ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-23OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 545

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ח בטבת התשע"ח (15 בינואר 2018), שעה 08:30

המשבר והאפליה בהעסקת משרתי המשטרה, השב"ס, משמר הכנסת ומג"ב, של חה"כ עמר בר-לב, אילן גילאון וחמד עמאר, בהשתתפות מפכ"ל המשטרה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

נאוה בוקר

אורן אסף חזן

אכרם חסון

איתן ברושי

עמר בר-לב

סאלח סעד

רב ניצב רוני אלשיך - מפכ"ל המשטרה

ניצב גילה גזיאל - ראש אגף משאבי אנוש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ בתיה בן דוד - קמ"ד שכר, כ"א ותכנון, אגף היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

סילביה גריין - רח"ט שכר, גמלאות ובקרה, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ חגית ונטורה - רמ"ד תכנון ושכר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

תג"ד פרומית כהן - ראש מינהל משאבי אנוש, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

גנ"מ בני פולצ'ק - משנה ליועץ המשפטי, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - דוברות משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

טל אוברמן
משה בכר

–
-

אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אורן כהן - רמ"ט מנכ"ל משרד ראש הממשלה

ענבר לינהרד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

חיים אבידור - חשב הכנסת

יוסף גריף - קצין הכנסת

אביגיל שררה - מנכ"לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

יעקב פיטוסי - יו"ר ועד הגמלאים, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

אורנה סרויה - עו"ד, רפ"ק בדימוס, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

הילה זליגמן - יועצת תקשורת, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

חיים שמולביץ - נשיא קרנות הסוהרים, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

רובי אדואוטו - הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

נוהאד עזאם - גמלאי שב"ס, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

תהילה צנדיק - פורום משפחות השוטרים

דוד מזרחי
צבי צור

–
-

גמלאי משטרה
גמלאי משטרה

גיל רוטר - יו"ר ומייסד מפלגת זכויותינו בקולנו

שושי נובל - מנהלת כוח אדם, מפלגת זכויותינו בקולנו

אבי אשכנזי - מוזמן/ת

מנשה קרני - מוזמן/ת

אריאל אדרי - מוזמן/ת

דפנה כהן איווניר - שדלן/ית (כהן, רימון, כהן), מייצג/ת את הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

רוני ליטינצקי - שדלן/ית (כהן, רימון, כהן), מייצג/ת את הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

המשבר והאפליה בהעסקת משרתי המשטרה, השב"ס, משמר הכנסת ומג"ב, של חה"כ עמר בר-לב, אילן גילאון וחמד עמאר

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא משבר האפליה בהעסקת משרתי המשטרה, השב"ס, משמר הכנסת ומג"ב. דיון מהיר של חבר הכנסת עמר בר-לב, אילן גילאון וחמד עמאר. גם אני יזמתי את זה וגם הגשתי הצעת חוק בעניין הזה.

אני שמח על קיום הדיון הזה.

אני שמח מאוד שמפכ"ל המשטרה פינה מזמנו ובא לדיון החשוב הזה. אני מניח שהנושא הזה גם בוער בעצמותיו ולכן הוא חשוב לבוא לכאן וגם לומר מה הוא מרגיש ומה הוא חושב.

יש לי שני דברים שאני רוצה לומר בפתיח של הדיון הזה. יש לי חוב מהדיון הקודם. לפני מספר חודשים קיימתי דיון לגבי תקציב משטרת ישראל. לא רק תקציב המשטרה אלא תקציב המשרד לביטחון פנים. אני עושה את זה לגבי כל משרדי הממשלה שקשורים לוועדת הפנים בנושא של מה שנקרא תכנון וביצוע חצי שנתי. אני חושב שזאת היא הבקרה הפרלמנטרית, או חלק מהבקרה הפרלמנטרית, שהכנסת צריכה לעשות במשרדי הממשלה. ראיתי בזה כלי חשוב מאוד ובאמת עשינו כאן איזשהו דיון שנמשך קרוב לשעתיים, ואולי שעתיים וחצי, כאשר עברנו סעיף סעיף.

אביגיל, שלום, מה שלומך. שאפו. היא חלק מהאנשים שהסבירו לי את הנושא וגם לחצו אותי כדי שאני אקיים את הדיון הזה. דרך אגב, עוד יום אני לא כאן אבל התעקשתי להישאר בימים האלה רק כדי לקיים את הדיון הזה. היה חשוב לי לקיים את הדיון הזה. אחרי כן יהיה היושב ראש כאן מישהו אחר.

באותו דיון הגענו אחרי הרבה סעיפים לסעיף המזון. אני שאלתי מה הכוונה בסעיף המזון והסבירו לי. בסופו של דבר אמרתי שבוודאי הצורך במזון במשטרת ישראל בא מהצורך המבצעי. צריך להבין למה נותנים לשוטר ולחייל אוכל, בגלל שאתה לא מצפה שהחייל יעזוב את העמדה, או השוטר יעזוב את העמדה או את המשימה ויגיד שהולכים לחפש עכשיו חנות לאכול צהרים.

דרך אגב, לפי תפיסת עולמי כל עובד במדינת ישראל צריך לקבל מזון. זה דבר בסיסי. לכן, כשאני שאלתי על המטה הארצי, לא סתם שאלתי על לכאורה שוטרים שבעים מ-8:00 עד 4:00, אבל אחר כך נאמר לי שמדובר ב-7:30 עד 5:00, כי לאחר מכן היה לי דיון עם מכבי האש ושם אני שאלתי את השאלה כדי להיכנס לדיון הבא. שאלתי את האוצר מדוע במכבי האש לא מקבלים מזון בדיוק כמו שמקבלים במשטרה.

אני באמת סבור משטרת ישראל צריכה לקבל מזון מהצד המבצעי. בוודאי, אני לא מציע, ואף פעם לא אציע, לקחת לעובד הטבה כלשהי. בוודאי ובוודאי לא במזון שזה דבר בסיסי. מאז ישבתי גם עם שר האוצר והסברתי לו ואני גם מוביל את המאבק הזה שכל עובדי המדינה, ולא רק המדינה, יקבלו ארוחת צהרים. אני חושב שזה דבר בסיסי. יש עובדים שמשתכרים מעט מאוד ובסופו של דבר לא מקבלים ארוחה וגם אין להם כסף לרכוש ארוחה ב-25 או בשלושים שקלים ליום. לפעמים הם מביאים לחם עם ריבה. אני חושב שזה דבר לא בריא, אני חושב שמדינה מתקדמת צריכה לספר מזון לעובדים שלה כמו שהיא נותנת ביגוד, הבראה, חופשות. אני חושב שגם הנושא הזה צריך להיסגר.

לכן כשראיתי לא מזמן, לפני כחודש או שבועיים, שמישהו באוצר הציע לקצץ במזון, אני חשבתי שהם הזויים.

הם העתיקו ממך אדוני.

אתה יודע, אני אומר כל מה שאני חושב.

גם אני.

לכן זאת הייתה המטרה שלי. זאת הייתה הכוונה שלי אז וזה חוב שישב על לבי כי מישהו כאן הוציא את זה בצורה לא נכונה ולך אחרי כן תרדוף אחרי כל הווטסאפים שיצאו בנושא. זו האמת וזה מה שהיה.

משטרת ישראל, כמו שאמרתי, יקרה ללבי. צריך להבין שאני בכלל איש של עובדים. העובדים יושבים לי על המיתר של הלב ואני אוהב לסייע ולעזור. אני בא מהעולם הזה. זה לא משנה היכן אתה עובד, במשטרה זה גם שירות ולא רק עבודה. לכן אני תמיד עוסק, וחלק גדול מאוד מהדיונים בוועדה הם גם בנושאים של העובדים.

בעניין הזה אני הגשתי הצעת חוק שגם סוכמה על דעתכם. ישבתי עם היועצים המשפטיים, עם חיים ואביגיל. הגשתי את זה לפני חודש. יש שתי החלטות ממשלה שקיבעו מצב שתנאי השירות של השוטרים זהים לתנאי השירות של צה"ל. בימים של היום אני כבר לא יודע מי עובד יותר מסובך ומי יותר מסוכן. זאת לא המשטרה של לפני ארבעים-חמישים שנים. גם הסוהרים.

נפגשתי עם החברים והבנתי שלוקחים את זה למקום לא טוב, לכאורה כאילו התוספת הזאת היא לא והתוספת הזאת לא קשורה אליכם, בוודאי כאשר דנים למעלה מעשור בעניין הזה, ואני חשבתי שזה לא נכון ולא הוגן. לכן אני גם נרתמתי לנושא של הצעת החוק ולכן אני מקיים את הדיון הזה כאן עכשיו. אני באמת חושב שנעשה כאן עוול לסוהרים, לשוטרים, למג"ב, למשמר הכנסת. אין שום סיבה שהם לא יקבלו בדיוק מה שקבעו החלטות הממשלה.

מה הם עשו. הם עיכבו את זה הרבה מאוד שנים ופתאום זה נהיה סכום גדול וזה סיפור. לכן נפגשתי גם עם האנשים בשב"ס וגם עם הייעוץ המשפטי שלכם וגם עם אביגיל, ישבנו עם הממונה על השכר ואפילו הצענו אז לא להתקדם קדימה לגבי הכרעה כזאת או אחרת ברמה של אינסטנציה משפטית אלא בוא ניקח את ההכרעה שהייתה בערכאה הראשונה ועכשיו בואו תדונו. יכולה להיות פריסה, אפשר לעשות בשלביות, אבל בואו נדבר. אני חושב שזה הכיוון היותר נכון מאשר לבוא ולהתגלגל לערעור כי אני חושב שגם בערעור לא יודעים מה יהיה. לכן אני חושב שזה לא הוגן וזה גם משפיל חלק משוטרים.

