנו צריכים להמשיך ולפעול ויישר כח על מה שאתם עושים. מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. אנחנו נמשיך לשמוע אנשים שבאו להשתתף בדיון. האם אתה רוצה לדבר בשלב הזה?

כן. אני מברך על הדיון החשוב מאוד הזה. הנתונים האלה באמת נתונים מדאיגים, מדיון לדיון אנחנו כל הזמן עולים. באמת אחת הסיבות זה הרשתות החברתיות, ההתפתחות של האינטרנט בעידן המודרני והרבה דיס אינפורמציה שמגיעה לאנשים בחו"ל, שכמו שאמרתי, אני פעם נהגתי להסתובב הרבה בעולם עוד בכובע של ספורטאי, ולא הייתה לאנשים דעה באמת על מדינת ישראל. הגענו למצב שבגלל האינטרנט ובגלל המידע שמגיע והרבה פעמים המידע הוא שגוי, הוא מגיע לאנשים ויש להם דעה על מדינת ישראל וכמובן שזה משליך גם על היהודים, זה דבר גורר את משנהו. כמובן שהנתונים האלה מדאיגים כי זו תופעה שהולכת וגוברת.

סליחה יואל אני חייב ללכת להצביע. אני מבקש שתחליף אותי.

(היו"ר יואל רזבוזוב)

אני אמשיך מכאן. כמו שאמרתי, התופעה הולכת וגוברת, אני רואה שיש הרבה דברים, אבל מה שאנחנו מידית מטעם ממשלת ישראל שאנחנו יכולים לעשות, אני חושב שההסברה שלנו היא עדיין כושלת ואני תמיד אחזור על זה, לא יכול להיות ששלושה גופים אחראיים להסברה: משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד התפוצות ואולי יש עוד איזה שהוא גוף. אני חושב שגוף אחד צריך להיות אחראי ולתת את הדין והחשבון, צריך לרכז כוחות ולשלב, כמובן, יש כל כך הרבה גופים שיכולים לעזור, ואני חושב שגם כשאני הייתי יו"ר דיברתי על זה לא פעם אבל בינתיים אנחנו לא רואים שמשהו זז בכיוון הזה ובאמת אנחנו מפסידים, וכמו שאמרתי הרבה דיסאינפורמציה מגיעה לאנשים בחו"ל ובסופו של דבר היהודים בתפוצות הם אלה שסובלים.

רק לאחרונה, מעבר לנתונים שאני רואה שמוצגים כאן, נחשפתי וקיבלתי מכתבים מיו"ר הסטודנטים היהודיים באוקראינה שממש הציגו לי מספר רב של מקרי אנטישמיות. עוד פעם, אני חושב שהידיים שלנו קשורות ואנחנו או שלא יכולים לעשות כלום או שלא עושים כלום. כאן כפי שאמרתי יש נקודות שאנחנו כן יכולים להשפיע בהם ואנחנו חייבים לעשות זאת. נמשיך עם נציגי המשרדים. משרד החוץ בבקשה.

משרד התפוצות זה המשרד שאחראי על המאבק באנטישמיות.

כן אבל גם משרד החוץ וגם משרד ראש הממשלה, שוב, כמו שאמרתי, הלוואי והיה גוף אחד, או משרד החוץ היה אומר או משרד התפוצות, מישהו אחד ואז מרכזים הכל.

חשוב לדעת כי יש לנו את פורום התיאום הבין משרדי בראשות מנכ"ל משרד התפוצות ובו אנחנו מתאמים את הפעילות של משרדי הממשלה. אנחנו עובדים היום ביחד כמו שלא היה בעבר אני חושב, גם - - -

אז זה משהו חדש שנגיד אני לא ידעתי ולא שמעתי. אם כבר יש פורום כזה אנחנו רוצים לראות מה הפורום עושה, מה התוצאות והאם יש לזה השפעה. יכול להיות שהפורום לא עובד כמו שצריך או שהוא כן עושה דבירם טובים. בינתיים התוצאות הן כאן על הנייר, יש תוצאות ממש של מחקר עומק שמראה שאנחנו במגמת עליה, אז סימן שמשהו לא עובד נכון ואולי צריך לשנות. משרד החוץ בבקשה.

שלום. במקרה של משרד החוץ, הנתונים לצערנו לא חדשים, הם מדווחים לנו על ידי הקונסוליות בצפון אמריקה. אנחנו מטפלים כמובן גם באירופה ובאזורים אחרים, אנחנו מקבלים את הדיווחים, הדיווחים שלנו הם גם דיווחים שמגיעים למוסדות מחקר כמו מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, משרד התפוצות באמצעות הפורום המתאם שלנו והמשרדים הרלבנטיים האחרים, כל אחד לצרכיו, לדו"חותיו ולמאבק המשותף שאנחנו מנהלים בגזרות השונות, משרד התפוצות בקהילות היהודיות, משרד החוץ מול ממשלות וגופים מדיניים וכן הלאה, לכן יש תיאום, יש גם חלוקה לפי ההתמחות והיכולות.

שווה לציין שאנחנו נשים השנה, ב-2018 שמתחילה היום, דגש מאוד מיוחד על הנושא של התגברות האנטישמיות לצד הימין, השמאל באירופה, גם בארצות הברית. אנחנו מכנסים כנס מאוד גדול, אולי הגדול מסוגו בעולם, הגדול ביותר שמארגן משרד החוץ שנקרא 'הכנס של הפורום הגלובלי הבינלאומי למאבק באנטישמיות' אנחנו צופים יותר מ-1,000 משתתפים מהעולם ומהארץ, מומחים מסוגים שונים שמטפלים בתחומים של מאבק באנטישמיות. אחד הפנלים החשובים שיכלול גם משלחת מארצות הברית, שיתוף פעולה של ה-ADL ושל רבים אחרים, יהיה פנל על התגברות האנטישמיות בארצות הברית, דיווח ודיון בדרכי פעולה. יחד עם פוליטיקאים אמריקאים ואנחנו שואפים לקבל ככל שנוכל וככל שייענו, נשלחו כבר הזמנות, גם רפובליקנים וגם דמוקרטים. הזמנו את ראש עירית שארלוטסוויל למשל, וגם נציגים מגופים נוספים ואחרים, מרצים מהאקדמיה. אנחנו מקווים לקדם דיון וגם לפרסם המלצות לדרכי פעולה שאנחנו מקוים שכל השותפים למאבק, והם רבים, יאמצו.

