ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 507

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ל' בכסלו התשע"ח (18 בדצמבר 2017), שעה 9:00

תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: יעל גרמן – מ"מ היו"ר

מיכאל מלכיאלי

אלעזר שטרן

תמר זנדברג

מנהל תחום פרויקט טכנולוגיות וביומטריה, משרד הפנים - מוטי נוברג

עו"ד-לשכה משפטית, רשות האוכלוסין - עירית ויסבלום

מנהל, משרד הפנים - אבגי יוסף

מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין - אליהו לוי

רמ"ד מו"פ, המשרד לבטחון פנים - שרון בראון

מלווה-חטיבת הדוברות-מ"י, בטחון פנים - שבתי גרברצ'יק

קמ"ד מעבדת מסמכים, המשרד לבטחון פנים - בתיה צארום

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמרי איתן בן צבי

עוזר השר לפיתוח נגב וגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל - רובי שמש

מתנדבת הארגון מעורבות - טובה סלומון

מוזמן/ת - רחל גנון

מוזמן/ת - אבנר פינצ'ו'ק

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

הדס צנוירט

תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2017

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אני ממלאת מקום, כפי שאתם יודעים, אז דיברתי כמובן עם היועצים המשפטיים אבל גם עם יושב-ראש הוועדה. כשקראתי את הנתונים, אין ספק שהמצב היום הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם, ואין ספק שכשתושב, אזרח לא חייב לבוא אל לשכת רישום האוכלוסין, ולא צריך לכתת את רגליו לשם, זה הרבה יותר טוב, כשאנחנו מגיעים אליו – ללא ספק. אבל הנתונים הם לא מזהירים. יושב-ראש הוועדה ביקש – מתי זה היה? לפני כשנה ומשהו, ביקש את הנתונים. לפי הנתונים - הנתונים לא מזהירים. אם בין 80,000 ל-90,000 איש לא אתחלו את תעודות הזהות שלהם, ולא חשוב מאיזו סיבה, כלומר יש בידיהם תעודות זהות לא תקפות, ו-10% - כ-35,000 תעודות זהות לא הגיעו ליעדן מסיבות כאלה ואחרות – תכף תסבירו. אבל כן אני חייבת לציין, אין ספק שהמצב הוא הרבה יותר טוב, רק הוא צריך להשתפר.

לי יהיו כמה בקשות מכם, אבל לפני כן אבקש בצורה מסודרת מנעמה לומר את דברה. לאחר מכן נשמע את רשות מרשם האוכלוסין ואת חברי הכנסת.

אולי לשם שינוי אני כאן האופטימית יותר... בסך הכול נראה שקרה כאן דבר טוב. גם אנסה תוך כדי, להסביר את התהליך, כדי שיהיה ברור יותר לכל הנוכחים. בעצם במקום שאדם יצטרך לחזור שנית ללשכה כדי לקחת את תעודת הזהות הביומטרית, הלשכה שולחת לו את התעודה הביתה באמצעות הדואר כדואר רשום. אלא מה, שהיה חשש שהתעודה תאבד בדרך, לא תגיע ליעדה, או שאדם יחזיק שתי תעודות זהות.

לכן בתיקון משנת 2016 מה שנעשה היה להגדיר, שאחת העילות פקיעת תוקפה של תעודת זהות היא לתקופה של חודשיים-שלושה, שבמהלכה התעודה הביומטרית אמורה להגיע לאותו אדם לביתו. מהנתונים שהוצגו לנו ראינו, שכ-91% מהתעודות הגיעו לביתם של התושבים באמצעות הדואר, עוד כ-5% כנראה נמצאים בדרך, ועוד כ-5% אנשים נדרשים לבוא ללשכה לקחת את התעודה – אם מפני שלא היו, היו בחו"ל, ביקשו שזה יגיע ללשכה וכו', ובסופו של דבר אנחנו רואים מצב שבו במקום 100% של אנשים שחוזרים ללשכה שנית, כ-5% חוזרים ללשכה שנית.

הנתון שאליו התייחסה חברת הכנסת גרמן מדבר על אתחול תעודת הזהות. האתחול נובע מהחשש של רשות האוכלוסין שהתעודה תגיע בדרכה לתושב - תגיע לידיים הלא נכונות, והם רצו אישור של התושב שאכן התעודה נמצאת בידו. זה בעצם תהליך האתחול שנדרש.

מהנתונים שראינו, האתחול של תעודת הזהות נעשה בכ-74%. יכול להיות שזה הזמן להתייחס מרשות האוכלוסין לנקודה הזו ולומר מה הם עושים כדי לשפר את אחוזי האתחול.

תודה רבה. הייתי רוצה בכלל שתתייחסו למספרים, כי אני התייחסתי לנתונים שנמסרו לוועדת החוקה ב-17 בדצמבר, שזה ממש אתמול.

אם אפשר משהו לפני כן?

בהחלט.

תודה. אני רוצה להזכיר שכל הסעיף הזה בא על רקע המעבר שלנו לטביעות הביומטריות, שעוררו הרבה מאוד דאגה וחשש בקרב הרבה מאתנו, וכמובן חשש שטרם ועדיין במצב מאוד אניגמטי.

