ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 877

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 10:30

יישום סעיפים 94 עד 97 בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016 (תיקון פקודת מס הכנסה מס' 235) - מעקב אחר חקיקת חברות ארנק בנושא החלת החקיקה על חברות ובנושא חלוקה כפויה של דיבידנדים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי לוי

מנחם אליעזר מוזס

עודד פורר

מיקי רוזנטל

דב חנין

מיכאל מלכיאלי

מוסי רז

רולנד עם שלם - סמנכ"ל בכיר מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

חגי טיירי - עוזר לסמנכ"ל בכיר מקצועית, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך לוברט - מחלקה משפטית, משרד האוצר

אליהו ליפשיץ - מנהל תחום, משרד התיירות

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

ירון מהולל - משרד עו"ד איתן מהולל ושדות עורכי דין, התאחדות התעשיינים בישראל

נועה לב-גולדשטיין - משרד עו"ד איתן מהולל ושדות עורכי דין, התאחדות התעשיינים בישראל

צבי פרידמן - יו"ר ועדת המיסים, נשיאות הארגונים העסקיים

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

ירון גינדי - נשיא, לשכת יועצי המס

יוסי אלישע - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

מיכל קורן - מנהלת העמותה, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק

רונן ארויו - מנהל מסים, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק

לאה טבע עכו - מנהלת מסים, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

מוריה אביגד

יישום סעיפים 94 עד 97 בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016 (תיקון פקודת מס הכנסה מס' 235) - מעקב אחר חקיקת חברות ארנק בנושא החלת החקיקה על חברות ובנושא חלוקה כפויה של דיבידנדים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש שני נושאים שביקשתי לקיים עליהם דיון. האמת היא שנגה קינן מה-CFO כתבה לי והתעוררתי לעניין הזה גם בגלל סיבות נוספות. מדובר על חברות הארנק – אנחנו העברנו את זה בחוק ההסדרים והבנו שיש בעיה לגבי הפרשנות של החקיקה בעניין הזה, מה שדרך אגב אומר שחוק ההסדרים הוא דבר לא טוב, הוא קשה ואחרי זה מתעוררות בעיות. אנחנו נרצה לברר האם זה חל רק על יחידים, כפי שהבנו שעל כך מדובר, ושזה לא חל על חברות. הנושא השני הוא הנושא של חלוקה כפויה של דיבידנדים, שרשות המסים, למיטב הבנתי – ותכף נברר את העניין הזה – מחילה את זה על חברות רטרואקטיבית על הרבה מאוד שנים, מאז שהוקמה אותה חברה. אני מבקש מרשות המסים לענות לנו לפני שאנחנו מתחילים את הדיון בעניין הזה, אולי הדיון יתייתר, על שני הדברים: קודם כל, האם הנושא של חברות הארנק חל על חברות, והאם חלוקה כפויה של דיבידנדים הולכת רטרואקטיבית עד אני לא יודע מתי. האמת היא שיש עתירות לבג"ץ בעניין הזה.

אבל בעניין הזה אני הבעתי את דעתי וגם אז, כשרצו להכניס את זה לחקיקה, אני לא הסכמתי. הטענה המרכזית שלי אליהם היתה – וחבל שמשה לא בא – שעם הכבוד לרשות המסים, ויש לי הרבה כבוד, מנהל רשות המסים אינו יכול להכריח חברה לבצע חלוקת דיבידנד. יש גבול להכנסת ידה של המדינה אל כיסו - - -

גם, אדוני, הסוגיה שעלתה היא ההבדל בין יחיד לבין חברה. זו גם סוגיה שהם צריכים להשיב עליה.

זה שתי סוגיות.

שתי סוגיות, אמרתי.

אם אני בעל חברה ויש לי מטרה מסוימת לבצע הרחבה, ואני רוצה לקנות שטח, או שאני רוצה להשקיע ב-IT, יבוא מנהל רשות המסים, כי הוא נקלע לבעיה של חוסר כיס, או המדינה, ויחייב אותי לחלק דיבידנד? לא רוצה לחלק.

מיקי, תכף אתה תתבטא בעניין הזה. ראשית אני רוצה לבקש – אני לא יודע איפה משה אשר אבל הוא צריך להיות בדיון הזה. זה די מעליב שהוא לא בדיון הזה. הוא נמצא בדיונים הרבה פחות בעיתיים. אם אפשר לבקש, אם הוא לא נמצא בשום מקום - - -

כנראה שהוא רואה בזה מעשה עשוי כבר.

לא, זה לא מעשה עשוי. הוא יודע שכשמתחיל דיון כאן כבר שום דבר לא עשוי. אם אפשר להגיד לו באיזושהי דרך שאני מאוד מבקש שהוא יהיה כאן. הוא זה שקובע פה חקיקה שלא נחקקה על ידינו. זה ישליך על חקיקות אחרות. אין לי יכולת חוקית להביא אותו בכוח אבל הוא צריך לבוא. בבקשה.

בוקר טוב. המנהל שלח את סגנו לדיון אז אני חושב שאני אוכל לענות על השאלות שנשאלות. הדיון מתחלק לשניים: אחד, לגבי סעיף 77, על תחולה רטרואקטיבית, שניים, 3(ט1), על מי חל הסעיף. שני סעיפים שחוקקו, תוקנו, במסגרת חוק ההסדרים בדצמבר 2016. נתחיל עם סעיף 77, תחולה רטרואקטיבית. קודם כל, הוגשה עתירה לבג"ץ בעניין שלמיטב ידיעתי עד לרגע זה לא נמחקה עדיין.

נמחקה.

אני לא קיבלתי הודעה על מחיקה, כבוד היושב-ראש.

אנחנו נענינו לבקשתו של יושב-ראש הוועדה ומשכנו את העתירות.

משכו את כל העתירות.

עותר אחד לא משך.

גם משך.

משכו, משכו.

גם צבי פרידמן משך.

משכו, כולם משכו.

לא קיבלנו הודעה על משיכה.

אז אני מודיע לך, אתה לא סומך עלי? משכו.

הפרקליטות קיבלה.

הנה, הוא כאן. צבי, תגיד האם משכת.

משכנו את העתירה.

גם העותר מספר אחד משך.

