ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 528

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"א בטבת התשע"ח (08 בינואר 2018), שעה 12:30

הוצאת הבנקים מהכיתות, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת עמר בר-לב, עליזה לביא ומסעוד גנאים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

נורית קורן

עמר בר-לב

דב חנין

עליזה לביא

מירב מיכאלי

עיסאווי פריג'

דניאלה פרידמן - מפמ"ר מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי, משרד החינוך

יוספה אלקבץ - מנהלת חט"ב "שחקים" ברמלה, משרד החינוך

יעקב ארביב - מנהל ישיבת הדרום במחוז מרכז, משרד החינוך

טל הראל - ראש מטה המפקחת על הבנקים, בנק ישראל

איילון בנימין - אחראי תחום חינוך פיננסי, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אורי ברזני - סגן הדובר, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ' - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

אסף דוד-מרגלית - עורך דין, ראש תחום חינוך פיננסי, פורום ועדי ההורים היישוביים

רון סגל - יו"ר הנהגת ההורים, רעננה, פורום ועדי ההורים היישוביים

מינדי אייזנר - מנכ"לית, עמותת "חיים בפלוס"

יקיר אבוטבול - "ישראל 2050"

נתן בירמן מנועים - "ישראל 2050"

יורם מועלמי - יושב ראש, העמותה לצמצום פערים חברתיים

דוד כהן - מרצה במכללות טכנולוגיות, העמותה לצמצום פערים חברתיים

יובל חלביה - יושב ראש, מועצת התלמידים והנוער הארצית

עדי ואקנין - סגנית יושב ראש, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יסמין בן-עמרם - רכזת, התאחדות הסטודנטים

גלעד וינשטק - תלמיד ישיבת "הדרום"

איתי פינק - תלמיד

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

הוצאת הבנקים מהכיתות, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת עמר בר-לב, עליזה לביא ומסעוד גנאים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-8 בינואר 2018, כ"א בטבת תשע"ח. זה גם יום השפה העברית, שוועדת החינוך הקדימה את זה לשבוע שעבר ואירחנו כאן את האקדמיה ללשון העברית. הנושא על סדר היום: הוצאת הבנקים מהכיתות, של חה"כ עמר בר-לב, של חה"כ עליזה לביא.

ומסעוד גנאים.

ושל חה"כ מסעוד גנאים.

הצטרפתי לפחות.

הנשיאות העבירה לי. אנחנו, מה שקשור בקרדיט, נותנים לכל מי שעושה.

לא אחת הוועדה קיימה דיונים בסוגיה של גופים מסחריים בבתי הספר וזה מתבטא בהרבה תחומים, לאו דווקא בחינוך הפיננסי. יש גם כללים ויש ועדה שמאשרת כשיש צורך בהכנסת גוף מסחרי כזה ואחר. הוועדה גם קובעת את המגבלות. אין ספק, הכותרת מדברת בעד עצמה, איך אנחנו מסתכלים, מצד אחד, איך אנחנו מעבירים את החינוך הפיננסי לתלמידי ישראל. חבל שאין לנו מסגרת של חינוך למבוגרים.

לא פחות חשוב.

אם לא יותר, אבל לפחות בואו נתחיל מהגדיים. כשהם יהיו תיישים, ידעו איך להתנהל פיננסית נכון ובאחריות. השאלה אם זה חייב להיות באמצעות גופים מסחריים.

נמצאים איתנו גם בנק ישראל, משרד החינוך. אני רואה את מועצת התלמידים, אורחים.

קודם כול חברי הכנסת המציעים. חבר הכנסת עמר בר-לב, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה על הדיון המהיר הזה.

אני מצטרף לכל הדברים שאמרת. חינוך פיננסי הוא חשוב מאוד. חשוב מאוד גם בגילאים צעירים, באמת שלא ניקלע למצב שאנשים כל כך נרתעים וחוששים מזה, שגם כשמתבגרים הם נעדרי ההבנה הפיננסית הבסיסית, ואנחנו מדברים כאן על דברים בסיסיים, אנחנו לא מדברים כאן על איזה תחכום כלכלי גדול מאוד, ולכן בעניין הזה אין שום ויכוח.

אני חושב שמשרד החינוך גם ניסה ומנסה עוד לפני המהלך הזה להכניס חינוך פיננסי במספר כיתות יותר קטן, נדמה לי שבמאה וחמישים בתי ספר, לפני המהלך הזה אולי בפחות, אבל בהחלט מתוך זה אני מבין שגם משרד החינוך רואה בזה חשיבות רבה.

יחד עם זה, המהלך חייב להיות מהלך ממלכתי. הוא התחיל כמהלך ממלכתי. אתה ציינת שהוקמה ועדה ואנחנו בעד ועדה בלתי תלויה. אפילו אני לא נכנס לזה שנציג ההורים היה עובד אחד הבנקים בוועדה הזאת, אבל נשים את זה רגע בצד.

הוקמה ועדה והוועדה הגיעה למסקנות כאלה ואחרות. אני חושב שמשרד החינוך צריך לקחת את המשימה הזאת על עצמו עם בנק ישראל. אני מבין שבנק ישראל חושב שהנושא הוא מאוד חשוב ומעוניין לעזור, אז אני חושב שבקביעת תוכנית ההדרכה, אני כמובן לא רואה את עצמי כמומחה לחינוך פיננסי ולכן אני לא אביע את דעתי במצגת שראיתי, איזה דברים נראים לי ואיזה דברים לא נראים לי, כי זה פחות רלוונטי. אני גם לא גורם מקצועי בעניין הזה, אבל אין ספק שבנק ישראל הוא גורם מקצועי ובהחלט בנק ישראל יכול לסייע ולתמוך ולעזור למשרד החינוך אם משרד החינוך צריך את זה, לבנות את מערך השיעורים וכן הלאה. אני לא חושב שצריך בנקאים מסחריים, מקצועיים, שיבנו את המערך הזה. אני גם לא חושב שזה נכון שהם אלה שיעבירו את זה. אני מודע לזה שבמסגרת התוכנית אנשי הבנקאות העסקית שבאים לכיתות הם נעדרי סימן או סימון של מאיזה בנק הם, וזה כמובן מבורך ומצוין, אבל יחד עם זה בואו לא נהיה תמימים. אני חושב שדי ברור מהר מאוד לתלמידים, שוב, אפילו לא בכוונה תחילה כזאת או אחרת, מי הנציג, מאיזה בנק הוא. ראיתי שבאחת השאלות שנשאלים התלמידים, כמה בנקים יש במדינת ישראל? ראיתי שהתשובה היא ששה עשר בנקים, אז אני לא יודע אם למשל הנציגים של הבנקים המסחריים, איך הם מחולקים בין ששה עשר הבנקים האלה, ואני לא רוצה בכלל להיכנס לקטע הזה כי אני חושב שזה צריך להיות נושא של משרד החינוך עם ייעוץ מקצועי כזה או אחר של בנק ישראל. אני מבין שגם הבנקים המסחריים רואים בזה חשיבות גדולה ואני מעודד אותם להוסיף כחלק מהתרומה שלהם לציבור, והיום מקובל שבנקים תורמים לציבור לא רק עבור מטרות עסקיות. בהחלט יכולים לתרום סכומי כסף למשרד החינוך אם משרד החינוך צריך את זה, בשביל להרחיב את התוכנית של משרד החינוך.

בנקאים מסחריים שהם אלה שבאים לכיתות, זה דבר שהוא לא נכון, זה דבר שהוא חלק ממגמות שאני חושב שבוודאי כל האנשים כאן בפנל הזה, חברי הכנסת אבל גם הרבה יותר חברי כנסת במליאה, שוב, בלי כל קשר לקואליציה/אופוזיציה, נלחמים כנגד עבודה של קבלני משנה ובמידה מסוימת זו קבלנות משנה. משרד החינוך נותן קבלנות משנה לגורמים כאלה ואחרים להציג את הנושא.