הנושא של המסירה השנייה, המסירה ללקוח, כמובן שיש בו רעיון מאוד טוב של שירות לאזרח, ומי מאתנו לא רוצה שהדואר יבוא אליו עד הבית וייתן לו כל דבר מהשירותים שהממשלה נותנת, אבל כאן, בגלל שמדובר בתעודת זהות ביומטרית, זה העלה לנו חשש מיוחד מכמה היבטים: קודם כל, יש תעודות זהות ביומטריות שמסתובבות להן ברחובות, בכבישים, במכוניות, לא יודעת מה, והנושא של האתחול, שגם את התייחסת לכך שיש לנו אחוזי אי-אתחול מאוד גבוהים, נובעת מהחשש הזה, שהתעודה הזו תגיע לידיים הלא נכונות – בין אם זה בתום לב, במקרה, ילד, אשה, אבל התוצאה היא שאי שם יש תעודה ביומטרית עם נתונים ביומטריים – יכול להיות גם טביעת אצבע וסריקת פנים שהיא לא של האדם המיועד. בהקשר הזה נתוני האי-אתחול הם מדאיגים מאוד.

אותי אישית מדאיגים מאוד גם - אמנם זה המספר הכי קטן פה, אבל יש פה 70 תעודות שאבדו.

נסביר את ה-70.

מעבר להסבר הזה אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות, גם לקבל הסבר לגבי איך אנחנו מעגנים את הדבר הזה במקום – הדבר הזה נמסר לדואר ישראל. דואר ישראל, כרגע חברה ממשלתית, ויכול להיות שעובר איזה שינוי, תהליך. האם זה מעוגן? כל השיטה הזאת של שליחי דואר – מי הם, איזו הסמכה הם מקבלים – כרגע היה משהו, אם איני טועה, קוד שהאדם צריך להקיש- - -

זה נקרא אישור מסירה.

השליח של הדואר מקבל איזושהי הכשרה מיוחדת? מסתובב עם מכשור מסוים? כאשר אנחנו הופכים את ההוראה הזאת לקבועה, האם אנחנו מבטיחים שתמיד זה יהיה כך? האם זה דבר שיכול להיות מופרט? האם אנחנו יכולים לקבל בעתיד חברת דוח אדם שמסתובבת עם דרכונים ביומטריים ואנחנו לא יודעים- - -

יופי של שאלות. אני מודה לחברתי, חברת הכנסת זנדברג. אני חושבת שכל השאלות שלה הן מאוד ענייניות. אני מבקשת קודם כל להתחיל עם המספרים כדי לאפס אותנו – בעיניי, 10% מ-388 זה כ-35,000. אמרתם שלא – אז תאמרו מה כן. נתחיל עם המספרים – תבהירו אותם, ולאחר מכן אבקש תשובות לשאלות המאוד חשובות של תמר. בבקשה.

עירית, היועצת המשפטית ברשות האוכלוסין. לפני כשנה הגענו לדיון בוועדה לגבי תיקון התקנות, שקבעו הסדרים שנובעים מהצורך בשינוי שיטת המסירה. שינוי שיטת המסירה – יצאנו אתו לדרך בינואר, לאחל תיקון תקנות וזמן קצר של התארגנות. יצאנו אתו לדרך לאחר תקופה ארוכה מאוד של עבודת מטה מאוד-מאוד מאומצת בעלת היבטים טכנולוגיים, משפטיים, בשיתוף גורמים מהמשטרה – עבודת מטה מאוד רחבה.

את שינוי השינה, את התהליך החדש הובילו אנשי אגף מערכות מידע של הרשות, ועם זה הגענו לוועדה. הוועדה העלתה סימני שאלה וחששות מאוד כבדים מהדבר האחד – מזה שתושב יקבל את תעודת הזהות שלו באמצעות שליח הדואר ולא בלשכת רשות האוכלוסין.

היום אנחנו מגיעים לכאן משום שלאורך השיטות האלה אושר תיקון תקנות כהוראת שעה בלבד לשנה. בפני הוועדה הונח דוח שהוכן על-ידי אגף מערכות מידע, דוח שמוטי ויוסי יתייחסו לפרטים, אבל אני חושבת שהיום אין מי שיכול לומר שהוא רוצה להחזיר את כל 400,000 התושבים שנמנעה מהם ההגעה ללשכה – אין מי שיגיד שרוצה להחזיר אותם או את הבאים אחריהם לצורך הגעה שנייה ללשכה. כמובן, אפשר לדבר על שיפורים וכו' – זה נושא שתמיד אנחנו שואפים לשפר ולהשתפר, אבל אני לא חושבת שיש מי שרוצה לראות את המצב חוזר אחורה.

לגבי האתחול שגברתי ציינה – ושוב, לפרטים יתייחסו אנשי המקצוע בהמשך – הנושא של האתחול, אנחנו מדברים על שבב שיש בתעודה. הוא שבב שצריך לעבור ממצב של השהיה, כלומר למצב שבו הוא לא מופעל, למצב של הפעלה. זה האתחול.

כמו כרטיס אשראי.

נכון. מי שלא מפעיל את השבב ולא מאתחל את התעודה, המשמעות היא שכשהוא יגיע לבנק או למוסד בנקאי מכל סוג ויבקש שירות מכל סוג – פתיחת חשבון, לקיחת משכנתא, השקעה בניירות ערך ודברים כאלה – הצד השני יגיד: אני לא רואה שיש לך תעודת זהות, ואני צריך תעודת זהות. הוא לא רואה במחשב אינדיקציה לקיומה של תעודת זהות. זה המשמעות של השבב.

יש גם עניין של שימוש של שירותים מרחוק, אבל זה נושא שעדיין לא נכנס.

אבל מה קורה כאשר שוטר תופס אדם ומבקש ממנו תעודת זהות, ואין לו תעודת זהות כי היא לא בתוקף?

יש העניין של חוק החזקת תעודת זהות והצגתה. זה חוק שקובע את החובה להחזיק תעודת זהות. זה חוק- - -

קנס של 5,000 ₪.