אני לא בא מזווית הכסף אלא אני בא מהזווית של היחס. אני מקבל הרבה פידבקים משוטרים, מסוהרים וגמלאים שמרגישים מוזנחים. בעיקר גמלאים, מרגישים שהם עשו את שלהם ואף אחד לא מתייחס אליהם והם ממורמרים מאוד. כמעט אין יום, אדוני המפכ"ל, כמעט אין מפגש בארץ בו אני נמצא ואין בו גמלאי שפונה אלי ואומר לי: דודי, תעשה טובה, תדאגו לנו.

לכן חשבתי שהדיון הזה הוא מאוד חשוב ואני מקווה שמכאן תצא איזושהי קריאה כך שבסופו של דבר מי שצריך לקבל את ההחלטות, יקבל את ההחלטות ההוגנות, הנכונות וגם המוסריות.

אדוני המפכ"ל, בבקשה.

כמה מלים לפתיחה. אני שמח שמתקיים דיון כזה. אני חושב שבמשך החודשים האחרונים התקיים שיח ציבורי מעמיק בנושא הזה ואני שמח על כך שבעיקר אף אחד לא אומר שלא מגיע. כל הטענות הן איך לשלם, מאיפה יביאו את הכסף, אבל כולם מסכימים שהעוול קיים ועכשיו צריך למצוא את הפתרון. אני חושב שהגענו לנקודה שהיא נקודה חשובה מאוד גם אם בינתיים אף אחד מהשוטרים לא קיבל שקל לשכר שלו.

צריך להגיד שחלק מהטענות שנשמעו ששכר השוטרים הוא השכר שבעצם מתקדם הכי הרבה מהשכר של האחרים והנה עשינו קפיצות מדרגה – הכול נכון אבל יש פער שנפתח במשך כל כך הרבה שנים, שכר שהיה כל כך נמוך והקשה מאוד על המשטרה לגייס אנשים, אז גם אם תיקנו אתו שלב אחרי שלב, זה לא אומר שלא צריך להביא אותו למקום הנכון והמגיע לשוטרים. הרי לעולם לא נשלם להם את מה שמגיע להם. לעולם לא נשלם לשוטרים את מה שמגיע להם, לכאלה שעובדים שבתות, חגים, וכאשר כולם נחים - הם עובדים הכי קשה, כשכולם בחופש - הם עובדים הכי קשה, כשכולם חוגגים – הם עובדים. רק לפני מספר שבועות פגשתי שוטר שבמשך שש שנים לא ראה את ראש השנה בבית. למה? כי הוא צריך לנסוע לאומן והוא שוטר שצריך לעמוד בכל מיני תבחינים, גם שפה וגם מקצוע, תמהיל כזה ואחר ואין מישהו אחר שיכול לעשות את זה. שש שנים הוא נוסע בראש השנה לאומן. תראו לי באיזה עוד ארגון הדבר הזה יכול לקרות. זאת רק דוגמה. סיירים שלנו עובדים היום שלושה סופי שבוע לפחות בכל חודש. אין לזה אח ורע בשום מקום. כל הארגונים, כולל הארגונים הביטחוניים, מורידים פעילות בסוף שבוע ובחגים, בל משטרה מעלה פעילות בסוף שבוע וחגים.

לכן, לעולם לא נשלם את מה שמגיע להם אבל רוצים להרגיש שהמדינה מתייחסת אליהם באופן רציני וראוי.

צריך לומר ש/33 נועד למנוע מהשוטרים להתאגד. כולנו ראינו את הסאגה והיא לא נעימה. בארגון היררכי אי אפשר לתפקד כך. אני אתנגד ליכולת ההתאגדות של השוטרים אבל ככל שאני אומר לשוטר אל תתאגד, אז אני צריך לדאוג לו. בסוף הוועד של השוטרים צריך להיות אנשי הציבור, מפכ"ל המשטרה, השר לביטחון פנים, יושב ראש ועדת הפנים וכל אנשי הציבור צריכים לבוא ולומר, רבותיי, אנחנו הוועד. לשוטר אני לא נותן להיות הוועד של עצמו כי בסוף הוא נמצא בתוך ארגון היררכי שלפעמים צריך לתת פקודה שכולם מבצעים אותה.

לכן בעניין הזה השוטרים צריכים להרגיש שיש להם ועד אולטימטיבי שאלה אנשי הציבור שאכפת להם.

אני אומר כאן עוד משהו רגיש מאוד אבל אני חושב שצריך להגיד אותו ולהניח אותו על השולחן. יש חשיבות רבה שהשכר של מערכת אכיפת החוק יהיה צמוד לגורמים שהם מעל לכל ויכוח ולא לייצר, אפילו לא לזות שפתיים, שמישהו יגיד שבעתות מסוימות הממשלה נגד, הממשלה בעד, ראשי המפלגה הזאת כך. אסור שתהיה אפילו לזות שפתיים. צריך לייצר מצב שהשוטרים לצורך העניין צמודים למישהו שהוא הבן שלי והבן שלך והבן שלו ושלה ובסופו של דבר כולנו הולכים לצה"ל, כל הילדים שלנו משרתים בצבא, זה משהו שהוא בקונצנזוס. החיבור הזה, אני חושב שהוא גם חיבור לא רק ענייני אלא הוא גם דמוקרטי. אני חושב שיש לזה חשיבות בעניין הזה ולא לייצר כל פעם שיח על השכר של השוטרים שהוא עכשיו תלוי ואחד יגיד שהוא נגד בגלל כך וההוא בעד בגלל כך והשיח הופך להיות שיח שהוא לא מכבד מדינה דמוקרטית. זה רגיש מה שאני אומר עכשיו אבל צריך להניח את זה על השולחן. אני חושב שזה חשוב. זה לא סתם שפקודת המשטרה נתנה עצמאות כזאת למשטרה. צריך גם למצוא את הדרך שהשכר של המשטרה יידון בצורה חצי אוטומטית ולא בכל פעם יהיה שיח ציבורי ברמה הזאת.

גמלאים. צריך לזכור שכל התיקונים שנעשו בשכר השוטרים, הגמלאים, מאז הוצמדו למדד, לא זכו להם. בעצם הפער של הגמלאים מכאיב. כשאני מסתכל על הגמלאים ומה הם מקבלים היום, פשוט כואב הלב.

זה שונה מהצבא?

זה שונה בגלל שהמשטרה פתחה פער גדול מבחינת שכר ובעת ההצמדה למדד זה היה כל כך נמוך, ואחר כך תיקנו את שכר השוטרים, כך שבעצם לפעילים עשינו כמה תיקונים, אמנם לא הבאנו אותם לאן שצריך, אבל הגמלאי נשאר מאחור צמוד למדד. האחוזים האלה הם קריטיים לכבוד של האנשים.

לכן, היות ואנחנו מכירים, אנחנו לא תמימים ואנחנו מבינים את זה, את הפריסה, את הנומרטור וכולי, בסופו של דבר צריך לראות את מה שקשור כפיצוי לאחור. הגמלאים צריכים לקבל עדיפות. ככל שהפיצוי לאחור מעיק על תקציב המדינה ואם צריך לפרוס אותו בצורה כזאת או בצורה אחרת, נצטרך לתת לגמלאים, לפחות לגמלאים המבוגרים, שעוד ייהנו מכבוד האדם כי בסוף אלה אנשים שנתנו שלושים וארבעים שנים, לא יום, לא לילה, לא שבתות ולא חגים. אתה מסתכל על הפנסיה שלהם, אני פשוט מתבייש אבל אני לא יכול לשלם שקל שאסור לי כי בסוף לא אנחנו מנהלים את התקציב.

אני חושב שאלה המסרים העיקריים.

עמר, בבקשה. עמר יזם את הדיון מולי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה שלמרות הלחץ שלך היה לך חשוב לקיים את הישיבה הזאת שתוכננה לפני שבוע. אני באמת מודה לך על כך.

אם אני מתחבר לדברים האחרונים שאמר המפכ"ל, אני בהחלט מסכים ששכר השוטרים , לא יתכן שהוא יהיה נושא שיידון כל הזמן והוא צריך להיות אוטומטי וברור. יש איזה קונצנזוס ואני לא חושב שצריך להיות על זה איזשהו ויכוח.

מצד שני, כל התהליך שבגללו אנחנו נמצאים כאן היום מצביע על תחלואים במדינת ישראל. אם זו העובדה שלוקח לבית משפט לענייני עבודה עשר שנים לדון, מ-2006, אז התחיל הפער בנושא התוספות בין הצבא למשטרה, שהוחל על הצבא ולא הוחל על המשטרה - - -

הביטחון התעסוקתי.

כן. הביטחון התעסוקתי. לקח כמעט 11 שנים עד שבית משפט לעבודה בתל אביב החליט שמגיע וצריך וההחלטה שלו ביוני האחרון הייתה, כמו שהמפכ"ל אמר קודם, שברור שצריך ועכשיו בואו נדבר על רטרואקטיביות, איך ומה. מצד שני אנחנו נתקלים כאן בתופעה שאחרי עשר שנים שבית משפט קובע שצריך לעשות הצמדה מלאה לשכר בצה"ל, כולל של התוספות, הממשלה לא מקבלת את זה ובעצם ראש הממשלה ממנה ועדה מיוחדת והוא נותן לה גם תאריך יעד, נדמה לי עד ה-1 בנובמבר 2017, להגיע עם מסקנות. אני בכלל לא מבין למה אחרי שיש החלטות ממשלה קודמות ואחרי שבית משפט החליט שאכן צריך לעשות, למה צריך ועדה מיוחדת.

המדינה הולכת לערעור.

עד שהגענו ל-1 בנובמבר, הוועדה קיבלה הארכה וכמו שאומר חבר הכנסת מיקי לוי, המדינה הולכת לערעור. אני חושב שזו דוגמה רעה אבל מאפיינת איך מדינת ישראל מתנהלת כאשר גם לא מקיימת הסכמים, גם לוקח לבתי משפט שנים עד שהם מגיעים להחלטה וגם בסופו של דבר, אחרי שבתי המשפט מגיעים להחלטה, המדינה מגישה ערעור.