לסיכום, אני חושב שזה לא נכון שנציגי הבנקים המסחריים יכנסו לזה. אגודת הסטודנטים הציעה שסטודנטים לכלכלה בהתנדבות יעשו את זה. זאת אומרת, אם חסר כוח אדם, אז הנה יש כוח אדם. יש כיתות, יש תלמידים, יש צורך. זה נושא ממלכתי וכך זה צריך להיות. תודה רבה.

עליזה לביא, המציעה השנייה.

תודה אדוני היושב ראש על הקיום של הדיון שביקשנו.

נושא מאוד חשוב. אני חושבת שכולנו פה תמימי דעים שאנחנו צריכים חינוך פיננסי גם לילדים שלנו, לתלמידים שלנו. אני מצטערת שאני לא קיבלתי חינוך פיננסי. אצלנו גם כלכלת הבית כבר לא היה, אבל חינוך פיננסי אין. אנחנו רואים את הנזקים, בטח ובטח בעולם משתנה. עולם התעסוקה שהילדים שלנו פוגשים הוא עולם תעסוקה אחר, החל מפנסיה וחיסכון ומעבר ממקומות עבודה. אנחנו מכירים את הנתונים על המאפיינים של דור ה-Y ודור ה-Z מבחינת ותק ומעברים ועוד ועוד, אז בטח ובטח שאנחנו תמימי דעים, אדוני, ודיברנו על זה לא אחת גם ביום מיוחד שקיימתי כאן בנושא של תעסוקת המחר. בטח ובטח כן. המדדים, אנחנו ראינו שלפי ה-OECD , המבחנים, ישראל מדורגת במקום האחרון על הקניית הידע במרחב הזה, אז כן, כולנו תמימי דעים אבל השאלה איך עושים את זה.

הדברים שאמר חברי, חבר הכנסת בר-לב, אני לא אחזור עליהם, אבל אני, אדוני יושב ראש הוועדה, רוצה לבוא ממקום אחר. אני בדיונים שלי מול משרד החינוך, אם זה במקום של מיגור הזנות ואם בנושא של הטרדות מיניות וכניסה של מרכזי הסיוע למערכת החינוך, אני בוויכוחים מאוד ארוכים עם שר החינוך ועם המשרד. התשובה שהם נותנים לי זה, לא, היועצים, היועצות המקצועיות הן אלה שתעבורנה את ההכשרה ותעברנה את הידע, ואנחנו בוויכוחים משום שהידע קיים היום במרכזי הסיוע, על אנשי המקצוע ועוד ועוד, והתשובה של משרד החינוך באופן עקבי, שנים, אנחנו לא מכניסים אף אחד לתוך המערכת, אנחנו רוצים להכשיר את המורים שלנו והם אלה שיעבירו. מה קרה כאן, אדוני היושב ראש? פתאום משרד החינוך יוצא מהשקפת עולמו ומאפשר לבעלי עניין להיכנס. למה? על מה? אז יש פה שתי שאלות, אדוני, גם מה המדיניות בכלל של משרד החינוך. היום כן, מחר לא. מי מחליט? מי שמו להחליט? זה מקצוע שאמרנו שהוא מקצוע זהב, מקצוע החינוך, ואני קוראת מפה גם לשר החינוך לתת מדיניות ברורה. איך יכול להיות שמצד אחד תשובה לדברים שהם בנפשם של ילדנו, אומרים לי, לא, אנחנו לא, לא, לא, לא. פה הדלת נפרצה ויוצאים כבר לפיילוט. באמת אולי יש פה רצון טוב, אבל אי אפשר לעצום את העיניים ולא לראות את ניגוד העניינים.

אני קודם כול רוצה, אדוני, ברשותך, גם להבין את המדיניות של המשרד, ו-ב', בהקשר הזה לבוא ולראות איך עושים את זה נכון, ראוי, כי חובה לתת חינוך פיננסי בעידן שלנו, אבל שלא תיפגע בילדים שלנו. תודה אדוני.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש, אני מצטרף לחבריי בקשר לחשיבות הנושא וחשיבות הדיון.

אני חושב שאנחנו לא חלוקים על זה שהילדים שלנו, התלמידים, הם צריכים וחייבים בחינוך פיננסי, לדעת איך לנהל את הכסף שלהם, את התקציב שלהם, את העולם הפיננסי שהוא במרכז חיינו וחייהם, אבל תלוי מי ואיך. אני קראתי שזה במסגרת התוכניות החיצוניות, התל"ן, ככה אני מבין, אז לא, אז עוד יותר חמור ועוד יותר חשוב.

אני חושב, תלוי איך, למה? משום שאין גורם שהוא יכול להיכנס לבית ספר בלי הכשרה חינוכית, משום בסוף בית הספר זה לא מוסד שכל פקיד יכול להיכנס כדי לחנך או כדי ללמד את התלמיד איך לנהל את העולם הפיננסי שלו, את הכספים שלו. צריך נגיעה וכישרון חינוכי, משום שבסוף לפי דעתי מטרת בית הספר היא צריכה להיות, אחד, לבנות את האדם, שניים, זה להכין אותו לחיים. במסגרת ההכנה לחיים צריך גם לחנך אותו את החינוך הפיננסי. כפי שאמרתי, איך, מה הקריטריונים. צריכים להיות קריטריונים סטנדרטיים, חינוכיים, מי הגוף הזה שנכנס כדי לחנך את הבן שלי או את הבנים שלנו איך לנהל את העולם הפיננסי שלהם. שניים, מי? צריך לא להיות גוף שהוא בעל אינטרס ובעל עניין. צריך להיות גורם שהוא מקצועי, ניטרלי, כדי שייתן להם את החינוך הראוי מבלי כל דחף או מניעה או אינטרס שיש לגוף הזה בחינוך התלמידים בבית הספר. תודה.

תודה. בבקשה.

תודה לכבוד היושב ראש. האמת היא שאנחנו בוועדת החינוך כל הזמן העלינו את הצורך בחינוך פיננסי ראוי לתלמידים שלנו ועל חשיבות החינוך הזה, וגם אני חושב שהמחקרים הראו, כשמשווים את זה למדינות אחרות, החינוך הפיננסי בישראל מפגר בהרבה אחרי מדינות מפותחות, אבל יש כאן שתי שאלות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת: אחת, ההיבט הפדגוגי של הסוגיה הזו ומי יהיה הגורם שיקבל את ההחלטות הנדרשות לגבי איזה חומר ואיזה הדגשים ומה היקף החומר וכדומה, וכאן אני באמת חושב שנושא כזה צריך להישאר במסגרת הפדגוגית המקובלת בתוך משרד החינוך ועל ההחלטה הזו צריכים פשוט להיות אמונים אנשים מהאקדמיה, אנשים שבקיאים בנושאים הללו ויש להם הסתכלות הרבה יותר רחבה מאשר הנושא של הבנקים, כי חינוך פיננסי זה הרבה יותר רחב מבנקים כמובן.

הסוגיה השנייה היא האם החינוך הזה יהיה גם מותאם תרבותית. כפי שאתם יודעים, אנחנו מדברים על מגזרים שונים בתוך החברה הישראלית: החברה הערבית, החברה החרדית. אני חושב שגם כאן החינוך הזה צריך להיות חינוך רגיש תרבותית ומותאם תרבותית, ולכן עולה הסוגיה גם באיזו מידה היום קיים ייצוג לחברות הללו, למגזרים הללו בתוך הגופים המקצועיים שאמורים לקבל את ההחלטות.

אני קורא להשאיר את הנושא הזה בתוך ההחלטות הפדגוגיות של המשרד עצמו. ב', לערב אנשי מקצוע מחברות שונות ויהיה גיוון תרבותי בתוך הגוף המקצועי שאמור לקבל את ההחלטות על תכנים והיקף של החומרים במסגרת החינוך הפיננסי.

תודה. יקיר אבוטבול, בבקשה.

שלום, יקיר אבוטבול, סטודנט לחינוך. אני מתנועת "ישראל 2050", התאחדות הסטודנטים הארצית.

תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב באמת עד הדיון. תודה לך חבר הכנסת מרגי על ההתכנסות.