ה-ADL הוא גוף – ושוב תודה לקרול כאן – שמראה את הדרך. הוא יושב בשטח, הוא מייצר דו"חות. קרול אולי תרצה להרחיב יותר, לאחרונה הם זיהו יחד איתנו ועם משרדים נוספים כמו משרד התפוצות את הבעיה ברשתות החברתיות, באינטרנט, והקימו גם משרד בסיליקון וואלי איתו אנחנו גם משתפים פעולה. אפרופו, גם בכנס של הפורום הגלובלי, כשמו כן הוא, מצטרפים גופים נוספים. אני רואה פה הרבה שותפים כמו ISCAP, כמו משרד התפוצות שינהל מספר פנלים ושותף,. והשר בנט ידבר בו. אני מציין גם את משרד המשפטים ואת השרה איילת שקד שתזמין שרי משפטים לדון בנושאי חקיקה, גם בנושא האינטרנט וגם בנושאים אחרים כדי למנוע שנאה ולמנוע אנטישמיות במדינות רבות בעולם. אנחנו רושמים כבר היענות גם של שרי פנים, שרי חוץ, אני חושב שהפורום הזה – וזו הזדמנות להעביר את המסר – ייצר גם את המפגש, אני מקווה גם את דרכי הפעולה שלא רק יישארו אות כתובה אלא גם יהפכו להמלצה שתניע הלאה בצורה מאוחדת את הגופים השונים, כפי שחבר הכנסת רזבוזוב קרא לעשות.

תודה. אני מקווה שבאמת יהיו תוצאות והמלצות ובסוף יהיה גם מי שהולך ליישם את ההמלצות הללו, כי אנחנו מכירים הרבה המלצות. אני מקווה שזה יהיה משהו רחב וגלובלי וכמו שאני שומע הרבה משתתפים, כמובן כמו שאמרתי, שוב, צריך מישהו שיתכלל ויעקוב אחרי ההמלצות אם הן נעשו או לא נעשו, אני מציע אפילו שגם בוועדה אנחנו נעקוב אחרי ההמלצות כי זה חשוב ומתחבר.

אני רוצה בהמשך לדברים של רן רק להוסיף שבאמת הליגה נגד השמצה למי שלא יודע, זה הופץ ברבים, הליגה נגד השמצה פתחה בשנה האחרונה משרד בעמק הסיליקון שנקרא המשרד לטכנולוגיה וחברה הוא בעצם עוסק בחיבור המאוד משמעותי של פתרון בעיות חברתיות באמצעות טכנולוגיות חדישות וחדשניות, שתי מעבדות שהקמנו – אחת לפני מספר חודשים ואחת ממש בשבוע האחרון – מעבדה אחת היא LEGAL LAB, היא עוסקת בהיבטים המשפטיים של כל עניין שיח השנאה באינטרנט, והמעבדה האחרונה שהקמנו, מעבדת מהנדסים שעוסקת בעצם בקודים ואלגוריתמים, אנשי מקצוע יושבים שם ומוציאים קודים ואלגוריתמים למעקב ומאבק בשיח שנאה באינטרנט. למיטב ידיעתי זה באמת יוזמה פורצת דרך ואין כמוה עוד הרבה. עובדים עם כל החברות, עם כל הפלטפורמות בצורה הכי דיאלוגית שיש כדי לחנך ולהעביר מסר שגם בעידן הרשתות החברתיות האצבע שלנו עדיין על הדופק ונעשה הכל כדי למנוע שיח שנאה באינטרנט.

תודה. משרד התפוצות בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה ואת הליגה על פעילותה גם בארץ וגם בחו"ל. כמה דברים, אני אספר קצת על מה שאנחנו עושים, התחלתי לספר על פורום התיאום למאבק באנטישמיות ששותפים לו משרדי הממשלה השונים. במקביל אליו יש גם את הפורום למצבי חירום בקהילות ששותפה לו הסוכנות וההסתדרות הציונית ועוד ארגונים של החברה האזרחית. בעזרת שני הפורומים האלה בעצם מתכללים את המאבק באנטישמיות, כשפורום התיאום הבין משרדי ששותפים בו גם משרד החוץ, גם המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרדי ממשלה נוספים, כולל משרד ראש הממשלה בהתאם לצורך, מתכללים את העבודה לשנה הקרובה ואת גבולות הגזרה בין המשרדים השונים.

אני יכול להגיד שיש המון המון פעילות שנעשית בשנים האחרונות, יש גם הישגים ניכרים, כשהמטרה היא באמת לייצר תשתית ושהתשתית הזאת תוביל לשינוי בשטח. אני אגע בפרויקט אחד שאנחנו עושים וזה פרויקט של ניטור רשת האינטרנט. דובר כאן רבות על הרשת. הפרויקט הזה הוא טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך שמסוגלת לא רק לזהות אנטישמיות ברשת, אלא מסוגלת לזהות איזה סוג אנטישמיות זה ומאיפה הסוג הזה מגיע בחלוקה למדינות, לאזורים, בחלוקה לפרברים בערים מסוימות, והפרויקט הזה נותן לנו כלים כדי לדעת האם יש לנו בעיה בפרבר מסוים של פריז או בשכונה מסוימת בלונדון ואיזו מדיניות אנחנו צריכים להתאים כדי להתמודד עם הבעיה הזאת שם. דרך אגב, כשאנחנו אומרים במקומות שיש בהם קהילות יהודיות גדולות יותר יש יותר תקריות אנטישמיות או לפחות יותר תקריות אנטישמיות מדווחות, אז מן הסתם יש יהודי לתקוף אותו ויש יהודי שידווח על התקיפה הזאת, אבל כשאנחנו פורשים רשת כמו שיש לנו שמנטרת את מה שקורה באינטרנט, אז פתאום רואים גם את כל האנטישמיות הלא מדווחת, האנטישמיות הלטנטית שיהודים לא מדווחים עליה, ואז אתה מ קבל ברחבי העולים, כרגע אנחנו מנטרים בארבע שפות, באמת פרויקט אדיר, ואז אתה מקבל ברחבי העולים את התמונה של האנטישמיות של מה שאנשים חושבים גם בלי שמישהו ידווח על מה שקורה שם שהם מעלים לרשת, והתמונה הזאת לא חופפת בהכרח לתמונת הקהילות היהודיות, היא משתרעת גם מעבר אליה.

זה רק דוגמה למאמץ אחד מבין מאמצים רבים. אנחנו ב-22 בחודש נציג כאן בוועדה את הדו"ח השנתי שמסכם את אירועי שנת 2017, גם הליגה נגד השמצה תרמה לדו"ח הזה, ונשמח להציג שם את הפעילויות שהמשרד עושה. תודה רבה.

(היו"ר אברהם נגוסה)

תודה. יעקב, אתה רוצה להתייחס?