לכן הדיון הזה חשוב מאוד. אני מוכרח לציין את צבי צור ידידי, גמלאי של המשטרה, שהוא זה שהפנה את תשומת לבי לנושא הזה ובעקבות כך הגשתי את הבקשה לדיון מהיר. אני מאוד מקווה שתהיה לזה המשכיות כאן בוועדה כולל החלטות שלך מה אנחנו עושים בהמשך, למרות שלא תהיה כאן, שיחייבו את הוועדה גם אם יהיה יושב ראש אחר. תודה רבה.

תודה. איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, המפכ"ל, חברי הכנסת. אני לא מיוזמי הדיון אבל מתומכי היוזמה וההצעה. אני רוצה לומר שיש משהו מוזר אבל לא חדש שהמדינה פוגעת בעובדיה. הוויכוח הזה עם האוצר והמדינה על שכר שוטרים שתיארת כאן בצורה מדהימה, ואתה בא ממערכת שעבדה קשה, הוא מראה את הפער הזה. אני יכול להעריך מהיכן זה נובע, מהתפיסה ההיסטורית. עם כל הרצון להיצמד לצה"ל, הוויכוחים על השכר בצה"ל גם כן היו חלק בלתי נפרד מדיוני התקציב בכל הממשלות.

מרכיב השכר הוא מרכיב גדול בארגונים האלה כי יש הרבה כוח אדם וכאשר מגיעים להוצאה הכוללת של הארגונים, יש לשכר משקל גודל. לכן קל להיטפל לזה כי אתה רוצה להראות שאתה עושה רפורמות ושינויים.

אבל יותר מזה. לפי דעתי זה פער בין דורות בכך שכאשר המדינה בנתה את העוצמה, כולל הארגונים שלא מדברים עליהם בחדר הזה, ודאי צה"ל והמשטרה, הייתה תפיסה שזאת שליחות ואם זאת שליחות, הבעיה של השכר היא לא העיקרית אלא עצם הרצון שלך והנכונות שלך לבצע משימה למען המדינה. אם אתה מוכן לבצע בדור שאנחנו אולי הזנב שלו, אתה יכול גם לקבל פחות שכר. בינתיים הכול כאן השתנה עד כדי פגיעה, כפי שאתה אומר, ואני לא מסכים להנחה שלך שלעולם השוטרים לא יקבלו את מה שמגיע להם.

לכן מי שמעצב את השכר, אלה בדרך כלל אנשים שלא חוו את החוויות שלך ושלנו והם רוצים לנהל את הכול מעמדות של מערכת של אנשים עם פחות יכולת לשפוט את מה שנאמר כאן.

לכן לפי דעתי צריך לומר אמירה ברורה. השוטרים צריכים לקבל את מה שמגיע להם. אם מישהו שלוש שבתות לא יוצא הביתה, אני לא מכיר את זה אלא במצבי כוננות. גם אני הייתי כמה ימים בצבא. לכן אני חושב, שני דברים. האחד, מרכיב כוח האדם הוא מרכיב גדול ודווקא איכות כוח האדם היא תנאי לארגונים הללו ואת זה לא עושים בהתנדבות, בטח לא בעידן של היום. הדבר השני, ודאי צריכה להיות כאן אחידות. שוטר מג"ב הם לא מלוחמים ביחידות צה"ל הכי מובחרות ביהודה ושומרון. אז מה, יש סולם נפרד לשוטרי מג"ב?

אגב, לא מדובר רק על שוטרי מג"ב. יש עוד שוטרים במשטרת ישראל.

אמרתי. לקחתי בכוונה את הקצה של מג"ב ושמתי אותו ביהודה ושומרון ושמתי אותו מול יחידות לוחמות כדי לומר שזה לא בא בחשבון.

אני רוצה לומר כאן את המסר. קודם כל, חברי, לברך אותך על התפקיד שמילאת כאן ולאחל לך הצלחה. אני רוצה לומר שיש פער בתפיסה בין כאילו לבצע שליחות ולא לקבל עליה את התגמול ההולם. המשטרה היא שליחות, הצבא הוא שליחות אבל אלה לא פראיירים וצריך להבחין בין שני הדברים. להיות שליח – כן, פראייר – לא.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה אדוני. באמת מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא, הדיון הזה, אבל ב-26 ליולי הוצאתי לך מכתב בנושא תוספת אי ביטחון תעסוקתי לשוטרי משטרת ישראל. אחרי הדיבורים, ביקשתי לקיים דיון דחוף. מאז חלפה חצי שנה, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. חבל, דקה וחצי לפני שאתה עוזב. אם היינו מתחילים לטפל זה לפני חצי שנה, זה היה נראה אחרת.

ועכשיו מה יש לך לומר?

רגע. אנחנו פותרים כמה דברים על הדרך.

אחרי שעשית פוליטיקה קטנה, מה יש לך לומר?

זאת פוליטיקה גדולה. עכשיו, המשך פוליטיקה לשיטתך.

אני חושבת שלי ולמיקי בכלל אסור להתערב.

נאוה, אל תפריעי לי. אני לא שואל אותך. ב-23 לאוקטובר 2017 הגשתי הצעת חוק יחד עם חבר הכנסת לפיד וראה זה פלא, לפני שבעה ימים, ב-8 לאוקטובר, אותה הצעת חוק, העתקתם אותה ממני. לפחות מתוך נימוס הייתם מכניסים את השמות שלנו אבל זאת פוליטיקה קטנה ואנחנו לא מקשיבים לזה.

אני רוצה לעשות סדר. אני לא יודע על מה אתה מדבר.

הנה, אני מחזיק את שני חלקי החוק.

אני אגיד. אני ישבתי עם היועצים המשפטיים של ארגון הגמלאים. אם אתה רוצה, אני אשמח מאוד אם תצטרף. אני בא לכאן לפתור בעיה. קח, תוביל את זה אתה, אין לי בעיה, רק שייתנו להם את התוספת. תעבור עכשיו לעניין. אני חושב שבבית הזה יש קונצנזוס סביב השוטרים.

כן.

לכן בוא תשאיר את זה שם. אנחנו ניתן לך להדליק משואה ואנחנו לא בסדר? תעבור לעניין.

אל תיקח את זה לשם. אני לא ירדתי לשם.

בוא נעבור לעניין. אתה ניצב בדימוס של המשטרה, בוא תעבור לעניין.

אתה אומר אני הוועד שלהם ואני גאה להיות הוועד שלהם.

לעצם העניין, אדוני. אני ישבתי עם שר האוצר כחלון ונתתי לו דוגמה שב-2014 הוצאנו תשלום לשוטרי משטרת ישראל על הצמדה שלא שולמה להם, כולל הגמלאים, בשלוש מנות. אחת, שתיים שלוש, כי זה היה הרבה מאוד כסף. הגענו לפשרה יחד עם נציגי הגמלאים, יחד עם נציגי משטרת ישראל ואכן שילמנו את התוספת הזו בשנת 2014.

התוספת הזו שמדובר עליה זאת זו.

לא.

משהו אחר.

תוספת קודמת. אחרת. שגם לא רצו לשלם ואנחנו שילמנו. אני הצעתי לשר כחלון לזנוח את המהלך המשפטי ואת הערעור של המדינה לבית המשפט מכיוון שזה לא מכבד את המדינה. זה לא שזה לא מכבד את השוטרים אלא לא מכבד את המדינה. אני אמרתי לו להוסיף את ההצמדה במיידי, גם לגמלאים וגם למשרתים. קודם כל תוסיף את מה שמגיע להם. עכשיו בוא נבנה שולחן עגול ונבוא בשיח ודברים גם עם נציגי הגמלאים, גם עם נציגי משטרת ישראל על ההצמדה שמגיעה להם בדין - המדינה הפסידה בבית המשפט – איך מדינת ישראל מסוגלת לשלם את זה. אבל קודם כל בואו נשלם במיידית מה שמגיע. זה לא שייך לחובות העבר.

המדינה כרגע אינה מוכנה לשלם את מה שמגיע בדין. יש ויכוח על חובות העבר, בואו נשב ונדבר. התשלום במיידי יאפשר לאותם גמלאים שהשכר שלהם נמוך להתרומם טיפונת מעל המים. טיפונת. למשרתים, לקבל את המגיע להם. יש את חובות העבר, בואו נקיים דיון. ההליך המשפטי תמיד פתוח אבל בואו נקיים דיון, נראה לכמה נחלק את זה, לפעמיים, לשלוש פעמים, לארבע פעמים, אני לא יודע. אבל כאשר המדינה רצה לבית המשפט כדי להגיש ערעור על פסק הדין בבית הדין לעבודה בבאר שבע בו זכו השוטרים בדין, זה לא מכבד את מדינת ישראל.

אני אומר לך שאנחנו נסיים את הישיבה ושום דבר לא יזוז. אם ראש הממשלה, שהוא ראש מפלגתך, לא יקרא לשר האוצר ויגיד לו שיש חובה מוסרית על המדינה לשלם את החוב הזה – שום דבר לא יקרה.

תודה רבה. חברת הכנסת נאוה בוקר, את רוצה להתייחס לעניין?

כן. בתחילת הקדנציה הגשתי הצעת חוק להתאגדות שוטרים ומשהבנו שזה בלתי אפשרי, ההצעה נבלמה.

השאלה שלי, לפני שאני מתחילה לדבר, כי אין ספק שכולנו בעד ורוצים לדאוג לשוטרים ולגמלאים. יש כאן ניצב במשטרה שהוא גמלאי של המשטרה, וגם אני גמלאית, ואני רוצה לשאול את היועץ המשפטי האם זה בסדר? אנחנו צד לעניין.

אני לא רואה בזה בעיה. מדובר במאה אלף אנשים לדורותיהם ואפילו יותר. את יכולה לומר את העמדה.

