ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-24OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 259

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, א' בטבת התשע"ח (19 בדצמבר 2017), שעה 10:00

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

נעמה מזור - האגף לרישוי מקצועות, משרד הבריאות

רינה שימונוב - אגף סיעוד, משרד הבריאות

ברוך שמעון - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

ורה אופיר - מרכזת הכשרה ורישוי, משרד העלייה והקליטה

אידה בן שטרית - מנהלת אגף א' מידע ופרסום, משרד העלייה והקליטה

מאיר לופטינסקי - רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית

גוסטבו גקמן - מנהל מערך אמל"ט, הקרן לידידות

עופר דהן - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

גרשון לרנר - מנכ"ל, 'בית ברזיל'

גיל מילניצקי - דובר, 'בית ברזיל'

ריקרדו לומסקי טורס - מנהל יחסי ציבור, 'בית ברזיל'

סידני שפירא - ד"ר רופא, 'בית ברזיל'

ד"ר ליליאן בלום - מתנדבת, 'בית ברזיל'

אושריה פריינוביץ - עו"ד, 'בית ברזיל'

פביו אשבזיק - עו"ד, 'בית ברזיל'

קרלוס הומשטין - מטפל, 'בית ברזיל'

אנה לבקוביץ' - פיזיותרפיסטית, 'בית ברזיל'

גלדיס ברזובסקי - יו"ר 'עולים מברזיל'

דבורה צימרמן - תזונאית, 'עולים מברזיל'

גדי ליפינר - יו"ר 'עולים מברזיל'

מרסיה ססון - פרסום 'עולים מברזיל'

גסטון אריאל ביידמן - פרסום 'עולים מברזיל'

מרקוס ניגרי - מתנדב 'עולים מברזיל'

אלברטו מילקביץ - מתנדב 'עולים מברזיל'

דניאל ששון - מתנדב 'עולים מברזיל'

אברהם הרץ - מתנדב 'עולים מברזיל'

ענת לידר ויזל - מתנדבת 'עולים מברזיל'

פביו קאן - אדריכל, 'עולים מברזיל'

אילנה לאה שולץ - מתנדבת, מינהל עסקים

מיכאל עבאדי - סגן נשיא, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

ויויאנה לוסטיג - רכזת צעירים, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

יונתן יאבור - מנכ"ל TKV אינטרנשיונל

פליסיה מועלם - יועצת לח"כ אברהם נגוסה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר תרגומים

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקיימים את הדיון היום בהמשך לדיון שקיימנו בעבר, זה מעקב ואנחנו רוצים לשמוע את ההתקדמות מאז הדיון האחרון בעניין קליטתם ושילובם של העולים מברזיל. אנחנו דיברנו בעבר בעניין של הכרת תארים אקדמאיים ורפואיים וגם בנושאים אחרים ואנחנו רוצים לשמוע מהעולים החדשים, מהארגונים וגם ממשרדי הממשלה, באיזה התקדמות אנחנו נמצאים היום. זה מאוד חשוב לנו, אני בטוח שמשרדי הממשלה מכירים את הנושא והגיעו מוכנים לתת לנו את האינפורמציה שאנחנו רוצים לשמוע.

אבל קודם כל אני רוצה לתת לנציגי העולים שיעדכנו אותנו גם על ההתקדמות וגם על מה שלא התקדם וגם אם נוספו בעיות חדשות למהלך. אז אנחנו רוצים לשמוע קודם כל את עורכת הדין אושריה פריינוביץ.

קודם כל בוקר טוב לכולם. אני שמחה להתחיל את הוועדה ואני שמחה גם שאפשר להתחיל אותה באור קצת אופטימי. אנחנו נמצאים היום בעיצומו של חג החנוכה ולכן אני חושבת שיש כאן גם מקום קצת להכרת הטוב. מדובר פה בוועדה של עדכונים, של לעדכן איפה נמצא הטיפול בנושאים שהועלו בוועדות קודמות. אני רוצה לציין לטובה את משרד הבריאות ואת נציגיו שנמצאים פה, לרבות היועצת המשפטית ויושב ראש מחלקת רישוי המקצועות, היוצא וגם הנכנס.

בוועדות קודמות באנו לדרוש שינוי ביחס לעולים מברזיל רופאי השיניים. אני חייבת לבשר בשמחה רבה שיש התקדמות מאוד רצינית בעניין הזה. משרד הבריאות באמת נרתם למשימה שביקשנו, הוועדה המקצועית שהתבקשה בפעם האחרונה אכן התקיימה בחודש יולי שנת 2017, בוועדה יכולנו, גם רופאי השיניים ואני איתם, להציג את הבעיות ולמה בעצם משרד הבריאות לא מכיר בתארים שלהם. בסופו של דבר משרד הבריאות הקשיב והיום אני חייבת לציין שרופאי שיניים חדשים שבאים, גם אלה שמבקשים פטור ממבחן וגם אלה שמבקשים להיבחן, היחס של משרד הבריאות והמבחן של משרד הבריאות הוא ראוי ונאות ורופאי השיניים מצליחים לקבל רישיון בארץ. אני רוצה להגיד שאנחנו לא באים לפה רק לדרוש, אנחנו באים גם להודות, אז באמת תודה רבה על ההירתמות של משרד הבריאות לעניין. עניין רופאי השיניים, נכון לעכשיו הוא מבחינתי סגור.

באתי לדבר על נושא אחר. אמנם רופאי השיניים הצליחו להשיג את מבוקשם, אבל הבעיות ממשיכות, לא עם רופאי שיניים, אלא עם בעלי מקצוע אחרים והיום אני באתי בשם בעלי מקצוע בתחום הבריאות אחרים ואני מתייחסת ביתר שאת לפיזיותרפיסטים וגם לתזונאים, בעצם כל אלה שהמקצועות שלהם נמצאים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. מדובר על פיזיותרפיסטים, תזונאים, קלינאי תקשורת, קרימינולוגים רפואיים, פודיאטרים וכו'. הדגש הוא על פיזיותרפיסטים כי לפי העדויות שאני שמעתי הם נמצאים במצב הכי סבוך והמצב שלהם הוא כזה, היום פיזיותרפיסטים שבאים לישראל מברזיל נאלצים לעבור בחינה ממלכתית של משרד הבריאות, לפי הוראות מנהל משרד הבריאות, אף פיזיותרפיסט עולה מברזיל לא עבר בבחינה, אין אחד שעבר. חלק מהם הם פיזיותרפיסטים עם ניסיון מאוד מאוד גדול בתחום, מדובר על פיזיותרפיסטים של 20 שנה, של 16 שנה, שלמדו באוניברסיטאות שונות בברזיל. הם מגישים את המסמכים למשרד הבריאות, בעצם המסמכים מוכרים אבל כשהם ניגשים לבחינה הם נכשלים שוב ושוב בבחינות.

קיימתי כמה שיחות עם הפיזיותרפיסטים, ניסיתי להבין מה הבעיה כדי שאפשר יהיה להציג בפניכם את הבעיה, לפי ראות עיניי, לפי ראות עיניהם. אני חייבת לציין שבדרך יש שני פיזיותרפיסטים שהיו אמורים להעיד כאן. אני מבקשת שכשהם יגיעו אפשר יהיה לשמוע את קולם. כרגע זו רק אני. מה שהם אומרים, שיש כמה בעיות. הבעיה הראשונה היא הבעיה של השפה. כמובן שאין מבחן בשפה הפורטוגזית, זה ידוע, האופציות שקיימות בפניהם הם אנגלית או ספרדית או עברית כמובן. ספרדית אמנם דומה לפורטוגזית, אבל לצערנו זו לא אותה שפה. דווקא אלה שבוחרים בספרדית נכשלים יותר כי חושבים שהמילה היא דומה, אבל בעצם זה שונה.

אבל הם מקבלים את המבחנים באנגלית וגם בספרדית?

כן, אם זו הבחירה שלהם. ועדיין זו לא שפת האם שלהם וזה קשה לעשות מבחן בתחום מקצועי כשזו לא שפת האם שלך. זו הבעיה הראשונה.

האם עולים אחרים, נגיד למשל עולי צרפת והעולים מברית המועצות לשעבר, הם מקבלים את המבחנים בשפתם?

כן.

אכן כן.

אז אני אשאל את משרד הבריאות, למה לא בפורטוגזית?

זו שאלה טובה. זה העניין הראשון, זה כבר היה מקל עליהם, אבל זו הבעיה הראשונה. זו לא הבעיה היחידה כמובן, כי צריך להיות עוד משהו בבחינה. לא יכול להיות שאף אחד לא עובר רק בגלל קשיי שפה, יש עוד בעיות עם הבחינה.

לפי העדויות ששמעתי מפיזיותרפיסטים בעלי ניסיון בתחום של שנים, כאלה ואחרים, הבעיה היא גם בניסוח של השאלות. זה מבחן שהוא מבחן ממלכתי, זאת אומרת לכל הפיזיותרפיסטים, כולל פיזיותרפיסטים מישראל וממדינות אחרות. זה מבחן קשה, כשהוא לא בשפת האם הוא נהיה קשה יותר. הבנתי שהניסוח של השאלות הוא לפעמים מכשיל, כנראה זו דרך לסנן, אבל בשביל עולים חדשים שלא יודעים את השפה זה מקשה. הבנתי שהשאלות הן תיאורטיות מאוד, רוב השאלות לא נוגעות ליום יום של הפיזיותרפיסט בעבודתו השוטפת, מדובר בשאלות בתחום הרפואה. הם נאלצים ללמוד באוניברסיטה מקצוע בתחום הרפואה, כגון היסטולוגיה, אמבריולוגיה ואיך לערוך בדיקות רפואיות וכו' ובעצם ביום יום פיזיותרפיסטים לא כל כך משתמשים במקצועות האלה, הצד שלהם הוא יותר טכני ולכן פיזיותרפיסטים עם ניסיון של שנים במקצוע, קשה להם מאוד לחזור לתקופת האוניברסיטה ולזכור את החומר הזה ולכן הם לא מצליחים להגיע לרף שנדמה לי שהוא 60, הם לא מצליחים להגיע ל-60 שאלות נכונות במבחן.

יש להם גישה לביבליוגרפיה, הבנתי שהביבליוגרפיה היא מאוד מאוד גדולה. זאת אומרת אם הם צריכים לקראת מבחן לקרוא את כל הספרים או את כל החומר שנמצא באתר של משרד הבריאות, זה פשוט בלתי אפשרי. אין מיקוד, הם לא יודעים במה להתמקד, הם לא יודעים מה כן יהיה במבחן ומה לא ואי אפשר לזכור הכול. אין להם גישה, לטענתם, לבחינות קודמות, כך שלא ניתן לתרגל שאלות מבחינות קודמות כדי לנסות להבין איך יהיה המבחן.

בוועדת הקליטה הקודמת, שהייתה ב-28 ביוני השנה, אם אני לא טועה, לפני חצי שנה בערך, כבר דובר אז שיהיה קורס הכנה לבחינות עבור העולים החדשים. דובר אז שהקורס נמצא אז בשלב של מכרז. עברה חצי שנה פחות או יותר, אני לפחות לא שמעתי על שום התקדמות בנושא, אני אשמח לדעת שיש התקדמות. אני חושבת שקורס כזה בטווח הקצר זה פתרון לא רע לעולים החדשים, אפילו קורס בעברית, כי בסופו של דבר זו השפה שהם יעבדו איתה, לא דורשים קורס בפורטוגזית או משהו כזה, הם מבינים שהם צריכים לדעת את השפה ואת המונחים בעברית, אבל זה יכול להיות פתרון בטווח הקצר עבור פיזיותרפיסטים שינסו לגשת לבחינה בצורה יותר ממוקדת, בצורה יותר נכונה, ואולי יוכלו לצלוח אותה.

כמובן שבטווח הארוך, לדעתי, כפי שנעשה עם רופאי השיניים, פיזיותרפיסטים בעלי ניסיון רב, שהם הרוב, דרך אגב, של העולים, לדעתי הם היו צריכים להיות פטורים ממבחן. זה קרה לרופאי השיניים, היו תקנות של שר הבריאות בעניין הזה, יש תנאים לפטור ממבחן לרופאי השיניים, לאלה שיש להם חמש שנות ניסיון מוכחות. לא ברור לי למה לא, למה לא לעשות את זה גם עם המקצועות האחרים לעולים חדשים, אלה שיש להם ניסיון מוכח, למה לא לעשות שינוי חקיקה, להתקין תקנות. אני דווקא בדקתי את הנושא, השר, לפי סעיף 15 לחוק רישוי העיסוק במקצועות הבריאות, רשאי להתקין תקנות ביחס לבחינות, סעיף 15(א), ואכן זה משהו אפשרי ואני הייתי שמחה מאוד להירתם לעניין ולעזור אם צריך. אני חושבת שזה פתרון נכון בטווח הרחוק לפיזיותרפיסטים וליתר בעלי מקצועות הבריאות כגון תזונאים וכו'.

הפיזיותרפיסטים היום נמצאים במצב מאוד קשה בעניין הזה, הם לא יכולים לעבוד במקצוע, אלה שנמצאים פה כמה שנים נמצאים במצב שהם צריכים לעבוד בעבודות מזדמנות, בעבודות ניקיון, בעבודות שלא מתאימות לכישורים שלהם. גם עם השנים שעוברות הם מאבדים זמן של ניסיון והם פחות מיומנים במקצוע. חבל על כל יום שעובר, אני חושבת שהפתרונות האלה המוצעים הם פתרונות ישימים ואני אשמח מאוד אם המשרדים יירתמו לעניין ובהקדם כדי לעזור לאנשים האלה. עוד מעט יגיעו שתי פיזיותרפיסטיות שהכינו עדות קצרה, כשהן יגיעו אני אשמח לשמוע אותם.

דבר נוסף, קצר, שרציתי לגעת בו גם, זה לא בתחום הרפואה, אבל זה עדיין נוגע לרישוי מקצועות. יש בעיה נוספת שקיימת לאדריכלים עולים חדשים. זו בעיה שנוגעת לכל האדריכלים עולים חדשים בעיניי, אבל כמובן בפרט לעולים מברזיל, הליך ההתמחות של אדריכלים. אני לא יודעת אם נמצא פה נציג של משרד הכלכלה, אבל אם לא, אני אשמח שזה יגיע אליו, כי משרד הכלכלה הוא זה שבעצם מבצע את רישוי המהנדסים והאדריכלים. אנחנו יודעים היום שהפרויקטים שהכי צוברים תאוצה בישראל הם פרויקטים של תמ"א 38, הגנה על מבנים כנגד רעידות אדמה וכו', פרויקטים שהקבלנים מאוד מעוניינים לבצע ורוב משרדי האדריכלים רוצים אדריכלים שיוכלו לעבוד בתחום, מה הבעיה? הבעיה היא שהיום אדריכל, כדי שהוא יוכל לחתום על פרויקט של תמ"א 38, או בכלל פרויקט שהוא מעל שלוש קומות, הוא צריך לעבור מבחן רישוי, קרי הוא יכול לעבוד עד שלוש קומות, מעל שלוש קומות בפרויקטים של תמ"א 38, הם יצטרכו לעבור מבחן. אדריכל שלא יעמוד במבחן לא יוכל לעבוד באופן מלא. יש עוד בעיה, שעד המבחן הם צריכים לעשות שלוש שנים של התמחות. דווקא אין לנו טענה בעניין הזה, הבעיה היחידה זה שהמבחן הוא אחרי שעברו שלוש שנים של התמחות, ולעולים חדשים, כידוע, יש זכות לשעה נוספת של מבחן במשך שלוש השנים הראשונות אחרי העלייה, אבל אם הם היו שלוש שנים בהתמחות אז כשהם באים לעשות את המבחן אין להם את הזכות לשעה נוספת. מה קורה בעצם? הם נמצאים במצב שעושים מבחן, גם לא בשפה שלהם וגם ללא השעה הנוספת שהייתה יכולה לסייע להם לעבור את המבחן. זו העוולה הראשונה שבעיניי צריך לתקן.