המטרה שלנו פה היא ממש חד משמעית, להפסיק לאלתר את התוכנית הזאת של חינוך פיננסי שמועברת על ידי הבנקים. המאבק התחיל לפני כמה חודשים. אנחנו חבר'ה צעירים, סטודנטים. גילינו את המחדל הזה שפשוט מוכרים את הילדים שלנו לבנקים.

עד כדי כך?

ממש עד כדי כך.

תשמע, אני לוקח את זה בהסתייגות עד שנשמע - - -

וגם אני לוקח את זה בהסתייגות.

גם אני. מה זה "מוכרים"? מה זה הביטוי הזה? אנחנו מסתייגים מהביטוי.

באוצר המילים שלנו יש או "תדהמה" או "זעזוע". אין משהו באמצע, לכן זה הקפיץ אותי. אם הייתי יודע שהחבר'ה יבזבזו עשר דקות, לא הייתי - - - . תסיים בבקשה.

המטרה שלנו פה, למנוע את הכניסה של הבנקים למערכת החינוך, למנוע כניסה של גוף מסחרי.

למה?

ברגע שבנקים נכנסים לתוך הכיתות, יש צריבה בתודעה של הילדים מי בעצם מנהל את הכסף בעולם שבחוץ. מי שצריך להעביר את זה, זה אנשי חינוך, זה המורים שלהם שישאלו את השאלות הקשות, חשיבה ביקורתית, יטילו ספק בתוך הדברים האלה.

אוקי. אנחנו מתחילים להיות מצומצמים בזמן. תודה.

המורה שלי לא ידעה שום דבר על חינוך פיננסי.

כמו שאף אחד מכם לא נותן שלילדים שלו יכנסו חבר'ה, נציגים ממקדונלד'ס, ילמדו אותם מה זה אורח חיים בריא - - -

מה אתה משווה מקדונלד'ס לבנק?

זה גוף מסחרי שיש לו אינטרס.

תודה. בנק ישראל, מה יש לכם לומר להגנתכם?

שלום, צהריים טובים, אני טל הראל, ראש מטה המפקחת על הבנקים.

אני אתן קצת רקע והבהרות לפני שאני אתייחס לכל מה שנאמר כאן.

חשוב לי להגיד שבאמת אנחנו מסכימים עם מה שנאמר וגם אנחנו רואים כמו שציינת, את נושא המודעות הפיננסית כדגש מאוד פיקוחי שצריך כולנו להירתם ולקדם אותו, ואנחנו בשלוש שנים האחרונות עושים את זה. אם שנה שעברה עשינו שבוע מודעות פיננסית לכל לקוחות הבנקים, השנה עשינו את זה בבתי ספר ושנה הבאה בין היתר נעשה גם חינוך דיגיטלי לאזרחים ותיקים.

השנה בחרנו להתמקד יחד עם משרד החינוך, והוא בטח ישלים את הדברים שלי, בנושא תלמידים בכיתות ט', כי אנחנו כולנו חושבים שבאמת חינוך פיננסי זה כישור חיים בסיסי ויש בורות מאוד גדולה. חשוב לציין ש-70,000 בני נוער בגילאי 14 עד 18 פותחים חשבון בנק מדי שנה ונכנסים לעולם הזה ללא שום ידע, ולכן אנחנו החלטנו בשיתוף פעולה מלא של ארבעה גורמים, שזה משרד החינוך, מועצת ההורים הארצית ומועצת התלמידים הארצית בשותפות עם המערכת הבנקאית, לעשות את הפעילות הזאת לטובת בני הנוער.

אני אשאל שאלה. בנק ישראל הוא לא גוף מסחרי, נכון?

לגמרי לא.

הוא ממלכתי, כך אני נוטה להאמין.

נכון, צודק במאה אחוז.

משרד ממשלתי שרוצה להתוות מדיניות וחשוב לו, שם איזו תקנה תקציבית קטנה ולוקח את הפרויקט הזה. למה לא תובילו את זה אתם?

קודם כול, אנחנו כמובן נמשיך ונוביל ונכשיר, אבל עצם העובדה שחברנו כולנו ביחד, גרם לזה לקרות. לא רק לדבר על זה, לקרות. תשמעו תיכף את מנהלי בית הספר, תשמעו את המורים, תראו את המשאבים. הילדים האלה קיבלו רווח נקי.

אנחנו לא מתווכחים על החשיבות.

אבל בזכות השותפות הזאת זה קרה.

אנחנו מכירים בערך. שמעת מכל הדוברים וגם אלה שידברו, על החשיבות של החינוך הפיננסי. משרד החינוך, אין לו את הכלים. בנק ישראל, יש לו את הכלים. שיקים גוף כזה אד הוק, לשנה, מיזם שלכם, חברתי, שייתן לכם הערכה לבגרות, גם אישור שהתנדבתם. עשיתם את זה שנה. משרד החינוך תוך שנה, הנושא הזה יוטמע, ילמד את הסוגיה ויפעיל אותה.

המטרה שלנו לא לעשות נגיעה אלא לעשות משהו מאסיבי - - -

בזכות זה הגענו ל-750 כיתות והשתמשנו בידע. כמו שאת אמרת, הידע המקצועי נמצא במערכת הבנקאית ובבנק ישראל.

לא רק.

לא רק, אבל כמובן בשותפות הזאת הצלחנו להגיע לכל כך הרבה כיתות, אז זה לא רק עניין תקציבי.

תודה. משרד החינוך.

דניאלה פרידמן, אחראית על תחום מדעי החברה, בכללו כלכלה, חינוך פיננסי, ומנהלת את המטה לחינוך אזרחי וחיים ושותפים.

לגבי הנושא של הכנסת הבנקים, מערכת החינוך רואה חשיבות רבה לנושא של חינוך פיננסי.

אנחנו אתכם.

והוא קיים במגוון רחב של גילאים, בצורות כאלה ואחרות. חינוך פיננסי, בניגוד לגיאוגרפיה, בניגוד להיסטוריה וכו', ומדעי חברה כמובן, הוא לא תחום דעת, הוא משהו שניבנה כיום בארץ ובעולם, ואנחנו לומדים אותו יחד ובשותפות עם גורמים שונים. בתוכניות שלנו, בתוכנית של כיתה י' למשל, בנו את התוכנית, גם בנק ישראל היו שותפים לבניה, גם משרד האוצר, גם המועצה הלאומית לכלכלה, גם אנשי האקדמיה וגם אנשי מערכת החינוך. כאשר פנינו לבנות את התוכנית הזאת, בנינו אותה עם הרבה מאוד אחריות שבאה לידי ביטוי במספר דברים. קודם כול בחנו את התכנים. הדבר הכי רלוונטי עבור הילדים, כמו שטל אמרה, הוא הנושא של פתיחת חשבון בנק, ובינינו, הם ממילא יצטרכו לפתוח חשבון בנק בעוד שנתיים כשהם ילכו לצבא, כלומר אנחנו צריכים להקנות להם את הכלים בנושא הזה, והם מקבלים כלים של סקר שוק, האם אני בכלל צריך לפתוח חשבון בנק, ועוד נושאים שהם מאוד רלוונטיים. קודם כל זה שקוף וכולם היו נגישים לחומרים, ומאידך גיסא, גם דאגנו שבאמת לא יהיו פרסומות. הבנקאים, אם לא היו עושים גם כל כך הרבה בלגאן, אף אחד, בטח לא הילדים בכיתה ט', לא היו יודעים שבנקאים, עם כל הכבוד, נכנסים לתוך המערכת.

אנחנו כן הזמנו אתכם, ארגון 2050, לשולחן גם לפני שבועיים. הצענו, מאחר ובנק ישראל לא ממשיך איתנו את המהלך בשנה הבאה, הוא עובר לתוכנית הבאה שלו, הם ילוו אותנו בתהליכים של הכשרה, אבל הצענו להם להצטרף אלינו. בשלב זה עוד לא קיבלנו אישור שלהם להצטרף לתוכנית, לא בשעתו וגם לא לשנה הבאה. זאת התשובה שקיבלתי מכם בפגישתנו ב-24 בחודש.