רולנד, העתירות נמשכו. אני ביקשתי, אמרתי שאני לא יכול לקיים דיון אם יש עתירות בבג"ץ, כמו שאני נוהג בהרבה דברים. לא יכולים לבוא ולהגיד: אנחנו גם עותרים לבג"ץ ואנחנו גם באים לפה לדיון. אז לא חייבים לעשות פה את הדיון אלא לראות מה בג"ץ יחליט ואחרי זה נראה מה עושים. הם נעתרו לבקשתנו, כולם משכו את העתירות, כולל מר פרידמן, שאמר את זה עכשיו בקולו, ואנחנו מבקשים לדון על הנושא עצמו בגלל שיש פה דברים שנראים לנו לא לעניין. בבקשה.

אין בעיה. למען הסדר הטוב רציתי לציין שאנחנו לא קיבלנו את ההודעה של המשיכה אבל אני ממשיך.

תסמוך עלי, תאמין לי, אף פעם לא הודעתי לכם דברים לא נכונים.

אני ממשיך. אנחנו מדברים פה על סעיף התחולה, סעיף 77, שחוקק פה, בחדר הזה, סעיף 95(2) שקובע לגבי התחולה של סעיף 77 החדש באיזה מצבים המנהל יכול להשתמש לגבי העבר. אנחנו פועלים – תכף אני אגיד מה עשינו עד עכשיו לגבי הסעיף הזה תכלס, בפועל, מה-1 בינואר 2017 – אנחנו פועלים לפי אותו סעיף. אני קורא את הסעיף בשביל הסדר הטוב: הוראות סעיף 77 לפקודה, כנוסחו בתיקון מס' 235 – כלומר, הנוסח החדש – יחולו מיום תחילתו של חוק זה – 1 בינואר 2017 – על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו עד ליום תחילתו של חוק זה – נקרא לזה רווחי העבר – ורשאי המנהל לתת הוראות כאמור בסעיף 77(א) האמור, לגבי שנות מס שקדמו ליום תחילתו של חוק זה, ובלבד שחלפו לגבי שנים אלה חמש שנים לאחר שנת מס פלונית הישנה שלגביה רשאי המנהל לתת הוראות כאמור.

זאת אומרת מ-2012?

לא, מימי דרבנן.

הוא אומר חמש שנים אחורה.

לא, יותר. "חלפו חמש שנים" – יותר.

יש לנו דיון – היות והעלית את הנושא הרטרואקטיבי – האם על פי החוק שאנחנו חוקקנו המנהל, דהיינו מנהל רשות המסים, רשאי ללכת אחורנית 60 שנה, או 30 שנה, או 15 שנה, או שהוא יכול ללכת רק שלוש שנים, חמש שנים? זאת השאלה – מה הפרשנות שלכם?

ההחלטה של המנהל היא היום, וכשהוא בוחן לגבי רווחי העבר האם חולקו, לא חולקו, מה נעשה בהם, הוא מסתכל על העבר, נכון.

"העבר" מה זה?

מעל חמש שנים, כי אני צריך לנישום - - -

זאת אומרת, 30 שנה.

תיאורטית כן, אבל זו תיאוריה. בפרקטיקה - - -

לא, אנחנו לא עוסקים בתיאוריה. יש לי מפעל כבר 30 שנה, אני איש מבוגר, לא חילקתי דיבידנדים, בא חוק ההסדרים וכל מה שנלווה לעניין הזה, חמש שנים, שלוש שנים, לא חשוב כמה, ואז מגיע אלי המנהל ואומר לי: תשמע, מר בחור, אתה אמנם בן 70 אבל יש לך מפעל כבר 30 שנה, אתה תשלם עכשיו מס על הדיבידנדים שלא חילקת לפני 30 שנה.

התשובה, כבוד היושב-ראש, היא לא. הסעיף לא מאפשר למנהל לכל חברה על העבר לבוא היום ולהגיד: רואים אותך כאילו חילקת דיבידנד. אם זה היה הסעיף – נכון, המנהל שולף בארכיב תיק, אומר: בוא נראה כמה שנים לא חולק דיבידנד ואני מורה. זה לא המצב.

מה הדין שלי? אני בא למנהל, מה הדין שלי? יש לי מפעל 30 שנה.

המנהל לא יבוא לחברה הזאת - - -

בגלל שהוא בחור טוב? למה הוא לא יבוא?

הסעיף הוא בין כמה שורות.

קראת אותו, תאמין לי, קראת אותו טוב. אם מישהו מקריא לי אני מבין.

קראתי את סעיף הוראות התחולה, לא קראתי את כל סעיף 77. סעיף 77 הוא הרבה יותר רחב מזה. כלומר, יש הרבה תנאים שהמנהל צריך לעמוד בהם, כולל התייעצות עם ועדה לפני שהוא בכלל מורה. כרגע רק דיברנו על התחולה לגבי בחינת העבר. אגב, מאז שחוקק הסעיף החדש, 1 בינואר 2017, לכמה חברות במשק המנהל פנה, בעזרת הוועדה? אותן עשרות-אלפי חברות, אותם מפעלים - - -

100.

טעות – 15 חברות קיבלו מכתב.

אוקיי, מאה אחוז, 15 חברות הוא פנה – מלפני כמה שנים? מלפני כמה שנים השומות?

מתוכם, כמה הם בעלי מפעלים, לפי הדוגמה של כבוד היושב-ראש? אפס.

אז מה הם?

רולנד, השאלה היא לא שאלה האם זה 15 מפעלים, 100 מפעלים, מפעל אחד, השאלה היא לא זאת, השאלה היא עקרונית. האם יכול המנהל לבקש מבעל מפעל לשלם רטרואקטיבי 15 שנה? שאלה עקרונית.

כבוד היושב-ראש, אתה מוכן רק לשנות את הניסוח מבעל מפעל לבעל עסק? כי כאילו שלעסק מותר ולמפעל אסור.

תכף נברר את כל הנושא. קודם כל, מה התשובה העקרונית, הפרשנות שלכם לגבי החקיקה הזאת?

