ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 510

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, א' בטבת התשע"ח (19 בדצמבר 2017), שעה 11:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים), התשע"ז–2017.

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

מיכל רוזין

יניב ואקי - מנהל מחלקת עררים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן - ע' ליועמ"ש לממשלה, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

שמואל לרמן - רמ"ד חקירות אח"מ, המשרד לביטחון פנים

איה גורצקי - ע' יועמ"ש משטרה, אגף חקירות, המשרד לביטחון פנים

ורד בלוך - ק' חינוך, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

סער משה אברמוב - מנכ"ל, פסגה שירותי רווחה בע"מ

מיכל מזרחי - רכזת ליווי הליך משפטי מסלן, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

ד"ר כרמית קלר-חלמיש - יועמ"ש, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

שני שטלריד - יו"ר עמותת אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית

סוזי עוזסיני ארניה - יו"ר ועדת חקיקה, פורום פלילי, לשכת עורכי-הדין

פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי-הדין

נועה ברודסקי-לוי

אתי דנן

רונית יצחק

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים), התשע"ז–2017

בוקר טוב, חנוכה שמח, חודש טוב, נדון הבוקר בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים), התשע"ז–2017. התבקשתי על-ידי יושב-ראש הוועדה לנהל את הדיונים הבוקר, זה הדיון השני והאחרון. בבקשה, כבוד המציעה חברת הכנסת מיכל רוזין, בכבוד.

תודה רבה רבה. בוקר טוב לכולם, אני שמחה על הדיון הזה, זמן רב עבר מאז שההצעה עברה במליאה בקריאה טרומית, כמעט שבעה חודשים. אני מאוד מקווה שהיום נכין את ההצעה לקריאה ראשונה במליאה.

אני באה עכשיו בדיוק מדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, דיון לא פשוט על הגנה, על איך מגינים במערכות המשפט, בהליך הפלילי בכלל על נפגעות עבירה. אנחנו מכירות את הקושי מצד אחד, את הקשיים, ומצד שני באמת את הניסיונות גם במשטרה, גם בפרקליטות – לצערי, עדיין לא מספיק במערכת השיפוטית – להיטיב את ההליך הפלילי. אני לא רוצה להגיד להקל את ההליך עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מכיוון שבסופו של דבר יש פה אינטרס ציבורי שיהיו יותר הליכים פליליים, יותר תלונות, וכמובן שיותר הליכים פליליים יגיעו לידי מיצוי. זאת בסופו של דבר המטרה של כולנו. ולכן, כמי שהייתה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית כל שלב וכל סוגיה בהליך הפלילי היא מאוד קריטית עבורי וחשובה, ואני מתייחסת אליה בכובד ראש.

הנושא הזה שבו נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהגישו תלונה – אנחנו יודעים גם את המספרים, אנחנו יודעים ש-80% מהתלונות שמגיעות למשטרה נסגרות, התיקים נסגרים, גם ה-20% שעוברים לפרקליטות, משם 80% נסגרים, וב-20% 80% נסגרים בהסדרי טיעון. אנחנו יודעים שבערך 5% בכלל יגיעו למשפט. אני שמה את זה רגע בצד.

אותם אנשים שאנחנו רוצים לעודד, ואנחנו נמצאים באמת בעיצומה של מהפכה בשנים האחרונות, לדעתי בעשור האחרון במדינת ישראל, הרבה לפני שבהוליווד גילו את Me too, אבל גם פה המהפכה הזאת הולכת וגוברת. יש פה מהפכה גם של רשויות החוק בהבנה יותר מעמיקה, אבל לא מספיקה, של נושא ההליך הפלילי לנפגעי ולנפגעות עבירה.

יש שלל דוגמאות שאני יכולה לספר על מקרים שבהם נסגר, בין אם אלו נפגעי עבירות מין ובין אם אלו מקרים אחרים, מקרי אלימות שבהם נסגר התיק מחוסר עניין לציבור. מה שגורם לא רק לנפגע העבירה לא לקבל - - -

נסגר תיק בעילה של חוסר עניין לציבור.

בעילה של חוסר עניין לציבור, נכון, טוב שאתה מדייק אותי. ולא די בכך שנפגעי העבירה אינם זוכים לצדק באמצעות ההליך הפלילי, אלא הם חשים שהמדינה בעצם מוסיפה חטא על פשע, והכותרת הזאת בעצם אומרת להם: הפגיעה שעברת של אלימות או אלימות מינית היא לא חשובה, היא לא מעניינת את הציבור, היא לא חשובה בעצם באינטרס הציבורי. אני כמובן לא חושבת שזאת הסיבה שהתיקים נסגרים, ברוב המקרים הם נסגרים משיקולים חקירתיים או משפטיים כאלה ואחרים, והם לא משקפים באמת את העניין של חוסר עניין לציבור.

דוח איגוד מרכזי הסיוע ב-2016 מעיד שמתוך הפניות למרכזי הסיוע 12% מתיקי עבירות המין נסגרו מחוסר עניין לציבור, במשטרה נסגרו 443 תיקי עבירות מין בעילה זו. אני חייבת לומר, אלו הנתונים שקיבלתי ממשרד המשפטים, ואלו אולי הנתונים החשובים ביותר שמראים שכמעט רבע מהעררים, 23% מהעררים הנפתחים בשנה קלנדרית הם בין היתר בעילת חוסר עניין לציבור. כלומר, לא רק שנפגע העבירה מרגיש שנעשה לו עוול, אלא שעצם שם עילת הסגירה מעלה בפניו את חוסר האונים וחוסר ההבנה למערכת והוא מגיש יותר עררים באופן יחסי.

במשטרה קיבלו בין 124 ל-241 עררים מאותה סיבה בשלוש שנים האחרונות, שאלו 28% מכלל העררים. אני חושבת שגם בפרקליטות וגם במשטרה הבינו שהמונח של עילת הסגירה הזאת הוא לא נכון. בפרקליטות כבר לפני זמן מה יש הנחיה לתת החלטה מנומקת שאולי עשויה להניח את דעת המתלונן לצד העילה. אבל לאחרונה גם שמעתי מאחורי הקלעים שיש שימוש נרחב כבר בהגדרה שבה אנחנו מנסים לשנות, הגדרה שמשרד המשפטים הסכים לה.

על השולחן היום יש לנו שתי אופציות של הגדרה. הסכמתי כמובן להגדרה שאותה נתתי בחוק. יש פה שתי אופציות: אופציה אחת שלי שכתבתי בחוק זה "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחת חקירה, אינן מצדיקות העמדה לדין". הפרקליטות או משרד המשפטים מציעים: "אין העניין מתאים לניהול משפט פלילי".

כל אחת מהאופציות מקובלת עליי, מה שיותר נכון, היועצת המשפטית של הוועדה אולי תתייחס לעניין הזה ביתר שאת. מבחינתי, חשוב מאוד, כמובן שהייתי רוצה, ואני פועלת לכך, שפחות ופחות תיקים ייסגרו בכלל ויגיעו לכלל מיצוי ולדין ולצדק. אבל במידה שסוגרים אז באמת עילת הסגירה עם המונח חוסר עניין לציבור צריך להיעלם מהשיח הציבורי ומהשיח המשפטי. זה ייטיב לא רק עם נפגעות ונפגעים, כמו שהראיתי על נושא עררים, זה ייטיב עם המערכת, גם אולי יהיו פחות עררים, וגם בוודאי שזה ייטיב עם ההליך הפלילי.

בסופו של דבר, שורה תחתונה, המטרה שלנו זה שבאמת ההליך הפלילי ייטב כמה שיותר, כדי שיהיו כמה שיותר תלונות וכמה שיותר עבריינים יועמדו לדין ויהיה צדק ציבורי. תודה רבה.