דבר שני, הבנתי שיש איזה שהיא תנועה בעניין, ארגוני הסטודנטים, גם הישראליים, לאדריכלות, מנהלים מאבק בעניין והבנתי שיש הצעת חוק, הצעה של שינוי חקיקה שממתינה לאישור, שבמקום המבחן יהיו השתלמויות. אבל כל עוד זה לא קורה האדריכלים ימשיכו להיבחן והעולים יהיו אלה שיינזקו מכך יותר, היות שהם לא יכולים לעשות את המבחן בשעה נוספת. אז אם אפשר שמשרד הכלכלה יידרש לעניין, או משרד הקליטה, שייתן איזה פטור מיוחד לאדריכלים כדי שלא יפספסו את ההטבה הזו שמגיעה להם. בדרך נמצא גם בחור אדריכל שיוכל להציג את העמדה שלו. כשהוא יגיע אנחנו נוכל לשמוע את העדות שלו. תודה.

תודה רבה לך. משרד הכלכלה, אני חושב שהם לא נמצאים כי הנושא, את מעלה אותו היום, אז הם לא הוזמנו, אנחנו יותר התמקדנו בתחום הרפואה. אבל יש נציגים ממשרד הקליטה ואני חושב שהם יכולים לקדם את העניין הזה מול משרד הכלכלה. לכן זה לא פוטר אותם מלפעול בנושא.

כן, לפחות בעניין של השעה הנוספת, ייתכן שזה בתחום הסמכות של משרד הקליטה.

אני חושב שזו מהות השאלה שלך בנושא הזה, כי את לא נגד המבחן.

בעיקרון כן, אני רק מבינה שזה דורש שינוי חקיקה. שוב, אני מביאה פתרונות לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר שעה נוספת, קודם כל.

מה שאת אומרת, שבגלל שעברו שלוש שנים אז אחרי שלוש שנים כשהם באים לא נותנים להם את הזכות של התוספת של שעה כעולים חדשים.

נכון, זו הטענה העיקרית כרגע.

כן, אני חושב שזו טענה לגיטימית, בשלוש שנים לא מסיימים את תהליך הקליטה ולכן צריך להתחשב בנושא הזה. אנחנו נשמע את משרדי הממשלה. תודה רבה לך.

עכשיו אנחנו נשמע את פליסיה, שתציג לנו את הבעיות. כן, פליסיה.

כן. לגילוי נאות, אני יועצת של אברהם, אני גם ברזילאית ומנסה להביא את הנושאים שהגיעו אלינו ללשכה ולהציף כאן וכמובן נשמע בהרחבה. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש, חבר הכנסת אברהם נגוסה, על ההזדמנות שהוא נותן לנו להשמיע את עצמנו ושישמעו אותנו, העולים מברזיל. אנחנו העלייה החמישית בגודלה בארץ כרגע. באותה הזדמנות אני רוצה לעדכן, כמו שאושריה עדכנה, שיש לנו מילות תודה על ההתקדמות בישיבות שקורות בוועדות, כמו רופאי השיניים, וגם בישיבה האחרונה קיבלנו מכתב ממשרד החינוך שהוא מאפשר לנו לקבל מגשר דובר פורטוגזית בבתי ספר שיש שם ריכוז של עולים מברזיל. זה התחיל בשטח, הבנתי שיש מכרזים, במיוחד בעיר מודיעין, שאוטוטו זה ייכנס לתוקף ויתחיל. צריך גם בערים אחרות לקחת את היוזמה ולגשת ולפתוח את המכרזים לנושא.

כרגע כמה נקודות שרציתי להעלות, שאחר כך נשמע בהרחבה. אחת זה התארים ששמענו, ונשמע את העדויות כשהם יגיעו. דבר שני זה הנגשת המידע לעולה כשהוא עדיין חושב או מגשש לפני שהוא עושה את העלייה, שבאמת יקבל את המידע הנכון על מנת שיעשה את השיקול הנכון, שלא יגיע לכאן ואו שיתאכזב או שיעבור קשיים שהוא חשב שלא יהיו. כי באמת, לפעמים מוכרים להם, חבל על הזמן, סוג חיים.

דבר שלישי זה סוגי העלייה. יש עלייה יחידנית, שזו עלייה שמגיעים ישר לדירות ויש עלייה בקבוצות. ראינו שבעלייה בקבוצות הייתה הצלחה מאוד גדולה, הם באים מאורגנים, אז יש את האולפן, מרכז קליטה, שירותים שמחכים להם ועוזרים להם. היחידנים יותר בעייתי כי הם מגיעים ולא בהכרח יש אולפן שנפתח ואחרי שישה חודשים, לפעמים ארבעה חודשים, שהם בלי אולפן וכשהם מתחילים את האולפן אז עוד חודשיים נגמר סל קליטה, צריכים לעבוד ויש את הפרדוקס, לעבוד או ללמוד את השפה, אבל בלי השפה אני לא יכול לעבוד, ביצה ותרנגולת.

הם לא מתחילים מיד עם עלייתם ללמוד את השפה?

לא, רוב העולים מגיעים בצורה יחידנית, בתהליכים לא מאורגנים, לא למרכזי קליטה, לדירות שהם שכרו ואין אולפן באותה עיר ו'חכו עוד חודש', 'חכו עוד חודשיים', לפעמים יש אולפן שזה אולפן לצעירים שלא מקבלים מבוגרים או שזה לא מתאים למבוגרים או שכבר כיתות נסגרות והם נשארים בלי אולפן. אני מכירה מקרים, כמו בטבריה, שהיו ארבעה חודשים בלי אולפן וזה מאוד קשה ככה להתנהל.

עוד דבר זה הנגשת המידע בשפה, במיוחד בחומר רפואי, כמובן גם באתרים של משרדי הממשלה, בעיריות. אנחנו ביקשנו גם בישיבות הקודמות, שיהיו פרויקטורים בעיריות שיש ריכוז של עולים ברזילאים, כמו רעננה, ירושלים, מודיעין, כפר סבא, קרית ים, ערים שבאמת יש ריכוז של עלייה ואין שום סיבה שלא יהיה שם פרויקטור שיכול לעזור.

עוד דבר, שוב זה נושא של האולפן. אולפן ערב, למי שכבר מגיע עם מקצוע ורוצה לעבוד ויכול לעבוד ורוצה לחדד את השפה ואין אולפן ערב באותה עיר.

בנוסף למה שקיבלו?

לא, בכלל. כשהם כבר - - -

כלומר נגיד עולה חדש הגיע, מיד הוא השתלב בתעסוקה, אז בשעות הבוקר אין לו זמן ללכת לאולפן, הוא הולך לעבודה, אבל הוא רוצה ללמוד אחרי העבודה, אחרי הצהריים.

בדיוק.

אין אפשרות כזו?

אין אפשרות כזו כרגע. אולפן ערב זה שעה שבע, כי הם עובדים.

הם נותנים - - -

אנחנו ניתן לכם, אתם יכולים לדבר גם בפורטוגזית ואם אפשר לתרגם, אבל היא תסיים ואחר כך ניתן לכם.

כן, אני מסיימת. שוב, אולפן מבוגרים. לפעמים זה לא כל כך מתאים ששמים אנשים בגיל 80 ביחד עם אנשים בגיל 30, ההתקדמות שגיל 30 יכול להגיע ובגיל 80, זה לפעמים מהווה בעיה בבלנס של הלימודים. וגם הכשרת המורים שמעבירים את האולפן. וכמובן אולפן כללי. הבנתי שיש אולפן עציון שזה אולפן שעובד יפה, מקבל צעירים עתודאים, אבל צעירים שהם לא עתודאים, הם לא יכולים להתקבל לאולפן הזה ושוב קורה שהם בלי אולפן כמה חודשים וגם צריכים לעבוד וצריכים ללמוד, זה מהווה ממש בעיה.

כמובן, שוב, להודות ממש לוועדה ולהוציא את הסטיגמה שוועדות לא מצליחות לעשות שינוי. אז אני חושבת שאנחנו, העלייה הזו, יכולים להגיד שזה כן קורה וזה כן עושה שינוי, ובאמת שאפו וכל הכבוד, תודה רבה ליושב ראש.

סליחה, רציתי לשאול, הגיעו הבנות שרוצות להעיד, אפשרי שהן יעידו עכשיו?

כן, אז אולי תשבו בשולחן, הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה. אנחנו נשמע עכשיו עולים חדשים בעניין הפיזיותרפיה ותזונאים גם. מי מתחיל?

אני מנסה לדבר בעברית, אם לא יצליח אני אבקש ש - - -

תמיד יותר טוב להתחיל בעברית. השם לפרוטוקול.

אני דבורה צימרמן, אני תזונאית, עשיתי עלייה לפני שלוש שנים וחצי בערך, עוד חודשיים ארבע שנים. אני מנסה כאן מהתחלה לקבל את הרישיון כאן בישראל בשביל לעבוד במקצוע שלמדתי בברזיל וזה לא פייר שאני לא מצליחה לקבל, אני לא מבינה למה. האמת שאני כבר קיבלתי את התעודה ממשרד החינוך ובשביל לקבל ממשרד הבריאות אני צריכה לעבור מבחן. למה אני לא מצליחה לעבור את המבחן? כי זה לא בשפת האם שלי. יש בספרדית, זה בסדר, זה דומה, אבל זה לא אותה שפה.

אני לא מצליחה לעבור, לא רק בגלל השפה, כי אני צריכה זמן בשביל ללמוד, זה 1,000 דפים שאני צריכה ללמוד בשביל לעבור את המבחן ואין לי זמן. אני צריכה גם לעבוד ולשלם את החשבונות, אז אני לא מצליחה לשבת וללמוד. אני באתי לכאן אולי לבקש, אם זה אפשרי, במקום המבחן לעשות סטז' בבית חולים ובסוף, אם זה אפשרי, לעשות מבחן, למה לא.

אני הגעתי מברזיל, שם זה מדינה אחרת עם מחלות אחרות, כאן זה ישראל עם אנשים שחיים באופן שונה משם, אז יש כאן מחלות אחרות שאני לא מכירה. אני למדתי את המחלות בברזיל וזה מאוד חשוב ללמוד את המחלות כאן בשביל לעבוד, לא רק לעבור את המבחן. לעבור את המבחן, לדעתי זה לא מספיק, צריך לעבוד קודם, ואחר כך, בסדר, לעשות את המבחן, זה מה שאני חושבת.

את מציעה שבלי לקבל את הרישיון לעבוד בסטז' כמתמחה ולאחר מכן ללכת לעשות את המבחן לרישיון?

נכון, אבל צריך סטז' בתשלום.

שישלמו לך משכורת?

כן, כי איך אנחנו נשלם את החשבונות כאן בישראל? אני לא באתי לכאן לקבל עזרה מהמדינה, אני באתי לכאן לעבוד כמו שעשיתי.

הבנתי. אני מבין שיש קורס שלפני המבחן מכינים אתכם למבחן ובתוך הקורס, אני מניח שגם יש נושאים שיכולות להיות מחלות שונות, שאת לא למדת אותן בברזיל.

אני למדתי את כל המחלות.

לא, את אמרת שלמשל יש מחלות בישראל ושם זה שונה ואז את רוצה ללמוד את זה. אז האם לפני המבחן לא נותנים לכם קורס כדי להשלים את זה?

לא נותנים קורס.

ישר אומרים לכם 'בואו תלמדו את ה-1,000 דפים ותיגשו למבחן', בלי קורס?

נכון. אבל הקורס, לפי דעתי זה גם לא מספיק, למה זה לא מספיק? כי אני גם צריכה לשלם את הקורס, אני גם צריכה לשבת ללמוד בקורס ויש לי ילדים, למשל, אני באתי לכאן, אני בת 42, הבאתי גם את הילדים שלי, אני צריכה גם לעבוד, גם לטפל בהם, לעשות הכול, כל מיני דברים.

הבנתי, אבל בואי נפריד בין זה לבין התחום המקצועי. מה שאני רוצה להבין, מה שאת מציעה, את לא נגד המבחן - - -

לא.

אז את אומרת 'קודם כל אל תכניסו אותנו למבחן, תנו לנו ידע, את הידע שנקבל יהיה דרך סטז' בבית החולים וכשאנחנו עושים את הסטז' אנחנו נקבל משכורת כמו עובדים', זה מה שאת אומרת.

כן, זה מה שאני מציעה. מה שאני חושבת שיהיה לי מספיק - - - הקורס, נותן לנו תיאוריה, הוא לא נותן את הפרקטיקה, בבית חולים אני אקבל פרקטיקה יומיומית. לא שאני לא מכירה את המחלות, זה לא זה, אני למדתי את כל המחלות שם, אני אומרת שיש מחלות שנפוצות שם ויש מחלות שנפוצות כאן, שאני אקבל את המידע רק מהפרקטיקה, התיאוריה לא נותן לי - - - הפרקטיקה זה הכי טוב. אם אפשרי, אני מציעה לעשות סטז', אבל שבית החולים יקבלו אותנו, כי בדרך כלל אם אתה אומר שאתה עולה חדש אף אחד לא מקבל אותך.

תודה רבה. אנחנו נשמע את משרד הבריאות אחרי שנשמע סבב של העולים. אני בטוח שהנציגים ממשרד הבריאות רושמים את הבקשה או השאלה הזו כדי להסביר לנו - - -

רק עוד דבר אחד. למה הרופאים יכולים לעשות סטז' ואנחנו לא? אני עבדתי יותר מעשר שנים במקצוע שלי.

הרופאים ישר נכנסים לסטז'?

לא, לא ישר.

אין סטז' לרופאים. לא לבלבל כי - - -

אבל אם אתה מוכיח - - -

רגע, רגע, השאלה ברורה, אנחנו ניתן למשרד הבריאות, אבל לא עכשיו - - -

זה קליטה.

גם קליטה וגם משרד הבריאות, נציגי משרדי הממשלה יענו, נברר דרכם האם ניתן לעשות את זה.

או אם אני יכולה להוכיח שאני עבדתי יותר מעשר שנים, שיש לי - - -

איפה עבדת?

הייתה לי מרפאה פרטית עם רופא, יש מכתב של הרופא.

אז לאחר הלימודים יש לך עשר שנים ניסיון, זה מה שאת אומרת?

כן.

אוקיי, בסדר. אנחנו נשמע את נציגי משרדי הממשלה לאחר מכן. בוא נשמע את החברה שלך.

(מדברת בפורטוגזית).

היא תדבר פורטוגזית ואני אתרגם אותה.

(מדברת בפורטוגזית).

(מתרגמת תרגום חופשי מפורטוגזית), אנה לבקוביץ', פיזיותרפיסטית. 16 שנים עבדה כפיזיותרפיסטית. למדה ארבע שנים, עבדה בבתי חולים ובמרפאות ובאופן פרטי מעל עשר שנים. לפני שנה וחצי עשתה עלייה. עשתה את המבחן פעמיים ולא הצליחה לעבור, היא עשתה אותו בספרדית. היא עשתה בספרדית כי היא לא יודעת אנגלית. היא אומרת שהמבחן מאוד קשה, כי לפני 16 שנים היא עשתה את התואר שלה ולחזור לחומר אחורה וגם החומר קשה, חומר שלפעמים לא נגעו בו, אז זה מאוד קשה, גם לא בשפה, גם החומר וגם בלי הכנה, לעבור מבחן כזה.