אני אומר את העמדה בקצרה. באמת בית הדין לעבודה קבע שהתביעות שלהם מוצדקות והממשלה לא עומדת בהחלטות של בית המשפט. אני חושבת שכל עוד אנחנו לא מאפשרים להם התאגדות השוטרים וכל עוד הצעת החוק שהוגשה לפני למעלה משנה נבלמת מנסיבות שהן כורח המציאות, אני חושבת שאנחנו חייבים לעשות הכול כדי לאשר להם את התוספת הזאת כי זה המינימום שבמינימום שאנחנו חייבים לעשות. גם בצה"ל עושים את אותו דבר, לא נותנים להם להתאגד כי זה צה"ל, ומשולמת להם אותה תוספת, אני מצפה שאנחנו, המדינה, נשלם להם את אותו שיעור תוספת.

תודה רבה. חבר הכנסת סאלח סעד.

בוקר טוב. אני חושב שאנחנו בכנסת צריכים להתבייש אחרי ש-28 שנים עברו מאז החלטת ממשלת ישראל ב-1979. אחרי עשר שנים, 11 שנים, מ-2006, כאשר בית הדין לעבודה קובע. אתם יודעים מה המשמעות של בית הדין שקובע את תנאי העסקתם של עובדי ישראל? הוא קובע שאכן מגיעה תוספת שכר לגמלאים, לאותם גמלאים ולאותם שוטרים. השוטרים של משטרת ישראל, אם זה מג"ב, אם זה שב"ס, אם אלה עובדי משמר הכנסת, אלה ששומרים על אזרחי ישראל יום יום ולילה, אנחנו צריכים לקיים דיון כאן בנוכחות מכובדת ולהפריע לכל הקצינים הבכירים, כולל המפכ"ל שהגיע לכאן לכמה שעות לכנסת, על מנת מה? כדי מה לעשות? למה? הרי זה מובן מאליו. זה טריביאלי ביותר שגמלאי משטרת ישראל ושוטרי ישראל על כל זרועות הביטחון שלהם יקבלו את כל מה שמגיע להם.

אני פשוט בהלם. דוד, אני אומר לך, ראשית, תודה על הצעת החוק, זה מצוין. אני שותף להצעת החוק הזאת. זה צריך להיות מהר. טוב מאוחר מאשר בכלל לא, אבל אני מציע לך, דוד, כאחד שהוא בכיר בליכוד, שיש לך מילה אצל ראש הממשלה, הייתי מציע שהעניין הזה לא צריך להיות כאן. שני אנשים – ראש הממשלה ושר האוצר. אני אומר לך שאת הדבר הזה צריך לעשות כמה שיותר מהר, להזדרז עם זה כי אנחנו צריכים לפתור את הסוגיה הזאת כמה שיותר מהר.

תודה רבה. ברשותכם, אני אעבור למשטרת ישראל. חיים, אתה רוצה לומר כמה מלים?

כן.

תאמר כמה מלים כי הם הכניסו אותי לעניין הזה לפני למעלה משבעה-שמונה חודשים. אמרתי, עשינו כמה דברים, נפגשנו עם אנשי האוצר וכולי, ניסיתי להניע תהליך אבל בסוף נתקענו באיזשהו קיר ולכן הגשנו את הצעת החוק. חיים, בוא תאמר כמה מלים על הצעת החוק ואחר כך נעבור לאביגיל ולמשטרת ישראל.

אני מודה על הדיון. אכן, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, אני נתתי את עמדתי וחוות דעתי כסיוע להצעת החוק שהוגשה.

מעבר לכך אני רוצה לומר שזה באמת מצער שלאחר יותר מעשור מאז מתן התוספת בצה"ל, אנחנו עדיין נאלצים להמשיך ולהילחם על מנת שהשוטרים, הסוהרים וגמלאים יקבלו תוספת זו שמגיעה להם מכוח החלטת הממשלה ש/33, אותה החלטה שקבעה את ההשוואה שבין שכר השוטרים והסוהרים לשכר משרתי הקבע.

אני רוצה לומר שבמהלך הדיון המשפטי שנמשך שנים היו הבטחות רבות של נציגי האוצר שהם יכבדו את פסק הדין לכשיינתן. פסק הדין ניתן ב-24 ביוני 2017 ולצערנו לא עמדו בהבטחה הזאת והוגש הערעור כאשר ידוע לנציגי האוצר שאין לערעור הזה שום סיכוי משפטי אמיתי ושכל המטרה היא רק סחבת ובעצם מה שזה גורם, זה גורם להגדלת החוב הממשלתי כלפי הזכאים.

אני רוצה לומר גם בנימה אישית. בסוף שנות ה-70 הייתה לי הזכות להוביל את המאבק להקמת האיגוד המקצועי של השוטרים. נלחמנו שנתיים. בסופו של אותו מאבק התקבלה, נקרא לזה, סוג של פשרה. ראש הממשלה אז היה מנחם בגין זכרונו לברכה. הפשרה הייתה שמצד אחד לא יהיה איגוד מקצועי, לא לשוטרים וגם לא לסוהרים, אבל מצד שני נקבעה החלטת הממשלה ש/33 שאמרה שמעתה ואילך אנחנו נהיה צמודים לצבא, לשכר משרתי הקבע, באמת, כמו שאמר המפכ"ל, כדי שלא יהיו ויכוחים ודיונים בנושא הזה. כבר אז היה ידוע שאלה לא גופים זהים אבל לקחו גוף הכי קרוב אפשרי, למרות שהוא לא זהה, ואמרו שמה שהוא יקבל, אנחנו נקבל.

במהלך השנים מאז היו ניסיונות רבים לצערי של האוצר. אני הייתי עד לזה גם בתפקידיי כיועץ משפטי במשרד לביטחון פנים וכיועץ משפטי של שירות בתי סוהר, לרצון האוצר להימנע מאותה השוואה ולנסות לעקוף אותה. היה צורך גם לפנות לבתי משפט. אחד מפסקי הדין גם מופיע כאן בדף שחולק.

השיא של אותו ניסיון לעקוף את ההשוואה, זאת אותה תוספת שניתנה ב-2006, ממש תוספת שניתנה בחוסר תחום לב תוך תירוץ כאילו יש שוני בביטחון התעסוקתי בין הצבא לבין המשטרה ושב"ס, כאשר אותו שוני שאולי מצביעים עליו הוא שוני שהיה קיים גם בשנת 1979 עת החליטו על ש/33. כלומר, ללא כל בסיס משפטי ניתנה אותה תוספת לכלל המשרתים בצבא הקבע ולגמלאים והתוספת הזאת לא הוחלה ואנחנו נאלצים במשך אותן שנים להילחם.

הציפייה של השוטרים, הסוהרים והגמלאים היא שהכנסת כרשות המחוקקת והוועדה בראשותך כגוף שמפקח על פעולות הממשלה ישים קץ לאותה הלנת שכר מתמשכת ותקרא לממשלה להפסיק את הסחבת הבלתי נסבלת הזאת ולתקצב את התוספת בתקציב. יש פתרונות שלא מכבידים על התקציב כגון תשלום בשוטף ופתרון חכם גם לנושא הרטרו. הדברים ידועים ואפשר לתת את הפתרון הזה.

תודה. אביגיל. אני רוצה להגיד שמבחינתי יש לה הרבה זכויות. היא ישבה לי על האוזן קרוב לשנה.

אני מנכ"לית ארגון נשו ת השוטרים והסוהרים. אני רוצה לומר שוועדת המעקב לא עושה את העבודה שלה כמו שצריך. כל התוספות של צה"ל, הכול מתחת לשולחן והכול בשקט. אם לא ארגון נשות השוטרים והסוהרים בליוויו של חיים שמולביץ מקרנות הסוהרים, לא היינו יודעים על התוספת הזאת עד היום ולא היינו נלחמים. אף אחד לא היה יודע על כך. הכול מתחת לשולחן. זה מה שעושים כל הזמן וזה הדבר שמרתיח לי את הדם.

צודק המפכ"ל כשהוא אומר עוגן הצלה, השוואה לצה"ל זה עוגן ההצלה שלנו כי אחרת לא היינו כאן היום. אם ארגון השוטרים והסוהרים לא היה יודע ולא היה יוצא למאבק המשפטי, עד היום אף אחד לא היה יודע על התוספת הזאת והיא הייתה משולמת לצה"ל ואנחנו היינו מחוץ לתמונה. זאת לא רק התוספת הזאת אלא זה הרה-ארגון ועוד הרבה דברים שהם נותנים מתחת לשולחן ואנחנו לא יודעים עליהם.

הדבר הראשון הוא שוועדת המעקב סוכמה לשם מעקב, לראות מה נותנים בצה"ל ולהשוות את זה למשטרה לשב"ס ובזמנו לגמלאים. עד היום זה לא נעשה וזה דבר שמרתיח לי את הדם ומעצבן אותי.

מי זאת ועדת המעקב? את מי היא כוללת?

בוועדה נציגים של האוצר, בזמנו, ב-1979, נציגים של נציבות שירות המדינה והמשרד לביטחון פנים. כתבו שם נציגים וכל הזמן היה נציג אחד. היו שניים מהאוצר ואחד של המשרד לביטחון פנים. אנחנו עלינו על זה. הסברנו לשר והשר עכשיו מינה שני נציגים. עכשיו כאילו יחסי הכוחות שווים למרות שעדיין אין לנו את היתרון בוועדה הזו. זה אחד הדברים שפוגעים פגיעה משמעותית בשוטרים, בסוהרים ובגמלאים.

אני אומרת שזאת בושה לאוצר שהוא מתייחס כך. הצוות שהוקם הוקם כדי למשוך זמן. בוא נגיד בשפה שלנו, זה בולשיט. זה סתם. עד היום לא יצא מהצוות הזה שום דבר. הייתה ישיבה אחת, הוציאו את האנשים שלנו. ההבטחות של שר האוצר והלאה, הוא יכבד כל החלטה שיפוטית. לא שהוא אמר שהוא יכבד. תיקנו אותי עת אמרתי את זה. אמרו שזה יקל עליו ואם כן, היכן ההקלה הזאת? גם לדיון היום שלא מגיעים בכירים מהאוצר לשמוע אותנו, זה רק מראה את הזלזול בנו. השוטרים לא נחשבים? אנחנו סוג ב'? אלה דברים שמרתיחים אותנו.