התשובה העקרונית: למקרים המתאימים שעומדים בקריטריונים של הסעיף – ואז אני מוציא פה את המפעלים, עסקים, כמו שאתם מתארים פה, הוצאתי אותם – לגבי המקרים האחרים, החברות שיושבות על המזומנים והם לא צריכים אותם לפעילות העסקית שנים, המנהל, לפי הסעיף המנוסח כרגע, בוחן - - -

מי זה? תן לי דוגמה: בעל מפעל לא, בעל עסק לא. תן לי דוגמה.

מה הקריטריונים האחרים? מי?

הקריטריון המהותי שעל בסיסו המנהל, בעזרת הוועדה המייעצת, שלף את אותם 15 תיקים מתוך עשרות-אלפי חברות במשק הם מצבים בהם החברות הרוויחו כספים בעבר, הכספים האלה לא משמשים לפעילות העסקית של החברה, לחברה אין פעילות עסקית, היא יושבת על מזומנים, או נכסים שוטפים, ניירות ערך וכו', ועל הכספים האלה, שלא מחולקים ליחיד, על אלה המנהל מפעיל את סעיף 77.

מדובר כאן על חברה שאין לה פעילות עסקית בכלל?

לא נכון.

אני שואל.

מה יש לכם? עוד מעט תגידו שחברי הכנסת לא יכולים לשאול שאלות אפילו. עם כל הכבוד, תירגעו, בגלל שאני ביקשתי מכם לנסח את החוק הזה יחד אתם. אני הרי שמח על כך. כולנו נכשלנו בעניין הזה ואנחנו נתקן את הכישלון.

אני יכול להעיד שאותן 15 חברות – שזה המון במשק הישראלי – נבחרו בפינצטה והמנהל רצה להפעיל את הסעיף באמת במשורה. אגב, אותן חברות, רובן או חלקן, אמרו: לא רלוונטי לגבינו הסעיף כי חילקנו עכשיו דיבידנדים בהוראת שעה. אני מזכיר שהוראת שעה של הדיבידנד המוטב עד יום כיפור, עד תפילת הנעילה ביום כיפור, 30 בספטמבר למניינם, נתנה את האפשרות לאותן חברות כדי שלא יגידו על העבר וכו', נתנה את האפשרות לחלק את הדיבידנד באישור מס מופחת. ואגב, אותן חברות שיש בהן מזומנים, רובן, אם לא כולן, חילקו את הדיבידנד.

רולנד, אתה כנראה לא יורד לסוף דעתי. אני לא מדבר על חברה כזו או חברה אחרת, אני לא מדבר על זה.

אבל זו המהות של הסעיף.

תן לי להשלים את המשפט, נתתי לך. המציאות הזאת שבה מנהל רשות המסים יכול לקחת חוק שעשינו אותו בחוק ההסדרים ולהשתמש בו כמחוקק, להשתמש בו כבעל החלטה, זאת אומרת, הוא יכול לקבל החלטה כמה רטרואקטיבית הולכים, איזה גוף כן הולך רטרואקטיבית ואיזה לא – אני לא התכוונתי לזה בחקיקה. לא התכוונתי. לכן אנחנו נצטרך לקבל החלטה, אולי לא בישיבה הזו, אתם תלכו לעשות שיעורי בית. המציאות הזאת לא תישאר. המציאות שבה מנהל רשות המסים מקבל החלטה על מפעל, עסק, או חברה כך או אחרת, כשהמחוקק לא אמר את זה – לא דובר על העניין הזה. דובר על מקסימום חמש שנים – גם לא דובר, אבל חמש שנים הסכימו גם הגופים שישבו אתכם.

ללכת אחורנית? אתה מבין את המשמעות של העניין? זו החלטה שמחוקק צריך להתלבט בה רבות. ללכת אחורנית 15 שנה מחליט פקיד, בכיר ככל שיהיה? את החוק הזה אני עשיתי? עוד משהו שאני צריך לכפר עליו ביום כיפור. אני עשיתי כזה חוק? סמכתי על זה שישבתם יחד. קצת צניעות לא תזיק לאף אחד. תחזרו לפה, תגידו: תשמעו, יש 15 חברות שמחזיקות סתם כסף, אין להן פעילות עסקית ואנחנו רוצים לכפות עליהן חלוקת דיבידנדים ולשלם מס – נגיד גם אנחנו את דעתנו. אתם לא יכולים לקחת את מה שאנחנו עושים בתום לב ולעשות מזה מה שאתם רוצים. זה נושא הדיון.

אדוני, אם הם מחילים כך רטרואקטיבית, אז אולי גם את החוק של הטבות המס שחוקקנו שיחילו רטרואקטיבית 15 שנה אחורה?

אפשר. יש עוד כמה דברים, רעיונות, שאפשר לעשות רטרואקטיבית.

אני רוצה להגיד לך משהו, הנחתי עכשיו חוק של הביטוח הלאומי – ביטוח לאומי יכול לקחת שבע שנים אחורה חוב אבל כשהוא רוצה להחזיר רק שנה.

לא יהיה. רולנד, אתה רוצה לענות גם על הנושא הראשון? אולי נעשה את זה יחד בגלל שיש לנו סדר-יום עמוס. לגבי הנושא הראשון, זה חל על יחידים, לא על חברות.

בחקיקה אין ספק שהפוקוס היה על יחידים. איפה ראינו את העיוות הגדול? מצב בו חברה ישראלית מרוויחה, משלמת מס חברות, היחיד מושך את הכסף ולא משלם מס על דיבידנד. הפוקוס היה שם והפוקוס גם היה על המשיכה. עצם זה שבעל מניות בחברה מושך כסף מחברה ולא עושה את המיסוי על הדיבידנד זו הבעיה.

כן, על יחידים, חברות ארנק, אני התראיינתי לטלוויזיה.

אני לא רואה טלוויזיה.

זה מה שאמרתי, ככה הסברתם לנו. על כל פנים, זו המטרה. עד לאחרונה הבנתי שזו המטרה, עד שפתאום התחלתי לקבל פניות.

