ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/01/2018

חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (ביטול), התשע"ח-2018

פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 676

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון - ביטול החוק), התשע"ז-2017 (פ/4045/20) של חה"כ ג'מאל זחאלקה
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

דב חנין
חברי הכנסת
עבד אל חכים חאג' יחיא
מוזמנים:
ד"ר אורית גינצבורג - מנהלת תחום מרעה ושטחים פתוחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יעל ברקוביץ - ממונה מרעה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנאן טוחי - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן יבין - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הגר סלקטר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סוהיל זיידן - ראש תחום מטעים חורש טבעי ומרעה, פקיד יערות ארצי, קרן קיימת לישראל

שלמה שטרית - משווק ביצים, נציגי מגדלי צאן
ייעוץ משפטי
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
טלי רם

הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון - ביטול החוק), התשע"ז-2017 (פ/4045/20), של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב. בוקר טוב לך, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת, דובר, חבריי חברי הכנסת. היום יום רביעי, ט"ו בשבט, חגה של הכנסת, יום ההולדת של הכנסת, זה גם חג האילנות. אנחנו כמדי יום נתחיל בשיר שננסה לחבר אותו גם אל היום הזה, אבל הבוקר אני לא יכול בלי – היום יום רביעי, ט"ו בשבט, 31 בינואר, בשבת נקרא את פרשת יתרו, קבלת התורה.

הבוקר התבשרנו שחיים גורי, מחשובי היוצרים בתרבות העברית ומעמודי התווך של דור הפלמ״ח, הלך לעולמו כשהוא בן 94. גורי, חתן פרס ישראל שהיה משורר, סופר, איש רוח ועיתונאי. הוא אחראי לכמה מנכסי צאן הברזל החשובים ביותר בתרבות הישראלית, ביניהם "הרעות" ו״באב אל-וואד". אין ספק שחיים גורי מהווה אחד מסמלי דור המייסדים של המדינה. אנו נקריא שיר שלו בשבוע הבא, שכן היום זהו ט״ו בשבט וישנו את הכלל התלמודי: תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.

ט"ו בשבט נקבע כיום הולדתה של הכנסת. אתם יודעים, אני נמצא בכנסת מספיק שנים, וזו הזדמנות לברך את הכנסת ולהדגיש את החשיבות של הכנסת בדמוקרטיה בישראל. חזרנו לישראל לאחר 2,000 שנות גלות, ומדינה עצמאית עם בית מחוקקים שאינו מושפע או תלוי במדינות אחרות זו מציאות שהייתה רק פעמיים בהיסטוריה של העם היהודי, זה לא מובן מאליו בכלל. הכנסת, על כל מה שנוהגים ונהנים לומר עליה, היא אחד מהמוסדות החשובים שיש לנו היום בישראל. אז שיהיה במזל טוב.

היום נקרא את השיר "שירת העשבים", שנכתב על-ידי נעמי שמר בשנת 1976 ומתבסס על שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב, ונהגו לשיר אותו בסדרי ט"ו בשבט.

רבי נחמן מברסלב נולד בשנת 1772 בעיר מז'יבוז' באוקראינה, הוא האדמו"ר בדור הרביעי של תנועת החסידות ומייסד חסידות ברסלב. היה מורה רוחני מקורי שהדגיש את המכשלות הרבות בדרך לעבודת ה' ואת חשיבות השמחה, הפשטות והתמימות. נפטר ממחלת השחפת בשנת 1810 כשהוא בן 38 בלבד. בערב ראש השנה האחרון לחייו הדגיש רבי נחמן את החשיבות שהוא רואה בכך שחסידיו יהיו אצלו בחג זה. חסידיו מבינים שכוונתו הייתה לאחר פטירתו ועל כן מקפיד רובם הגדול להגיע מדי ראש השנה לקברו בעיר אומן - שעניין יוקר הטיסות לשם אף נדון בוועדה ועדיין לא סיימנו את הטיפול, מתחילה בדיקה גם של ההגבלים העסקיים בעניין הזה.

"דע לך/ שכל רועה ורועה/ יש לו ניגון מיוחד/ משלו/ דע לך/ שכל עשב ועשב/ יש לו שירה מיוחדת/ משלו/ ומשירת העשבים/ נעשה ניגון/ של רועה/ כמה יפה/ כמה יפה ונאה/ כששומעים השירה/ שלהם/ טוב מאוד/ להתפלל ביניהם/ ובשמחה לעבוד/ את השם/ ומשירת העשבים/ מתמלא הלב/ ומשתוקק/ וכשהלב/ מן השירה מתמלא/ ומשתוקק/ אל ארץ ישראל/ אור גדול/ אזי נמשך והולך/ מקדושתה של הארץ/ עליו/ ומשירת העשבים/ נעשה ניגון של הלב."