בנושא ה-OECD אני רק רוצה תיקון קל. מדינת ישראל מעולם לא נכנסה למבחני פיזה בנושא הזה ולכן לכל היותר אפשר להשתמש בנתונים האלה כאיזשהו בייס ליין שאומר שאנחנו צריכים חינוך פיננסי, ואני חושבת שכולנו תמימי דעים כאן בנושא הזה.

הנציגים שנכנסים עוברים הכשרה חינוכית?

מה המדיניות של המשרד?

תאמרי לי לגבי כוח ההוראה שנכנס.

כוח ההוראה שנכנס, כל התכנים פדגוגית לוו ופותחו על ידנו בשותפות ועדת ההיגוי. כל האנשים שנכנסו למערכת החינוך, קודם כול בתוך הבנקים עצמם עברו מיון על ידי מחלקת ההדרכה לוודא שהם בכלל יכולים לעמוד מול קהל.

מחלקת ההדרכה של הבנקים.

דבר שני, אנחנו קיימנו הכשרות, גם טל, גם מועצת תלמידים, גם ההורים וגם מערכת החינוך. היינו בהכשרות האלה, וידאנו שהם יודעים איך לעמוד מול תלמידים בכיתה ט', וכדומה.

שואלת חברת הכנסת עליזה לביא מה המדיניות של המשרד לגבי גופים מסחריים, לגבי הבנקים.

ובכלל לגבי הכשרות. התשובה שאנחנו מקבלים בנושאים שלנו, שנים, זה שהמשרד מכשיר את האנשים, נעזר בניסיון של גופים כאלה ואחרים, אבל לא נותן, אז מה המדיניות? לפני שאת עוברת לרזולוציה של המקרה הזה, מה המדיניות?

שמעתי את מה שאמרת לגבי הנושא של הייעוץ.

אני לא יכולה לייצג את עמדת השר בנושא. אני כן חוזרת ואומרת שיש הבדל שנובע מהעובדה שחינוך פיננסי הוא לא תחום דעת. בניגוד לייעוץ שלומדים אותו שנים ויש אנשים שיכולים להעביר אותו, פה אנחנו צריכים ואנחנו עושים עבודה בהכשרה של מורים.

שמענו ששר החינוך בעד העצמת המוטיבציה לגיוס לצה"ל, שאני בעד, אבל זה גם לא תחום דעת.

גבירתי, אני מקהה את השאלה. הרי לא היינו מתכנסים פה אם לא היינו חוששים, כמו כולם, שברגע שיש גופים מסחריים שנכנסים, מעבר לצד הפילוסופי שיקיר אמר, כביכול מכניסים לתודעה של הילד שרק בנקאי - - -. זה ויכוח פילוסופי. יכול להיות שהוא צודק. אנחנו מכניסים לתודעה, כסף זה בנקים. אין משהו אחר.

הם לא באים בתור בנקאים.

גבירתי, אל תתעלמי מהעובדה. החשש קיים. אני בא עם החולצה, עם הריבוע האדום או עם הירוק של דיסקונט או לא יודע עם מה. הוא גם יציג את עצמו, "אני סגן מנהל מחלקת הדרכה".

לא, היה איסור מוחלט.

מאיפה אתן יכולות לדעת?

גם אני צריך לחלוב את המידע הזה מכם.

ברור שבהפסקה זה יתברר.

הם התבקשו לא לבוא עם בגדים של בנק, לא להביא תשורה כזו או אחרת לבתי הספר. בתי הספר קיבלו הנחיה שהמורה נשאר בכיתה, הוא לא יצא מהכיתה לכל אורך השיעור. במקומות שהמורה לא היה אנחנו ביטלנו - - -

את אומרת בצורה מפורשת, יש איסור חד משמעי להזדהות או להציג מיצגים כאלה?

לגמרי.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה, אדוני.

אני רוצה להגיד שני דברים. אחד, אני חושבת שזו תוכנית נהדרת והגיע הזמן שיהיה חינוך פיננסי. אני לא זכיתי לזה. זכיתי לכל מיני שיעורים לא חשובים בעליל. דווקא כזה, חינוך פיננסי שמגיע, הוא לדעתי חשוב מאוד, ולא רק שהוא חשוב, הוא קריטי, כי בסוף זה גיל קריטי ואנחנו לא יודעים כלום, והמורים, עם כל הכבוד למורים, הם בעצמם הרבה לא יודעים. לא יודעים מה זו קרן פנסיה, לא יודעים מה מגיע, לא מגיע.

אבל החינוך הפיננסי לא עוסק בדברים האלה. חינוך עוסק בדברים מאוד בסיסיים וחשובים שגם המורים שלך הכירו.

לא, אני לא סומכת עליהם. לא רוצה גם שהמורה שלי לספרות יעביר לי עכשיו איך זה לפתוח חשבון בנק.

אולי שגם המורה לספרות לא יהיה מחנך בכיתה.

אני לא הפרעתי לך. אני עשיתי תוכנית, עכשיו, על כל מה שקשור ללהט"בים ולמשפחה חדשה. הכנסתי את ארגון "חושן" ונתתי כסף למשרד החינוך ולבתי ספר שיכניסו את "חושן", כי הם הכי מומחים בנושא הזה, וגם הנושא של הבנקים, צריך להביא אנשים שמומחים.

אני רוצה רגע להגיד משהו על הסטודנט הנחמד הזה שבא, ואני גם אוהבת סטודנטים באופן אישי.

בסוף אני חושבת שהיה מקום להכניס סטודנטים, מסטודנטים לבנקאות עד סטודנטים למנהל עסקים, לא יודעת מה.

הם לא רצו.

גם אתה, שאתה סטודנט לחינוך, אין לך את הכישורים האלה, עם כל הכבוד. גם אני, שניהלתי מרכז, אם רציתי להביא שיעורים בחינוך פיננסי, הבאתי את האנשים שהם מומחים בתחום. כל עוד ידעתי שהם לא הולכים עכשיו לחלק לצורך העניין, ועובדה, אני סומכת על משרד החינוך שהוא מפקח, ועל בנק ישראל, שלא עושים מזה בסיס לפרסומות, ואם חלילה יהיה, זה יטופל. אגב, טיפלנו אפילו בחוברות של "סופר גול" האלה והוצאנו אותם מחוץ לבית הספר, מחוץ לכניסה, כי היה חשש למסחריות. יש לי אמון גם בדניאלה, שאנחנו עובדות כמעט שלוש שנים. יש תוכניות שצריך אנשי מקצוע. נתתי כדוגמא את "חושן". יש לי עוד הרבה. אין לי בעיה, דרך אגב, עם בנקים שלא משתמשים במטרות למסחר, להכניס אותם. אני באמת אומרת ברמה העקרונית. אם יש "מסחרה", בבקשה נסגור את הכול.

תודה. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש ותודה למציעים. אני חושב שזה דיון מאוד חשוב ואנחנו צריכים אכן לעשות חינוך פיננסי. אחת מהבקשות של תלמידים, שמגיעות אלי לשולחן, זה היה חינוך פיננסי וחינוך לחיים, כשיוצאים לדרך וצריך לפתוח חשבון בנק, צריך להיות חבר בקופת חולים, כל השירותים האלה שתלמידים באמת לא יודעים איך לעשות אותם.

אני רוצה לומר שאני כיושבת ראש השדולה להליכי גבייה הוגנים בהוצאה לפועל, אני חושבת שזה מאוד חשוב שהתלמידים יקבלו חינוך פיננסי וידעו איך להתנהל עם כסף. אם אנחנו לוקחים בחשבון שיש ילדים בני 15-16 שכבר יוצאים לעבוד בחופש הגדול וגם לפעמים עוזרים ויש להם דמי כיס, שידעו איך לנהל את דמי הכיס שלהם, איך לשלם חשבון, איך לשלם חשבון של טלפון.

אני רוצה לומר לכם שאם אתם זוכרים את החשבונות של הטלפון שהיו לפני חמש שנים ב-4,000, 5,000 שקל.

לפני כחלון. מותר לומר.