נכון. בניסוח הראשוני של החוק היה כתוב במפורש שיחיד בעל מניות מהותי והסעיף היה הרבה יותר קצר. התחילו המון דיונים – שברובם לא הייתי נוכח כי לא הייתי בתפקידי, אישית לא הייתי נוכח – אבל בנוסח הסופי, כשמופיע המושג "בעל מניות מהותי" כבר לא מופיעה המילה "יחיד". אז כביכול משפטית מי נכנס בנוסף ליחיד? חברה. בנוסף להרחבה כביכול של התחולה לחברה, יש את סעיף 3(ט1)(9) שמוציא הלוואות בין חברתיות מהלופ, מהמיסוי בכלל של 3(ט1). אז עם מה נשארנו כרגע בנוסח הקיים? יחידים – בוודאי; אם זו חברה ישראלית שמשכה כספים מחברה ישראלית – לא רלוונטי, כי דיבידנד בין חברתי פטור בארץ; מצב בו נתקלנו בעבר, חברה זרה שמושכת כספים מחברה ישראלית והיא חייבת במס על הדיבידנד אבל היא לא מחלקת דיבידנד בפועל לפי הסעיף - - -

למה? לא נכון.

למה היא חייבת במס על דיבידנד? נותנים הלוואות בין - - -

רגע, אני אאפשר, מי שיבקש רשות דיבור יקבל. עכשיו רולנד.

חברה זרה שברוב המקרים חייבת במס בישראל על דיבידנד, או 25-30 לפי הפקודה, או פחות מזה לפי האמנה, לפי העניין, והיא נמנעת מלחלק דיבידנד בפועל כדי לחסוך את המס הזה, במהות החיסכון במס יושב בדיוק כמו אצל יחיד – יש משיכת כספים ואין מס על דיבידנד. מדובר בסך הכול, בטווח, כשמסתכלים על בין חברתי, במיעוט המקרים בהם יש ניצול לרעה של - - -

השאלה היא מה מהות המשיכה.

יש משיכות שהן הלוואות ובא סעיף 3(ט1)(9) ומוציא את החברה מהסעיף - - -

לא נכון.

אני אתן לכם, דקה.

3(ט1)(9), שהוא מהווה מבחינתנו פתח מילוט של הסעיף, בשנה האחרונה, בעקבות החוזר שפרסמנו ושם כתבנו שהפרשנות שלנו היא שהסעיף חל גם על חברה שמושכת כספים, פנו חברות - - -

הסבירו בוועדה שזה יחול גם על חברה?

לא, הם לא הסבירו. אם את שואלת אותי אם הם הסבירו פה שזה יחול גם על חברה, התשובה לא.

חד משמעית לא. יותר מזה, הצעת החוק דיברה על יחיד בלבד. יש הצעת חוק.

פנו חברות, בעקבות הפרשנות שלנו שזה כולל, פנו כל מיני סוגי חברות, פנו חברות ישראליות, אמרו: מה, אתה מחיל עלינו את 3(ט1)? אמרנו: לא, לא רלוונטי, דיבידנד פטור בין חברות. יצאו. פנו חברות זרות, אמרו: רגע, אני משכתי כסף מחברה ישראלית, זה דיבידנד? אמרנו: תלוי, אם 3(ט1)(9) חל, כן או לא. אם זה ניצול לרעה של משיכת כספים כדי לחסוך מס על דיבידנד, כן. אגב, יש שומות על זה. עד הסעיף כך התנהלנו מול חברות זרות שמשכו כספים ולא שילמו מס על דיבידנד, בדומה ליחיד. במידה וההלוואה היא הלוואה עם תכלית כלכלית הסעיף לא חל.

תודה רבה. אני רוצה לשאול אותך שאלה, פעמים רבות רשות המסים מגיעה לכאן ומבקשת להבהיר חוק, הרבה פעמים זה קורה, בעיקר כשיש בג"צים, אבל לא רק, הם מבקשים, הם אומרים: יש חוק, אנחנו סבורים כך והם מבקשים להבהיר את זה, או שהם עושים את זה בתיקון חקיקה או בהחלטה של הוועדה, פעמים רבות הם באים עם נושא כזה. אני רוצה לדעת האם יש יכולת משפטית לוועדת הכספים לפרש את מה שהיה בחקיקה בעניין הזה. זאת אומרת, אנחנו נקיים דיון, אני אזמן ישיבה עם סדר-יום מוגדר שאנחנו רוצים לבאר מה היתה החקיקה בעניין הזה של חברות הארנק. יש אפשרות משפטית? את רוצה לחשוב על זה?

אני רוצה לחשוב על זה.

בסדר. כן, בבקשה.

קודם כל, משפט אחד על 77, מעבר למה שנאמר כאן. יש איזו התנהלות של פקידי שומה שמתחילים לאיים בסעיף הזה גם כשהוא לא רלוונטי. היום כבר אין להם יתרות חובה אז הם מתקשרים ומתחילים להפעיל לחץ על חברות לחלק דיבידנדים למרות שהם לא חייבים וחייבים לעשות סדר בנושא הזה.

אנחנו עשינו את הדיבידנד המוטב שהכניס הרבה מאוד כסף לקופת המדינה, הרבה מאוד כסף. הם לא הביאו את זה, אנחנו עשינו את זה.

נכון. מיקי וגפני.

זה 15-16 מיליון שקל. זה הרבה כסף.

חייבים איכשהו לנסות להבהיר גם באמצעות ועדת הכספים ש-77 הוא לא סעיף שנועד לאיים גם על חברות שלא נכנסות לתוכו בכלל, כי כרגע אין להם אפשרות לעשות שומות יותר על יתרות חובה כי זה - - -

רולנד אמר את זה עכשיו, הוא אמר שהקריטריונים מאוד ברורים וזה יחול רק על חברת מעטים שעונה על הקריטריונים האלה.

נכון, להנהלת הרשות הקריטריונים ברורים, צריכים שיהיו ברורים גם לפקידי שומה.

הטלפונים האלה צריכים להיפסק.

יש חוזר בעניין.

החוזר בדרך.

אני מבקש להעביר אותו ליושב-ראש ועדת הכספים.

אין שום בעיה, גם לציבור.

אנחנו נקבל אותו כשהוא יהיה מוכן?

לא, אנחנו רוצים לראות אותו לפני. אם אתה רוצה לעשות שיקוף בפרשנות של הסעיף אז כדאי לפני.

בסדר, אז תעבירו אלינו לפני שאתם מפיצים אותו. אני לוקח את הדיון הזה ברצינות, כמו כל דיון פה.