תודה. ראשית אני מברך על עצם הדיון כאן. אני חושב שהדיונים כאן הם דיונים משמעותיים, גם ברמת התכלול וגם ברמת ההעלאה למודעות. עניין ההעלאה למודעות היא דבר קריטי. אני רוצה לחזק את חברתי מה-ADL על העבודה הטובה שהם עושים בארצות הברית.

תראו, אנחנו כל שנה בהסתדרות הציונית לקראת ה-27.1 עושים סקר בקרב יהודים ברחבי העולם על איך הם חשים בשנה האחרונה, ואני הולך לחשוף פה קצת מהצד האמריקאי של היהודים מתוך הסקר, הסקר הגדול נפרסם אותו סביב ה-27.1 גם בישיבת הממשלה וגם בכנס שאנחנו עורכים בעניין. אני אקדים ואומר שהנתונים הם חלקיים כי אנחנו תוך כדי התהליך, ואני רוצה גם להודות לצוות שלנו מההסתדרות הציונית, גם לאיתן בכר וגם למעיין מור שמרכזים את התחום הזה אצלנו, על הנתונים בימים האחרונים, על איסוף הנתונים תוך כדי תנועה.

אני אקדים ואומר, בהחלט ישנה עליה באנטישמיות בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, ואני ארחיב על כך אחרי זה. הנתונים שלנו יש מדברים על 70% מהיהודים בצפון אמריקה שחוו אירוע אנטישמי בשנה האחרונה. אירוע אנטישמי זה לאו דווקא אירוע אלים, זה כל אירוע אנטישמי שהוא. 10% שלא חוו בשנה האחרונה חוו בחמש השנים האחרונות ו -8% שלא חוו בחמש השנים האחרונות ובשנה האחרונה חוו אירוע לפני כחמש שנים. 12% בלבד לא חוו אירוע אנטישמי בחייהם, שזה אירוע חזק מאוד.

70% חוו השנה?

כן. נתון יותר חזק מדבר על 35% מקרב אלה שחוו אירוע אנטישמי, לא דיווחו עליו לשום גורם. 10% פנו למשטרה. זה בארצות הברית. אין לי כרגע איך להשוות עליו לגבי שאר העולם, אני בכוונה לא נוגע בשאר העולים כי אנחנו נדבר על זה לקראת סביב ה-27 לינואר, אבל לאור הדיון פה שלכם היה חשוב לנו לשלוף את הנתונים האלה.

להסתכל בטלוויזיה ולראות אירוע מהעיר הזאת, זה לחוות אירוע אנטישמי?

לא. התשובה היא לא. אבל אנחנו מדברים על אדם שחווה על אירוע בעצמו. לא שמע על אירוע שמישהו שמע. ואנחנו נרחיב על זה כשנדבר על הסקר כולו וניתן דוגמאות. חשוב לומר, זה לא עלה כאן, אבל מדברים על טראמפ, האם זה השפיע, האם לא השפיע. אני רוצה לגעת בצד החיובי של העניין. הצד החיובי בעניין של טראמפ ואיך זה יצר דברים לא חיוביים. אין ספק שלאור האמירות של טראמפ, המחבקות את ישראל, לאור האמירות של טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, אנחנו רואים עליה באנטישמיות בעולם כולו. עליה באמירות אנטישמיות, אירועים אנטישמיים שקשורים לזה. לי אין ספק שככל שישנן אמירות שמחזקות את ישראל, ישנן מהצד השני אמירות אנטישמיות מאוד. אנחנו רואים את זה בעיקר מהאסלאם הרדיקלי, אבל לא רק. בעניין הזה בואו לא נשים את הראש בחול, האנטישמיות שגואה בעשור האחרון היא לא רק מהכיוון של האסלאם הרדיקלי. היא בעיקר, אבל לא רק. בהקשר הזה צריך להבין שגם האנטישמיות הקלאסית מתחברת אל האנטישמיות מהצד של האסלאם הרדיקלי, וכשאני אומר 'מתחברת', זה נותן רוח גבית אחד לשני בהקשר הזה. זה מתדלק אחד את השני. זו תופעה שמאוד מדאיגה אותנו וזו לדעתי תופעה שאנחנו צריכים, כל הארגונים פה סביב השולחן כפי שאמר יואל חברי, צריכים לחשוב איך אנחנו ביחד נותנים פה מלחמה שערה מול האנטישמיות שממשיכה להרים את הראש.

תודה. נשמע את נציג הסוכנות היהודית יגאל פלמור.

תודה. אני רוצה להוסיף כמה מילים של ניתוח של מה שראינו בשנה החולפת. אני חושב שמה שאפיין את נושא האנטישמיות בשנה החולפת הן שתי תופעות שהכרנו בעבר כפחות דומיננטיות, השנה הן הפכו למאוד דומיננטיות. אני מתכוון קודם כל לאנטישמיות פוליטית בארצות הברית, בעיקר עליה של אנטישמיות של הימין הקיצוני שבלטה מאוד ואנחנו שמענו על כך דברים. באנגליה למשל דווקא עליה של אנטישמיות בשמאל הקיצוני, בשמאל שנכנס לתוך מפלגת הלייבור ושם אנחנו עדים להתבטאויות שלא שמענו כמותן בעבר אלא בשוליים של החיים הפוליטיים, אז הכניסה או הזחילה פנימה לתוך העולם הפוליטי של אנטישמיות גם מימין וגם משמאל, זו תופעה מאוד מדאיגה שמאפיינת מאוד את מה שקרה השנה.

תופעה שניה שהתחזקה מאוד השנה היא אנטישמיות בקרב אוכלוסיות מהגרים, בעיקר במדינות כמו גרמניה, שבדיה, הולנד. התופעה מוכרת. בעבר כמובן בצרפת באנגליה אנחנו יודעים שבקרב מהגרים ממדינות מוסלמיות יש תופעות של אנטישמיות שקראו להן אנטישמיות חדשה או אנטישמיות ישנה, זה לא משנה, זה בא לידי ביטוי של מתח חזק מאוד, מתח בטחוני כאן בארץ, אבל אנחנו השנה ראינו תופעות של אנטישמיות בעוצמה שלא הכרנו מצד מהגרים חדשים ובשילוב עם מהגרים ישנים. מה שקרה בשבדיה לא ראינו כמותו בעבר, התגברות של תופעות אנטישמיות בגרמניה, שהגרמנים מתחילים להיות מודעים לכך שקבלה וקליטה של פליטים פירושה לא רק חיבוק וחום ואהבה לכל האנושות, אלא גם ייבוא של בעיות חברתיות קשות ובהן אנטישמיות.