זה חוק שהמשטרה לא אוכפת אותו כבר שנים מטעמים שכנראה- - -

אבל את סומכת על כך שלא יאכפו אותו?

אבל אם יום אחד המשטרה יחליטו לאכוף אותו – יש פה נציגה של המשטרה – אני לא יודעת אם היא תוכל לענות על כך בעצמה או לשאול, אבל אם יום אחד המשטרה תחליט לאכוף אותו, אני בטוחה ששוטר שיראה שלאזרח יש תעודת זהות מפלסטיק, הוא לא ילך לבדוק אם הוא אתחל את השבב או לא, לצורך החובה של ההזדהות, והחוק הזה מדבר על חובה להזדהות.

אני עוצרת אותך דקה. אני מאוד מודאגת ממה שאת אומרת. אני מצפה שלכל שוטר יש מסוף, שמחובר ישירות, והוא לא צריך לשאול. ברגע שהוא עוצר אדם, והוא רואה את שמו, הוא יודע מיידית אם יש לו תעודת זהות תקפה או לא תקפה. הוא לא ישאל אותו. זה לא יעניין אותו שהוא יראה את הפלסטיק. הפלסטיק הוא חסר ערך. מבחינתו, אין לו תעודת זהות תקפה, ואני מצפה שזה יהיה במסוף – אחרת אנחנו במצב גרוע מאוד.

אם זה מופיע להם במסוף- - -

אוי ואבוי אם זה לא מופיע במסוף.

אבל אני בטוחה ששוטר לא ייקח תושב לתחנת המשטרה- - -

מה זאת אומרת, מופיע במסוף? כל שוטר מסתובב עם מסוף עם כל מרשם האוכלוסין?

ודאי. מה קורה כשעוצרים אותך בעבירת תנועה?

ברוך השם, לא עצר אותי שוטר.

אתה עושה שאילתא לבסיס הנתונים, ואז אתה מקבל את הנתונים.

ויהיה כתוב לו שאין תעודת זהות.

הכול הוא יודע עליך שם.

אבל שוב – האתחול של תעודת הזהות הוא רלוונטי לצורך הזדהות מול גופים שמסתמכים על השאילתות המקוונות.

עירית, בואי נהיה מדויקים. אני קראתי את החומר. בחומר כתוב שאם את לא מאתחלת, תעודת הזהות לא תקפה. תעודת זהות לא תקפה משמעותה שאין לך תעודת זהות. אף אחד לא ישאל, למה לא אתחלת - אם לא הבנת עברית כי את רק דוברת רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית או טורקית, או כי את קשישה או מכל סיבה אחרת. בדרך כלל אלה שלא מאתחלים - אני משערת שאלה האוכלוסיות המוחלשות שקשה להם להבין ולא יודעים איך לאתחל, אבל לא משנה. אבל תעודת זהות לא מאותחלת היא תעודת זהות לא תקפה. הדין על תעודת זהות לא תקופה זה 5,000 ₪. אני לא הייתי סומכת על כך שהמשטרה, כשהיא מוצאת אדם שאין לו תעודת זהות תקפה, תשאל אותו: כן אתחלת? כן קיבלת? לא קיבלת? אני חוששת האנשים האלה יקבלו 5,000 שקל קנס- - -

מאחר שאנחנו מדברים פה על סעיף, אולי נקרא אותו, כדי שלכולם יהיה ברור: סעיף 4 לחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ד-1982: העובר על הוראות חוק זה דינו קנס 5,000 שקלים ובלבד שלא יועמד לדין על אי-הצגת תעודה אם תוך חמישה ימים לאחר שנדרש לכך הוצגה התעודה לפני מי שדרש את הצגתה או לפני שוטר בתחנת המשטרה, ונקבעה זהותו של האדם על-פיה.

נקבעה זהותו כאמור – יינתן לו על-פי דרישתו אישור בכתב על כך בתחנות המשטרה.

כלומר הוא יוכלו בסופו של דבר תוך חמישה ימים לאתחל. אני חושבת שבנקודה הזאת מעניין לשמוע מיהם אותם אנשים שלא מאתחלים ומה הסיבות לכך.

עדיין אני רוצה לומר דבר אחד – וזה מתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת זנדברג – אם החשש הוא שהאנשים לא מאתחלים את התעודה, כי תעודות זהות הולכות לאיבוד – זה לא המצב. ה-70 שהלכו לאיבוד, שזה פרומיל מסך כל התעודות – זה נתון שהוא לא גבוה מדי. תעודות זהות שהולכות לאיבוד, מבוטלות במערכת. זו תעודה שלא קיימת יותר, והיא לא תאותחל, ואין חשש שזה יגיע למישהו, כי- - -

אז זו תשובה לשאלה של חברת הכנסת זנדברג.

מי שלא מאתחל, זה מי שזה כבר הגיע אליו, זה אצלו, בידיו, והוא מורשה לעשות בה שימוש, אבל מסיבות שלו- - -

ברור. הלך לאיבוד – זה לא הגיע אליו בכלל. ברור.

ראשית, אני כן רוצה לשאול את המשטרה, מה קורה כאשר אתם פוגשים באדם שתעודת הזהות שלו לא תקפה?

זה בכלל לא בסמכויות שלנו. אני שרון בראון.

סגן ניצב שרון בראון. אני מבינה שאת ממערכות מידע?

לא. אני ראש מעבדת המסמכים לשעבר במז"פ.

אז את לא יודעת להשיב לנו. אז אנחנו מבקשים תשובה מהמשטרה לשאלה הזו, מה קורה כאשר המשטרה פוגשת אדם שתעודת הזהות שלו לא תקפה, מה דינו וכמה אנשים כאלה – גם את המספרים, היינו רוצים לדעת.