אין להם גם גישה לחומר וכמו שהסבירה עורכת הדין אושריה, החומר נורא רחב, אין מיקוד במה להתמקד וללמוד וגם שאין קורס הכנה למבחן. היא אומרת שגם בארץ יש חוסר בפיזיותרפיסטים וצריכים אותם ובברזיל היה באמת הרבה, זה מקצוע ששם הוא כנראה מאוד נפוץ, ועדיין קשה כאן, אפילו שיש חוסר וצריכים פיזיותרפיסטים.

(מדברת בפורטוגזית).

(מתרגמת תרגום חופשי מפורטוגזית): היא אומרת, שוב, היא לא מתנגדת לכך שאולי צריך להיות איזה שהוא אומדן של הידע, אבל אולי בדרך של סטז' ואולי בדרך אחרת, לא סתם לעשות מבחן ו'הנה, בואי תעבדי'. אולי כן איזה שהוא סטז', שקודם כל ייכנסו לעניינים ולאחר מכן לעשות איזה שהוא מבחן בסוף.

אני אוסיף את דעתי שלי, שפיזיותרפיסטית עם 16 שנות ניסיון, בעיניי מספיק סטז' עם הערכה של הממונה עליה ולא צריך בעצם לעשות מבחן שלא מודד את היכולת שלה האמיתית בפועל. זו דעתי.

היא סיימה?

כן. הגיע גם הבחור האדריכל שרציתי גם שייתן את העדות שלו בקשר לאדריכלים.

אוקיי. אמנם - - -

משרד הכלכלה לא פה, אני יודעת.

אני אגיד לך, בדיון שלנו אנחנו דיברנו על מקצועות רפואיים ולכן נציג משרד הכלכלה לא הגיע, האם יש טעם להמשיך בנושא בלי שהמשרד המיועד או שיש לו אחריות בנושא שייתן תגובה או פתרון לא נמצא פה? אנחנו אמנם נשמע ממשרד הקליטה איך יכולים לעשות, אבל בואו נשמע בקיצור.

אני רק רוצה להגיד שכדאי לשמוע אותו כי כל הבעיות האלה בסוף גורמות לאנשים גם לרדת מישראל ואז יכול להיות שהוא לא יהיה פה עוד כמה חודשים.

בסדר גמור, אנחנו נשמע אותו, אני רק אומר לכם שהמשרד לא הוזמן מכיוון שהכותרת שלנו הייתה בתחום הרפואה. בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם. אני אציג את עצמי, אבל אני אגיע לנקודה מסוימת שהיא החשובה. אני פביו קאן, אני אדריכל, אני עליתי לפני קצת יותר מעשר שנים. מאז, אחרי האולפן, אני התחלתי לעבוד ואני בעיקר עובד עם בניינים ציבוריים, גם כמה - - -

לנקודות. יחד עם עוד חבר'ה אנחנו הקמנו קבוצה ברזילאית שהם גם אדריכלים והגענו למסקנה, שזו מסקנה שהייתה לי לפני, שהבעיה שלנו, כדי להיות בוא נגיד אדריכלים שלמים פה, זה דומה לסיפור שלה, זה גם העניין של המבחן. במקרה שלנו, אני מציע לבטל את המבחן לגמרי, אני גם אגיד לכם למה לבטל את המבחן. קודם כל המקצוע, אין שום קשר ליום יום של המקצוע שאנחנו כן עוברים מבחנים יום יום למבחן הזה.

אני לא מתחיל לתת דוגמאות, אבל אם אני אתן דוגמאות אלה דברים הזויים. אני אתן רק דוגמה אחת. אחת מהשאלות המרכזיות הייתה תיבת דואר. עוד שאלה על משהו יוצא מן הכלל, אבל לגמרי משהו שאנחנו כמעט שלא - - -

אחרי כמה זמן אתה ניגשת למבחן, אחרי כמה שנים שאתה בארץ?

אני חושב שאחרי חמש שנים. יש כמה דברים שאני רציתי לדבר על המבחן עצמו, אבל ההצעה שלי היא לגמרי לבטל. ההצעה שלנו, יחד עם האדריכלים הצעירים שהם מהארגון הישראלי, יחד עם חבר הכנסת יוסי יונה, הם מגישים לזה ודיברתי איתם וזה כבר עבר אפילו קריאה ראשונה בכנסת והחוק הזה, האפשרות לבטל את זה, הם אומרים שזה תקוע אצל חיים כץ, אז צריך לעשות קצת לחץ שם כדי לבטל.

את הצעת החוק?

בעצם יש הצעת חוק קיימת כבר לביטול המבחן ובמקום מבחן שיהיו השתלמויות במקצוע. זה עבר בקריאה ראשונה, אבל תקוע, וזו המטרה הסופית כמובן, שלא יהיה מבחן אלא רק שלוש שנים של התמחות והשתלמות בסוף.

עכשיו אני רוצה להדגיש עוד משהו. אני עובד עם אדריכל שהוא בן 86, הוא כבר בוא נגיד בסיום הדרך שלו. כמו שאתם רואים אותי אני לא בן 86, אני פחות מחצי הגיל שלו ואני הצלחתי יחד איתו, אבל אני עשיתי כמעט את כל העבודה ברשויות ואני הצלחתי לקבל כמה היתרים מעיריית רמת גן, שזו עירייה יחסית קשה לזה, ועוד כמה עיריות. עכשיו, אני מכיר עוד אנשים כמוני ועוד ישראלים ועוד עולים חדשים שהם מצליחים להגיע עד סוף התהליך, לעשות תכניות עבודה, היתרים, הכול הכול הכול, יש לי כבר כמה בניינים שאני השתתפתי, שהם כבר בנויים בארץ, יש גם ברמת גן וגם בכמה מרכזים מסחריים.

אני חושב שזה לא בדיוק הדגש פה, מה שקורה זה אותו דבר. אני חשבתי שהבעיה זה עברית, הייתי בטוח, אם היה לי קצת יותר עברית, אבל היום אני לא חושב שזו הבעיה. אני עשיתי קורס והייתי היחיד, עולה חדש שעשה קורס, הייתה עוד עולה חדשה, שהיא לגמרי, היא ראתה את החומר והיא אמרה 'לא, לא, אני לא ניגשת לזה', היא ביטלה. אני מכיר כמה עולים חדשים שמפחדים מזה, מפחדים להגיע לזה. אני ניגשתי, עשיתי את כל הדרך וראיתי שהמבחן עצמו זה לא כדי לעבור, זה מבחן ארוך מאוד, זה עם חומר יוצא מן הכלל, עם שאלות אמריקאיות.

במקצוע שלי, בוא נגיד, אני אתן דוגמה ואני אסיים בזה, אם אתה שואל אותי, 'תשמע, יש לי כאן וכאן, אני צריך זה והבניין כך וכך', אני לא נותן תשובה אמריקאית, אני צריך לבדוק את זה, לחשוב על זה, יש כמה אפשרויות, יכול להיות שאפשרות אחת היא נכונה והאפשרות השנייה היא גם נכונה, אז מה? אז זה משהו שהוא לגמרי לא קשור למקצוע. זהו.

תודה רבה. אנחנו נשמע את ד"ר ליליאן בלום, מתנדבת ב'בית ברזיל', בבקשה. אני רוצה שתעשו בקיצור, כל אחד שמדבר.

אני אקרא מהדף, כתבתי, זה כתב גדול, אבל קצר. אני רוצה להביא את העדכונים. שמי לילי, אני מדברת פה בוועדה שנה וחצי לפחות ואני מדברת בעד הנגשה לשונית בתחום הרפואי בפורטוגזית לעולים מברזיל שהגיעו בגל העלייה האחרון.

מאז הפגישה האחרונה שלנו שלחתי מכתב לכבוד שר הבריאות לשעבר, הרב יעקב ליצמן, ובו ביקשתי הנגשה לשונית בפורטוגזית לעולים מברזיל. הבקשה הסתמכה על כך שאחת, חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות הצדק והשוויון ומדובר על כבוד האדם, פרטיות וסודיות רפואיות, עקרונות נעלים שלא מתקיימים עבור העולים מברזיל בשנת 2017. עולה מברזיל שמבקש סיוע רפואי נדרש לספוג פגיעה, או בזכותו לפרטיות וסודיות רפואית, כשהוא משתמש בשירותיהם של מתורגמנים, בדרך כלל בן משפחה או חבר, או פגיעה באיכות הרפואית שהוא מקבל כי לא מבינים אותו והוא לא מבין את הרופא המטפל. לא סתם באים אליי עד לחיפה מטופלים מכל קצוות הארץ והיו גם כאלה שבאים אליי מבאר שבע. אני חיפאית.

בהתאם לחוק הנ"ל, חוזר מנכ"ל מספר 7/11, התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות, מתאריך 3.2.2011 מתחייב שכל אזרח יקבל טיפול רפואי מותאם תרבותית, מה שלא קורה, כאמור, עבור העולים מברזיל. שירותי הנגשה לשונית קיימים כיום במשרד הבריאות בערבית, רוסית, אמהרית וצרפתית. העלייה מברזיל הינה העלייה הגדולה ביותר היום שאינה זוכה לשירות הזה. מכיוון שהשירות כבר קיים בשפות אחרות ברור וידוע שהוספת השירות בפורטוגזית היא בעלות זניחה. אי התאמת השירות בפורטוגזית מהווה אפליה לרעה של העולים הללו וגם רמיזה שאינם רצויים.

תשובת השר הגיעה בכתב בתאריך 13 באוגוסט 2017, עיקרי התשובה שלו היו, ויש לי פה גם את התשובה בכתב, אני יכולה אחר כך להעביר אותה, אל"ף, מספר העולים מברזיל אכן עלה, אך גם בשנת 2017 הוא עדיין נמוך במיוחד ביחס לעולים מצרפת או ארצות הברית. בי"ת, השר מתנער מאחריות משרדו לספק שירותי הנגשה לשונית בפורטוגזית ומטיל אותה על קופות החולים, על הקופות למצוא פתרונות למצבים של בעיות שפה. גימ"ל, השר מדווח ששירות ההנגשה הלשונית בצרפתית הוחלט על ידי הממשלה ולא על ידי משרד הבריאות והקצבת הכספים הייתה מטעמה ולא מטעם משרד הבריאות.

לב ליבה של תשובת השר היא ההתייחסות לכך שמספר העולים מברזיל הוא נמוך במיוחד ביחס לכמות העולים מצרפת ומארצות הברית. אני הלכתי לבדוק מה זה נמוך במיוחד לפי כבוד הרב. מנתוני הממשלה למחצית 2017 עד וכולל חודש יוני, אליהם הופניתי על ידי כבוד הרב, כמות העולים מברזיל הייתה 43% מכמות העולים מארצות הברית ו-28% מכמות העולים מצרפת. מכאן שבפעם הבאה כשמקצצים 43% או אפילו 28% מתקציב משרד הבריאות מדובר בכמות נמוכה במיוחד.

עוד כמה נתונים. רק ממדינות חבר העמים, צרפת וארצות הברית מגיעים בשנת 2017 יותר עולים מאשר מברזיל, זו קבוצת העולים הרביעית בגודלה, מדובר ב-3% מכלל העולים. האם 3% זו כמות קטנה במיוחד? דוגמה, כבוד הרב מציג את אגודת ישראל, שהוא חלק ממפלגת יהדות התורה, לאגודת ישראל ארבעה חברי כנסת, שהם 3.3% מכלל חברי הכנסת. לקבוצה זאת של 3.3% מגיעים תקציבים לצרכים מיוחדים ומגיע להם לשלוט במשרד ממשלתי, אך קבוצה של 3% מכלל העולים היא קטנה במיוחד ואינה זכאית אפילו לשירות הנגשה לשונית. אכן, שיעור מאלף במתמטיקה.

עניין מנהלי אחר, אחת, יתר תשובת השר התייחסה לכך שההחלטה בדבר הנגשה לשונית היא של הממשלה ולא של משרד הבריאות. את העניין הזה באמת לא עליי לפתור, זה לא התפקיד שלי לפתור מאיפה בא הכסף.

ונתון אחרון, לסבר את האוזן, זו עלייה בצמיחה. בשנת 2014 היו העולים מברזיל 1.2% מכלל העולים, בשנת 2015 1.5%, בשנת 2016 2.3% וב-2017 3%. העלייה כמעט שילשה את עצמה בשלוש שנים. זה גל עלייה והפוטנציאל הוא של 150,000 יהודים מברזיל. במשרד הקליטה כבר מתחילים להבין שקורה פה משהו ויש שם כיום מענה קולי בספרדית ובפורטוגזית 5 ימים בשבוע, שירות חדש. אנא, אל תקלקלו את הדבר הנפלא הזה שמתרחש לנגד עאינינו בגלל התעקשות על פרוטות ועל בירוקרטיה של הגדרת סמכויות.

תודה רבה לך. משרד הקליטה וגם משרד הבריאות יתייחסו לזה. אנחנו נמשיך לשמוע את נציגי העולים. אני חושב שבאמת נאמרו והוצגו בעיות וגם דוגמאות, אבל עדיין יותר טוב שנמשיך לשמוע ואז נפנה אליכם, אני בטוח שאתם לוקחים את השאלות האלה וככה יותר טוב במקום לעשות - - - מה אתם מעדיפים?

כדאי לשמוע את - - -

אני חושב שנשמע. בואו נמשיך לשמוע את גלדיס ברזובסקי. מצטער על השמות שאני לא מבטא נכון, אבל לאט לאט נלמד את זה. בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו עמותה חדשה שרשמנו אותה בזמן האחרון במשרד המשפטים, קוראים לה 'עולים מברזיל'. כבר תשע שנים אני מנהלת פורום באינטרנט של עולים מברזיל, עם אותו שם, שמחבר 3,000 חברים ברזילאים, עולים ותיקים כעולים חדשים וגם כאלה שעוד לא עלו לארץ ושם זאת דרך שהעולים מבטאים את עצמם בשפתם. בזמן האחרון קיבלנו דיווח, אני קיבלתי דוח מעולים שהגיעו לטבריה. טבריה לא הייתה עיר קליטה לעולים מברזיל בדרך כלל, אבל יש לציין פה את העבודה המצוינת שעושה קרן הידידות שחיברה את העולים מברזיל לטבריה. כעיקרון הם מאוד מאוד מרוצים בקליטתם בעיר, הם אומרים שיש שם בית העולה שמקבל אותם מאוד יפה, יש שם פרויקטורית שמקבלת אותם, אבל הטענה היחידה, ובינתיים מאז שקיבלתי את הדוח ועד שהגענו לפה, הבעיה לא נפתרה, אבל כבר יש אולפן, יש עולים, ויש לי פה רשימה של עולים שהגיעו ביולי ובאוגוסט והתחילו את האולפן רק בנובמבר. זאת אומרת שלושה-ארבעה חודשים אחרי עלייתם.

אני רוצה להזכיר שסל קליטה הם מקבלים מהרגע שהם מגיעים לפה וסל הקליטה הוא שבעה תשלומים, זאת אומרת שישה-שבעה חודשים, זאת אומרת שהם הולכים במשך שלושה-ארבעה חודשים ולא היה ביכולתם לעבוד בעבודות, אפילו אני חושבת שבעבודות ניקיון, שהיא עבודה מכובדת מאוד, צריך לדעת עברית והם התבססו על סל הקליטה. אבל ברגע שסל הקליטה נגמר הם עדיין לא גמרו את האולפן ויש להם ילדים קטנים, יש לציין שרוב העולים שמגיעים לטבריה הם עולים עם ילדים קטנים, הם זוגות צעירים לא במצב כספי טוב, הם סובלים מהמשבר הכלכלי שיש בברזיל, זאת אומרת שהם לא באים עם אמצעים והם חייבים לעבוד, יש להם ילדים קטנים שבבוקר נמצאים בגנים ובבתי הספר ואחרי הצהריים, כשההורים מתפנים לעבודה הילדים בבית, אז תמיד נשאר העניין של זמן ההגעה והצורך לעבוד.