כפי שנובע מדברייך שזה זמן מה, ואני אשאל מה אורך הזמן, שיש לנו ניסוי, משתמשים בנוסח שונה, יותר ענייני. האם יש לנו ניסיון מבחינת מספרי הערר שהוגשו לעומת המצב קודם לכן, אם בכלל ניתן לבדוק, אם הניסוי הוא לא מצומצם מדי. לך יש נתונים, מיכל?

לא.

אשאל את נציגי הממשלה. כמה זמן ובכמה תיקים היו עררים גם אחרי הנוסח החדש? והאם אנחנו רואים איזה איתות לירידה מבחינת הציפייה לירידה במספר העררים? אפשר גם להניח שעדיין לא תהיה ירידה - -

ועדיין זה חשוב.

- - והוא אומר: בסדר, לא מתאים, ועדיין אני תובעת, תובע צדק. יש לנו ניסיון עם זה?

זה משהו שהעסיק אותי באמת הרבה מאוד זמן, גם כתבתי מאמר בנושא הזה, ואני בוודאי מצטרף גם לשינוי של השם ולעוד כל מיני שינויים שקשורים לעילת הסגירה, ועל כך שהיא באמת מוצדקת וחשובה. אולי כדאי גם להתעכב על זה בהמשך, למה העילה הזאת חשובה ולמה היא משרתת - - -

אני רק שאלתי לעניין הניסוי.

אני יודע. זה רק איזשהו פתיח מאוד מאוד קצר שמזמין את אדוני לשאול אותי שאלות אם ירצה בהמשך, ואם לא, אני רק אענה על מה שהוא שאל. לא ניתן היה לבדוק, לפלח את השינוי הזה בעילה בקשר לעררים. השאלה היא למה נפגעי העבירה מגישים עררים תלויה בהרבה מאוד פרמטרים. זה יכול להיות, ואני מסכים עם אדוני שזה אחד מהם, לבודד את זה ומזה לגזור ולראות נגיד את השינויים.

שנה שעברה הוגשו למחלקת העררים 1,640 עררים, השנה עוד לא הסתיימה ואנחנו עומדים על 2,300. זה כנראה תלוי בכל כך הרבה גורמים אחרים שלא קשורים לשיום או לשינוי של שם העילה. זה קשור קודם כול לכמה תיקים בכלל נכנסים, כמה תיקים נסגרים, מאיזה סיבה הם נסגרים, האם העררים מוצדקים. כל כך הרבה סיבות שלא תלויות בנו, כך שאין לנו שום יכולת לבדוק רק את הנתון הזה ולשלוף אותו. זה רעיון יפה, הלוואי ויכולנו לעשות זאת.

מה זה הלוואי? האם לא סביר שמתמחה או סטודנט לקרימינולוגיה באחת האוניברסיטאות יעשה לפחות עבודה סמינריונית וידגום? המספרים גדולים פה, זה לא 100.

אני מעביר סמינר בנושא של נפגעי עבירה.

הנה, כן.

אני יכול להציע את זה לאחד הסטודנטים.

הצעת? לא הבנתי.

יציע. הוא מקבל את הצעתך.

אתה תציע.

עכשיו אדוני הגה את רעיון.

ידידי, כבר היה לי שכר הליכה, כבר היה כדאי בחנוכה להגיע הנה, והתקבלה ההצעה הזאת.

אבל אני יכול להגיד שמשיחות עם נפגעים – יש לנו יחידה שכל מה שהיא עושה זה כל היום לדבר עם נפגעי עבירה שמגישים עררים שמתעניינים בקשר לערר שהתיק שלו נסגר – שם אתה בוודאי שומע את ההבדל בין עילה לחוסר עניין, שהם שואלים מה זה חוסר עניין. מה זאת אומרת חוסר עניין? מה, פגעו בי ואין עניין? עכשיו, למי בכלל אין עניין? מה, המדינה לא מתעניינת בפגיעה בי?

כמובן שהשינוי הוא שמסבירים להם את זה, שזה רק נסיבות העניין ומה זה עניין. דרך אגב, עד שנות השישים בחוק זה היה "טובת הציבור", בעיני זה אפילו יותר וטוב מחוסר עניין, אבל ההצעה עכשיו שחברת הכנסת מציעה היא אפילו יותר טובה משתי החלופות האלה. ואין ספק שנפגעי העבירה, כשמסבירים להם את זה, שם אני כן מזהה – אני גם לא יודע להגיד לך, לא בדקתי אם אחרי זה הם משכו את הערר או לא הגישו ערר, אבל אתה רואה את ההבדל, אין ספק בכלל.

גם מה שאתה אומר הוא כנראה הסימן הטוב ביותר שיש לנו ברגע זה כדי להיות אופטימיים כלפי העתיד, אם ההצעה הזאת אכן תעבור קריאה שנייה ושלישית, כפי שאנחנו מצפים. מיכל, עוד משהו?

נמצאות פה כרמית ומיכל ממרכזי הסיוע, שמלוות את כל הנושא של ההליך הפלילי כבר הרבה מאוד שנים, אני אשמח שהן יגידו מילה. ציינתי את הנתונים של מרכזי הסיוע לגבי סגירות תיקים, אבל אני אשמח שאתן תגידו משהו על המשמעות העצומה שיש למונח הזה בקרב נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

תודה רבה. יש לי הכבוד להיות במרכז הסיוע לנפגעות, ויש לי הכבוד להיות 29 שנים במרכז הסיוע. לפני כ-25 שנה הייתה לנו פגישה עם פרקליט המדינה, כי אני באופן אישי מוחה על המשפט הזה, אני חושבת שבשפה שלנו יש מספיק אפשרויות בשביל להבהיר את זה קצת יותר טוב. דנתי לא מעט בפרקליטות שלנו על הנושא, והם הסבירו לי מתי הם משתמשים בזה, הכול טוב ויפה, אבל הציבור מתרגם את זה אחרת.

בכל היישובים הקטנים, הקיבוצים, המושבים, הקהילות הקטנות הפוגע מתרגם את זה: אני זכאי, וזה מה שהציבור מבין. וצריך לא לדבר כל הזמן רק בשפה המשפטית, שפרקליטה מאוד בכירה הסבירה לי מאוד יפה. יופי, אבל זה לא נכון לציבור. צריך למצוא מונח אחר, זה מונח פוגעני. קיימנו דיון בפרקליטות המדינה, ועצוב לי שמעל 20 שנה הנושא הזה עדיין קיים. מספיק. הנפגעות לא מבינות, נפגעות מאוד, כי אני לא מעניינת אף אחד, וכל מיני פרשנויות שלהם שהם נכונות, מעבר לזכאי שהקהילה מבינה.

טוב. כמה זמן את אומרת שזה לקח? 20 שנה?

לפחות. הנושא בדיון, ותחשוב על כל הזמן הזה.

כבר סיימנו.

אני פשוט מקבל איזה קנה מידה. אבל נגיד כדי לקבל קנה מידה נוסף, אני אספר שאני חושב שבשנת 1909 עיריית ירושלים העות'מנית קיבלה החלטה להקים תאורה חשמלית ברחובות ולהקים רכבת קלה בתחום ירושלים, והנה, חלפו רק 100 שנים, יש לנו רכבת קלה בירושלים. אז אני חושב שזה נותן לנו איזה מושג על קצב מזרח תיכוני וארץ-ישראלי פלסטיני.

סיפור אופטימי מאוד.

מקרים קצת שונים, אבל בסדר.

אני מאוד מסכים עם הגישה. דיברה תורה בלשון בני האדם, וגם תורת המשפט לעיתים צריכה בכל זאת להבין את הקשיים שהציבור חווה. אבל אנחנו כבר כאן, אני מקווה שנעלה אותו לקריאה ראשונה. נציגי ממשלה נוספים, משרד המשפטים, ביטחון פנים, משטרת ישראל, זה בערך מה שיש לנו, לשכת עורכי-הדין.