נשמע ממוטי, ממנהל הפרויקט כרגע, את המספרים כהווייתם וגם הסבר, למה לא מאתחלים.

אני רוצה להניח את דעתך, חברת הכנסת תמר. בפעם הקודמת אמרת שהדואר לא מסר מתנה שקנית לבת שלך תקופה ארוכה.

לא מתנה אלא עגלה. בת שנתיים – קיבלתי אותה כשהיא היתה בת 10, והיום היא בת 11.5 והיא כאן.

זה לא שייך. הדואר במצב קשה, ובכלל כשיש הכריסמס וה-new year ועלי באבא וכו'. אנחנו מכירים את הנושא הזה. הדוח מציין שני דברים: אחד, מה שהבטחנו לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי – להוכיח לו שהדואר עומד במטלות שלו ובאיכות המסירה. הדוח מראה מעל כל צל של ספק שהדוח עומד – לפי כל הקריטריונים שעשינו, הוא עומד במטרות של מסירת תעודת הזהות - במועד, בזמן, באיכות, בכל הנדרש בנושא הזה.

לגבי אובדנים, אני רוצה טיפה לפלח את הנתונים. הדואר דיווח על 70. בפועל אנחנו קיבלנו הצהרה של 7 תעודות, שנתן מכתב לתושב: דבר דואר אבד – גש ללשכה. שאר התעודות, ה-63, זה תעודת שאנחנו מגדירים נעדרים, הווה אומר מעל 30 או 40 יום הדואר לא ידע למצוא לי את התעודה. עקב כך הוא מקבל קנס מאתנו, אבל התעודות הללו בסופו של דבר באופן שוטף היו מוצאים אותן, אבל מבחינתנו ה-63 האלה נעדרים כי לא דווחו תוך ה-33 שהיו צריכים לעשות.

אז זה רע מאוד.

אם לא מוצאים את התעודות הללו, כפי שאמרה עירית, הן מבוטלות אוטומטית. תעודה לא הולכת לאיבוד.

אחרי כמה זמן?

אחרי 40 יום הדואר מצהיר שאם הוא לא מוצא את התעודה, אוטומטית מערכות המחשוב שלהם ושלנו מבטלות את התעודה, את הבקשה. התושב מתבקש להגיע שוב, לעשות בקשה חדשה לתעודה.

מה הריקושט שאתה מקבל? יש לך כמה אפשרויות: יש לך האתחול של האזרח, שאנחנו יודעים מה קרה. אתה יודע מי הקיש את הקוד הזה?

אסביר את הליך המסירה, ברשותכם. אנחנו עובדים לפי חוק דואר רשום, של דואר ישראל, שזכה במכרז לחמש שנים.

אגב, הם היו המציעים היחידים במכרז שעשינו.

זה קצת מדאיג אותנו.

אנחנו לא יכולים להתקשר עם מי שאנחנו רוצים.

ברור. היום את הדואר מעלי באבא ומה שאתה אומר, מחלקים בקיוסקים.

תמר, אני מבקשת לשמוע את התהליך ממש אחד לאחד כדי שנבין.

לא בכדי הבאתי את הדוגמה של עניין הסיסמאות. כאשר את עוזבת את הלשכה לאחר בקשה, את מקבלת דף שהראיתי אותו ליושב-ראש, ויש הסיסמאות. בצד שמאל למטה יש קוד המסירה האישי. כשהדוור מגיע לאדם הביתה, הוא מגיע עם מסופון, שזה טלפון נייד. את חייבת להזדהות בפניו. הוא חייב לקבל את קוד המסירה האישי. ברגע שהוא מקליד אותו פנימה – מי מוסר את קוד המסירה האישי? תמר או הבת שלה, מעל 14, עם תעודת זהות. רק הם, לפי החוק, רשאים לקבל את דבר הדואר רשום. רק אדם מעל גיל 14, בא כוחך, יכול לקבל את התעודה- - -

מי זה בא כוחי?

בעלך, הבת שלך בת ה-18, הסבתא שבבית. זה חוק דואר. זה לא אני קובע. את יכולה לשלוח אותי עם ייפוי כוח להוציא דואר רשום בשמך, עם תעודת זהות שלך, נכון?

זה ברור, כן.

זו תעודה ביומטרית.

הוא צריך לבוא עם הקוד האישי.

לא לבוא. הוא בבית. הוא שם.

תני לי דקה להסביר. הדוור מגיע אליך הביתה, את מזדהה, והוא מבקש את קוד המסירה. בלי זה אסור לו למסור את התעודה.

את מסרת את קוד המסירה גם לבא כוחך. אם הוא לא יודע את קוד המסירה, אסור לו לקבל.

אני מבינה, אבל את מבינה שכל הדבר הזה מתרחש בבית. אתה יודע שהיום בסניפי הדואר- - -

תמר, זה נועד להקל. אנחנו, למשל, לא בבית ימים שלמים, אז ברור שארצה שבעלי או בתי יוכלו לקבל.

אבל יש כל מיני מצבים בעולם.

פעם אחת יש מסירה שהיא תלויית קוד, ופעם שנייה יש האתחול. יש פה שני תהליכים שזה מאבטחים את המצב. אם גם אחרי זה התעודה לא הגיעה ליעדה, תתקשרי לרשות ותגידי.