אנחנו מאמינים בעמותת 'עולים מברזיל' שתיאום טוב, תיאום בין כל הגורמים, קודם כל להביא את העולים בקבוצות, כי למה לא פתחו אולפן? לא פתחו אולפן כי הגיעו ארבע משפחות ביולי ועוד ארבע משפחות באוגוסט ואין מספיק עולים כדי לפתוח כיתה. אנחנו מכירים בזה שמשרד החינוך לא יכול לפתוח כיתה עם ארבעה עולים, אז צריך לבוא ולתאם את הגעתם יחד עם משרד החינוך, לבוא בקבוצות. אני מדברת לא רק על טבריה, יש בעיה כזאת גם במקומות אחרים, אבל במקומות אחרים יש עולים אחרים ממדינות אחרות שיכולים לבנות כיתה. בטבריה, בגלל שרוב העולים שם הם מברזיל, כמו שאמרתי, טבריה לא הייתה עיר קליטת עולים - - -

אני מצטער, הזמינו אותי דחוף להצבעה ואין חבר כנסת שמחליף אותי.

אני סיימתי כאן.

אנחנו נמשיך, נעשה הפסקה לכמה דקות, אני רץ, מצביע וחוזר ונמשיך את הדיון. בסדר.

הצבעה טובה.

אלה החיים שלנו. הפסקה בינתיים.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:13 ונתחדשה בשעה 11:31.)

עכשיו אנחנו נמשיך את הדיון. אנחנו צריכים לסיים בזמן, אפילו לפני, אז אנחנו צריכים לשמוע את משרדי הממשלה, זה חשוב לנו. אני חושב שהבעיות הוצגו ונמשיך לדבר. אם מישהו חושב שיש בעיה שהדוברים הקודמים לא העלו את הבעיה הזו או הבעיות, אז אפשר לדבר ולהעלות את הבעיות ואז אנחנו ניתן למשרדי הממשלה. יש משרד הקליטה, יש משרד הבריאות, יש הסוכנות היהודית ואנחנו רוצים לשמוע מהם כדי להגיע לפתרון. אני לא אקרא לפי הרשימה, אני מבקש סליחה, בשל קוצר הזמן, אני אתן רק למי שחושב שיש בעיות שלא עלו עד כה. כן, בבקשה.

משהו מאוד קצר. אני מיכאל עבאדי, נשיא 'בית ברזיל', ארגון של עולים מברזיל. קודם כל רציתי להגיד, כמו שאושריה אמרה, לטובה, במשרד הקליטה עכשיו במענה הטלפוני הוסיפו אפשרות לשפה הפורטוגזית, זה טוב מאוד, חסר רק לתקן את התפריט הראשוני, שם כתוב 1 אנגלית, 2 צרפתית וכו', 5 ספרדית, לא אומרים פורטוגזית. זה אותו בן אדם שמדבר ספרדית ופורטוגזית, אבל צריך להגיד ספרדית ופורטוגזית כי עכשיו בתפריט לא יודעים שיש. אבל זה טוב.

והערה כללית, רציתי להגיד שבכל הנושאים האלה, כמו שראינו, במקצועות הרפואיים זה משהו מאוד ספציפי, אבל בגדול מה שהכי חסר, שאין לעולים הברזילאיים, הם לא כל כך שונים מכל העולים. כל העולים, המדינה מתמודדת עם עלייה 70 שנה, זה אחד העיקרים של למה יש מדינה, זה כדי לקבל את כל העם היהודי כאן ומצאתם עם הזמן את הפתרונות לכל מיני דברים, לעולים הברזילאים יש כמה דברים מיוחדים, אבל אלה אותם הפתרונות. מה שחסר, בגדול, זה הנגשה, שכל הפתרונות האלה יגיעו אליהם, כמו שמגיעים לעולים אחרים, אנחנו רק צריכים שזה יהיה באותו קו. אנחנו רואים גם במקצועות התקדמות יפה עם העולים מצרפת, עם עולים אמריקאים, למה לא אותו דבר עם עולים ברזילאים? זה מה שחסר, אני לא מבקש מעבר למה שמתקדמים עם האחרים. ובכל מיני פתרונות, גם המעשיים ביום יום, אם זה ענייני תעסוקה, אם זה קורסים, העולים לא יודעים שזה קיים בכלל, חסר הנגשה. יש את הפתרון, יש את העולים, אבל חסר הגשר ביניהם. והגשר, ביקשנו פרויקטורים בשפה, התייחסות, עלייה קבוצתית עוזרת לזה, אני מבין את הבעיה, אם יש עולה פעם בחודש מכל מקום קשה להגיע למישהו שדובר בשפה ביום הנכון ובמקום הנכון. אז זה גם שיתוף פעולה עם הסוכנות, עם הקרן לידידות, לעשות את העליות יותר מכווצות שיהיה לכם קל להנגיש את השירותים שכבר קיימים. אתם יודעים לפתור את הפתרונות, יש לכם הרבה ניסיון בזה, זה לעבוד ביחד ולתאם דברים יותר טוב שהפתרונות שכבר קיימים פשוט יגיעו, הם פשוט לא מגיעים לכולם.

זה מאוד חשוב. מה שאתם רואים בשנים האחרונות בעלייה מברזיל זה סוג של כדור שלג, מי שמגיע לכאן מושך עוד. אם הניסיון שלו היה פה טוב אז באים עוד חמישה, כל עולה שמגיע לכאן מדבר עם חמישה חברים שלו שם להביא אותם, אבל זה גם עובד הפוך, מי שמגיע לפה וקשה לו, למשל הוא לא מתחיל אולפן, אומרים להם 'תגידו, מתי שתרצו תמיד יש אולפן', וזה לא נכון. כשהם משדרים לשם את הניסיון הלא טוב זה גם מרתיע. זו הבעיה.

תודה. אנחנו נשמע, אני רוצה להתחיל בסוכנות וגם הקרן לידידות, דווקא בשאלה שהוא העלה על מנת למנוע את הבעיה הקיימת שלא מתחילים בזמן אולפנים בגלל מספר העולים, אז האם מבחינה טכנית ניתן להביא אותם כקבוצה. האם יש שליטה בסוכנות או בקרן הידידות, מי שמטפל בעלייתם, האם יש אפשרות לעשות את זה כקבוצה ואז יהיה קל מאוד להתחיל גם אולפן בזמן. מה הבעיה, כבודו? אני רוצה להתקדם.

הבנתי. אני רופא, אבל מה שאני רוצה לומר, שאנחנו מבקשים בשנה אולפנים מקצועיים וגם אולפנים בערב, אבל בערב בישראל הם חושבים שחמש זה ערב וזה לא נכון, בחמש כולם הולכים הביתה והערב זה בשעה שבע, משהו כזה. אני יודע שיש בעיות גם למורים, אבל זה חשוב לדעת. זה אחת.

מה שמיכאל אומר זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא רוצים משהו אחר שלא בחוק, לא לכל העולים, מה שאנחנו מבקשים זה שיהיה שוויון.

כן, אנחנו לא מבקשים חוק מיוחד לברזילאים, רק אנחנו רוצים שיהיה שוויון כמו עולים אחרים. אתה צודק.

אז אני רוצה קודם כל לשמוע, לפני משרדי הממשלה, את הארגונים שמטפלים בעלייתם. אני צריך לחזור על השאלה?

לא, זה בסדר.

מאיר לופטינסקי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל יש רצוי ויש מצוי. בוודאי שהרצוי היה שהיינו יכולים לעודד קבוצות כדי שאנחנו נוכל לטפל בצורה טובה יותר, יסודית יותר, מגובשת יותר, מודרכת יותר, אבל זה לא המצוי, כי העולים, כל אחד בצורה אינדיבידואלית קובע את לוח הזמנים שלו, את דרכי הפעולה שלו וגם את לוח הזמנים של העלייה שלו. אולי כדי להביא את זה לידיעת המשתתפים פה, שלחנו לשטח כמה הצעות לעידוד עלייה קבוצתית, זה כולל תכנית מובנית שהתכלית שלה תעסוקתית עם קורס הכנה ואחר כך מקצוע מובטח שאחר כך מייעד לו גם עבודה מובטחת, אבל לצערנו הרב לא הייתה היענות, ולא בגלל שאנחנו לא עשינו את העבודה, אלא פשוט יש אחד או שניים, עם זה אי אפשר לבנות קבוצה.

אז לגבי קבוצות, זה מאוד רצוי, אנחנו מאוד מעודדים את זה, אבל זה לא מצוי, זה קשה מאוד וזה לא השטח שנותן תשובה. אנחנו מבינים ומודעים לכאב של יוצאי ברזיל ואני בטוח שכל המשתתפים פה יודעים שהסוכנות היהודית, יחד עם כל הארגונים שפועלים לטובת העולים, וגם משרדי הממשלה, ששיתוף הפעולה הוא מלא, מנסים לעשות. נכון, היום הנקודה הכואבת והכאובה היא הנגשת המידע בשפה הפורטוגזית. זו הבעיה, חייבים לקרוא לילד בשמו. זו הנקודה בדיוק, אם היינו מקבלים ממשרדי הממשלה את המידע בשפה הפורטוגזית, אנחנו נדאג, יש לנו את כל הכלים לעשות את זה, להעביר את זה לעולה בצורה נכונה. לצערנו הרב זה לא קיים ועדיין אנחנו מחכים.

קודם כל אני חייב להגיד, העלו פה כל מיני נקודות, אני מבקש שגם משרד הבריאות ייתן את התשובה, לא אני הגורם המקצועי לגבי מה קורה בין פיזיותרפיסטים מברזיל לפיזיותרפיסטים מישראל. אנחנו כן מודעים, כי אנחנו התייעצנו ובדקנו ואנחנו יודעים את התשובה ואני מעדיף שהתשובה תינתן על ידי משרד הבריאות.

אני חייב להגיד, אם מישהו היה יושב לפני שנה וחצי והיה עושה בדיקה לגבי מה שקורה בעניין הנגשת המסמכים, קבלת תשובה למסמכים והתייחסות למסמכים, אז אני בטוח שהיו אומרים שזה עולם והיפוכו. היום יש הנגשה, יש התייחסות ממש טובה ויש גם כוונה לסייע. חייבים להגיד את הדברים. נכון, היום עדיין יש בעיה של הנגשת מידע בשפה הפורטוגזית וזו ממש בעיה שלא נפתרה.

נקודה נוספת שהעלו לגבי האדריכלים. זה לא הנושא, אבל אני חייב להגיד, משרד הכלכלה, גם הם מקבלים עכשיו מסמכים מברזיל, לפני שעולים, דבר שלא היה קודם. אני לא יודע אם אתם יודעים את זה. משרד הכלכלה, דיברו פה והעלו פה נקודה אחת של אדריכל אחד, אני חייב להגיד, אני לא חושב ששמעתי אדריכל שמתלונן שאין עבודה בישראל.

יש עבודה?

זו לא התלונה.

לא, אבל המבחן. אתה יודע, הבעיה שעלתה פה זה לא חוסר עבודה, שעה נוספת למבחן.

אני יודע ששלוש שנים התמחות, אני בכוונה, לא רציתי להגיד, שלוש שנים התמחות זה נכון לכולם, כולל גם ארצות הברית, כולל כל ארצות העולם, זה לא נכון רק לברזיל, זה לכולם. אנחנו בסוכנות היהודית חייבים לתת מענה לא לנקודה אחת מברזיל או נקודה אחת מברית המועצות, אלא לכלל העולים. אנחנו לא רואים - - -

השאלה לכולם, האם לא חשוב להוסיף להם את השעה?

במאה אחוז כן, זו החלטה מקצועית, שהיא לא דרכנו, אבל אנחנו תמיד נהיה בעד כל הטבה לעולה. זה ברור.

בסופו של דבר, אני רוצה לסיים בדבר אחד. דיברו פה על טבריה והעלו גם את הנושא של אולפן בערב. אדוני היושב ראש, בואו נדבר בעברית נכונה, קודם כל מי שמציע לעולה ללמוד בערב הוא גורם לו לעבוד ואחר כך לא ללמוד עברית ואז אנחנו נמצא את העולה, אחרי שנה, שהוא עובד, אבל הוא לא יודע עברית ואז זו טעות איומה.

אני אגיד להבנתי. נגיד למשל יש משפחה אחת או שתיים בטבריה, אני זורק דוגמה, אז משרד החינוך לחינוך מבוגרים שמנהל את האולפנים, יחד עם משרד הקליטה והרשויות המקומיות, אומרים בואו נחכה עד שהמספר ימלא כיתה, אז בינתיים שלושה-ארבעה חודשים העולה מצא עבודה, לא נעים לשבת שלושה-ארבעה חודשים בבית. הוא מוצא עבודה, אחרי שהוא התחיל לעבוד, להרוויח, אז האולפן נפתח, הוא עכשיו צריך לעזוב את העבודה כדי ללמוד? או שאפשר לעזור לו, שהוא ימשיך לעבוד אבל בשעות הערב יעשו את האולפן? מה תהיה הבעיה?

אני הייתי בשבוע שעבר פעמיים בטבריה וביקרתי את כל העולים החדשים האלה שאתם מדברים עליהם. אז העולים קודם כל מאוד מרוצים, ואני חייב להגיד, לא בגלל שאנחנו פה בפורום, האוכלוסייה באמת מהטובות ביותר שיש. ממש, אני מאוד נהניתי לפגוש את האנשים. אני לא ראיתי שם מצוקה, אף אחד לא העלה את הנקודה. אני פגשתי אותם באולפן. זאת אומרת היום לומדים, מי שצריך לעבוד אחר הצהריים, קודם כל אנחנו בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, הם יחד איתנו וביחד עם משרד הקליטה דואגים שאם עולה, המצוקה הכלכלית שלו היא גדולה, מחפשים לו עבודה אחרי הצהריים. עבודה אחרי הצהריים זה דבר אחד, על חשבון האולפן זה כבר משהו אחר.

אגב, אני חייב לציין, יש אולפן כזה באילת ואני מציע לכולם לא להגיע לאולפן באילת בשעות הערב. העולה עובד במלונאות, אחרי - - -

הוא מגיע עייף.

אחרי שנה עדיין הוא עובד והוא לא לומד עברית, הוא לא יודע עברית. אז חבל, לא להתעסק בדברים שהם לא נכונים.

אני לא הבנתי אותך. זה נכון, אבל - - -

העולה עובד, אבל הוא לא יודע עברית.

השאלה איך מתמודדים עם זה. מצד אחד - - -

הצעה אחת של משרד הקליטה ומשרד החינוך זה ללמוד בבוקר ויש להם סל קליטה.

הבנתי, לא צריכים למהר לעבודה.

לא, אם זה אחר הצהריים ולא על חשבון אולפן כן, בוודאי שכן, אנחנו בעד, אבל אם זה על חשבון האולפן זאת טעות איומה, זו בכייה לדורות.

הבנתי.

סליחה, אני יכולה לענות לנציג הסוכנות?

סליחה, אני חושב שהנקודה פה ברורה, וגם חוסר זמן. מה שהוא אומר, משרד הקליטה או מדינת ישראל מקציבה תקציב של סל קליטה, המטרה של סל הקליטה, שהעולה ילמד עברית.

אבל אם אין לו איפה ללמוד עברית?

אוקיי, בסדר, הסברתי.

זו הייתה נקודה אחת של טבריה.

סליחה, זה קורה במקומות אחרים, העניין הוא שהעולים מפחדים לדבר מול נציג סוכנות, מול נציג משרד הקליטה, העולים מפחדים, הם לא רגילים, הם לא באים ממדינה שמקיימת ועדות כאלה עם אזרחים והם מפחדים לדבר בנוכחות נציג.