אני חושבת שאנחנו לא צריכים לצאת מכאן, כמו שאומר חבר הכנסת מיקי לוי, לשולחן עגול. לכלום. אנחנו צריכים לצאת מכאן עם התוספת. אני פונה אליך. אני זועקת מלבי ונשמתי. גמלאים נפטרים לנו ובסוף גם הם לא יקבלו את זה. למה מחכה האוצר? שלא יהיה למי שלם? שלא יהיו גמלאים שצריך לשלם להם? אני לא מבינה את זה.

אני פונה אליך, אני זועקת מנשמתי ולבי. זו זעקה של כל השוטרים, הסוהרים והגמלאים. אל תיתן לזה להתמוסס. שלא תהיה לנו ישיבה, פרוטוקול, הכול נחמד, אביגיל ביקשה, אביגיל לחצה – וזה נכון – אבל אנחנו רוצים תכל'ס, שנהיה תכליתיים, שאתה לא תיתן גם לאוצר וגם לראש הממשלה לשבת כי אנחנו נפספס את זה. אנחנו עוד יכולים להכניס את זה לתקציב. לא אמרנו שלם את הכול. פעימות. המבוגרים שהם בגילאים כאלה שכבר לא נשאר להם לצערנו הרב הרבה זמן לחיות, תן להם את זה עכשיו. לגבי השאר, אפשר לשבת ולדבר. המפכ"ל אמר את זה וגם גילה, גם פרומית ובני. ישבו ודיברו. כל הזמן הם נפגשים. אפשר לפתור את זה אבל צריך רק רצון טוב.

בזמנו אמר לנו השופט בדיון שיש לנו סגן שר אוצר משלכם. אז מיקי לוי היה סגן שר האוצר ולפיד היה שר האוצר. הוא אמר, תראו איך אתם מסתדרים אבל שם לא הסתדר.

זה בכלל לא הגיע לאוצר, כל זמן שזה היה בדיון. ב-2014 שילמנו את התוספת הראשונה לכל משטרת ישראל בשלוש מנות.

נכון. אני יודעת שזה היה בהליך משפטי, אבל הוא אמר שכדאי לנו לפנות, שיש לנו את הנציגים שלנו ואולי הם יסייעו לנו. אבל אנחנו המשכנו עם ההליך המשפטי וזכינו ולא סתם זכינו . אומר השופט שהאוצר לא נוהג בתחום לב. אז מה צריך לקרות? גם בית משפט, גם אנחנו, גם המשטרה, גם שב"ס, כולם אומרים לאוצר שהוא לא נוהג בתום לב.

השרים מתחלפים אבל הפקידים ממשיכים באותה דרך.

בדיוק. הם רוצים שנשב ליד הבית שלהם ימים ולילות ולא ניתן להם לחיות? רוצה שר האוצר שנלך ליד בית הקפה של הבן שלו ואז הוא יצעק גוואלד? אנחנו נעשה דברים דרמטיים שאולי יגרמו להם לפעול. אנחנו אמרנו שנראה, אולי עכשיו הם יושבים עם המשטרה ועם השב"ס ואולי יגיעו למשהו ולא נעשה הפגנות אלא נשב ונראה איך זה מתנהל, אבל זה לא מתנהל.

תודה.

אני רוצה להוסיף משהו על דבריה של אביגיל. אני מפורום משפחות השוטרים. לא המפכ"ל ולא אביגיל יכולים לומר את זה אבל אני שומעת את השטח. אני עדה לכל מה שקורה בקרב השוטרים. השוטרים ממורמרים. יש תסיסה בקרב שוטרים. אם המצב הזה יימשך כך, לא רחוק היום שבו המון שוטרים יניחו את התעודה וילכו. אם זה מה שאתם מחפשים, תמשיכו כך. אי אפשר לתת לזה להימשך. השוטרים לא יכולים היות שק החבטות של הממשלה, לא יכולים להמשיך להיות שק החבטות של חברי הכנסת. אתם חייבים להתייחס אליהם בכבוד. בלעדיהם המדינה הזאת לא תמשיך להתקיים. בלי השוטר שנמצא היום בשטח ומכוון את התנועה, בלי השוטר שרודף אחרי העבריינים בשטח, בלי השוטר שעוצר את כל מבצעי הפח"ע, המדינה הזאת לא תמשיך להתקיים. אתם חייבים להפסיק לזלזל בהם. אני אומרת לך כאשת שוטר שזה פשוט נמאס. כך אי אפשר להמשיך.

תודה. זה באמת הכאב של השוטרים שאני פוגש אותם. בעיקר הגמלאים. הגמלאים מביעים את זה בצער הכי עמוק. באמת כואב לי על הסיפור הזה כשאני שומע את הגמלאים כפי שבדיוק אתה הצגת את זה, אדוני המפכ"ל. הם אומרים לי מה גובה הפנסיה שלהם אני בשוק.

בבקשה, ניצב גילה גזיאל.

אני מאוד מברכת על הדיון ועל האווירה שיש כאן בוועדה. אני מקווה שזה יקדם אותנו לקראת היישום הסופי. השאלה היא לא האם לשלם אלא כיצד לשלם. נדמה לי שזה מה שנמצא על השולחן. זה גם מה שבית הדין אמר. בית הדין אמר: אל תשאלו האם לשלם לשוטרים אלא תשאלו כיצד לשלם לשוטרים.

לצערי הרב מאז פסק הדין ב-24 ביוני 2017, אנחנו מטורטרים בין ועדות, בין משרדי ממשלה, ושום דבר לא מתקדם ואני אפרט.

הפנייה הראשונה של המשרד לביטחון פנים למשרד האוצר הייתה ואמרו שצריך לקיים ועדת מעקב. השר כחלון הלך לראש הממשלה והחליטו להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. היינו שם חצי שעה. הצגנו את דברינו ומאז לא התפתח דבר. יצאה הצעת מחליטים. השר לביטחון פנים הגיב עליה, שלל אותה כי אמר שהיא בעצם לא מכסה ולא מביאה לידי ביטוי את החלטת הממשלה. נגמר התהליך הזה, זימנו אותנו עכשיו, ב-27 לדצמבר, לממונה על השכר. מה שהיה ב-2008 עם סוג של משחק, פקידי האוצר בעצם הובילו סוג של ועדת מעקב שבית הדין אמר את דברו בצורה מאוד קשה על התנהלות האוצר.

מה אמרו לכם?

שאלו אותנו בישיבה אם יש לנו מחשבות נוספות לעשות עם הכסף, אם יש לנו כיווני שכר אחרים. שאלנו למה. אנחנו בעצם באנו לנושא של העקביות. אז הם אמרו שהם רוצים שאנחנו נשקול מחדש את ש/33.

שהם ישקלו או שאתם.

שאנחנו נשקול האם אנחנו רוצים בכלל להמשיך או שאולי נלך לכיווני פעולה אחרים. הם לא היו בכלל בכיוון להגיע לפשרה או לשלם את הכסף.

יש תהליך של עשר שנים, יש פסקי דין, לא פסק דין, ויש החלטות. סתם מעניין אותי מה אמרו לכם.

ההצעה הייתה לחפש חלופות אחרות ותוספות שכר שלא עומדות בעלות הזאת ולהיפרד מ-ש/33. על זה הגיב השר לביטחון פנים לשר כחלון – יש כאן מכתב קשה מאוד שהוא כתב - ואמר לא עוד. אנחנו מבקשים את התוספת לשוטרים, לסוהרים וללוחמי מג"ב. זה מה שאנחנו מבקשים.

מה אנחנו מבקשים מהפורום המכובד. אנחנו מבקשים לכבד החלטות ממשלה. יש החלטת ממשלה שאומרת תשוו את השכר. תנו מה שמגיע לנו. אין כאן עוד עובדים, אין כאן הפגנות. אמרה אשת שוטר על קצה המזלג את מה שאנחנו עוברים כל יום, המפכ"ל ואני, כל יום וכל היום. הוגנות זה בסיס מאוד מאוד ראשוני להנהלות תקינה, נכונה ומדויקת של עובד. אין הוגנות כאן.

אני בתקציב 2019 לא שמעתי שום אמירה לגבי הנושא של העקביות.

הם לא מנהלים אתכם משא ומתן?

לא. כי זה הלך לבית משפט.

כלום?

כלום.

רק בוא נשנה את התמהיל?

משרד האוצר הציע את זה והחלק השני הוא אמר שבעצם זה נתון להחלטת ראש הממשלה. אם זה נתון להחלטת ראש הממשלה, אדוני היושב ראש אני פונה אליך לפנות לראש הממשלה.

למה זאת לא החלטה אוצרית?

כי הסכום גדול מדי.

אם הממונה על השכר יגיד שהוא חושב שמגיע לכם, שישאיר את זה אחר כך להחלטה אחרת. דרך אגב, זאת לכאורה החלטה מקצועית שלו והוא יכול להגיד.

אני יכול לתרום לעניין. שר האוצר אומר מגיע. הבעיה היא הרטרו.

יש כאן שתי החלטות. יש קודם כל החלטה ברמה המקצועית. הוא יכול להגיד שהוא הממונה על השכר, אני חושב שאחרי פסקי הדין וכולי, מגיע לכם.

הוא לא אמר את זה.

עכשיו בוא נחשוב איך מיישמים את זה. אבל את אומרת לי משהו הרבה יותר חמור. את אומרת שהוא מנסה בכלל לקחת אתכם למקומות אחרים של בוא נוותר על החלטת הממשלה.

עצם זה שהגישו ערעור.