רק אשלים. מערכת ממוחשבת זהה בכל מקום שתיגשי אליו – אם זה סניף הדואר, אם זה בית עסק שמחלק דואר עד 20:00 בלילה. הם לא ימסרו לך תעודת זהות ביומטרית ללא קוד. הם לא יכולים, כי המערכת לא נותנת להם את זה. עצם הסיבה שמסרת את קוד המסירה שלך, כמו שמסרת את כרטיס האשראי שלך למישהו שימשוך מזומן עבורך, זו הנקודה. עצם העובדה שמסרת את הקוד למישהו או מסרת את הקוד לדוור, זה הטריגר שאומר: התעודה נמסרה.

יש הבדל בין אני מסרתי למישהו שהלך, לבין שזה נמצא בבית, ובאים אלי. בבית אפשר לחפש בערימת הניירות.

מי יחפש?

אחד הילדים, בעלי שאולי אני לא - כרטיס האשראי שלי אתי. לא בא אליי שליח הביתה, ואני מוציאה את תעודת הזהות.

בעיניי זה בלתי-סביר, אני חייבת לומר. זו תעודה ביומטרית, ואני חושבת שנקטו פה במספר אמצעי אבטחה.

הם לא נקטו באף אמצעי. רק בקוד הזה נקטו.

יש גם הקוד וגם האתחול. זה אותו דבר.

אם את כל כך חוששת שבני ביתך ייקחו לך את התעודה ואת הקוד, את יכולה לבקש שהתעודה תימסר לך בלשכה. יש פה כמה אמצעי אבטחה.

אני לא חוששת. אנחנו עכשיו מצד הרשות. אנחנו לא יודעים מה קורה בכל בית.

קחי בחשבון שאנחנו רוצים להקל על התושבים.

תלוי במה. יש נושאים שאנחנו לא רוצים להקל בהם. בנושא של תעודה ביומטרית הסיבה שאנחנו לא רוצים להקל, כי סיכוי הטעות, שאבדו ולכן- - -

תכף נגיע לזה. ברשותך, תמר, יש לי בקשה – בואו ניתן לו לסיים. אני מבקשת לא להפריע, שנשמע את זה דבר דבור על אופניו.

הדוור מקבל הסמכה מרשות הדואר. בתחילת הדרך הדוורים לא הפנימו את החשיבות של הנושא הזה. הם עלו לדין משמעתי, ודוורים פוטרו כי לקחו תעודות זהות ושמו אותם מתחת לדואר כי זו עבירה פלילית או משמעתית, למסור דואר רשום בכלל בלי חתימת מקבל התעודה. כלומר דוורים עלו לתהליך משמעתי בדואר על זה שלא מסרו דואר רשום בכלל – לא רק תעודת זהות – לא נכונה. היום הדואר מקפיד על קוצו של יו"ד. היום התעודות מגיעות במעטפה מיוחדת עם סימן מיוחד, באדום, שאומר להם: תעודת זהות, אתה חייב למסור ביד. אם הוא לא מוסר כך, הוא עובר עבירה פלילית. זה הנושא של מסירת הדואר.

אתה אומר שהוא לא היה יכול בלי זה. אז איך הוא השאיר תעודות?

אז הוא עלה לדין משמעתי.

אבל זה מספיק, דין משמעתי, אם הוא עשה את זה? כרגע אמרת שהמסוף לא היה מקבל. אתה רוצה לומר לי – האם היו במהלך השנה האחרונה תעודות שהושארו מתחת לדלת בלי הדבר הזה?

לא.

כרגע אמרת שהיה והועמדו לדין משמעתי.

תני לי להסביר. בחודש הראשון הדואר לא הטמיע את כל התהליכים, המסופונים לא כולם הופצו במועד. ברגע שזה נכנס, הדבר הזה נמנע.

הוצאתם לרחוב תעודות זהות ביומטריות בלי שהמסופים נכנסו לשימוש?

לא.

זה מה שכרגע אמרת. או אני לא מבינה עברית או אתה לא מסביר עברית.

אנחנו נכנסים לפינה- - -

זו פינה מאוד חשובה. אתה מחלק תעודות זהות ביומטריות.

אל תתקיפי אותו. הוא לא בבית משפט. את שואלת. הוא מנסה לענות.

הוא עונה, והתשובה שלו עוד יותר מלחיצה אותי מאשר התשובה הראשונה, ואז הוא אומר: לא.

אז תשאלי אחר כך שאלה נוספת. אני מבקשת לא להתקיף, ולתת לאדם, שהוא עובד ציבור, לענות.

מישהו ידע בכנסת- - -

אני מבקשת ממנו להשלים. את לא נותנת לו להשלים משפט אחד. אפילו אני לא מצליחה להבין. תרשמי לך את השאלה. אם משהו מטריד אותך, תשאלי אחר כך. אני מבקשת ממך להתחיל ולסיים.

בדוח ניסינו להוכיח שהדואר עומד במטלות ובאחוזי המסירה שהתחייב מבחינת החוזה.

לגבי האתחול, כפי שאמרנו, אנחנו כמעט מסרנו תעודות זהות לאנשים בסדר גודל של 340,000. 84% מהאנשים קיבלו את התעודות לידיים, ואנחנו דואגים שהתעודה תגיע לאדם ולוודא שהיא הגיעה אכן לידיו של האדם. זו הסיבה שאנחנו מבקשים בעזרת מסרונים – תשלח 1 או 0. אם הוא שולח 1, אני יודע שהתעודה הגיעה הביתה, לידי האדם עצמו, כי אני שולח את המסרון לטלפון האישי של האדם. בתהליך ההרשמה הפקיד בודק אם הטלפון הוא נכון, ורק אז הוא משחרר אותי. כלומר אנחנו בסבירות מאוד גבוהה יודעים שמספר הטלפון שלי הוא שלי, וכשאני מקבל מסרון אליי, אם זה הגיע אליי לידיים ואני שולח 1, הסבירות מאוד גבוהה, שאני עונה אמת בנקודה הזאת. אם אני שולח 1 – התעודה בידי מוטי, ופותחת את השבב, כפי שעירית הסבירה, והקוד תקין ושריר.