שתי הבעיות המרכזיות האלה מתאפיינות בכך שקשה מאוד לטפל בהן בהתערבות מבחוץ. אף מדינה לא תסכים שגוף חיצוני, בוודאי לא גוף ממשלתי חיצוני, יתחיל להתערב במה שקורה במפלגה כזאת או אחרת או בתנועה פוליטית כזאת או אחרת, ולכן האחריות המלאה היא על הקהילות המקומיות, אותו דבר בנושא אנטישמיות של מהגרים יש שאלות קשות של תקינות פוליטית, וגם כאן התערבות מבחוץ נתפסת כבעיה בפני עצמה ולכן צריך לפעול ברגישות גדולה כאשר נותנים לקהילה המקומית את קדמת הבמה במאבק ואפשר כמובן לתמוך מאחור ככל שצריך. ברור שהקהילה המקומית צריכה להוביל את המאבק. אז רציתי לשים את האצבע על שתי תופעות מרגשיות שאפיינו את האנטישמיות ב-2017.

תודה. אנחנו נשמע מארגון ISCAP, זה ארגון שכמובן עושה יותר בכיוון של מדיניות וחינוך. הייתה לי הזדמנות להשתתף בסמינר הבינלאומי באוקספורד. אתם ממש עושים עבודה טובה. תשתפי אותנו איך אתם מגבירים את השותפות של האקדמיה בנושא המלחמה באנטישמיות.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני מברכת את ADL ואת קרול על המחקר והמעקב המאוד רציני ובמיוחד החדשנות לאור תופעות חדשות והצורך בכלים חדשים.

פנים רבות לאנטישמיות ודרכים שונות להבין וגם למדוד, לנתח ואיך להתמודד, אך ברור שצריכה להיות אפס סובלנות כלפי אירועים אנטישמיים וזה כלל שמקובל על כולם. מה שכן, חשוב להבין את המניעים של הגופים השונים שמדווחים וגם הגופים המממנים שלעתים עומדים מאחורי המחקרים על מנת להבין נכון. וכך במסגרת הניסיון המתמיד שלנו ללמוד ולהבין השתתפתי בחנוכה בוושינגטון די.סי. בכנס מאוד גדול, 1,100 איש של ה- ACOSSITION OF JAWISH STUDIES, כל המרכזים הישראליים בקמפוסים בארצות הברית וכל החוקרים בכל התחומים, הרבה דתיים, אנשים משלנו, הלכתי לשמוע מה הם מספרים על אנטישמיות. חזרתי משם עם תמונה שבארצות הברית הכל טוב. בסטנפורד Lower levels of anti-Semitism at us universities, חקרו את הסטודנטים ולפי כל השיטות ראיינו, ובאותו בוקר מספרים שמאוד שמחו שגם הכהן סנטר בברנדייס הוא באותה דעה ובערב סטו אייזנשטט שקיבל פרס, סיפר בארצות הברית אצלנו הכל בסדר, באירופה, שיש מיליון יהודים ומוסלמים ומהגרים שם יש בעיה וצריך לטפל. אם הייתי לומדת רק מזה הייתי מקבלת תמונה מאוד שונה מהתמונה המדאיגה שמצטיירת פה.

המסקנה שצריך כלים אינטגרטיביים, ללמוד, לשקלל לנתח ולהבין לא רק את האירועים אלא גם את כל מה שקורה ברשתות החברתיות ואפילו בתחושות, סנטימנט אנליסיס, זה מה שקורה היום. בנושא הזה אנחנו מנסים לחשוב קדימה כיצד למדוד, כיצד להבין, על מנת שכל מה שאנחנו לומדים ומשתדלים יבוא לידי ביטוי על מנת גם למצוא את הכלים הנכונים וכך אנחנו נמשיך לעשות עם השותפים למחקרים ולתוצאות. תודה רבה.

תודה. משרד הקליטה בבקשה.

אין לי מה להוסיף.

כן בבקשה. יצחק הילדסהיימר.

תודה. אני כן זכיתי לחוויה אנטישמית בחיי הצעירים, לפני שנה וחצי במרכז העיר חרקו באוקראינה הכה אותי סטודנט, זה היה באזור של אוניברסיטאות, הכה אותי מכה קלה אני מוכרח לומר, ואחרי זה כשהוא עבר אותי הוא הרים את ידו במועל יד נאצי פעם שניה. קודם בלי שראיתי, אמרו לי שזה היה מאחורי גבי, ופעם שניה כשראיתי אותו. זה פורסם קצת.

אני טוען שהארגונים והמוסדות השונים שמטפלים באנטישמיות צריכים לעודד עד כמה שאפשר אנשים שנפגעו באיזו שהיא צורה ממה שקראו לזה פה חוויה אנטישמיות, לפנות למשטרה. שמענו שרק 10% פנו. אני בעצמי לא פניתי למשטרה, כי זה היה בלילה ולמחרת בבוקר עמדתי לטוס חזרה לארץ ולא רציתי שיעכבו אותי באוקראינה עוד כמה ימים לחקור אותו וכולי, אבל לדעתי דבר חשוב מאוד, שכל הארגונים והמוסדות שמטפלים בנושאים האלה של אנטישמיות יעודדו לפנות למשטרה.

אני רוצה לשאול האם בארצות הברית המצב דומה לאירופה ששם אנשים שיש להם זהות יהודית, חובשים כיפה או הולכים עם טלית ביד ודברים כאלה, אני לא מדבר על אנשים שנראים חסידים, שאין בעיה גדולה לזהות אותם, האם גם בארצות הברית אנשים כאלה נפגעים באופן מיוחד, ויותר מזה האם יש קהילות או בתי כנסת שכמו ששמענו באירופה שהרבנים ומנהיגי הקהילות אומרים לאנשים 'כשאתם יוצאים מבית הכנסת תסירו את הכיפה ותשימו אותה בכיס' זה קורה הרבה באירופה, אני שואל אם זה קורה גם בארצות הברית. תודה.

את יכולה להתייחס לשאלה?

אני יכולה להתייחס לדברים שנאמרו. בהתייחסות לדברים שנאמרו, קודם כל יצחק, למיטב ידיעתי לא אבל מכיוון שאף פעם לא שאלתי את השאלה אני מוכנה לשאול את השאלה, לא שמעתי על כזה דבר בארצות הברית. אנחנו כן מדווחים מפעם לפעם על קהילות לדוגמה קהילות יהודים בברוקלין שבהם קורים כל מיני אירועים אנטישמיים ואני מניחה שניתן לייחס את זה באמת להופעה החיצונית שבאמת מזהה באופן אוטומטי בן אדם כיהודי.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה גם על ידי יגאל וגם על ידי יעקב, יגאל, העניין הזה של אנטישמיות מימין ומשמאל בהחלט אני רק רוצה להסכים ולחזק למרבה הצער, אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה, אין מונופול לאף צד במפה הפוליטית על אנטישמיות, האנטישמיות נמצאת מימין, אנטישמיות נמצאת משמאל וככזאת, כמו שאמרה מלה, אנחנו צריכים להוקיע אותה מה שנקרא ACROSS THE BOARD.