אמרתי. השיח הזה מאוד מעניין אותי. אני קובע שההחלטה הזאת היא החלטה אוצרית.

זה שיח רגיל של סחטנות.

זאת החלטה אוצרית. האוצר יצר את הבעיה והוא פותר את הבעיה. לכן מעניין אותי קודם כל בשלב הזה לא התשלום אלא קודם כל, שהממונה על השכר יגיד את עמדתו המקצועית. שיאמרו שאחרי שעברנו את מה שעברנו, אנחנו חושבים שמגיע לשוטרים או לא מגיע לשוטרים. תגידו.

אם יש כאן נציג מהאוצר, אני מציעה שנשמע אותו בעניין.

בסדר. אחר כך נעבור אליו.

יש כאן פער מאוד גדול בין ההחלטות על יישום. מי שמשלם את המחיר אלה אנחנו השוטרים, אנחנו הסוהרים, אנחנו לוחמי מג"ב ולא בצדק ולא בדין. כשמעבירים את המקל בין שר האוצר לראש הממשלה אני רוצה דרכך להעביר את המסר לראש הממשלה ולבקש את הסיוע ביישום ההחלטה. אתה מקורב לראש הממשלה, יושב ראש הקואליציה ואני בטוחה שבידך להביא ליישום. הסאגה הזאת חייבת להסתיים. חייבת להסתיים.

תודה רבה. פרומית, בבקשה.

קודם כל, החטא הקדמות הוא החטא של האוצר. עצם זה שחיפשו דרך כביכול לתת תוספת ולנמק אותה בהבדלים שבין צה"ל לבין שאר כוחות הביטחון. עצם זה שאמרו שיש אי קביעות בצה"ל אבל בפועל נתנו את התוספת לכל הפעילים ולכל הגמלאים. על כך אמר בית המשפט, ואני רק אקריא: "הלכה למעשה משרד האוצר החיל מדיניות סותרת להחלטות הממשלה מבלי שהוסמך לכך ובכך נפגע אינטרס ההסתמכות של התובעים. הדבר גם עומד בסתירה לחובתה המוגברת של המדינה לנהוג כמעסיקתם של התובעים בתום לב וזאת בשים לב לעובדה שנאסר עליהם להתארגן".

מה שקורה זה שמשרד האוצר, ומבחינתנו מדינת ישראל משום שהפרקליטות מייצגת לצערי את העמדה של משרד האוצר. הפרקליטות הגישה על אותו פסק דין שאמר אמירות מאוד מאוד קשות על התנהגות האוצר ועל ההתנהגות של מדינת ישראל ועל חובתה כלפי השוטרים והסוהרים, למרות זאת הוגש ערעור, למרות הצהרתו של שר האוצר הוגש ערעור, ודוחים את הדיון בבית המשפט בעילות שכביכול מתנהל משא ומתן.

ציינה כאן גילה ואמרה ששום משא ומתן לא מתנהל, שום דבר לא קורה, מזמנים אותנו לדיונים פעם בחצי שנה, אחרי חצי שעה מוציאים אותנו מהחדר ושום דבר לא קורה. כנראה שבדרך המקובלת כמו שאדוני היושב ראש הציע, שהממונה על השכר יקבע, זה לא יקרה אלא רק דרך החלטת ממשלה.

את יודעת כמה החלטות ממשלה לא מבוצעות?

רק דרך חקיקה.

גם זה לא יעבור כי זה ייעצר בוועדת שרים לחקיקה. רק התערבות של ראש הממשלה ישירות. נקודה.

מיקי, אתה לא צריך להפריע כשבא לך. תן לה לדבר.

אני עוזר לה.

אל תעזור לה. אתה תמיד מפריע בטענה שאתה עוזר.

מה שברור זה שאם אנחנו נמשיך ונתלה את יהבנו בזה שהגורמים המקצועיים יחליטו, זה לא יקרה. לכן אנחנו פונים אליך אדוני היושב ראש. אנחנו מרגישים שנעשה כאן מעשה רמייה וממשיך להיעשות כאן מעשה רמייה כלפינו, כלפי שוטרים וסוהרים שאינם יכולים להתאגד. הקראתי את מה שאמר בית המשפט והדברים מדברים בעד עצמם.

תודה רבה. יוסי, אתה רוצה להתייחס לעניין?

שלום לכולם. אני מייצג את אנשי משמר הכנסת. אנשי משמר הכנסת, על פי חוק, צמודים למשטרת ישראל, לתנאי השכר במשטרת ישראל. כמו ששוטרי משטרת ישראל לא יכולים להתאגד, גם אנשי משמר הכנסת לא יכולים להתאגד. לכן אנחנו כאן מצטרפים לדרישה של משטרת ישראל לקבל את השכר הזה בדיוק כמו שמשטרת ישראל מקבלת אותו.

אני לא אפרט כאן את רמת הפעילות של אנשי משמר הכנסת, את המשימות שיש להם אבל זו פעילות רחבה מאוד והמשימות הן מורכבות מאוד. לכן כאן אנחנו מצטרפים לדרישה של משטרת ישראל לשלם את התוספת הזאת.

תודה. האוצר כאן?

אני מבקש לומר כמה מלים בבקשה.

מי אתה?

מייסד ויושב ראש מפלגת זכויותינו בקולנו. גמלאי של המשטרה. אני מייצג עשרות אלפי אנשים. אני אומר שבושה שאנחנו צריכים בכלל להגיע ליום הזה. ההתנהלות של ממשלת ישראל מבזה ומשפילה. איבדתם את האמון של רוב השוטרים, של הסוהרים והגמלאים.

אז למה באת לכאן?

כדי להגיד את מה שיש לי להגיד.

מה אתה מבקש מאתנו עכשיו?

תן לי לסיים בבקשה. רומסים ביד גסה את הזכויות תוך ניצול של החוק שאסור לנו להתאגד ולהפגין. אם היינו חברת חשמל או גוף אחר, לא היו מתייחסים אלינו בצורה הזאת. זה מה שמכאיב שבעתיים. אם היינו מפרים את החוק, מפגינים, סוגרים תחנות משטרה, כל הדיון הזה וכל ההתנהלות הייתה אחרת.

תודה.

אפשר לבקש, עזאם הגיע מג'וליס ויצא ב-3:00 לפנות בוקר כדי הגיע לכאן. הוא הדרוזי היחידי שהגיע לכאן. אם אפשר לתת לו לומר כמה מלים.

בבקשה.

שלום. אני גמלאי שב"ס. אני אחראי על כל גמלאי שב"ס באזור הצפון. אני רואה שבאמת הגמלאים שהיו כל כך הרבה זמן בשירות בתי הסוהר, במשטרה ובמג"ב, ויצאו לפנסיה לפני כל כך הרבה שנים לא מגיעים למשכורת של 3,000-4,000 שקלים. אני יכול גם לנקוב בשמות. אני ראיתי בעיניים תלושי משכורת.

יש כל כך הרבה גמלאים מאז 2006, כפי שאמר המפכ"ל, שהלכו לעולמם ולא זכו לקבל את התוספת שמגיעה להם והשאלה היא האם יכולים לתת למשפחות שלהם או שזה אבוד לחלוטין?

כולי תקווה, כבוד היושב ראש, שתעזרו ותינתן לנו כמה שיותר מהר התוספת שמגיעה לנו יותר מעשור. תודה רבה לכם.

תודה רבה. משה, בבקשה. אני ביקשתי שלדיון יבוא רן יעקב עצמו כי בסך הכול זה דיון כבד ברמה של הבכירים ביותר, אבל אני שמח שמשה כאן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד שאני לא רוצה שיצויר כאילו לאוצר יש משהו רע לומר כלפי השוטרים. גם כאזרחים וגם כפקידים אנחנו מעריכים מאוד את העבודה של השוטרים. אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה האם השכר של השוטרים הוא טוב או רע, אבל אני חושב שהוא בסדר וגם ניתנו הרבה מאוד תוספות לשכר השוטרים בשבע, שמונה, עשר השנים האחרונות מעבר לתוספת שקיבל צה"ל. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא הדיון.

הוא לא מדייק.

גם אם הוא לא מדייק, לא משנה. אל תתקנו אותו. אני רוצה שתתייחס לדבר אחד. לפני סדר גודל של כחצי שנה ישבנו אתה ואני עם אביגיל ועם חיים ופרסתי בפניך את כל המכלול. זה היה מיד אחרי הפסיקה. ביקשנו שתשב עם הממונים עליך ותזמנו אותם לפגישה כדי לתכנן את המהלך לא האם מגיע להם אלא איך עושים את זה. זה כל הסיפור. הם היו פתוחים עד היום. דיברנו על כך שנתחיל עם הגמלאים הוותיקים ביותר וניתן להם ולאט לאט נעשה איזושהי פריסה. הם היו מוכנים לאיזושהי פריסה מאוד מאוד נדיבה. חשבנו על זה. מאז לא חזרת אלי אבל בגדול בוא תן לנו תשובה לגבי התוספת עצמה, למה ערערתם. התחננו בפניכם שלא תערערו אלא נתחיל בדו שיח. מאז העסק הלך למקום לא טוב ולכן מתקיים הדיון הזה. עברה חצי שנה ותראה איפה אנחנו נמצאים. אני מדבר אתך כממונה על השכר כי אתה כאן, אבל אני הייתי מצפה שהממונה על השכר בעצמו יבוא או מנכ"ל האוצר אבל אני לא אחראי עליכם. תגיד לנו קודם כל מה אתם מתכננים לעשות.