גלדיס, אנחנו לא בורחים מהבעיה. אנחנו נפנה את השאלה למשרד הקליטה, יכול להיות שלמשרד הקליטה יש רעיונות. הוא הציג את העמדה מהניסיון שלו בנושא הזה. אולי ממשרד הקליטה יבואו עם פתרון ונדבר. אנחנו לא עוזבים את הבעיה. בואי נתקדם.

מי שמארגן את הנסיעות זו הסוכנות היהודית, מי שנותן את הכרטיסים זו הסוכנות היהודית.

לאולפנים?

לישראל.

לא, אנחנו מדברים עכשיו על האולפנים, בשעות הערב או בשעות הבוקר. על זה אנחנו מדברים. על העניין של העלייה, הוא אמר 'זה לא בשליטה שלנו, כל עולה קובע את לוח הזמנים שלו'.

סליחה, יש לי זוג, חמי וחמותי, שהם ארגנטינאים, הם לא ברזילאים, הם עולים לארץ עכשיו והם סיפרו לנו שבארגנטינה, בבואנוס איירס, רוצים לשכנע אותם לבוא בקבוצות והם אמרו 'אנחנו לא צריכים לבוא בקבוצות כי אנחנו נוסעים לבית של הבן שלי ושל כלתי', 'לא, תיסעו בקבוצות, זה יהיה יותר טוב'. אז מה ההבדל בין בואנוס איירס לסן פאולו או ברזיל? למה שם קבוצות - - -

בסדר, אני חושב שאתם אומרים אותו דבר, הוא אומר 'אני לא יכול לכפות' - - -

אפשר לכפות.

לא.

הם לא מציעים את זה בכלל.

הנקודה שהיא מעלה היא נקודה שפשוט אנחנו מציעים לבוא בטיסה מרוכזת, זה לא קבוצה, זה טיסה מרוכזת וזה בדיוק - - -

לא, השאלה פה, אתם לא מציעים לברזילאים כמו שאתם מציעים לארגנטינאים.

לכולם אותו דבר.

אותו דבר. אוקיי, טוב. בואו נתקדם. עופר, יש לך מה להוסיף על מה שנציג הסוכנות אמר?

כן, בשמחה.

אולי תענה לנו גם על אותה השאלה.

אני אענה בקצרה, אני לא אאריך, אבל אני רוצה לומר שזה קודם כל מחמם את הלב ומרשים לראות כל כך הרבה אנשים וארגונים שמתגייסים למען העלייה מברזיל. זו לא תופעה שנמצאת בכל העליות האחרות וכל הכבוד לכל מי שנמצא פה, פשוט שאפו לכם, למרות ששאפו זה בשפה אחרת.

לגבי הקרן לידידות, אנחנו פעילים בברזיל בשנתיים האחרונות, זה לא שנתיים, קצת פחות, ואנחנו מסייעים לעולים טרום ופוסט עלייה, לפני ואחרי העלייה. אנחנו נמצאים במקום של מסייעים. אני בכוונה מדגיש את זה ובגלל שאנחנו נותנים סיוע, סיוע שעולה לנו די הרבה, אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו גם אומרים לעולים 'עולה לא יעלה לבד, עולה יעלה אך ורק בקבוצה', זאת אומרת אנחנו קובעים. ויש לנו עכשיו, מי שרוצה מוזמן לעיין, תאריכי עלייה מתחילת ינואר ועד סוף דצמבר 2018, בכל חודש יש תאריך פיקס, תאריך קבוע, עולה שרוצה לקבל את הסיוע של הקרן לידידות מוזמן להצטרף לתאריך הטיסה הזה. לא רוצה? הוא יכול לעלות עם הסוכנות היהודית או לבד, או איך שהוא רוצה, זה בסדר גמור, אנחנו לא אומרים לאף אחד איך לעלות, אבל אם הוא רוצה את הסיוע של הקרן לידידות בתאריך שקבענו, מתוך מחשבה שהתאריך הזה יאסוף אליו כמה שיותר אנשים והם יוכלו להגיע כקבוצה. זה תנאי. מותר לנו לעשות את זה, זה הכסף שלנו, אנחנו יכולים לעשות איתו מה שאנחנו רוצים ומי שרוצה את הסיוע הזה מסתדר עם התנאי הזה.

השאלה, אני רוצה לשאול אותך, בגלל שאתה ארגון, כמובן גם הסוכנות היא ארגון, אבל היא יותר - - -

ממשלתית.

סמי, חצי או רבע ממשלתית. אז אני אומר שאולי יש לך את המנדט 'אתה רוצה את העזרה שלי? אלה התנאים שלי'.

נכון.

אני לא יודע אם הסוכנות יכולה לעשות את זה.

אני לא נמצא במקום ששופט אף אחד פה.

הם יכולים לה - - -

אנחנו רוצים לעזור לעולים, זה הכול.

שאלה קטנה בנושא. הפיזור שלהם בארץ במקומות שונים? זאת אומרת הם באים כקבוצה, אבל פה הם מתפזרים, כל אחד במקום אחר, זה לא פותר את הבעיה של האולפנים.

נכון מאוד, בוודאי.

אבל זה עוזר, יכול להיות שכמה יגיעו לאותם המקומות.

תודה רבה. מועצת הארגונים, בבקשה.

מאיר לב, ממועצת הארגונים. הבעיה הרצינית היא שבאים במטוס 50 איש, מגיעים ל -15 ערים, אז בכל מקום מגיעים ארבעה-חמישה. אני הייתי בחופשה עכשיו בארגנטינה, חופשה פרטית, אבל אם אני כבר שם למה לא להגיע לסוכנות, הייתי בסוכנות והייתה מסיבת פרידה לעולים. 16 עולים, כל זוג במקום אחר.

זה הרצון שלהם, זו הבחירה שלהם.

כן, כל אחד מחליט איפה הוא רוצה לגור, אז זה מאוד קשה. בקשר לרופאים, לפיזיותרפיסטים, לכל הרפואה האלטרנטיבית, אני מבקש ממשרד הבריאות, אני חושב שכבר לפני חמש שנים העלינו את הנושא של היתר מוגבל, שלא רוצים להבין או לא רוצים לקדם אותו, או לא רוצים לא יודע מה. לפני השולחן העגול שאנחנו מקיימים, הפעם האחרונה או בפעם הקודמת המנכ"ל ביקש להביא בחזרה את הנושא, לא יודע אם לקדם משהו או לא, אבל זה יכול להיות הפתרון, לתת לעולים היתר מוגבל להיכנס לבית חולים כמו כל, לא עולה, כמו כל לא יהודי שמגיע לארץ עם ויזה מיוחדת ועובד בבית החולים במקום שלושה חודשים ארבע שנים, שלוש שנים, שנתיים, ואף אחד לא מגרש אותו והוא מקבל משכורת והוא עושה משמרות. למה לא לתת את זה לעולים? היינו פותרים את הבעיה של 90% מהרופאים או הפרמדיקים.

תודה. השאלה הבאה שלי למשרד הקליטה. משרד הבריאות, לאחר מכן אני אעבור אליכם. במשרד הקליטה, הבעיה של האולפן וגם העניין של הפרויקטורים וגם הנושא של העולים שמגיעים למרכז קליטה וכמובן הם מחליטים, אבל האם יש להם השפעה על הצורך להביא אותם כקבוצה, ללמד אותם ואחר כך הם יקבעו, לא מרכז קליטה, אבל ברשויות המקומיות. תסבירו לנו בדיוק, שמעתם את הבעיות, מה הבעיה? למה אין מגשרים בשפה הפורטוגזית בבתי הספר שהילדים לומדים? למה לא מתחשבים בצרכים המיוחדים שלהם, שהם התחילו לעבוד ולאחר מכן לפתוח להם אולפן אחר הצהריים או בערב? למה אתם לא באים לקראתם והדבר נוצר בגלל המציאות שקורית שלא מתחילים אולפן מיד לאחר עלייתם.

יש כמה נושאים מקצועיים שוורה תתחיל.

אתם תבחרו לחלק את הנושאים.

יש כמה נושאים מקצועיים, נגיע כמובן לכל הנושאים שאנחנו דיברנו עליהם. שמי ורה אופיר, אגף תעסוקה במשרד העלייה והקליטה. אגף התעסוקה פועל בכמה כיוונים על מנת להקל את העלייה של העולים, לתת להם את האופציות, גם לעבוד במקצוע, ללמוד קודם כל, אבל אגף התעסוקה עוסק רק אחרי אולפן א', אבל אנחנו בהחלט מכירים את הבעיה של אולפן א'. אני לא רציתי להתחיל דווקא מאולפן א', אבל זה הנושא האחרון אז אני כן אתחיל מהאולפן. אנחנו מכירים את הבעיה, ההגעה של העולים בקבוצות והכול ואגף התעסוקה דווקא מוצא את הפתרונות. אגף התעסוקה שלנו, אחרי חצי שנה, זאת אומרת הם מסיימים לקבל סל קליטה אחרי שישה חודשים, התשלום האחרון מגיע בחודש השביעי אבל בעצם מבחינתם - - -

שישה חודשים מיום שהוא התחיל אולפן.

לא, סל קליטה - - -

מה קורה, נאמר פה - - -

רגע, זה מה שאני רוצה להסביר. נכון שאולפן א' וסל קליטה זה לא במסגרת של אגף התעסוקה, אבל מכיוון שאנחנו מכירים את הבעיה שמהחודש השביעי עולה חדש כבר לא יכול לקבל סל קליטה, אז יש לו שתי אפשרויות, או לעזוב את האולפן, אם הוא התחיל אותו, במקרה הטוב, יש מקרים שהוא אפילו לא התחיל אותו, או לעזוב את האולפן וללכת לעבודה. פעם עולה היה צריך ללכת לשירות תעסוקה ולהתייצב ובביטוח לאומי לקבל את הכסף, אז אנחנו לקחנו את חצי השנה השני, שהוא מאוד קריטי לעולה חדש, אלינו, מה זאת אומרת? שהעולה החדש יכול להמשיך ללמוד באולפן, יש לו תנאי אחד, שהוא צריך לבוא למשרד שלנו, למשרד הקליטה ולהגיד 'אני ממשיך את לימודי האולפן', אולפן בוקר זה צריך להיות, למה? כי אולפן הבוקר הוא בדרך כלל על בסיס יומיומי, אז זה במקום עבודה, הוא צריך להגיד 'אני לא עובד', או אפילו עובד, זה חדש יחסית, יש אופציה לקבל איזה שהיא השלמה למשכורת שהוא כבר מקבל, מסתכלים על הכנסה משפחתית, כל הסכומים, הוא צריך לבדוק לפני, לפני סיום סל הקליטה, כדאי לו לבוא, אנחנו מזמינים בדרך כלל אפילו את הבן אדם לבוא - - -

הסכום זה אותו דבר?

לא, זה משתנה, זה דמי קיום משפחתי וזה משתנה בהתאם - - -

פחות מסל הקליטה או יותר מסל הקליטה?

גם סל הקליטה משתנה בהתאם להרכב המשפחתי.

זה ברור לי, אבל אם הבן אדם - - -

אם זה רק דמי קיום אז זה פחות, אבל יש לו גם - - -

אז הוא מפסיד.

אבל יש לו גם אפשרות לקבל השלמה אם הוא עובד, לקבל את אותו כסף וגם יש לו אפשרות לעבוד עד סכום מסוים. לא השלמה, סליחה, דמי קיום הוא מקבל אצלנו ויש לו זכות לעבוד עד סכום מסוים, אז זה כן כבר מגיע לסכומים פחות או יותר של סל הקליטה. אני לא רוצה להיכנס לסכומים, זו לא המטרה - - -

תראי, העולה מפסיד פעמיים - - -

לא, הוא לא מפסיד, למה הוא מפסיד?

פעם אחת שהוא לא התחיל ללמוד בזמן, ואז הוא ישב בבית והשתמש ובזבז את הזמן שלו, אחרי ארבעה חודשים הוא מתחיל ללמוד ואז אחרי חודשיים סל הקליטה נגמר. עכשיו, סל הקליטה, שהוא היה אמור לקבל את זה בזמן הלימודים, אז הסכום יורד, נכון?

נכון.

אז הוא מפסיד. אם האולפן היה מתחיל בזמן אז - - -

אני לא רוצה להסתכל בצורה של מפסיד או מרוויח, למה? כי אנחנו, אגף התעסוקה, אנחנו חושבים שידיעת השפה זה הדבר הכי חשוב לעולה חדש, הוא צריך ללמוד. קודם כל אם הוא הולך לעבוד, אפילו במשרה חלקית, אז זה כבר פותר את הבעיה הכספית, אבל אנחנו קודם כל מסתכלים על זה - - - עכשיו, יש גם עוד אופציות. הוא צריך להתייצב אצלנו, אבל יש עוד אפשרות. אם הוא אפילו למד, סיים את אולפן א', אבל עדיין אין לו כלים למצוא מקום עבודה, אז יש לנו מרכזי הכוונה, שהוא מקבל את כל הכלים. יש לנו עברית תעסוקתית, בשעות הערב, אנחנו כבר מבינים שהבן אדם, יכול להיות שהוא כבר עובד חלקית, אבל אנחנו רוצים לתת לו את כל הכלים על מנת שהוא יחפש את מקום העבודה הכי מתאים לו, קורות חיים, זה כבר משהו שיותר קשור לעולם העבודה, לא לימודי השפה העברית.

השאלה האם אתם ניסיתם בשיתוף פעולה עם משרד החינוך לחינוך מבוגרים, זו האחריות בעניין האולפן, האם ניסיתם למצוא פתרון - - -

בנושא של עברית תעסוקתית כן.

כדי שהעולים האלה יתחילו בזמן ואז זה פותר להם את הבעיה.

על מנת שהם יתחילו בזמן, קודם כל אני יודעת, נגיד עכשיו בספטמבר כבר פתחו ברעננה חמש כיתות מתחילת ספטמבר, בחיים זה לא היה. זאת אומרת אם יש עלייה מבורכת אז פותחים כיתות, כיתות מלאות של 30 איש. לדוגמה אני אומרת. אז אם יש בעיה נקודתית, אז אני חושבת שצריך לפתור את הבעיה נקודתית, אז אפשר לפנות ולבקש אולי אישור לפתוח את הכיתה. עוד פעם, מישהו צריך לפעול בזה, לפתוח את הכיתה. זה מה שאנחנו עושים אצלנו באגף תעסוקה. נגיד יש לי קבוצה של שמונה אנשים ואני מעוניינת לפתוח, נכון שהתקן אומר 15 לפתיחת כיתה, אז אני אומרת, אני צריכה להביא סיבות למה אני רוצה לפתוח את הכיתה הזאת למרות שהיא לא עומדת בתקן, שזה תקן של משרד החינוך, אז אני אומרת 'אני רוצה לפתוח כיתה גם עם שמונה איש'. נגיד זה רופאים, או שזה רוקחים, או אחיות, שהיה לנו סיפור, אנחנו התחלנו עם חמישה ואני אפשרתי את זה למרות כל ההתנגדויות. משרד החינוך עצמו התנגד ואני לחצתי ואמרתי 'לא, אנחנו נפתח' כי פה הם מקבלים כבר עברית מקצועית, זה לא אולפן א'.

אז לכן אני אומרת שתמיד אפשר למצוא פתרון, אבל זה יהיה נקודתית, כי אם בעיר אחת נפתחו חמש כיתות כבר מתחילת שנת הלימודים, בעיר אחרת יכול להיות ש עוד לא נפתחה כיתה. לכן אי אפשר לקחת את זה כחוק או משהו כזה לשנות, אלא לפעול נקודתית.

האם אתם עושים אולפן אזורי שנביא עולים מכמה ערים?

אם זה אולפן מקצועי אז אנחנו כן - - -

לא, אני מדבר על א'.

א' מקצועי, כן.