ואפילו במרכז במקרים מסוימים.

לגמרי לגמרי אי אפשר לזהות זיהוי פוליטי חד משמעי מישהו שהוא אנטישמי. אני כן רוצה להגיד שבתחום האנטישמיות אנחנו חייבים לשים על השולחן וחייבים לשמור את זה תמיד איתנו את החדשות הטובות והחדשות הטובות הן שאנשים לא נולדים אנטישמיים. אנשים סופגים את הדבר הזה, אנשים לומדים להיות אנטישמיים וכמו כל שפה שלומדים אותה, אפשר גם ללמוד איך להיפטר ממנה וכאן ההיבט החינוכי הוא נורא משמעותי.

לדבריך, יעקב, הזכרת את העניין של הצהרת טראמפ בנושא ירושלים כאירוע מחולל אנטישמיות, אנחנו בהחלט ראינו את זה גם בארצות הברית לדוגמה, בעוד שהפגנות רבות כנגד ההחלטה הן הפגנות אנטי ישראליות שאנחנו אולי לא תמיד אוהבים אותן, אבל הן הפגנות לגיטימית, רבות מהן גלשו באמת לביטויים אנטישמיים. אנחנו ראינו את זה גם בטיים סקוור בניו יורק עם אמירות כמו 'חייבאר חייבאר יא יהוד' שמי שמכיר את ההיסטוריה מבין שאנחנו כאן מתייחסים באמת לטבח של מוסלמים ביהודים ואנחנו לא רוצים לראות את זה בכיכרות העיר בארצות הברית, אנחנו ראינו את הדברים הללו גם באירופה, גם בלונדון היו קריאות מהסוג הזה. אז בהחלט ישנם אירועים שהם אירועים פוליטיים רבים מהם, מתרחשים בספירה אחת אבל באמת גוררים אנטישמיות מהסוג הגרוע ביותר. אנחנו ראינו באירופה מופעים, למרבה הצער, את הסרטון שהפך ויראלי מגרמניה, אנחנו ראינו את ההתנכלות למסעדה היהודית בהולנד. תראו, הדברים הללו קורים ואנחנו בגלל זה עוקבים אחרי הדברים האלה, אבל חשוב לדעת שגם כבייס ליין, גם בימים כתיקונם, בלי אירועים ספציפיים, אנטישמיות מתקיימת, וככזאת, כפי שאמרתי בהתחלה, אנחנו צריכים להיאבק בה גם בצורה מניעתית. חינוך וכמובן בצורה של העלאת מודעות לתופעה הזאת.

רק שאלה, כשהייתי בדרום אפריקה שם בפרלמנט יש לנו חברים, כפי שיש גם אויבים. הם הציגו לי 'אלה נגד, הם ממש מפציצים אותנו בהרבה חומר נגד ישראל כדי לקדם את האג'נדה שלהם ואנחנו נלחמים מולם במה שאנחנו יודעים במה שכתוב מהתנ"ך, אתם לא מספקים לנו חומר. אם הייתם מספקים לנו חומר היינו יכולים להיות יותר חזקים'. יש טענה כזאת. אני שואל לא רק אתכם אלא את כל הארגונים שמטפלים, כולל משרד האסטרטגיה וההסברה, האם אנחנו באמת משקיעים מבחינת השינוי של דעת הקהל והכנת חומר הסברה גם לנו כארגונים, כמשרדי הממשלה, וגם לציבור שאוהב את ישראל.

אני אשמח לענות בעניין הזה. הליגה נגד השמצה כמובן משקיעה גם בהיבט הזה, לא הייתי קוראת לזה הסברה אבל אנחנו בהחלט משקיעים במה שנקרא PRO ISRAEL ADVOCACY, כי חשוב לנו באמת שיכירו את העובדות. ברור שרבות מהטענות הללו הן טענות שמבוססות על בורות, בוודאי שחלקן מבוססות על שנאה תהומית טהורה מוטמעת ושורשית, אבל רבות מהטענות מבוססות על בורות ואת העניין הזה של בורות ושינוי עמדות ותפיסות בצורה שמבוססת על ידע הוא דבר נורא משמעותי. אז אנחנו באמת מנגישים המון ידע לכל מי שרק מגיע לאתר שלנו, מונגש אליו ידע בנושא ישראל.

אבל אני חושבת שזה לא הפתרון היחיד. אחד הדברים הנורא משמעותיים שאנחנו עושים במסגרת הליגה נגד השמצה הוא להביא משלחות של קובעי מדיניות בתחומים שונים, רובם לא יהודים, שיבואו ויחוו את הדברים מקרוב. לפעמים רק ההגעה לפה משנה באופן אוטומטי מה שאדם חושב על ישראל. אתה לא צריך לשכנע אותו ואתה לא צריך נאומים חוצבי להבות, אתה צריך להביא אותו כאן לחוויה מאוד אנושית, מאוד פשוטה של להבין שיש כאן חברה תוססת, לטוב ולרע דרך אגב, כמו בכל מקום אחר, וזה באמת עושה את העבודה. אז את זה הליגה נגד השמצה עושה ונענית לפן החיובי הזה.

אדוני היושב ראש, אני יכול להתייחס?

בהחלט, אבל נציג משרד החוץ הקדים אותך. בבקשה.

אני מאיל"ר, ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש. אנחנו פועלים בעיקר במזרח אירופה, אנחנו נתקלים בשאלה שפה מרחפת או לא מספיק מרחפת בחלל האויר, על אינטרסים מתנגשים. למשל רק היום התפרסמה כתבה בפולין, אנחנו פועלים שם להשבת רכוש, יש שם איזה שהוא חוק שאומר על השבת רכוש כללי אבל גם לניצולי שואה, ועכשיו זה מעלה אנטישמיות. אז האם כן להעלות או לא להעלות, אנחנו נתקלים בשאלה הזאת.

במקום אחר למשל, בליטא, ישנו גם אותו נושא של השבת רכוש מול אנטישמיות, וגם יש שם פעילות של מצעדים אנטישמיים שלא תמיד ממשלת ישראל פועלת בנחרצות, לא מביעה עמדה נחרצת מול האנטישמיות הזאת.

אפרים זורוף פועל.