אנחנו סבורים מבחינה משפטית שהערכאה הנמוכה שגתה בפסק הדין ולכן אנחנו ערערנו. אני רוצה להגיד שעוד לפני שבכל הוגש כתב הגנה ראשון לתביעה שהייתה, היו המון דיונים – זה היה מזמן – בתוך הממשלה עם הגורמים הכי בכירים בפרקליטות המדינה וגם במשרד המשפטים. נכנס לזה גם היועץ המשפטי לממשלה. כל הטענות הושמעו האם זה מגיע, לא מגיע, האם יש עקביות או אין עקביות, האם יש הצמדה כזאת או אחרת, הכול נשמע, הכול נדון. זה היה מזמן וזה נדון עד תום. כל הדיונים האלה התקיימו ובסוף התקבלה הכרעה שהממשלה, ראשית, מגישה את כתב ההגנה כפי שהוגש. בסוף עמדת המדינה היא שהתוספת הזאת לא מגיעה.

אבל בית המשפט אמר את דברו.

נכון. בית המשפט אמר את דברו. המשפטנים קראו את פסק הדין. אני לא משפטן אבל גם אני קראתי את פסק הדין. כל עורכי הדין, גם שלנו, גם של פרקליטות המדינה, גם של היועץ המשפטי לממשלה, כולם קראו את פסק הדין ובסוף התקבלה החלטה גם לערער עליו. זאת לא פעם ראשונה שמדינת ישראל מערערת על פסק דין שמתקבל וכרגע זה תלוי ועומד.

אם ערערתם על ספק הדין, לאחר שערערתם, למה ישבתם אתם? הרי לכאורה כבר ערערתם ואז למה אתם משכנעים אותם במשהו אחר? אני רוצה להבין את הלוגיקה.

סחיטה.

למשוך זמן.

אנחנו תמיד פתוחים לדבר. אני באופן אישי מדבר עם גורמים מהמשרד לביטחון פנים, או אני או מישהו מהמשרד, עם הגורמים במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון פנים, לפחות פעם בשבוע על הכול. זה גם עלה בעקבות הדברים שאתה אמרת. אמרת שנלך לממונה. דיברנו על זה. העלינו את זה לרמות הכי גבוהות.

זה היה לפני הערעור. אני ישבתי אתך שבוע או יומיים או שלושה לפני שהגשתם ערעור. אני אמרתי לך, התחננתי, אמרתי, חבר'ה, עזבו את הערעור, שימו בצד, תתחילו לדבר. ברגע שאתם הגשתם את הערעור, זה קיבל תפנית. לכאורה מה עשיתם? כבר ביצעתם את המשימה ועכשיו אתה אומר, אתם רוצים, בואו נדבר. אבל זה היה לדבר לא בשביל התכליתיות. למה? בגלל שכשהיא אמרה למיקי למה לא שיניתם את זה, ענתה גילה שזה בהליך משפטי. לא משנה שאפשר לעצור. המדינה היא בהליך המשפטי. לכן גם הוא יכול לפתור את זה באותה נקודת זמן אבל נעזוב את זה לרגע.

לכן אמרתי שתגיד לממונה שלך ותעצרו את זה לרגע כי כאשר עוצרים, לכאורה באים בתום לב, באים עם נכונות ויכול להיות שתימצא פשרה. אם הייתם מזמינים אותם לפני כן והייתם מדברים אתם ורק אחרי כן לא הייתם מקבלים, הייתי מבין. הרי למחרת הגשתם את הערעור. אני ראיתי את זה בעיתון. ישר למחרת או תוך יומיים הגשתם את הערעור. אז מה יש כאן לדבר? אם כבר הגשתם את הערעור, למה תקרא להם? הרי הם גם מושפלים, גם מרגישים שחבל להם על הזמן והם גם מבינים שאתם סתם עושים עליהם איזשהו דבר שלא ייעשה.

לא רק זה אלא קורה כאן דבר מאוד מסוכן. גוף ששייך לממשלת ישראל, לממסד בישראל, מפר החלטת ממשלה ביודעין. הרי משרד האוצר שייך לממשלת ישראל והוא מפר את החלטת הממשלה, ריבונו של עולם.

הסוגיה הספציפית הזאת נדונה עד תומה עוד לפני שהמדינה הגישה כתב הגנה בתיק וגם במהלך ניהול התיק. זה נדון רמות הכי גבוהות המשפטיות. חוץ מזה, אנחנו מדברים תמיד עם משטרת ישראל, עם נציבות שירות בתי הסוהר ועם המשרד לביטחון פנים. אנחנו הרפרנטים של המשרדים האלה.

אני מחבב אותך מאוד באישית. אני מציע שנעצור כאן מבחינת התשובה שלך כי אין תשובה. חבל, זה רק מכעיס אותם יותר. אתה אומר לי שאתם הגשתם ערעור ואתם הולכים על הערעור.

הממשלה הגישה את הערעור. לא האוצר. אפשר להתנפל כאן על פקידי האוצר כמה שרוצים אבל הממשלה הגישה את הערעור. כמו שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, זה תלוי רק בראש הממשלה.

זה תלוי בשר האוצר.

אני רוצה להתקדם. הסוגיה הזאת היא לא סוגיה פוליטית.

אני מסכים.

שוטרי משטרת ישראל נמצאים בכל החברה הישראלית, בכל עם ישרלא.

אני מסכים.

לכן אני לא לוקח את זה לשם. אני אומר לך באחריות שהסוגיה הזאת, אני אומר לך מידיעה, היא החלטה אוצרית. האוצר יצר את הבעיה. דרך אגב, הוא יכול היה לשלם להם את זה מזמן. לפני עשר שנים. להגיד להם, אתם צודקים ולשלם. לכן אני אומר שההחלטה היא שלהם. הם יצרו את הבעיה והם יפתרו את הבעיה. אין מישהו אחר.

מה אתה מציע?

אפשר לקבל את רשות הדיבור לדקה?

הוא זה שגרם לי להגיש את הבקשה לדיון מהיר.

ממובילי המאבק.

אני גמלאי משטרה. אני רוצה ליידע בכמה דברים. קודם כל, ישבנו עם רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפני שבועיים. גם הוא לא כל כך הסכים עם האוצר והוא היה ממש במגננה. הוא אמר שכל העסק הזה לא מתאים. כל הערעור הזה. זה מה שאמר רז נזרי ואלה שתי העדות שלי שגם הן היו באותה ישיבה.

דבר שני. הידיים של האוצר לא נקיות. אני מרחם עליו . הוא בא לכאן והוא לא יודע מה להגיד כי אין לו מה להגיד. האוצר שלוש שנים בערעור עם השב"כ והמוסד על אותו על אותו עניין. שלוש שנים בבית הדין הארצי. אנחנו רק חצי שנה שלא נעשה שום דבר. מה שעושה האוצר, זה ממש זוועה ומגעיל ברמות. מה שיקרה, אם כל הדיונים האלה לא יהיו בפסים תכליתיים – והיא צודקת באלף אחוזים, אני מדבר עם שוטרים, אני יושב בתוכם – שוטרים יינטשו את המשטרה ואת שב"ס.

תודה. דוד.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. המפכ"ל. אני פקד בדימוס. חמש שנים יש לי הליכים מול המשטרה. לא באתי לדבר על העניין האישי שלי. אתם רק יודעים על דבר אחד, על תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי. אני העליתי את זה בענייני. למעלה מ-95 עילות מ-1987 עד 2017. מה שקיבלתם סקירה, אני העברתי אותה. בעניין האישי של המשרד לביטחון פנים, אני שנתיים וחצי נתון במעצר בית על ידי הפרקליטות בבית משפט.

עכשיו אני עובר לדיון שכבודו מנהל ואני מבקש לומר לאנשים כי ראיתי כאן איזשהו חוסר ידע ופער בידע. החלטת הממשלה על השוואת השכר התקבלה על ידי בן גוריון שאמר למפכ"ל הראשון: אתם חייל אוטונומי בצבא. ב-1964 החילו את זה על פקד, אם זו הייתה דרגה בכירה ומעלה, וב-1977 על כלל השוטרים. מה שקרה במהלך השנים זה שלא כיבדו את זה. שום החלטות ממשלה לא כיבדו את זה. אז התחילה לקום מחאה ובמחאה הזאת רצו התאגדות. הממשלה באה ואמרה לשוטרים שהם לא מקימים ועד אלא אנחנו הממשלה דואגת לכם. החלטה ראשונה, ועדת המעקב. מי שותפים בה? נציב שירות המדינה, לא הממונה, ראש אגף התקציבים, נציגי המשרד לביטחון פנים כאשר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים הוא יושב ראש הוועדה.

העוגן השני, שדימו לב רבותיי חברי הכנסת, זה מועצה ציבורית לרווחת השוטר. לפי סעיף 93 לפקודת המשטרה, השר לביטחון פנים רשאי להקים מועצה ציבורית. פעם אחרונה שהוקמה המועצה הזאת, הייתה ב-1990. רבותיי, 1990. המועצה הציבורית לרווחת השוטר.

היא קיימת היום?

היא לא קיימת מ-1990. זה פורסם בילקוט הפרסומים.

העוגן השלישי. הקימו את מוסד נציבת הקבילות כאשר נתנו להם גם זכות ערעור על דין משמעתי. אני אומר לכם שמוסד נציבת הקבילות הפקיר את השוטרים. אני בעדות חי בתוך בתי המשפט. הפרקליטות בבתי משפט ומונעים ממני. המשטרה לא נותנת לי. היועץ המשפטי הקודם – אני לא רוצה לדבר על הנוכחי כי אני לא יורה בתוך הנגמ"ש - - -

תתמקד בתוספת הזאת.

אני אומר שנציבת קבילות השוטרים קיבלה הנחיה ממנכ"ל המשרד לביטחון פנים להקפיא את המינויים הרטרואקטיביים ב-2003. אין לה מרות הדין.

אני מבקש להתקדם. בשנת 1982 - - -

דוד, בוא תיקח לך 15 שניות לסיים את הטיעון. אין לנו הרבה זמן. הפרטים לא לוקחים אותנו לאף מקום.