אני אומר למשל, אם יש עולה חדש מאור יהודה, אחד מיהוד ואחד מפתח תקווה, האם אתם למשל - - -

הוא יכול לבחור. העולה קודם כל יכול לבחור - - -

למשל לתת להם הסעות ואז לרכז את העולים.

אנחנו יכולים, כן.

אבל לא מקצועי זה הבעייתי.

זה גם המקצועי וגם אם בן אדם יגיד 'אני רוצה לנסוע לתל אביב', למה? כי שם נפתחת כיתה, הוא יכול לקחת את האופציה הזו.

בסדר, אני מדבר על שלב א'.

אפשר להוסיף משהו? משהו ממש קטן. אני פניתי למשרד הקליטה, לא נתנו לי אולפן רפואי שאני חיפשתי, לא היה מקום ובזמן שהיה מקום אני התחלתי לעבוד - - -

את מדברת על האולפן המקצועי.

כן, אני תזונאית. אני חיפשתי, לא נתנו לי סל קליטה, אני הצטרכתי למצוא עבודה, עבדתי בסופרפארם וזו לא עבודה קלה, זה מינימום וזה לא מפרנס אף אחד.

תודה, בואי נקצר, הנקודה ברורה.

לא קיבלתי את מה שאת אמרת.

אני לא יודעת למה לא קיבלת סל קליטה, זה - - -

לא, קיבלתי סל קליטה, לא קיבלתי בהמשך. סיימתי סל קליטה, רציתי לעשות אולפן רפואי, לא נתנו לי, לא הייתה כיתה, בסדר, לא הייתה כיתה, בזמן שהייתה כיתה לא קיבלתי סל קליטה, הצטרכתי לעבוד.

בתל אביב נפתח כל - - - אולפן רפואי.

אבל כולם גרים בתל אביב?

לא, יש אזורים.

אבל גם בבוקר זה לא - - -

בבוקר, בטח, בהחלט.

כולם עובדים בבוקר.

נכון, צריכים לעבוד.

אם אנחנו נמשיך ככה, הדיון זה ככה, אני נתתי קודם להציג את הבעיות, עכשיו שהם ייתנו. הם לא יכולים לתת תשובה לכל פרט ופרט ברמה פרטנית.

נכון, אי אפשר, לכל אחד יש בעיה.

הם לא מכירים את הפרטים. באופן כללי, אנחנו שואלים שאלה כללית והם ייתנו מבחינת המדיניות.

אבל יש אולפן רפואי, אבל לא נותנים בזמן של האולפן הרפואי בבוקר סל קליטה. לא נותנים כלום.

אני לא מבינה על מה את מדברת.

בואו נחלק.

סל קליטה זה לא קשור, סל קליטה הוא - - -

לא, את אמרת שאפשר להמשיך את סל הקליטה אחרי - - -

לא, אני לא אמרתי - - - זה לא מה שאני אמרתי. דמי קיום.

זה לא ככה. סל קליטה זה אולפן א', בדרך כלל.

אחרי סל הקליטה.

אחר כך ההמשך זה דמי קיום.

רציתי ללמוד ולא נתנו לי שום דבר.

דמי הקיום זה יכול להיות מביטוח לאומי, יכול להיות ממשרד הקליטה.

לא נתנו לי שום דבר, הייתי שם.

אנחנו לא ניכנס לפרטים, כל אחד, זה לא יהיה סוף. בואו ניתן לבעיות שהוצגו פה, שהמשרדים יתייחסו. אני מבקש, זה לא דיון אחרון, אנחנו נמשיך לקיים, אבל בואו נקבל לפחות את הכיוונים מעכשיו. אני רשמתי את השאלות ואני שואל אותך.

אני עכשיו אעבור לנושא שבטח עונה לשאלות גם שלך. קודם כל אני לא יודעת מה הסיבה באמת, זה לא שאנחנו לא מאשרים, להיפך, כל מקצועות הרפואה אנחנו ממש דורשים שהם ילמדו גם באולפן א', גם עברית מתקדמת. את מדברת יפה עברית, את הצגת מאוד יפה את הדברים, אבל לפעמים גם כשאנחנו עושים קורסים מקצועיים, למקצועות הבריאות, אחד מהתנאים זה סיום של עברית מתקדמת. במקרה שלך זה מאוד חשוב, אז אני לא יודעת, צריך לבדוק את זה. זה בתל אביב? באיזה אזור את גרה?

רעננה.

והציעו לך ללמוד בתל אביב?

לא, שום דבר.

לא הציעו לך ללמוד בתל אביב?

לא. לא הציעו לי.

האולפן המקצועי שלנו דווקא בתל אביב.

אולפן מקצועי יש, אבל בבוקר, בלי עזרה, אני צריכה לעבוד בבוקר.

אוקיי, לא נחזור על זה, צריך להסתכל על זה.

ולא היה גם בלילה.

בתעסוקה יש לי שאלה שתתייחסי. אמנם ברמה המקצועית נשאל את משרד הבריאות, אבל ברמה של המדיניות של משרד הקליטה, כי משרד הקליטה מייצג את העולים, הוא הפה של העולים, השאלה פה עכשיו, מה שהם העלו, האם אתם ישבתם עם משרד הבריאות ואמרתם 'בואו ניתן להם את ההנגשה של השפה'. האם משרד הקליטה לקח את העניין הזה כיוזמה לתרגם את זה, או שמשרד הבריאות יתרגם את זה? האם אתם לקחתם את היוזמה ודאגתם לעולים האלה, כדי שיהיה להם בשפה שלהם? אתם הפה של העולים.

ברור, בגלל זה אנחנו מקיימים על בסיס קבוע, כבר שנתיים שלוש, אני לא יודעת כמה, ובאמת קידמנו את החוק הזה לגבי עולי צרפת במקצועות הפרא רפואיים, קידמנו הרבה חוקים וארגוני העולים גם משתתפים שם וגם אנחנו ומשרד הבריאות, יש לנו שולחנות עגולים שאנחנו מכנסים פעם בחודשיים וכל הזמן יש בעיות. זה לא שבעיה נפתרת ואין בעיות אחרות, כל הזמן עולות בעיות - - -

לא, הבעיה שאני אומר, אם הייתם עושים את זה, למה מעלים את השאלות האלה? אני חושב שלא צריכים להוציא חוק לכל עולה חדש, חוק לאתיופים - - -

עוד פעם, בגלל שיש הרבה נושאים - - -

חוק לרוסים, חוק לצרפתים, זה לא צריך להיות. חוק אחד צריך לעשות לכולם.

אז בוא אני אסביר לך. לגבי החוקים, קודם כל, גם משרד הקליטה וגם משרד הבריאות, הם מסתכלים לכל מקצוע בלי כמובן הבדל מאיזה ארץ הגיע העולה החדש. רק לגבי צרפת הייתה בעיה אחרת, שהיא בעיה של המדינה עצמה, של מוסדות הלימוד, לכן נדרש חוק מסוים כי מוסדות הלימוד לא היו ברמה אקדמית. בגלל זה חוקק התיקון לחוק הזה. מה שקשור למה שפה מציגים עולי ברזיל, אלה אותן בעיות לכולם, זאת אומרת זה לא שהם מציגים בעיות, לכל העולים יש אותן בעיות, אין פה משהו שלא שווה לכל הבעיות - - -

אבל הטענה פה, נכון, הבעיות הן לכולם, אבל הפתרון לא שוויוני. זה מה שהם אומרים.

אז בוא נעבור אחד אחד, בסדר. אז מבחינת החוקים, זה חוק אותו דבר לכולם. עכשיו כלים שאנחנו יכולים לתת, משרד הקליטה. נגיד אם אנחנו מדברים על תרגום, או שאנחנו מדברים על קורסים, עוד פעם, כשאני מדברת על קורסים, עכשיו אני רוצה לדבר על הקורסים, הבנות שדיברו פה על קורסי הכנה, ובאמת את ציינת, בפעם האחרונה שהייתי פה אני אמרתי שאנחנו יוצאים למכרז לגבי ארבעה מקצועות בשלב ראשון, לגבי פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ותזונאים. ובאמת פה אני עוד קצת חוששת אם לבשר או לא לבשר, למה? כי זה עוד לא סופי, אבל אנחנו כבר הגענו לשלבי סיום של המכרז ויש לנו מי שהגיש את הבקשה, אז יהיו קורסים.

יש לכם זכיין כבר?

עוד לא, אם הזכיין עוד לא יודע איך אני יכולה להגיד?

חצי שנה עברה ועוד אתם מגמגמים.

אני לא מבקש שתגידי מי הזכיין, אני רק אומר - - -

מכרז חצי שנה זה מהר.

מה הצפי לקורסים האלה? למתי אפשר לדעת מתי יהיו קורסים כאלה, פחות או יותר?

אז ככה, אין עדיין, לכן אני לא יכולה להגיד בשם של ועדת המכרזים מי הזכיין, אבל מה שכן אני יכולה להגיד וחייבת להגיד שכל עולה חדש היום הוא מגיע למשרד העלייה והקליטה ויש לו כבר תאריך, משוער אמנם, אבל לפתיחת הקורס. לתזונאים, היא צריכה להתקשר ולהגיד 'סליחה, אני רוצה להיות רשומה לקורס הזה', יש כבר תאריך. זה מאוד חשוב שתהיה לנו אינדיקציה כמה אנשים ואז לפני הקורס המקצועי אנחנו נעשה גם את הטרמינולוגיה כמובן, כי למה? עוד פעם אני חוזרת עכשיו לעברית, הקורסים האלה, מכיוון שכל עולה חדש חייב לעשות את המבחן הזה, הקורס הזה יתקיים בעברית.

זה יתקיים בכמה מקומות בארץ?

רק במקום אחד.

זה אומר שאנשים מהצפון יצטרכו לבוא - - -

זה אומר שכל הקורסים במקצועות הרפואה בדרך כלל מתקיימים במקום אחד מרכזי. לא תמיד מרכזי, יכול להיות שלפיזיותרפיסטים תהיה לנו אופציה אחרת, אבל עוד פעם, זה מכרז, זה תנאי המכרז, אין לנו שליטה בזה.

אבל מכרז אתם עשיתם.

ברור, אנחנו לא יכולים להגביל. אנחנו לא יכולים שזכיין יהיה בכל מקום, זה אי אפשר.

אבל גם זה, גם מה שאמרו - - -

לא, אני לא מאשר, בשביל זה נתתי את כל הזמן שאתם תציגו את הבעיות. ועכשיו, אם כל משפט אתם נכנסים לא נגיע לסיום הדיון. מאוד חשוב לתת עכשיו למשרדים לענות. כל השאלות העליתם, ומה שלא תיגע אני שואל אותה.

אז חד משמעית, מקום אחד.

אני שואל אותך, כדי לעזור לעולים, להקל, למה לא עושים אחד בצפון, אחד במרכז ואחד בדרום? עכשיו, מנהריה או מקרית שמונה הם צריכים להגיע לתל אביב.

כן, במקרה הטוב.

במקרה הטוב, יכול להיות גם בבן גוריון, בבאר שבע. אז עכשיו, כדי להקל, למה אתם לא עושים אחד בצפון, אחד במרכז ואחד בדרום?

אני רוצה להסביר.

או לתת סטז'.

אני ביקשתי לא להתערב. אני מבקש.

אני עוד לא יודעת כמה בדיוק נתונים, במשרד הבריאות אולי יש נתונים כמה לכל מבחן ניגשים, נגיד בכל מקצוע, אולי בערך יש לך את הנתונים, אבל נגיד אנחנו מדברים על פיזיותרפיסטים, את יכולה להגיד כמה אנשים ניגשים?

500.

זה ישראלים.

כולם ביחד.

לא, אני מדברת על עולים. אז בואו נדבר על הנתונים שלי, שיש לי.

השאלה האם ישבתם עם משרד הבריאות, אני מדבר על עניין עקרוני וצריכה להיות מדיניות של המשרד - - -

אז אני אגיד לך. יש לי 18 עולים חדשים, איך אני יכולה לפתוח חמישה קורסים, שלושה אפילו?

18 מה?

מועמדים.

רק 18 מועמדים?

במקצוע התזונאים, נגיד. הלוואי שאני אפתח קורס אחד שיהיה לו מספיק אנשים.

הבנתי, אז הבעיה זה הכמות. יכול להיות שניים בצפון, יכול להיות שניים בצפון, אחד בדרום. זה מה שאת אומרת.

כן.

אוקיי. אבל האם בדקתם את העניין הזה?

בטח, אנחנו כל הזמן בודקים. מצטרפים כמובן, כי נגיד הנתונים של לפני שנה, חלק אולי כבר עברו והצטרפו עוד חדשים.

אז אין מספיק, זו הסיבה.

בטח.

הבנתי. השאלה פה זה הגישה של משרד הקליטה, האם הגישה לעזור לעולים חדשים, האם הגישה היא מספרית או הגישה היא צורך?

צורך קודם כל. גם וגם.

אם זה צורך אז למה עד עכשיו אין מסמכים או מבחנים בשפה הפורטוגזית?

קודם כל אני זוכרת שתרגמנו אפילו. רגע, רגע - - -

המבחנים, אנחנו יודעים שצרפתים מקבלים בצרפתית, רוסים מקבלים ברוסית, אמריקאים מקבלים באנגלית, אבל פורטוגזים לא מקבלים בפורטוגזית.

לא מקבלים אם אין רשומים. אנחנו תרגמנו מבחן - - - עוד פעם, משרד הבריאות - - - זה שיתוף פעולה באמת מדהים של המשרד שלנו עם משרד הבריאות. פנייה פונים אלינו, אנחנו פונים למשרד הבריאות ואנחנו אומרים - - -

ככה צריך להיות.

היה ברזילאי אחד ואנחנו תרגמנו לפורטוגזית, או לספרדית תרגמנו.

לספרדית.

סליחה, לא רוצה לטעות. אז זהו.

לא היה לפורטוגזית.

ספרדית יש.

ספרדית, כן.

אבל הם אומרים שזו לא אותה שפה.

עוד פעם, מה שחשוב - - -

מה את מבטיחה לנו עכשיו הלאה? מה אתם הולכים לעשות?

אני מבטיחה שבמידה שזה אפשרי מבחינת משרד הבריאות, כי יש עוד דברים אחרים, זה לא רק רצון, מתורגמנים, חברה שמתרגמת והכול, אנחנו תמיד תומכים מבחינה, זאת אומרת אנחנו פונים כל הזמן וגם כמובן תקציבית, אנחנו מוכנים לתקצב את זה, אם אפילו מדובר בעולה אחד. היה לנו תקדים שאנחנו תרגמנו מבחן שלם לספרדית. מבחינה תקציבית לתרגם לבן אדם אחד זה תקדים, זה כבר תקדים. אז אם זה טכנית, כי זה טכני, אם זה יתאפשר גם מבחינה טכנית, מבחינת התרגום - - -

אדוני היושב ראש, יש פה נקודה של הבנה. יש פה בעיה. זה נכון, אנחנו מברכים מאוד שהמבחן יהיה בפורטוגזית, אבל בינתיים לפני המבחן יש הנגשת המידע, אין הנגשת המידע בשפה הפורטוגזית.

הנגשת המידע, זה לא תלוי במשרד הבריאות, זה תלוי במשרד הקליטה.