בפנינו עלה הנושא הזה ב-2014, עשינו ישיבה עם המשטרה, ובאמת סוכם שהדברים האלו ייעשו בהנחיות כי הדברים ברורים. זאת אומרת, האמירה של חוסר עניין לציבור יש בה איזה משהו פוגעני, יש בה פער לא רצוי בין הלשון המשפטית ללשון של בני אדם ואיך זה נתפס. ולכן לא הייתה מחלוקת בכך שצריך לשנות את זה, וצריך לעשות את זה משהו שהמהות שלו תובהר ותהיה יותר מדויקת גם מבחינת המסר שמועבר. זה בהחלט נפל עלינו.

אבל יש פה שתי אופציות. מה האופציה העדיפה עליכם?

אבל אתם בכל זאת הצעתם אפשרות אחרת, תסבירו בראייתכם מהו ההבדל.

זאת הצעה של משרד המשפטים, זה מופיע בתוך הנחיות פרקליט המדינה בנושא של מתן הודעה, מה שיפעת עכשיו תיארה, שבעצם גם היום נותנים את ההודעה בצורה אחרת. שם בעצם מופיעות שתי האפשרויות, שבעצם העניין אינו מתאים להעמדה לדין פלילי, או האפשרות השנייה של נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה או העמדה לדין.

חשבנו שהנושא שזה לא מצדיק בנסיבות את הפתיחה בחקירה ואת ההעמדה לדין זה יותר מדויק מבחינה סמנטית.

נכון.

שתי האפשרויות סבירות ובוודאי משפרות את המצב, הצענו את הדבר הזה.

האם הכוונה המהותית היא שבאמת לא נפתחה חקירה בכלל או - - -

יש שתי אופציות.

יש בעצם שני מקרים.

בדיוק. לפי סעיף 59 לחסד"פ זה "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה".

נכון.

ולפי סעיף 62 זה "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין".

צריך את שניהם, אבל השאלה אם אפשר באותה מידה להגיד: אין העניין מתאים לפתיחה בחקירה או אין העניין מתאים להעמדה לדין פלילי.

למה שלא נותיר על-פי הנסיבות את שתיהן, כי יכול להיות מצב שיהיה כתוב "אינן מתאימות להליך פלילי" ולא הייתה חקירה. זאת אומרת שאנחנו מקדימים – לא? זה לא יכול להיות?

יש שני סעיפים.

השלב הזה של לסגור את זה בגלל שזה לא מתאים להליך פלילי או להעמדה לדין פלילי זה רק יכול להיות כבר בשלב שזה מגיע לתביעה, אז זה חייב להיות אחרי שלב החקירה.

אז אני חושב שהמתלוננים והמתלוננות צריכים וצריכות לדעת זאת – אני אשתמש ב"צריכות לדעת זאת", בסדר? – שאכן נפתחה חקירה והמסקנה הזאת שזה לא מתאים להליך פלילי, בסיום החקירה התברר לנו שאינו מתאים להליך פלילי.

ולכן לא כדאי לאחד את זה תחת עילה אחת של נסיבות העניין.

זה מה שאני אומר.

אבל היה אפשר "אינו מתאים לפתיחה בחקירה" או "אינו מתאים להעמדה לדין". אני אגיד למה כן חידדתי גם את האפשרות הזאת, כי אני חושבת שהיא עוד פחות פוגעת.

המילה "מתאימה" מאשר "מצדיקה"?

כן, זה לא מתאים להליך פלילי, זה אפילו עוד יותר מרחיק את זה.

נכון, ולכן את חושבת שזה לא מתאים.

היא חושבת על המילה "מתאים" ולא "מצדיק".

להיפך, אני אומרת שמבחינת נפגע העבירה יכול להיות שזה אפילו פחות פוגעני.

לא מתאים.

בכל מקרה – זה גם מתקשר למה שדיברנו קודם – ברור שמבחינת נפגע העבירה מתסכל לקבל תשובה כזאת בכל מקרה, לא משנה איך נקרא לה.

אני לא חושב שזה המסר.

אבל עדיין זה יותר פוגעני להגיד - - -

אנחנו אומרים "לא מתאים".

אבל הנפגעת, הנפגע צריך לדעת – אני לא רואה בעיה בכך – שהעניין בורר, שהיה בירור, אלא אם כן אפילו לא היה בירור, אינו מצדיק פתיחת חקירה.-

זה בכל מקרה אמור להיות. השאלה אם במכתב הסגירה שנשלח מהפרקליטות כתוב שזה בסיום החקירה, אני מניחה, או שזה לא מופיע?

מופיעה אחת משתי האפשרויות שעכשיו אנחנו מדברים עליהן.

נכון.

או "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה", או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין".

אבל שתי האפשרויות קיימות על-פי העניין.

גם בחוק.

ממלאים רק אחת מהן, תלוי בסיטואציה. הרי יש כמה עילות.

אני מבין. אבל מלכתחילה בפני סוגר התיק עומדות שתי אפשרויות להודעה. הוא יכול להודיע או לא מצאנו הצדקה לפתיחה בחקירה, או במשמעות: חקרנו, בדקנו ומצאנו שאין אפשרות להגיש – אז המשפט שאני הוספתי: בדקנו ומצאנו, או בדקנו וחקרנו, אני חושב שהוא מוסיף מידע למתלונן. יש משהו מאוד מרחף לדידי באמירה כזאת כללית: מצאנו שלא מתאים למשפט פלילי, בלי איזה הסבר נוסף לא משפטי, רק האמירה שזה אחרי בדיקה.

וזה בכלל משהו בעיני קצת יותר – סליחה שהתפרצתי – עדין ומתחשב. אני מלווה נפגעים, אני מוסמכת משרד הביטחון, אני מרצה בתחום, התבקשתי לבוא ולהגיד כמה משפטים.

ממש לעניין זה. בבקשה.

רק לזה, ואני חוזרת לאותה ועדה. העניין אצל נפגעים, הרי הם מבחינת הפרקליטות, המשטרה, המדינה, עדים. היחס כלפיהם גם ככה כשהם עומדים בפני כל התהליך הזה הוא מאוד מאוד קשה. כשאתה מדבר עם נפגעת שבסופו של דבר אומרת לי: אחרי כל מה שעשיתי, אחרי החקירה, אחרי השוטרים, אחרי שפגשתי את התוקף שלי, אחרי רעידות, אחרי בכי, אומרים: את לא מעניינת את הציבור.

אנחנו אחרי זה.

אני חושבת שמה שאמרת כרגע, את המשפט הזה של להוסיף: אנחנו בדקנו, זה מספיק היה חשוב לנו, עשינו הליך ואין באפשרותנו להעלות את זה לבית משפט, זה בעיני שינוי מאוד גדול ומאוד מבורך.

נראה, אם זה אפשרי, אם זה לא מזיק. אנחנו בדיון פתוח לגמרי בעניין הזה. משטרת ישראל.

תודה, אדוני. המשטרה תומכת בהצעת החוק, אתם בוודאי יודעים. הדגש הוא קודם כול בוודאי על נפגעי העבירה, על המתלוננים השונים. אבל אנחנו סבורים שיש לכך חשיבות רבה גם כלפי החשודים עצמם, לא רק כלפי המתלוננים. הרי גם מתלוננים וגם חשודים מקבלים את אותה ההודעה, מקבלים הודעה, התיק נסגר, ובאיזו עילה הוא נסגר. יש חשיבות למידע גם לחשוד. חשוד רוצה לדעת לא רק שאין עניין ציבורי, או לציבור אין עניין במקרה שלו, בנושא שלו לשני הכיוונים, הוא רוצה לדעת איפה הוא עומד. והסיבה שלא מוגש כתב אישום זה בגלל שנסיבות העניין במקרה הזה לא מצדיקות.

המשטרה הגיעה למסקנה הזאת כבר ב-2014, ועוד לפני תיקון החוק ביצענו את השינוי אצלנו במסמכים. אני מייד אתן לכם את המסמך לדוגמה. היות שלא ידענו לבחור מבין שני הנוסחים המוצעים כאן היום, החלטנו שיותר נכון יהיה לשלב בין שני הנוסחים.