יש קבוצה של 20% ומשהו, 70,000 איש, קראנו להם האדישים, שלא מעוניינים לעשות את זה. אנחנו שולחים סדרה של שלושה מסרונים – או בכתב, מסרונים, או טלפונים כשרים – המערכת יודעת להבדיל לחלוטין אם כשרים או לא, שלוש פעמים לכל אדם במשך עשרה ימים. אם תוך עשרה ימים האדם לא מגיע, הנתון הזה עובר למרכז מידע. תפקיד מרכז המידע – לצלצל לאדם באופן אישי.

עכשיו אתה מדבר על האתחול?

אני מדבר על כל התהליך. התעודה מגיעה לאדם – כיוון שהדואר מדווח שהתעודה נמסרה לאדם באמצעות שהוא מסר את קוד המסירה האישי, מערכת המחשוב יודעת שהתעודה הגיעה לידיים של מוטי. מוטי מקבל לטלפון שלו הכשר או הרגיל שלושה מסרונים. כל שלושה ימים יוצא מסרון, כי אנחנו לא רוצים להציק לתושבים יותר מדי. אם אני לוחץ 1, הכול שריר וקיים ונסגר. אם אני לא שולח כי הטלפון כשר, או בישיבה, לא היה זמין, הנתונים עוברים למרכז מידע. אם אני מקבל מסרון, אני יכול בכל זמן שנוח לי ללחוץ 1 והתהליך נסגר. אם אני לא מגיב, גם הנתונים האלה עוברים למרכז מידע.

יש סדר גודל – אנשים מתקשרים למרכז המידע ומבקשים עזרה. בדרך כלל זו האוכלוסייה הקשה – הקשישים או כאלה שלא מבינים. פותרים להם את הבעיה משם, וגם אותם ה-70,000 איש ומשהו שלא מגיבים, האדישים, בשפה פשוטה - לא מעניין אותם – זה בארנק שלי- - -

או שהם לא יודעים מה לעשות.

התקשרנו. להפתעתכם, המייל שלי מפוצץ בתושבים ששולחים ישירות אלינו: תעזרו לנו, ואנחנו באופן אישי אחד-אחד, בערב יושב על הטלפון, מתקשר אחד-אחד ופותר לו את הבעיה. אני עוקב אחרי זה, מתקשר אחרי יומיים, שואל: הכול תקין?

כמה אנשים יש לך לצדך כדי לסייע לך? אתה לא יכול להתקשר לכולם כמובן.

היום העברתי חלק גדול של המינהלה ללשכות, לעשות את העבודה. המקרים החריגים עוברים אליי. אני מקבל 30 מיילים בשבוע. הלשכות פותרות את מרבית הבעיות כי המידע כבר עבר אליהם. מרכז המידע פותר כ-5,000 קריאות בחודש, אבל זו בעיה של כוח אדם. וגם אותם אדישים – זה לא מעניין אותם. קיבלתי מסרון, התעודה ביד שלי – לא מעניין אותי. לא רוצה לשלוח לך. יום אחד אעשה את זה. יום אחד תגיע לבנק או למקום אחר והתעודה לא בתוקף. הוא אומר לי: כשאגיע לבנק, אעשה את זה. אין לי מה לעשות נגד האנשים האלה. עשיתי כמיטב יכולתי.

בנוסף, לאחרונה, לאותם אנשים שאחרי 40 ומשהו ימים לא אתחלו את התעודה, אני שולח לו עוד מסרון: אם התעודה באמת בידך – היא תהיה בלי תוקף עוד כמה ימים - נא להפעילה. אחרי 60 ימים אני שולח עוד מסרון: מוטי הנכבד, תעודת הזהות הביומטרית שלך לא בתוקף. התעודה הזמנית עם המדבקה לא בתוקף. אין לך תעודת זהות בישראל. בבקשה גש להסדיר תעודת זהות. יותר מכך אנחנו לא יכולים לעשות.

ואחרי כל מה שעשית עדיין יש לנו בין 80,000 ל-90,000 תעודות לא מאותחלות.

נכון. אנחנו מאמינים שתוך כדי עבודה של מרכז מידע, שהוא מקבל את כל הרשימות האלה תוך תגבור כוח האדם, הוא לאט-לאט יגיע לאנשים- - -

תפנו אחד-אחד לכולם.

נכון. זה התפקיד שלי.

מה קורה לתעודת הזהות בינתיים?

היא לא פעילה. המשמעות – שאי-אפשר לבצע אתה דבר. אי-אפשר לבצע אתה הזדהות מול מוסדות פיננסיים. את יכולה לשאת אותה. אם שוטר יעצור אותך, הוא יוכל לזהות אותך דרך התמונה. במערכות התעודה הזאת לא פעילה.

זיהוי ויזואלי יכול להתקיים.

ואם הוא מגיע לביטוח לאומי או לבנק, הוא יכול להפעיל אותה שם?

לא. הוא ילך ללשכה. הוא יכול להתקשר למרכז המידע שלנו, לבקש שיפעילו לו את התעודה, ויפעילו לו את התעודה. הוא יזדהה- - -

הוא יגיע לתור בבנק, יעמוד מול הפקיד, הפקיד יגיד: היא לא בתוקף, תפנה את התור, תתקשר, תפעיל ותחזור אליי?