אז תיכף אנחנו נגיע גם לזה. אני רוצה לדבר לגבי מקצועות הבריאות. לגבי המהנדסים והאדריכלים, אדריכלים היה פה, קודם כל באמת משרד הכלכלה, כשנכנס החוק הזה, לפני חמש או שבע שנים, משהו כזה, נכנס החוק הזה, אנחנו לא ידענו, הם ממש הציגו לנו את זה כעובדה, אנחנו התחלנו כמובן לצעוק 'למה אתם - - -', אני לא רוצה עכשיו להיכנס לכל הפרטים, אנחנו יודעים שזה באמת בעיה, אבל לגבי תוספת שעה למבחן, זה בהחלט משהו שאנחנו יכולים להשפיע, אנחנו נפנה למשרד הכלכלה ואנחנו נשפיע. זה לא משהו שאי אפשר לפתור את זה. בזמנו, בהתחלה, כשהכניסו את המבחן אנחנו תרגמנו. אני חושבת שאני יודעת ממה נובעת הבעיה, כי אנחנו ביקשנו שהעולים ייבחנו בשפה שלהם, זאת אומרת אנחנו היינו מוכנים לתרגם את הבחינות - - -

בסדר, את זה הבנו, אבל אין בפורטוגזית עד עכשיו.

רגע, לא, אבל אחר כך נוצרה בעיה אחרת, כי העולים אמרו 'אנחנו מעדיפים אחרי שלוש שנים לעשות את המבחן בעברית, כי כל שפה אחרת לא מתאים לנו', אז אין להם את השעה של תוספת הזמן. כי למה? כי - - - זאת אומרת פה משהו שנפלו בין הכיסאות, אז אנחנו רוצים לתקן את זה, שייבחנו בעברית אבל עם תוספת הזמן.

אנחנו מבקשים את הסיכום ותודיעו לנו בכתב שתוקן.

כן, אני לוקחת את זה לתשומת לב, למרות שאין פה נציגים של משרד הכלכלה, אבל אני יודעת פחות או יותר על מה אני יכולה לדבר איתם, אז לקדם את הנושאים האלה.

תודה.

עכשיו לגבי - - - אני לא יודעת אם כדאי פה להתייחס, כי באמת אגף התעסוקה עובד ממש מאוד יפה - - -

בואו נתקדם.

יש לנו עוד משהו להגיד.

אוקיי, מה?

הנגשת מידע. בדיון הקודם הנושא הוצג בפני מנכ"ל משרד הקליטה וגם השרה והם הטילו את כל כובד משקלם בנושא הזה ואני רוצה לבשר לכם שאתמול עלה לאתר החלק הראשון של האתר בפורטוגזית, ומשהו כמו 400 דפים נמצאים כרגע בשלבי תרגום. זה עולה בהדרגה, כבר אפשר למצוא דפים ראשונים בפורטוגזית. זו ממש בשורה טובה, גם בשבילנו וגם בשביל האוכלוסייה.

אוה, יש התקדמות אם כך.

יש התקדמות יפה מאוד. דבר נוסף, אנחנו גם הוצאנו מבית הדפוס ממש אתמול, טרי טרי, חוברת צעדים ראשים בפורטוגזית. אני בהחלט מזמינה את כל הגופים שמעוניינים בחוברת הזאת, אנחנו נשלח לכם את זה - - -

זה יגיע לסוכנות בברזיל?

אנחנו נשלח את זה גם לסוכנות. זה רק יצא מבית הדפוס, זה עותק ראשון אפילו ליושב ראש הוועדה.

מצוין, רק לזכור שצריך הנגשה במערכת הבריאות, אז אולי אתם תרימו את הכפפה ביחד עם משרד הבריאות. אם כבר התחלתם, זה צעד חשוב, אבל לא לשכוח את האנשים בשעה הקשה שהם נמצאים בתוך מערכת הבריאות.

בסדר, לאט לאט. מדובר באתר ענק במשרד העלייה והקליטה שיש בו גם שקשורים בכל הנושאים וזה לוקח זמן. אתם הרי מבינים מה זה לתרגם אתר שלם לשפה שלא הייתה, צריך ליצור את כל המונחים המתאימים, את כל הטרמינולוגיה, ויושבת מתרגמת על המדוכה וזה מה שהיא עושה יום יום ואנחנו מקווים שבתוך כמה חודשים האתר כולו יעלה ויהיה נגיש בשפה שלנו.

זה ברור שהעלייה הזאת היא בצמיחה ולכן צריך להסתכל על הפוטנציאל של העלייה. לכן כשהמידע נמצא באתר זה בהחלט מגיע גם לאוכלוסייה הפוטנציאלית שנמצאת בחוץ לארץ.

תודה.

אפשר להגיד, רק הפתרון של הקורס.

רגע, אנחנו פונים למשרד הבריאות בקשר לקורס.

הקורס של אולפן מקצועי. למה לא עושים בווידיאו וכולם עושים בבית ויש רק מורה אחת וכיתה בכל הארץ.

ניתן לעשות את זה?

אנחנו עובדים עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך על פי התכניות שלהם.

אוקיי, אז היא אומרת שעובדים על זה, אז כנראה - - -

לא, היא לא אומרת שעובדים על זה. היא אומרת שעובדים לפי התקן שלהם, היא לא אומרת שעובדים על זה.

לא, אבל לפי התקן לעשות את זה בווידיאו. לזה הכוונה?

לא, אני לא אמרתי.

למה את מתכוונת שאתם עובדים? ברור שאתם עובדים ב - - -

לא, וידיאו, אני לא יודעת.

לא, האם אתם העליתם במשרד - - -

לא, מה שהוא מציע זה משהו שמשרד החינוך צריך לשנות את שיטת הלמידה.

האם אתם במשרד הקליטה יכולים לשבת במשרד החינוך ולהציע את הדבר הזה שיקרה, מה הבעיה לעשות את אותו - - - מורה שנותן בכיתה, אז הוא יכול לתת בווידיאו ואז יכולים להגיע לכל משפחה.

קודם כל אנחנו נתנו אופציה אחרת, שבהחלט לא קשורה, לא לכולם אולי מתאים אולפן א', אז יש ואוצ'רים.

אבל פה זה מדינה של הייטק, אפשר לעשות הכול עם וידיאו קונפרנס, יש גם איך לעשות - - -

השאלה שלך היא שאלה נכונה, יכול להיות שמשרד החינוך יגיד, משרד הקליטה - - - אתה מקבל סל קליטה, אז התנאי שאתה מקבל סל קליטה, שתשב בכיתה ותלמד עברית. אם אנחנו ניתן לך וידיאו אז אתה תשב בבית ולא תבוא לכיתה. יכול להיות, אני לא יודע.

אבל אין כיתות לעשות את זה, רק בתל אביב, ואם - - -

לגבי המקצוע?

האולפן הרפואי. אם אפשרי.

הוא מדבר על אחרי אולפן א', שהם עושים אולפן בתחום המקצוע, אז עדיף לעשות את זה, כדי שהעולה שנמצא בצפת לא יזדקק להגיע לבאר שבע, אז לעשות את זה בווידיאו.

הבנתי. ואוצ'רים זה רעיון טוב, אבל זה רק לאולפן א'.

ואוצ'ר עדיין הוא צריך לנסוע, אבל בווידיאו - - -

לא, זה דווקא באזור. לא, אני פשוט לא שמעתי, אז לגבי האולפן המקצועי, קודם כל זה אזורי, זה כבר משהו, זה לא ארצי. אזורי זה אומר שיש בחיפה, יש לנו בתל אביב, באשדוד ובבאר שבע.

אבל זה רק בוקר.

רק בבוקר ויש הרבה אנשים שעובדים במקצוע שלהם.

אם זה בבוקר, אז מי שעובד לא יכול להשתתף, אבל מי שמקבל דמי קיום יכול להשתתף. כי הוא מקבל דמי קיום על הבסיס שהוא לומד באולפן מקצועי, נכון?

כן.

אבל תלוי כמה.

ולעבוד אחרי הצהריים.

לעבוד אחר הצהריים. זה מה שהם מודדים.

אין בבית חולים - - -

אז הוא אומר שהווידיאו יכול לתת פתרון לזה. האם מבחינה טכנית ניתן לעשות את זה?

אבל אתם צריכים להיבחן. איך לעשות את המבחן, גם בווידיאו?

המבחן זה לא בעיה. אולי את המבחן אז עושים כולם ביום שישי או משהו כזה. הפתרון זה שלכם, אבל - - -

אני אגיד לך משהו. זה פתרון חלקי, למה? כי אם בן אדם לומד בבית בווידיאו, אז בטוח לא יקבל מאיתנו את התמיכה, התקציב, דמי הקיום.

אבל בווידיאו קונפרנס לא, כולם בכיתה ולא - - -

אבל אתה לומד בבוקר ומישהו לומד בערב, גם בווידיאו.

בווידיאו זה בלייב.

סליחה, הצעות נכונות, אבל אני חושב שזה צריך ל - - -

הוא לא יקבל כסף. אתה יודע מה? אפשר לעשות את זה בנוסף.

זה צריך להעלות את זה לשולחן עגול.

הבעיה הכול כסף.

לא עכשיו, צריך להעלות את זה לשולחן עגול, כמו שהיא אמרה, יש שיקולים אחרים, יש שיקולים, כמו שאמרתם, של שוויון, אחד צריך לשבת וללמוד, אחד צריך זה - - -

מישהו יעבוד בבוקר ומישהו בערב עובד.

בבקשה, אם אתם צריכים אני משלם על זה, אבל מה שאנחנו צריכים זה - - - זה מה שיש. בסדר, אם צריך כסף, בבקשה.

לא, אני לא אמרתי כסף.

את אמרת.

אמרתי שלהשתתף בו זמנית אי אפשר - - -

אני אומר שנעשה ככה, הדבר הזה זה לא בזמן הקצר שלנו, אנחנו צריכים לבדוק עכשיו את כל השיקולים. אני מציע, אתם צריכים לדון בזה, יש שולחן עגול, בשולחן העגול תעלו את זה ואולי תזמינו לשולחן העגול את הנציגים, תקבלו את ההצעות האלה, תשקלו אותן מבחינה תקציבית, מבחינה טכנית, שיקולים חוקיים, הכול, תפתרו את זה בשולחן עגול. אבל הרעיון נראה לי רעיון טוב, זה יכול להקל. תבדקו את זה ברמה המקצועית, אם ניתן לעשות את זה.

אני רוצה להתקדם. אני רוצה לפנות למשרד הבריאות. במשרד הבריאות העלו כמובן את עניין השפה, שהוא מוקד העניין, כי אם היו נותנים, נגיד למשל כמו שפתרנו או יש התקדמות בנושא רופאי השיניים, שהם אמרו, אני חושב שכל התקדמות אנחנו מברכים, אנחנו לא חוזרים על זה, דוגמה, אם אנחנו הצלחנו בזה, למה לא מצליחים גם במקצועות אחרים? למשל שפת האם, לתרגם את המבחנים לפורטוגזית. כמו לצרפתית - - -

גם מידע.

מידע, כבר קיבלנו פתרון.

לא, זה מידע שלהם.

המידע זה לא מה שאנחנו מדברים, הנגשה לשונית רפואית זה משהו אחר, זה לא מה שמשרד הקליטה - - -

אני יודע, לכן אני פונה למשרד הבריאות. קודם כל הבעיה של המבחן. המבחן, כמו עולים אחרים, למה לא נותנים להם אפשרות להיבחן בשפת האם שלהם. זה אחת. ודבר שני, הביבליוגרפיה, שנאמר פה, זה ממש ארוך, למה מטילים עליהם הרבה ביבליוגרפיה, הרבה ספרים או מאמרים לקרוא, ואני רוצה להזכיר לך, למה עד עכשיו לא התחיל קורס הכנה, למה שולחים אותם בלי קורס הכנה למבחן, ישר שיעשו את המבחנים? ואיך את רואה את ההצעה שלהם, שתזונאים וגם פיזיותרפיסטים, 'תנו לנו, אנחנו למדנו וגם עבדנו יותר מעשר שנים, יש לנו ניסיון, תשלחו אותנו לבית חולים ותעשו הסתכלות ונעשה סטז' ובזמן הסטז' הזה יש לנו ילדים, כדי לקנות להם לחם וחלב, תנו לנו', כמו שנותנים פה במשרד, מי שרוצה להיות עורך דין, הוא הולך לעשות התמחות, אז הוא מקבל משכורת, הוא לא עושה בהתנדבות. 'ואז אחרי שאנחנו עיצבנו את עצמנו, מבחינת הידע, ידע מברזיל, ידע מישראל, אנחנו נהיה מוכנים למבחן'. אלה הדברים שאני רוצה שתתייחסי בעניינים האלה.

לגבי הביבליוגרפיה, זו הביבליוגרפיה וכולם ניזונים ממנה, גם בוגרי הארץ. מה שבאמת יפתור את הבעיה זה קורסי הכנה - - -

כמה יש?

הביבליוגרפיה ארוכה מאוד, זו ביבליוגרפיה של לימודים של ארבע עד שש שנים במקצוע. זו ביבליוגרפיה ארוכה. מה שיפתור את הבעיה ואנחנו מקווים שיפתור את הבעיה ואנחנו די משוכנעים שיפתור את הבעיה זה באמת קורסי ההכנה שעבדנו עליהם יחד עם משרד הקליטה. יש מוסדות שניגשו ויש זוכים במכרז. אני חשבתי שתוך שלושה חודשים כבר יהיו קורסים, ורה אומרת שאולי קצת יותר, הקורסים אמורים לפתור את הבעיה, כלומר למקד את החומרים, להציג בחינות קודמות, להציג שאלות, יש הרבה עולים שמעולם לא פתרו מבחן, מה שאנחנו קוראים אמריקאי, מבחן של שאלות רב בררתיות, הם לא יודעים, אין להם את הטכניקה הבסיסית לעשות את זה. כל זה אמור להילמד בקורסי ההכנה. אני מקווה שזה יפתור את הבעיה.

עד עכשיו זה לא קיים?

לא. אין כרגע קורסי הכנה במקצועות הבריאות בכלל. יש רק ברוקחות - - -

יש לרופאים.

לרופאים, אבל לא מקצועות הבריאות, לא מה שנקרא פרא רפואי. אנחנו מקווים שזה יפתח איזה שהוא סכר ונוכל - - - אנחנו מכירים מאוד מאוד בצורך. אני יכולה לגלות לכם שלמכרז בפיזיותרפיה לא ניגש אף מוסד, הפיזיותרפיסטית הראשית הרימה טלפונים לראשי כל החוגים ואילצה אחד מהם ממש בצורה אפילו קצת אגרסיבית לגשת למכרז והוא עשה את זה. ברור לנו שאנחנו חייבים את הקורסים האלה.

את אומרת לנו שאפילו אין מכרז בעניין הפיזיותרפיה?

לא, לא ניגש אף אחד למכרז עד שהפיזיותרפיסטית הארצית הרימה טלפונים באופן אישי לכל ראש חוג ודיברה אל ליבם, ביותר או פחות רכות כדי שהם יעשו את זה ובסופו של דבר מוסד אחד התרצה לגשת.

לגבי הבחינות, אנחנו מאוד השתדלנו, כפי שאמרתי גם בדיון הקודם ואני זוכרת שאז מישהו צעק לי משם 'אנחנו נמצא לך אנשים', אנחנו חייבים למצוא אנשי מקצוע מנוסים, עם רישיון בארץ, שפורטוגזית היא שפת האם שלהם. אנחנו מצאנו בפיזיותרפיה פיזיותרפיסטית אחת, אמנם היא עלתה מברזיל כשהיא הייתה בת 18, היום היא כבר יצאה לפנסיה, אבל לא חשוב, היא לא רצתה להיות מעורבת בתרגום של הבחינה. אנחנו חייבים את האנשים האלה, אי אפשר לתרגם בחינה מקצועית בלי איש מקצוע. יש לנו הרבה מאוד תלונות על התרגומים שאנחנו כבר מתרגמים של חמש השפות, אנחנו לא רוצים לעשות עוד עבודה רשלנית, אנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך, כך שאנא, אם יש לכם, תפנו אלינו דרך מוקד 'כל הבריאות', שמי נעמה מזור, מכירים אותנו, אם יש לכם אנשים כאלה תגידו לנו מי הם, אנחנו לא הצלחנו - - -

מעברית לפורטוגזית. מאנגלית לפורטוגזית אתם לא יכולים לתרגם?