הוא פועל. כן. השאלה פה האם ממשלת ישראל, משרד החוץ מנחה את השגרירים, איך ההנחיה פה, יש אינטרסים מתנגשים. מצד אחד רוצים שליטא תצביע בעד ישראל באו"ם, מצד שני לא רוצים להרגיז אותם יותר מדי, יש לנו אינטרסים שם, יש קהילה יהודית שם. רציתי להעלות את השאלה הזאת כי זו שאלה שאנחנו נתקלים בה יום יום.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת ד"ר נחמן שי.

סליחה, באיחור. הנושא מאוד מעניין אבל יש תחרות.

כן. היום זה יום בלגן.

התאפקתם שבוע ימים, אז עכשיו הכל יוצא. בשבוע שעבר היו פחות ועדות.

בגללכם, אבל בכל זאת אנחנו מנצחים אתכם.

אנחנו מקבלים את האחריות בשמחה. נמשיך לעשות את זה.

אתה רוצה להקשיב או להתייחס?

אני רוצה להקשיב.

בבקשה יאיר ממשרד האסטרטגיה וההסברה. תתייחס בבקשה לשאלה שלו.

אני לא אתייחס לשאלה שלו, כי השאלה שלו זה באמת קשור לאנטישמיות ואני רוצה לברך כמו הקודמים לפניי את ה-ADL על הדו"ח החשוב הזה ואת כל הגופים שפועלים בתחום.

אנחנו שותפים משניים בנושא הזה, כי הנושא הזה כפי שנאמר מובל על ידי משרד התפוצות, כאשר הפעילות שלנו במאבק נגד ה-BDS, ואני רוצה להתייחס למה שציינת על דרום אפריקה, הוא מתייחס אולי לסממנים חדשים של אנטישמיות חדשה, מה שהציבור מכיר את זה כ-BDS ואנחנו קוראים לזה דה לגיטימציה נגד ישראל. ברור לנו שחלק מהארגונים שאנחנו מכירים שפועלים, אנחנו מבינים שחלקם אולי מגיעים או יש להם איזה שהוא קשר לאנטישמיות, אבל שוב, לשאלה של האדון ששאל, זה באמת נושא הדיון ואם תרצה לעשות דיון בנוגע למסרים או מסרי הסברה וכולי זה בהחלט נעשה אצלנו, במיוחד דברים שקורים מבחינת ארגונים שפועלים בתחום הזה גם בקמפוסים, אבל לא רק, גם בחברה האזרחית.

אני רק אתייחס לדבר אחד שנאמר לפני כן על ידי חגואל וגם על ידי קרול, אנחנו בהחלט רואים קשרים בין חלק מהארגונים לארגונים איסלמיסטיים. אנחנו רואים שחלק מהארגונים שפועלים בתחום של הדה לגיטימציה נגד ישראל וה-BDS, יש להם בסופו של דבר קשרים לארגונים שהם באמת ארגוני טרור, ואחד הדברים שאנחנו מוצאים לנכון זה בעצם לחשוף את הקשרים האלה כי ברגע שאתה חושף את הקשרים האלה אתה באמת מבין שיש כאן ארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל. זה תחום אחר לגמרי, זה לא תחום האנטישמיות, אבל אנחנו שותפים לשולחן הדיונים לכשמזמינים אותנו ומשתפים פעולה ובכל מקרה אנחנו נשמח להיות איתך בקשר, אם יש לך אנשים או ארגונים שרוצים לקבל מידע, בהחלט יש לנו מחלקה שעוסקת במתן של כל המידע הזה של ההסברה, שאם צריך אנחנו יכולים לספק.

תודה. לפני משרד החוץ נשמע את התאחדות הסטודנטים למאבק באנטישמיות. בבקשה תומר אלדובי.

רציתי בהמשך לדברים שנאמרו כאן, התכנית למאבק באנטישמיות של התאחדות הסטודנטים שהיא בשנה השביעית עם מספר שבין 90 ל-100 סטודנטים, אנחנו מנטרים ומחפשים תכנים אנטישמיים ב-15 שפות ברשת וגם אנחנו בהמשך לדו"ח של ה-ADL ראינו בשנה האחרונה, בין 2015-2016 ל-2016-2017 ראינו עלייה משמעותית בתכנים אנטישמיים ברשתות חברתיות, כשבאופן ממוצע של חודש אנחנו מדווחים על בערך של 250 דיווחים, כלומר שהסטודנטים נחשפים ל-250 תכנים שונים של אנטישמיות, שנאת יהודים וכל הנושאים האלה.

גם ברשתות חברתיות, גם באתרים של שאלות ותשובות שגם שם הסטודנטים פעילים ולקראת הדיון הזה חיפשנו דוגמאות לאנטישמיות אמריקנית ומצאנו רק מהחודש אחרון יותר מדי, שזה כמובן גם תואם את הדו"ח ומה שגם אמרתם על פעילות באינטרנט, ובאמת בחודש האחרון גילינו מה שאנחנו כבר יודעים כמה שנים, שהטוויטר בשפה האנגלית מאוד חזק בנושא זה של האנטישמיות ואני יכול להציג כאן אין ספור דוגמאות אבל שתי דוגמאות שבלטו בהקשר שדיברנו על אנטישמיות פוליטית, ואני מצטט, כתב כאן משתמש בטוויטר שזכה למאות לייקים ומאות שיתופים. 'אנחנו חיים בעידן בו מנהיגים נוצריים דוקרים בגב את אחיהם הנוצרים כדי להגן על יהודים' זה באמת מתקשר לנושא של אנטישמיות פוליטית, לא מימין ולא משמאל.

דוגמה נוספת לאדם, משתמש בין אם פיקטיבי ובין אם אמיתי בטוויטר, ששוב חזר על האנטישמיות הישנה מפעם שאנחנו מכירים וכתב על שוק המניות שנשלט באופן מלאכותי על ידי יהודים כמובן, זה משתמש בטוויטר עם 12,000 עוקבים, כלומר רואים את הציוצים האלה, נחשפים לדברים האלה.

בהמשך למה שדיברתם בנושא של הצלחה, הסטודנטים שלנו כן מצליחים לפחות אחת לשבוע להסיר תכנים מהאינטרנט, מרשתות חברתיות, בין אם זה דפי פייסבוק, בין אם זה דפי טוויטר בהמון המון דרכים ולצד עלייה שאנחנו רואים בשנה האחרונה אנחנו גם רואים הרבה מאוד פעמים איזה שהוא פידבק חיובי מהפייסבוק, מהטוויטר, דברים כאלה שבאמת נעשה איזה שהוא דיאלוג גם אצלם שהם משנים מדיניות הרבה פעמים ומנסים לבדוק את עצמם איפה הם לא בסדר, והיו כמה סיפורים שהתפרסמו באחרונה, גם מגזין צרפתי לילדים שהציג אנטישמיות בנושא הזה. אז אנחנו כן רואים הצלחה וכן רואים שיפור לפחות בתכנים שמוסרים, אבל לצד זה יש יותר ויותר תכנים אנטישמיים.