לעניין משיכות בעלים, סעיף 3(ט1) והמילה "יחיד" – המילה "יחיד" נמחקה שם, אני מתייחס לזה כטעות סופר. מבחינתי, כרגע המילה "יחיד" מופיעה כן בחוק. כל שיעורי המס המוזכרים ב-3(ט1) מופנים ליחידים. הפרשנות שרצה בשנה האחרונה ברשות המסים, להפעיל אותו על דיבידנדים לחברות זרות ועל השקעות בחברות בנות, לא היתה מעולם על שולחן הדיונים, וכרגע מנצלים את הסעיף הזה למקומות שלא היו צריכים להיות. ועולה מתוכו – שגית, אם תסתכלי בסעיפים על שיעורי המס – כל הזמן מפנים ל-121. כלומר, הסעיף במהותו הוא על יחידים בלבד.

כי 121 חל רק על יחיד, ו-126 קובע את מס החברות ואליו לא מפנים. אגב, זה גם מה שהם הסבירו בדיון. מי שהיה בדיונים, זה מאוד ברור שזה היה אמור לחול רק על יחידים.

תודה, ג'ק. בבקשה, יוסי.

אני רוצה להוסיף לדברים שג'ק אמר שני דברים. אני, ג'ק וגם ירון ישבנו שעות ארוכות עם רשות המסים. אני בהחלט מסכים שהטעות היא טעות סופר בלבד. מדובר על שימוש בנכסים פרטי, שימוש כזה לא יכול להיעשות על ידי חברות. מדובר על שיעורי מס ליחיד. הצעת החוק נקבה בלשון יחיד שבאמת נשמט בשגגה כי פשוט ניסחו את הכול מחדש. מי שקורא את הסעיף מבין באופן ברור וחד שמדובר ביחיד. אין פה שום מקום – נכון, יש להם בעיה שהם גילו אחר כך עם חברות זרות אבל היא לא מטופלת במסגרת הסעיף. יכול להיות שצריך לטפל בה במסגרת 86, סעיפים אחרים, לא במסגרת הסעיף הנוכחי. הסעיף הנוכחי דינו יחיד בלבד. כך אנחנו הבנו את הדברים, כך אני חושב שגם הם הבינו עד השנייה האחרונה.

זה מה שדובר פה בוועדה.

תודה. ירון גינדי.

מעבר למה שאמרו החברים שלי אני בטוח אקבל עכשיו הערות על מה שאני רוצה להגיד אבל, אדוני, אני חייב להגיד לך תמיד את האמת ואני רוצה לדבר על סעיף 77. למרות שיהיו הרבה מתנגדים למה שאני אגיד עכשיו זו האמת המקצועית שלי, אני מתנצל מראש. בשביל לענות על מה ששאלת על סעיף 77 צריך להבין מה תכלית החקיקה של המיסוי הדו-שלבי. אני ממסה חברה ב-24% בלבד כי אני מצפה שאת יתרת הרווחים שלה היא תשקיע במשק הישראלי, היא תשקיע ברכישת אמצעי יצור שיגדילו את הצמיחה של החברה ואת הצמיחה במשק ויגדילו את הפריון. המיסוי הדו-שלבי לא נועד שהחברה תשלם 24% מס ושהכספים יועדו להישאר עשרות שנים בחשבון הבנק שלה. הכספים מיועדים לפתח את עצמה בשביל להשאיר לה יותר מזומנים כדי לפתח את עצמה. אם חברה בוחרת במשך 30 שנה לשלם מס 24% ולא להשתמש בכסף לצורך הפיתוח של החברה היא לא עונה לתכלית החקיקה של המיסוי הדו-שלבי, וכן, זה ראוי שחברה שבמשך 30 שנה לא משקיעה באמצעי ייצור, שתחלק דיבידנד. אני לא מבין. זו האמת המקצועית שלי. אולי צריך אומץ להגיד את זה פה בפני כולם, אולי זה לא נכון פוליטית להגיד את זה אבל - - -

לא קשור לפוליטי.

לא פוליטי בעניין הזה.

אתה צודק.

אתה צודק, אבל נשאלת השאלה אם היא יצרנית או לא.

ומה אנחנו הקפדנו?

הוא לא מייצג אותנו.

לא אמרתי שאני מייצג אף אחד, אני מייצג את האמת המקצועית שלי.

אני מבקש לאפשר לו לומר את הדברים גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם.

יש הבדל אם היא יצרנית או לא.

לא חשוב איזו חברה היא. עוד דבר, אנחנו עמדנו על כך שעל הרווחים של חמש השנים האחרונות – אל תיגע. עמדנו על זה עוד יותר: שגם אם יש לי רווחים 20 שנה ופתאום אני אבוא לרשות המסים ואני אגיד להם: תראו, אני צריך עכשיו את הרווחים של ה-20 שנה להקים מרכז לוגיסטי והייתי צריך 20 שנה לצבור רווחים שיהיה לי את ההון העצמי להקים מרכז לוגיסטי, רשות המסים לא יכולה לגעת בכסף הזה. אבל אם אין שום תכלית לכסף הזה והיא רק במזומנים – תחלקו דיבידנד, כן.

ירון, אני מקבל את מה שאתה אומר, זכותך המלאה להגיד, גם אם זה לא מוצא חן בעיני חלק מהאנשים או בעיני רוב האנשים. לי יש רק טענה אחת: זה רעיון מצוין, מה שאתה אומר, את זה צריך להגיד לוועדה כשמחוקקים חוק, ולהגיד: אנחנו לא מתכוונים למי שמחזיק 30 שנה כסף ולא מפתח את המפעל, להגיד את זה בחוק.

זה נאמר בפרוטוקול במפורש.

זה נאמר.

נאמר?

כן. זה נאמר במפורש, הוסבר.

בבקשה.

קודם כל, תודה על הדיון. אנחנו לא רצים אליך כל פעם כשיש איזה דבר קטן ומדובר כאן בעניין דחוף כי אנחנו כבר תכף מסיימים את השנה והכספים האלה עכשיו - - -

המכתב שלכם הגיע לפני שבוע או שבועיים והנה, את רואה, יש דיון.

נכון, לכן אני מודה לאדוני.

הורדנו בשביל זה את בנק איגוד.

אוי ואבוי.

לא אוי ואבוי, היתה סיבה למה הורדנו את זה.