גם אפשר, גם לא מצאנו.

אין מי ש - - -

יש גם ככה כל כך מעט אנשי מקצוע, אנחנו מדברים על אלפים בודדים בארץ.

אז תעבירו את השמות.

אם יש, אבל צריך - - - תזונאים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, נשמח לעשות את זה. בינתיים מה שעשינו, היה לנו נבחן בשם דניאל הנקין, שהיה פה בפעם הקודמת, מה שעשינו איתו, נתנו לו הרשאה למילון. הוא ביקש ספרדית פורטוגזית, אישרנו את המילון פלוס תוספת זמן. כך הוא ניגש לבחינה. היה עוד מישהו שביקש, שאין לי כאן את שמו, שהוא לא השתתף בפעם הקודמת, אבל הוא גם קיבל בדיוק - - -

מבחינה מדיניות של המשרד אין לכם בעיה.

אין שום בעיה עם זה.

זה עניין טכני.

אין שום בעיה, ואם יש עוד התאמות שרוצים, אנחנו נבחן כל התאמה. אני חושבת שהתאמות פרטניות לפעמים עובדות אפילו טוב יותר מאשר משהו כללי, אז מבחינתנו השמים הם הגבול, אנחנו מאוד בעד.

סליחה, לעניין התרגום, האם ניתן שמי שיתרגם שיהיה מישהו מתחום הרפואה אבל לא בהכרח בתחום הפיזיותרפיה, או התזונה וכו', אולי רופא או מישהו שיש לו ידע רפואי?

עד כמה שאני יודעת ועדת הבחינה עד עכשיו בכל מקצוע התנגדה לזה. אני יכולה לנסות לדבר איתם שוב.

כי אז אולי זה יפתח לנו יותר מרחב של אנשים שיוכלו לעשות את זה.

בואו ננסה.

זה דבר אחד ואני אשמח לעזור.

בואו ננסה. אני צריכה את האישור של ועדות הבחינה. כמובן אני מצדי מאוד אשתדל.

אוקיי. תודה. דבר שני, האם העניין של השימוש במילון הוא נכון לכל עולה שיבקש? כי אני מבינה מעדויות פה לידי שביקשו שימוש במילון וזה לא התאפשר.

לשפה שהיא לא מתורגמת.

כמובן, פורטוגזית היא לא מתורגמת.

אין שום בעיה. אם היו מקרים שלא נענו, בבקשה לפנות שוב.

לגבי הסטז'?

הסטז' במקצועות הבריאות הוא חלק מתכנית הלימודים ברוב מקצועות הבריאות, פיזיותרפיה למשל, הסטז' הוא חלק מתכנית הלימודים וכשאתה סטודנט לא משלמים לך. ותיכף אני אגע גם בדיאטנים. צריך להבין שבסטז', אני הייתי מדריכה הרבה שנים גם, אני מרפאה בעיסוק, המדריך משקיע הרבה מאוד, הסטודנט לומד תוך כדי, זו העבודה הקלינית שלו, ולכן לא ניתן לשלם במהלך הסטז'. כן אפשר, מי שרוצה לעשות סטז' בארץ, לא בתשלום, אנחנו יכולים לנסות, אנחנו נותנים מכתב למוסדות הלימוד והעולה החדש הולך למוסד הלימוד ומאפשרים לו להשתלם בסטז'.

ומי משלם את החשבונות שלנו בבית?

אני יודעת שמשרד הקליטה בדרך כלל מממן את זה, נכון, ורה? את השלמת הלימודים. אנחנו קוראים לזה השלמת לימודים, כי, שוב, סטז' במקצועות הבריאות הוא חלק מתכנית הלימודים. עד היום, מה שאני יודעת, משרד הקליטה השתתף בהשלמות לימודים.

לגבי הסטז' בתזונה, הוא לא חלק מתכנית הלימודים, אבל מכיוון שהוא דרישה בחוק משרד הבריאות כן מאפשר סטז' כזה, הוא חינם. לא מקבלים עבורו כסף, אבל גם לא משלמים.

משרד הקליטה לא נותן לעולה חדש?

משרד הבריאות מאפשר סטז' בתזונה.

כן, אבל הכסף?

לא צריך לשלם עבורו.

לא, השאלה הייתה על דמי קיום, כשהם לומדים - - -

זה משרד הקליטה יענה.

כשעושים סטז' הם צריכים משכורת, הכנסה, על זה הם מדברים, לא התשלום עבור הסטז'.

זה משרד הקליטה צריך לענות.

שאלה נוספת, מה עמדת משרד הבריאות לגבי פטור ממבחן לפיזיותרפיסטים ותזונאים?

זה עניין של חקיקה.

יש עמדה למשרד? המשרד מתנגד, המשרד בעד? או שזה פשוט עניין שאם הכנסת תעביר או אם השר יתקין תקנות?

כשתהיה טיוטה אנחנו נגיב עליה, באופן כללי קשה מאוד להגיד , הדברים קרו בתנאים מאוד מאוד ספציפיים, למשל בפקודת הרוקחים, מדובר על תנאים מאוד ספציפיים. צריך לראות באילו תנאים ולבחון כל הצעה לגופה.

קודם כל תהיה הצעה ואז - - -

כן, ואז אנחנו - - -

כמובן לבעלי ניסיון בתחום, הכוונה לא פטור מיידי.

כמו בפקודת הרוקחים, שאמרנו שצריך ניסיון, ניסיון בשנים האחרונות, לא לפני 20 שנה וכן הלאה.

צריך להיות עיקרון של העניין של פרא רפואיים. יש פה חוק שיצא לעולי צרפת, אז צריכים ללכת באותו עיקרון. אמנם זה לא לגבי תזונאים, אבל רוקחים למשל, זה יכול להיות מודל.

נכון, בוודאי.

גם לרופאי השיניים ניתן פטור למי שיש לו חמש שנות ניסיון.

נכון.

אז השאלה אם לא ניתן ללכת באותו קו.

אז באותו קו אנחנו צריכים לראות את העניין של הצעת החוק וצריכים להיות בקשר עם פליסיה ואני אנסה להתייעץ פה בלשכה המשפטית ואולי אנחנו נזרז את קידום החוק.

אבל יש פה הקבלה של נקודה שהיא מאוד חשובה. כבר היו ניסיונות כאלה, אני מבקש לתזכר שמי שכבר נכשל בעבר הוא לא יכול בעתיד לבקש פטור ממבחן.

גם ברוקחות זה כך.

אתה אומר רטרואקטיבית.

הבעיה, אבל הבעיה, אם מישהו כבר נבחן והוא נכשל הוא לא יכול לבקש קדימה.

נכון, הבנתי.

החוק עוד לא קיים, אנחנו יכולים גם לשנות את זה.

ועוד פעם, התייחסות של משרד הבריאות, מה לגבי הנגשה לשונית למטופלים העולים? כל עולה שבא, באיזה שהוא שלב הוא צריך לגשת לרופא - - -

רגע, אני רוצה לחזור אליךָ. אם אנחנו נציין בהצעת החוק, בתיקון החוק, שגם מי שנבחן ונכשל, תהיה לו זכות, זה גם אפשר, זה תלוי במחוקק.

לא, אני מתכוון שיש תקדים והתקדים אומר שאין רטרואקטיבית.

זה משהו אחר, לכן אני אומר שאין רטרואקטיבית, אבל אם אני רוצה בהצעה שלי שהם יקבלו את זה אני יכול לכלול, 'לרבות אלה שנכשלו בעבר'.

ויש דוגמה לכך בתקנות רופאי השיניים, מי שנכשל, אבל יש לו חמש שנות ניסיון, הוא כן יכול לקבל - - -

אני מאוד מציאותי ואני יודע מה קורה. עולי צרפת, אתם יודעים, יש כמה עולי צרפת שניגשו למבחנים ולא יכולים להיבחן.

עוד רבע שעה המליאה אז אני לא יכול להמשיך. היינו צריכים לסיים ב-12:20, לקחתי בחשבון את ההפסקה ואנחנו ממשיכים. בואו ניתן לנציגת משרד הבריאות להשלים את דבריה, בבקשה.

רציתי גם להתייחס למה שנאמר כאן, שכשאין רישיון אז לא ניתן לצבור ניסיון וכן הלאה, שזה נשמע על פניו מאוד הגיוני, אבל בשטח - - - בפעם הקודמת היה כאן מר ברונו ארליך, שהוא סיים לימודי פיזיותרפיה בברזיל ובארץ הוא ביקש לעבוד במכון פיזיותרפיה, לא כפיזיותרפיסט, אלא כעוזר, הוא ביקש שאנחנו ננפיק לו מכתב רשמי שהוא יכול לעשות את זה ואנחנו הנפקנו לו את המכתב, כך שהוא יכול לעבוד. מכיוון שבחוק הזה לעומת חוקים אחרים - - -

הוא פוטר, המעסיק שלו לא רצה להמשיך להעסיק אותו רק עם האישור הזה. הוא פוטר, הוא בלי עבודה.

ובמקומות עבודה נוספים לא מקבלים את הפיזיותרפיסטים במתכונת הזו.

אם הוא פוטר, יכול להיות, אני לא יודעת על איזה רקע.

על זה. הוא אומר, 'אני כבר לא מקבל, אתה לא מצליח לעבור את המבחן' ומשרד הבריאות אומר שצריך לעבור את המבחן, 'המכתב הזה מבחינתי, יכולתי להחזיק אותך עוד כמה חודשים, זה נגמר, אני לא רוצה את זה'. הוא ניסה במכונים אחרים, בקופות חולים אחרות, לא קיבלו, לא מקבלים את התקנה הזו שלכם.

כמה פעמים עולה חדש יכול לנסות להיבחן?

אין סוף, אבל רק פעמיים בשנה יש את המבחן.

שוב, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. אני מצטערת לשמוע על זה, הוצאנו לו שני מכתבים אפילו, כי הראשון היה ככה אולי קצת לא ברור, הוצאנו עוד מכתב, מה שניתן לעשות. חשוב לי להדגיש שבחוק הזה אין ייחוד פעולות, יש רק ייחוד התואר, אסור לאדם להגיד שהוא פיזיותרפיסט, הוא יכול להגיד שהוא עוזר פיזיותרפיסט לצורך העניין ולעשות את הפעולות, כך שאפשר להמשיך ולצבור ניסיון, אפשר להמשיך ולהיות חשוף להשתלמויות שונות, למה שקורה בשטח. לא צריך ללכת ולעבוד במשהו שהוא לגמרי אחר. חשוב היה לי לציין את זה.

אבל לא מקבלים.

שאלות נוספות היו כאן?

אני עדיין לא קיבלתי התייחסות ממשרד הבריאות בנושא של הנגשה לשונית.

אני לא יודעת איך להגיד את זה, אבל כמדומני הקראתי את התייחסות השר לשעבר ואני לא חושבת שאני יכולה לחלוק או - - - אני יכולה רק להסכים איתה, מסיבות מובנות.

אני חושבת שהגיע הזמן שמשרד הבריאות ייקח את הדוגמה של משרד הקליטה, שהבין את החשיבות, וזה בדיוק באותו משקל. כמו שמשרד הקליטה יכול להגיד שאנחנו מעטים, כמו שאתם אמרתם, אני חושבת שכל הממשלה צריכה ליישר קו. אם משרד אחד מקבל את זה שאנחנו רבים, הגישה של משרד הקליטה זה רק בהתחלה, אנחנו מדברים על בריאות, כל אדם בחיים שלו ייגש פעמים רבות למערכת הבריאות, אני חושבת שהגיע הזמן ליישר את הקו.

בואו נתקדם. אני חושב שככלל הגישה של קליטת עלייה לא צריכה להיות כמותית, זה צריך להיות הצרכים. בני אדם, לא כולם אותו דבר, יש יותר צרכים ל-א', יש פחות צרכים ל-ב', ולכן זה צריך להיות לא הכמות של מספר העולים, אלא הצרכים שקיימים ובכלל הגישה צריכה להיות בכיוון הזה. לכן אני חושב שהעניין של הנגשת שפה, תרבות, כל זה צריך להיות לא בגלל שיש פחות עולים או יותר עולים, כי כל עולה צריך סיוע, צריך עזרה להשתלב וזו צריכה להיות הגישה.

אני חושב שמשרדי הממשלה, למרות שמאז הדיון הקודם יש התקדמויות, אני לא פוסל את כל המאמצים, אבל הבעיות עדיין קיימות ולכן אני חושב שצריך להזדרז לעשות את זה מאחר שלפני שישה חודשים הובטח לנו שיהיה קורס הכנה ועד עכשיו זה לא נפתח. זה כישלון לדעתי. יש התקדמות של המכרז, יש זכיינים, אבל בסופו של דבר - - -

לא, אין זכיינים - - -

בסדר, יש תהליך, יש ועדת מכרזים. ועדת מכרזים יש?

לפני חצי שנה אנחנו רק אמרנו שאנחנו יוצאים למכרז, אנחנו לא אמרנו ש - - -

מעניין אותי מבחן התוצאה. בפעם הקודמת באמת אתם התחייבתם להוציא חוברת או הנגשה לשונית וזה מבחן התוצאה. יש אתר אינטרנט, יש חוברת מודפסת, זה מה שצריך להיות. זה שהקמתם ועדת מכרזים ואפילו אין זכיין, זה לא אומר שום דבר. אוקיי, יש התקדמות, אבל במבחן ה - - -

בגלל זה אני רוצה שהארגונים יבהירו לעולים שהם צריכים לבוא ולהירשם.

איפה? זו בדיוק השאלה.

כל אחד ב - - - אפילו בטלפון.

איזה טלפון? לאן בדיוק?

יש פה חוברת, למשרד הקליטה.

משרד הקליטה, כל הטלפונים פה.

כל אחד במקום - - - 'אני פיזיותרפיסט, אני רוצה להירשם לקורס פיזיותרפיה', לכל יועצת יש תאריך מתי היא רושמת אותו.

אוקיי, אז אתם שמעתם. אני מסתכל על שני הצדדים, גם משרדי הממשלה מתקשים ומתלוננים שאנחנו לא מוצאים שיתוף פעולה מטעם העולים, דהיינו, כמו שהיא אומרת, יותר קל להם - - - את לא אמרת, אני מוסיף את זה, יותר קל לבוא לוועדת העלייה והקליטה במקום לבוא למשרד הקליטה או למשרד הבריאות ולהירשם לקורס ודברים כאלה. אני לא אומר עכשיו צודק או לא צודק, אבל בואו נסתכל על המציאות, אם אתם לא מביאים להם מומחים שיכולים לתרגם בתחום הבריאות, כמו שהיא אומרת, בפעם הקודמת גם ביקשתי ועד עכשיו לא קיבלתי, אז האם אתם יכולים להתגייס להביא, לא צריך להיות עברית ופורטוגזית, גם אנגלית ופורטוגזית אפשר.

לא, אני - - -

לא, בתחום הבריאות כן, אז זו לא בעיה. לכן אני חושב שאתם, העולים, ארגוני העולים, צריכים להתגייס להביא למשרד הבריאות מומחים שהם יכולים לתרגם את המבחנים וגם את ההנגשה בשפה הפורטוגזית. זה באחריות העולים וארגוני העולים. האחריות של המשרדים, אני אומר, אל תגלגלו כל הזמן ותחכו עד שאנחנו נזמין אתכם לוועדה ואז תעשו ריצה להוציא מהתנור חם. בסדר? זה צריך להגיע לעולים לפני שזה מגיע לוועדת העלייה והקליטה.

אני מאוד מודה לכם, לכל המשתתפים, נמשיך לקיים גם דיון מעקב כדי לראות אם התקדמנו במה שסיכמנו היום וגם נבחן את הצעת החוק שאנחנו רוצים לקדם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:52.