לפני מה שעשה השר כחלון בטלפונים, ומה שקרה, פתחו תיקים בהוצאה לפועל לתלמידים, והיום הם הולכים עם תיקים שטפחו והם לא יודעים איך לשלם אותם. אני לא רוצה שבנקאי ייתן, כי אני חושבת היום, אני גם פועלת נגד כל הפרסומים של הבנקים לבוא לקחת הלוואה ועוד הלוואה ועוד הלוואה. ככה אנשים נכנסים להוצאה לפועל.

אם אנחנו ניקח בחשבון שאנחנו חייבים ללמד את הילדים שלנו כיצד להתנהל כלכלית ולמנוע תיקים בהוצאה לפועל, זה המקום. אני חושבת שאסור שזה יעשה על ידי הבנקים. בשום פנים ואופן. צריך להכניס גורמים אחרים שיעשו, כי עם כל הכבוד למשרד החינוך, זה שהם אוסרים פרסום, יש פרסומת סמויה וכל הדברים האלה. אני חושבת שזה לא המקום.

תודה. מינדי אייזנר.

שלום, אני מינדי אייזנר, מייסדת ומנכ"לית של עמותת "חיים בפלוס".

משרד החינוך השכיל לייעד תקציב לחינוך פיננסי. התקציב הזה מיועד לתוכנית לכיתות י' במימון של הקולגה שלי, גברת דניאלה פרידמן. במשך של השנים שזה קיים, זה הגיע למאה ושישים בתי ספר, רובם בתי ספר באוכלוסיות החזקות.

"חיים בפלוס" מגיעה בעיקר לבתי ספר בפריפריה, - - - קורסים ב-י"א-י"ב, כשהם לפני צה"ל, כשהם מקבלים תוכנית חסכון לכל - - -

איפה הבעיה?

הבעיה זה התקציב. אנחנו רוצים שיהיה שוויון לילדים בפריפריה לקבל חינוך פיננסי.

משרד החינוך תקצב?

לא.

את אומרת, תקצב.

לא.

מאה ושישים בתי ספר - - -. את חושבת שהתוכנית שלהם לא מגיעה לפריפריה?

זה גם לא מגיע - - -

מה, היא בוחרת בתי ספר?

מינדי, הבנתי.

יש לנו תוצאות מוכחות.

ואת רוצה שמשרד החינוך יאמץ את התוכנית שלך?

לא יאמץ, יהיה מיזם משותף.

הבנו. את רוצה סרטון קצר? בבקשה.

(הצגת סרטון)

תעבירי את המסר של הבחור.

זה בחור שאומר, בעקבות הקורס שלכם, אני הפסקתי לקנות כל כך הרבה בגדים ומותגים ואני הפסקתי לבקש מההורים שלי כל הזמן עוד כסף ועוד כסף. אני חיפשתי עבודה. אני לא קונה שום דבר בלי לבדוק את חשבון הבנק שלי. זה ילדים לפני גיוס.

תודה. מינדי, אני מבטיח לך, למרות אילוצי הזמן, אני לוקח את נייר העבודה, לומד אותו. אנחנו גם נוציא סיכום היום מהדיון. תודה.

יורם.

לי קוראים יורם מועלמי. חלקכם יודע מי אני. אני יושב ראש העמותה לצמצום פערים חברתיים.

אנחנו מדברים קודם כול על העניין הזה שלבנקים יש מניעים סמויים. כמו שאמר יקיר פה, מישראל 2050, המטרה היא בסופו של דבר שאת החינוך הפיננסי/התנהלות כלכלית נכונה כמו שחברת הכנסת קורן אמרה, שאנחנו נדבר על זה אחרי זה בהקשר של אנשים שמגיעים היום למצבים שלוקחים היום הלוואות, זה כל העניין הזה של בעצם התנהלות כלכלית נכונה.

כל העניין הזה של הניהול של הדבר הזה, בשילוב משרד החינוך עם תקצוב, צריך להגיע מהחברה האזרחית ועמותות אזרחיות שאין להן את האינטרסים כמו שיש לבנקים והאינטרסים הסמויים. יש את האינטרס להקטין את אי השוויון. איך מתבטא אי השוויון? שלאדם מסוים שיוצא מגיל צעיר לחברה האזרחית, אם הוא מתחיל, לדוגמא, לצרוך הלוואות. היום הצריכה של הלוואות היא קטסטרופלית, מאיימת על המשק הישראלי, 190 מיליארד שקל. ילד צריך לדעת לא רק על מה זה חסכון, אלא לדעת שהוא צריך לחסוך כבר מגיל צעיר. ככה אני מצמצם את אי השוויון. הבנקים לא יפעלו לצמצום אי השוויון, הם יתוו את התוכנית שלהם.

אתה צעיר. בתקופה שלי קראו לנו לגדול עם הבנק וגם נתנו לנו כל מיני צעצועים לפתות אותנו לחסוך. מאז הבנקים הבינו שמחסכון אין הכנסות.

ואז הבנקים גדלו ואתה נשארת עם הצעצועים.

לא, הצעצועים הלכו כבר. רק להגיד לך, כנראה הכסף הגדול באמת לא מהחסכונות, בא מדברים אחרים.

צריך להנחיל מהחברה האזרחית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך תוך תקצוב העניין הזה, את כל העניין הזה של חינוך פיננסי.

התנהלות בדרך נכונה, כמו שאמרה חברת הכנסת מירב, העניין הזה שאנשים מקצועיים יכולים לבוא - - - -

מסכים איתך. תודה.

רבותיי, אני מעביר את רשות הדיבור לעיסאווי פריג'. אני מתנצל, יוצא לישיבה דחופה אבל מירב בן ארי תנהל את הדיון עד שאחרון מבקשי רשות הדיבור - - -

(היו"ר מירב בן ארי)

בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

עכשיו במקביל מתנהל דיון בוועדת הכנסת על חלוקת ירושלים, אבל הדיון כאן יותר חשוב לפי דעתי.

חברים, החיים לימדו אותי להיות חכם לפני שאני אהיה צודק. אני, למען גילוי נאות, בכל הישיבות שלי עם הנגידה ועם נציגי בנקים, הנושא הראשון שדיברתי עליו, אני רוצה חינוך פיננסי.

אני בא ממגזר שסובל מכך, מהשקופים. אני במקצועי כרואה חשבון, רואה איך הבורות וחוסר הידע של בעלי חשבונות הבנקים עולה להם לפעמים בחיסול עסק מליקוי וחוסר הבנה בניהול תזרים מזומנים.

כל המשפטים ששמעתי כאן, יכול להיות שכולכם צודקים, אבל חייבים להיות פרקטיים. החינוך הפיננסי שעד עכשיו הוזנח, ושמענו מעמותת "חיים בפלוס" שהמערכת נותנת למאה ושישים בתי ספר מבוססים ושוכחת מה"תפרנים", כי "התפרנים", אין להם איפה להשקיע בעתיד, זה דבר שנלחמנו ומאוד מסוכן.

מה שאני מציע, חברים, עמדתי האישית לזרום עם מה שאתם עושים, אבל צריך לשים מסמרים, לכוון אתכם. אני רוצה שאחד שסבל, שיבוא גם מול תלמיד ויסביר לו. תוכנית הלימודים של החינוך הפיננסי חייבת להיות תחת בקרה. אנחנו רוצים יותר, כי אני רוצה לקחת מהעוצמה הזו שאתם נכנסים, לקחת ממנה את הטוב, ואם נמשיך להצטדק, זה ככה וזה ככה, נפסיד את הדברים הקטנים שאנחנו מסוגלים להרוויח מכניסתם. הדיון התקיים בשנה-שנתיים האחרונות עקב המחשבה בתחילת כניסתה. אם לא היו נכנסים, לא היה מתקיים דיון. זו הפואנטה, חברים. זה חשוב. אני רוצה אתכם בפנים כמה שיותר חזק. אני לא פוחד מכם.

יובל חלביה, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה.