לפי העניין.

מקסימום מידע גם עוזר תמיד לאנשים שרוצים לדעת. כל משפט מוסיף להם לתחושה הטובה ולהבנה, ולכן כתבנו: התקבלה החלטה שנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות או פתיחה בחקירה או העמדה לדין, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו. זה מה שכתבנו. אני מייד אעביר שתוכלו להתייחס לזה.

נראה לכם, משרד המשפטים?

הפרקליטות בעד.

מצוין.

כיום זה הנימוק, אבל אני חושבת שלא ניתן להתעלם מהנסיבות גם בגלל ההגינות. כי היום בהתאם לחוק מותר לנו, לפרקליטות וגם למשטרה, לשנות את עמדתנו. תיק שנסגר מהעילה "חוסר עניין לציבור" יכול במקרים מסוימים להיפתח בעתיד אם השתנו הנסיבות. למשל, אם אותו חשוד עבר שתיים-שלוש עבירות נוספות מאותו סוג ומין השתנו הנסיבות, כבר יש אינטרס ציבורי, ההליך הפך להיות מתאים, נסיבות העניין השתנו, ולכן כן חשוב לתאר את הנושא הזה בכללותו.

את יכולה להקריא שוב כדי שהיועצת המשפטית תרשום את הנוסח?

אני יכולה פשוט להעביר לכם את המסמך כדוגמה.

לפרוטוקול, כדאי לרשום. תקראי, איה, זה עוד חצי דקה.

בסדר גמור. נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה או העמדה לדין.

לא, זה מתחיל בהחלטנו.

לאחר בדיקה תלונתך הוחלט - - -

לאחר בדיקה, יפה.

לאחר בדיקת תלונתך הוחלט לא להוסיף לחקור בתלונתך, זה נוסח אחד; או שלא להמשיך בחקירה, או שלא להעמיד לדין. אנחנו מדברים על נוסחים חלופיים. וזאת מן הסיבה, נתקבלה החלטה שנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו.

יפה, אם כי יש פה פעמיים הוחלט. צריך לגהץ קצת, מספיק הוחלט פעם אחת.

העברית לא מושלמת.

נתון נוסף שחשוב לנו, בדקנו ומצאנו ש-25% מכלל התיקים שנסגרים מדי שנה הם מהעילה הזאת, ולכן מדובר בציבור נרחב של אנשים. בשנת 2017 למעלה מ-77,000 איש, בהחלט מוצדק לקיים את השיח הציבורי בנושא.

מדהים.

אני גם חייבת לומר שאחרי ששמעתי את חברת הכנסת רוזין זה הזכיר לי שבעת האחרונה המשטרה עוסקת בעבודה מאוד נרחבת לתיקון הקשר עם נפגעי העבירה, עם המתלוננים, ושוב, לניסוח מחדש של המסמך שאנחנו שולחים. המטרה היא לסגור מעגל, לשלוח להם קצת יותר מידע. אי-אפשר לתת לכל אחד מידע אישי במסמכים האלה, אבל לשלוח קצת יותר מידע, להסביר מה המשמעות של המונחים המשפטיים כדי שהם לא יישארו בחלל ריק. והעבודה הזאת נמצאת בעיצומה, ממש בשלבי אישור אחרונים.

זה מספר גדול, 77,000, ויגדל כנראה. יפה, זאת התשובה המפורטת. אני בבתי הספר כבר כמה שנים, יש למורות, בעיקר מורות, תפריט של ציונים, של הערכות כדי שלא יצטרכו להמציא מחדש, אז יהיה גם לכם? ככה אתן רואות את זה? תפריט יותר מפורט שמאפשר בחירה של מה שהולם את המקרה. הרי לא ישבו 77,000 פעם ויחזרו על איזה הערכות מאוד אישיות. משהו יותר כללי.

נכון, ממש לא. יש מגוון של שישה-שמונה נוסחים שונים. אני מקווה שלא נוותר לחלוטין גם על היחס האישי.

בסדר. גברתי.

יש לי שאלת מאחרת שהגיעה מוועדה אחרת, ואולי היא מיותרת. בשנת 2016, לפי הנתונים שהועברו אלינו מהמשטרה, 443 תיקים בעבירות מין נסגרו מהעילה של חוסר עניין לציבור. זאת אומרת, הדבר הזה חי וקיים. אז יכול להיות שדיברתם על זה בהתחלה, אבל על אף כל ההנחיות נפגעות עדיין מתמודדות עם המשפט הזה. מזה התחיל הדיון? כי אני מבינה שיש הנחיות שבעצם לא משתמשים בטרמינולוגיה הזאת "חוסר עניין לציבור".

כן.

אבל עובדה שמשטרת ישראל העבירה נתונים לגבי שנת 2016 בכל הנוגע לעבירות מחוסר עניין לציבור.

אנחנו בסוף 2017.

עכשיו זה יעוגן בחקיקה.

בסדר. אני מכירה כבר שנים את העיסוק בדבר הזה ואנחנו עדיין רואות אותו בשטח. ההנחיות האלה לא מחלחלות.

ולכן יש צורך בחוק. זה מה שכרמית אומרת, והיא צודקת.

מסכימים. על זה הסכמנו.

גם אנחנו.

פספסתי, סליחה, איחרתי. בתחילת השיעור לא הייתי.

את בסדר גמור, וטוב שהדגשת את זה.

גבי, ביטחון פנים.

גבי אוהבת לתמוך בהצעות החוק.

אני משפטים. ביטחון פנים רצית?

לא, בבקשה.

מבחינתנו הדברים נאמרו כבר על-ידי יפעת, ההצעה מוסכמת ואנחנו חושבים שהיא ראויה.

בבקשה.

גם מבחינתנו, אנחנו תומכים בהצעה. נלבן את הנוסח בהמשך, את ה-fine tuning שלה.

לשכת עורכי-הדין, אם תוכלו לתרום לנס של ההסכמה, אז זה יהיה נאה.

אנחנו גם תומכים לחלוטין בהצעה.

אפילו לחלוטין.

לגמרי, מחזקים את הנס.

לגמרי ולחלוטין, וואלכ, הרווחנו.

נס חנוכה.

ובכל זאת?

שמעתי את דבריה של חברת הכנסת מיכל רוזין, ואנחנו חושבים שיש טעם רב והצדקה מוחלטת להצעה כפי שהיא מנוסחת. אני מצטרפת גם לדברים שחברי יניב ואקי ציין פה. אנחנו חושבים שזה נכון לא רק מבחינת נקודת המבט של המתלונן, זה מאוד חשוב מנקודת המבט הזאת, אלא גם מנקודת המבט הכלל מערכתית, כי כפי שזה הוצג היום זה נראה: אוקיי, יש דברים בגו, אבל זה כרגע לא מעניין את הציבור, אז יש פה קצת סתירה פנימית. אם יש דברים בגו זה צריך לעניין מן הסתם את הציבור.

גם מנקודת המבט של החשוד עצמו, כפי שנאמר כאן על-ידי נציגת המשטרה, אנחנו באמת חושבים שהתחושה הזאת של החשוד שאין עניין לציבור משאירה אותו באפלה ובחוסר הבנה אם הוא עכשיו הולך וצריך להתמודד עם זה, או שהוא רק מתויג כעבריין וזה לא מעניין את הציבור.

בוודאי כשאין בכך הרתעה. אם לא מעניין את הציבור מה הוא עושה הוא יכול להמשיך לעשות זאת, לצערי הרב.

זה בעייתי, אבל מצד שני - - -

אבל אנחנו שולחים אזהרות. יש הנחיית פרקליט מדינה חדשה שבעיקר בהקשר הזה היא דווקא מאוד מאוד אפקטיבית.

של אזהרות לפוגעים?

לשלוח להם. סוגרים ורושמים לו אזהרה.