מה הסיבה?

בגלל שאין עדיין הסכם וזה היה דיון עקר אבל הוא יתקיים.

אני אהיה מאוד קצרה. אני חושבת שכשיושב בדיון מנהל רשות המסים והוא פונה לאדוני ואומר לו לעניין: תקציר הפרקים הקודמים, לכבוד אדוני, הרב גפני, לא מדובר בהלוואות בין חברתיות - - -

מה?

הוא אומר לך: אדוני הרב גפני, לא מדובר בהלוואות בין חברתיות. זה הכול.

טוב. שרגא ברוש.

אדוני, אני מבקש קודם כל להבהיר דבר פשוט, מי שמייצג את הארגונים העסקיים במדינת ישראל זו לשכת התיאום של הארגונים העסקיים, שיש לי את הכבוד בשלב הזה לעמוד בראשם, או מי שיבחר בעתיד, לא עורכי הדין, לא רואי החשבון ולא יועצי המס, אז אם רוצים להגיע לסיכומים, מי שעוד לא ידע, סידרתי לו עכשיו את הכתובת. קודם כל שיידע. הדבר הבא, עם כל הכבוד לדעתו המקצועית של יושב-ראש ארגון יועצי המס - - -

לא חשוב, תגיד את עמדתך, הוא אורח מכובד כאן והוא אומר את דעתו.

אני מכבד אותו מאוד. אני מניח שדעתו המקצועית אומרת כך: שאם אותו בעל עסק שלא חילק 20 שנה ואחרי 20 שנה הסתבר שהוא לא עשה בכסף שימוש אז אפשר לכפות עליו חלוקת מסים, ישנו החבר שלו, שחשב שהוא לא יעשה שימוש והוא דווקא כן חילק דיבידנדים ושילם מסים, ובעוד 15 שנה הוא רוצה לקנות מגרש גדול ולהרחיב את עסקו – האם הוא יכול לבוא חזרה למס הכנסה ולהגיד: תשמעו, עשיתי מקח טעות, לו הייתי נוהג כמו חברי והייתי מחזיק את הכסף בקופה היו לי עכשיו עוד 25% כדי לקנות את המגרש או להקים את העסק, אבל היות ואני הייתי קצר רואי, לצערי הרב, ואני מכה על חטא, תחזירו לי בבקשה את המס, אני אחזיר את החלק שלי גם לקופה וביחד נקנה את העסק? אז העמדה המקצועית עובדת לשני הכיוונים. אני מניח - - -

רעיון מצוין.

אני יודע שהרעיון הוא מצוין, בוא נראה שרשות המסים מתחברת אליו כדי פעם אחת ולתמיד לטפל בעמדה המקצועית, אז העמדה המקצועית היא מאוזנת משני הכיוונים.

הרעיון היה בדיון - - -

חבר'ה, אל תפריעו לי. כמי שאמרתי, כמי שמייצג את הארגונים העסקיים, לא עולה על דעתנו בכלל שמישהו יכנס לנו לכיס, בגלל זה נעשות שומות סופיות, בגלל זה יש סוף לתקופה. לכן, אם בעל עסק החליט לא למשוך מאיזושהי סיבה, והוא גם לא משך לעצמו, והוא גם לא לקח את זה בתור הלוואות ושיחק עם הכסף, פשוט באמת ובתמים אמר: אני משאיר את הכסף בחברה, אי אפשר לבוא אליו אחרי 30 שנה, עם כל הכבוד, ולהגיד לו: עכשיו תשלם. לא בטוח שיהיה לו את הכסף לשלם, לא בטוח שהוא יכול לשלם. ובשום מקום גם לא אומרים לאיזו חברה כן ולאיזו חברה לא, מתירים לרשות המסים להחליט בעצמה. אז יכול להיות שכרגע ככדור ניסוי לקחו 15 חברות מסוג מסוים ובעוד כמה שנים ייקחו 15 מפעלים, והוועדה, עם כל הכבוד – אני גם יודע איך מונתה הוועדה, מי הוועדה, איך הוועדה. חבר'ה, היה חוק קודם, גם שם היתה ועדה, שם היה שלוש שנים. יש סוף לעניין. הרי יושב-ראש הוועדה חושב שזה לא שלוש שנים, שזה ארבע שנים? אז זה ארבע שנים. בוודאי ובוודאי שזה לא יכול ללכת רטרואקטיבית מיום שקמה המדינה או קמה החברה.

תודה רבה. לאה טבע עכו, בקצרה.

אני חושבת שכל הסוגיות לגבי 3(טו) עלו, מדובר רק על יחיד. דובר על זה בוועדה, הוא גם יודע וכו'.

זה נאמר קודם.

אנחנו רק צריכים מענה מידי כי נכון לרגע זה החקיקה היא כזאת שב-31 בדצמבר 2017, שזה בעוד שבועיים, יש לנו אירוע מס, לכל החברות במשק, אירוע מס מידי בגלל יתרות שכבר עמדו ב-31 בדצמבר 2016, בגלל ערבויות שניתנו כהלוואות לקווי אשראי, ולכן חייבים פה פתרון מידי כי אנחנו אחרת חשופים.

בבקשה.

אני מתחבר למה ששרגא ברוש אמר פה. היה סעיף 77 בפקודת מס הכנסה עוד מימי המנדט הבריטי ושם ניתנה סמכות למנהל להורות על פילוג רווחים, על דיבידנד כפוי, אבל שם היתה הגבלה ברורה, ואני מקריא לכם: "רשאי הוא תוך שלוש שנים לאחר תום התקופה". לאחר תום התקופה נגמרה השומה, יש סופיות השומה. תאר לך, כבוד היושב-ראש, שהיום ארבע שנים פתוחות, נישום פתוח ארבע שנים, יעשו חוק ויגידו: מיום שהוא נולד פותחים לו את השומות. יש לו כסף בקופה, יפתחו לו את השומות ויחלקו לו את הרכוש. זה מה שנעשה פה. רבותי, יש פה חקיקה רטרואקטיבית. אפשר להטיל חקיקה רטרואקטיבית אבל היא צריכה להיות מידתית. זה לא מידתי – למה? זה פוגע בסופיות השומה, זה פוגע בעקרון של ודאות, זה פוגע בעקרון של הסתמכות על סופיות השומה. פתאום, עם כל הכבוד, פותחים לי שומות רטרואקטיבית. החוק סגר את אותן שומות, זה שומות סגורות, אי אפשר לפתוח אותן.