קודם כול צהריים טובים. אנחנו חברנו לכל הפעילות הזאת של בנק ישראל, פורום ועדי ההורים, משרד החינוך בשותפות נורא מלאה. ישבה שם נציגה, עדי, באופן מלא.

כל השאלות שעלו כאן ועולות כאן הן שאלות כבר עלו בעבר מתוך הוועדה.

אני אגיד שאני חושב שהמהות של הדיון הזה פה היא לא כל כך חשובה, כי בכל מקרה בשנה הבאה הבנקים לא יהיו בתוך הכיתות. הבנקים לא יכנסו באופן פיזי לכיתות.

אני אגע בנקודה נוספת. אני חושב שכל מה שאתם מעלים כאן הם דברים שהם נורא מנותקים מהשטח. אנחנו סיירנו בתוך בתי הספר. אנחנו בדקנו מה קורה. אנחנו מקבלים משובים מהתלמידים. אני רק אזכיר לכם שבשנה שעברה אנחנו עשינו כנס "קול החינוך", כנס ענק שדיברנו שם על כל המערכת של החינוך העתידי. אחד הדברים שעלו שם בצורה נורא בוערת לגבי בוגר מערכת החינוך, זה חינוך לחיים, בין היתר נושא של חינוך פיננסי, פתאום שיש תוכנית כזאת שבאה לתת את הדבר הזה. תיכף אנחנו נשמע תלמיד שהגיע כדי להציג חוויה אישית.

לגבי המסרים הסמויים, אין את זה. אנחנו הסתכלנו, אנחנו רואים. סמוך על בני הנוער. בני הנוער, יש להם קצת שכל. יש לנו לא מעט שכל בדברים האלה.

אנחנו סומכים עליכם. אתה יודע את זה, יובל. בטח הוועדה הזו.

אנחנו יודעים מתי עושים עלינו מסחרה ואנחנו יודעים מתי לא עושים עלינו מסחרה. בדבר הזה, כשמגיע בן אדם, הוא לא מציג את עצמו אפילו כבנקאי, הוא לא מציג את עצמו כמישהו שמגיע ממקום מסוים. הרעיון הוא לייצר איזושהי חשיבה ביקורתית שהיא נוצרת כתוצר טבעי מתוך התוכנית הזאת, כי בסופו של יום כשיגיע בן נוער יחד עם אימא שלו או עם אבא שלו מול בנקאי, הוא ידע להבין האם הבנק הזה שווה לו או לא שווה לא או מה הוא עושה או איך הוא מתנהל באופן עצמאי כדי שכשהוא יצא מבית הספר, הוא לא יקרוס או יקרה מצב שיהיו לו מינוסים בבנק.

אני שנה שעברה ישבתי עם אימא שלי בבנק ולא הבנתי מילה ממה שהם דיברו איתי שם. פתאום אתה נחשף למשהו. הלוואי שזה אפילו יהיה בתוכנית הרבה יותר רחבה. צריך להגדיל את זה. צריך להגדיל את החשיבות החינוך הפיננסי. אנחנו צריכים להבין את זה, כי בסופו של יום ואם רוצים לעשות את השינוי, השינוי הזה צריך לבוא מבפנים.

אתה רוצה לתת לתלמיד?

אולי נשמע גם חוויה אישית של אדם שעבר את זה.

מי זה התלמיד?

השם שלי זה גלעד, אני לומד בישיבת "הדרום", בכיתה ט', ברחובות.

היו לנו שני שיעורים בנושא חינוך פיננסי. למדנו הרבה מושגים בסיסיים כמובן, שכשאני באמת אבוא לבנק, אני אדע מה לעשות.

אני אגיד משהו שכתבתי. הסבירו לנו מושגים ודברים שעכשיו, כשאנחנו ממש בתחילת דרכנו הבוגרים, וגם שאנחנו כבר יכולים לפתוח חשבון בנק בעצמנו, אנחנו חייבים לדעת. למשל, מה זה צ'ק, הלוואה, והאם בכלל שווה לי לחלק לתשלומים. כל הדברים האלו והרבה דברים אנחנו למדנו בקורס הזה.

אני מאוד נהניתי. למדתי שם הרבה ואני השכלתי המון.

אני אומר שמבחינתי הקורס הזה צריך להימשך ולהיעשות על ידי בנקאים.

מי העביר לך את השיעור?

בנקאי, וזה הדבר היחיד שאני יודע עליו. דרך אגב, היה שם מורה כל השיעור.

מי זה הבנק שהעביר לך את השיעור?

אני לא יודע.

שאלה אחת לכולם. היה פה מישהו בתוך הקורס הזה עצמו חוץ ממני? חוץ ממני כנראה שאף אחד מהנוכחים לא היו בקורס. אף אחד לא יודע, ואמרו הרבה פעמים "גוף מסחרי", "גוף מסחרי". זה ממש לא נכון. הדבר היחיד שאני ידעתי זה שנכנס אלי מישהו לכיתה עם מכנסיים נקיות, עם חליפה, פשוט שבא ומדבר איתנו. הייתה מצגת מאוד נחמדה, מפורטת. אם היה איזה גוף חינוכי, אז מה זה היה עוזר לי? אז היה בא מישהו והיה אומר לי, לך תקרא מאמר, תגיד לי מה עשית, תן לי שיעורי בית וניפגש עוד שבוע ונגיד מה למדנו מאותו שיעור.

ככה מתנהלים כל השיעורים שאינם מועברים על ידי בנקאים? נותנים לכם מאמר ותעשו שיעורי בית?

לא, ממש לא.

כי זאת ההשוואה שעשית.

אוקי, אז בואי אני אסביר לך קצת יותר לעומק.

בא מורה, נכנס לשיעור, מדבר איתנו על הנושא ואחר כך מגיע השלב הפרקטי, הכשרה שאתה צריך לעשות. אם זה במקצועות התורה, אם זה במקצועות חשבון, מראים לנו מה אנחנו אמורים לעשות, איך אנחנו אמורים לעשות. מלמדים אותנו את החומר ואז מגיע השלב הפרקטי שאתה בא ואתה צריך ללמוד בעצמך.

נשמע על פניו שהשיעורים של הבנקאים קצת יותר מגניבים, אז זה מאוד חבל אם זה המצב. זה המצב מבחינתך?

לא.

אני שמחה לשמוע שלא. אני אגיד את המובן מאליו ויש לנו מעט זמן. אני מצטערת, הבנקים הם מבחינתי בכלל לא נושא פה לדיון. הדיון הוא משרד החינוך. הדבר הזה שכל דבר חדש, משרד החינוך לא מסוגל להתמודד איתו והוא פשוט עושה לו מיקור חוץ, הוא מוציא אותו לאיזה קבלן, לא משנה מבחינתי אם הקבלן הזה הוא עמותות פרטיות - - -

משרד החינוך דיברו לפני שנכנסת.

ואמרו שהם לא מוציאים לעמותות?

כן, אבל אנחנו לא יכולים לחזור על זה עכשיו.

אבל המציאות היא שהם מוציאים, אם לעמותות ואם לגופים פרטיים, וזה דבר שהוא לא יכול להיות. משרד החינוך, ואדרבא, וכולנו, אני חושבת שיש פה הסכמה גורפת ולא צריך לחזור. אגב, חינוך פיננסי זה לא רק איך לפתוח חשבון ולהוציא צ'ק ולקחת הלוואה, עם כל הכבוד. יש עוד כמה פנים למה היא כלכלה ומה הם פיננסים. אם משרד החינוך מגיע למסקנה שזה מה שצריך, שיעשה אחר כבוד מערך לימודים, ילמד את המורות והמורים שלו או יגייס מורות ומורים שזאת ההשכלה שלהם וזו ההתמחות שלהם. יש מלא אנשים כאלה בחיים האלה, או שיעשה תוכנית כמו עכשיו, שלוקחים אנשים מההייטק ועושים להם הסבות וכו', אבל זאת אחריות של משרד החינוך, אחרת באמת למה לעצור בפיננסים? אפשר להפריט כל נושא. אני בטוחה שנוכל למצוא לו גוף עסקי שישמח להשתלט עליו, ואם הוא לא קיים היום, הוא ודאי ישמח לקום לצורך העניין הזה, וזה לא יכול להיות במדינה שרוצה להיות מדינה דמוקרטית עם אתוס אחד.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג ההורים. בבקשה, זאב.