וגם דה-פקטו בשטח זה נרשם כבר כך בעת האחרונה. לאחרונה בהרבה מאוד תיקים אכן נרשם: "הנסיבות אינן מצדיקות העמדה לדין", ואנחנו חושבים שזה נכון וזה ראוי. אנחנו לא נכנסים בכלל כרגע לשאלה של ביטול כלל עילות הסגירה, ששם אנחנו גם בזה תומכים וחושבים שצריך לחזק את ההצעות השונות בעניין ההוא. אבל לגופו של עניין היום ראוי בהחלט.

אפשר לגבש נוסח להצבעה?

נועה, אני גם רוצה לקצר את ההצעה הזאת, אבל חשבתי שיש עוד תיקונים עקיפים נוספים.

לפני שאני מתחילה בהקראה, שני דברים. יש עוד כמה תיקונים עקיפים שכשנקריא אז נגיד כבר את החוקים הנוספים שבהם כדאי בעצם לתקן את כל המקומות שבהם מופיעה העילה כרגע. אבל אני רוצה לחדד לפני שאנחנו הולכים להקריא, הנוסח הרחב הזה, האם אנחנו יכולים לשים אותו בחסד"פ עצמו או שאתם חושבים שזה צריך להופיע רק בהודעה למתלונן? זאת אומרת, האם אנחנו יכולים להוסיף: נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו?

צריך להסמיך אותם, זאת אומרת לעשות נוסח כזה שיאפשר להם את ההתאמה הספציפית הזאת.

נו, כן.

אני בספק אם זה נדרש ברישומים המשטרתיים הנוכחיים. אני חושבת שחשיבות היא בעיקר - -

בהודעה למתלונן.

- - בחזית של ההודעה למתלונן ולחשוד.

מה ההבדל בין הרישום לבין ההודעה? היא נרשמת.

הרישום במרבית המקרים הוא כלי עבודה, הוא מיועד לגורמים שזכאים לקבל מידע לפי חוק המרשם הפלילי, לתובעים, לרשויות חקירה. פשוט זה קצת מסורבל לאותם גורמים. נראה לי שזה לא נדרש בהיבט הזה.

לא הבנתי. לא רצוי שתהיה כפילות, רצוי להשתמש באותו נוסח.

לגורמים מספיק נוסח אחיד ומקוצר יותר שתואם את העילה החדשה, אבל את הניסוחים המפורטים שהביאה המשטרה לא חייבים לעגן בחוק, וניתן לאפשר שם מרווח.

זה יוצא קצת מסורבל.

אני לא מבין. למה הוא מסורבל?

כי זה נורא נורא ארוך.

זאת הערה טכנית.

תראו, הצעתי לגבי החוק, לגבי דבר החקיקה הזה בסעיפים, אני לא רואה טעם לתקן בכל סעיף: כך ייאמר וכך ייאמר כמו שמופיע עכשיו. יש פתיח שאומר: בסעיפי החוק הבאים במקום "חוסר עניין לציבור" יבוא – ויבואו הדברים, או יבוא לפי העניין או כך או כך. ואז זה מסורבל, אבל זה מופיע פעם אחת, ומונים את הסעיפים.

אבל זה מופיע פעם אחת בתיקון. אחר כך כשזה מופיע בחוק עצמו, אחרי שמתקבל התיקון, זה כן מופיע בכל סעיף וסעיף. זאת אומרת, גם אם אני עכשיו כותבת את זה בתיקון שבמקום כך וכך יבוא, אחר כך זה משתלב בתוך הסעיפים עצמם.

כן.

אבל אי-אפשר להפנות? כמו: יופיע בסעיף 64, ראה סעיף 55. אני לא יודע.

אבל זה טכני.

השאלה אם אי-אפשר לקרוא לזה כהתאמה להליך הפלילי - -

אפשר להגיד את זה פעם אחת ואחר כך להגיד להלן.

- - והפירוט יהיה בוודאי בהודעות למתלוננים ולחשודים בנוסח היותר ארוך.

זה הגיוני.

פשוט כדי לא לסרבל, לא משום שיקול אחר.

אבל חבר הכנסת בגין שואל איפה יופיע הפירוט הזה חוץ מבהודעה העצמאית שהמשטרה ניסחה, איפה?

כן.

בהודעה שאנחנו לא כותבים בחקיקה.

כאן יש שם שהוא יותר מתאים, כמו בהצעת החוק או באחד הנוסחים שיוחלט עליהם כאן, והמשטרה תוכל לפרט קצת יותר שזה לא חייב להיות מעוגן בדיוק בחוק. אני חושבת שזה מבורך שהם כותבים נוסחים יותר מפורטים, שאנשים יכולים להבין אותם יותר, אבל הנוסח במלואו שהם כותבים בטופס לא חייב להיות בחקיקה.

אז צריך למצוא מה יהיה הנוסח הקצר.

אי-התאמה להליך הפלילי.

אי-התאמה להליך הפלילי.

אי-התאמה להליך הפלילי.

הנוסח הקצר יהיה אי-התאמה להליך פלילי, זה מה שיופיע בחוק כדי שהוא יהיה קריא ומובן.

הכותרת.

אם יש איזשהו ספק שהמשטרה תהיה מחויבת אפשר לקבוע את הנוסח למתלוננים ולחשודים בתוספת, ואז אין בעיה.

באיזה תוספת?

בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי.

בסדר, אבל זה יהיה בחוק.

אין לי בעיה.

יכול להיות, רק לא יפריע לנוסח.

תמצאו את הטכניקה.

אפשר לעשות את זה בתוספת?

לא צריך הודעה, הוא לא מופיע בחוק היום.

אין צורך.

יש סעיף שמדבר על סגירה, יש סעיף שמדבר על ערר, שם בעיני אי-אפשר לתת את הפירוט ב-62 וב-64. אני חושב שב-62, 64, זה לא מונח לפני, או בסעיף 63 שמדבר על חובת הודעה למתלוננת ולחשוד, רק בסעיף זה צריך להגיד מה מודיעים לחשוד ולמתלונן.

אוקיי, אז בסעיפים האלה, גם בסדר.

בסדר? פתרון. רק תבררו את זה עד הסוף לפני שאנחנו מעלים את זה למליאה.

אבל גם ב-64.

זה מופיע בכולם. מה שיניב בעצם הציע זה שנתקן בכל המקומות בנוסח המקוצר ורק ב-63 בהודעה בעצם נוסיף את הנוסח.

ב-62(ב).

יש לנו (א)?

(ב) על החלטה תימסר לחשוד הודעה.

אין לי 62 כי זה בחוק.

אז אפשר ב-63.

63.

למרות שצריך לזכור שבעצם גם 62(ב) וגם 63 מדברים על כל עילות הסגירה, ופתאום אנחנו כאן נתייחס רק לעילה הזאת?

ההצעה עוסקת רק בעילה הזאת.

כאן, גם יש בעיה עם העילה הזאת.

ברור, אבל אחר כך זה משפיע לך בחוק גם על הנושא הזה.

אפשר להכניס את זה גם בתוספת, אולי זה נכון יותר מבחינת הניקיון של החוק.

כן, כי העילות האחרות לא בעייתיות.

זה לא מתיישב, אף אחד לא יבין אותן.

הצעה פרודוקטיביות נוספת, איזה רעיון נוסף?

אני מניחה שגם נוסח החוק שלכם יעבור על זה.

אני חושבת שב-63 זה יותר מתאים, למרות שאז זה לא לחשוד, זה רק למתלונן.

כתוב: למתלונן ולחשוד.

ב-63 זה רק למתלונן.

רק למתלונן.

(ב) זה לחשוד.

ב-62(ב) זה לחשוד. אז נצטרך בעצם בשניהם.

בסדר, זה לא החוק הכי ארוך שמצוי בספר החוקים שלנו.

בטח נוסח החוק עוד יבוא.

עוד נעבוד עליו.

תיקונים עקיפים נוספים?

תכף נעשה את התיקונים העקיפים. מה שכאן נכניס לחוק עצמו שגם צריך חידוד, האם אנחנו נשארים עם "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה" או עם "העניין אינו מתאים"?