נציג משרד החוץ, אני יודע שדיברת קודם אבל לאור השאלה שנשאלה פה, אנחנו רוצים לשמוע מה תגובתך בנושא.

אני חושב שהשאלה הציגה את המורכבות והתשובה לא תהיה פשוטה יותר מהשאלה. כשיש שיקולים סותרים, מצד אחד רוצים שהשלטון המקומי יטה לצד השבת רכוש, חקיקה חיובית וכן הלאה, מצד שני עדיין יש תופעות של אנטישמיות, וכרגע אנחנו לא מדברים בצפון אמריקה, זה בעיקר נושאים של אירופה והאקס הגוש הסובייטי וכן הלאה, בשביל זה יש לנו מחלקות מקצועיות, כל מחלקה מביעה את דעתה. אגב, גם בתוך החטיבה שאני יושב בה, חטיבת התפוצות של משרד החוץ, יש את עבדכם שהוא הממונה על מאבק באנטישמיות ועל שימור זכר השואה, ולי יש שיקול אחד, והוא לטפל באנטישמיות ולדאוג לשימור זכר השואה, ויש את השליח המיוחד להשבת רכוש, שעניינו לשרת את הנושא של השבת רכוש. יש גם את המחלקה המדינית, לכל מדינה יש את המחלקה המדינית שמטפלת בה, וכשיש אי הסכמות באשר להנחיות זה עולה למעלה, יש מנכ"ל למשרד החוץ, יש שר חוץ שהוא במקרה גם ראש ממשלה ומתקבלות החלטות בהתאם לנושא הפרטני ולשיקולים המאוד עדינים, למי שעד עכשיו חשב שדיפלומטיה זה עסק פשוט, אז כנראה שזה לא.

תודה.

אני מההסתדרות הציונית העולמית. אם אפשר להוסיף, יש נקודה אחת שאנחנו לא מתייחסים אליה שהיא אמנם מינורית אבל אנחנו רואים את ההתחזקות שלה יותר ויותר בתקופה האחרונה, שזה שילובם של ארגונים יהודיים קיצוניים - אגב, משני צידי הקשת הפוליטית – לאחרונה, לפני פחות מחודש ראינו את השילוב של נטורי קרתא, למרות שהם קבוצה מאוד קטנה, יכולים להמשיך להגיד כמה שהיא קטנה אבל היא מאוד מאוד רעשנית שמשתפת פעולה עם הפגנות אנטי ישראליות ואנטישמיות שהתקיימו בניו יורק, יש איזה שהוא סרטון שרץ ברשת של הרב ששכחתי את שמו של ה-OU, שהוא אומר בעצם 'תתביישו' כשהוא בעצם אורתודוכס ולא נראה כמוהם בדיוק, אבל על אותו שטאנץ, ומהצד השני גם אובדן של זהות של סטודנטים יהודיים בארצות הברית, שגם בין אם רוצים ובין אם לא, לפעמים הם משייכים את עצמם לארגונים שהם לאו דווקא פרו ישראליים.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי בבקשה.

אני עוד פעם מצטער שלא הייתי פה בתחילת הדיון, אני מאוד מכבד את הנושא הזה וחושב שהוא ברמה לאומית ממלכתית ממדרגה ראשונה. קודם כל תודה ל-ADL שמתחדש, אמנם הוא ארגון בן 104 שנים, אבל ארגון שללא ספק חשיבותו גבוהה. המעקב שלו הוא בעל משמעות. אני רוצה להודות גם להסתדרות הציונית על הפעילות שלה.

אני יודע שהיה לנו כבר דיון קודם ונציג מהשגרירות האמריקאית לא היה פה, ביקשתם פעם נוספת שיבואו? לא ביקשתם הפעם. הם דיברו איתי בשעתו, הם מודעים לזה, הם פועלים, הם הציגו לי מכלול שלם של פעילויות שארצות הברית עושה בנושא של האנטישמיות ולכן אני לא רוצה לדבר בהם סרה, אבל אני חושב שאולי כן צריך לבקש מהם שיבואו ויופיעו בפני הוועדה, ויספרו מה הם עושים. זה לא דבר בלתי נתפס.

אני אגיד לך שפעם הם הגיעו לפי הזמנתנו ולא רצו להתייחס על האנטישמיות אצלם באמריקה. בדיון האחרון הם בכלל לא באו ואמרו 'אין לנו מה להגיד'. זו העמדה. לכן עכשיו לא הזמנו אותם.

מההתנסות שלי מהפעם הקודמת, אפשר למצוא שם אוזן קשבת זה שווה בדיקה, בוא נדבר על זה אחר כך בינינו.

במיוחד אולי עכשיו כשהתחלפו השגרירים.

החילופים לא עזרו לנו. אני חושב שיש לארצות הברית מה להגיד בעניין הזה, אני חושב שהשגרירות כן צריכה לבוא לכאן ולהציג את הדברים, אלא אם יש להם איזו התנגדות עקרונית לא להופיע בכנסת, אני לא יודע. אבל אני חושב שבאופן עקרוני זה צריך להגיע לכאן.

תראו, העלייה הזאת היא בלתי נתפסת, ומדויקת. עליה של 67% אין סיבה, אמריקה לא גדלה ב-67% בתקופה הזאת, אז יש משהו, יש שדים שיצאו מאיזה בקבוק ופתאום התחילו להסתובב באוויר הפתוח. זה מחייב מאמץ גדול מבחינתנו. אני חושב שהמאמץ צריך להיות קודם כל בתוך הממשלה, לתאם את זה, כי יש כמה משרדי ממשלה שמטפלים בעניין, אנחנו יודעים. אי אפשר לקחת את זה מאיתנו. זה מאמץ בין הממשלה לבין גורמים לא ממשלתיים כמו ההסתדרות הציונית ואחרים פה וגם בארצות הברית, ארגונים יהודיים שזה בתחום שלהם. זה מאמץ בין ממשלות. זה משהו שהוא דורש איזה שהוא צוות משימה, אני יודע שיש פעילויות כאלה אבל אני לא רואה אותן באות לידי ביטוי, שמרכז את מכלול הפעילויות ועוצר או מונע או בולם כי 67%, אם זה יעלה כל שנה ב-67% אנחנו נגיע למספרים באמת שלא עולים על הדעת.