רגע, שנייה לפני זה, בתור יוזם הדיון. תראו, אני לא רוצה שאנחנו נילחם את המלחמה הקודמת. את זה אנחנו שומרים לגנרלים.

אני שואל את בנק ישראל, מה קורה? אנחנו יודעים שהבנקאים בעוד שנה לא יהיו. אני שואל את בנק ישראל ואת משרד החינוך מה יהיה בעוד שנה?

בעוד שנה אנחנו מתכוונים להמשיך ביחד עם המערכת הבנקאית בחניכה וליווי כדי שזה ייטמע במערכת החינוך. אנחנו באמת רוצים שזה יקרה. אנחנו נעמיד את כל המשאבים ואת הידע הדרוש ונלווה כל מי שמשרד החינוך יסכים שנלווה אותו.

משרד החינוך לוקח את זה על עצמו?

כן.

אני אשמח לענות. קודם כול, אני רוצה אולי להעביר איזושהי קונספציה. לא מדובר פה בקורס, בתוכנית. מדובר בפעילות העשרה של ארבע שעות שהיא חלק מתוך מכלול מאוד גדול.

סליחה, אני שאלתי שאלה. אני מבקש תשובות. משרד החינוך לוקח את זה על עצמו. בנק ישראל אמר שהוא ממשיך לקחת על עצמו וללוות את משרד החינוך.

אני רוצה לענות לך. אני מנסה להסביר שהנושא של חינוך פיננסי הוא נושא רחב שהוא כולל ניהול תקציב והוא כולל נושא של צרכנות והוא כולל בנקים וכולל השקעות וכולל חסכונות וכולל הלוואות ושיח פיננסי. בכיתה י' מערכת החינוך מנגישה את זה בשתי צורות. היא מנגישה את זה גם כתוכנית לכל בית ספר שרוצה ללמד, ויש לנו גם במגזר וגם בפריפריה.

מנגישה, זאת אומרת היום או בעתיד?

היא ענתה. אני מבקשת את נציג ההורים. זאב, בבקשה.

צהריים טובים, שמי אסף דוד-מרגלית, אני ראש תחום חינוך פיננסי בפורום ועדי ההורים היישוביים.

אנחנו מאוד גאים להיות חלק מהרביעייה שלקחה את הנושא של החינוך הפיננסי לכיתות ט' והובלנו אותו. במקביל, יש לנו גם תוכניות לכיתות ג' ו-ד' ואנחנו עובדים גם על כיתות א' ו-ב', זאת אומרת אנחנו לא נמצאים רק בתחום של כיתות ט', אבל אנחנו מאוד גאים במוצר שיצא.

התכנים – אנחנו ישבנו שם ווידאנו ביחד עם מועצת התלמידים הארצית שהתכנים נקיים, שלא יהיה בהם לוגו, אפילו שבריר לוגו של איזשהו גוף מסחרי.

סמליל.

סמליל. דאגנו גם שכשיבואו וינחו את המדריכים שיכנסו לכיתות, שנוודא שהם לא באים ולא מציינים מאיזה בנק הם. אלה דברים שלנו כהורים היו מאוד חשובים.

אני מסכים אתכם שחינוך פיננסי הוא מאוד חשוב, ומאוד הייתי שמח שמערכת החינוך באמת תבוא ותאמץ את הנושא ותיקח את זה לחיקה כמו שהיא התחילה לעשות. כיתות י', זה דבר מאוד מבורך. הפעילות שיש לנו עם ג'-ד' ובקרוב ב-א' ו-ב', דבר מאוד מבורך. אנחנו גם עושים את התכנים האלה בשפה הערבית. אנחנו לא רואים את התוכניות האלה כמשהו חד פעמי. אנחנו רצים למרחקים ארוכים.

תודה.

זאב גולדבלט, מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים.

יש הסכמה על נחיצות הפרויקט. הנחיצות הזאת קיימת כבר עשרות שנים. בפועל, כל הדוברים שכחו שלמרות שזה קיים עשרות שנים, אף אחד לא עשה עם זה כלום עד עכשיו. השנה התחילה פעילות. השטח מדבר. יש ביקוש לפרויקט הזה פי עשרות מונים ממה שבכלל המערכת יכולה לספק, עד כדי כך.

יותר מזה, אני מכיר אותך למשל, שליוויתי אותך ליישובי הדרוזים בצפון. את לא באת לשם בתור נציגת המפלגה, באת לשם בתור נציגת ועדת החינוך של הכנסת. אני מניח שגם אדם מבנק X או מבנק Y כשמגיע לעשות משהו בשליחות לאומית, לא בא בשם הבנק, ותפסיקו לזלזל בכולנו, עם כל הכבוד לסטודנטים שמדברים.

סטודנטים מדברים על שלוש מאות איש. האם שלוש מאות האיש האלה שרוצים להתנדב קיבלו איזושהי הכשרה במהלך השנה הנוכחית כדי שיוכלו להיכנס לנעליים האלה כבר מעכשיו? התשובה היא לא, לדעתי או למיטב ידיעתי.

יותר מזה, יש גוף מסחרי ענק שמשרד החינוך נשען עליו בכל מה ששייך לבינוי, קוראים לו מפעל הפיס, אז מה, מישהו מכם היה מעז להגיד למפעל הפיס, אל תשקיעו במוסדות חינוך? תפסיקו עם זה, בחייכם.

תודה רבה. זאב, הנקודה ברורה. דב חנין.

תודה גבירתי יושבת הראש.

אני מאוד בעד שמערכת החינוך תכשיר ילדים לעולם של היום ולעולם של מחר ולצערי היא לא עושה את זה. מערכת החינוך לא מכשירה ילדים להתמודד עם מציאות של משבר אקלים, למרות שמשבר האקלים נמצא מסביבנו. אני בעד שמערכת החינוך תלמד תלמידים איך נראה העולם, איך הוא מתנהל ואיך הוא הולך להתנהל בשנים הקרובות, אבל החינוך הזה צריך להיות לא רק מידע, אלא בעיקר כלים לחשיבה ביקורתית.

אני רוצה להזהיר לא רק מזה שתהיה פרסומת סמויה לבנק.

מה שאמרו שאין, לפני שנכנסנו.

אני לא יודע.

אמרו גם התלמידים, גם המורים, גם משרד החינוך.

אני אומר, בוודאי שפרסומת סמויה לא צריכה להיות. אני לא מודאג רק מהפרסומת הסמויה. אני מודאג גם מהאינדוקטרינציה הגלויה. כשמדברים איתי על בנקים, אני באופן טבעי חושב על הקלאסיקה של ניתוח של פעולות בנקאיים, שזה הספר הקלאסי שכתב השופט האמריקאי, היהודי אגב, לואיס ברנדייס ב-1914, others people's money, כספם של בני אדם אחרים ואיך הבנקים משתמשים בו. בואו ניקח את הספר הזה ונלמד אותו בבתי ספר, איך הבנקים עושים רווחים על חשבוננו, איך הבנקים דופקים כל אחד מאיתנו בכל יום. את זה צריך ללמד בבתי ספר. האם את זה אתם מלמדים בתוכנית הזאת שלכם או שאתם מספרים לנו כמה שהבנקים עושים שירות חיוני למדינה וכמה שכולנו תלויים בבנקים, צריכים לשתף איתם פעולה וצריכים להיות חלק מהמערכת שהבנקים משרתים. זו שאלת השאלות ולצערי לשאלה הזאת אין תשובה.

תודה רבה. טיבי רבינוביץ', מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים.

לכל המדריכים חולק מדריך עם חמישים עמודים. אני אקריא לכם את השורות האחרונות.