אני לא חושב שזה דרמטי. אני חושב שנסיבות העניין אינן מצדיקות, אז הדגש לא על הנסיבות אינן, אלא על הצדקה מול חוסר התאמה. זה לא שהמקרה לא מתאים, אלא שבנסיבות המיוחדות שלו לא מוצדק לפתוח בהליך. "לא מתאים" זה מרחיק את זה מאוד מההליך, דווקא כלפי המתלונן.

העברית, לצערנו, היא שפה מאוד צרה, היא לא מספיקה.

נכון.

ולכן להגיד "לא מוצדק", יש פה באמת איזושהי פגיעה בצדק הטבעי שמגיע לכל אדם להיות מוגן על-ידי מדינה.

נכון.

"לא מתאים", יש פה עניין של התאמה. מגיע לך צדק, אבל ההליך הפלילי הוא לא מתאים. אני דרך אגב, גם אגיד לנפגעות שיותר מתאים אולי צדק מאחה או אולי מתאים הליך מינהלי במקום עבודה, ולאו דווקא הליך פלילי.

תביעה אזרחית.

בסופו של דבר רוצים שנפגעי העבירה יבינו. אם את חושבת שנפגעי העבירה יבינו את הנוסחים - - -

ולכן "מתאים". "מצדיק" זה מחזיר אותו לעניין הצדק.

התאמה.

- - -

אני מודה שכתבתי "לא מצדיקות", אבל עכשיו אחרי שישבנו על זה, "מתאים" היא יותר מילה נכונה.

כן, "מתאים".

נכון.

אז "העניין אינו מתאים לפתיחה בחקירה" או "אינו מתאים להעמדה לדין פלילי".

כן, על-פי העניין.

אנשים יבינו יותר.

אין התאמה. זה לא אומר שזה לא מצדיק, יכול להיות שיש צדק רב, אבל זה לא מתאים להליך הפלילי. ההליך הפלילי – אני אוהבת להגיד את זה הפוך, לוגיקה הפוכה, לא מתאים - -

למקרה.

- - לחלק גדול מעבירות המין.

לפעמים זה מוצדק שהוא יהיה תלוי בכיכר העיר, אבל זה לא מתאים.

מבחינת הניסוח צריכים להתחיל עם המקרה ולא עם ההליך.

הדילמה פה היא זה שמצד אחד מתאים הוא הרבה פחות פוגע בנפגע מאשר הצדקה שיש בה את השורש של צדק; מצד שני זה קצת פחות מנחה גם אולי את התובעים וגם את - - -

אבל זה לגמרי להתאמה.

זאת התאמה.

זאת מילה הרבה יותר נכונה.

זה נכון שזאת התאמה, כי נגיד שתתבע אותו בתביעה נזיקית.

בדיוק, יש לך אופציות נוספות, ההליך הפלילי לא מתאים לזה.

לא בבית ספרנו.

כן.

למשל, הרבה פעמים אנחנו אומרים למקומות עבודה: מתאים שתנהלו הליך מינהלתי משמעתי, אל תשלחו למשטרה, לא הכול מתאים להליך פלילי. זאת דווקא עמדה שהיא מאוד תואמת את מי שפועל ועוסק בנושא פגיעות מיניות, "מתאים", "לא מתאים".

ויש לנו את דברי החקיקה הנוספים שצריכים לתקן, אולי פשוט כשאני אקריא אז אני אמנה את כל התיקונים העקיפים?

כן, בסדר.

"הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים), התשע"ז–2017

תיקון סעיף 59

1.

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 59, במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שהעניין אינו מתאים לפתיחה בחקירה"."

העניין או נסיבות העניין? זה שינוי כפול פה.

למה לא "נסיבות העניין"?

כי אז אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

זה מה שאמרנו. אמרנו שבמקום "מצדיקות" נגיד "מתאימות".

לא, "שנסיבות העניין".

"נסיבות העניין", כי יכול להיות שהעניין נורא חמור אבל הנסיבות האלה מתאימות לצדק מאחה.

כן, בדיוק, רק להתאים את המילה, במקום "מצדיקות", "מתאימות".

"אינן מתאימות"? "שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה".

"אינן מתאימות לפתיחת חקירה".

כן, "נסיבות". זה לא העניין. שמענו על מקרים חמורים ביותר שהתאימו להליכים חלופיים.

"נסיבות העניין אינן מתאימות". אפשר גם לומר אינן הולמות. "אינן מתאימות לפתיחת חקירה". שינוי דקדוקי תחבירי.

"מתאימות".

"תיקון סעיף 59א

2.

בסעיף 59א(ב) לחוק העיקרי, במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה"."

לפתיחת חקירה או לפתיחה בחקירה, זה כל פעם אחרת.

לדעתי, לפתיחת חקירה.

זה כבר עברית.

הנסחים ינסחו.

זה כבר בנוסח. נעשה את זה.

"תיקון סעיף 62

3.

בסעיף 62 לחוק העיקרי –

במקום "שאין במשפט עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחת חקירה"."

לא, "להעמדה לדין".

"להעמדה לדין".

"להעמדה לדין", סליחה.

העמדה לדין פלילי, אתם רוצים? כי העמדת דין משמעתי - - -

זה לא פה. החוק הזה לא מתייחס לזה.

ברור פה שזה דין פלילי.

לזה הצעת חוק סדר הדין הפלילי לא מתייחסת.

נכון, בסדר.

"

במקום "בשל העדר עניין לציבור" יבוא "בשל עילה זו".
תיקון סעיף 62א

4.

בסעיף 62א(ב) לחוק העיקרי, במקום "שאין במשפט עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין"."

סליחה, עוד לפני זה אנחנו מוסיפים תיקון גם לסעיף 63 וגם לסעיף 62(ב) לגבי ההודעה שבה נכתוב את הנוסח הרחב יותר, שלפיו בעצם יודיעו בעילה הזאת שמדובר באירוע שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו.

יש לי פה הצעה לנוסח הזה.

אולי בשני הסעיפים האלה רק נכתוב "בהתאם לנוסח בתוספת", במקום להכניס את כל זה.

אתם בכל זאת רוצים שנוסיף גם בתוספת את כל ההודעה?

לדעתי זה מאוד מסרבל אם בשני סעיפים נכניס את הנוסח הארוך הזה.

באופן כללי, איה, הנוסח שקראת בסדר, אבל אני באמת כאן אומר בטעמי האישי – היום כל דבר זה לטעמי, כל רב-סרן אומר "לטעמי" אתה לא תצא לחופשה. אבל באמת זה עניין של טעם, השימוש במינוח "הוחלט", האלמוניות הזאת לא מוצאת חן בעיני. במשטרים אחרים נהוג לומר "המוסדות", המוסדות הגיעו למסקנה. אם נאמר החלטנו, אפילו אם חתום התובע, או חתום החוקר, הוא החליט. הנוסח הזה, אותי הוא מטריד, אני לא יודע מה אתכם. ההוחלט הזה הוא כל כך אלמוני, צף, מי זה זה? איך זה הוחלט? אם יעלה הדבר, אם ימצא חן בעיניכם ויעלה מרצונכם אז אולי נעשה את זה כך, או שלפעמים יותר נוח טכנית.

אם אנחנו באמת מפנים לתוספת ושמים בפנים את ההודעה אנחנו חייבים להידרש לזה, לנוסח שיהיה אחיד בדיוק.

בסדר, לומר הוחלט זה מאוד מקובל, אבל אני באופן כללי – איך נראה לכם, משפטנים, לשכת עורכי-הדין? אני את ההוחלט הפסיבי הזה, האלמוני, החלטנו או החלטתי, מישהו חתום, הוא נציג התביעה, הוא קצין משטרה. זה לא הכרחי, חברים, אני רק מביע איזה עניין של טעם שמלווה אותי בהודעות דומות, המוסדות החליטו. האלמוניות הזאת מתאימה למקומות אחרים, כמו שאומרים שוב, לטעמי. אם זה מסרבל תעזבו, אבל אם אפשר.