אז חלק מהדברים מתכתב גם עם היום הזה, ט"ו בשבט, וגם עם החוק במידה מסוימת. אז בבקשה, חברי, שאיך אומרים, צריך להנציח את האירוע שדנים בחוק שלך לקראת העלאתו לקריאה ראשונה, שזה נס בזכות עצמו, חג בזכות עצמו. אז בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
הצעתי מאוד פשוטה. החוק הוא שורה אחת, לבטל את חוק העזים משנת 1950: "חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), 1950 – בטל."

זה כל החוק. החוק חוקק ב-1950, אני עכשיו לא רוצה להיכנס לקריאה היסטורית למה ומדוע ומה, אבל היום יש קונצנזוס, לא רק שלגבי עזים שחורות החוק הוא מיותר, אין לו מקום, אלא שאנחנו נדון בוועדה בהצעה שלי – כבר אני מקדים, אני בטוח שאתה תסכים לזה כי זה דבר חשוב – איך להשתמש בעז השחורה כדי למנוע שריפות, איך להכניס אותן ליערות, באיזה צורה, איזה סובסידיות יינתנו לאנשים, ולהפוך את הקללה לברכה. זה כל החוק.
היו"ר איתן כבל
תודה. תודה לך, תודה על החוק. אני חושב שהוא לא אמור להיות מורכב, מסובך. אני חושב שגם הגורמים שעוסקים בנושא בקרן קיימת ובמקומות אחרים, ישמחו לסייע.
לאה ורון
גם אגודת הנוקדים הודיעה שהם תומכים בהצעת החוק ולכן הם לא מגיעים.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. בבקשה.
סוהיל זיידן
סוהיל זיידן, ראש תחום מטעים, חורש טבעי ומרעה, ופקיד יערות ארצי. אנחנו תומכים בהצעת החוק. אנחנו חושבים שהעז היא חלק אינטגרלי מהממשק היערני-האקולוגי בשטחים הפתוחים.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. בבקשה.
ד"ר אורית גינצבורג
ד"ר אורית גינצבורג, מנהלת תחום מרעה, שטחים פתוחים, משרד החקלאות. גם אנחנו תומכים בביטול החוק. יש מעט מאוד עדרי עזים היום בארץ, פחות מדי. בזמנו החוק היה רלוונטי - -
היו"ר איתן כבל
כי היו יותר מדי.
ד"ר אורית גינצבורג
- - כי באמת היו יותר מדי. החוק היה יותר מדי יעיל כנראה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
רעיית יתר.
ד"ר אורית גינצבורג
גם חוק, גם כלכלה, זה המון המון אלמנטים. במשרד היום יש תמיכות שמנסות לעודד עדרי עזים, זה לא מספיק, זקוקים להרבה תשתיות לבנות דירים, אישורים לדירים. זה מצב שתכנונית הוא קצת קשה, ואנחנו פועלים יחד עם קק"ל, יחד עם הרבה הרבה ארגונים בשביל לנסות לקדם את זה.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. תודה.
חנאן טוחי
עורכת דין חנאן טוחי, מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות. אין מניעה משפטית.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. אז בואו אני אסכם את זה כך. אנחנו קודם כול נצביע כבר על החוק להכנה לקריאה ראשונה כדי שנקדם את זה.

נקודה שנייה, והיא מתכתבת עם מה שאתה, חבר הכנסת זחאלקה, ביקשת. אני מבקש ממשרד החקלאות ומקרן קיימת – אתה תבוא איתם בדברים – קראת הדיון בקריאה השנייה והשלישית כאן בוועדה, אם תוכלו לשלוח לנו, עם העתק לחבר הכנסת זחאלקה, מה בעצם המצב היום.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
ומה המדיניות.
היו"ר איתן כבל
המדיניות, כן. ואיך אפשר – כמו שהוא הציע וכמו שגברתי אמרה, שעכשיו יש פחות מדי עדרי עזים - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
שאלה מה זה פחות מדי. כמה?
היו"ר איתן כבל
יש מעט מאוד.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
יש מעט מאוד, אז השאלה אם אנחנו צריכים כמות יותר גדולה, כמה אנחנו צריכים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
זה מה שהוא שואל אותם. זו השאלה שלו אליהם.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה ברשותכם שני מעגלים. מעגל אחד, קודם כול מה המצב הקיים; שנית, מה המצב הרצוי לשיטתכם. המצב הרצוי, דהיינו מצב שיודע להתכתב נכון עם הטבע ויודע לתת את התפוקה הטובה שבה גם המגדלים נהנים וגם הטבע נהנה.

ואז נבדוק ואז תגידו גם לנו, גם אתם בקק"ל וגם אתם במשרד החקלאות תוכלו לומר לנו גם כן האם יש היום סובסידיות, סיוע.
לאה ורון
תמיכות.
היו"ר איתן כבל
תמיכות מכל סוג. ויכול להיות, בהתאם לדברים שאתם אומרים, אולי נפנה גם ליושב-ראש הקרן הקיימת, אולי נפנה גם לשר החקלאות, שאולי יעשו איזה מבצע.