"בזה אנחנו מסיימים את המפגשים בינינו. היה לי כייף ומעניין ומקווה שגם לכם. זכרו שחשוב להכיר את האפשרויות הפיננסיות השונות העומדים לרשותנו. חשוב להשוות בין כל האפשרויות ולבדוק מה הכי מתאים לנו. למשל, בנושא חיסכון יש להשוות בין אפיקים בנקאיים לחוץ בנקאיים, ובכל מקרה כמו שראינו, עליכם להימנע ככל הניתן מלקיחת אשראי, במיוחד בתור קטינים ולכן הפתרון הנכון הוא לתכנן הוצאות ולנהל את התקציב בצורה מיטבית ולקחת אחריות על הכסף שלנו". זה מה שהתלמידים לומדים. אם אתה חושב שהבנקאים דופקים, באמצעות הפסקה הזאת, אדוני, חבר הכנסת, אני חושב שאתה טועה. אני חושב שהשיעור שניתן הוא שיעור אובייקטיבי ככל שניתן.

יש לי מלוא הערכה למשרד החינוך ולבנק ישראל שעמדו אל מול הביקורת שהיא הייתה לא מאוד רצינית אבל הייתה ביקורת, ואפשרו לטובת התלמידים להכניס סוף סוף חינוך פיננסי לבתי הספר, כי הם חשבו בסופו של דבר לטובת התלמיד.

בסופו של דבר של מי הייתה התוכנית הזאת? אני אסביר לכם. התוכנית הייתה של המדינה, כי לא עברה מילה אחת של בנקאי בלי שמשרד החינוך ובנק ישראל, שני גופים שאתם מפקחים עליהם, לא עברה מילה אחת בלי שהם ידעו מה היא, ולכן אני חושב שהם עשו טובה לתלמידים ואני חושב שאתם צריכים לקחת את זה בחשבון.

תודה. יוספה, מנהלת בית ספר.

יוספה אלקבץ, מנהלת בית ספר ברמלה.

התוכנית כן נכנסת לפריפריה. אני מנהלת בית ספר ברמלה, שיש בו תלמידים יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, מכל התרבויות.

אני מאוד שמחה להיות פה בדיון הזה. בדרך כלל רפורמות לא מצליחות להתקיים ולצלוח במערכת החינוך, כי אף פעם לא פותחים את דלת הכיתה. הרפורמות הן מבחוץ, של אנשים שלא נמצאים בתוך המערכת וזה חבל. אני שמחה להיות כאן היום.

התוכנית מאוד ברורה לנו, המנהלים. ברור לנו איך אנחנו צריכים להתנהל בסיפור הזה. אני, אגב, שש עשרה שנים במערכת החינוך, שלוש עשרה קודם עבדתי במערכת הבנקאית. פרשתי מהמערכת הבנקאית לטובת זה.

תגידי לנו בדקה על התוכנית. נכנסת לשיעור, מה זה עשה אצלך בבית הספר?

אני לא הייתי מאפשרת, צריך לסמוך עלינו. אני מתחברת למה שאמרת. תפסיקו לזלזל בנו. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים.

אנחנו לא מזלזלים בכם.

לא את אישית.

אנחנו רק מודאגים.

נאמרו פה אמירות מזלזלות. חשוב לי להגיד, כל פעם לזרוק את הדברים, "להכשיר אנשים בתוך מערכת החינוך". זה ביטוי נוסף לזלזול במורים. זה חוזר על עצמו כחוט השני.

למה?

מכיוון שכל זמן נתון יש הרבה מאוד תכנים שיש צורך להעביר לילדים. המחשבה שמורה, היא לא פרופסיה, אפשר להגיד, הוא יעשה והוא יעשה, היא לא רצינית. משרד החינוך ישב ובנה תוכנית עם הפיקוח על הבנקים. קיבלנו הנחיות כמנהלים איך מתנהלים בדבר הזה. נכנסו אנשים מקצועיים וטוב שכך, ומעבירים את התכנים האלה, סדנא של ארבע שעות בכיתות. אני עוברת בכיתות כמנהלת, כי אלה ההנחיות שקיבלתי, לראות מה קורה שם. אני לא אסכים לשום תוכן מסחרי בתוך הכיתות, כי זאת האחריות שלי, זאת ההנחיה שקיבלתי. כולם יודעים יותר טוב מאיתנו מה קורה בתוך בתי הספר. זה די מקומם לשמוע שהמורים צריכים לעשות גם את זה.

אני שמחה מאוד שיש את תוכנית "חושן", כי זאת הדוגמא שרציתי להביא. זה בדיוק זה. כל התכנים האלה, להביא.

אז תזמינו אותם לתת שיעורי אזרחות.

אני נתתי את זה כדוגמא. דרך אגב, אני הולכת ומעבירה כל שבועיים שיעור באזרחות, כי אני חושבת שזה נהדר שחבר כנסת או חברת כנסת, אני אביא אותך גם פעם הבאה, יושבים לפעמים מול שכבה שלמה. איך מישהו פעם אמר לי? זה שיעור האזרחות הכי טוב שקיבלנו, תכל'ס על דמוקרטיה. לדעתי זו הדרך.

יוספה, הנקודה ברורה. הבנו שאת מסתובבת, מפטרלת, נמצאת, בודקת.

כל חברי הכנסת, באמת אני בטוחה שאני מדברת בשמם, אף אחד לא מזלזל לא בתלמידים, לא במורים ובטח לא במנהלי בתי ספר. זה בטח לא בוועדת החינוך, בטח לא מי שיושב לידי שאני גם מכירה אותו אישית. העניין היה מדאגה כנה וזה בסדר גמור, זה תפקיד שלנו ככנסת, לפקח.

זה מראייה לאומית, שתפקידו של משרד החינוך בצורה כזאת או בצורה אחרת לקחת אחריות על העניין. אני עדיין לא קיבלתי תשובה מה יקרה בשנה הבאה?

הם יעבירו תשובה בכתב. אין בעיה, נעשה את זה בסיכום.

הוועדה מברכת על המיזם להעניק חינוך פיננסי בבתי הספר.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להקפיד שהחינוך הפיננסי יינתן על ידי אנשי מקצוע שיש להם ידע פיננסי.

אגיד לכם בקצרה את מה שאנחנו רוצים לומר פה. הדיון הזה הוא יוזמה של חברי הכנסת, שזה התפקיד שלנו ככנסת, לפקח על עבודת הממשלה. למי שזה לא ברור, זה התפקיד. חלק מהעניין זה לבחון את העניין ותלונות שהגיעו לחברי הכנסת. אנחנו קיימנו דיון ולצורך העניין התרשמנו שאין את המסחרה בתוך בתי הספר. שמענו גם את ההורים, שמענו גם את התלמידים ושמענו מעמותה אל המשרד, אל בנק ישראל.

אנחנו קודם כול רוצים לקבל בכתב תשובה ליוזמי החוק, מה יהיה בשנה הבאה? איך הנושא הזה יוטמע? איך הוא יועבר הלאה? כי אם זה משהו חד פעמי, אז חבל על כל יצירת הציפיות גם אצל התלמידים והמורים.

דבר שני, אנחנו רוצים לוודא, ואם צריך, אנחנו גם נעשה דיון מעקב כאן, על איך התוכנית הזאת נכנסה אל תוך בתי הספר. שמענו כאן תלמיד אחד ומנהלת אחת. אנחנו רוצים לשמוע אולי בדיון המשך איך זה באמת הוטמע, מה התוצאות, מה המשוב. מישהו מלווה את זה במחקר, במדידה, בהערכה? מישהו בודק את העניין הזה? אנחנו נשמח לדעת. לא ראינו את זה. תעבירו כדי שנדע. אני רוצה לדעת האם תלמידים ממלאים משוב? האם מורים ממלאים? עד כמה זה מהותי? אולי חברי הכנסת, בעיקר אלה שיזמו, יקבלו תשובות ויבינו עד כמה המערכת הזאת באמת עשתה שינוי וכמובן לא הציגה היבטים מסחריים שזה הדבר שכולנו חרדים ממנו.

אנחנו רוצים לשמוע גם בכתב ולאחר מכן יו"ר הוועדה יחליט אם לקיים דיון שבו בודקים את התוכנית הזאת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:43.