אנחנו מדברים על שוטרים, סוהרים וגמלאים. אני רוצה לתת כלי לוועדה. בסופו של דבר אנחנו יודעים שכסף הוא רק בוועדת הכספים ולכם יש כוח. אמר המפכ"ל, אי אפשר להתאגד. אני מציע לכם, קחו את המועצה הציבורית, פתחו אותה ותקבעו קריטריונים.

המועצה הציבורית, ממנה אותה השר לביטחון פנים?

כן.

למה הוא לא ממנה?

היום אלה 25 אנשים.

אני אשאל אותו. בסדר.

אני מציע שהארגונים שלנו כמו נשות השוטרים, איגוד הגמלאים, יהיו חמישים אחוזים מהוועדה. שיהיו שם שותפים. כל החלטה שעוברת בצה"ל לתת את השכר, ישב נציג מהמשטרה.

חבר'ה, עד חצי שנה עלה הפער, תביאו את זה לכך שהמשטרה תעבוד במתכונת שבת.

הייתה כאן כתבה ומה שחשוב בה זה שב-1986 ניתנה החלטה שמרגע שצה"ל קיבל, גם המשטרה תקבל מאותו מועד, אבל מה חשובה הוועדה הזאת? מי היו עורכי הדין? חנן מלצר שהיום הוא משנה לנשיא בית המשפט העליון וורדה לבנה שהיא סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה שעומדת להתמנות לנשיאה. אם שני שופטים אלה היו וקבעו את התקדים הזה, אז איפה אנחנו חברי הכנסת? אתם הוועד שלנו.

אני גמלאית משטרה. אני רוצה לומר את התחושה שלי, איך אני יוצאת מהדין הזה. יש כאן החלטת ממשלה, יש כאן פסק דין ויש כאן משרד אוצר שעושה ה דין לעצמו ואני חושבת שהוא עושה את זה בלי סמכות. אני לא יודעת מהיכן קנויה הסמכות לאיין את החלטות הממשלה. התחושה שלי היא שיש משרד אוצר עם אג'נדה וזה לא נוח לי. זה גדול עלינו.

רציתי להעיר להתייחסותו של משה מהאוצר. הצגת דברים שלצערי היא מאוד מאוד מסולפת. נשתכח מהאוצר פסק דין של בית דין בערכאה שונה לגמי לגבי גמלאי השב"כ והמוסד שאמר בדיוק את אותן אמירות על הרמייה ועל חוסר תום הלב שמשרד האוצר נהג בעת החלת התוספת על צה"ל ואי החלתה עלינו.

הסחבת לא התחילה עכשיו וכנראה גם לא תסתיים כי נותנים הודעות כזב לבית הדין לעבודה בטיעונים של משא ומתן שלא מתקיים והפרקליטות, בהנחיית משרד האוצר, נותנת לזה יד.

פשוט משקרים.

אני אהיה קצר. אני מתנצל על האיחור. פקקים. אולי אין מספיק שוטרי תנועה. אולי מחאה הבוקר.

אתם לא יכולים להתאגד, אתם לא יכולים שיהיה לכם ואנחנו נתאגד בשבילכם. תחזור בחזרה עם מסר לאוצר. אני חבר ועדת כספים. דיוני התקציב לא יזוזו בלי שתהיה תשוב הולמת והתקדמות פרקטית בשכר השוטרים. נקודה. אני מודיע לך. אני בטוח שנאוה תצטרף אלי.

אורן, עצור. זה לא הסגנון שלנו.

זה הסגנון שלי, כי רק כך הם מבינים. יושב ראש הוועדה, ברשותך. אני יושב בוועדת הכספים עוד מעט שלוש שנים. אתם עושים מה שאתם רוצים. יש מציאות במדינת ישראל – אגב, בניגוד לארצות הברית – שמדינה יכולה להפר החלטות של עצמה והיא גם לא חייבת לקבל החלטות בית משפט. לא חייבת. בית משפט פוסק והמדינה עושה מה היא רוצה. אין לי בעיה עם המדינה. יש לי בעיה עם המנהיגים. הם לא רוצים לקיים הבטחות – אנחנו לא ניתן לכם להעביר שום רפורמות. מודיע בצורה חד משמעית.

אל תודיע כלום.

זכותי. מה אתה רוצה? אין לי הרבה זכויות. יש לי כוח בוועדת הכספים.

תטען לעניין.

זו בדיוק הבעיה. אתם יושבים כאן כבר שעה וחצי ואני רק הגעתי. לפני כן דיונים אצל חברי כנסת בחדרים, נאומים במליאה, כותרות בטלוויזיה, ארבעים שנים שום דבר לא קורה. מישהו צריך להיות המבוגר האחראי שישים סוף לפארסה הזאת. לוקח חלק מהאחריות. האצבע שלי תעשה לכם הרבה צרות בוועדת הכספים אם לא תביאו מענה לשכר השוטרים.

אני אתן לך קלף. בסופו של תהליך, לא צריך את כל הכסף היום. אני מאזן, אבל לפחות מעכשיו להתחיל לשלם. אתם ישבתם ומצאתם פתרון לנטו משפחה, למקסימום סלולר ומספרים לנו על עגבניות במשק. האנשים האלה עומדים בחזית הטרור בשנים האחרונות. אתם לא יכולים להתעלם מזה. אתה והחברים שלך באוצר נמצאים כאן בבטחה בזכות השוטרים והשוטרות.

אני אצטרף אליו.

כמו שאני עכשיו עוזר לבצלאל סמוטריץ בעניין אמבולנסים בהתיישבות, החשיבות של השכר לשוטרים, לסוהרים ולגמלאים לא פחות חשובה מזה. לא תביאו פתרון, לא יהיה תקציב.

תודה. נתתי לך את זכות הדיבור למרות שאיחרת והגעת ברבע השעה האחרונה. אדוני המפכ"ל, אתה רוצה לומר כמה מלים אחרונות לפני שאני מסכם?

לא. אני מודה על הדיון. אני מקווה שהוא יהיה אופרטיבי.

הוא יהיה אופרטיבי.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, לפרוטוקול, לאה, תזכירי לי לפנות לשר לביטחון פנים לגבי הנושא של המועצה הציבורית. אני רוצה להבין מה זה. אני חושב שאם יש דבר כזה ושיש בו גם טעם, ועדה ציבורית שתדאג לתנאי השוטרים, אני חושב שזה דבר חשוב.

אדוני המפכ"ל, אני עושה הבחנה בין התארגנות מבצעית לבין התארגנות אחרת. אני מרגיש שהשוטרים צריכים לקבל מעטפת קצת יותר רחבה. יכול להיות שזאת הוועדה הזאת אבל בוודאי ובוודאי גם אם תהיה התארגנות כזו או אחרת, לא מדובר בצד המבצעי, לא שביתות כולי. אני באמת חושב שזו צריכה להיות ועדה ציבורית רחבה שאם היא תיתן את האמירה הציבורית שלה, יהיה לה משקל רציני והיא בעצם תהיה סוג של ועד של השוטרים שדואג לתנאים שלהם ולא רק מפכ"ל המשטרה שכל היום רץ ממשרד למשרד ומתגלגל על הפתחים. אני חושב שוועדה ציבורית, זה המקום ואני מניח שאם תהיה אמירה, יהיה קשה מאוד לשבור את זה. זאת אומרת, אם יש ועדה ציבורית שהיא מאוזנת וכולי, אני חושב שזה הכיוון כי אני לא חושב שהסיפור של תנאי השכר של השוטרים או תנאי השירות של השוטרים צריך להישאר כך באוויר על הכתפיים שלך בלבד. כך אני מרגיש.

לגבי הנושא האופרטיבי. אני מתוסכל. הנושא הזה נמצא לפתחו של משרד האוצר בלבד. אני קובע את זה. מידיעה. אני עקבתי אחרי כל הנושא, כולל משרד ראש הממשלה. אני מספר לכם. רק באוצר. הנה, עכשיו אני אומר. אם משרד האוצר יחליט לתת את התוספת, אתם תקבל אותה מחר בבוקר. אם הוא יחליט.

אורן יותר הביע כעס ותסכול, בדיוק כמו שאני מרגיש.

לא. פרקטית. זה לא כעס. אני לא כועס.

אני מתרגם את זה לשפה פשוטה. אני מתחייב בפניכם שאני אשב עם שר האוצר ואני אעביר אליו את המסר הזה וגם את מה שאני מרגיש. בסך הכול יש לי אתו גם מערכת יחסים אישית טובה ואני מבקש ממך אדוני המפכ"ל שגם אתה תשב אתו ותעביר לו את זה. אני אעשה את זה השבוע כי אני חושב שאנחנו נמצאים באיזושהי צומת, דיוני תקציב בחודשיים הקרובים, שאפשר להתחיל להניע מהלך. לא חשוב איך נתחיל אבל בוא נתחיל. אם נתחיל ונראה כיוון, להערכתי כל האמוציות ישקעו, הכול ירד ואז נוכל להביא את זה בשלבים. לא בשני שלבים, בשלושה. לא חשוב כמה אבל אני מאמין בשיח. אני באמת מאמין בזה.

כוונות טובות.

עם כוונות טובות לא הולכים למכולת.

אני מאמין, בלי קשר לצד המוסרי והערכי, ששוטרי משטרת ישראל לא עובדים פחות, בוודאי לא בימים האלה, גם לא מסתכנים פחות מאשר חיילי צה"ל. צריך להבין. הסיפור היום של המלחמות בחוץ כבר נגמר. רוב בעיות הן טרור פנים מדינתי שמי שמתעסק בהן, זאת המשטרה ולא הצבא.

אני אלווה את זה גם אם אני לא אהיה בתפקיד הזה. בעוד יומיים אני כבר לא בתפקיד הזה. הנושא הזה באמת חשוב לי מאוד ואני אלווה אותו גם יושב ראש הקואליציה.

אני מודה לכם, מודה לכולם שבאו, מצטער על כך שהאוצר שלח רק את משה שהוא בחור טוב אבל הוא השליח והוא לא הבן אדם שאמור לתת לנו את התשובות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.