חוץ מזה, רבותי, אם אנחנו נלך לפילוג רווחים 30 שנה אחורנית, בזמנו מס חברות היה 30%, 35%, היה גם 40% - הוא שילם 35% אז, יפלגו לו היום דיבידנד ב-33%, הוא כבר יגיע ל-60% מס ועל זה יטילו לו גם ריבית והצמדה כך שהוא ישלם 150% מס. אפשר לחיות עם דבר כזה, 150% מס? ארויו, אתה יכול לחיות עם דבר כזה?

לא.

אז איפה אתם? הגענו לימות המשיח, אחד הסימנים של ימות המשיח הוא שתהיה תחיית המתים והנה כי כן, שומות שנסגרו – החיו אותן.

בבקשה, עו"ד ירון מהולל.

אני מצטרף לגמרי למה שאדוני היושב-ראש אמר. אני רוצה לחדד שמבחינה משפטית יש כאן שתי עוולות רטרואקטיביות: אחת, שעצם הסעיף החדש – הוסרו ממנו כל מגבלות זמן והעיקרון שקיים בכל דיני המס שכל שומה מתיישנת ונסגרת אחרי ארבע שנים. הוסרה לחלוטין המגבלה וארבע בשנים הפכו ל-400. העוול השני, שהוא יותר חמור בעינינו, הוא בהוראת המעבר, שרולנד הקריא אותה. לא רק זה שהוסרה מגבלת הזמן אלא היום אפשר לבוא לנישומים – וראינו במשרדינו מקרים כאלה – שהרוויחו כספים לפני 12 שנה, שילמו את כל המס, חילקו דיבידנד נכבד מאוד והיום באים ואומרים: זה לא מספיק, את רווחי 2006 תחזיר. בשתי העוולות האלה, אדוני, צריך לטפל.

תודה רבה. בבקשה, משפט.

לגבי הפרשנות של המיסוי הדו-שלבי שהשמיע חברי, אני, משפטית-ומקצועית, דוחה אותה לחלוטין. זה נכון לגבי מיסוי נמוך לפי חוק עידוד השקעות הון, שהיו רווחים כלואים ורצינו שהם יושקעו בחברה. לגבי חברות רגילות, אין בשום מקום בשיטה הישראלית טענה שמס החברות הנמוך, כמו בכל מקום בעולם, נועד כדי להשקיע את הרווחים של החברה רק בזה ואי אפשר להלוות לחברות מחוץ לארץ וכו'. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי תיקון חקיקה דרוש, מבחינה משפטית אם זו באמת טעות סופר יחידה – ואני מקווה שזו טעות סופר – אז יכול להיות שיש סמכות לשר המשפטים, או איזשהו הליך מהיר, אפילו לא כחקיקה, לתקן את טעות הסופר הזו וכדאי. אבל אם מישהו יכול להגיד שזו לא טעות סופר בגלל סעיף 3(ט1)(9) אז צריך תיקון חקיקה דחוף, לפחות שישהה את זה לעוד שנה, כי אנחנו הולכים, החברות הגדולות במשק - - -

לא צריך תיקון חקיקה, זה ברור מהסעיף שזה יחיד.

לא מהחוזר.

זה לא ברור מהחוזר.

אז הם יבהירו שזה כך.

וזה לא חל רק על חברות זרות.

בבקשה.

אני רק רוצה להתייחס לאמירות לגבי סעיף 77, אני חושב שמהות הדיון שנה שעברה, שהיתה על תיקון הסעיף, היתה בדיוק המטרה הזו – שמצד אחד אנחנו מרחיבים את תקופת הזמן שהחברה יכולה לחלק את הדיבידנדים, במקום שלוש לחמש, אבל מאפשרים למנהל להסתכל על ההיסטוריה לגבי חילק לא חילק. בנקודה הזאת, מה שאמרתי מקודם, הקריטריונים שעל בסיסם גם המנהל וגם הוועדה – שהיא ועדה רצינית, היא בוחנת תיקים ויש לה "סיי" – ירצו להטיל את הסעיף, כרגע נכתבים בחוזר מקצועי שכטיוטה יועבר לוועדה.

לפני שאתם מפיצים אותו.

אני חושב שאם נקרא את הרציו של תיקון החקיקה שנה שעברה ואת החוזר שהרעש הגדול יפחת מאוד.

קודם כל, אני מבקש מהיועצת המשפטית: אם אני לא אגיע אתם לפתרון, הוועדה לא תגיע לפתרון עם רשות המסים – לפני שאני אגיד לאיזה פתרון אני רוצה להגיע – מה היכולת שלנו לתקן את מה שקרה בחוק ההסדרים?

הסמכות לפרש את הסעיפים היא של רשות המסים והיא סמכות בלעדית שלהם.

של בית המשפט, את מתכוונת.

של רשות המסים במובן - - -

אני מבקש לא להפריע. אנחנו עוד לא נכשלנו בעימות עם רשות המסים או עם גוף אחר כשהיינו צודקים.

הסמכות לפרש ולפעול בהתאם לחקיקה שהתקבלה כאן היא של רשות המסים. היא הרשות המבצעת במקרה הזה. החקיקה הזאת התקבלה כאן, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, במסגרת הליך של חוק הסדרים, שהיה כאן הליך לחוץ, מזורז וביקורות רבות נאמרו על חוק ההסדרים, ובמקרה של החוק הזה, בין היתר בשל מורכבותו ובשל הפרטים הרבים הטכניים והמעשיים שכרוכים בו, ביקשת מהלשכות לשבת ביחד עם רשות המסים ולהגיע להסכמות שבסופו של דבר הוועדה אימצה אותן. לגבי הנושא של יחיד, אומרות כאן הלשכות: זו טעות סופר. אז במובן המשפטי הטהור הרגיל אי אפשר לומר שזו טעות סופר, המילה הושמטה בסופו של דבר מהנוסח שהוועדה אישרה. אי אפשר לעשות פה הליך של טעות סופר ולהחזיר אותה כבמטה קסם.