הניסוח אכן נעים יותר לאוזן, ואני בהחלט מבינה את הרצון להתרחק מתופעת האח הגדול. הבעיה היא שמי שממלא את הטופס הוא רשם התחנה הרלוונטית, הוא לא האדם שבפועל קיבל את החלטת הסגירה. והסיבה שכתוב הוחלט, כי אנחנו נדרשים גם לומר לחשוד במקרה הזה מי הגורם שסגר את התיק. הוחלט על-ידי יחידת תביעות נגב, הוחלט על-ידי מערך - - -

זה מופיע בטופס.

זה מופיע כדי שהוא יוכל לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה באמצעות הגורם שסגר את התיק, הוא ידע בדיוק למי לפנות.

הבנתי. אז אין הבדל, אפשר לכתוב "החליט".

האם בראש המכתב מתנוסס שם של משטרת ישראל או של הפרקליטות בהתאם לעניין?

משטרה. גם אם זה תיק של הפרקליטות, המשטרה היא זאת שמופיעה.

כן, משטרת ישראל.

לא, אם זאת חקירה.

בכל מקרה. גם כשהפרקליטה מחליטה על סגירה, בסופו של דבר המשטרה היא זאת שמוציאה את ההודעה.

בכל מקרה. אז האנשים, החשוד והנפגעת מקבלים מכתב שידוע שהתקבל מהמשטרה. מה עוד כתוב? משטרת ישראל, תחנת חדרה?

אבל יכול להיות כתוב: החליט פרקליט מחוז ירושלים לסגור את התיק.

זה מופיע כך. המכתב הוא מהמשטרה.

אני מייד אעביר גם את הנוסח לחשוד. המכתב הוא מכתב שיוצא מהמשטרה עם לוגו משטרה ורשומה בו מי היחידה הסוגרת.

אה, רשום.

רשום, בוודאי. התיק נסגר כאן בתביעות נגב.

כולל שם של הקצין שהחליט.

כולל הפרטים של מי שהחליט על סגירת התיק, בוודאי. זה פשוט לא מנוסח יפה, אבל הפרטים מופיעים.

בסדר, קודם כול אם יש כתובת - - -

חייב, כי גם לשם הוא מגיש את הערר, אגב.

לשם הוא מגיש, בדיוק. זה הנוסח שנשלח לחשוד.

שיהיה הוחלט אם השם קיים ואם זה ברור.

אני מציעה שהוועדה תסמיך אותנו עכשיו לקריאה ראשונה בהתאם לכך שזה יהיה בתוספת.

כן, ברור, תצחצחו בהכנה, בהתייעצות עם המציעה.

ואז נוסיף גם את מה שהעלית קודם, שיהיה כתוב בסיום החקירה כשמדובר בתיק שנסגר על-ידי התביעה.

אם אפשר, בבקשה.

אנחנו בעצם נפנה ב-62(ב) וב-63 לטופס שנכתוב בהתאם למה שנאמר כאן. אני ממשיכה.

"תיקון סעיף 64

5.

בסעיף 64(א) לחוק העיקרי –

(1) ברישה, במקום "משום שאין בחקירה או במשפט עניין לציבור" יבוא "משום שנסיבות העניין אינן מתאימות לחקירה או להעמדה לדין".

לפי העניין.

לנסיבות העניין.

זה מופיע בחוק עצמו.

הכוונה, או העמדה לדין לפי העניין. זה גם כן רק ניסוחי.

ב-64. זה לא מופיע כך, אבל אין בעיה, אני אכתוב את זה.

נועה, ב-64(א)(1) מה יהיה? יש פה איזה עירוב, "נסיבות העניין אינן מצדיקות חקירה או להעמדה לדין"? למה לנו?

ב-64 שניהם מופיעים.

למה לנו לערבב?

כי זה לעניין ערר, זה ככה קבוע כבר היום.

אה, לעניין ערר.

גם היום מדובר גם על החקירה וגם על העניין של ההעמדה לדין.

השאלה אם זה נכון. אם אנחנו רוצים לפרט אז למה לכרוך את שניהם ביחד? אינן מצדיקות חקירה או אינן מצדיקות העמדה לדין לפי העניין, נכון? בסדר?

נכון.

כן. אינן מתאימות.

אינן מתאימות לחקירה, או אינן מתאימות להעמדה לדין על-פי העניין, זה קצת יותר מדויק.

"

ׁ(2) בפסקה (3), במקום "בשל היעדר עניין לציבור" יבוא "בשל כך שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין"."

לפני שאני עוברת להבא, העניין של עניין לציבור מופיע בעוד שני מקומות שאני חושבת שאולי כדאי כבר להידרש, לחשוב עליהם לקראת הקריאה השנייה והשלישית, גם בסעיף 67א זה מופיע ב-ב. בסעיף 67א מדובר על סגירת תיק בהסדר מותנה. שם מופיע הנושא של עניין הציבור, אבל בצורה קצת שונה. זה בעצם מבנה את שיקול דעת התובע מתי אפשר להגיע להסדר מותנה. אלו אותם מקרים שבהם אפילו לא מגישים כתב אישום.

אני לא בטוחה שזה יענה על העניין.

זה לא הסדר טיעון, זה הסדר עוד מוקדם יותר, ויש פה שאלה, אם ראה כי מילאו את תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור.

במקום זה לכתוב "בהתאם לנסיבות העניין" – צריך להתייעץ, לבדוק את זה.

אולי נשאיר את זה באמת להמשך לקראת שנייה ושלישית, כי זה לא כל כך פשוט כמו פה.

תבדקו.

זה מופיע גם ב-67א(ב) וגם ב-67ב, אותו דבר.

אפשר לקראת שנייה ושלישית לבדוק את זה? אני רוצה לבדוק את זה עם עינת.

תבדקו.

נעשה איזושהי בדיקה איך להתאים את זה, כי באמת פה צריך להיות יותר מדויק לעניין הזה, אז גם פה וגם ב-67ב.

יכול להיות שאפשר לכתוב "יתאים לנסיבות העניין", אבל צריך לבדוק את זה.

בסדר, יפעת.

"תיקון סעיף 67ז

6.

בסעיף 67ז לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות המקרה אינן מתאימות להעמדה לדין";

(2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות המקרה אינן מתאימות להעמדה לדין".

תיקון סעיף 229

7.

בסעיף 229(ג) לחוק העיקרי, במקום "שבנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך ההליכים" יבוא "שבנסיבות המקרה - - -"

לא, "שנסיבות המקרה".

"שנסיבות המקרה". אני מנסה להתאים את זה למה שעשינו.

"אינן מתאימות להמשך ההליכים". פה כבר צריך לראות את העברית.

"מתאימות להמשך הליכים". צריך לראות איך זה בדיוק.

שם אלו לא הליכים ב-229, זאת עבירת קנס.

נכון.

זה לא כל כך הליכים, אם אני זוכרת טוב.

ב-229 זה מופיע ככה, "או אם היה סבור שבנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך ההליכים".

כך רשום בסעיף.

זה כך רשום גם היום, אנחנו רק עושים התאמה.

"בהמשך ההליכים". במקום "שבנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך ההליכים", יבוא "שנסיבות המקרה אינן מתאימות להמשך ההליכים".

229(ג), בסדר, במקום הזה זה לא בדיוק מדויק.

או המשך ההליכים גורם לבזבוז כספי ציבור, אבל אתם לא רוצים את זה.

"תיקון חוק טיפול בחולי נפש

8.

בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, בסעיף 21א(א), במקום "וכי קיים עניין לציבור" יבוא "קיימת בנסיבות העניין התאמה" – נעשה את זה עוד פעם."

תסבירי איך זה נכנס, אלו נושאים רגישים יותר מהרגילים. מה כתוב במקור בחוק טיפול בחולי הנפש, שנראה את זה, חסרי ישע, חוסים, בואו נראה.