לכן אני חושב שאם אתה עושה סיכום, צריך לבקש או להציע שיהיה פה איזה שהוא מאמץ על בתחום הזה כי אנחנו יודעים שלאנטישמיות יש גילויים וגילויי משנה, ה-BDS ללא ספק ניזון – ושמעתי כמה פעמים את יעקב שמדבר על זה – הוא ללא ספק ניזון מהאנטישמיות ומקבל איזה שהוא צורה חדשה בעידן הזה. את כל הדברים האלה אנחנו חייבים לעשות, זו המחויבות שלנו כלפינו, גם כלפי המדינה וגם כלפי העם היהודי באשר הוא.

תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

אני מה- ZOA, שאלה קצרה לקרול. יש הצעת חוק בקונגרס עכשיו,ANTISEMITISEM AWARNESS ACT, מודעות לאנטישמיות, היא בתוך הצינור עכשיו. אפשר להסביר מה הגישה מול הצעת החוק הזאת מה-ADL, והאם יש מאמצים לקדם אותה?

באופן עקרוני הליגה נגד השמצה מאוד פעילה בכל התחום של לובינג בנושא האנטישמיות, ובכלל זה גם בעניין הזה. חשוב להגיד שכל מה שקשור להעלאת המודעות, וכאן אני לא מדברת על הצעת החוק הספציפית, אני מדברת על מקבלי החלטות גם בקונגרס וגם בסנאט, הליגה נגד השמצה מאוד מאוד פעילה. אני יכולה להגיד בכל רמה אפשרית, אם זה רמה של שיחות ואם ברמה של שימועים בשני הבתים, העליון והתחתון, הליגה נגד השמצה באמת פעילה, ובהחלט גם בעניין הזה.

לא ענו לשאלה שלי על עידוד לפניות למשטרה.

אני מוכן לגעת בזה. ראשית אני אזכיר לך דיון שהיה לך ארבעה חודשים לפני שאתה נפגעת באירוע האנטישמי ברמה האישית, אבל נדבר על זה אחרי זה – אתה ואני. אנחנו נוגעים בזה המון, יש נתון, סדר של האיחוד האירופאי לפני שלוש שנים, בינואר לפני שלוש שנים, שמדבר על 74% בקרב היהודים שנפגעו באירועים אנטישמיים אלימים באיחוד האירופאי, לא דיווחו עליהם לשום גורם. זה נתון מזעזע. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית נוגעים בזה המון גם במחקר אצלנו אבל גם בעניין של גאווה יהודית, בראייה הזאת שהיום אנשים חוששים להזדהות כיהודים ואנחנו מעודדים לדווח בראש ובראשונה לגורמים הפנימיים בתוך הקהילות, אבל גם החוצה. בעניין הזה אנחנו מאוד מתעסקים, גם בעניין החינוכי וגם בעניין ההסברתי ואנחנו כן רואים את אחד הגורמים לכך שאפשר להיאבק באנטישמיות, זו גם גאווה יהודית.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין של דיווח למשטרה. יצחק, אני עונה לשאלתך. אני חושבת שאחד הצדדים של המשוואה הזאת של הדיווח לרשויות אכיפת החוק הוא בעצם הצד השני שזה למעשה רשויות אכיפת החוק. מעבודה שלנו אנחנו יודעים שהרבה פעמים אנשים נרתעים מהעניין של לגשת לגורמי אכיפת חוק או מהפחד שלא לוקחים אותם ברצינות מדי, או שלא כל כך מבינים את הטענה, 'אוקיי, ציירו לך צלב קרס על האוטו, אז מה העניין פה בעצם? למה זה כל כך גרוע?' הליגה נגד השמצה עובדת שנים רבות עם גורמי אכיפת חוק ברמה גם המקומית וגם הפדרלית בארצות הברית בדיוק בעניין הזה, איך אנחנו מתייגים פשע שנאה באופן כללי ובוודאי איך אנחנו מזהים גם פשע שנאה מסוג אנטישמיות שהוא סוג יותר ספציפי, וזה דבר נורא חשוב כי בסוף נקודת הקצה של כל אזרח היא בעצם הרשויות וההחלטה אם לדווח או לא לדווח תהיה החלטה שמשנה את המספרים לכאן או לכאן, בדרך כלל ליותר גבוה, ותוכל לשפר באמת את המצב של הטיפול באנטישמיות.

העניין של טיפוח יחסים עם כל מערכות גורמי אכיפת החוק וההכשרה שלהם לדעת לטפל באירוע אנטישמי בדיוק כמו שצריך, משלב הזיהוי עד שלב הקטגוריזציה המשפטית שלו, נורא משמעותי ואנחנו עובדים בהחלט בתחום הזה מאוד.

תודה. אנחנו נסכם את הדיון. הוועדה מודה ומברכת על הפעילות הענפה שעושה הליגה נגד השמצה ועל הדו"ח המאוד מפורט שהוצג לנו. אנחנו כמובן בדיון הראשון שקיימנו לפני שנתיים דיברנו על הקמת שולחן עגול כפי מה שחבר הכנסת ד"ר נחמן שי הציע. לשתף פעולה בין משרדי הממשלה וארגונים לא ממשלתיים. אני שמח שיש שולחן עגול בהובלת משרד התפוצות. אני רוצה לדעת אם הארגונים הלא ממשלתיים מוזמנים לשולחן העגול הזה?

הם נמצאים בשולחן של מצבי חירום בקהילות דרך הסוכנות היהודית ששותף שם יו"ר הסוכנות ומנכ"ל משרד התפוצות, הם ביחד מובילים את זה וזה ארגון שמאגד חברה אזרחית. מה שהממשלה עושה זה דברים אחרים - - -

שם גם יש שיתוף פעולה ומסגרת?

יש בין כל זרועות הממשלה ובין הממשלה לחברה האזרחית.

אני מברך על זה, חשוב מאוד לחזק את זה וכפי שאמרתי קודם, חומר ההסברה מאוד חשוב וכל המלחמה היא על דעת הקהל. במלחמה הזאת אנחנו צריכים לנצח והניצחון שאנחנו יכולים להשיג הוא על ידי עבודה משותפת וחומר הסברה. לכן אנחנו מזכירים שום שחומר הסברה מאוד חשוב, הוא לא חסר, צריך רק לארגן אותו ולהשתמש בו.

אני מודה לכל המשתתפים והאנשים שהתייחסו לנושא, למשרדי הממשלה, הארגונים הלא ממשלתיים. אנחנו נמשיך לקיים דיונים כאלה על מנת להתעדכן ולבנות אסטרטגיה נכונה לעבודה בשיתוף פעולה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.