יחד עם זאת, ברור, אני חושבת שמהפרוטוקול עולה בצורה די בהירה ומכוונת המחוקק לכתחילה, מהצעת החוק שבכחול שהובאה בפני הוועדה, שלא היתה כוונה להחמיר את הנוסח של הכחול בדיונים בוועדה. אז נראה לי שברור שהכוונה היתה שזה יחול על יחיד ויחיד בלבד, ולא להרחיב מעבר לזה. לכן אני חושבת שפה בפרשנות רשות המסים יכולה לקבל את זה על עצמה, לפרש את זה ולבחון את זה מחדש. אם הם יחליטו שלא, אדוני היושב-ראש, הסמכות בידך לתקן את החקיקה - - -

בהעברה של חוק?

להבהיר את החוק, בדיוק, לכוונה המקורית. לגבי החלוקה הכפויה של הדיבידנדים בסעיף 77, אני רוצה להזכיר שעוד לפני הצעת החוק הזאת היתה חלוקה כפויה של דיבידנדים מסעיף 77 ומנהל רשות המסים לא השתמש בה פשוט במשך שנים רבות ובאה רשות המסים ואמרה: אני רוצה עכשיו לחדד ולהבהיר את התהליך וכן לעשות בו שימוש. אני לא בטוחה עד כמה הוועדה הבינה את האופן שבו רשות המסים מתעדת לעשות את השימוש לאחר שהחקיקה הזאת תתקבל. אומר לנו רולנד כשיגיע החוזר אנחנו נראה שזה לא סוטה מאוד ממה שהם כן התחייבו אליו בוועדה וזה לא חורג - - -

זה לא סוטה בכלל, זה מה שהתחייבנו.

או לא סוטה בכלל, עוד יותר טוב. אז גם כאן אני מציע שפשוט נראה איך הם הולכים לפרש את זה ובהתאמה, גם כאן, אם אתה תראה שהפרשנות הזאת וחיי המעשה שונים מהכוונות של הוועדה כשהיא חוקקה את הדברים, אז צריך להיכנס להליך של תיקון חקיקה.

תודה רבה. אני מבקש לסכם את הדיון בהחלטה תלת-שלבית: האחד, בדרכי נועם. אני אומר לכם בוודאות מוחלטת, אני הייתי יושב-ראש הוועדה, היו חברים בוועדה, לא עלה על דעתנו שזה יחול על חברה. זה ברור שזה אמור לחול רק על יחיד, בלי שום פרשנות נוספת. חד וחלק, לא עומד לדיון. אותו דבר לא עומד לדיון – אני לא הייתי מסכים בשום פנים ואופן לרטרואקטיביות. אני רוצה שתזכרו מה היה אז. הדיון לא היה על חברות שלפני 30 שנה, הדיון היה על שלוש שנים, חמש שנים. ברור לחלוטין שיש פה תקלה. התקלה הזאת יכולה להיפתר בדרכי נועם. לכן גם ביקשתי שלא ילכו לבג"ץ, שימשכו את העתירות. אני מבקש שתעשו שיעורי בית, תבדקו את העניין הזה, ואז יכול להיות שבחוזר יתברר שכל מה שאני מתריע או מה שאנחנו מדברים עליו בטל ומבוטל מכיוון שהפרשנות, כפי שאמרה היועצת המשפטית, היא בידיכם. אני מבקש את הפרשנות הנכונה בעניין הזה.

תאמינו לי, אין לי חברה וזה לא נושא שיש לי בו איזשהו אינטרס, אני חושב שזה פשוט להפוך אותנו לכאלה שלא מחוקקים כמו שצריך. ניצול ציני. אבל אנחנו יודעים לתקן את זה ואני מקבל את מה שאומרת היועצת המשפטית. זה השלב השני. אם לא ימצא חן בעיני ויתברר שהאופטימיות שאתה, רולנד, מפזר כאן לא שלמה - - -

כהרגלי בקודש.

לא אמרתי. להפך, אני רוצה שהרגלך בקודש יהיה שהאופטימיות אכן תהיה כזאת. אם לא, אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין חוק מבהיר ויהיה כתוב בחוק שזה מה שהיה בוועדה. מכיוון שרשות המסים ניצלה את זה לרעה אני מבקש להבהיר בחוק שזה חל רק על יחידים וזה לא רטרואקטיבית, נחליט האם זה שלוש שנים, חמש שנים, לא מעבר לזה. נעשה הבהרה. אם אנחנו נראה שגם בזה אנחנו לא יכולים להצליח אני אחזור לכל אלה שעתרו ואני אגיד להם: אני מרים ידיים – מה שלא קורה אצלי אבל יכול להיות שזה יקרה – ויכולים ללכת לבג"ץ, להשתמש בפרוטוקול הזה, להביא אותי לבית המשפט מכיוון שאני חושב שנעשה עוול.

אני רוצה לעצור בשלב הראשון של דרכי הנועם. אני פונה אליכם, תהיו עם ראש פתוח, עם לב פתוח. זה לא היה החוק. אני הובלתי את העניין הזה של חברות הארנק, בין יתר הדברים, נדמה לי באחד הארגונים גם נאמתי על זה, חברות הארנק זה היה הישג גדול. אחרי זה עשינו פה בוועדה את מה שאתם לא ביקשתם, את הנושא של דיבידנד מוטב, שהמדינה קיבלה מזה כל כך הרבה כסף, לפחות תנו לנו דמי ניהול ותשנו עכשיו את הפרשנות.

הנוסח של 77 גובש במשך חודשים עם הלשכות והגענו אתן בהסכמה - - -

בסדר, אני פה.

בסדר, אני רק מבהיר את זה.

אם זו התוצאה אני נגד זה. אתה מבין את המשמעות הציבורית של העניין שאתה בא לאדם מבוגר ואתה אומר לו: אני הולך עכשיו לגבות ממך על לפני 30 שנה?

נקווה שגם שמעת את ההערה שלי לגבי מי הבר-סמכא לשבת אתך ולקבוע מה ישלמו עסקים או לא ישלמו עסקים.

תשבו, תעשו שיעורי בית. רולנד, גיא, אני רוצה שתדעו – ההערה שהיתה כאן קודם – השנה מסתיימת, שנת התקציב מסתיימת, ולכן התשובה דחופה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.