יפעת, יש לך את זה אולי פה?

יש לי את הכול ב"גוגל", רק שנייה.

מנפלאות הטכנולוגיה.

משהו. זה דוקטור מומחה.

בעיקרון העניין הוא שבאמת נשמור על אותה עילה בכל המקומות, כי גם פה זה מתקשר להליך הפלילי, אבל תכף.

אבל אני רוצה לדעת מה יש שם, כי שם כתוב בשלילה: לא קיים עניין, ופה יש פתאום נוסח חיובי: קיים עניין לציבור. אז אני רוצה לדעת מה יש שם.

בדיוק, למה צריך לשנות?

סליחה שאני מקשה.

21א(א) – זה "קיים עניין לציבור בהעמדתו לדין".

קיים? תקראי את כל הסעיף, בבקשה, יפעת.

"מצא היועץ המשפטי לממשלה כי אף שנאשם נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי" – אני לא אקריא את הסעיפים – "יש יסוד סביר להניח כי הוא מסוגל לעמוד לדין, וכי קיים עניין לציבור בהעמדתו לדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר".

הבנתי. כי נסיבות העניין מתאימות להעמדה לדין.

בדיוק.

במקרה זה הוא מצא כי נסיבות העניין מתאימות להעמדה לדין. אז אנחנו גם באיזו הרמוניה, וזה חריג פה בסעיפים האלה. אותו דבר כנראה ב-9, רצית עוד לתקן.

אחר כך נעבור שוב על הכול.

יש לנו פה את אותו דבר חוזר על עצמו, זה מופיע לנו גם בחוק ההנדסאים והטכנאים לעניין קובלנה, ובחוק החברות, ובחוק המאבק בטרור, בחוק המתווכים, בחוק התכנון והבנייה, בחוק ניירות ערך.

עבירות מינהליות.

בכולם שם בעצם מופיעה העילה הזאת – בפקודת הרוקחים ובחוק העבירות המינהליות, בחוק העונשין.

מאיפה יש לך את כול זה? איך את יודעת את כל זה?

ב"נבו" היום אפשר למצוא הכול.

פלאי הטכנולוגיה.

מכניסים חיפוש "עניין לציבור".

התחכום פה שצריך לחפש את "העניין לציבור" פעם אחת עם שני יו"דים ופעם אחת עם יו"ד אחת, ואז מוצאים את כולם.

חבר הכנסת בגין, איך ידענו פעם למצוא את הכול? עכשיו בלחיצת כפתור מוצאים.

בדיוק, זאת השאלה.

התשובה לכך היא שכנראה לא ידענו.

ידענו, ידענו.

כנראה פספסנו הרבה, החמצנו, סליחה, החטאנו הרבה, כנראה, אבל חוקקנו.

לכן התאמנו את הטכנולוגיה.

אז בכל החוקים האלה אני מציעה שנעשה התאמה מדויקת למה שעשינו עכשיו.

אפשר סעיף 71א, ראה "נבו". לא טוב?

לא.

או "גוגל".

ככה אתם עובדים.

אז אני רוצה שפשוט בכל החוקים האלה נעשה התאמה מדויקת לנוסח שעשינו עכשיו.

כן, נכון? אתם מתאימים. זה יתאים.

נעבור אחר כך אחד אחד.

כן, ברור, נעשה התאמה מדויקת לנוסח שעכשיו קראנו.

את זה כדאי לעשות לקראת הקריאה הראשונה, לא להמתין, כי היה עניין שדחינו בין שתי הקריאות שיהיה זמן.

זה משהו אחר, זה עורר שאלה קצת אחרת. אבל לגבי כל החוקים האלה כדאי להניח את זה כבר ככה לקריאה ראשונה.

מה שאתם אומרים פשיטא.

גם לגבי חולי נפש הייתי רוצה לבדוק עם עינת. גם בחוק של טיפול בחולי נפש, כי המקרים בהם כתוב "יש עניין לציבור" זה נשמע לי הגיוני, אבל בכל זאת. נעשה היום את הבדיקה, לא צריך לעכב את זה.

אבל אנחנו צריכים להחליט עכשיו אם מכניסים את זה או לא מכניסים את זה לקריאה ראשונה.

את מה?

את העניין של טיפול בחולי נפש.

- - -

הוועדה יכולה לתת לנו מנדט לבדוק את הנקודה הזאת.

בסדר, אם זה מוסכם. נדחה. אלו גיהוצים.

נבדוק את זה מייד אחרי הוועדה.

אם דרוש לכם זמן – אנחנו רוצים לגמור, אפילו רוצים בעוד דקות אחדות להצביע אם הגענו להסכמות. ולמה שדורש עיון נוסף נמתין.

אפשר לעשות הפוך, אפשר להכניס את זה, ונבדוק בין הקריאות שנייה ושלישית.

את הטיפול בנושא של חולי נפש אני מציעה שכן נכניס, ואת כל החוקים הנוספים. את הנושא של 67ב על ההסדר המותנה, את זה לא נכניס כרגע ונבדוק את זה לשנייה ולשלישית.

כן. יש לנו עוד שלב, אין לנו בעיה.

את נושא חולי הנפש את יכולה להכניס ואנחנו נבדוק ונחזור.

בסדר. אם צריך למחוק נמחק. עוד?

הבהרה חשובה. באמת יש הנחיות של פרקליט המדינה גם לגבי בעצם איך בכלל שוקלים היום אם יש עניין לציבור, ורק חשוב להבהיר שאין כוונה פה לשנות מהמצב הקיים, אלא באמת לשנות ולחדד את העילה מבחינת - - -

את הנוסח של העילה.

את הנוסח של העילה, ולא לשנות את העילה הקיימת.

רשמנו. מציעה, את רוצה לסכם?

אני מקווה שבהמשך נפתור גם מהויות שונות בנושא עילות סגירה ופתיחות תיקים, וכיצד ההליך הפלילי מנוהל. אבל בעניין הזה בהחלט אני חושבת שראוי נכון וטוב שאנחנו עושים את התיקון הזה. יש דברים שרק אחרי שעושים אומרים: מה, זה לא היה קיים כבר לפני שנים? אז, הנה, זה אחד מהם. ואני – לא לפרוטוקול – אצטט מה אמרה לי שרת המשפטים, היא אמרה לי – לא לפרוטוקול - - -

אין, אין. זה מצולם, זה משודר.

הכול מצולם.

אין? לא, היא פשוט אמרה לי.

נו, תגידי רק בינינו.

בחיוך, בינינו, היא אמרה לי איזה באסה שלא אני הצעתי את ההצעה. אז בסדר, זה אומר שכנראה זאת הצעה מאוד טובה.

אבל היא הסכימה.

בוודאי?

קנאת חברי כנסת תרבה חכמה.

לא, לא, זה היה מפרגון.

אני אומר, בסדר, הכול בחיוך.

זה האופן שבו מפרגנים פה.

אני מבקש ומתכבד להעמיד להצבעה את הצעת החוק הזאת לקראת קריאה ראשונה במליאה. כל מה שקראנו, כל התיקונים שהוצעו ונרשמו בפרוטוקול, ועוד יאורגנו, יסודרו, יגוהצו ויותאמו לפי נסיבות העניין, כדי שאנחנו כבר בקריאה ראשונה נגיש הצעת חוק מתוקנת ככל האפשר, קרובה ככל האפשר להצעת החוק, שכפי שאנחנו מקווים, תתקבל בתוך זמן לא ארוך גם בקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - שינוי שם עילת "חוסר עניין לציבור" בסגירת תיקים), התשע"ז–2017, נתקבלה.

שניים בעד, שניים נוכחים, אז אין טעם להוסיף בשאלות. תודה רבה לכם, אני חושב שזה היה פורה ושמאוד מאוד חידדנו.

תודה רבה רבה על שיתוף הפעולה.

נועה, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:07.