צריך לזכור שאנחנו פנינו אליו לפחות שלוש פעמים במסרונים, וביקשנו ממנו לאתחל את זה. הוא יכול לצאת, לעשות כוכבית 3450, להתקשר למרכז מידע ולעשות את האתחול.

ועדיין זיהוי ויזואלי מתרחש, כלומר אם בקניון מבקשים תעודת זהות כדי לראות שהוא בעל הצ'ק – את הזיהוי הוויזואלי אפשר לעשות גם בלי השבב – זה לא מפריע.

גם טביעת אצבע, אם יש מקום שצריך. מיכאל, בבקשה.

אותם אנשים שאין להם הטלפון עם ה-SMS, בשלוש הפעמים האלה שמפספסים, מה אתם עושים?

יש SMS קולי. זו הקלטה שאומרת לך- - -

IVR. כמה פעמים זה עושה?

שלוש פעמים. אם נתת מספר טלפון בבית, אני יכול גם להתקשר אליך הביתה ולתת לך- - -

כלומר לא שואלים מראש מי יש לו כשר ומי לא.

מספרי הטלפון הכשרים הקידומת שלהם שונה ממספרי הטלפון הרגילים.

במאמר מוסגר – אתמול בוועדת שרים אמר משרד התקשורת שהוא לא יודע לזהות את המספרים הכשרים. רשות האוכלוסין יודעים לזהות - זה יפה מאוד.

הם אמרו את זה. הדגישו – כשר ולא כשר. יפה מאוד. תמר, שאלותיך.

שתי שאלות: אחת, הבנתי מהדברים שלכם, שלדוורים, לשליחים אין הסמכה מיוחדת לביומטרי. זה הסמכה כללית של הדואר לדואר רשום.

זה לא דואר רשום. זה דואר במסירה אישית. יש הבדל. דואר רשום – שמים לך פתק. פה הדוור צריך לבוא ולתת לך את זה ביד.

אבל זו לא הסמכה אחרת מביומטרי. זו הסמכה רגילה.

את שואלת על הסמכה חוקית?

כן.

לא כתוב בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים וכו' שנדרשת הסמכה חוקית, אבל הם עוברים הכשרה- - -

מיוחדת לביומטרי או כללית למסירה אישית?

עוברים הדרכה. אין פה הסמכה. הדרכה על-ידי רשות הדואר.

הדרכה מיוחדת לנושא הביומטרי?

כן.

מה היא כוללת?

הסבר, מה נדרש לקחת מהאזרח, אילו פרטים, מה אתה צריך לעשות במערכות.

שאלה שנייה: כמה שליחים כאלה עמדו לדין משמעתי בשנה הזו, כפי שציינת?

אין לנו הנתונים.

אז אנחנו מבקשים לקבל תשובה.

ושאלה אחרונה לנושא של אלה שאתחלו: אחרי ששלחת את השלושה האלה, ואנשים לא אתחלו, זה ה-74%? זה הצד השני?

22% זה אנשים ששלחנו להם שלוש הודעות, ועדיין לא הגיבו – זה 26%.

הם מתקשרים אישית אחד-אחד.

מהם כמה יש בשנה האחרונה, אחרי ששלחו להם את המסרונים ולא אתחלו - אתחלו ברגע שנתקלו בבנק או בביטוח לאומי או משהו כזה? יש לכם נתון כזה?

האנשים האלה, בתקופת הדיווח שביקשתם, ה-90 שנמסרו והופעלו בלשכות – זה בעמוד 21 – 8,601 איש חזרו ללשכות להפעיל את התעודה מחדש. שלא הגיב לך-SMS. הלכו ללשכות וביקשו: תפעילו את התעודה.

לא ידעו בכל דרך אחרת, אז ביקשו שמישהו יעשה.

וכמה מהם ביקשו בטלפון או משהו כזה?

יש לי הנתונים. לא הבאתי כי לא נדרשתי.

יותר מזה או פחות? 74 עשו בהליך הרגיל. אני מדברת על אלה שלא אתחלו, אני מנסה לאתר, כמה מהם באמת לא הפעילו בגלל שכחה וזה, וברגע שנתקלו שצריך תעודת זהות, יאתחלו- - -

או לא היו להם אמצעים ולא ידעו.

וכמה תעודות אי שם - אולי זה אינדיקציה – אולי התעודה הגיעה לידיים הלא נכונות. היא שוכבת אי שם, ולא הופעלה מעולם.

היא לא תקפה. זו הבעיה. הבעיה היא שהתעודה נמצאת אצלם אבל היא לא תקפה. הם לא יכולים לעשות בה דבר.

היא לא בדיוק קיימת אי שם. אנחנו יודעים בוודאות שהתעודה נמסרה, וניתן קוד מסירה עליה.

אני מבינה.

תמר, אין תעודה אי שם. יש ששה שאבדו, שבעים שלא נמסרו בזמן. כל תעודה אנחנו יודעים בדיוק - יש מעקב כל שבוע, אני מקבל דוחות מהדואר, כל תעודה ותעודה, איפה היא נמצאת, מתי נמסרה, באיזו שעה, לאיזו כתובת.

אני מבינה, אבל אם היא לא הופעלה, אחרי כמה זמן, אם האדם יזדקק לה – בביטוח לאומי, זיהוי של שוטר - רוב הסיכויים שהוא ילך ויפעיל, וזה התוספת שלך, שהגיעו ללשכה, או יוצאים מהתור, מפעילים וחוזרים. אחרי כל הדבר הזה עברה שנה, ויכול להיות שצריך לזהות טיפה זמן, אלה שעדיין לא הופעלו – נמסרו והכול עם הקוד, אבל עדיין לא הופעלו. יש פה משהו מוזר.