אני מבין מה שגברתי אומרת. כיוון שעסקתי בעבר הרחוק בתחום ואני מכיר את נושא הרעייה – גם בזה עסקתי מקרוב – אני מבין, יש מלחמות עולם על מה שנקרא שטחי מרעה, ומניידים מהנגב למרכז. לא נפתח כאן עכשיו את הדיון, שלא נדבר על המלחמות שמתקיימות על שטחי מרעה בגולן. אנחנו מכירים את זה היטב.

אבל, יש מקומות שבהם העז השחורה היא שחקנית – לא בכל מקום.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
לא, אין לה מתחרים.
היו"ר איתן כבל
אין לה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
היא נכנסת למקומות שהעז הלבנה לא מעזה להיכנס אליהם.
ד"ר אורית גינצבורג
כן. בעיקר באזור החורש. אנחנו מעוניינים לקיים את זה סמוך ליישובים, זה עוזר גם במניעת שריפות.
היו"ר איתן כבל
נכון. אנשים חושבים שמדובר לגבי היערות, עם האורנים. לא. זה בעיקר השטחים הסבוכים – בכרמל, דברים כאלה, שממש הן יודעות להיכנס וגם היכולת שלהן לטפל - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
בצמחים.
היו"ר איתן כבל
בצמחים, שבדרך כלל עזים אחרות - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
לא מעזות.
היו"ר איתן כבל
- - לא מעזות. בבקשה.
סוהיל זיידן
דווקא בנושא של רעיית עזים כהחזקה לקווי חיץ או אזורי חיץ, היא בעל חי באמת רצוי, אבל חברים, זה לא פיקניק. הרועה עצמו, המגדל, הוא לא יכול להרוויח מכמות כל כך מעטה של עזים ללא סבסוד או תמיכה מהמדינה.

המדינה צריכה בעצם לתמוך. הרי אנחנו מטפלים ביערות, מחזיקים את אזורי החיץ סביב היישובים למניעת שריפות או הפחתת שריפות, אבל המדינה צריכה לעזור.
היו"ר איתן כבל
אני אסביר. זה דיון שאני רוצה לקיים אותו בפעם הבאה. אבל, מה אני כן רוצה לומר לך? אם קרן קיימת תחשוב לנכון שזה באמת כלי נכון להתמודדות גם עם שריפות וגם לטיפול בטבע, זה לא מספיק, צריך גם שתהיה דרישה, שיהיו חקלאים שיסכימו. זה לא כל כך ברור מאליו – זה שאנחנו רוצים סובסידיות והכול בסדר גמור – שיהיו גם אנשים שירצו לעסוק בעניין הזה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אם זה לא יהיה רווחי, אז לא ירצו.
היו"ר איתן כבל
א', זה תנאי הכרחי.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
זאת עבודה קשה.
היו"ר איתן כבל
אבל זאת עבודה קשה. אתה יודע, אנחנו רק מסתכלים על זה בעין רומנטית – רועה – אבל זאת עבודה קשה. הרומנטיקה היא רק כשאתה כותב את השיר, לא כשאתה נמצא - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כשאתה בא ליישם.
היו"ר איתן כבל
כשאתה בא ליישם ואתה הולך עם העזים. לכן, זה העניין. אנחנו רוצים למצוא את הדרך שגם יהיו בכלל כאלה – גם כאלה, גם באזורים שאנחנו מעוניינים שיגדלו בהם, וגם שתימצא הסובסידיה לעניין הזה.

אנחנו נקריא. בבקשה. יש לכם הערה?
נעמה דניאל
שתי מלים קצרות.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, גברתי.
נעמה דניאל
ראשית, אני מניחה שאין עלות תקציבית להצעה אבל אין פה נציג אוצר.
היו"ר איתן כבל
נכון.
לאה ורון
תמר לוי-בונה, הרפרנטית של חקלאות באגף התקציבים, מוסרת כי ההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. בבקשה.
נעמה דניאל
שנית, אם מבטלים את החוק הזה, יש חוק אחר שמפנה לחוק הזה – חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008, שמקים את איגוד ערים כינרת ומקנה לו, בין השאר, סמכויות לאכיפה ולפיקוח על הוראות החוק הזה, אז נצטרך לעשות תיקון עקיף.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. בסדר גמור.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
אפשר להחיל אותו. לא?
היו"ר איתן כבל
נעשה תיקון עקיף. היא יודעת, זה עניין טכני משפטי.

אני ברשותכם אקריא את החוק. היוזם, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

"הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון – ביטול החוק), התשע"ז-2017

ביטול החוק

1. חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י–1950 – בטל."

מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון – ביטול החוק), התשע"ז-2017, נתקבלה לקריאה ראשונה.
היו"ר איתן כבל
תודה. החוק אושר לקריאה ראשונה במליאה.

תודה רבה. בהצלחה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.

קוד המקור של הנתונים