אנחנו עדיין מפעילים את מרכז המידע שלנו לטובת העניין.

אני רוצה לקרוא ולהעלות את זה להצבעה, אבל לפני כן אני מבקשת שני דברים – כמובן בתיאום גם עם היושב-ראש ועם הלשכה המשפטית שלנו: אחד, נבקש דיווח אחת לשנה. אומרת לי היועצת המשפטית שנעשה את זה במרס כדי שתוכלו לדוח על כל השנה, אין בעיה. אז מרס 2018 נבקש כאן דיווח על כל הנתונים שכרגע שאלנו, בתקווה שלא יהיו בכלל, אפילו לא תעודת זהות אחת שהלכה לאיבוד, ושמספר האתחולים יגדל, ושאי-האתחולים יקטן.

אבל במקביל אני מבקשת עוד שני שדברים: אני רוצה לקבל מהמשטרה, מהגורמים המוסמכים עדכון לגבי מה קורה כאשר אדם כזה, שלא אתחל את התעודה, נתפס, ומה שמתקבל אצל המשטרה כמי שאין לו תעודת זהות, ועומד במה שקראה היועצת המשפטית שלנו, שלכאורה נותנים לו ארבעה-חמישה ימים להגיע לתחנת המשטרה, ולא – 5,000 שקל קנס. אני רוצה שיהיה ברור שאדם כזה שלא אתחל, לא ייקנס ב-5,000 שקל קנס. זה צריך להיות ברור ומובן מאליו. כי למעשה יש לו תעודת זהות – הוא רק לא עשה פרט טכני, ואני עדיין חושבת שזה בעיקר כי הוא לא מבין, ויכול להיות שהוא לא מבין כי זה לא היה כתוב בשפה שלו.

זה מופעל אי פעם?

אני לא יודעת. יכול להיות שלא. אם יאמרו שמעולם לא אכפו את הקנס הזה, זה גם יהיה מספק.

יש לי עוד בקשה. אני מבקשת שתצאו בקמפיין – זה לא צריך להיות קמפיין גדול, אבל זה צריך להיות קמפיין שיגיע לכל בית דרך הטלוויזיה וברדיו – שמסביר איך מאתחלים. המדינה יודעת להסביר איך מצביעים ואיך עושים פעולות מאוד מסובכות, אז בבקשה קחו את הלשכה הממשלתית לפרסום ותעשו אתה קמפיין, שכל אדם שמקבל את תעודת הזהות יבין איך לעשות את זה, ולא יצטרך להתקשר לא למרכזי המידע ולא מוטי באופן אישי או מנהלי הלשכה שלו יצטרכו לעשות את זה. אם אתם מוכנים לכל התנאים האלה, נקרא ונצביע, אני רק רוצה שמישהו יאמר לי שזה ברור.

רק אם אפשר לחדד שני דברים: בעצם על 2017 כבר קיבלנו דיווח עד אוקטובר, אז אולי אין טעם לעשות את זה במרס, כי נקבל בסופו של דבר את אותו דיווח. אולי נעשה דיווח במקרה הזה כן באופן חריג לאוקטובר 2018 לאור ההערה של עירית.

זה גם פחות משנה, בסדר.

ובעצם אנחנו מבקשים מהם דיווח אחד עד שנראה מה קורה שם.

נכון. כרגע אנחנו מבקשים את אוקטובר, ומאוקטובר זה יהיה פעם בשנה עד שנראה שהדברים נכנסו למסלולם. אני משערת שזה יתייתר, אבל כרגע זה יהיה אחת לשנה.

אבל לא נכניס את זה לתקנות, ונקבל מהם את הדיווח – זה בסדר?

כן נכניס את זה לתקנות.

לכמה שנים אנחנו רוצים את הדיווח הזה?

נאמר שעוד חמש שנים נבחן את זה שוב.

זה מטיל עול כבד על המערכת.

אתם חייבים למסור דיווח אחת לשנה. אנחנו חייבים לקבל פה דיווח, לראות, לשאול את השאלות, לוודא. תראו כמה שאלות ענייניות חשובות עלו פה.

בסופו של דבר לוועדה יש זכות לבקש את המידע, כלומר גם אם לא היה סעיף דיווח בתקנות, ובעוד שנה הם יגיעו עם הנתונים ונראה שהמצב לא טוב, אפשר יהיה לבקש דיווח נוסף. גם אם זה לא יהיה בתקנות. אז זו התחייבות שלהם.

בסדר, אבל אני רוצה לשמוע שיש התחייבות.

נתחייב להגיש דוח על נתונים עד סוף אוקטובר 2018, וככל שהוועדה תרצה להמשיך לקבל דיווח, היא תבקש ואנחנו נביא שוב.

לפרוטוקול, תודה רבה, ואני מבקשת לעשות גם את הקמפיין. בבקשה.

נקריא את התקנות. תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2017. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 26, 28א(2) ו-47 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון השם. בתקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה), התשע"ז-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בשם התקנות, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו.

2. ביטול תקנה 4. תקנה 4 לתקנות העיקריות – בטלה.

נאמר לפרוטוקול שתקנה 4 היא חובת החזרת תעודת זהות שאינה בתוקף, שכולל חובה לתושב להחזיר תעודת זהות תוך 28 יום, תבוטל מכיוון שהן כבר לא תקפות ויש עליהן המדבקה שאומרת שהן אינן תקפות.

אין לי חברים, אז מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד

תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2017, אושרו.

תודה, עבר. תודה רבה לכם, ובהצלחה. בסך הכול זו באמת התקדמות, ועם הפנים לתושב, ללא ספק.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.